מחלות בלוטת האדרנל Flashcards
הפעילות של סטרואידים:
- 3 השפעות על המערכת האימונית (איזה תא מעלים, איזה תא מורידים, השפעה כללית על מערכת החיסון)
- איך משפיעים על מטבוליזם של סוכר?
- השפעה של שומן ושריר
- עצם?
- ריפוי פצעים?
- מתי השפל של הפרשת הקורטיזול ביום?
- מתי שיא הקורטיזול?
- מעלים ספירה לבנה, מורידים אאוזינופלים, אנטי דלקתיים
- מעלה ייצור סוכר ומפחית אפטייק שלו ע”י הרקמות
- מגביר פירוק שריר ושומן
- מפחית יצירת עצם
- מאט ריפוי פצעים
- שפל בלילה (למשל 12 בלילה)
- שיא לפנות בוקר
השפעה של מינרלוקורטיקואידים:
- איך משפיע על נוזלים ולחץ דם?
- אלקטרוליטים?
- אגירת נוזלים והעלאת לחץ דם
- מוריד אשלגן מעלה נתרן
אנדורגנים
- איזה אנדרוגנים למשל מיוצרים באנרנל? - 3
- מה המקור העיקרי של אנדרוגנים באישה ובגבר?
- באישה (וגם בגבר) למה יכולים להפוך האנדרוגנים האלו?
- DHEA, testosterone, androstedione
- גבר - אשכים, אישה - אדרנל
- לאסטרוגן
תסמינים של קושינג:
- תסמינים עוריים - 2
- 3 תסמינים הקשורים בשרירים
- 4 תסמינים שקשורים בפיזור שומן
- תסמינים בעצמות: 1 בילדים, 1 במבוגרים
- הפרעות CNS - 3
- השפעה על משק הסוכר והשומן
- הפרעה אלקטרוליטרית
- הפרעות קרדיו-ווסקולריות - 2
- השפעה על מערכת המין - 2
- זיהומית - 1
- שינוי בספירות דם - 2
- השפעה המטולוגית
- הידקקות של העור, סטריאה
- חולשת שרירים, כאבי שרירים, דילדול שרירים
- באפלו האמפ, מון פייס, supra clavicular fat pad, השמנה מרכזית
- בילדים ירידה בגדילה ומבוגרים אוסטאופורוזיס
- עצבנות, דיכאון, בעיות שינה
- סכרת והי]פרליפידמיה
- היפוקלמיה
- יל”ד
- אתרוסקלרוזיס
- ירידה בליבידו ובנשים גם אמוניריאה
- נטייה לזיהומים
- ירידה באאוזינופילים ועלייה בספירה הלבנה
- סיכון מוגבר לPE & DVT
ברגע שעלה לנו חשד קליני לקושינג איזה 3 מבחנים אנחנו יכולים לעשות כדי לוודא את האבחנה?
- על איזה בדיקה מהנ”ל נרצה לחזור כמה פעמים?
- לציין איזה ערך יהיה חריג בכל בדיקה?
- כמה בדיקות נרצה ומאיזה סוגים כדי להגיד שהאבחנה היא ודאית?
- 2 דברים שיכולים לגרום למבחן דיכוי דקסה - מתזון לצאת חיובי אפילו שלמטופל אין קושינג
- אם איבחנו את המטופל עם הפרשה מוגברת של קורטיזול - כעת בין איזה 2 מצבין נרצה להבדיל?
- מי מהם יותר נפוץ?
- איך נבדיל בין 2 המצבים? לציין את הערך בבדיקה שיבדיל בין כל מצב
- אם הגענו למסקנה שההפרשה היא אינה תלויה באיי סי טי היי - מה הבדיקה הבאה שנעשה?
