כירורגיית ילדים Flashcards
בקע סרעפתי מולד
** כללי
– קורה יותר מימין או משמאל
– מה זה יחס ריאה מוח ואיזה יחס מעיד על פרוגנוזה פחות טובה?
– מה ההבדל בין בקע ע״י bochdolak
ובקע ע״ש מורגניני
– מה 2 הפגיעות העיקריות בריאה?
** קליניקה ואבחנה
– איך לרוב יתייצג?
– איזה בקע יכול להיות א-סימפטומטי?
– איך לרוב נעשית האבחנה לפני ואחרי הלידה
*** טיפול
– מה ההתערבויות המידיות שיקבל התינוק אחרי הלידה - 2
– איזה תרופות ניתן לתת לו כדי לעזור בנשימה - 2
– טיפול קו אחרון בחלקם - 1
– טיפול ניתוחי
* מה התזמון בילד עם ובלי אקמו
* מה כולל הטיפול?
* אם לא מצליחים לסגור את הבקע מה עושים?
— diaphragmatic eventration
* מה זה?
* 2 סיבות מולדות
* סיסה נרכשת
* איך מאבחנים? מה עוזר להבדיל מבקע?
* מה האינדיקציה לניתוח?
** כללי
– יותר משמאל
– אפשר לעשות יחס שטח ריאה להיקף ראש ואם מתחת לאחד חוזה פרוגנוזה לא טובה
– מורגניני זה בקע אנטרו מדיאלי ובוצ׳דולק זה פוסטרו לטראלי
– הפגיעה בריאה היא היפופלזיה + יתר לחץ דם ריאתי
** קליניקה ואבחנה
– לרוב מאובחן פרה נטלית ע״י אולטרסאונד. או עם צילום חזה בילד אחרי הלידה שמראה מצוקה
– קליניקה של מצוקה נשימתית אחרי הלידה
– בקע ע״ש מורגניני יכול להיות א-סימפטומטי ולהיות מאובחן בילדות המוקדמת
*** טיפול
– ינטובציה וזונדה מיד אחרי הלידה
– שימוש בניטריק אוקסיד וויאגרה
– במקרים קשים - אקמו
– ניתוח לתיקון
* מחזירים את האיברים לבטן
* סוגרים את החור ראשונית או עם חומר סינטטי אם הפגם גדול מידי
– בילד לא על אקמו נעשה את הניתוח מיד, בילד על אקמו יש נטייה לעשות ניתוח רק כשנגמל מאקמו אך העניין בויכוח
— diaphragmatic eventration
* המידיאפרגמה מורמת ללא בקע
* מולד: פגם ביצירת הסרעפת או חלק מאב פלסי שגורם גם לשיתוק העצב הפרני
* נרכש: לרוב פגיעה איאטרוגנית בעצב הפרני
* אבחנה בצל״ח ועוד אבחנה דינאמית כמו us
* אם יש תסמינים נשימתיים מחמירים מתקנים ניתוחית
פגמים בדופן הבטן
– אומפלוצלה & umbillical cord hernia
* מה קורה בפתולוגיה הזו?
* איפה הפגם בדופן הבטן?
* האם עטוף בשק או חופשי
* מה ההבדל בין 2 המצבים?
* איזה קו מורבידיות שכיחות - 2
* טיפול
– איך מטפלים בנגע קטן-בינוני?
– גדול?
– ענק?
— גסטרשטיזיס
* איפה הפגם בדופן הבטן?
* המעי עטוף או לא עטוף בשק??
* מה עושים עם המעי מיד כשהילד נולד?
* קו מורבידיות שכיחה?
* טיפול
– מה הטיפול המועדף?
– אם לא ניתן פשוט להכניס מה עושים?
