חלק 2 פרק 8, טיפול במהלך הלידה Flashcards
1
Q
- שינויים שמתרחשים לפני תחילת הלידה
- brixton hicks
- מה זה?
- החל מאיזה שלב של ההריון מתרחשים?
- כיווצים ספונטניים של הרחם שאינם מורגשים ע”י האם - החל ממתי לאורך ההריון קורים?
- מה קלינית אומר שהצירים מדומים?
- איך ניתן להבדיל לפי הקליניקה בין ציר אמיתי למדומה - 3
- צירים אמיתיים - לאיזה מיקום ברחם ממוקמים? לעומת זאת לאן ממוקמים צירים מדומים?
A
- צירים מדומים
- מתרחשים לקראת הלידה, למרות שהתכווצויות ספונטניות של הרחם שאינן מורגשות ע”י האישה מתרחשים לכל אורך ההריון
- הצירים הם צירים מדומים כי אינם מלווים בפתיחה של הצוואר או בהתחלה של לידה
- צירים קצרים יותר, פחות כואבים שנוטים לעבור כאשר האישה שותה משהו/ מתנוענעת/לוקחת אנלגזיה
- ציר אמיתי הרבה פעמים ממוקם לפונדוס ומקרין לגב ולבטן התחתונה בעוד צירים מדומים ממוקמים לבטן התחתונה ויוצרים שם מעין תחושת אי נוחות
2
Q
שינויים שמתרחשים לפני הלידה:
- lightening:
- מה זה? מה תתאר האישה?
- איזה תלונה תוקל למטופלת אחרי שינוי זה ואיזה תחמיר?
- ממה נגרם?
- מוקוס דמי
- מה מקורו?
- מאיזה תהליך נגרם?
- מתי קורה במהלך ההריון?
- איך נקרא באנגלית?
A
- lightening
- תחושה של שינוי בצורה הבטן והקלה בכובד ההריון
- דחיפות במתן שתן תחמיר אך הנשימה תהפוף קלה יותר
- נגרם מירידה של העובר לאגן ולכן לחץ מופחת על הסרעפת
- מוקוס דמי
- מקורו מצוואר הרחם מהאנדוצרוויקס
- נגרם ממחיקת הצוואר שמתרחשת לקראת הלידה
- bloody show
3
Q
אישה שחווה צירים - אם מתקיים 1 מה-4 הבאים צריכה להגיע לבית חולים. מי ה-4?
A
- ציר כל 5 דקות במשך שעה
- דימום וגינאלי משמעותי
- ירידת מים
- הפחתה בתנועות עובר
4
Q
מנח, מצג, מצב:
- לציין איך כל אחד מהם באנגלית ולהסביר מה הוא
- מה 3 המנחים האפשריים? איזה מהם נחשב לא יציב?
- מה המנח ב99% מהמקרים?
- מצג - מה 2 המצגים העיקריים?
- כאשר מדובר על מצג ראש, לרוב איזה חלק נמצא הכי קדימה בתעלת השדרה?
- לגבי מצב מה זה כל אחד מהבאים:
- OP
- OA
- LOP
- LOA
- LOT
- ROP
- ROA
- ROT
A
- מנח (lie)
- היחס בין ציר האורך של העובר ושל האם
- ב-99% המנח הוא לוגיטודילני, אפשר גם מנח רוחבי ומנח אלכסוני אם כי לרוב מנח אלכסוני הוא לא יציב ויהפוך להיות אורכי/ רוחבי
- מצג (presentation)
- ראש - ואז העורף או הורטקס הם החלק המקדים
- עכוז
- מצב (position)
- OP - עורף אחורי
- OA - עורף קדימה
- LOP/LOA - עורף מוטה לשמאל ואחורה/קדימה בהתאמה
- ROP/ROA - עורף מוטה ימינה ואחורה/קדימה בהתאמה
- LOT/ROT - עורף מוטה טרנסוורסלית ימינה או שמאלה בהתאמה
5
Q
אישה מגיעה עם צירים - ייתכן לקראת לידה
- על מה חשוב לתת דגש באנמנזה - 2
- איזה 3 דברים נעשה בבדיקה פיזיקאלית?
