אפילפסיה - הריסון Flashcards
מה השכיחות של פרכוסים אפילפטיים?
מה השכיחות של אפילפסיה?
5-10%
0.5%
פרכוסים מוקדיים
- לפי איזה 2 תכונות מאפיינים אותם?
- מה לרוב יהיה באא”ג בין פרכוסים באנשים אלו?
- ואם האא”ג יהיה קצת פתולוגי מה לרוב הוא יראה?
- אם מקור הפרכוס הוא באיזה איזורים האא”ג החוץ גולגלתי יכול שלא לזהות את מוקד הפרכוס?
- האם אא”ג תוך גולגלתי יזהה?
- לתת 2 מקומות לדוגמא?
- הכרה שמורה או פגועה
- התחלת פרכוס שהיא מוטורית או לא מוטורית
- באנשים עם פרכוסים מוקדיים לרוב אא”ג בין פרכוסים תקין אך יכולים להיות גלים חדים המכונים epileptiform spikes
- טמפורלי אינפריורי או טמפורלי מזיאלי
- אא”ג תוך גולגלתי כן יזהה
פרכוסים מוקדיים שמערבים את היד והפה - לרוב איפה ממוקמים בקורטקס?
in the area of the hand & mouth in the precentral gyrus of the contralateral hemisphere
בהקשר של פרכוסים פוקאליים מה זה
Jacksonian march?
פרכוס פוקאלי מוטורי שמתחיל עם תנועות מאוד קטנות וספציפיות ואח”כ מתרחב - מציג את התפשטות הפעילות החמלית הלא תקינה מאיזור מאוד ספציפי לאיזור מעט יותר מורחב
בפרכוס פוקאלי איך מכונות התחושות הסוביקטיביות שלעיתים מלוות פרכוס כמו: ראיית צבעים, קולות, תחושה דה זה וו, דה פרסונליזציה וכו’
- האם לרוב לאותו מטופל יהיו את אותן אאורות לפני הפרכוס?
- האם נפוץ למצוא חסרים נוירולוגים פוקאליים מיד אחרי פרכוס?
אאורה
כן
כן
לרוב פרכוסים פוקאליים שממוקמים לאיזו אונה יהפכו להיות פרכוסים כלליים?
פרונטליים
פרכוסים כלליים - אבסנס
- האם יכול להיות מלווה בתנועות מוטוריות מסויימות? איזה?
- מה התמונה הקלאסית ב-EEG?
- תנועות קטנות של הפה, הידיים, מצמוצים
- spike & slow wave in 3Hz frequency
פרכוסים כללים - פרכוסי אבסנס א-טיפיים
- במה קלינית תתבטא הא-טיפיות שלהם? - 3
- מה רואים האא”ג?
- לרוב לאיזה פגיעה מוחית קשורים?
- איך מגיבים לטיפול?
- התחלה איטית ולא פתאומית, משך ארוך יותר, תנועות מוטוריות יותר משמעותיות
- spike & slow wave בתדירות נמוכה מ2.5
- קשורים לנזק מבני דיפוזי יותר במוח כולו
- פחות טוב
פרכוס כללי - טוני קלוני
- על איזה תלונות סומטיות יתלוננו המטופלים אחרי הפרכוס הטוני קולני - 3
- אא”ג:
- בשלב הטוני
- קלוני
- פוסט איקטלי
- עייפות, כאבי שרירים וכאבי ראש
- אא”ג:
- טוני: פעילות כללית מהירה במתח נמוך ואח”כ פעילות מסוג פולי-ספייק עם אמפליטודה גבוה
- קלוני: spike & slow wave
- פוס איקטלי: דיכוי מוחי גלובלי
פרכוס כללי - פרכוס א-טוני
- האם בפרכוס קצר אפשר שלא ליפול?
- האם יש תקופה פוסט איקטלית?
- מה רואים באא”ג?
