הפרעות במאזן הנוזלים Flashcards
1
Q
באיזה טווח נשמרת האוסמולריות בדם?
A
280-295
2
Q
מה 2 המנגנונים השומרים על אוסמולריות הדם?
- החל מאיזה אוסמולריות מתחילים להיות מופרשים?
- מתי הפרשת וזופרסין (באיזה אוסמולריות) מגיעה לשיאה?
A
- צימאון ווזופרסין
- שניהם מופרשים החל מאוסמולריות של 285
- הפרשת וזופרסין עולה באופן לינארי עד להגעה לרוויה באוסמולריות של 295
3
Q
איך מאזן הנוזלים בגוף ולחץ הדם משפיעים על הפרשת וזופרסין - מבחינת הסף להפרשתו?
למי יש עדיפות לאוסמולריות או לנפח הנוזלים בגוף וללחץ הדם?
A
- כאשר לחץ הדם נמוך הסף האוסמולרי לשחרור וזופרסין יורד ואילו כאשר לחץ הדם גבוה או שיש היפרוולמיה הסף לשחרור וזופרסין עולה
- אפשר להגיד שבמלחמה בין שמירה על וולמיה תקינה של הגוף לבין שמירה על אוסמולריות תקינה - השמירה על וולמיות מנצחת.
4
Q
מבחינת האפקט של וזופרסין:
- באיזה רצפטור נקלט בכליה?
- מה עושה בכליה כאשר נקלט?
- מה קורה דרך התעלה הזו?
- על איזה תאים מונחת התעלה?
- מה שיא דילול השתן ושיא ריכוז השתן בהיעדר או בנוכחות וזופרסין בהתאמה?
A
- נקלט ברצפטור וי2 בכליה ואז גורם ליציאה של תעלות אקוופורין 2 על פני התאים הפרינציפליים בצינורית המאספת
- דרך התעלה הזו יש אפשרות לספוג מים נקיים ללא אוסמולריות וכך בעת הפרשת וזופרסין אפשר להגיע לשתן מרוכז עד כדי 1200 מיליאוסמול ובהיעדרו שתן דליל עד כדי 30-50 מיליאוסמול
5
Q
באיזה 3 מקומות לאורך הנפרון נספג נתרן?
- עם איזה יון הוא עושה את זה?
- איזה מהמיקומים האלו מושפע ע”י הורמון? מי הו ההורמון?
- מה ההשפעה של אנג’יטנסין ומערכת סימפטטית?
A
נתרן נספג בשלוש מקומות לאורך הנפרון:
- 75% בצינורת הפרוקסימאלית יחד עם כלור
- עוד 20-25% בצינורית הדיסטליית יחד עם כלור במשאבת NCC
- והשאר בצינורית המאספת ע”י enac בהשפעת אלדוסטרון
- אנג’יוטנסין ומערכת סימפטטית מגבירים ספיגה בצינורית הפרוקסימאלית
6
Q
היפוולמיה - לרוב נגרמת מאיבוד מים מאחד מ2 מקומות - לאיזה 2 מקומות נהוג לחלק את מקור איבוד המים:
- איבוד שאינו רנאלי:
- מה 3 המערכות המרכזיות דרכן מאבדים נוזלים
- איבוד נוזלים דרך הקיבה, המרה, הלבלב והמעי – מי מהם יהיה מלווה בחמצת ומי בבססת?
- איבוד ממערכת הנשימה והעור
- מאבדים נוזלים עם הרבה או מעט אלקטרוליטים?
- ולכן אם נאבד בצורה זו נוזלים ולא נשתה איזה היפוולמיה נקבל היפרטונית או היפוטונית?
- ואם נשתה הרבה אך לא נאכל?
- כאשר איבוד הנוזלים הוא חוץ רנאלי
- מה לרוב תהיה תכולת הנתרן בשתן?
- מה תהיה אוסמולריות השתן?
- מתי יהיה הרבה נתרן בשתן למרות שיש איבוד מים ממקור שהוא לא רנאלי?
- מה אז יהיה המדד היפוולמיה?
A
- רנאלי
- שאינו רנאלי
עיכול, עור, נשימה
- עיכול: איבוד נוזלים דרך הקיבה יגרום להיפוולמיה ובססת כי נוזלי הקיבה הם חומציים בעוד איבוד נוזלים דרך המרה, לבלב או מעי לרוב ייגרום להיפוולמיה וחמצת כי נוזלים אלו בסיסיים
- איבוד ממערכת הנשימה והעואר הוא לרוב של נוזלים היפוטוניים ולכן נקבל היפוולמיה היפרטונית, למרות שאם המטופל רק ישתה ולא יחזיר מלחים נקבל היפוולמיה היפוטונית
- באיבוד נוזלים חוץ רנאלי לרוב יהיה פחות מ20 מילימול של נתרן בשתן בגלל אגירת מים ומלח ואוסמולריות השתן לרוב תהיה מעל 450
- במקרים של היפוולמיה ובססת היפוכלורמית דווקא יהיה הרבה נתרן בשתן מתוך ניסיון להיפטר מביקרבונט בשתן אשר ימשוך איתו נתרן - אך במצבים אלו הכלור בשתן יהיה לרוב נמוך מ25
7
Q
טיפול בהיפוולמיה - איזה תמיסת נוזלים ניתן לחולה היפוולמי שהוא:
- אאונתרמי
- היפונתרמי
- היפרנתרמי - 2
- חולים עם אצידוזיס מטבולי בגלל איבוד ביקרבונט
- חולה שדימם
- עד איזה המטוקריט?😊
A
- סיליין
- סיליין
- חצי או רבע סיליין אם איבד גם נוזלים וגם מלח או תמיסה של 5% דקסטרוז אם איבד רק נוזלים כמו בדיאביטיס אינסיפידוס
- צריכים לקבל תמיסה של נתרן-ביקרבונט בתוך 5% דקסטרוז
- עירוי של כדוירות דם מבלי לעבור המטוקריט של 35%
