תרומבוציטופניה Flashcards
מהו מספר הטסיות התקין?
- מתחת לאיזה ערך זה נחשב תרומבוציטופניה?
- מתחת לאיזה ערך יש דימום בניתוח?
- מתחת לאיזה ערך יש דימום ספונטני?
- דימום ספונטני בתרומבוציטופניה - לרוב לאן הוא?
- לרוב מתחת לאיזה ערך נתחיל בירור של התרומבוציטופניה?
- 150K-450K
- מתחת ל150
- 50K
- 10-20K
- לעור ולריריות - פורפורה
- 100k
מה זה:
- פטכיה
- פורפורה
- אכימוזה
- פטכיה - פריחה קטנה לעור כתוצאה מדימום מתחת לקוטר של 3 מ”מ
- פורפורה - יותר מ3 מ”מ
- אכימוזה - יותר מ1 ס”מ
מה הסכנה ממנה אנחנו הכי חוששים במקרה של תרומבוציטופניה?
- דימום למוח
גורמים לתרומבוציטופניה:
- גורם מעבדתי
- ירידה בייצור - לציין את כל הסיבות לירידה בייצור - 6:
- 5 וירוסים שמורידים ייצור
- 3 חיידקים
- מה עוד מוריד ייצור?
- פגיעה במח העצם
- 3 חומרים שפוגעים במח העצם?
- באיזה שני מנגנונים אלכוהול פוגע בטסיות?
- איזה סרטנים יכולים לתפוס את מח העצם? - 4
- כשל 2 מח העצם - 2 מקרים
- מחלות מולדות - לציין 3
- הימצאות של הטסיות לא בזרם הדם?
- איפה הן נמצאות?
- באיה חולים נפוץ?
- לאיזה חומרה של תרומבוציטופניה גורם היפרספלניזם
- המודילוציה - מתי קורה?
- 2 מחלות בהריון שגורמות לתרומבוציטופניה
- מתי נוטה להופיע התרומבוציטופניה במחלה הראשונה? ומתי לעבור?
- כחלק מאיזו מחלה אחרת מופיעה תרומבוציטופניה השניה?
- הרס מוגבר:
- לאיזה 2 קטגוריות אנחנו יכולים לחלק את הסיבות להרס מוגבר?
- 4 סיבות בקטגוריה האימונית
- 3 סיבות בקטגורי הלא אימוני?
- איך קוראים בשם כללי לכל 3 המחלות בקטגוריה הלא אימונית
גורמים לתרומבוציטופניה:
- פסיאודו-תרומבוציטופניה
- ירידה בייצור:
- פגיעה זיהומית במח העצם:
- וירוסים כמו: פרוווירוס, סי אם וי, אי בי וי, הפטיטיס, היי איי וי
- חיידקים: מלריה, מיקופלזמה, מיקרובקטריה
- פגיעה טוקסית במח העצם: כימותרפיה, הקרנות, אלכוהול (גם פוגע ישירות במח העצם וגם עושה מחלת כבד שעושה היפרספלניזם)
- תפיסה של מח העצם: גרורות, לויקמיה, לימ]ומה, מיאלומה
- כשל של מח העצם: אנמיה אפלסטית, או תסמונת מיילודיספלסטית
- מחלות מולדות כמו:
- ברנרד סולייארד
- waskit aldrich - שהיא התרומבוציטופניה היחידה עם טסיות קטנות ובנוסף גם בעיה חיסונית ואקזמה
- congenital macrothrombocytopenia
- חסר תזונתי - חסר בי 12 או פולאט
- הימצאות של הטסיות בטחול בגלל היפרספלניזם - נפוץ בחולי כבד אם כי לרוב לא גורם לתרומבוציטופניה עמוקה ולכן אם יש ירידה של הטסיות מתחת ל20 אלף צריך לחפש סיבה אחרת
- המודילוציה - למשל במקרה של קבלת הרבה מנות דם
(Packed cells)
שאינם מכילים הרבה טסיות - הריון:
- gestational thrombocytopenia - תרומבוציטופניה שלרוב מופיעה בטרימסטר השני להריון, לרוב א-סימפטומטית ואז נעלמת אחרי הלידה
- HELLP - הרבה פעמים חלק מרעלת הריון (יל”ד חלבון בשתן וכו’)
- הרס מוגבר:
- אימוני
- ITP
- HIT
- drug induced
- Alluimmune
- לא אימוני - בשם כללי - TMA - thrombotic microangiopathiies
- DIC
- TTP
- HUS
פסיאודותרומבוציטופניה - 3 דרכים לעלות על זה
- בקליניקה אין עדות לדימומים
- להסתכל במשטח דם ולראות שהטסיות תקינות
- לעשות בדיקה ומיד להכניס למכשיר הספירה כך שלא יהיה מספיק זמן לעשות קלאמפינג
ITP:
- מה 2 קבוצות הגיל בהן מופיע - האם דומיננטי יותר בגברים או בנשים?
