אפילפסיה

Question 1

הגדרת התקף אפילפטי:

• מה קורה ברמה הפתופיזיולוגית במוח?
• איפה זה קורה? חומר אפור? לבן? גרעינים בזאליים?
• מה צריך להיות מבחינה קלינית?

Answer 1

• ירידה מסונכרן של קבוצת נוירונים - זו מחלה של הקורטקס. החומר הלבן או גרעיני הבסיס אינם מסוגלים ליצור התקפים אפילפטיים
• שינוי התנהגותי כלשהו

Question 2

אפילפסיה - אפידמיולוגיה- איזה % מהאוכלוסיה יחוו התקף אפילפטי בחייהם?

• באיזה 2 תחומי גיל יש שכיחות מוגברת של אפילפסיה?
• מה השכיחות של אפילפסיה? (המחלה לא ההתקף)

Answer 2

• 10%
• עד גיל 20 ואחרי גיל 60
  1%

Question 3

באופן כללי לאיזה 2 סוגי פרכוסים אפשר לחלק את ההתקפים האפילפטיים?

Answer 3

• כללים

- מוקדיים

Question 4

התקפי אפילפסיה מסוג generalized

יש 7 סוגים לנסות לציין את כולם

Answer 4

טוניק קלוניק
טוניק
קלוניק
אבסנס
אטוניק
מיוקלוניק
epileptic spasm

Question 5

התקפים טפילפטיים כללים - סוגים:

1. טוניק קלוניק
   - האם יש איבוד הכרה?
   - מאיזה 2 מרכיבים מורכב ומי קודם למי?
   - איזה צליל ניתן לשמוע בשלב הטוני ולמה?
   - מה קורה אם השלב הטוני נמשך יותר מחצי דקה?
   - עוד 2 תסמינים נלווים שאופיניים להתקפים אלו?
   - האם יש תקופה פוסט איקטלית?

Answer 5

1. טוניק קלוניק
   - יש איבודהכרה
   - מורכב ממרכיב טוניק שהוא הראשוני - מתיחה של כל הגפיים עם כיווץ של כל השרירים ולאחר מכן מרכיב קלוני של כיווץ והרפיה
   - לעיתים את השלב הטוני מלווה צליל בגלל כיווץ של מיתרי הקול ואם השלב הקלוני נמשך יותר מחצי דקה אפשר לראות הכחלה בשל סגירה של מיתרי הנשימה
   - נשיכת לשון, אובדן שליטה על סוגרים
   - כן

Question 6

התקפים טפילפטיים כללים - סוגים:
2. טוניק
3. קלוניק
4. אטוניק
מה זה כל אחד?
מה המשך של האטוני?
מה הסכנה בו?

Answer 6

• רק הרכיב הטוני
• רק הרכיב הקלוניק
• איבוד טונוס מלא בגוף ונפילה שנמשך כשניה - הסכנה היא לפגיעה בעת הנפילה.

Question 7

התקפים טפילפטיים כללים - סוגים:
5. אבסנס
מה מזה?
מה מיוחד בו מבחינת המיקום שלו?

Answer 7

• ניתוק

- יכול לקרות גם בפרכוס כללי וגם פוקאלי

Question 8

התקפים טפילפטיים כללים - סוגים:

6. מיוקלוניק
   - האם החולה מאבד הכרה?
   - האם התנועה היא ב-4 גפיים או בחלק?

Answer 8

• תנועה מיוקלונית של אחת הגפיים או ארבעתן

- החולה לרוב לא מאבד הכרה

Question 9

התקפים טפילפטיים כללים - סוגים:

7. epileptic spasm
   - איך יתבטא?

Answer 9

• פלקציה או אקטנציה קשיחה ופתאומית של הגב

Question 10

מה 2 הפקטורים שקובעים את אורך התקופה הפוסט איקטלית

Answer 10

1. כמה רזרבה מוחית יש למטופל - ככל שהמוח יותר פגוע התקופה הפוסט איקטלית תהיה יותר ארוכה
2. כמה התקפים חווה המטופל בעבר - בהתקף ראשון התקופה הפוסט איקטלית תהיה יותר ארוכה

Question 11

התקפים מוקדיים

• לאיזה 2 סוגים עיקריים אפשר לחלק אותם?
• כאשר מדברים על התקפים מוקדיים עם שינוי בהכרה - איך יכול להתבטא השינוי?
• האם לרוב החולה זוכר את ההתקף?😊
• מה יקבע את סוג התסמין שיעשה כל התקף אפילפטי מוקדי?