- בדיקות עזר שנעשה - 2
A
- מהלך הלידה עד כה וכן האם עכשיו יש דימום, תנועות עובר וכו’
- בדיקה פיזיקאלית:
- המנוורות של ליאופולד
- בדיקת בטן
- בדיקה וגינאלית
- בדיקות עזר:
- מוניטור
- US
6
Q
מה ההבדל במישוש הבטן במהלך ציר אמיתי לעומת ציר מדומה?
A
ציר אמיתי - רחם קשה ולא ניתן לכופך את קיר הרחם, בריקסטון היקס - ציר יותר רך
7
Q
עיבוד של אישה שמגיעה למיון עם צירים:
4 המנוברות של ליאופולד
- מה 4 המנוורות
- איזה 2 מנוורות מאפשרות במידה מסויימת להעריך את הסטיישן של העובר?
- מה זה סטיישן 0?
- אם בפוביס סימפיסיס יש ראש/ ישבן ונניע את האיבר הזה - איך זה ישפיע על גוף העובר בכל אחד מהמצבים
A
- מנוורה 1:
- מישוש הפונדוס לזיהוי החלק שמצוי בו: ראש/ ישבן
- מנוורה 2:
- מישוש של 2 צידי הרחם - שמים יד בצד 1 ועם היד השנייה ממששים את עמ”ש של העובר/ את הגפיים שנעות
- מנוורה 3:
- מישוש הסימפיסיס פוביס - אם יש שם ראש הוא ינוע די בחופשיות, אם יש שם עכוז הזזה שלו תניע את כל העובר
- מידת הירידה של האיבר המציג מתחת לסימפיסיס פוביס יכולה לתרום להבנה של הסטיישן של העובר
- מנוורה 4:
- מישוש בליטת הראש - cephalic prominence
- כל עוד ניתן למשש אותה יחסית בקלות סביר שהעובר לא הגיע לסטיישן 0 (גובה האיסכיאל ספיין)
8
Q
עיבוד של אישה שמגיעה למיון עם צירים:
- בדיקה וגינאלית:
- באיזה 3 מצבים נוותר על בדיקת PV?
- מה 5 התבחינים שנבדוק בבדיקת פר וגינה כדי להעריך את מידת המוכנות של הצוואר ללידה?
- איך נקרא ה score הזה?
A
- קריעת ממברנות
- שליית פתח (או דימום וגינאלי שטיבו אינו ברור שחד לשליית פתח)
- bishop score:
- מרקם הצוואר: מנוקשה (לא מוכן ללידה), בינוני ורך
- מיקום הצוואר: מאחורי (לא מוכן), אמצעי ועד קדמי
- מחיקת הצוואר: מ0-30% (לא מוכן) ועד מחיקה של 80% ומעלה - מחיקה משמעה כמה הצוואר הדקדק ביחס לצוואר בעובי 2 ס”מ שהיה לפני תחילת הלידה
- פתיחה - מסגור (לא מוכן) ועד פתיחה של מעל 5 ס”מ
- הסטיישן של העובר ממינוס 3 ועד +1-2
9
Q
קביעת station עוברי - מתי נגיד על עובר שהוא בסטיישן 0? - מתי שב+5 או -5 - מה יכול להטעות בהערכת הסטיישן של העובר?
A
- כאשר הורטקס שלו בגובה האיסכיאל ספיין
- -5 - 5 סנטימטר מעל האיסכיאל ספיין +5 - 5 ס”מ מתחת לאיסכיאל ספיין
- צפלוהמטומה או קפוט סוקסדנאום יכול להטעות ולגרום להערכה ביתר של הסטיישן של העובר
10
Q
שלבי הלידה:
- מה 4 שלבי הלידה?
