פרק 7 - מבוא להפרעות אפקטיביות והפרעה בי פולארית Flashcards
מה זה:
- היפומאניה
- ציקלותמיה
- דיסתימיה?
- הפרעה בי פולארית 1
- הפרעה בי פולארית 2
- הפרעה מאנית מעורבת
- צורה פחות חמורה של מאניה
- צורה פחות חמורה של הפרעה בי פולארית
- צורה פחות חמורה של דיכאון מג’ורי
- מטופל עם אפיזודה אחת לפחות של מאניה, לעיתים יש גם אפיזודות דכאוניות
- מטופל עם אפיזודות של דיכאון מג’וקי והיפומאניה
- מטופל עם שבוע בו יש גם תסמינים של דיכאון וגם של מאניה או במקביל או מיד אחד אחרי השני
אפידמיולוגיה של הפרעות אפקטיביות:
איזה מההפרעות האפקטיביות היא השכיחה ביותר ומה השכיחות?
מה השכיחות באוכלוסיות של הפרעה בי פולארית 1 ו2?
* מה ההאירעות לאורך החיים של כל אחת מהן?
- דיכאון היא ההפרעה האפקטיבית השכיחה ביותר - 17%
- הפרעה בי פולארית 1 - 1% והפרעה בי פולארית 2 - חצי אחוז
- היארעות במהלך החיים
- בי פולארי 1 - 0-2.4%
- בי פולארי 2 - 0.3-4.8%
אפידמיולוגיה של הפרעות אפקטיביות - המשך:
- מה השכיחות של דיכאון בגברים לעומת נשים? (לציין אחוזים)
- 3 סיבות להבדל?
- מה השכיחות של הפרעות בי-פולאריות 1 ו-2 בגברים ובנשים (לציין איכותית)
- האם יש הבדל בסוג ההתקפים שיחוו נשים וגברים במסגרת התקף מאני?
- דיכאון - פי 2 נשים מגברים (10-24% בנשים ו5-12% בגברים)
-הסיבות להבדל: חשיפה לטראומה, שינויים הורמונאליים,, מודלים התנהגותיים - הפרעה בי פולארית 1 שכיחה במידה שווה בין המינים, אך גברים יותר נוטים למאניה ונשים יותר לדיכאון. בנשים אם יש אפיזודה מאנית היא לרוב תהיה מעורבות עם
- הפרעה בי פולארית 2 - יותר בנשים
אפידמיולוגיה של הפרעות אפקטיביות - המשך:
- מה גיל ההופעה של הפרעה בי פולארית - ממוצע? ומה הטווח?
- מי גיל ההופעה של דיכאון מג’ורי - ממוצע? טווח?
גיל ממוצע 30 - אך בפועל כל הטווח שבין 5 ל50
גיל ממוצע 40 - לרוב מופיע בין גיל 20 ל 50 אך יכול להופיע בילדים עד זקנים
באיזה מצב משפחתי שכיח יותר דיכאון (2) והפרעה בי פולארית1 (2)
גרושים, אנשים ללא מערכות יחסים קרובות
גרושים ורווקים
הפרעה בי פולארית 1:
* מה הקורולציה שלה למצב סוציו-אקונומי?
* השכלה?
דיכאון
* מה הקורולציה למצב סוציואוקנומי?
* למקום מגורים?
- יותר במעמד גבוה
- יש יותר שכיחות שלא סיימו 12 שנות לימוד
- אין
- יותר בכפר
האם יש הבדל בשכיחות דיכאון בין גזעים
לא
הפרעות מצב רוח - אטיולוגיוה:
הפרעות בנוירוטרנסמיטורים:
* מה 2 הנוירוטרנסמיטורים שהכי חשובים בפתוגנזה של הפרעות מצב רוח?
* רמתם בדיכאון גבוהה או נמוכה?
* מה רמת המטבוליט 5-HIAA
בדיכאון?
* מה קורה לכמות הרצפטורים הפרה והפוסט סינפטיים של נוראדרנלין בדיכאון?😊
- מה הפעילות של דופמין בדיכאון ובמאניה?
- איך פרקינסון שמפחיתה את רמת הדופמין משפיעה על תסמינים דכאוניים למשל? או תרופה כמו
reserpine
שגם היא מפחיתה דופמין - איך תרופות כמו bupoprion, amphetamine
שמעלות רמות דופמין משפיעות על דיכאון?