- כן בפרכוס מאוד קצר יכולה להיות רק הטיית צוואר ואז חזרה להכרה
- לא
- שחרור מהיר ופתאומי בצורת spike & wave
ואח”כ האטה דיפוזית שקורת במקביל להרפיית השרירים
5 סוגי פרכוסים כלליים שיותר קשורי לסינדרומי אפילפסיה
טוני א-טוני מיוקלוני epileptic spasms אבסנס
פרכוסים כלליים - מיוקלוני
- מה רואים באא”ג רגע לפני המיוקלונוס?
- באיזה סינדרום פרכוסים אלו הפרכוסים העיקריים?
spike & slow wave דו”צ
רגע לפני המיוקלונוס
JME
epileptic spasm
- מה הקליניקה?
- באיזה אוכלוסיה קורה?
- מה רואים באא”ג
- אירועים מהירים של אקטסנציה ופלקציה של 4 גפיים או הטראנק
- ילדים
- Hypsarrythmia
סינדרומי אפילפסיה - JME
- מה ראשי התיבות?
- באיזה גיל מסתמן
- מה סוג הפרכוסים העיקרי? מתי נוטים לקרות?
- מה יכול להיות טריגר לפרכוסים האלו?
- עוד 2 סוגי פרכוסים שיש במחלה הזו?
- האם לרוב עובר?
- איך מגיב לטיפול?
- juvenille myoclonic epilepsy
- גיל ההתבגרות
- פרכוסים מיוקלוניים שקורים בבוקר
- חסך שינה יכול להיות טריגר
- אבסנס וכן פרכוסים טונים קלוניים
- לרוב לא עובר אך מגיב מצויים לטיפול
lennox gastaut - ע"י איזה טריאדה של פרכוסים? * איזה עוד פרכוס יש? - האם לרוב יש פתולוגיות CNS נוספות? - מה הפרוגנוזה?
- טריאדה אופיניית:
1. פרכוסים מסוגים טוני-קלוני, א-טוני ואבסנס א-טיפי
כמו כן גם פרכוסים טוניים בלבד
2. לרוב יש פתולוגיית CNS
שנלוות לזה
3. לא טובה
mesial temporal lobe epilepsy syndrome
- לאיזה פרכוסים גורם? האם פרכוסים כלליים הם שכיחים?
- האם לרוב יש היסטוריה משפחתית של פרכוסים והיסטוריה אישית של פרכוסי חום?
- באיזה גיל לרוב מתחיל?
- מה מאפיין את הפרכוסים מבחינת מה רואים?
- מה רואים בהדמיה?
- מה גודל ההיפוקמפוס והאונה הטמפרולית בMRI?
- איך מגיב לטיפול תרופתי?
- לאיזה טיפול מגיב היטב?
- פרכוסים מוקדיים עם שינוי במצב ההכרה, פרכוסים כלליים הם לא שכיחים
- כן
- בילדות
- קפיאה במקום ותנועות אוטומטיות בצד אחד של הגוף
- סלקרוזיס של ההיפוקמפוס ב MRI
- קטן
- לא טוב
- ניתוחי
אפילפסיה - מונחים כלליים
- מה זה תהליך של epileptogenesis
- ומה זה epileptogenic factors?
- אפילפטוגנזיס - תהליך של יצירת מוקד אפילפטי במוח בתגובה לפגיעה כלשהו במערכת העצבים כמו טראומה חודרת, זיהום וכו’
- טראומה, שבץ, זיהום - הם כולם epileptogenic factors
כלומר פתולוגיות שביכולתן ליצור תהליך של אפילפטוג’נסיס
גורמים לפרכוסים/אפילפסיה בהתאם לגיל:
- – התקופה הניאונטאלית והינקות המוקדמת
- אטיולוגיה מולדת?
- סיבוך במהלך הלידה?
- חומרים בהם השתמשה האם? לתת 3 דוגמאות
- מתי בדרך כלל פרכוסים מטבוליים יתחילו אחרי הלידה?
- חסר תזונתי כלשהו?
- זיהומי?