- לאיזה 2 חלקים מתחלק השלב הראשון?
- מה האורך הממוצע והמקסימאלי של כל שלב באישה נוליפארה ומולטי פארה?
- מה האורך ההמוצע והמקסימאלי של של 2 באישה נולי פארה ומולטי פארה עם ובלי אפידורל
A
- שלב 1:
- מתחילת הצירים ועד לפתיחה מלאה, מתחלק לשניים
- שלב לטנטי - מהתחלת הצירים ועד למחיקה מלאה של הצוואר ופתיחה של 5-6 ס”מ
- משך ממוצע 2.1-2.2 שעות גם באישה שהיא נולי-פרה וגם מולטי-פרה. משך מקסימאלי 9.6 באישה נוליפרה ו10.7 שעות באישה מולטיפארה
- שלב אקטיבי - פתיחה מהירה של הצוואר מ5-6 ס”מ ועד פתיחה מלאה
- ממוצע של 2.1 שעות באישה נוליפארה ו1.5 שעות באישה מולטיפארה, מקסימום של 7 שעות באישה נוליפארה ו-5.1 שעות באישה מולטיפארה
- שלב 2:
- מפתיחה מלאה של הצוואר ועד ליציאת העובר
- ממוצע של 0.6 שעות באישה נוליפארה ו-0.2 באישה מולטיפארה, מקסימום של 2.8 באישה נוליפארה ו1.3 באישה מולטיפארה
- אם יש אפידורל אז:
- ממוצע: 1.1, 0.4 בנוליפארה ומולטי פארה בהתאמה
- גבול מקסימאלי 3.6, 2 בנולי פארה ומולטי פארה בהתאמה
- שלב 3:
- מיציאה של העובר ועד ליציאת השלייה
- שלב 4:
- שעתיים אחרי יציאת השלייה
11
Q
מה 7 התנועות המעורבות ב- labor mechanism?
- שלב האינגייג’מנט - מתי קורה באישה נולי פארה ובאישה מולטי פארה?
- מה יגיד לנו בבדיקה פיזיקאלית שהעובר עבר אינג’יימנט?
- כאשר העובר עבר אינג’‘מנט מה זה מעיד שקרה אנוטומית?
- מה המטרה של הפלקציה והאינטרנל רוטישיין
- באיזה 2 שלבים של הלידה קורה מרבית הדיסנט?
- מה השינוי במצב העובר כשעושה אינטרל רוטישיין?
A
- engagment:
* כניסה של הקוטר הבי-פריאטלי לתוך האגן
* באישה נולי פארה קורה כמה שבועות לפני הלידה, באישה מולטיפארה מתרחש רק עם התחלת השלב האקטיבי
* בבדיקה - נוכל להגיד כשזה קרה אם נראה את הורטקס בסטיישן 0 - flextion
* פלקציה של הראש
* על מנת שהחלק הצר ביותר של העובר יהיה החלק המציג - DESCENT
* ירידה בתעלת הלידה
* מרבית הירידה קורת בשלב האקטיבי של השלב הראשון וכן בשלב השני - Internal rotation
* עוד פעולה שמטרתה היא שהחלק המציג יהיה הצר ביותר
* לרוב העובר עובר ממצב טרנסוורסאלי למצב של אוקסיפוט אנטריוריט או פוסטריורית - אקסטנציה
* בעצ יציאת הראש מהנרתיק - external rotation
* לאחר יציאת הראש מהנרתיק על מנת שהגוף והראש יהיו לאותו כיוון - expulsion
* יציאה של כל שאר הגוף
12
Q
ניהול לידה רגילה: 1. תנוחה - לרוב באיזה תנוחה מתבצעת הלידה? - מה החיסרון בתנוחה זו? - ב early labor האם האישה יכולה להתנוענע ולא לשכב? מתי נכריח אותה לשכב - 2
A
- שכיבה עם ליתותומיה
- שיכולה להפחית החזר וירידי
- יכולה להתנוענע, אסור אם:
- האישה לא מספיק יציבה על מנת להתהלך
- יש צורך בשכיבה לשם ניהול רפואי של האישה
13
Q
ניהול לידה רגילה
- תזונה ונוזלים
- מה ההמלצה מבחינת אוכל ושתייה לאישה בלידה פעילה ומדוע?