- אומפלוצלה ₪ umbilical cord hernia
* יציאה של מעי מחוץ לדופן הבטן דרך דפקט מרכזי באיזור חבל הטבור
* המעי עטוף בשק
* מכונה אומפלוצלה אם מעל 4 סמ והרניה אם מתחת
* שכיחות גבוהה של מומים מולדים אחרים: backwieth weidman, chromosomal abnormalities
— טיפול
* שק קטן או בינוני - נסגר ראשונית
* שק גדול - נסגר עם שימוש בפלאפ או חומר סינטטי
* שק ענק - מורחים עליו משחות כמו סילבר ניטרט כדי שיתעבה (להבנתי לצורך ניתוח מאוחר יותר) - גסטרושטיסיס
– ממוקם תמיד בצד ימין
– יציאה של מעי ללא שק
– מכסים את המעי בשק מלא בסיליין מחומם
– קו מורבידיות שכיחה היא אשך טמיר
– טיפול
* סגירה ראשונית הוא מועדף
* אם לא ניתן - שמים את המעי בשק ולאט לאט מכניסים
פגמים בדופן הבטן - המשך
הרניה מפשעתית
– אפידמיולוגיה
* יותר בנים או בנות?
* יותר בתינוקות במועד או פגים?
* יותר מימין או משמאל?
* יותר ישירה או לא ישירה?
* לרוב מולד או נרכש?
– אבחנה
* איך לרוב מאבחנים?
* למה מבחן טרנסאילומינציה הוא לרוב בעייתי בילדים?
* איזה הדמיה יכולה לעזור כשחושבים שיש אבחנה מבדלת?
– טיפול
* מתי נעשה טיפול כשההרניה היא אלקטיבית?
* כשההרניה היא inccarcerated
מה יש לעשות ומתי לעשות ניתוח?
* כשההרניה היא inccarcerated ולא ניתנת להחזרה?
* מה עושים בצד השני בזמן הניתוח?
הרניה טבורית:
– מתי לרוב נעשה ניתוח?
– מתי ניתן לשקול קודם - 2
– איך סוגרים את הבקע? האם משתמשים ברשת?
הרניה מפשעתית
– אפידמיולוגיה
* יותר בנים
* יותר פגים
* יותר ימין
* הרוב לא ישיר
* לרוב מולד
– אבחנה:
* בדיקה
* טרנסאילומינציה לא טוב כי בילדים גם מעי דק יכול לעבור טרנסאילומינציה
* us כשיש אבחנה מבדלת
– טיפול:
* בגיל שנה
* incarrcerated
– נחזיר את ההרניה למקום ונעשה ניתוח אחרי 24-48 שעות
– אם לא חוזרת - ניתוח דחוף
* בזמן הניתוח עושים גם אקספלורציה של הצד השני
הרניה טבורית:
* לא לפני גיל 5
* אם הנגע גדול או שהדפקט מעל 2 סמ אפשר לשקול תיקון קודם
* סגירה ראשונית ללא רשת
esophageal atresia & te fistula:
— קליניקה
* מה הקליניקה הכללית?
* במה שונה הקליניקה אם יש רק פיסטולה?
— אבחנה:
* איך נאבחן אטרזיה של הושט?
* איך נאבחן פיסטולה?
* איזה 2 הדמיות צריך להשלים?
— טיפול
* מה כולל הטיפול המידי - 3
* אם יש בעיה בנשימה איזה אינטובציה עושים?
* עוד 2 התערבויות אפשריות בתינוק שנמצא במצוקה - 2
— טיפול ניתוחי
* באיזה גישה נעשה?
* מה עושים בניתוח - 2
* מה עושים אם לא ניתן לחבר את הושט ראשונית? איך הילד אוכל בנתיים?
* מה הגישה הניתוחית בחולה רק עם פיסטולה ללא אטרזיה?