- אם הגענו למסקנה שמדובר בהפרשה של איי סי טי היי ממקור מרכזי איך נבדילך בין שני הגורמים שיכולים להפריש אותו
1 - בדיקת הדמיה ומה הקושי איתה
2 - 2 בדיקות הורמונאליות ואיך מבדילות - בדיקה פולשנית שמאפשרת להבדיל בין גידול בהיפופיזה לגידול אקטופי
- איך נקראת?
- מאיזה 3 אתרים מודדים רמות ACTH?
- מה הפעולה ההתערבותית שעושים?
- איזה יחס בין המרכז לפריפריה יעיד על גידול בהיפופיזה ואיזה על גידול אקטופי?
3 המבחנים:
- מבחן דיכוי דקה מתזון - לוקחים בלילה דקסה מתזון שאמור לדכא את הפרשת הקורטיזול שאמורה להגיעה לשיאה בבוקר. בודקים בבוקר רמת קורטיזול ואם היא מעל 50 זה פתולוגי
- קורטיזול חופשי בשתן - אוספים במשך 24 שעות שתן ובודקים רמות קורטיזול - תקין עד 120. על בדיקה כזו נרצה לחזור כמה פעמים כדי להחשיב כחיובית
- דקסה מתזון בלילה ברוק/סרום - המטופל לועס מסטיק בלילה ואז מביא למעבדה בבוקר ואם בלילה רמות הקורטיזול היו גבוהות זה פתולוגי. אפשר גם לבדוק בסרום - תקין זה עד 5 ברוק או עד 130 בסרום
נרצה 2 מבחנים מסוגים שונים על מנת לקבוע את האבחנה
- דברים שיכולים לגרום לfalse positive:
- המטופל לא לקח את הדקה מתזון
- תרופות שגורמות למטבוליזם של דקסה מתזון כמו תרופות נגד פירכוס
- בשלב הבא נרצה להבדיל בין:
- ACTH dependent cushing
- ACTH independent cushing
-נבדיל ע”י רמות
ACTH & CRH
במטופל עם קושינג שהוא תלוי אי סי טי היי רמות ה
ACTH
יהיו גבוהות ורמות ה
CRH
יהיו נמוכות
לעומתץ זאת במטופל עם קושינג שהוא
ACTH independent
רמות הACTH &CRH יהיו נמוכות - רמות אי סי טי היי מתחת ל5 נחשבות נמוכות ומעל 15 נחשבות גבוהות
ACTH dependent הוא יותר נפוץ
ACTH independent:
- סיטי אדרנלים כדי לזהות את הגידול המפריש
ACTH dependent:
- נרצה להבדיל בין גדיול היפופיזארי לבין גידול עם הפרשה אקטופית, נוכל לעשות 3 בדיקות:
* אם אר איי מוח - הבעיה היא שגם אם מוצאים גידול בהיפופיזה זו יכולה להיות אינסידנטלומה ולא בהכרח הגידול שמפריש ACTH
* בדיקת דקסה מתזון במינון גבוה - ההנחה היא שגידול היפופיזארי ידוכא תחת מתן דקסה מתזון במינון גבוה וגידול אקטופי לא
* בדיקת CRH
ההנחה היא שגידול היפופיזארי יגידל את הפרשית הACTH
תחת גירוי ע”י CRH
בעוד גידול אקטופי לא
הבעיה היא שעדיין יכולה להיות תמונה לא ברורה ולכן יש את הבדיקה הבאה:
IPSS - INF. PETROSAL SINUS SAMPLING
בדיקה בה דוגמים את רמות הacth
CRH
אם אחרי מתן CRH
היחס של ACTH
הוא פי 3 במרכז לעומת הפריפריה - מתאים לגדיול היפופיזארי
אם היחס הוא מתחת ל2 - מתאים לגידול אקוטיפי פריאפרי
מה זה פסיאודו-קושינג סינדרום?
- 3 גורמים?
- איך מטפלים?
