גישה לנודולה בתירואיד Flashcards
1
Q
גישה לנודולה בבלוטת התריס?
- כמה זה נפוץ?
- כמה ממאירות?
- מה הבדיקה הראשונה שנעשה?
- למה זה חשוב
- מה בדיקת ההדמייה הנבחרת?
- מאפיינים באולטרסאונד שיחשידו לממאירות - 8
(צורה, מרקם, צבע,גודל, מעורבות של איברים נוספים, מנח) - אחרי בדיקת ההדמיה מה הבדיקה הבאה שעושים?
- האם מנקרים את כל הבלוטות?
- אחרי ביצוע ניקור לנודולה איזה דירוג מקבלים?
- איך נקרא?
- מה המשמעות של כל אחת מ6 הרמות?
- באיזה רמות לרוב ננתח?
- מה עושים ברמה 3?
A
- מאוד
- מעט מאוד
- בדיקת הורמוני תריס כי לרוב נודלות ממאירות הן קרות ולא פעילות הורמונאלית
- US:
- היפואקואיות
- צורה יותר ארוכה מרחבה
- מיקרוקלסיפיקציות
- רכיב סולידי
- היעדר סדירות
- כלי דם
- מעורבות בלוטות
- גודל גדול
- לפי מראה הבלוטה מחליטים אם לעשות FNA או לא
- אחרי ניקור מקבלה דירוג בטסדה שמדרג את הסיכון לממאירות: 1 - בדיקה לא אבחנתית 2 - שפיר 3-4 - משהו באמצע 5 - כנראה ממאיר 6 - ממאיר
לרוב ברמות 5-6 ננתח וגם ברמה 4 אולי נחזור על הבדיקה ונעשה בדיקות מולקולריות יקרות אך לרוב ננתח
- ברמה 3 יש התלבטות אם לנתח או רק לעקוב
2
Q
גורמי סיכון שהנודולה ממאירה:
- היסטוריה משפחתית של המטופל?
- סינדרום כלשהו?
- היסטוריה של טיפול כלשהו שעבר המטופל?
- קצב גדילה?
- גיל הופעה?
- מין?
A
- היסטוריה של ממאירות בתירואיד או של תסמונת MEN2
- קרינה לראש ולצוואר
- מהיר
- מתחת ל20 או מעל 65
- נודולות יותר נפוצות בנשים אך אם כבר בגברים יש יותר סיכוי לממאירות
3
Q
ממצאים בבדיקה פיזיקאלית המחשידים לנודולוה ממאירה:
- מרקם
- מעורבות של מבנים נוספים
- תסמינים עליהם מתלונן המטופל - 3
- נייד או מקובע?
- מהו סימן ע”ש פמברטון?
A
- נוקשה ולא סדיר
- בלוטות לימפה מוגדלות
- דיספגיה, שינויים בקול, קושי בנשימה
- מקובע
- בעת הרמת ידיים יש קושי בנשימה או אודם בפנים כי הבלוטה לוחצת על הכנה וכלי דם במדיאסטינום
4
Q
מה 2 הסרטנים הכי נפוצים בבלוטת התריס ומה הפרוגנוזה שלהם?
2 סרטנים נוספים עם פרוגנוזה הרבה פחות טובה?
A
- פפילארי ופוליקולארי - פרוגנוזה טובה כי הם סרטנים ממויינים
- מדולרי או אנפלסטי
5
Q
טיפול בממאירות של התירואיד:
- 2 אופציות ניתוחיות?
* 6 תנאים שיאפשרו לנו לעשות לובקטומי
(מיקום, מעורבות של איברים, היסטוריה, אופן המעקב(
* גודל בו תמיד עושים לבקטומי אם אין משהו בעייתי?
* גודל שבו יש התלבטות?
* גודל שמעליו חייבים לעשות כריתה של כל הבלוטה
* אם יש מעורבות של בלוטות לימפה מה מוסיפים לניתוח?
- 3 סיבוכים של כריתה מלאה לעומת לובקטומי
- עוד 2 אופציות טיפוליות שניתן להוסיף?
- טיפול ביוד - לאיזה 3 רמות מחלקים את החולים?