- מה מאפיין מבחינת כרוניות או אקוטיות המחלה בילדים לעומת מבוגרים?
- מה המנגנון בו נוצרת תרומבוציטופניה במחלה זו?
- באיזה 2 מנגנונים עובדים הנוגדנים כדי להפחית את מספר הטסיות?
- מופיע לרוב בילדים בני 3-5 או במבוגרים בני 20-30 או יותר מכן. בילדים השכיחות בין המינים שווה אך במבוגרים יותר בנשים
- בילדים לרוב מדובר במחלה אקוטית בעוד במבוגרים לרוב יש מחלה כרונית
- התרומבוציטופניה היא אימונית ע”י נוגדנים כנגד:
1. טסיות - מה שגורם לפאגוציטוזה שלהם בטחול
2. הנוגדנים גם פועל נגד מגה-קרציוציטים במהלך העצם ומפחיתים את ייצור הטסיות במח העצם
גורמים לITP: - מה זה ITP ראשוני לעומת שניוני? * מה הרוב? * כחלק מאיזה מחלות אופייני לראות אי טי פי שניוני?
- עם איזה מחלות אוטואימוניות באה באסוציאצה? - 3
- עם איזה מחלות לימפופרוליפרטיביות - 3?
- עם איזה זיהומים ויראליי? - 4
- באיזה מצב פיזיולוגי יש סיכון מוגבר לפיתוח ITP?
- האם חיסונים יכולים לגרום להתלקחות של ITP?
ITP:
- ראשוני כלומר אדיופתי
- שניוני כלומר כחלק ממחלה אוטואימונית אחרת כמו:
- APLA
- SLE
- המטופלים גם סובלים הרבה ממחולות אוטואימוניות כמו היפו או היפר תירואידיזם,
evans syndrome - שילוב של אנמיה המוליטית אוטואימונית עם איי טי פי
או
CVID - commion variable immune deficiency - מחלה עם קושי בייצור נוגדנים - בא באסוציאציה גם עם מחלות לימפופרוליפרטיביות כמו:
CLL, hodgkin & non hodgkin lymphoma - זיהומים ויראליים כמו: EBV, CMV, הפטיטיס, HIV
- הריון
- כן
הסתמנות קלינית:
- כיצד מוגדרת מבחינת משך הזמן איי טי פי:
- אקוטית
- פרסיסטנטית
- כרונית
- מבחינת ההסתמנות, מה ערכי הטסיות שיש למטופלים האלו?
- החל מאיזה ערך לרוב לא נראה כלום?
- באיזה ערך נראה easy broosing?
- באיזה ערכים נראה פטכיות?
- באיזה ערכים יכול להיות דימום נרחב כולל דימומים פנימיים?
- מה ניתן לעיתים לשמוע בהיסטוריה של המטופלים האלו לעיתים?
- עוד תלונות עליהם יתלוננו?
ITP:
- אקוטי - עד 3 חודשים
- פרסיסטנטי - בין 3 ל12 חודשים
- כרוני - יותר מ12 חודשים
- ערכי הטסיות מאוד משתנים, כאשר:
- לרוב מעל 50 אלף החולים יהיו א-סימפטומטיים
- בין 30-50 אלף יהיה easy bruising
- 20-30 אלף יהיה פטכיות
- מתחת ל10 יש סכנה לדימום ספונטי כולל דימום נרחב ופ]נימי
- מחלת חום לפני כמה שבועות
- חוץ מזה לא יהיו עוד תלונות והמטאופל יהיה בריא
מה זה wet purpura
ומה זה dry purpura
ומה מהם יותר מסוכן?
- פורפורה בריריות - יותר מסוכנת
- פורפורה בעור - פחות מסוכנת
בבדיקה פיזיקאלית של חולה עם איי טי פי?
- מה לרוב יהיו הממצאים?
- איך מאבחנים איי טי פי?