- אם האישה לא שותה מספיק - איזה נוזלים ניתן לה? - 2
- איזה תמיסה לא ניתן?
A
- החל מהשלב האקטיבי של הלידה - רק לשתות או לאכול קרח כדי למנוע אספירציה במקרה שיהיה צורך בהרדמה
- חצי סיליין או די5 + חצי סיליין
14
Q
ניהול לידה רגילה
- ניטור
- מה ננטר כדי לדעת מה מצבו של העובר?
- באיזה 3 דרכים ניתן לעשות את זה?
- מה תדירות הניטור לה נזדקק בלידה ללא גורמי סיכון
- מה תדירות הניטור לה נזדקק בלידה עם גורמי סיכון?
* באיזה 2 דרכים אפשר לעשות את הניטור המוגבר הזה?
* מתי עדיף להאזין?
- לציין 6 גורמי סיכון שאחד מהם מספיק על מנת שנעשה מעקב יותר צמוד
A
- דופק עובר
- דופלר, האזנה או מוניטור
- בלידה ללא גורמי סיכון - כל חצי שעה בשלב האקטיבי של השלב הראשון וכל 15 דקות בשלב 2
- בלידה עם גורמי סיכון:
- ניטור רציף עם מוניטור ואז קריאה של המוניטור כל 15 דקות בשלב הפעיל של שלב 1 או כל 5 דקות בשלב 2
- או בהאזנה/ דופלר באותה תדירות
- העדיפות היא להאזין/לקרוא את המוניטור סביב ציר (לפני/אחרי/תוך כדי)
6 גורמי סיכון:
- יל”ד
- דימום וגינאלי משמעותי
- non reassuring heart rate
- קריעה מוקדמת של הממברנות או לידה מוקדמת
- חום אימהי מעל 38
- כאב בטן אקוטי
15
Q
באופן כללי - בלידה בסיכון נמוך במועד - האם יש צורך במוניטור?
A
לא
16
Q
ניהול לידה רגילה
- שיכוך כאב:
- מה מקור הכאב ובאיזה סיבים מועבר בתחילת הלידה ובהמשך?
- 5 האפשרויות לשיכוך כאב:
* * אפידורל
- איך נעשית?
- מה שכיחותה מבין כל ההרדמות
- מה המשך שלה?
- 2 יתרונות
* * הרדמה ספינאלית
- איך נעשית?
- מה משכה?
- יתרון אחד שלה?
* * הרדמה מקומית
- שם נוסף להרדמה מקומית לדוגמא?
- איך נעשית?
- לאיזה 2 פעולות מתאימה?
- למה יכולה לגרום חסימה פרה-צרוויקלית?
** שילוב של הרדמה ספינאלית ופרה צרוויקלית
2 יתרונות שלה
איך השיתוק המוטורי בהשוואה להרדמה ספינאלית בלבד?
