כשל לב Flashcards
1
Q
לאיזה כשל לב גורמים סכרת ויל”ד? סיסטולי או דיאסטולי?
A
דיאסטולי בגלל היפרטרופיה של השריר והיעדר הרפיה/ פגיעה בכלי הדם הקטנים
2
Q
טוקסינים שיכולים לפגוע בלב ולגרום לכשל לב - 4
A
- כימותרפיות כמו דוקסורוביצין (אדריאמיצין)
- ברזל
- אלכוהול
- עמילואיד
3
Q
מה 2 הסוגים של כשל לב (לא ימין ושמאל)
איך מקטע הפליטה בכל אחד מהם? (הערכה + מספר מדוייק)
- במי מהם לרוב הפפטידים הנוטריינטים יותר גבוהים
A
- כשל לב סיסטולי בו יש בעיקר קושי בהתכווצות הלב - HFREF - לרוב מתחת ל35%
- כשל דיאסטולי בו בעיקר יש בעיה בהרפיה ומילוי של הלב - HFPEF - לרוב מעל 50%
הפפטידים הנוטרנטים לרוב יותר גבוהים בכשל הדיאסטולי
4
Q
מה הפתופיזיולוגיה שגורמת ליצירת כשל לב:
- מה הצד הראשוני?
- איזה 2 מערכות מופעלות בתגובה?
- איך זה משפיע על הלב?
- איזה 4 תרופות אנחנו נותנים לחולי כשל לב כדי לנסות להפסיק את המעגל הזה
A
- צעד ראשון - פגיעת לבבית
- צעד שני - הפעלה המערכת הסימפטטית ומערכת רנין אנג’יוטנסין אלדוסטרון לפיצוי לצורך העלאת לחץ הדם
- המערכות האלו גורמות לעליית לחץ דם וצבירת נוזלים באופן כרוני מה שמקשה על פעילות הלב וגורם לו לרימודלינג
- הרימודלינג פוגע עוד יותר בפעילות הלב
ניתן לעצור את המעגל הזה על ידי:
- בטא בלוקרים -שמורידים פעילות סימפטטית
- אייס ארב - שמורידים את פעילות הרנין אנג’יוטנסין
- סיפירונולקטון שמוריד את פעילות האלדוסטרון
- משתנים שמורידים צבירת נוזלים
5
Q
סימנים בבדיקה הפיזיקאלית לכשל לב:
- קרדיווסקולריים:
- קצב לב
- איוושות
- קולות לב
- הולם חוד הלב
- צוואר
- ריאתיים
- בהסתכלות
- בהאזנה
- בניקוש
- בבטן:
- בכבד
- בבטן עצמה
- צוואר
- בגפיים:
- במגע?
- בלחיצה?
A
קרדיו-ווסקולרי
- קצב לב מהיר וחלש
- איוושות, הרבה פעמים אי ספיקה מיטראלית
- s3 &s4
- מוסט או רחב
- JVP מוגבר
ריאתי:
- קריפיטציות ריאתיות בבסיסים
- חולה טכיפנאי ולפעמים מעט כחול
- עמימות בניקוש אולי בגלל תפליט פליאורלי
בטן:
- כבד גדוש מוגדל ופולסטילי
- מיימת בבטן
- רפלק הפטו-ג’וג’ולרי - לוחצים על הכבד ויש עליה בוריד הג’וגולרי ואז משחררים והירידה היא איטית
גפיים:
- בצקות
- פריפריה קרה
6
Q
ממה מתים רוב המטופלים עם כשל לב?
ממה מתים מיעוטם?
A
- הרוב - התדרדרות איטית בתפקוד הלב, ירידה בתפקוד וסיבוכים עקב כך
- חלק קטן - הפרעות קצב מליגניות פתאומיות
7
Q
מה 3 הרכיבים עליהם נשנענת אבחנה של כשל לב?
