נוירו-כירורגיה Flashcards
1
Q
דימום אפידורלי
- מה הסיבה מספר 1?
- עם איזה עוד פתולוגיה בגולגולת לרוב יבוא?
- לאיזה סוג הרניאציה יכול לגרום דימום אפידוראלי באיזור הצרברום?
- 2 השלכות קליניות של הרניאציה כזו?
A
- טראומה
- שבר בגולגולת
- אונקלית
- לחץ על עצב 3 ולכן הרחבת אישון באותו צד, או לחץ על ה
PCA ולכן אוטם אוקסיפיטלי באותו צד
2
Q
דימום סאב דוראלי
- מה צורתו?
- באיזה אוכלוסיה יותר קורה?
- מה השכיחות של פגיעה מוחית נלוות בהשוואה לדימום אפידוראלי
- מה מנגנון הטראומה?
A
- סהר
- מבוגרים
- יש יותר שכיחות של פגיעה מוחית בהשוואה לדימום אפידוראלי.
- לרוב אקסלרציה דה-סלרציה
3
Q
המטומה סאב דוראלית כרונית:
- ממה נגרם ובאיזו אוכלוסיה?
- איך ייסתמן קלינית?
- איך נראה בהדמיה?
- מה הטיפול?
- איזה עוד פתולוגיה הפיכה יכולה לגרום להסתמנות של דימנציה?
A
- לרוב נגרם מטראומות קלות באוכלוסיה יותר מבוגרת שנוטלת מדללי דם
- יסתמן כירידה קוגנטיבית והתחלת דימנציה
- בהדמיה נראה דימום בצורת סהר (בדומה לדימום סאב דוראלי רגיל) רק שיהיה היפודנסי כמו אוויר/מים
- הטיפול הוא בניקוז ע”י חור קטר burr hall
- הידרוצפלוס
4
Q
דימום היפרטנסיבי
- לרוב באיזה אוכלוסיות קורה?
- מה המיקום הכי שכיח לדימום היפרטנסיבי?
- למה קורה דווקא שם?
- עוד מקומות שבהם זה קורה - 4
- מה התייצגות השכיחה - 3 שלבים
- מה לרוב הטיפול?
- באיזה מיקום אם יש דימום משמעותי ננתח ולמה?
- האם הדימום נוטה להמשיך ולהחמיר עם הזמן?
A
- קורה באוכלוסיה מבוגרת יותר עם ריבוי גורמי סיכון ווסקולריים
- המיקום השכיח הוא בלנטיפורם, בגלל שבמיקום זה עורקים פרפורנטיים נכנסים לתוך המוח. תחת חשיפה ליל”ד במשך שנים עורקים אלו מפתחים אניוריזמות בשם שארקו-בושרד שיכולות לדמם
- מיקומים נוספים: קאודייט, תלמוס, צרבלום, פונץ
- ההתייצגות השכיחה של מטופל עם יל”ד בקבלתו שמסתמן עם סימנים של לחץ תוך גולגלתי מוגבר (בחילות, הקאות, כאבי ראש) ובהמשך מפתח סימני צד ואח”כ ירידה במצב הכרה עד כדי קומה.
- הטיפול הוא לרוב שמרני
- למרות שדימום של 2-3 ס”מ בצרבלום ייתכן ונרצה לנתח על מנת למנוע הידרוצפלוס חסימתי
- החולה יכול להתייצג עם דימום בגודל מסויים ואז אחרי כמה שעות הדימום ממשיך ומתרחב.
5
Q
דימום במטופל צעיר - גיל 20-40
- מה הגורם הכי שכיח לדימום תוך מוחי?
- והשני הכי שכיח?
A
- AVM
- דימום סאב ארכנואידלי ממפרצות
6
Q
דימום סאב ארכנואידלי:
- מי המטופל הקלאסי, מבחינת גיל, רקע, גורמי סיכון
- איך יסתמן? (על מה יתלונן + תסמינים נלווים)
- איך מאבחנים?