A
- תחילת הלידה: סיבים ויצראליים בגובה T10-L1
הכאב נגרם מהתרחבות הצוואר והתכווצות הרחם - בהמשך הלידה - סיבים סומטיים בגובה S2-S4 - נגרם בגלל לחץ על הפרינאום
- אפשרויות לשיכוף כאב:
- אפידורל
- הזלפה מתמשכת של חומר הרדמה לחלל האפידוראלי
- ההרדמה הכי שכיחה
- 2 יתרונות:
- מתמשך
- יש פחות שיתוק מוטורי מהרדמה ספינאלית ולכן האישה יכולה להישאר מעורבות בתהליך הלידה
- spinal block
- הזרקה של חומר ניגוד לחוט השדרה
- הרדמה קצרה למשך שעתיים
- יתרון מרכזי - הרדמה מהירה וטובה לפרוצדורות קצרות כמו ניתוח קיסרי או לידה שמתקדמת במהירות
- Local block
- חסימה של עצבים פריפאריים בוגינה או תעלת הלידה
- למשל Pudendal block
- משמש בעיקר לתפירה של קרע או אפיזוטומיה
- הרדמה פארה צרוויקלית יכולה לגרום לברדיקרדיה של העובר
- שילוב של הרדמה ספינאלית ואפי דוראלית
- הרדמה עם הכי פחות כאב ראש
- פחות שכיחות של חסימה סימפטטית שיכולה להוביל לתת לחץ דם
- פחות שיתוק מוטורי בהשוואה להרדמה ספינאלית בלבד
17
Q
- שיכוך כאב - המשך
- - הרדמה כללית:
* באיזה מקרים נעשית?
* הרדמה כללית - לאיזה 2 סיבוכים נמצאת באסוציאציה?
- הרדמה משולבת:
* מה שכיחות כאב הראש בהרדמה זו?
* שכיחות החסימה הסימפטטית?
* מידת ההגבלה המוטורית של האישה?
A
- הרדמה כללית
- רק במקרים של ניתוח קיסרי דחוף כאשר אין אפשרות לעשות הרדמות אחרות
- קשור באספירציה ובדיכוי של העובר הנולד
- הרדמה משולבת
- שכילחות כאבי ראש נמוכה
- פחות חסימה סימפטטית
- פחות בהשוואה להרדמה ספינאלית בלבד
18
Q
ניהול השלב הראשון של הלידה
- איך נבדוק את התקדמות המטופלת בשלב זה?
- מתי המטופלת יכולה להרגיש צורך ללחוץ בשלב זה?
- האם מומלץ לעשות את זה?
- למה לא?
- אם בכל זאת לחצה מה נעשה?
- אם יש האטות דופק בשלב הראשון - על איזה 2 דברים זה יכול להעיד?
- האם יש צורך לבצע אמניוטומיה מלאכותית?
- באיזה 2 מצבים כן?😊
- 2 סכנות שיכולות להיות בקריעת ממברנות מוקדמת מידי
- מה יש לבדוק בנוזל לאחר קריעת הממברנות - 2
A
- בדיקות וגינאליות חוזרות
- בשלב המאוחר של שלב 1:
- לא מומלץ לעשות זאת כי לחיצה מול צוואר לא פתוח לחלוטין יכולה לגרום לבצקת בצוואר
- נמתין עוד עם הלחיצות עד שהבצקת תרד ותהיה פתיחה מלאה
- או שהדליברי קרוב או שאולי יש צניחה של הקורד
- אין צורך לבצע אמניוטומיה מלאכותית, אלא אם כן
- רוצים לשים ניטור על קרקפת העובר
- או רוצים למדוד לחץ תוך רחמי
- זיהום אם הלידה מתארכת או צניחה של חבל הטבור אם העובר לא מספיק מבוסס באגן
- אם הוא מקוניאלי או שיש בו דם
19
Q
ניהול השלב השני של הלידה:
- האם בשלב זה מעודדים את האישה לדחוף במהלך ציר?
- ואם היא לא רוצה ללחוץ?
- מה זה molding?
- מה זה caput succedaneum? ממה נגרם?
- מה 2 הגורמים הכי שכיחים להערכה מוגזמת של הסטישיין של העובר? איך ניתן לזהות שזה אולי הסיבה בבדיקה?