– סיבוכים - מה 2 הסיבוכים הכי שכיחים
— קליניקה
* מכיר - ריור, שיעול והיחנקות בעת האכלה
* אם יש רק פיסטולה - קליניקה הרבה פחות בולטת
— אבחנה:
* חוסר יכולת להעביר זונדה שנראה בצילום חזה - מאבחן אטרזיה של הושט
* גז רב בבטן מאבחן פיסטולה בין הושט למערכת הנשימה
* לרוב נעשה גם אקו ואולטרסאונד כליות כדי לשלול מומים נוספים
— טיפול
* זונדה לפאוץ׳ העיוור, אנטיביוטיקה, הושבה זקופה
* תמיכה נשימתית ואם צריך הנשמה אז של ברונכוס אחד בלבד כדי שאוויר לא יברח לפיסטולה
* אם החולה עדיין לא יציב נשימתית אפשר לסגור זמנית את הפיסטולה בברונכוסקופיה או לעשות ניתוח חירום
— טיפול ניתוחי:
* תורקטומיה מימין (אם קשת האורטה הפוכה אז משמאל)
* סוגרים את הפיסטולה ומחברים את הושט
* אם לא ניתן לחבר ראשונית נותנים לושט להתארך ומתקנים בגיל מבוגר יותר, בינתיים מאכילים בגסטרסטומיה
* אם יש רק פיסטולה הניתוח הוא מגישה צווארית
— סיבוכים
* הפרעות במוטיליות הושט ו ger
ger
– עם איזה 4 תסמינים יכול להתייצג מטופל עם רפלוקס פתולוגי
– אבחנה
* מה הגולד סטנדרט?
* למה משמש בליעת בריום?
* גסטרסקופיה?
* מבחן בליעת חומר גרעיני
– טיפול
* מה הטיפול קו ראשון
* הטיפול התרופתי
* מה הטיפול הניתוחי?
– מה 2 תופעות הלוואי של הניתוח
– מה ההבדל ביעילות ובכמות תופעות הלוואי בין פונדופליקציה 360, 270, 180 וכו׳
– אינדיקציות לביצוע פונדופליקציה - 4
קליניקה של גר פתולוגי
* ftt
* זיהומי ריאה חוזרים
* תסמינים דמויי אסתמה וברונכוסקפאזם
* אסופגיטיס
— אבחנה:
* הגולד סטנדרט הוא פיהיימטריה
* ניתן להשלים בליעת בריום או בליעת חומר מסומן רדיואקטיבית לשלול הפרעות חסימתיות במערכת העיכול או הפרעות בריקון הקיבה בהתאמה
* גסטרסקופיה להעירך אסופגיטיס ולשלול אסופגיטיס אאוזינופילית
— טיפול:
* אחרת - הסמכת מזון
* תרופות לדיכוי חומצה
* פונדופליקציה במקרה ש:
– אירוע של כמעט מוות פתאומי
– ftt
– סטריקטורות בושט
– דלקות ריאה חוזרות
– ילדים עם הפרעה נוירולוגית שעוברים גסטרסטומיה וסובלים מתסמינים של ger
* נעשה בגישה לפרוסקופית
* אפשר לעשות פונדופליקציה 360 שהיא יותר יעילה אבל יותר תסמינים של דיספגיה ונפיחות או פונדופליקציה 270 או 180 עם פחות תופעות לוואי אך פחות יעילה
סטנוזיס פילורי
— קליניקה אני מכיר
– אבחנה:
* סימן בבדיקה פיזיקאלית? האם מספיק לשם אבחנה?
* הדמיה קו ראשון וקו שני?
— טיפול
* מה הטיפול?
* איזה תופעת לוואי יכולה להיות אחרי הניתוח? ממה נגרמת? מה הטיפל?
סטנוזיס פילורי
– אבחנה
* מישוש סימן זית - מספיק לשם אבחנה
* הערכה באולטרסאונד ואם לא חד משמעי - בליעת בריום
– טיפול:
* פילורומיוטומיה
* אחרי הניתוח יכולות להימשך ההקאות בגלל בצקת בפלורוס, לרוב עובר לבד.
intestinal atresia:
* איפה לאורך מערכת העיכול הכי שכיח שקורה?