- ואם הסיטי שלילי?
A
- מטופל צעיר בן 20-40 ללא מחלות רקע או גורמי סיכון
- יסתמן עם כאב הראש הכי חזק שהיה לו בחיים, כאב הראש התחיל בן רגע. יכול להיות מלווה בסימני גירוי מנינג’יאליים, פוטופוביה, פונופוביה, הקאות ובחילות
- אבחנה בסיטי ללא חומר ניגוד ואם הוא שלילי אפשר גם לעשות LP
שבמקרה של דימום סאב ארכנואידלי יהיה דמי
7
Q
דימום סאב-ארכנואידי - המשך
- מה הגורם הכי שכיח לדימום כזה?
- מה המיקומים השכיחים לאניוריזמות אלו לפי הסדר - 3
- איזה עוד פתולוגיה יכולה להוביל לדימום תת עכבישי? באופן ככלי הפתולוגיה הזו מובילה לדימום תת עכבישי או דימום מסוג אחר?
- האם כל מי שיש לו מפרצת ידמם במהלך חייב?
A
- מפרצות
- PCOM>ACOM>MCA
- AVM - ב5% מהמקרים מוביל לדימום סאב ארוכנואידלי, ברוב המקרים גורם לדימום אינטרה פרנכימטי
- להפך - דווקא רוב המפרצות שיכולות להוביל לדימום סאב ארכנואידלי לא יקרעו במהלך חיי האדם
8
Q
אניוריזמות:
- אניוריזמה בחלק האחורי של מעגל ויליס - איך נפוץ שתסתמן לפני שתתפוצץ (אם סימפטומטית ומפעילה לחץ כלשהו על מבנים)
- איך אופייני שתסתמן אחרי שתתפוצץ (מעבר לכאב ראש הכי חזק וסימנים של לחץ תוך גוגלתי מוגבר - איזה סימנים נוירוליגים פוקאליים יהיו)
- לאיזה % מהמטופלים עם אניוריזמה יש אניוריזמה נוספת?
- מטופל מגיע עם דימום סאב-ארכנואידלי - איך נוכיח שמדובר באניוריזמה?
A
- לפני ההתפוצצות יכולה להסתמן עם לחץ על עצב 3 - יגרום למידראזיס ופטוזיס בגלל פגיעה בעצבים באוטונומיים שהולכים בחלק החיצוני של עצב 3.
- אם בנוסף האניוריזמה התפוצצה יהיה לחץ גם על החלק החיצוני וגם הפנימי של העצב ולכן יהיה גם פטוזיס ומידראיזיס אך גם פגיעה מוטורית - העין תהי down & out
בגלל שיתוק עצב 3 - 30%
- CTA
9
Q
מה דומה ומה שונה בהתסמנות של הרניאציה אונקלית שנגרמת למשל מדימום אפי-דוראלי לעומת אניוריזמה אחורית שלוחצת על עצב 3
A
- שתיהן יכולות לגרום לפגיעה בעצב 2 עם מידריאזיס ופטוזיס
- אך הרניאציה לרוב תלווה בירידה במצב ההכרה בעוד אניוריזמה שלא התפוצצה לרוב לא תהיה מלווה בירידה במצב הכרה
10
Q
מה זה PCOM
ומה זה fetal PCOM
A
PCOM - post comuunicating A
fetal PCOM - כאשר ה PCOM
משמש גם גם כ PCA
11
Q
במידה ולמטופל יש יותר מאניוריזמה אחת - איזה 3 שיקולים ינחו אותנו באיזה אניוריזמה לטפל קודם
A
- אניוריזמות גדולות יותר
- מכוערות יותר
- קדמיות יותר
- הם בסיכון גבוה יותר לדמם ולכן בהן נטפל קודם
12
Q
דימום סאב ארכנואידלי - סיבוכים:
- מה 3 הסיבוכים שיכולים להתפתח כתוצאה מדימום סאב ארכנואידלי
- הירדצפלוס
- מתי קורה?