- מלבד פורפורות ופטכיות הבדיקה תהיה תקינה
- האבחנה היא אבחנה שבשלילה ע”י שלילה של גורמים אחרים לתרומבוציטופניה
ITP - tests:
- איך שורות הדם האחרות?
- איך תפקודי קרישה?
- מה רואים במשטח הדם?
- מה רואים במח העצם?
- תקינות
- תקינים
- מעט טסיות וטסיות גדולות יחסית (כי הן צעירות)
- תקין, כמות תקינה-גבוהה של מכה קריוציטים
טיפול בITP:
- מה ערך הטסיות שלרוב יהווה את היעד שלנו בטיפול באיי טי פי?
- לפני ניתוח או לידה?
- מטופל א-סימפטומטי עם ספירה של 30 אלף, האם נטפל?
טיפולים:
- מה לרוב קו הטיפולים הראשון?
- איך לרוב התגובה לתרופה זו?
- ואם מישהו לא מגיב מה נחשוב?
- מה הבעיה, במיוחד במבוגרים?
- מה משך הטיפול - 2 אפשרויות?
- עוד טיפול קו ראשון
- כנראה מה מנגנון הפעולה?
- יתרון שלו על סטרואידים? (חוץ מתופעות הלוואי)
- בכמה ישיג רמיסה?
- 3 תופעות לוואי של התרופה
- עוד טיפול קו ראשון:
- מה השימוש במקורי של התרופה בהריון?
- לאנשים עם איזה סוג דם ניתנת בהתוויה של איי טי פי? ואיך עובדת?
- איך מהירות התגובה שלה?
- תופעת לוואי?
- ניטה לתת יותר בילדים או מבוגרים?
ארבעה מצבים בהם נעדיף טיפול ב
IVIG or ANTI d
- מעל 30 אלף טסיות והיעדר סימפטומטיקה ולפני ניתוח או לידה מעל 50 אלף
- לא
טיפולים - קו ראשון:
- סטרואידים, IVIG, anti D
- לרוב סטרואידים יהיה הקו הראשון במבוגרים
- התגובה היא מאוד טובה ועד 90% מגיבים - כאשר אם מישהו לא מגיב נחשוב שוב על האחבחנה של איי טי פי
- הבעיה היא שלפעמים עם הורדת התרופה או הקטנת מינון יכולה להיות חזרה של המחלה
- ניתן לתת קורס של 2-3 חודשים של פרניזון או לתת קורס קצר ומרוכז של בידרוקורטיזון במשך 4 ימים
IVIG
- מתן של נגודנים לוריד שכנראה מעסיקים את המאקרופגים בטחול וכך מונעים הרס טסיות
- היתרון על סטרואידים הוא מהירות התגובה (בדומה לantiD)
שניהם מגיבים יותר מהיר מסטרואידים
- ישיג רמיסיה ב50% (פחות יעיל מסטרואידים)
- ת”ל: כאבי ראש, מנינג’יטיס א-ספטית, תופעות של קרישיות בגלל ריכוז התרופה
- anti D:
- במקור ניתן לעימהות שהן די שליליות ולתינוק שלהם יש די חיובי ((RF possitive)
- על מנת למנוע ייצור נוגדנים של האם נגד העובר כדי למנוע המוליזה
- בהקשר של אייטיפי בתץרופה דווקא ניתנת לאנשים שהם חיוביים לדי וגורמת להמוליזה של כדוריות הדם
- הרעיון הוא שהמאקרופגים בטחול עסוקים בלהרוס כדוריות דם ולכן יש עלייה בתרומבוציטים
- ת”ל היא כמובן אנמיה, לכן הרבה פעמים נותנים את התרופה בילדים שנוטיפם להגיב יותר טוב לאנמיה ופחות במבוגרים
- גם מהירה כמו IVIG
אינדיקציות:
- צורך בתגובה מהירה
- לפני ניתוח
- בהריון בו נרצה להימנע מסטרואידים
- בילדים
ניתוח שמהווה קו שני לטיפול באיי טי פי?
- מה 2 הסיבוכים העיקריים של הניתוח?
- 2 טיפולים שנותנים לפני הניתוח?
- טיפול אחרי הניתוח?
- יעילות?
- האם עדיין מהווה קו שני?
- טיפול תרופתי שהוא קו שני באיי טי פי?
- מה יעילותו במחלה זו?
- כמה ישיגו רמיסיה ארוכת טווח?
- התרופה הנבחרת בשנים האחרונות כקו שני?
- למי אסור לתת - 2
- ת”ל?