A
- כן
- בהריון בסיכון נמוך זה בסדר לא ללחוץ למשך 1-2 שעות בשלב זה
- שינוי במבנה הגרמי של הראש כדי לעבור בתעלת הלידה
- בצקת בראש העובר נגרמת משנית ללחיצה שלו מול הצוואר
- מולדנגם וקפוט סקסדנאום הם הגורמים הכי שכיחיפם להערכה מוגזמת של הסטיישין של העובר - אם כאשר בודקים את האם יש הרבה מקום פוסטריורית לראש העובר זה סימן קליני שיכול לכוון אותנו שהסטישיין של העובר הוא לא באמת מה שאנחנו מרגישים.
20
Q
ניהול השלב השני של הלידה - המשך
- במה יכולה לעזור אפיזוטומיה - 2?
- אם עושים אפיטוזומיה באיזה כיוון עושים איתה?
- 2 השלכות שליליות שיכולות להיות לאפיזוטומיות?
- האם יש מצב כלשהו שמהווה אינדיקציה לביצוע אפיזוטומיה?
A
- יכול לעזור בלידת ואקום, יכול לקדם שלב שני שמתארך
- מדיאו-לטראלי
- קרעים יותר גדולים, חזרה מאוחרת לקיום יחסים
- לא
21
Q
ניהול השלב השני של הלידה - המשך:
- מה זה crowning?
- מה זה modified ritgen maneuver?
- למה נועד?
A
- כאשר הראש של העובר ממש נמצא בפתח של הנרתיק
- מעין מנוור שעושים כדי למנוע קרעים כאשר ראש העובר יוצא מהנרתיק - מחזיקים לעובר את קודקוד הראש ותוך כדי מפעילים לחץ על הסנטר שלו דרך הפרינאום
22
Q
נוהל השלב השני של הלידה - המשך
- לאחר יציאת הראש וביצוע אקטרנל רוטישיין - איזה כתף נחלץ קודם? האם המיילדת מושכת את הכתף?
A
- קדמית
- כן
23
Q
ניהול שלב 3 של הלידה
- איזה פעולה מיד לאחר יציאת העובר יכולה לקצר את משך השלב השלישי ולמנוע א-טוניה של הרחם?
- 3 סמינים קליניים להיפרדות של השלייה מהרחם באופן תקין?
- האם מומלץ למשוך בחבל הטבור או לא? מה הסכנה בזה?
- מתי כן ניתן למשוך בעדינות את חבל הטבור? איזה תנועות יש להוסיף לזה?
- כמה זמן ניתן להמתין ליציאת השלייה?
- אם השלייה עדיין לא יוצאת - מה אפשרת לעשות?
- מיד לאחר יציאת השלייה איך צריך להרגיש הרחם?
A
- מתן פיטוצין
- סימנים קליניים:
- התעגלות של הרחם
- יציאת זרם דם
- התארכות חבל הטבור
- לא מומלץ למשוך בחבל הטבור מסכנה להיפוך הרחם, אם השלייה כבר מגיעה לחלק התחתון של הרחם ניתן למשוך בעדינות תוך עיסוי הרחם כלפי מעלה על מנת למנוע היפוך שלו
- 30 דקות
- להוציא אותה ידנית
- להתחיל להתכווץ ולהתקשות
24
Q
ניהול שלב 3 של הלידה
- אם אישה מדממת לאחר יציאת השלייה מה 2 האטיולוגיות המרכזיות לכך?
- איפה לרוב קורות לצרציות בצוואר?
- איך נטפל בלצרציות?
- אם מדובר באטוניה של הרחם - איזה 4 טיפולים עיקריים יש לנו?
A
- קרע - לצרציה
- לאורך תעלת הלידה
- בצוואר בשעה 3 ו-9
- או אטוניה של הרחם
- עיסוי של הרחם
- פיטוצין
- מתרגין
- PG
25
Q
מה 4 הדרגות של קרעים כתוצאה מהלידה?