- איך נטפל?
- דימום חוזר
- מתי השכיחות הכי גבוהה?
- מה הסיכוי שיקרה?
- איך נמנע את זה - 2 אמצעים
- וזוספאזם
- מתי קורה?
- באיזה אחוז מהחולים?
- איך נטפל בזה - 2 אמצעים
A
- הידרוצפלוס
- הידרוצפלוס לא חסימתי בגלל דם בחלל הסאב-ארכנואידלי
- לרוב מתפתח באופן אקוטי
- נתקין ונטריקולוסטומיה
- דימום חוזר:
- הסיכון הכי גובה ביום אחרי הדימום הראשון ובאופן כללי ב-14 הימים הראשונים 20% ידממו שוב
- נמנע זאת ע”י סגירת האניוריזמה או בצורה אנדווסקולרית ע”י קואילינג או בצורה ניתוחית ע”י השמת קליפ
- וזוספאזם:
- קורה ל80% מהמטופלים - גורם לאיסכמיה מוחית כללית
- מתחיל 3 ימים אחרי הדימום, מגיע לשיא ביום 7-8 ועובר אחרי שבועיים
- נטפל ע”י העלאת לחץ דם ל220-220 וכן ע”י מתן חסמי סידן nimodipine
13
Q
האם בחולה שהתסמן עם אניוריזמה מדממת - האם ייתכן שלא נסגור את האניוריזמה במידה והדימום הפסיק?
A
לא - כי הוא בסיכון גבוה לפתח וזוספאזם ואז כשזה יקרה לא נוכל להעלות את לחץ הדם מחשש לדימום מחדש וזה רע מאוד
14
Q
מה הסיבה הכי שכיחה לדימום תוך מוחי בצעירים (מתחת לגיל 40?
- האם נולדים עם AVM?
- האם נולדים עם מפרצות?
- באיזה 2 אופנים יכול להסתמן?
- מבחינת דימום - מה 2 הדימום האפשריים ומי יותר שכיח?
- באיזה מיקום צריך להיות כדי לעשות אפילפסיה?
- האם יכול להיות א-סימפטומטי?
- באיזה 3 שיטות אפשר לסגור את המלפורמציה?
- מה היתרון/חיסרון של כל שיטה?
A
- AVM
- כן
- לא - מתפתח עם השנים
- יכול להסתמן עם
- דימום - לרוב תוך פרנכימתי אך יכול להיות גם סאב ארכנואידלי
- התקף אפילפטי - רק אם המלפורמציה קרובה לקורטקס - אם היא בעומק המוח לא יכול להיות
- יכול כמובן להיות א-סימפטומטי
- שיטות לסגירה:
- ניתוח - אומנם מסוכן אך מסלק בוודאות את המלפורמציה
- קרינה - סוגר את המלפורמציה רק 3-4 שנים אחרי הטיפול הקרינתי
- אמבוליזציה - צריך מספר טיפולים על מנת לסגור את המלפורמציה
15
Q
כמה זמן אחרי שבץ איסכמי לרוב תהיה ירידה במצב ההכרה ועד כדי קומה? ואחרי המרוגי
A
כדי לגרום לקומה יש צורך לפגיעה בו”ז ב-2 ההמיספרות הצרברליות או בראס, לכן:
- באוטם דמומי בגלל הפעלת לחץ מיידי על 2 ההמיספרות יכולה להיות התדרדרות די מהירה במצב ההכרה
- האוטם איסכמי לרוב יש פגיעה רק בהמיספרה אחת ולכן הירידה במצב ההכרה לא מתפתח מיד אלא רק אחרי 2-3 ימים בהם יש יצירת בצקת משנית לאוטם שלוחצת על ההמיספרה השניה