Answer 11

• עם שינוי במצב ההכרה ובלי שינוי במצב ההכרה
• יכול להיות ירידה במצב ההכרה, התנהגות שקטה או אפילו התנהגות אגרסיבית
• לא
• מיקום ההתקף

Question 12

התקף אפילפטי בהתאם לאונה:

• 3 הסתמנויות אפשרויות בהתקף אפילפטי מוקדי באונה פרונטלית
• התסמנויות אפשריות של אפילפסיה מוקדית טמפורלית:
• דברים מוטוריים - 2
• סנסורים - 2
• שינויים רגשיים - 2
• שינויים אוטונומיים - 1

Answer 12

• • התקף פרונטלי:
• שינוי התנהגותי
• שינויים בדיבור
• סימנים מוטוריים
• • התקף טמפורלי
• דיסטוניה, תנועות של הפה והיד - לעיתים יכולה להיות דיסטוניה בצד הקונטרה לטראלי להתקף ותנועות אוטומטיות של היד והפה בצד האיפסי-לטראלי
• ריח, שמיעה
• פחד עד כדי התקף חרדה או תחושת אופוריה (המערכת הלימבית)
• בחילה

Question 13

מה זה אאורה ומה זה הכללה משנית

Answer 13

אאורה - התחושה הסובייקטיבית של המטופל בעת פרכוס פוקאלי לפני שאותו פרכוס עובר הכללה ואז החולה מאבד הכרה/ נכנס לתקופה אמנסטית
הכללה משנית היא מעבר של התקף פוקאלי לכללי שניתן לראות בהסתכלות מבחוץ - למשל תנועות אוטומטיות ביד אחת שמתפשטות לכל הגוף.

Question 14

לרוב לאיזה פרכוס כללי יעבור פרכוס פוקאלי שעובר הכללה?

Answer 14

tonic clonic

Question 15

סטטוס אפילפטיקוס:

• 2 הגדרות ישנות לסטטוס?
• איך מגדרירים היום

Answer 15

2 הגדרות ישנות:

• התקף שנמשך 30 דקות
• סדרת התקפים שנמשכים ביחד 30 דקות ללא חזרה למצב הבסיס בינהם
• היום מגדירים סטטוס כבר אחרי 5 דקות כי יודעים שלרוב התקפים שנמשכים 5 דקות גם ימשיכו מעל חצי שעה

Question 16

סטטוס אפילפטיקוס

• איך גורם לנזק - 3 אופנים
• בעיקר 3איזה התקף גורם לנזק?

Answer 16

• נזק מטבולי למוח בגלל הפעילות המוגברת
• נזק היפוקסי בהתקף טוני קלוני בגלל כיווץ מיתרי הקול
• נזק לשרירים ורבדומיאליזיס בהתקף טוני קלוני שיכול לגרום לפגיעה בכליה

Question 17

מה זה epilepsy partialis continua

Answer 17

התקף אפילפטי מוקדי מתמשך - כמו סטטוס אפילפטיקוס רק של התקף קצר

Question 18

מה זה
Non convulsive status epilepticus?
- מה ההתסמנות?
- האם החולה בהכרח מחוסר הכרה?

Answer 18

• סטטוס אפילפטיקוס ללא תסמינים חיצוניים של פרכוס
• יכולות להיות תנועות קטנות אבל לא יותר מזה
• לעיתים גם החולה יעול להיות רק בהכרה חלקית ולא באובדן הכרה

Question 19

אבחנה מבדלת להתקף אפילפטי - 8 אופציות

• • אטיולוגיה לבבית
• השוואה בין סינקופה לפרכוס מבחינת:
• תחושה מקדימה
• תנועות
• איבוד שליטה על סוגרים ונשיכת לשון
• תקופה פוסט איקטלית
• • 3 אטיולוגיות נוירולוגית:
• מיגרנה
• יכול לבלב עם התקף אפילפטי מאיזה סוג?😊
• האם נפוץ שאחרי פרכוס יש כאב מיגרנטורי?
• מה מבדיל בין ה-2 בעיקר?
• TGA
• יכול לדמות התקף אפילפטי באיזה מיקום?
• TIA
• מה ההבדל העיקרי במה שנראה בין פרכוס לשבץ חולף?
• למה דווקא בביטויים שפתיים יהיה קשה להבדיל?