- לפי מה החלוקה?
- למי נותנים טיפול ביוד?
- מה המינון של היוד לעומת גרייבס וכו’?
- 3 תופעות לוואי של מתן יוד במינון גבוה
- טיפול בהורמוני תירואיד לדיכוי טי אס היי
- 2 סיבוכים שיכול לגרום
- מה היעד של דיכוי הטי אס היי?
- איזה גורמים יקבעו את הסיכון של המטופל לתופעות לוואי שליליות מקבלת טי אס היי? - 6
- טיפולים נוספים באנשים עם מחלה פולשנית או מטסטטית? - 4
A
- לובקטומי או כריתה של כל הבלוטה
- אפשר לעשות לבוקטומי אם:
- אין מעורבות של בלוטות לימפה
- אין חריגה מהבלוטה
- אין נודלות גם בצד השני של הבלוטה
- אין היסטוריה של סרטן תירואיד במשפחה
- אין קושי מבחינת בדיקות מעקב עם אולטרסאונד
- אין היסטוריה של הקרנות לצוואר
- אם אין משהו חריג לרוב אם זה קטן מ1 ס”מ נעשה לובקטומי, 1-4 ס”מ צריך להחליט לפי המטופל ומעל 4 לרוב נעשה כריתה מלאה
- אם יש מעוברות של בלוטות לימפםה עושים גם דיסקציה שלהם במסגרת ניתוח הכריתה
- בכריתה מלאה יש יותר סיכוי להיפופרה תירואידיזם, פגיעה בעצבים וצורך בטיפול הורמונאלי חליפי
- יוד רדיואקטיבי:
- אחרי ההסרה של הנגע מחלקים את החולים לפי ההיסטולוגיה והפלישה של הנגע לרמת סיכון נמוכה, בינונית או גבוהה
- חולים ברמת סיכון נמוכה לא יזדקקו ליוד רדיואקטיבי, כאלו ברמת סיכון גבוהה יזדקקו וכאלו באמצע זו התלבטות
- הטיפול ביוד הוא במינון מאוד גבוה
- ת”ל - יובש בפה, בעיניים, דיכוי מח עצם
- אפשר לתת הורמוני תירואיד לצורך דיכוי טי אס היי כי הוא כנראה גורם לגדילה של הגידול.
- יכול לגרום לאוסטאופורויזיס ופרפור
- היעד של הדיכוי הוא ממש מתחת ל0.1 אבל משתנה בהתאם לרמת הסיכון של המטופל - מטופל ברמת סיכון גבוהה לתופעות לוואי מטיפול כזה נבחר אצלו יעד יותר שפיר
- גורמי סיכון:
- גיל מעל 60
- פרפור עליות
- טכיקרדיה
- אוסטאופורוזיס
- אוסטאופניה
- מנופאוזה
טיפולים נוספים:
- קרינה
- כימו
- מעכבי טירוזין קינאז
- רק מעקב כי הרבה פעמים זה סרטן לא מאוד אלים-
6
Q
מעקב אחרי טיפול
- דרך מעקב קלינית - 2
- דרך מעקב הורמונאליץת - 2
- באיזה 2 מטופלים מעקב הורמונאלי יכול להיות פחות מהימן?
- האם בסרטן שהוא לא פאפילארי או פוליקולארי אפשר לעקוב אחרי תירוגלובלין? למה?
- מה צריך לעשות כדי לראות אם יש עלייה בTg? - 2 דרכים
A
- בדיקה פיזיקאלית ואולטרסאונד
- רמות TG & anti TG
- מעקב הורמונאלי יכול להיות בעייתי בחולים שלא קיבלו יוד או שעברו לבקטומי כי יש עוד שארית תירואיד
- לא כי אלו סרטנים לא ממויינים ולכן הם לא בהכרח מייצרים תירוגלובלים
- לרוב הTG
מדוכא תחת טיפול בהורמוני תריס שהמטופל מקבל
אז אפשר להפסיק את הטיפול ולראות אם רמות התירוגלובולין עולות או לחילופין לתת למטופל TSH
ולראות אם הרמות עולות