* מבחינת בדיקות אובייקטיביות - לתת 2 לדוגמא
A
- אנמנזה ותלונות מתאימות
- בדיקה פיזיקאלית
- אקו או עלייה בפפטידים נטורנטיים כמו ANP
8
Q
מה 2 החלבונים הנטורנטים הגבוהים בכשל לב?
- מה הרגישות ומה הספציפיות?
- לכן טובים לאיבחון או שלילה של כשל לב?
- מה הערכים של כל פפטיד שיכוונו לאי ספיקת לב?
- מה האפקט של החומר הזה על:
- כלי הדם
- מוח
- כליה
- לב
- מערכת סימפטטית וRAAS
A
- BNP & NTproBNP
- רגישות גבוהה אך ספציפיות פחות גבוהה ולכן בעיקר מתאים לשלילה של כשל לב
- BNP - מעל 35
- NT-proBNP - מעל 125
- כלי דם - וזודיליטציה
- מוח - פחות וזופרסין וצמא
- כליה - פחות רנין והגברת GFR
- מניעת רימודלינג
- מוריד הפעלה סימפטטית
9
Q
איך מעריכים קלינית רמות של כשל לב - לפי איזה מדד?
* איזה רמות יש ומה אומרת כל אחת?
A
- NYHA
- nyha1 - אין תסמינים
- nyha2 - תסמינים במאמץ מוגבר
- nyha3 - קושי במאמץ רגיל
- nyha 4 - חוסר יכולת לבצע מאמצים כלל
10
Q
סכרת, יל”ד השמנה - הם גורמי סיכון לאי ספיקה סיסטולית או דיאסטולית?
A
דיאסטולית
11
Q
ההנחיות האמריקאיות מחלקות את החולים עם אי ספיקת לב ל4 רמות
A-D
- מה ההגדרה של כל אחד?
- ומה הטיפול בכל רמה?
A
A - חולים עם סיכון לפתח כשל לב - איזון גורמי סיכון: יל”ד, סכרת, היפרליפידמיה, מחלת לב איסכמית
B - חולים עם מחלקה סטרוקטורלית - מקביל לניהא 1 - טיפול בבטא בלוקרים ואייס או ארב
C - חולים עם מחלה סימפטומטית - מקביל לניהא 2-3 - הוספה של אלדקטון ומשתנים אחרים ובנוסף בהתאם לסוג כשל הלב:
* ARNI
* קוצב לב
* דיגוקסין
- D - חולים קשים, מקביל לניהא 4 :
* יונוטרופיקה כאשר הם באשפוז
* LVAD
* השתלת לב
12
Q
גישה לטיפול בחולה עם אי ספיקת לב סיסטולית:
- מה 2 התרופות קו ראשון?
- אם עדיין סימפטומטי מה נוסיף?
- ואם עדיין סימפטומטי מה 3 אפשרויות הטיפול?
- באיזה תנאים נבחר בכל אחת?
- האם ניתן לשלב אותם?
- 3 טיפולים מתקדמים
- מה זה H-ISDN?
- קו אחרון? - 2
- מתי נוסיף משתנים?
- מתי נשקול התקנת דיפיברילטור - 2
A
- אייס או ארב + בטא בלוקרים
- ספירונולקטון
- 3 אפשרויות:
- ARNI - a combination of valsartan & scubitril - that inhibits the degradation og BNP
- if QRS is wider than 130 ms and there is sinus rhythm - קיצוב דו חדרי
- אם יש טכיקרדיה של מעל 70 וקצב סדיר - ivabradine - תרופה שעובדת על הsan
ומורידה קצ לב - טיפולים יותר מתקדמים:
- דיגוקסין
- הידרליזים - וזודילטור
- isosorbone dinitrate - וזופרסור
- H-ISDN - זה שילוב של שני הנ”ל
- קו אחרון:
- LVAD
- השתלת לב
משתנים - כשצריך הקלה סימפטומטית
- דיפיברילטור:
- אם היה VF or VT
- אם מקטע פליטה הוא 35 ומטה על אף טיפול
13
Q
באיזה 2 מנגנונים MRA
עוזרים בטיפול באי ספיקת לב?