- 2 שמות של תרופות מהסוג הזה
- כריתת טחול
- סיבוכים:
- זיהומים בחיידקים עם קפסולה או אירועים תרומבוטיים בגלל עלייה מאוד פתאומית בכמות הטסיות עם חיתוך הטחול
- לפני הניתוח:
1) מחסנים לפניאומוקוק המופילוס ומניג’קוק
2) מעלים את רמת הטסיות בעזרת IVIG - 80% - כיום כבר פחות מהווה קו שני
- רטוקסימאב - נוגדן נגד סידי20
- פחות יעיל באיי טי פי ממחלות אחרות
- רק 20% ישיגו רמסיה ארוכת טווח
- תרופות שהן תרובופואטין רצפטור אגוניסט
- לא נותנים לנשים מניקות ובהריון סתם כי אין מידע
- כמעט ואין תופעות לוואי
- eltombopag
- romiplostin
fostamatinib:
- לאיזה מחלה?
- מה המנגנון?
- מעכב של מערכת kys
במאקרופגים הנחוצה לשם פאגוציטוזה של טסיות
לטיפול באיי טי פי
מצבי חירום בITP:
- 2 מצבי חירום באיי טי פי?
- מה נעשה במצבי החירון האלו:
- 2 דברים שקשורים בהפחתת סיכון לדמם ושליטה על גורמי סיכון
- תרופות שנותנים 4
- האם נותנים מוצרי דם?
- תוך כמה זמן התרומבופאטין מתחיל לעבוד?
- ניתוח חירום שעושים רק לעיתים נדירות?
- דימום נרחב
- צורך בניתוח חירום
טיפול במצב חירום: - הפסקת תרופות שיכולות לפגוע בתפקוד הטסיות + איזון יל”ד
- תרופות:
- סטרואידים במינון גבוה
- IVIG
- תרומבופואתין למרות שיתחיל לפעול רק תוך שבוע
- תרופות אנטי-פיברינוליטיות כמו הקסקפרון
- נותנים טסיות לפעמים כמה פעמים ביום
- כריתת טחול
ITP בילדים:
- לרוב מחלה אקוטית או כרונית?
- מה לרוב הטריגר?
- באיזה ילדים יש יותר נטייה למחלה כרונית - 2
- 2 התרופות שהם קו ראשון בילדים?
- אי זה סטרואידים?
- אקוטית
- זיהום ויראלי
- ילדים עם מחלות אוטואימוניות או נערים
- IVIG & anti D
- קו שני
תינוק לאמא עם ITP?
- האם יכול לסבול מאיי טי פי?
- כמה ימים אחרי הלידה יהיה השיא?
- כמה זמן אחרי הלידה זה יעבור?
- מאיזה סוג לידה חשוב להימנע?
- מתי נתחיל לטפל? באיזה מצב?
- כן בגלל מעבר נוגדנים לעובר
- 4 ימים
- 3 שבועות
- מכשירנית
- נטפל כמו בילדים אחרים כאשר יש תסמינים או הטסיות הן מתחת ל20 30 אלף
הרס טסיות במנגנון אוטואימוני שהוא מושרה תרופות
- איזה 3 סוגי תרופות למשל
- אנטי אפילפטיות
- נגד מלריה
- אנטיביוטיקות כמו פנצילין או סולפה
HIT
- מה ראשי התיבות?
- סובלים מסכנה לדמם או קרישיות יתר?
- יותר בהפרין או קלקסאן?
- באיזה גיל יותר קורה ואחרי איזה פרוצדורה?
- מה הפתוגנזה?
- איך הפתוגנזה גורמת גם לנטייה לדמם וגם לנטייה לקרישיות יתר?
Heparin induced Thrombocytopenia:
- סובלים גם מדימום יתר וגם מקרישיות יתר
- הפתוגנזה היא יצירה של נוגדן כנגד הקומפלקס של:
heparin & platlete factor 4
- מצד אחד השמדת הטסיות גורמת לנטייה לדימומים אך לכידתם בנוגדנן גורמת גם להפעלה של מערכת הקרישה ונטייה לקרישיות יתר
- לרוב קורה יותר במבוגרים ואחרי ניתוח בהשוואה לצעירים שאינם אחרי ניתוח
- קורה יותר בהפרין מאשר קלקסאן
HIT - התסמנות קלינית:
- מה לרוב ההסתמנות?
- מתחת לאיזה ערך יורדות הטסיות?