A
- דרגה 1 - קריעה של העור בלבד בוגינה או בעור של הפרינאום
- דרגה 2 - קריעה של העור + תת עור בוגינה או בעור הפרינאום
- דרגה 3 - קרע שמערב את הספינקטר אך לא את מוקזמת הרקטום
- דרגה 4 - קרע שמערב את את מוקוזת הרקטום
26
Q
ניהול שלב רביעי של הלידה:
- כמה זמן אחרי הלידה קורים מרבית הסיבוכים?
- מה השכיחות של דימום פוסט פרטום?
- באיזה 4 סוגי לידות נוטה יותר לקרות?
A
- שעה
- 1%
- לידה מהירה, לידה איטית, רחם מוגדל (תיאומים, ריבוי מים), כוריאומניוניטיס
27
Q
השריית לידה:
- מתחלקת לאיזה 2 רכיבים?
- – הבשלת צוואר:
- 3 אמצעים טבעיים
- 3 סכנות בסטריפינג😊
- 4 אמצעים מכניים😊
- במי הבשלה מכנית של הצוואר היא שיטת הבחירה - 2
- במי יש קונטרה אינדיקציה להבשלה עם בלון?
- למי מתאים בלון אטד ולכמה זמן נשאר - 1?😊
- למי מתאים בלון פולי - 3 ולכמה זמן נשאר?😊
- 4 סכנות שלאמינריה (שגם דיי נכונות לשאר האמצעים המכניים)😊
A
- הבשלת צוואר
- אוגמנטציה של הלידה
- – אוגמנטציה של הלידה
- אמצעים טבעיים
- סטריפינג
- סכנה לקריעת ממברנות
- זיהום
- דימום משליית פתח
- שמן קיק
- קיום יחסים
- אמצעים מכניים
- בלון אטד (בלון גדול שנשאר ל12 שעות ומתאים לנשים שכבר ילדות)
- בלון פולי (בלון קטן שנשאר ל24 שעות) מתאים לנשים עם ריבוי מים, כאשר הראש עוד לא מבוסס ובנשים בלידה ראשונה
- פקיעת מים
- לאמינריה - מעין מקל שמתרחב בתוך הצוואר ומרחיב אותו, סכנות:
- לצרצירה של הצוואר
- זיהום
- קריעה מוקדמת של הממברנות
- היעדר הרחבת צוואר
- האמצעים המכניים הם אופן הבחירה בנשים שהן פוסט סקציה או גרנד מולטי פרה
- בנשים עם ירידת מים יש קונטרה אינדיקציה להבשלה עם בלון
28
Q
- הבשלת צוואר
- 4 אמצעים כימיים
- מה הסכנה העיקרית באמצעים כימיים?
- לכן איזה נשים לא ניתן - 2
- האם פיטוצין ניתן לתת באישה שהיא גראנד מולטי פארה או פוסט סקציה?
- 4 תופעות לוואי של פרוסטגלדינים
- מה מהנ”ל הוא האמצעי הזירור האידאלי לנשים עם ירידת מים?
A
- הסכנה העיקרית היא טכיסיסטולה של הרחם
- לכן לא ניתן בנשים שהן גראנד מולטי פרה או פוסט סקציה (הספר רק מדבר על פוסט סקציה ונשים עם ניתוחים אחרים ברחם)
- פיטוצין ניתןו בחצי מינון
PGe1 - Misoprostol (cytotec) - ניתן וגינאלית
PGe2 - ניתן וגינאלית או לצוואר הרחם
פרופס - טבליה עם חוט
פיטוצין
חום, שלשולך, כאבי בטן, טכיסיסטולי
פיטוצין
29
Q
- אוגמנטציה של לידה
- מה 2 האופציות לאוגמנטציה של לידה?
- מה נעדיף בנשים שהן פוסט סקציה או גראנד מולטי פארה?
- האם פקיעת מים מקצרת את זמן הלידה?
- מה צריך לוודא לפני שפוקעים מים?
- 5 סיבוכים של פקיעת מים?
