אנפילקסיס

Question 1

• כיצד מוגדר אנפילקסיס
• להתייחס למימד הזמן
• להתייחס למספר המערכות המעורבות
• כיצד מוגדר שוק אנפילקטי

Answer 1

• תגובה אלרגית קשה המתרחשת דקות עד שעות אחרי חשיפה לאלרגן וכוללת לפחות 2 מערכות
• שוק אנפילקטי מוגדר כאנפילקסיס + תת לחץ דם או תסמינים המעידים על חוסר פרפוזיה לרקמות

Question 2

מה זה אנפילקסיס אוניפאזי לעומת בי פאזי - מה האחוזים של כל אחד?

Answer 2

• רוב האנפילקסיסים הם אוניפאזיים - כלומר הופעה של התסמינים רק פעם אחת, אך 10-20% מהתגובות האנפילקטיות יכולות להיות בי-פאזיות - כלומר הופעה נוספת של תסמינים כמה שעות אחרי היעלמות התסמינים הראשוניים

Question 3

מה 4 המערכות העיקריות המעורבות באנפילקסיס?

* מה המערכת הכי שכיחה?

Answer 3

• עור - הכי נפוץ
• קרדיווסקולר
• נשימה
• עיכול

Question 4

התבטאויות של מערכת הנשימה
* ביטויים בדרכי הנשימה העליונות - 3
* ביטויים בדרכי הנשימה התחתנות - 2
(לא כרטיסיה מאוד חשובה)

Answer 4

• סטרידור, תחושת גוש בגרון, אנג’יואדמה

- צפצופים, לחץ בחזה

Question 5

ההתסמנות הקרדיו-ווסקולרית

• איזה ממצא אפשר למצוא את הרבה מטופלים באק”ג?
• לאן הולך לאיבוד הרבה מהדם האינטרה-וסקולרי?

Answer 5

• הרבה פעמים אפשר למצוא סימנים המתאימים לMI
  כאשר לא ברור אם זה תוצאה משני של הירידה בפרפוזיה או פגיעה ראשונית בעקבות האנפילקסיס
• יש בצקת ויצארילית

Question 6

הסתמנות גסטרו-אינטסטינאלית:

* תסמינים גסטרו-אינטסטינאליים - 4

Answer 6

• הקאות
• בחילות
• כאבי בטן כיווציים
• שילשולים ואובן שליטה על סוגרים

Question 7

תסמינים עוריים:

• מה הפריחה האופיינית?
• לכמה זמן לרוב נשארת?

Answer 7

• אורטיקריה

- עד 48 שעות

Question 8

מה 2 גורמי הסיכון הכי משמעותיים לאנפילקסיס קשה?

Answer 8

מחלת רקע קרדיו-ווסקולרית

אסטמה

Question 9

גורמי סיכון ואטיולוגיה לאנפילקסיס:

• לאנפילקסיס מאיזה 2 דברים אטופיה ברקע לא מהווה גורם סיכון?
• אלרגיה לדבורים יותר אופיינית באנשים שחשופים הרבה לדבורים או לא?
• הסיכון לפתח תגובה אנפילקטית לתרופה עולה או יורד ככל שנחשפים אליה יותר פעמים?

Answer 9

• אנפילקסיס מעקיצת דבורים ומתרופות
• חשופים הרבה
• עולה

Question 10

מה הנוגדן המעורב בתגובה אנפילקטית?

Answer 10

igE ספציפי לאלרגן

Question 11

אבחנה של אנפילקסיס:

• 2 בדיקות שניתן לעשות כדי לזהות את האלרגן שגרם לתגובה?
• חומר שנמצא בדם באופן מוגבר עד 5 שעות אחרי אנפילקסיס?

Answer 11

• בדיקות דם או עור לזיהוי הspecif igE

- חומר בשם טריפטאז

Question 12

טיפול אקוטי באנפילקסיס:

• מה הטיפול הראשון?
• באיזה כמות?
• באיזה ריכוז?
• האם ניתן לחזור על המתן?
• באיזה תנוחה כדאי להניח את המטופל?
• 2 טיפולים נוספים אם יש היפוטנציה עיקשית
• 2 דברים על מנת להעלות סטורציה?
• עוד 2 תרופות שיכולות להיות מועילות וניתן לתת ברגע שהחולה כבר יציב המודינאמית על מנת להפחית תופעות
• תרופה כרונית לטיפול ביל”ד שעדיף לא לתת בחולה עם סיכון מוגבר לשוק אנפילקטי - למה לא?

Answer 12

• אדרנלין במינון של 0.3 עד 0.5 מ”ל בריכוז של 1 מ”ג למיליליטר עם חזרה על המנות כל 15-20 דקות אם יש צורך
• סופינציה כדי למנוע ירידה בלחץ הדם
• וזופרסורים ונוזלים
• ברונכודילטורים וחמצן
• סטרואידים, אנטי היסטמינים
• בטא בלוקרים מורידים תגובה לאפינפרין ולכן ניתן לשקול תרופה אחרת ליל”ד במטופל עם סיכון מוגבר לאנפילקסיס

Question 13

מהו טיפול VIT? (להגיד מה הם ראשי התיבות)

• לטיפול באיזה אלרגיה נועד?
• מי מבין אלו שעברו אנפילקסיס מארס דבורים יעברו טיפול זה?
• לאן מוזרק הארס ומה המטרה?
• כמה זמן לרוב לוקח?

Answer 13

Venom immuno-therapy

• טיפול בהזרקה של כמויות הולכות וגדלות של ארס דבורים לתת עור על מנת לגרום לפיתוח טולרס לארס דבורים לאנשים שחוו אנפילקסיס - נעשה את הטיפול הזה לכל מי שעבר אנפילקסיס מדבורים
• 3-5 שנין

Question 14

מרבית האלרגיות למאכלים חולפות עם הגיל או נשארות?
מאכל ספציפי שלרוב האלרגיה אליו נשארת?
איך אפשר למנוע פיתוח אלרגיה למאכל זה?

Answer 14

• חולפת, אך אלרגיה לבוטנים לרוב נשארת

- חשיפה בגלל צעיר

Question 15

what is induction of tolerance?

Answer 15

לגרום לטולרנס לאלרגן כלשהו - כלומר שלא תהיה יותר אלרגי אליו. אפשר לעשות את זה למשל עי חשיפה לבוטנים בגיל צעיר

Question 16

דה סנסיטיזציה:

• מה זה בהקשר של מניעת שוק אנפילקטי?
• לרוב לאיזה אלרגן נעשה?
• איך נעשה?
• למה שנעשה את זה ולא פשוט נפסיק את התרופה?
• אופציה אחרת למתן תרופה אם לא רוצים לעשות דה-סנסיטיזציה?
• לתת 2 דוגמאות

Answer 16

• יצירת טולרנס זמני
• לרוב נעשה בהקשר של תרופה שצריך לתת ואי אפשר להפסיק והמטופל חווה אליה שוק אנפילקטי
• נותנים את התרופה בריכוזים הולכים וגדלים במשך כמה שעות וזה יוצר טולרנס זמני
• יש גם אפשרות לתת פרה-מדיקציה לתרופות מסויימות כמו היסטמין לפני ונקומיצין כדי למנוע flushing
  או סטרואידים לפני חומר ניגוד