- ובכמה אחוזים?
- לרוב מופיע אחרי כמה זמן מנטילת ההפרין?
- מתי מתקצר משך הזמן הזה?
- במקרים קשים מה יכול להיות?
- איך נעשית האבחנה?
- ## בדיקה שיכולה לזהות אם בדומה של המטופל נוגדנים להפרין? (וכך לסייע באבחנה)
- ההסתמנות היא לרוב של תרומבוציטופניה בבדיקות המעבדה:
- ירידה של הטסיות מתחת ל100 אלף
- עם ירידה של לפחות 50% מכמות הטסיות המקורית
- לרוב מופיע 7-10 ימים לאחר חשיפה ראשונית להפרין אלא אם כן הייתה חשיפה קודמת ואז יכול להתקצר לכמה שעות
- במקרים קשים המטופל ממש יכול להסתמן עם אירועים של קרישיות ורידית ועורקית ואיסכמיה
האבחנה היא קלינית (ירידה של הטסיות מתחת ל100 אלף וביותר מ50% 7-10 ימים לאחר חשיפה להפרין ללא סיבה אחרת)
- ניתן לערבב את סרום המטופל עם סרום של מטופל בריא שיש בו גם הפרין - בסרום של האדם הבריא אומנם יש הפרין ופלייטלייט פקטור 4 אך אין נגדם כל תגובה כי אין לאדם הבריא נוגדנים. כאשר מוסיפים סרום של אדם חולה בגלל שיש בדמו נוגדנים יש הרס של הטסיות של האדם הבריא וזו בדיקה שמוכיחה שבדמו של האדם החולה יש את הנוגדנים להפרין
טיפול בHIT
- האם מפסיקים את ההפרין?
- איזה תרופות אפשר לתת במקום? - 3
- 3 תרופות שהן מעכבות ישירות של תרומבין או פקטור 10 מופעל
- האם נותנים וורפרין בשלב האקוטי?
- לכמה זמן נותנים?
- אם למטופל אין אירועים של קרישיות יתר האם עדיין צריך?
- כן
- ולהחליף בתרופות נוגדנות קרישה אחרות - למשך כמה שבועות חובה גם אם אין הסתמנות של קרישיות יתר. התרופות החלופיות הן אחת מהבאות:
- אנוקספרין
- Noac & doac
- מעכבי תרומבין או פקטור 10 ישירים:
bivaluridin hirudin argtroban
מניעה של HIT:
- מה הדרך למנוע?
- ואם בכל זאת נתנו הפרין איזה מעקב נעשה?
- לא לתת הפרין אלא משהו אחר
- לעקוב אחר ספיערת טסיות במשך שבועיים מרגע המתן
alloimmune thrombocytopenia - באיזה 2 סטינגים יכול לקרות?
- בגרסא הניאונטאלית:
- ממה נגרם?
- קורה בדרך כלל כבר בהריון הראשון או אחרי?
- מחמיר בין הריונות?
- Neonatal alloimmune thrombocytopenia
- קורה בילדים שבהם יש חוסר התאמה בין האנטיגנים על הטסיות שלהם לאנטיגנים על הטסיות של האם והאם מפתחת נגדם טסיות
- האנטיגנים נקראים - human platlet specif alloantigen - HPA
- לרוב קורה בהריון השני ומחמיר בין הריונות
- post transfusion alloimmune thrombocytopenia
קליניקה של Neonatal alloimmune thrombocytopenia:
- מה רצף ההתסמנויות האפשרויות מהקלה ביותר לכבדה ביותר
- ייתכן גם דימום בלידה או במהלך ההריון?
- איך מאבחנים? - 2
- איך מונעים להבא??
- מה עושים לפעמים לפני הלידה הבאה?
- במקרה כזה עדיף לידה וגינאלית או ניתוחית?
- יכול להיות עד א-סימפטומטי עד כדי דימום מסכן חיים שיכול גם לקרות עוד ברחם או במהלך הלידה
- בודקים את ה-HPA
של ההורים והילד ורואים אם אין התאמה
וכן בודקים אם יש נוגדנים נגד טסיות בקרב האם - בהריון הבא האם תקבל IVIG
החל משבוע 12-20 להריון שימנע ממנה לייצור נוגדנים אלו בשנית - בנוסף ניתן לפני הלידה הבאה לעשות ספירת טסיות לילד ואז אם יש תרומבוציטופניה להחליט על לידה קיסרית ולא וגינאלית