- סרוטונין ונוראדרנלין
- נמוכה
- נמוך
- יותר רצפטורים פרה סינפטיים ופחות רצפטוריים פוסט סינפטיים - סך הכל ירידה בהפרשת נוראדנרלין
- דופמין נמוך בדיכאון וגבוה במאניה
- מגבירה תסמינים של דיכאון
- מפחיתות תסמינים של דיכאון
הפרעות מצב רוח - הפרעות בנוירוטרנסמיטורים נוספים:
- מה קורה לנוירוטרנסמיטורים הבאים בדיכאון:
* אצטילכולין
* גליצין וגלוטמט
* GABA
* איך תרופות אנטי-דיכאוניות משפיעות על רצפטורים לגאבה?
* איך סטרס כרוני משפיע על גאבה?
* האם לתרופות גאבהארגיות יש אפקט על דיכאון?
- מוגבר בדיכאון
- הרצפטור נמדא מופעל ע”“י גליצין וגלוטמט, אנטגוניסטים לרצפטור הזה מפחיתים דיכאון
- רמות נמוכות קשורות לדיכאון
- מגבירות את ביטויו
- מוריד רמות גאבה
- לחלקן אפקט קטן מפחית דיכאון
הפרעות מצב רוח - איולוגיות - שינויים ברגולציה הנורמאלית
- מה קורה לרמות BDNF
בחשיפה לסטרס כרוני ומה תפקידו של חומר זה?
* איך ירידתו משפיעה על תפקוד ומבנה הנוירונים?
איזה שינויים אנדוקריניים רואים בדיכאון בצירים הבאים:
- HPA
* האם הפעילות מוגברת או מופחתת?
* מה חושבים שהגורם לפעילות מוגברת?
* איך פעילות המשוב השלילי במטופלים עם דיכאון?
* מה השכיחות של פעילות מוגברת של הציר במטופלים עם דיכאון מאושפזים ובקהילה
- GH
- פעילותו מוגברת או מופחתת בדיכאון?
- TSH
- איזה רמות טי אס היי רואים אצל חלק מחולי הדיכאון?
- איך התגובה של אנשים עם דיכאון לגירוי ע”י טי אר היי - 2
- פרולקטין
- איך דופמין וסרוטונין משפיעים על הפרשתו?
- מה תואר אצל חולי דיכאון בנוגע להפרשה של דופמין בתגובה לסרוטונין?
- BDNF יורד
- מדובר בחומר שמעודד גדילה של נוירונים
- ולכן ירידה של רמתו יכולה לפגוע בתפקוד ומבנה הנוירונים
- HPA
- פעילות מוגברת הבאה לידי ביטוי בהפרשה מוגברת של קורטיזול
- כנראה משני לסרטס
- גם פעילות המשוב השלילי של הציר אינה תקינה (כפי שבא לידי ביטוי במבחן דיכוי דקסה-מתזון)
- 20-40% במטופלים בקהילה ו40-60% במטופלים מאושפזים
- GH
- מופחתת
- תריס
- רמות טי אס היי מוגברת ב 5-10%
- ב5-10% יש תגובה מוגברת של טי אס היי בתגובה למתן טי אר היי, ב-20-30% יש דווקא תגובה מופחתת
- פרולקטין
- דופמין מפחית את הפרשתו וסרוטונין מגביר את הפרשתו
- בדיכאון יש פחות הפרשה של פרולקטין תחת מבחני תגר סרוטונין.
שינויים בנוירו-פיזיולוגיה של השינה בדיכאון:
- איזה 4 שינויים בדפוסי השינה יש בדיכאון?
* בסך הכל יש בדיכאון עוררות לילית מופחתת או מוגברת?
- מה זה reduced rem latency?
- מה קורה לשינה העמוקה - slow wave
- לאיזה טיפול פחות יגיבו מטופלים עם הפרעות בשינה
- באיזה סיכון נמצאים?
– שינויים בדפוסי השינה בדיכאון
1. ירידה בזמן השינה הכולל
2. התעוררויות באמצע הלילה
3. עלייה בזמן ה-REM
4. עלייה בטמפרטורת הגוף
* מוגברת
- לוקח פחות זמן עד שמגיעים לראשונה לשנת רם במהלך הלילה
- יש זמן מופחת
- יגיבו פחות לפסיכותרפיה ולכן הטיפול המועדף הוא פרמקולוגי
- סיכון מוגבר להישנות
שינויים הדמיתיים-אנטומים ופונקציונאליים בהפרעות אפקטיביות:
– שינויים אנטומיים בדיכאון (ולפי כרמל קלה גם בהפרעה בי פולארית)
- איזה 3 איזורים בעיקר עוברים אטרופיה?