איזה MRA הוא קו ראשון
ואיזה שני?
A
- מפסיק רימודלינג בלב ע”י אלדוסטרון
- מעלה אשגלן וכך מונע אריתמיות
- קו ראשון ספרונולוקטון וקו שני אליפרינון שלא עושה גניקומסטיה
14
Q
למי מומלץ טיפול בARNI?😊
- ממה מורכב?
- איזה אינזים התרופה השניה בתרכובת מעכבת?
- מה הוא מפרק - 5?
A
- חולים שמטופלים עם אייס, בטא בלוקר וספירונולקטון ועדיין סימפטומטים ומקטע פליטה 35 ומטה
- מורכב מולסרטן וsucabitril
- שהוא מעכב של האינזים nylipresin
- אינזים שמפרק פפטידים כמו:
BNP, אדרנומודולין, substance P, GCPR, bradykinin
אשר נלחמים ברי מודלינג של הלב ובוזקונסטריקציה של המערכת הסימפטטית ושל אלדוסטרון
15
Q
ivabradine - מעקב פפ איפה?
- האם מתאים לשימוש במטופלים עם פרפור?
- 2 ת”ל?
A
בsan
לא
ברדיקרדיה סימפטומטית
phosphenes - הבזקים בעיניים בגלל חסימה של תעלות בעיניים
16
Q
דיגוקסין
- מה עוש ואיך עובדת?
- מה הבעיתיות שלה?
- לאיזה חולים ניתן אותה?
- האם בחולים אלו משפרת פרוגנוזה?
- על איז מינון נשמור?
A
- מעכבת תעלות נתרן-אשלגן
- יש לה חלון תרפוטי צר
- חולים שאנחנו סומכים עליהם שיקחו את המינון המתאים ושלא מסתדרים עם הטיפול הסטנדרטי לאי ספיקת לב
- מוריד אשפוזים אך לא משפר פרוגנוזה
- 0.5-0.9 ng/ml
17
Q
פרט לכל הטיפול התרפותי באי ספיקת לב - מה עם טיפול בגורם?
לתת דוגמאות!
A
אם יש בעיה מסתמית להחליף בניתוח או צינתור
אם יש איסכמיה - לפתוח את החסימה
18
Q
קיצוב דו חדרי:
- מה הקיצוב הסטנדרטי ומה הוא קיצוב דו חדרי?
- לאנשים עם איזה הפרעת קצב מתאים.
- איך עוזר?
מה הדרישות כדי להתקין קוצב כזה:- 4 מבחינת: * רמה תפקודית * EF * טיפול תרופתי קודם * הפרעות קצב
- מה עוד נשתיל בחולים שכבר משתילים להם קוצב
A
- קיצור של עלייה ימין וחדר ימין כמו בקוצב רגיל אך בנוסף גם חדר שמאך
- אנשים עם אי ספיקת לב ו-LBBB
- יוצר סינכרון בין שני החדרים וכן בין הספטום לחדר שמאל
דרישות:
- EF של 35 ומטה
- NYHA 2-4
- טיפול תרופתי אופטימלי ועדיין יש סימפטומים
- חסם שמאלי וקומפלקס ברוחב 130 ומעלה או כל הפרעה אחרת וקומפלקס 150 מילישניות ומעלה
- דפברילטור
19
Q
LVAD
- 2 הקשרים בהם ניתן?
- 6 סיבוכים
- זיהומי? 1
- המודינאמי 3
- חדר ימין 1
A
- כגשר להשתלה
- או בחולים שלא צפויים לעבור השתלה אך מדובר בחולים קשים
סיבוכים:
- זיהום של הליין
- תרומבוזיס במכשיר
- שבצ
- דימומי מערכת עיכול כי מקבלים דילול דם
- הרעה בתפקוד חדר ימין ( לרוב רק אם חדר ימין היה כבר פגום)
- כשל של המכשיר
20
Q
מה טיפול הבחירה בחולים סופניים עם אי ספיקת לב ( הגולד סטנדרט)
- מה החיסרון העיקרי?