Answer 19

• • סינקופה:
• לרוב בסינקופה יש תחושה מקדימה שהולכים להתעלף ובפרכוס לא
• בסינקופה גם יכולות להיות תנועות אוטומטיות מסוימות שיזכירו פרכוס
• גם בסינקופה יכול להיות אובדן שליטה על סוגרים אך נשיכת לשון היא פחות מתאימה
• בסינקופה אין תקופה פוסט איקטלית - זה ההבדל העיקרי!!!
• • אבחנות נוירולוגיות:
• מיגרנה:
• יכולה לבלבל עם התקף אפילפטי מוקדי באונה האחרונית עם שינויים בראייה וכו’
• זה עוד יותר מבלבלב כי גם אחרי התקף נפוץ כאב ראש מיגרנטורי
• ההבדל העיקרי הוא המשך - אאורה של מיגרנה נמשכת דקות ארוכות
• TGA
• פשוט מין התקף אמנסטי אדיופטי
• יכול לחקות פרכוס באונה הטמפורלית, בעיקר בהיפוקמפוס
• TIA
• בפרכוס יש אקסטרה תנועה ופעילות מוחית ובשבץ חולף יש תת פעילות מוחית
• האיזור היחידי שמבלבל הוא בדיבור כי הוא יכול להיות פגום ולא ברור גם בשבץ חולף וגם בהתקף אפילפטי

Question 20

אבחנה מבדלת להתקפים אפילפטיים - המשך

• עם איזה הפרעות תנועה יכול לבלב?
• אם חולה מתלונן על פרכוסים בשינה - מה באבחנה המבדלת?
• • 2 אבחנות פסיכיאטריות
• מה דומה בין התקף אפילפטי לבין הלוצינציות?
• מה שונה מבחינת היחס של החולה?
• מה ראשי התיבות של PNES?
• איך מתבטא?
• האם החולה שולט בזה/ מודע לזה שזה לא התקף אפילפטי?

Answer 20

• הפרעות רעד
• הפרעות שינה ראשוניות, לפעמים נצטרך EEG
  בלילה כדי להבשיל
• התקף פסיכוטי - בגלל שגם בהתקף פסיכוטי החולה יכול לשמוע דברים, לראות דברים, להריח וכו’ ההבדל העיקרי שבאפילפסיה החולה לא מאמין שמה שהוא מרגיש הוא אמיתי בניגוד לפסיכוזה
• PNES - psychogenic non epileptic seizure - אירוע שדומה לפרכוס בין אם בתנועות מוטוריות או תנועות אוטומטיות אך זה לא פרכוס אלא תגובה נפשית, באאג לא נראה הפעילות חשמלית. החולה לא שולט בזה ולא מודע לזה שהאירוע הוא פסיכוגני

Question 21

בדיקות עזר בהתקף אפילפטי:

• מהי בדיקת העזר העיקרית?
• באיזה הדמיה לרוב נשתמש?😊
• מה תפקיד בדיקות דם - 2 תפקידים

Answer 21

• EEG
• MRI כי מדגים נגעים קטנים שלעיתים לא מודגמים בסיטי
• גם לזהות גורם לאפילפסיה כמו הפרעה אלקטרוליטרית וגם לזהות נזק שנגרם בעקבות הפרכוס כמו פגיעה כלייתית

Question 22

מה זה
acute symptomatic seizures?
- לציין גורמים שיכולים לגרום להתקף כזה:
* איזה הפרעות אלקטרוליטריות - 1
* אי ספיקה של איברים - 2
* הפרעות מטבוליות - 2
* חומרים - 2
* תרופות?
* פגיעה מוחית חריפה?

• תוך כמה זמן צריכה להתפתח פרכוס מגילוי הפרעה אלקטרוליטרית או מבנית במוח כדי שנחשיב את זה Acute symptomatic siezure?

Answer 22

• התקף אפילפטי שנגרם ע”י סיבה ברורה
• גורמים:
• היפונתרמיה
• אי ספיקת כבד או כליות
• היפו או היפרגליקמיה
• אלכוהול, סמים
• גמילה מתרופות מסויימות או מתן של תרופות אחרות, למשל קלוזםין
• פגיעה מוחית חריפה: דימום, טראומה, שבץ

אם הפרכוס מתפתח תוך 24 שעותץ מגילוי הפרעה מטבולית או 24 שעות מגילוי הפרעה מבנית נחשיב אותו כ-acute symptomatic siezure

Question 23

מה ההבדל בין גורמים להתקף אפילפטי לבין טריגרים

לתת דוגמאות לטריגרים - 2

Answer 23

• גורם הוא משהו שיגרום לכל אחד להתקף אפילפטי בעוד טריגר הוא משהו שיגרום להתקף רק באדם עם אפילפסיה או רגישות לפרכוסים, למשל: פלאשים של אור, חוסר שינה, סטרס

Question 24

מהי אפילפסיה - הגדרה במשפט

• באיזה 3 מצבים נאבחן אפילפסיה:
  1. מה צריך להיות הרווח בין ההתקפים?
  2. מה צריך להיות הסיכון להתקף נוסף? על פי מה מעריכים אותו?
  3. אם איזה מחלה יש ברקע?