- מלפורמציה מוחית מולדת
- hypoxic ischemic encephalopathy
- הרואין, קוקאין, אלכוהול - התינוק יכול לחוות פרכוסי גמילה
- 2-3 ימים אחרי הלידה
- חסר ויטמין B6 - סיבה הפיכה
- מנינג’יטיס
גורמים לפרכוסים/אפילפסיה בהתאם לגיל
- הינקות המאוחרת והילדות המוקדמת
- מה הגורם הכי שכיח בתקופה זו?
- מתי נוטים לקרות ומתי הפיק? (מבחינת גיל)
- מה השכיחות?
- לרוב קורה במהלך עליית החום או ירידתו?
- מה זה פרכוס חום פשוט ומה זה מורכב?
- האם פרכוסי חום מעלים את הסיכון לאפילפסיה?
- פרכוסי חום
- 6 חודשים עד 6 שנים עם פיק בין גיל שנה וחצי לשנתיים
- 5%
- עליית החום
- מורכב אם מתקיים אחד מהבאים
- פרכוס לא טוני קלוני
- יותר מפרכוס 1 ב-24 שעות
- פרכוס שנמשך יותר מ-15 דקות
- ילד לא תקין נוירולוגית
- פרכוס פשוט לא מעלה סיכון לאפילפסיה אבל פרכוס מורכב כן
גורמים לפרכוסים/אפילפסיה בהתאם לגיל
– מה הסיבה השכיחה לפרכוסים בילדות?
התחלה של סינדרומי האפילפסיה השונים
גורמים לפרכוסים/אפילפסיה בהתאם לגיל – גיל ההתבגרות
- מה קורה לשכיחות של הופעת סינדרומי אפילפסיה בגיל זה?
- מה הופכת הסיבה היותר שכיחה לפרכוסים? - 4
- במה יש לחשוד בנער שהיה בריא ומתחיל לפתח אפילפסיה עם התקפים שהולכים ונהיים ארוכים וקשים יותר תוך שבועות-חודשים מאופיינים בחסרים נוירולוגים ותסמינים פסיכיאטריים?
- מתחיל לרדת
- גורמים משניים כמו זיהום, טראומה, גידול מוחי או שימוש בחומרים
- אפילפסיה משנית לנוגדנים לתעלות גלוטמט או אשלגן
מה הגורם השכיח ביותר לפיתוח אפילפסיה במצבגרים ומבוגרים צעירים?
- כמה זמן אחרי החבלה לרוב מתחילים הפרכוסים?
- לרוב איזה טראומות יותר נוטות לגרום לפיתוח אפילפסיה
- טראומה
- שנה
- טראומת קשות כמו שברים בבסיס גולגולת, טראומה חודרת, טראומה שגרמה לקומה וכו’
גורם לפרכוסים במבוגרים
- מה הגורם הכי שכיח לפרכוסים במבוגרים?
- מה סוג השבץ שבשכיחות הכי גבוהה גורם להתקפים אפילפטיים?
- לרוב כמה זמן אחרי השבץ תתפתח האפילפסיה?<
- עוד 3 גורמים
- CVA
- אמבולי
- חודשים-שנים
- זיהומים, טראומה, מחלה דגנרטיביות
חומרים שיכולים לשנות סף פרכוס
- מה ההשפעה של פנצילין
- domoic acid - ומה זה?
- גמילה מברביטורטים ובנזו-דיאזפינים
- מורידה סף פרכוס
- אנלוג לגלוטמ טלכן יכול לגרום לפרכוסים
- מורידה סף פרכוס
2 תרופות אפילפטיות טובות לפרכוסי אבסנס
חומצה ולפרואית
ethosuximide
גישה לחולה עם פרכוס:
- באיזה חולה שמתייצג עם פרכוס נעשה ניקור מותני לא משנה אם אין סימני זיהום CNS?
- איזה בדיקה נעשה למטופל במתייצג עם פרכוס ובנוסף הפרעות פסיכיאטריות/קוגנטיביות
- חולי עם HIV
- בדיקה לנוגדנים עצמאיים נגד תעלות אשלגן או גלוטמט בנוזל השדרה ובדם
EEG תקין
- מה מייצגות האותיות ברישום אא”ג?