- באיזה שני תזמונים יכולה להיות דחייה?
- איך עוקבים אחרי החולים? כדי לזהות איזה מצב?
- סיבוך נוסף? איך נקרא? כמה זמן אחרי ההשתלה מופיע?
A
- השתלת לב
- חיסרון עיקרי - דחייה (וכמובן גם זמינות נמוכה)
- דחייה אקוטית או כרונית ולכן יש טיפול אימונוסופרסיבי
- עוקבים אחרי החולים עם ביופסיות מיוקארד חוזרות כדי לזהות שלא הייתה דחייה שקטה
- graft vasculopathy - עיבוי של כלי הדם בגלל התגובה האימונית, כמו מעין תהליך טרשתי. מופיע כ10 שנים אחרי ההשתלה
21
Q
4 דרישות כדי להשתיל לחולה עם כשל לב דיפיברילטור למניעה ראשונית:
- EF
- תפקוד
- טיפול
- פרוגנוזה
A
- EF - 30-35%
- nyha 2-4
- טיפול אופטימאלי מזה כמה חודשים
- פרוגנוזה של לפחות שנה
22
Q
tandem heart לתמיכה לבבית
- איך מוכנס?
- תמיכה אקוטית או כרונית?
- מה מסלול הדם?
A
- תמיכה לבבית אקוטית
- מוכנס באופן מלעורי
- הכנסה לוריד הפמורלי משם לעלייה ימין ומשם דרך הספטום לעלייה שמאל. שואב דם מחומצן מעלייה שמאל ומזרים אותו למנוע חיצוני שזורק את הדם לעורק הפמוראלי
23
Q
מתי נשתמש בתמיכה אקוטית ללב - 2 מצבים עיקריים
A
- סביב פרוצדורה מורכבת: צנתור מורכב, אחרי ניתוח לב, פרוצדורה מורכבת להחלפת מסתם
- חולה במצב אקוטי: כשל לב אחרי אוטם נרחב, מיוקרדיטיס קשה וכו’
24
Q
IABP
- איך מוכנס?
- איך עובד?
- מה האפקט החיובי העיקרי שלו?
- לאיזה אנשים לא מתאים? - 3
- האם השימוש בו מומלץ לאנשים עם שוק קרדיוגני?
A
- בצינתור לתוך האורטה - מתנפח בדיאסטולה וכל מגביר את הזילוח בעורקים הקורונאריים
- לא מתאים לאנשים עם:
- אי ספיקה אורטלית
- קצב לב לא סדיר
- בעיה בעורקי הרגליים
- לא
25
Impella:
- איך מוכנס?
- לתמיכה אקוטית או כרונית?
- באיזה מצבים אין להשתמש - 1?
- חיסרון אחד?
- מוכנס בצינתור עורקי אל תוך חדר שמאל וזורק דם מחדר שמאל לאורטה
- אקוטית
- אי ספיקה אורטליץ
- יכול לצאת בקלות יחסית
26
השוואה בין impella & IABP
* גודל
* גישה עורקית?
* צורך אנטיקואגולציה?
* חציה של הספטום?
* האם מקל על לב שמאל?
* האם יש צורך בקצב קבוע?
- אימפלה יותר גדולה
- שניהם
- יותר באימפלה
- שניהם לא
- רק אימפלה
- רק IABP
27
centrimag
- איך מותקן?
- מה עושה?
אקמו
- איך מותקן?
- מה עושה?
- תומך בחדר ימין או שמאל?
- 3 חסרונות מבחינה המודינאמית?