Answer 24

• מחלה של המוח בו יש נטייה מוגברת לפרכוסים אפילפטיים

1. 2 התקפים אפילפטיים עם יותר מ24 שעות בין אחד לשני
2. התקף אפילפטי אחד + סיכוי של 60% יותר להתקף נוסף על בסיס היסטוריה משפחתית, אאג או הדמיה
3. התקף אפילפטי + תסמונת רקע שידועה כגורמת לפרכוסים - למשל טוברוס סקלרוזיס

Question 25

אחרי התקף אפילפטי אחד מה הסיכוי להתקף נוסף תוך 5 שנים בממוצע (לאו דווקא בחולה אפילפסיה)

Answer 25

50%

Question 26

מתי אפילפסיה נחשבת resolved

Answer 26

אחרי 10 שנים ללא התקפים+5 שנים ללא טיפול

Question 27

3 גורמים למחלת האפילפסיה

• מה הקבוצה הגדולה ביותר?
• האם אפילפסיה גנטית מאופינת בתורשה אוטוזומאלית דומיננטית או רצסיבית
• מה הסיבה השכיחה לאפילפסיה סימפטומטית בגיל ה:
• ילדות
• בגיל המבוגר

Answer 27

• אדיופטי, בעיקר בגילאי 20-55
• לרוב אין תורשה אוטוזומאלית אלא יותר איזה קרוב משפחה רחוק שיש לו גם אפילפסיה
• אפילפסיה סימפטומטית - אפילפסיה שנגרמת מלזיה מוחית כלשהי:
• בילדות בגלל מחלה התפתחותית של המוח
• בבגרות בגלל מחלה דנדרטיבית כמו שבץ

Question 28

הדגמת ההבדל בין
acute symptomatic siezure
לבין אפילפסיה

למשל שבץ שגורם לפרכוס 3 ימים אחרי הדימום ושבץ שגרם לנזק מוחי וגרם לפרכוס שנה אחרי הדימום - מי יחשב אפילפסיה סימפטומטית ומי ASS

Answer 28

פרכוס 3 ימים אחרי השבץ - זו סיבה אקוטית לפרכוס שיכול להיות שתחלוף ולכן זה ASS

לעומת זאת נזק מבני קבוע שנגרם בשל השבץ יגרום לנטייה תמידית לפרכוסים אפילפטיים ולכן נחשב כאפילפסיה סימפטומטית

Question 29

כשלוקחים אנמנזה של מישהו עם אפילפסיה למה חשוב לשאול על:

• אנמנזה מילדותית
• התפתחות
• סיפור משפחתי
• מחלות נוירולוגיות קשות כמו מנינג’יטיס או אנצפליטיס בעבר
• חבלות ראש משמעותיות
• תחלואות נלוות?

Answer 29

• הרבה פעמים מצוקה ברחם או בלידה יכולות להוביל להתפתחות אפילפסיה בהמשך
• לרוב בילדים שאחכ יפתחו אפילפסיה יכולה להיות התפתחות לא עד הסוף תקינה
• סיפור משפחתי מכוון לאטיולוגיה גנטית
• חבלת ראש משמעותית, מחלה נוירולוגית משמעותית - יכולים להיות גורם לנזק מוחי שמוביל לאפילפסיה
• חולי אפילפסיה נוטים יותר לסבול מהפרעות קשב וריכוז, הפרעות נוירולוגיות נוספות, דיכאון, חרדה

Question 30

סינדרומי אפילפסיה שונים

• childhood absence:
• באיזה גיל מופיעה?
• באיזה קליניקה מאופיינית?
• מה רואים באא”ג?
• עם איזה אבחנה יכול לבלבל הרבה זמן?
• טיפול שמגיבה אליו טוב?
• מה הפרוגנוזה? - 2 אופציות😊
• מה יכול להיות טריגר לפרכוס?