- מה המספרים?
- גלי תקינים שונים:
- גלי אלפא
- מה תדירותם?
- איפה לרוב מוצאים אותם במוח?
- כאשר הבן אדם באיזה מצב?
- באיזה 2 מצבים הם יהיו פחות דומיננטיים?
- גלי בטא
- תדירות
- מיקום אופייני?
- גלי דלתא
- מה התדירות?
- מתי תקינים ומתי לא?
- גלי תטה
- מה התדירות?
- האם תקינים?
- מתי יותר מופיעים?
- מיקום האלקטרודה
- מספר זוגי - אלקטרודה ימנית, אי זוגי - אלקטרודה שמאלית
- גלי אלפא
- תדירות 8-13 הרץ
- לרוב בחלק האחורי של המוח
- הכי דומיננטיים כשאדם בעיניים עצומות, פחות בולטים כשאדם בעיניים פקוחות/סטרס וכן כשאדם ישן
- גלי בטא
- תדירות מעל 13 הרץ
- נמצאים בקדמת המוח ובחלקו המרכזי
- גלי דלתא
- 0.1-4Hz
- תקינים בשינה לא תקינים בעירות
- גלי תטא
- 4-7 Hz
- תקינים
- יותר כשהאדם ישנוני
גישה לחולה שמתייצג עם פרכוס
- למה חשוב לשים לב באנמנזה? - 3
- בבדיקה הגופנית? - 3
- במעבדה - 2
- התפתחות ורקע
- לאבחן אם המקרה היה פרכוס
- טריגרים אפשריים
- סימנים שמכוונים לסינדרום אפילפטי כמו טוברוס סקלרוזיס
- בדיקה נוירולוגית מלאה
- סימנים לפתולוגיות מוחיות או סיסטמיות
עיבוד בסיסי לזיהוי טריגרים לפרכוס
רמות תרופה אנטי-אפילפטית אם המטופל לוקח
איזה בדיקה צריך לעבור כל מטופל בחשד להפרעה פרכוסית?
האם היעדר הפרעה באא”ג בזמן פרכוס שוללת הפרעה פרכוסית?
למה לא?
האם קליניקה של פרכוס טוני קלוני תמיד חייבת להיות מלווה בפעילות אפילפטיפורמית באא”ג?
- כלי שמתמשים בו בחולים עם אפילפסיה בעלת אופי לא ברור?
- האם גם אא”ג אינטר אקטלי יכול לסייע לאבחן אפילפסיה?
- איך מראה האא”ג יכול לחזות פרוגנוזה של חולה אפילפסיה?
- האם אא”ג יודע לחזות איזה מטופל עם פרדיזפוזינג פקטור (כמו חבלת ראש) יפתח אפילפסיה ואיזה לא?
- EEG
- לא - כי למשל בפרכוסים מוקדיים האא”ג יכול שלא לקלוט את הפעילות החמשלית הלא תקינה באונות הטמפורליות המדיאליות או התחתונות
- כן
- video EEG
- כן - פעילות מוחית לא תקינה כמו ספייקים וכו’ בין התקפים יכולה לכוון שהחולה הזה אכן חווה התקפים אפילפטיים, אם זאת פעילות חשמלית לא תקינה היא לא ב-100% ספציפית לאפילפסיה
- מטופל עם אא”ג תקין בין התקפים הוא בעל פרוגנוזה טובה יותר ממטופל עם אא”ג לא תקין בין התקפים
- לא
בדיקות מיוחדות באפילפסיה:
- מה זה MEG?
- מה זה MSI? למה טוב?
- בדיקה שלא רושמת זרמים במוח אלא את השדות המגנטיים במושרים בשל הזרמים השונים במוח
- magnetic source image - טכניקה שמאפשרת למקם את רישום ה MEG
על MRI
וכל למקם יותר טוב את המוקד האפילפטי
הדמיה באפילפסיה/פרכוסים:
- האם כל מטופל שמתייצג עם אירוע חדש של פרכוס צריך לעבור הדמיה מוחית?
