שבץ המורגי Flashcards
1
Q
כאשר מדברים על שבץ המורגי
- על איזה סוג דימום מדברים?
- כמה % מבין מקרי השבץ מדובר?
A
- דימום אינטרה פרנכימתי
- 10-15%
2
Q
שבץ המורגי - גורמים סיכון - 10
- מה גורם הסיכון המשמעותי ביותר?
- מחלות מבניות במוח - 2
- מסות במוח - 1
- מחלות רקע של המטופל - 2
- האם וסקוליטיס גורם לרוב לשבץ איסכמי או דימומי?
- שימוש בחומרים - 1
- טראומה - 1
- איסכמיה - 1
- תרופות - 1
A
- גורמי סיכון
- HTN
- אניוריזמות, AVM
- גידולים מוחיים
- Cerebral amyloid angiopathy
- וסקוליטיס - למרות שלרוב גורם לאיסכמיה, גם יכול לגרום לדימום
- חומרים סימפטומימתיים כמו קוקאין או אמפטמים
- טראומה לראש
- שבץ איסכמי שבהמשך הופך המורגי
- מדללי דם
3
Q
שבץ המורגי - סימנים קליניים:
- מה הסימנים הקליניים הכלליים שיש בכל חולה
- סימנים קליניים ספציפיים בהתאם למיקום?
- האם ניתן להבדיל קלינית בין שבץ משני לדימום ומשני לאיסכמיה?
A
- סימנים של לחץ תוך גולגלתי מוגבר, לעיתים יותר משמעותי מאשר בשבץ איסכמי: כאב ראש, בחילות, הקאות
- חסרים נוירולוגים פוקאליים בהתאם למיקום וגודל הדימום
- לא
4
Q
HTN - כגורם סיכון לדימום תוך מוחי
- באיזה 2 אופנים יכול לגרום לדימום תוך מוחי?
A
- גם גורם להיחלשות דופן כלי הדם הקטנים ולכן מעלה את הסיכון לדימום
- גם גורם להיחלשות הסאב אנדותך בכלי הדם וכך מגביר את הסיכוי להיווצרות אניוריזמה מסוג שארקו בושארד בכלים אלו
5
Q
מיקומים שכיחים לדימום פרנכימתי משני ליל”ד:
- מה המיקום הכי שכיח?
- איזה % מכלל הדימומים תופס?
- מאיזה כלים נגרם לרוב?
- מה מאפיין קלינית דימום כזה?
- אם הדימום מגיע לאיזה מיקום הפרוגנוזה היא רעה?
- מה המיקום השני בשכיחותו?
- איזה % מכלל הדימומים תופס?
- מאיזה כלי דם זה?
- מה לרוב הפרוגנוזה?
A
- גרעיני הבסיס (גלובוס פלידוס, פוטמן, סאב תלמוס, קאודייט)
- 40% מהמקרים
- לרוב נגרם מ Ascending lenticulostriate Aa of MCA
- decerebrate ridgidity
- לחדרים
- דימום לוברי
- 25%
- Penetrating Aa of MCA, aca, PCA
- טובה כי לרוב הדימומים קטנים
6
Q
מיקומים שכיחים לדימום פרנכימתי משני ליל”ד - המשך
- עוד 2 מיקמומים עם שכיחות בינונית ומה השכיחות פחות או יותר
- תלמוס:
- האם לרוב יש פגיעה במצב ההכרה או לא?
- לאן שכיח שמתפשט הדימום? למה זה יכול לגרום?
- צרבלום:
- מה ההסתמנות הקלינית - 4
- עם איזה מחלה יכול לבלבל?
- מאיזה עורקים נגרם?
- לאיזה סיבוך יכול לגרום - 2
- מה הטיפול?
A
- שכיחות בינונית - תלמוס, צרבלום - כ10%
- תלמוס:
- לרוב יש פגיעה במצב ההכרה כי מדובר בדימום עמוק
- הדימום יכול להתפשט לחדר השלישי ולגרום להידרוצפלוס
- צרבלום
- ורטיגו פתאומי, אטקסיה וחוסר יציבות בהליכה, בחילות והקאות
- וסטיבוליטיס אקוטית
- Penetrating Aa of PICA, AICA, SCA
- הידרוצפלוס בגלל חסימה של חדר 4 או לחץ על גזע המוח
- אחד הדימומים היחידים התוך מוחיים שלעיתים מתערבים בהם ניתוחית
7
Q
מה הסיבה הכי שכיחה לדימום קורטיקלי-סאב קורטיקלי?
מה הסיבה הכי שכיחה לדימום מוחי לוברי?
A
CAA
HTN
8
Q
דימום תוך מוחי משני ליל”ד - מה המיקום הכי פחות שכיח:
- איך יסתמנו קלינית
- מה הפרוגנוזה?