Answer 30

• 6-8
• ניתוקים של כמה שניות
• זיז וגל בתדירות 3 הרץ
• ADHD כי הילד לא מרוכז
• וולפרואט
• 50% ילחימו ו50% יפתחו אפילפסיה כמבוגרים
• היפרוונטילציה

Question 31

מה האיפלפסיה הכי שכיחה ילדות?

איך יתבטא?

Answer 31

רולנדית
או Benign childhood epilepsy
מתבטא בתנועות והפרעות סביב הפה ובדיבור

Question 32

JME - סינדרומים של אפילפסיה

• מה ראשי התיבות האלו?
• באיזה גיל מתחיל?
• מה שכיחותה מבין תסמונות האפילפסיה במבוגרים?😊
• איזה סוגי פרכוסים יכולים לחוות - 3?
• איזה טיפול?
• מה הפרוגנוזה?

Answer 32

• juvenille myoclonic epilepsy
• מתחיל בגיל ההתבגרות
• זו התסמונת האפילפטית הכי שכיחה במבוגרים
• אופייני לשמוע על מיוקלוניות שקורות בעיקר בבוקר אך יכולות להיות גם התקפים טונים-קלוניים ואבסנס
• המחלה לא עוברת אבל מגיבה טוב מאוד לטיפול - קו ראשון הוא חומצה וולפרואית

Question 33

סינדרומים של אפילפסיה - MTS

• באיזה גיל מתחיל?
• מה תדירות ההתקפים?
• מה רואים בפרכוסים?
• איפה הנזק?
• מה הרבה פעמים אפשר לשמוע באנמנזה לגבי ההיסטוריה של המטופל?
• מה הפרוגנוזה?
• לאיזה טיפול מגיבים טוב?

Answer 33

• mesial temporal sclerosis
• סינדרום אפילפטי שנגרם בגלל בגלל פגיעה באיזור הטמפורלי המגיאלי - כלומר ההיפוקמפוס
• מתחיל בגיל ההתבגרות
• מדובר בהתקפים של תנועות אוטומטיות שמופיעות כמה פעמים ביום או התקף אחד כל יום לכמה ימים רצופים - התרפים כאלו קורים אחת לכמה שבועות
• באנמנזה הרבה פעמים אפשר לשמוע היסטוריה של מצוקה בלידה שיכול להיות שגרמה לנזק הזה
• ההתקפים מחמירים ולא מגיבים לטיפול תרופתי אבל יש תגובה מצויינת לטיפול ניתוחי של כריתת המוקד האפילפטי

Question 34

טיפול בעת התקף אפילפטי:

• מה הטיפול בעת התקף אפילפטי רגיל?
• מה בכל זאת יש לעשות?
• איך מומלץ להשכיב את המטופל בסוף ההתקף הראשון?

Answer 34

• אין צורך בטיפות ספציפי מומלץ רק להגן על המטופל ולמנוע ממנו ליפול/ להתנגש במשהו
• אחרי הפרכוס מומלץ להשכיב את המטופל על הצד כדי למנוע אספירציה

Question 35

טיפול בסטטוס אפילפטיקוס:

• מה הדבר הראשוני שנעשה?
• האם מומלץ לעשות אינטובציה?
• מה התרופה קו ראשון שניתן - 2 אפשרויות
• איזה תרופות צריך להוסיף לטיפול זה?
• לתת דוגמאות - 3
• האם חייבים להוסיף תרופה ארוכת טווח?
• אם המטופל לא מגיב לנ”ל או חוזר לפרכס לאחר שהגיב לטיפול הנ”ל מה נעשה?
• למה חשוס לנטר אותו כל הזמן באא”ג בזמן שהוא מורדם?

Answer 35

טיפול בסטטוס:

• ABC
• לא מומלץ לעשות אינטובציה אלא להנשים באמבו/חמצן כי לרוב המטופל יתאושש ואז עשינו אינטובציה סתם
• בנזודיאזפינם: מידזולם או דיאזפאם
• על הטיפול הזה צריך להוסיף טיפול אנטי-אפילפטי ארוך טווח: פניטואין, לבוטיראצטם, חומצה וולפרואית
• לרוב נלך ליחידת טיפול נמרץ, נרדים את המטופל וניתן לו עוד תרופות אנטי אפילפטיות. חשוב לנטר את המטופל הזה באא”ג בזמן ההרדמה כי בסטטוס לעיתים החולה יכול להפוך מחולה בסטטוס שמפרכס לחולה בסטטוס שלא מפגין פרכוס כלפי חוץ ולכן הניטור החשמלי הוא חשוב