- מה ההדמיה המועדפת?
- מתי נבצע בכל זאת סיטי?
- מה יוצא הדופן?😊
- כן - עדיף MRI
- אם חודשים באטיולוגיה אקוטית כמו גידול או מנינג’יטיס נעשה סיטי
- ילד עם אנמנזה מאוד ברורה של סינדרום קלאסי ושפיר כמו אבסנס של הילדות לא חייב לעבור הדמיה
פרכוסים ואפילפסיה - בדיקות גנטיות:
- הבדיקות הגנטיות כיום משמשות בעיקר לאתר איזה סוגים של אפילפסיה
- סינדרומי אפילפסיה של הילדות
אבחנה מבדלת לפרכוסים:
- אבחנה מבדלת קרדיאלית עיקרית - לציין הבדלים מבחינת
- תחושה מקדימה
- סיטואציה בה זה קורה - לסינקופה לציין 3
- מהירות המעבר לחוסר הכרה
- משך חוסר ההכרה
- משך התנועות הטוניות קלוניות
- מתי במיוחד מטופל עם סינקופה יעשה תנועות טוניות קלוניות?
- מראה וצבע הפנים
- משך הישנוניות והבלבול אחרי האירוע
- כאבי שרירים אחרי האירוע
- נשיכת לשון
- איבוד שליטה על סוגרים
- כאבי ראש אחרי
- תחושה מקדימה:
- סינקופה: שחור בעיניים, סחרחורות, תחושה שהולך להתעלף
- פרכוס: אאורה: ריאה של משהו שרוף למשל
- סיטואציה בה קורה
- פרכוס: בכל סיטואציה
- סינקופה: לרוב אחרי גירוי וזו-וגאלי, מעבר מישיבה לעמידה, בשירותים
- מהירות המעבר לחוסר ההכרה:
- סינקופה לרוב יותר הדרגתי
- משך חוסר ההכרה
- סינקופה - שניות
- פרכוס - קות
- משך התנועות הטוניות קלוניות
- סינקופה - לא יותר מ-15 שניות. התנועות יהיו במיוחד בולטות אם המטופל לא נפלך למצב מאוזן (למשל היה על כורסא ולא נפל ממנה לשכיבה)
- פרכוס - 30-60 שניות לרוב
- מראה וצבע הפנים:
- סינקופה: לבן
- פרכוס: יכול להכחיל
- משלך הישנוניות והבלהול אחרי האיוע
- סינקופה - לא יותר מ5 דקות
- פרכוס - דקות ארוכות
- כאבי שרירי
- יותר שכיח בפרכוס
- נשיכת לשון
- יותר שכיח בפרכוס
- איבוד שליטה על סוגרים
- שכיח בשניהם באותה מידה
- כאב ראש אחרי - יותר שכיח בפרכוס
אבחנה מבדלת של פרכוס - אירוע פסיכוגני
- מה לרוב הטריגר?
- איזה תנועות יותר אופיניות לאירוע פסיכוני - 4
- משך בהשוואה להתקף אפילפטי
- עם איזה פרכוס יכול מאוד לבלבל?
- האם יכול להיות שזה פרכוס אמיתי ועדיין אין שום דבר באא”ג?
- ואם הקליניקה היא של פרכוס טוני קלוני?
- בדיקת דם שאפשר לעשות שיכולה לעזור?
- האם יכולים להיות גם אירועים אפילפטוגניים וגם פסיכוגניים בו”ז?
- סטרס נפשי
- דחיפות אגן, הנעת ראש מצד לצד, תנועות ב-4 גפיים בלי איבוד הכרה, תנועות לא סימטריות ואמפליטודה גדולה של 4 גפיים
- פרונטלי מוקדי שיכולה להיות לו הסתמנות מוזרה
- כן
- אז לא כי שם חייב להיות משהו באא”ג
- רמות פרולקטין מוגברת 30 דקות אחרי הפרכוס יכווינו לפרכוס אפילפטי
- כן