- האם מומלץ לעשות פקיעת מים לשם השריית לידה באופן רוטיני?
A
- פקיעת מי שפיר ופיטוצין
- פקיעת מים
- כן - קצת
- שהעובר יושב טוב במקום
- כוריואמניונינטיס
- צניחת חבל טובר
- צורך בניתוח קיסרי
- העברה של HIV
- דימום מ vasa previa
- לכן לפי הספר לא מומלץ לבצע פקיעת מים לשם השריית לידה באופן רוטיני (מניח שכן אפשר במקרים מסויימים)
30
Q
PGE1 - ציטוטק - misoprostol
- האם משמש להשריית לידות חי לפי המחלקה?
- ולפי הספר?
- למה משמש לפי המחלקה?
A
- לא
- כן
- בוהרו או לפני גרידא לפתוח את הצוואר
31
Q
כאשר נותנים פיטוצין
- האם חשוב לתת מדויק או שלא קריטי?
- ככל שהמינון והתדירות נמוכה יותר
- הסיכון למה יורד - 1
- הסיכון למה עולה? - 2
A
- כן
- לטכיסיסטולה
- לדיסטוטציה וכוריואמניוניטיס
32
Q
3 יתרונות של לידה רגילה על פני ניתוח קיסרי
A
- פחות זיהום ודימום
- החלמה מהירה יותר
- שהות קצרנה יותר בבית החולים
33
Q
4 אינדיקציות חובה ללדת בקיסרי
מה לגבי לידת עכוז?
A
שליית פתח
היפרדות שליה (אברופציו)
cord prolapse
קרע של הרחם
לידת עכוז - עדיף עבור העובר (תחלואה גדולה יותר בלידה רגילה) - אך לא חובה
34
Q
לידה קיסרית לבקשת האם
- האם מבוצע?
- החל מאיזה שבוע?
- האם אפשרי בנשים שמתכננות כמה ילדים?
A
כן
39
אפשרי אך לא מומלץ בגלל סכנה לשליית פתח, שלייה נעוצה וכו’
35
Q
ניתוח קיסרי
- האם יש יותר או פחות סכנה לאם?
- פי כמה גדולה יותר התמותה?
- באיזה חלק של הרחם מבוצע החתך?
- האם ניתן לעשות אח”כ TOLAC
- אם היו כמה ניתוחים קיסריים לפני?
- האם אפשר לעשות טולק אחרי ניתוח קיסרי קלאסי?
A
- יותר
- תמותה פי 2-4
- תחתון
- כן - אם היו 1-2 ניתוחים קיסריים לפני
- לא - כי החתך הוא בחלק העליון והשרירי של הרחם
36
Q
TOLAC
- מה ההבדל מ VBAC?
- מה שיעורי ההצלחה של טולק?
- מה הסכנה העיקרית בלידה וגינאלית לאחר ניתוח קיסרי?
- מה הדרישות מבית החולים על מנת לעשות בו TOLAC - 4
A
- VBAC - זה לאחר שהטולק הצליח
- 60-80%
- קרע של הרחם
- דרישות:
- בנק דם זמין 24 שעות לתת massive transfusion
- רופא זמין
- מוניטור
- אפשרות לבצע ניתוח קיסרי
37
Q
2 גורמים פרוגנוסטיים חיוביים להצלחת TOLAC 8 דברים שמורידם את ההצלחה: - 3 מאפיינים של האם - 4 דברים של ההריון - 1 של העובר
A
- התחלת צירים ספונטניצת
- VBAC בעבר
- אם שמנה
- אם מבוגרת
- אם לא לבנה
- הריון עם רווח קצר מההריון הקודם
- פרה אקלמפסיה
- אינדיקציה אחרת לניתוח קיסרי
- הריון אחרי שבוע 40
- עובר גדול
38
Q
מה השכיחות של PPH?
של קרע של הרחם בעת TOLAC?
A
1%
פחות מ1 %