- איך נראים החדרים הלטראליים?
- איך נראים הסולקים?
- איפה יש איזורים היפראינטנסיים? - 3
– שינויים פונקציונאליים:
* 2 שינויים בס;אונה הפרונטלית במאניה ובדיכאון
* איזור נוסף שיש בו ירידה במטבוליזם סוכר בדיכאון ואיזור בו יש עלייה
- היפוקמפוס, גרעיני הבסיס, קורטקס
- מוגדלים
- מורחבים
- איזורים פרי-ונטריקולריים, תלמוס וגרעיני הבסיס (הממצא הכי עקבי)
- ירידה בפעילות באיזור פרה פרונטלי משמאל ועלייה מימין בדיכאון והתהפכות של הצדדים במאניה
- ירידה במטבוליזם באיזורים דופמינרגיים
- עלייה במטבוליזם סוכר באיזורים לימביים
הפרעות מצב רוח - אטיולוגיה- פקטורים גנטיים
- האם יש רכיב גנטי של הפרעות מצב רוח?
* מה האחוז מבין כל מקרי המחלה שהגנטיקה מסבירה?
* מה המחלה הפסיכיאטרית שהיא הכי גנטית?
- האם נוכחות של דיכאון אצל בן משפחה מגדיל את הסיכון להפרעה בי פולארית ולהפך?
- לאיזה כרומוזומים קשורה הפרעה בי פולארית? - 2
- לאיזה לוקוס דיכאון אוניפולארי?
- כן של כ 50-70%
- הפרעה בי פולארית
- כן
- 18q,22q
- לוקוס בשם CREBI
גורמים סיכון סביבתיים לפיתוח הפרעת מצב רוח
- איזה אירוע פסיכו-סוציאלי לרוב מקדים את הופעת ההתקף הראשון של הפרעת מצב רוח?
- מה אירוע החיים שהכי מקושר לפיתוח דיכאון בהמשך?
- מה גורם הדחק הסביבתי שמקושר להתפתחות דיכאון במידה הרבה ביותר?
- אנשים באיזה סטטוס תעסוקתי מועדים יותר לדיכאון?
- מצבי דחק בגיל מוקדם
- איבוד הורה לפני גיל 11
- איבוד בן זוג
- אנשים מובטלים נמצאים בסיכון פי 3
גורמים אישיותיים לפיתוח דיכאון
- איזה מ-5 הפרעות האישיות הבאות יותר מועדים לדיכאון: אנטי סוציאלי, היסטריוני, גבולי, אוסיפידי, פרנואידי
- איזה 2 הפרעות פסיכיאטריות מגבירות סיכון לפיתוח דיכאון או מחלה בי פולארית (הפרעות קלות)
- גבולית, היסטרויונית ו-OCPD
- ציקלותמיה ודיסתמיה
מהי התיאוריה הקוגנטיבית של הדיכאון?
מה 3 הרכיבים שלה?
על פי התיאוריה הזו למה מכוון הטיפול הפסיכולוגי בדיכאון?
תיאורה שטוענת שדיכאון מתפתח כתוצאה מעיוותים קוגנטיביים באדם עם מועדות לדיכאון
- תפישה שלילית לגבי העצמי
- נטייה לחשוב שהסביבה והעולם הוא עויין
- מחשבות שליליות לגבי העתיד - העתיד רע ויש צפי לסבל וכישלון
- לשינוי והסרת העיוותים הקוגנטיביים האלו
learned helplessnes:
- מנסה להסביר התפתחות של איזו פתולוגיה?
- איך מסביר אותה?
- על איזה ניסוי מבוססת?
- דיכאון
- מסביר שאנשים שמפתחים דיכאון חוו טראומה שלא יכלו לשלוט בה ולכן סובלים מחוסר קוגנטיבי-מוטיבציוני (לא חושבים שיכולים לשלוט ולשנות את חייהם) וחוסר רגשי (תגובה רגשית כהה יותר)
- חישמלו כלבים ולא נתנו להם לצאת מהכלוב ואז כשחישמלו והדלת הייתה פתוחה הם לא טרחו לצאת
איך מרבית התיאוריות הפסיכו-דינאמיות תופסות התנהגות מאנית?
כמנגנון הגנה נגד דיכאון
איזה קו-מורבידיות באה עם הפרעה מצב רוח ובמיוחד הפרעה בי פולארית - 4?
- מה יותר בבנים - 1, מה יותר בבנות - 2
- מה שווה בשווה?
