לימפומה הודג'קין ונון הודג'קין Flashcards
הודג’קין לימפומה:
- מאיזה תאים?
- 2 סמנים (יענו סידי) יחודיים על התא הזה?
- 2 וירוסים שמהווים גורם סיכון?
- מתי נפוץ לחלות במחלה?
- שינויים כרומוזואמליים?
- תאי בי
- cd15, 30
- EBV, HIV
- גיל 20-30 או גיל 80-90
- אנאפלואידיות
הודג’קין לימפומה - קליניקה:
- איך יתייצגו רוב החולים?
- לרוב התלונה תהיה על בלוטות מעל הסרעפת או מתחת לרוב?
- הבלוטות רגישות?
- תסמינים נוספים שיכולים להיות בחלק מהחולים - וחשוב להעריך אותם לצורך הסטייג’ינג
- תסמינים פחות שכיחים:
- הפרעה אלקטרוליטרית
- תסמינים המטולוגיים - 2
- תסמין כלייתי?
- תסמין מוזר אחרי שתיית אלכוהול
- בלוטות לימפה מוגדלות, לרוב מעל הסרעפת (צוואר, שחי, מדיאסטינום, סופרה קלוויקולארי)
- בלוטות לא רגישות
- יכולים להיות בחלק מהחולים תסמיני בי: ירידה במשקל, חום, הזעות לילה
- תלונות פחות שכיחות:
- היפרקלצמיה
- תסמונת נפרוטית
- כאב בבלוטות אחרי שתיית אלכוהול
- תרומבוציטופניה ואנמיה אוטואימוניות
אבחנה:
- איך עושים את האבחנה?
- מה הסוג ההסיטולוגי הכי נפוץ?
- תאים אופיניים?
- בדיקה שחשוב לעשות לצורך סטייג’ינג?
- הפרעות שיתכנו בספירות הדם? - 4
- ביופסייה מבלוטת לימפה (לא FNA
- nodular sclerosis
- ריד סטרנברג
- PET ct
- אנמיה, תרומבוציטוזיס, לויקופניה, לויקוציטוזיס
טיפול:
- מה הטיפול בחולים עם מחלה מוקדמת לעומת חולים על מחלה מאוחרת
- להגדיר מה זה מחלה מוקדמת ומה זה מאוחרת
- מה נותנים לחולים עם מחלה חוזרת - 2
- חולים עם מחלה ממוקמת - סטייג’ 1 עד A2:
- ABVD
- doxorubicin (adryamicin)
- bleomycin
- vinblastine
- decarbazine
- הקרנה
- חולים מתקדמים סטייג 2בי–4:
- רק כימו
במחלה חוזרת:
- כימו אחר (לא סיבר שאותו כימו יעבוד שוב)
- השתלת מח עצם אוטולוגית
סיבוכים ארוכי טווח של הודג’קין לימפומה:
- סיבוך ממאיר
- באיזה כימו נפוץ?
- באיזה גיל?
- מה הגידול הממאיר שהכיח אחרי הקרנה?
- הקרנה לחזה - איזה סיכון מגדילה חוץ מסרטן השד
- הקרנה לצוואר איזה סיכון מגדילה - 2
- מה עושים כדי למנוע?
- עוד ת”ל אנוקרינולוגית
- לוקמיה חריפה תוך 10 שנים במיוחד עם כימו מסוג MOPP, במיוחד בגיל מעל 60 - אחרי קרינה נפוצות קרצינומות למשל של השד * עושים סקרינינג 5-10 שנים אחרי ההקרנה - קרינה לחזה: * מחלת לב איסכמית - קרינה לצוואר: * שבצ * היפותירואידיזם
ירידה בפוריות
staging של לימפומה הודג'קינס ונון הודג'קינס 1 - 2 - 3 - 4 - A B E X מעורבות של טחול/תימוס - איך משפיע על הסטייג'ינג?
1 - מעורבות של בלוטה אחת/ טחול/ תימוס מצד אחד של הסרעפת
2 - 2 אתרים מצד אחד של הסרעפת
3 - שני צדדים של הסרעפת
4 - מעורבות כבד או מח עצם או מעורבות של מספר אתרים חוץ לימפתיים
A - ללא סימפטומטי בי
B - עם סימפטום בי לפחות אחד
E - מעורבות חוץ לימפתית מוגבלת
X - גידול באלקי - מעל 7 ס”מ במדיאסטינום או מעל שליש מגודל המדיאסטינום
- לא הם איברים לימפתיים זה כמו בלוטת לימפה
מה אחוזי ריפוי מלימפומה הודג’קינס
90%
נון הודג’קין לימפומה:
- יותר בגברים או נשים?
- יותר בגיל צעיר או מבוגר?
- יותר תאי טי או בי?
- גורמי סיכון:
- גורם סיכון חיסוני - 1
- וירוסים המהווים גורם סיכון?
- לציין לאיזה לימפומות מהווים הוירוסים הבאים גורם סיכון:
- EBV - 2
- HTLV - 2
- HIV - 2
- H. pylori - 1
- חשיפה?