Question 36

4 דרכים למניעת פרכוסים בחולי אפילפסיה:

• 1 - דרך תזונתית, במי בעיקר נעשה?
• 2 - הדרך הנפוצה ביותר
• 3 - מה שאפשר להציע למי שעמיד לתרופות
• 4 - טיפול פולשני שאינו ניתוח

Answer 36

1 - דיאטה קטוגנית - מתאים בעיקר לילדים כי זו תזונה קשה
2 - תרופות
3 - ניתוח
4 - גירוי מוחי עמוק

Question 37

לרוב אחרי כמה פרכוסים נתחיל טיפול מונע - 2 אופציות

Answer 37

• אחרי שני פרכוסים

- או אחרי פרכוס אחד וסיכון גבוה לפרכוס נוסף

Question 38

אפילפסיה - פרוגנוזה:

• האם חולים עם אפילפסיה מתים מוקדם יותר
• לציין 6 גורמים
• מה זה sudep
• מה השכיחות?
• באיזה חולים קורה יותר - 2
• מה חושבים שהמנגנון?

Answer 38

• כן
• גורמים למוות מוקדם:
• זיהומים בגלצ נפילות וחבלות
• טראומה
• ת”ל של התרופות
• התאבדות
• סטטוס אפילפקטיקוס
• SUDEP
• sudden unexplained death in epileptic patient
• שכיחות של 1:1000
• יותר באנשים ללא היענות או תגובה לטיפול תרופתי וכן באנשים שחווים פרכוסים טוניים קלוניים בלילה
• חושבים שהמנגנון הוא תקופה פוסט-איקטלית עמוקה שגורמת לדיכוי נשימה או לדיכוי לבבי

Question 39

אפילפסיה - פרוגנוזה - המשך:

• כמה יהיו חופשיים מפרכוסים תחת טיפול תרופתי?
• כמה יהיו עמידים לטיפול?
• מה הכוונה בעמידים לטיפול?
• איזה הערכה נעשה למטופל עם אפילפסיה עמידה?
• איזה טיפולים יש למטופלים עם מחלה עמידה - 2

Answer 39

• 70%
• 30%
• ניסיון של 2 משטרים טיפוליים המתאימים לסוג האפילפסיה ממנה סובל המטופל, במינון מקסימאלי שנכשלו. הכישלון הוא בגלל היעדר אפקטיביות של הטיפול ולא בגלל תופעות לוואי
• לרוב נעשה נעשה vidoe EEG על מנת לאפיין טוב יותר את סוג האפילפסיה ואם בכלל מדובר בפרכוס
• vagus nerve stimulation or surgery

Question 40

ניתוח בחולי אפילפסיה:

• לרוב נעשה רק בחולים עם מחלה עמידה?
• כמה מתוך ה-30% העמידים לרוב יהיו מתאימים לניתוח?😊
• 3 מקרים בהם אי אפשר לנתח?
• אם אפשר לנתח מה אחוזי השיפור?

Answer 40

• כן
• 10%
• לא מזהים מוקד נתיח, ריבוי מוקדם, מוקד לא נגיד
• 70-90%

Question 41

לרוב נעדיף מונותרפיה או פוליתרפיה כאשר מטפלים באפילפסיה?

האם אפשר להפסיק טיפול?

Answer 41

מונותרפיה

כן אם חושבים שהמחלה חלפה אפשר להפסיק טיפול בהדרגה

Question 42

ניתוח אפילפסיה:

• מה עושים אם יודעים את מיקום המוקד האפילפטי?
• אם לא יודעים את המוקד - איך אפשר לטפל בניתוח?
• ניתוח פלאטיבי שאפשר לעשות? מה מטרתו?
• איזה ניתוח עושים במחלה Rasmussen’s Encephalitis😊
• לרוב המחלה הזו קורת באיזה אוכלוסיה?
• איזה סוג של מחלה זו?
• למה גורמת?

Answer 42

• פשוט כורתים
• ראשונים משתילים אלקטרודה סאב דוראלית שרושמת את הפעילות החשמלית במוח ומאתרת את המוקד ואחרי כמה ימים אחרי שמזהים את המוקד עושים ניתוח כריתה
• קורפוס קלוזוטומיה - מטרתו הוא למנוע מפרכוס פוקאלי להפוך לכללי
• כורתים המיספרה שלמה
• זו מחלה אוטואימונית שיש בילדים שיכולה להכניס את הילדים לסטטוס תמידי. הכריתה מאוד עוזרת להם