– doudenal atresia:
* מה זה?
* האם לרוב דיסטלי או פרוקסימאלי לאמופלה של ווטר?
— אפידמיולוגיה
* יותר בפגים או ילדים שנולדו במועד?
* בחולים עם איזה מחלה גנטית/כרומוזומאלית - 2
* איזה עוד פתולוגיות יכולות להיות במערכת העיכול וההפטו ביליארית - 3
— קליניקה
* כמות מי שפיר בהריון?
* האם יעביר מקוניום?
* איזה הקאות יהיו?
— אבחנה:
* סימן אופייני בצילום בטן?
* איזה הדמיה נוספת לרוב עושים לשם אבחנה?
* בירור לאיזה מחלה צריך לעשות בחולה שמתייצג עם המחלה הזו?
— טיפול:
* מה הטיפול הראשוני - 3
* מה הטיפול הניתוחי?
–jejonal-ileal atresia
* האם אותה קליניקה של אטרזיה דואדנאלית?
* לאיזה מחלה קשור?
– אבחנה:
* מה נראה בצילום?
* איזה עוד בדיקה אפשר לעשות ומה נראה בה?
– טיפול?
— colonic atresia
* האם שכיח?
* איך מאובחן? - 2
* מה הטיפ]ול?
– colo
* מה הטיפול הניתוחי בחולה עם היצרות של הקולון?
- איפה הכי שכיח לאורך מערכת העיכול שקורה?
- אם יש היצרות ג׳ג׳ונו-איליאלית לאיזה מחלה מכוון?
– גג׳ונום ואיליום
** doudenal atresia
– היצרות של הדואדנום
– לרוב דיסטלי לאמפולה של ווטר
– אפידמיולוגיה
* פגים
* דאון, cf
* אנולוס פנקראטיס, ביליארי אטרזיה, מאלרוטציה
– קליניקה
* הרבה מי שפיר
* אי העברת מקוניום
* הקאות מרתיות
– אבחנה:
* צילום דאבל בבאבל
* בליעת בריום
* cf
– טיפול:
* נוזלים, זונדה, אנטיביוטיקה
* ניתוח למעקף ההיצרות
** jejunoileal atresia
* אותה קליניה
* קשור ל cf
* מאובחן עי צילום ואפשר להוסיף חוקן בריום כדי להבדיל מחסימה קולונית אבל לא חובה
– טיפול ניתחי לאנסטמוזה של החלקים המנותקים
** colonic atresia
– נדיר
– צילום ++ חוקן בריום
– end colostomy
מאלרוטציה וולוולוס:
—- מאלרוטציה
* מה זה?
– אבחנה:
* איך מאבחנים?
* מה באולטרסאונד יכווין?
– קליניקה
* האם תמיד סימפטומטי
* מה יכולים להיות הסימפטומים
– מה הסכנה העיקרית?
* מה הסיכון לוולוולוס במידה וגם הדואדנום וגם הצקום לא במקום, רק הצקום, רק הדואדנום
— וולבולוס
– איך יסתמן?
– אבחנה:
* איך מאבחנים?
* איך מאבחנים עם הילד לא יציב?
— ניתוח
* איך נקרא הניתוח?
* מה עושים בו?
* אם המעי איסכמי מה עושים?
* אם המעי לא ברור אם איסכמי או לא - מה עושים?
* מה ככורתים חוץ מהמעי?
* איפה יהיה המעי הדק והגס בסוף הניתוח?