- מותקן בניתוח
- מזרים דם מחדר שמאל לאורטה ואם הוא דו"צ אז גם מחדר ימין לעורק הריאה ( זה צינור מיוחד שמחברים ללב שמוציא את הדם מהלב ואז מכניס אותו חזרה לכלי המבוקש)
אקמו:
- ניתן לעשות קנולציה ליד מיטת החולה
- שואב דם ורידי נגיד מהוריד הנבוב התחתון ואז מחזיר אותו מחומצן ומחומם לאורטה
- תומך גם בחדר ימים וגם שמאל
- חסרונות:
* מקשה על חדר שמאל כי זורק את הדם מול החדר
* סיכון מוגבר לקרישים ואיסכמיה לרגליים
* יכול לגרום לגודש ריאות בגלל הקושי על לב שמאל
28
קריטריונים להשתלת LVAD:
* EF
* NYHA
* טיפול תרופתי
* שיקולים ספציפיים
- 25% ומטה
- 3-4
- מיטבי
- מחלות הרקע, המצב של המטופל, רצונות המטופל וכו'
29
סיבוכים של LVAD:
- 2 סיבוכים לבביים
- המטולוגיים
- מה סיבת המוות הכי שכיחה בחולים עם LVAD?
- כיום מכשירים ההארטמייט הם פולסטיליים או מתמשכים?
- הפרעות קצב, כשל לב ימין
- דימום, שב"צ
- שב"צ
- מתמשכים
30
```
מה זה
high output HF?
- באיזה מצבים קורה?
* אנדוקריני - 1
* מטבולי - 1
* המטולוגי - 1
* אימונולוגי - 1
* קרדיו-ווסקולרי - 1
```
- לב עובד כמו שצריך אבל דרישה מאוד גבוהה של הגוף
* היפםרתירואידיזם קשה
* חסר תיאמין שגורם למחלת ברי ברי
* אנמיה קשה
* שוק אנפילקטי
* AVM גדול
31
שלושה גורמים לכשל מבודד של לב ימין
אוטם של צד ימין
cor pulmonale
מחלות ריאתיות קשות
32
מבחינת
HFREF Vs HEFPEF
- למה גורמות מחלות אגירה כמו עמילואידוזיס?
- יל"ד?
- עמילואידוזיס - ראשונית נפח הפליטה שמור אך בהמשך ירוד
| - כנ"ל לגבי יל"ד
33
לאן זז הולם חוד הלב ב:
- HFPEF
- HFREF
- למעלה ושמאלה
| - למטה ושמאלה
34
איזה קול לב יכול להיות לעיתים פתולוגי אך גם להופיע בצעירים בריאים ובהריוניות
S3
35
מה נפוץ לראות בצלח של חולה עם כשל לב - 3
- גודש ריאתי
- kerly B lines
- צל לב מוגבר
36
7 סיבות להחמרה בכשל הלב?
| - טרופונין גבוה בחולי כשל לב מעיד על איסכמיה?
```
F - forgot medicine
A - anemia, arrythmia
I - ischemia, infection
L - lifestyle (salt, drinking)
U - up regulation of CO demand
R - renal faliure
E - embolism
```
לא בהכרח כי תמיד יש פגיעה במיוציטים בכשל לב - אבל אם יש עלייה מאוד חדה ביחס לבסיס זה יכול להעיד
37
בעת מתן של מעכבי אייס בכשל לב:
- איך חשוב להתחיל את התרופה? למה?
- אחרי מה יש לעקוב - 2?
- לאט כדי למנוע ירידה בלחץ דם
| - תפקודי כליה שיכולים להחמיר ורמות אשלגן
38
האם כל הבטא בלוקרים עוזרים בכשל לב?
- מי השלושה שכן?
- האם נותנים בדרגה nyha1?
* בניגוד למי?
- איך נרצה להתחיל את התרופה? (מבחינת מינון)
- לא
- ביסופרולול, מטופרולול, קרבדילול
- לא, בניגוד לאייס וארב שכן נותנים
- לאט כדי לא להוריד ל"ד מהר - עם מרווחים של שבועיים
39
מה הבעיתיות בספרינולקטון מבחינה אלקטרוליטרית?
| עוד ת"ל?
היפרקלמיה
| יכול לגרם להחמרה בתפקודי כליה בחולים עם מחלת כליה כרונית
40
תרופה לסכרת שניתנת גם באינדיקציה של אי ספיקת לב?