- מה מקור הדימום
A
- פונץ
- חולים שיתדרדרו מאוד מהר עם דה-צרברציה, שקיעה במצב ההכרה, אישונים מכווצים
- פרוגנוזה מאוד לא טובה
- paramedian branches of vertebral Aa
9
Q
מלפורמציות וסקולריות כמו אניוריזמות או AVM
לרוב יגרמו לדימום סופרה או אינפרה טנטוריאלי
A
סופרה
10
Q
דימום מוחי משני לגידול
- האם יותר שכיח שמדובר בגידול שניוני או גרורות
- מה 3 הגורות הקלאסיות?
- מאפיינים קליניים של דימום משני לגידול מבחינת:
- מה נראה בבדיקת דיסקות? במה זה שונה מדימום רגיל?
- מיקום?
- כמות הבצקת?
- לאיזה גידול מתאימים ריבוי אתרי דימום תוך מוחיים?
- איך אופייני לראות את הדימום בסיטי ללא ועם חומר ניגוד
A
- גרורות:
- קרצינומה ברונכוגנית
- מלנומה
- renal cell carcinoma
- קליניקה:
- הדימום יהיה מלווה בפפילאדמה בגלל לחץ כרוני של הגידול - זאת לעומת דימום רגיל בו לא יהיה פפילאדמה כי לוקח לה כמה ימים לאחר עליית הלחץ להתפתח
- בצקת רבה ביחס לכמות הדימום
- מיקומים לא שגרתיים - למשל הקורפוס קלוסופ
- גרורות
- בהדמיה
- ללא חומר ניגוד - נגע היפרדנסי שהוא טבעתי שמייצג את הדימום ונגע היפודנסי במרכז - הגרורה
- עם חומר ניגוד - נודולה שעוברת האדרה משמעותי (הגידול) ומסביב דימום
11
Q
עקרונות הטיפול לחולה שבץ המורגי
- מה הדברים הראשונים שנעשה בניהול החולה?
- מה נעשה אם מקבל אנטיקואגולציה?
- איזה מדד נרצה לנטר?
- מתי קורים מרבית הסיבוכים אחרי הדימום - באיזה פרק זמן?
A
- ABC
- נותנים נוגדם
- ל”ד ולהוריד אותו במידת הצורך
- 24 שעות אחרי הדימום
12
Q
לחץ דם בחולים עם דימום תוך מוחי:
- מה לרוב יהיה לחץ הדם בהתייצגות?
- מה 2 הגורמים שגורמים לל”ד הגבוה בהתייצגות
- למה שנרצה לשמור על לחץ הדם גבוה בחולים אלו ולמה שנרצה לשמור אותו נמוך?
A
- גבוה
- גם לרוב מדובר בחולים עם יל”ד ברקע וגם הגוף מעלה ל”ד כחלק מטראידת קושינג
- נרצה לשמור על לחץ דם גבוה כדי לשמור על פרפוזיה מוחית, אך מאידך נרצה להוריד את לחץ הדם כדי למנוע דימום חוזר
13
Q
איך משתנה ה CBF - cerebral blood flow
כתלות ב CPP (שכאמור נקבע ע”י לחץ הדם והלחץ התוך גולגלתי)
- איך הגרף הזה יהיה שונה באדם עם יל”ד כרוני
A
- יש טווח לחצי פרפוזיה מסויים שעבורם המוח יודע לעשות אוטורגולציה ולכן שינוי בל”ד הסיסטמי או בלחץ התוך גולגלתי לא יגרום לשינונ בזרימת הדם המוחית
- עם זאת, יש ערך CPP
עליון ותחתון שאם נעבור אותו (כלפי מעלה או מטה) זרימת הדם למוח תגדל או תקטן בהתאמה - בחולים עם יל”ד לא מאוזן כרונית יש שיפט ימינה של כל העקומה - כלומר כדי לגרום להגברה בזרימת הדם למוח צריך להעלות את ה CPP
עוד יותר
14
Q
מטופל עם דימום תוך מוחי ויל”ד
- 4 יתרונות בהורדת לחץ הדם
- 3 חסרונות בהורדת לחץ הדם, אחד שהיום חושבים שהוא פחות נכון
A
- יתרונות:
- ילד תוך כדי שבץ המורגי מקושר לתוצאים פחות טובים
- חשש לדימום מחדש או התרחבות הדימום
- חשש לפגיעה סיסטמית בשל ל”ד גבוה - למשל MI
- חשש להיווצרות בצקת מוחית מוגברת בעקבות הדימום בחולים עם לד גבוה
- חסרונות
- ICP מוגבר
- מדובר בחולים עם יל”ד כרוני שזקוקים לל”ד גבוה על מנת לשמר את הפרפוזיה המוחית
- פעם חשבו שסביב הדימום יש פנומברה של מוח איסכמי שצריך להשאיר לה אספקת דם בלחץ גבוה אבל היום מבינים שזה פחות נכון
15
Q
מעבר ללחץ התוך גוגלתי המוגבר עקב דימום
מה עוד יכול להעלות את הלחץ אחרי כמה ימים קורה
A
- בצקת מוחית משנית לנזק המוחי - קורה אחרי 5-6 ימים