- רמות קורטיזול גבוהות ובדיקות חיוביות לקושינג אבל נובע מסיבה פיזיולוגית כמו השמנה, דיכאון או אלכוהול ויש לטפל בבעיית הבסיס
2 גורמים ל ACTH dependent cushing syndrome * 4 גידולים אקטופיים שאופייני שמפרישים קורטיזול * אגב במי נוטה להיות רמות ACTH יותר גבוהות בגידול היפופיזארי או אקטופי? * במי יותר שכיח היפוקלמיה? * במי יותר גבוה ה- Urine free cortisol?
3 גורמים ל
ACTH independet cushing syndrome:
* 2 גידולים
* 1 הפרעה גנטית
ACTH dependent cushing:
- גידול היפופיזארי המפריש קורטיזול
- הפרשת קורטיזול אקטופית מגידולים כמו: קרצינואיד, פיאו, מדולרי קרצינומה, גידול מסוג סמול סל בריאה וכו’
בגידול אקטופי רמות ACTH
יהיו יותר גבוהות
בגידול אקטופי תהיה גם שכיחות מוגברת יותר של היפוקלמיה ויותר
urine free cortisol
ACTH independent cushing:
- אדנומה אדרנלית
- קרצינומה אדרנלית
- מוטציות גנטיות באדרנל כמו mccune albright
מה זה
cushing disease
הפרשה עודפת של קורטיזול בגלל גידול מפריש
ACTH בהיפופיזה
טיפול בקושינג:
- מה 4 האופציות הטיפוליות אם הקושינג הוא בגלל גידול בהיפופיזה?
- מה לרוב הקו הראשון?
- 2 טיפולים אפשריים אם הקו הראשון לא הצליח?
- מוצא אחרון?
- 3 אופציות טיפוליות לגידול אקטופי מפריש ACTH
- הטיפול העיקרי לקושינג בגלל הפרשה מגידול אדרנלי של קורטיזול
- ואם זו היפרפלזיה דו צדדית?
- אופציות טיפוליות בגידול בהיפופיזה:
- ניתוח טרנס ספינואדלי - קו ראשון
- טיפול תרופתי אם הניתוח נכשל
- או טיפול בקרינה אם הניתוח נכשל
- קו אחרון - כריתת אדרנל דו צדדית
- גידול אקטופי:
- כריתה
- טיפול תרופתי
- כריתה דו”צ של האדרנלים
- גידול אדרנלי
- לרוב קל להסירו
- אם זו היפרפלזיה דו צדדית נקרות את 2 האדרנלים
מה זה nelson syndrome?
* כתוצאה מאיזה טיפול יכול להיגרם?
nelson syndrome - גדילה ביתר של גידול היפופיזארי מפריש
ACTH
לאחר כריתה בי לטראלית של האדרנל - כיוון שלאחר הכריתה אין הפרשת קורטיזול ולכן הגידול לא מדוכא ע”י קורטיזול והוא גדל ביתר
לגבי טיפול תרופתי לקושינג - מציין תרופות ולציין מה המנגנון של כל אחת ולאיזה סוג של קושינג מתאימה:
- pasireotide
- metyrapone
- mitotane
- ketoconazole
- 3 מקרים בהם ניתן טיפול תרופתתי
- מתי נעשה ניתוח כריתה דו צדדי של האדרנלים
- מתאים לגידול היפופיזארי - מפחית יצירת איי סי טי היי היפופיזארי
- 3 האחרים הם מעכבי ייצור קורטיזול ע”י האדרנל ומתאימים במקרה של קושינג תלויי אי סי טי היי או שאינו תלוי אי סי טי היי
מתי ניתן טיפול תרופתי:
- חולה בסיכון גבוה לניתוח
- כגשר לניתוח
- כאשר ניתוח נכשל
- כאשר לא הצלחנו לכרות את הגידול המקורי ואין הצלחה מספקת עם טיפול תרופתי או טיפולים אלטרנטיביים
מהי מחלת אדיסון ומהו סינדרום אדיסון?