נון הודג'קין לימפומה: - יותר בגברים - יותר בגיל המבוגר - לימפומה של תאי טי יותר במזרח, לימפומה של תאי בי יותר במערב - גורמי סיכון: * דיכוי חיסוני: איידס, השתלת מח עצם, בעיות ראשוניות של חיסוניות * חשיפה לוירוסים: HIV - DLBCL, BL HTLV - t cell leukemia & lymphoma EBV - BL, CNS DLBCL H. pylori - MALT * חשיפה לטיפולים כימותרפיים
בהערכה הראשון של הודג’קין לימפומה או נון בודג’קין - נוכחות של איזה 2 וירוסים חשוב לשלול?
HIV
הפטיטיס
הערכה ראשונית של חולה נון הודג’קין לימפומה - מלבד הערכת הבסיס:
- איך בכלל מאבחנים?
- איזה הדמיה עושים לצורך סטייגינג?
- הדמיה נוספית שלעיתים עושים
- באיזה סוגי ממאירות עושים אותה? (מבחינת אגרסיביוות)
- 2 לימפומות שכרגע יש התוויה לעשות בהם את הבדיקות האלו?
- 2 מדדים שחשוב לדעת בבדיקות הדם אותם מבחינה פרוגנוסטית?
- עוד בדיקה שחשוב לעשות?
- 2 בדיקות שלעיתים עושים כדי לזהות מעורבות של הלימפומה בכל מיני אתרים
- באיזה סוג נפוץ שעושים LP?
- ביופסיה מבלוטת לימפה
- CT
- בממאירויות אגרסיביות עושים גם פט סיטי - בעיקר בברקיט ובהודג’קין לימפומה (למרות שהודג’קין הוא בכלל לא אגרסיבי)
- חשוב למדוד רמות LDH & beta 2 microglubulin
מדדים פרוגנוסטיים חשובים - חשוב לעשות בדיקה אלקטרופורזה בדם לזיהוי פרה פרוטאין
- לעיתים עושים ביופסיית מח עצם או LP
- למשל בברקיט הרבה פעמים עושים ניקור מותני
סוגי הלימפומות מסוג נון הודג’קין העיקריות - 5
- ברקיט
- DLBCL
- פוליקולר
- מאנטל
- marginal zone
Mantle cell lymphoma:
- היסטולוגיה:
- לאיזר מרקר נצבעים התאים?
- מראה התאים?
- טרנסלוקציה אופיינים?
- איזה גן מבוטא ביתר?
- תאים שנצבעים לסידי 5
- מראה של פול קפה עם חריץ באמצע
- 11:14
- ביטוי יתר של BCL1
mantle cell lymphoma:
- איך לרוב יתייצגו החולים - 2
- לרוב מחלה ממוקדת א מפושטת?
- מעורבות של איבר נוסף שיכולה להיות?
טיפול: - במחלה ממוקדמת - 2 במחלה מתקדמת: * בצעירים - 2 * במבוגרים - 2
- חולים יתייצגו עם מחלה מפושטת ותסמינים סיסטמיים
- יכולה להיות גם מעורבות של המעי כחלק מפוליפוזיס
טיפול:
- במחלה ממוקדת - שילוב כימו + קרינה אבל נדיר שזה המצב
- במחלה מתקדמת:
- צעירים: שילוב כימותרפיה + השתלת מח עצם אטולוגית
- מבוגרים: אם א-סימפטומטיים מעקב, אם סימפטומטיים - כימותרפיה אחת
follicular lymphoma:
- מראה היסטולוגיה
- איך נראים התאים
- איך משפיע כמות התאים הגדולים על הפרוגנוזה?
- איזה מבנים יוצרים?
- טרנסלוקציה אופיינית?
- מה הגן שמבוט ביתר?
- תאים גדולים וקטנים שיוצרים מבנים בלוטיים
- ככל שיש יותר תאים גדולים הפרוגנוזה פחות טובה
- 14:18
- ביטוי מוגבר של BCL2
follicular lymphoma:
- איך יסתמנו החולים?
- האם אופייני תסמיני בי?
- האם מפושט או ממוקם?
- מחלה אינדולנטית או אגרסיבית?
- מה הסכנה הגדולה ביותר?
- כמה אחוז יעשו את זה?
- טיפול:
- כמה עוברים רמיסיה ספונטנית?
- מה עושים בחולה צעיר א-סימפטומטי או מבוגר עם מחלה מפושטת?
- מתי נתחיל לטפל? - 2
- מה הטיפול במחלה ממוקמת?
- במחלה יותר מפושטת - 2 אופציות
- פרוגנוזה?
- לימפואנופתיה - אופייני עירוב של מספר מקומות, יכול להופיע בכל מקום. מרבית החולים מופיעים עם מעורבות מפושטת (סטייג 3-4)
- לרוב ללא סתמיני בי
- אינדולנטית
- הסכנה הגדולה ביותר היא מעבר לDLBCL
- 40% סך הכל
טיפול:
- 25%
- בחולה א-סימפטומטי או מבוגר עם מחלה מפושטת - אפשר רק לעקוב
- נטפל כשיש סימפטומטיקה או שהמחלה מפושטת ואז:
* במחלה ממוקמת - קרינה עם או בלי רטוקסימאב
- במחלה מפושטת יותר:
RB - retuximabe + bendamustine
CHOP + retoximabe
פרוגנוזה טובה