- איזה 3 קומורבידיות נפוצות יותר בהפרעה בי פולארית מאשר דיכאון?
- OCD - שכיחות של 21%
- הפרעת חרדה - כמו הפרעת חרדה חברתית או הפרעת פאניקה, יותר בנשים
- הפרעת אכילה - יותר בנשים
- שימוש בחומרים - יותר בגברים
- גם הפרעות חרדה וגם שימוש בחומרים וגם אוסידי נפוצים יותר בהפרעה בי פולארית מאשר בדיכאון (פי 2)
אני ממליץ על ראשי התיבות O-sea
O - OCD
S - substance use
E - eating disorder
A - anxiety disorder
הפרעה בי פולארית 1
- איזה אפיזודה/ות צריך כדי לאבחן הפרעה זו?
- האם נחשבת יותר קלה או קשה מהפרעה בי פולארית מסוג 2
- נתונים אפידמיולוגיים שטרם נכנסו בכרטיסיות אחרות:
* בהפרעה זו מי יותר נוטה להיות rapid cycler
גברים או נשים?
* מי נוטה יותר לאפיזודות mixed
גברים או נשים?
* יותר שכיח באנשים שהם כן או לא בזוגיות?
* יותר שכיח במעמד סוציואקנומי נמוך או גבוה?
- אפיזודה מאנית אחת לפחות
- קשה
- נשים
- נשים
- לא בזוגיות
- גבוה
הפרעה בי פולארית 1 - גנטיקה
- איזה 4 כרוזמוזומים קשורים?
- 2 גנים שקושים?
- מה מידת ההתאמה בין תאומים מונו ודי-זיגוטיים
- מה הסיכוי לחלות אם הורה אחד חולה ואם 2?
- 18,22q,21,X
- הגן לרצפטור דופמין 2 על כרומוזום 5
- הגן על כרומוזום 11 המקודד ל tyrosine hydroxilase
- מונוזיגוטיים 70-90%, די זיגוטיים 15-35%
- 25% ו-50% אם יש שני הורים
האם אנשים שסובלים מחרדה או שימוש בחומרים הם בסיכון מוגבר לפיתוח הפרעת מצב רוח?
כן
הפרעה בי פולארית 1 - המשך:
- לרוב יש גם התקפי מאניה וגם דיכאון?
- כמה % יחוו רק התקפי מאניה ללא דיכאון?
- לרוב יש יותר זמן של אפיזודות מאניות או דיכאוניות?
- לרוב יש מרווח בין המאניה והדפרסיה או לא?😊
- מה הסיכוי לאובדנות?
- כן
- 10-20%
- דיכאוניות - תופסות פי 3 זמן מנפח המאניות
- ב-2/3 מהמקרים לא
- 10-15%
קריטריוני ה-DSM
לאבחנת אפיזודה מאנית:
- יש 4 קריוטריונים:
A - מה הקריטריון ולמשך כמה זמן צריך להתמלא - 2 אופציות
B - כמה קריטריונים צריכים להקיים כדי שסעיף זה ימולא - 2 אופציות
לפרט את 7 הסעיפים האפשריים
C - מה הסעיף הזה
* איזה 3 דברים יגדירו פגיעה בתפקוד?
D - מה צריך לשלול - 2?
A - מצב רוח מרומם או רגזני המלווה בעלייה בפעילות מכוונת מטרה/ באנרגיה למשך שבוע כל יום, כמעט כל היום או לכל משך זמן אם היה צורך באשפוז
B - קיום של 3 מבין הבאים או 4 אם מצב הרוח בסעיף 1 הוא רגזני
* לחץ דיבור, או דיבור בלתי ניתן לעצירה
* ירידה בשינה - מרגיש רעננות לאחר 3 שעות שינה
* הערכה עצמית מוגברת ומופרזת
* עיסוק מוגבר בפעילויות מכוונות מטרה או אגיטציה פסיכומוטורית (פעילות שאינה מכוונת מטרה)
* רושם שלמטופל יש המון מחשבות או שהמטופל מתאר שיש לו המון מחשבות שרצות בראש - flight of ideas
* מוסחות - הפרעה בקלות למהלך החשיבה
* עיסוק בפעילויות מסוכנות כמו יחסי מין ללא הגנה, שימוש בחומרים וכו’, בזבוז כסף, נסיעה מהירה באוטו
C - פגיעה בתפקוד, פסיכוזה או צורך באשפוז
D - שלילת גורמים אחרים כמו מצבים גופניים או שימוש בחומרים