- סינדרום אדיסון - חסר בקורטיזול
- מחלת אדיסון - ספציפית חוסר בקורטיזול בגלל פגיעה אדרנלית
הסתמנות של סינדרום אדיסון:
- 3 תלונות לא ספציפיות
- משקל
- שרירים
- 2 ל”ד?
- 2 ממצאים ספציפיים במחלת אדיסון
- ממצא בבדיקת דם?
- סוכר?
- ממצא בבדיקת דם שיותר אופייני למחלת אדיסון?
- על מה יתלוננו אנשים עם ירידה גם באנדרוגנים? - 3
- לרוב בנשים או בגברים?
- למה?
- בספירות דם - 4
- tsh
- תלונות לא ספציפיות: עייפות, ירידה במשקל, תלונות גסטרו-אינטסטינאליות לא ספציפיות (חוסר תיאבון, בחילות)
- ירידה במשקל
- מיופתיה או כאבי מפרקים
- postural hypotension & low blood pressure
- היפונתרמיה
- היפוגליקמיה
- ירידה באנדוגנים:
- ירידה בליבידו
- ירידה בשיעור
- גרד בעור
- בעיקר בנשים כי בגברים יש הפרשה מהאשכים
- בספירות דם: אנמיה נורמוציטית, נויטרופניה, אאוזינופיליה ולימפוציטוזיס יחסי
- tsh slightly elevated
וספציפית במחלת אדיסון (ראשוני): * היפרפיגמנטציה של העור בגלל הפרשה מוגברת של ACTH שגורם להפרשה מוגברת של MSH * salt craving בגלל חוסר באלדוסטרון * היפרקלמיה
באיזה מנגנון נוצרת היפונתרמיה בחולה אדיסון שניוני?
SIADH
יש חשד קליני לאדיסון בגלל אנמנזה ובדיקה פיזיקאלית:
- מה הבדיקה הראשונית לראות אם יכול להיות שזו האבחנה? מה הערך שיכווין לאדיסון?
- מה הבדיקה שמוכיחה שמדובר באדיסון סופית? מה הערך שמתחתיו נאבחן אדיסון?
- האם לעיתים רק הבדיקה הראשונית יכולה להספיק?
- למה מבחן סינקטן הוא אינדיקטיבי גם לאדיסון ראשוני וגם שניוני?
- איבחנו אדיסון - מה 3 המדדים בדם שניקח כדי להבדיל בין אדיסון ראשוני ושניוני ומה הערכים המתאימים לכל אחד מהם באדיסון ראשוני ושניוני?
- רמות קורטיזול בבוקר - אם הן מתחת ל50 בוקר (שזה זמן השיא) - מחשיד לאדיסון
- אם הבדיקה הראשונית יצאה חיובית נעשה מבחן סינקטן - נותנים סינקטן שהוא מגרה את ההיפופיזה להפריש איי סי טי היי ואז אם יש אדיסון לא תהיה עלייה מספיק משמעותית בקורטיזול ונראה קורטיזול מתחת ל500-450.
- אם הבדיקה הראשונה היא עם תוצאות מאוד חד משמעיות היא יכולה להספיק
- מבחן סינקטן הוא אינדיקטיבי גם לאסידון ראשוני וגם לשניוני כי:
- בראשוני הבלוטה לא תגיב לאיי סי טי היי
- בשניוני בגלל היעדר הפעלה של הבלוטה מזה זמן רב היא פשוט כבר אטרופית ומדוכאת ולכן לא תגיב
הבדלה בין אדיסון ראשוני לשניוני:
- ACTH - high in primary low in secondary
- Renin - high in primary ok in secondary
- Aldosterone - low in primary, ok in secondary
באיזה מצב למטופל יכול להיות אדיסון אבל עדיין לא נראה את זה במבחן סינקטן?
אם יש לו אדיסון שניוני שקרה לא מזמן והבלוטה עוד לא אטרופית