SGLT2i
41
HFPEF:
- איזו תרופה הוכחה כמשפרת פרוגנוזה?
- איזה תרופה אולי קצת עוזרת?
- אף אחת
| - אלדקטון
42
מה קודם באי ספיקת לב?
ACE/ARB
או בטא בלוקרים
- מתי משלבים אייס וארב?
ACE/ARB
כאב משום מה המטופל לא יכול לקבל בטא בלוקרים
43
הורמונים נוטריינטים עולים יותר באי ספיקה עם מקטע פליטה שמור או מופחת
מופחת
44
תרופות נוספות בכשל לב:
- חסמי סידן - האם עוזרים בכשל לב?
* איזה חסמי סידן הם אסורים בכשל לב?
- לא
| - דה הידרופרידינים
45
ניתוח לתיקון אי ספיקה מיטרלית עוזר או לא עוזר בפרוגנוזה לאי ספיקת לב
לא עוזר
46
cor pulmonale:
- מה גורם לזה? - 2
* 2 מצבים אחד ראשוני שפוגע בחדר ימין ושהני משני
* מה מחלת הריאה הכי שכיחה?
- קלינית:
* האם יש דיספניאה
* האם יהיה סימן ע"ש קוסמאול ומה זה?
- משני למחלת לב שמאלי או בגלל מחלת ריאה כאשר הכי שכיח זה סי או פי די
- כן יש דיספניאה
- לא יהיה סימן עש קוסמאול - שזה עלייה בג' וי פי באינספיריום (פרדוקסאלי כי דווקא באינספיריום הלב אמור להתמלות - קורה בפריקרדיטיס קונסטרקטיבית);
47
החמרה אקוטית בכשל הלב:
- 3 ממצאי מעבדה
- 1 מדד
- שמקושרים לפרוגנוזה לא טובה
- BUN מעל 43
- קראטינין מעל 2.75
- עלייה בטרופונין
- לחץ דם מתחת ל115
48
cardiorenal syndrome
- סיבוך של מה זה?
- טיפול שיכול לעזור לכליות כאשר תפוקת הלב נמוכה?
- סיבוך של החמרה אקוטית בכשל הלב
| - אינוטרופיקה לטווח קצר שתגביר פרפוזיה לכליות
49
טיפול בהחמרה באי ספיקת לב בהתאם להתייצגות המטופל:
- מטופל היפרטנסיבי, לרוב אאוולמי
- מטופל נורמוטנסיבי עם אובר לואד
- מטופל עם בצקת ריאות קשה והיפוקסיב - 3
- מטופל עם היפופרפוזיה וכשל של איברי מטרה -2
- מטופל עם תת לחץ דם, תפוקת לב נמוכה וכשל איברי קצה? - 2-
- וזודילטורים
- משתנים
- חמצן, משתנים, וזודילטורים
- אינוטרופיקה, וזודילטורים
- אינוטרופיקה, התערבות מכנית
50
טיפול בהחמרה בכשל לב
- מה הצעד הכי בסיסי של הטיפול?
- משתנים שאפשר להשתמש בהם? - 2
* מה המטרה שלהם?
- מה עושה אולטרפילטרציה?
* האם משפיעה על אלקטרוליטים?
* איך זה ביחס למשתנים ביעילות?
* האם משפר תפקוד כלייתי
- nitrates and nitruposside
* מה עושים?
* במה יכולים לעזוק באי ספיקת לב?
- levosimendan, milrinone, dubatamine
* למה משמשים?
* לכמה זמן משתמשים בהם
- טיפול באטיולוגיה
- פוסיד ולהויסף תיאזיד
* מורתם להביא את החולה להיות אאוולמי
- אולטרפיטרציה - מסננת נוזלים מבלי להוציא אלקטרוליטים
* פחות יעיל ממשתנים
* לא משפר תפקוד כלייתי
- וזודילטורים
* הפחת האפטרלואד על הלב
- אינוטרופיקה
* שיפור התפוקה הלבבית לטווח הקצר
* משתמשים בהם לטווח קצר