— 2 סיבוכים אפשריים
- מנח לא תקין של הצקום והדואדנום בבטן
- אבחנה:
– אבחנה בבליעת בריום
– us גם יכול להראות וריד מזנטריאלי שמאלית לעורק המזנטריאלי וכך מכווין לאבחנה - קליניקה
– כאבי בטן לסירוגין
– א-סימפטומטי - סכנה לוולוולוס
– סיכון מוגבר במנח לא תקין של הדואדנום + הצקום
– סיכון מוגבר גם כשרק הצקום לא תקין
– סיכון מופחת כאשר הצקום במקום והדואדנום לא
*** וולבוולוס
– התייצגות של חסימת מעי אקוטית ביילוד עם הקאות מרתיות
– אבחנה:
* בליעת בריום
* אך אם הילד לא יציב או מאוד חולה - ניתוח מיד
— ניתוח
* ניתוח ע״ש לאד בו פותחים את הרוטציה ואם יש באנדים של רקמה (לאד בנדז) - חותכים אותם
* לרוב גם כורתים את התוספתן כי אחרי הניתוח הוא יהיה בצד שמאל למטה
* אם יש מעי נקרוטי כורתים אותו, אם לא בטוחים אפשר לחזור אחרי 24-36 שעות לsecond look
* בסוף הניתוח המעי הדק מימין למעלה הוקולון משמאל למטה
— סיבוך - נפוץ אחרי הניתוח לראות איליוס ממושך. כמו כן אם יש כריתה נרחבת sbs
nec - כותב רק מה שלא ידעי
– מה גורם הסיכון הכי משמעותי?
– מה 2 איזור המעי הכי שכיחים שמעורבים?
– מה לרוב הטיפול הראשוני - 3
– אינדיקציות לניתוח
* אינדיקציה מוחלטת
* 5 אינדיקציות יחסיות
– 2 בבדיקה
– 2 בהדמיה
– עוד 1
– - ניתוח
* מה עושים בניתוח?
* האם עושים השקה?
* טיפול אלטרנטיבי בתינוקות מתחת ל1500 גרם?
— סיבוכים
* 2 סיבוכי גסטרו?
* מה עושים כדי למנוע את אחד הסיבוכים לפני שמחזירים לתזונה רגילה?
* סיבוך סיסטמי?
– פגות
– אליום וקולון פרוקסימאלי
– נוזלים, זונדה, אנטיביוטיקה
– אינדיקציות לניתוח
* מוחלטת - אוויר במעי
* לולאת עי מקובעת בהדמיה, גז במערכת הפורטלית
* צלוליטיס של דופן הבטן, גוש בבטן
* התדרדרות קלינית
— ניתוח
* כריתת כל סגמנטי המעי החולים והוצאת סטומה - לא נהוג לעשות השקה
* בתינוקות מתחת למשקל 1500 גרם אפשר לשקול רק להכניס נקז
— סיבוכים:
* nec
* סטריקטורה - לרוב לפני סגירת הסטומה עושים חוקן בריום
* איחור התפתחותי
short bowel syndrome
– מה הגורם הכי שכיח לתסמונת המעי הקצר בילדים?
– פתופיזיולוגי
* מה בעיקר נספג בג׳ג׳ונום - 2
* מה בטרמינל איליום - 3
* מה נספג במעי הגס?
* פגיעה באיזה מבנה מעלה את הסיכון לתסמונת המעי הקצר?
– bianchi procedure:
* מה עושים בו?
– serial transverse enteroplasty:
* מה עושים בו?
– nec
– פתופיזיולוגיה:
* מאקרונוטריינטים וויטמינים
* b12, bile acids, adek
* נוזלים
* מסתם איליוצקאלים
— ניתוח
* bianchi - מחלקים את המעי הדק ל-2 לולאת ואז מחברים אותן אחת אחרי השניה
* serial transverse enteroplasty - חותכים את המעי במעין זגזג כדי להאריך אותו
מקוניום איליוס:
* קורה בחולים עם איזה מחלת רקע?
* איפה נתקע המקוניום?
– קליניקה
* איזה עוד 2 תסמינים יש חוץ מחוסר יכולת להעביר מקוניום?
– אבחנה:
* מה נראה בצילום בטן - 2
* איזה בדיקה יכולה להיות גם אבחנתית וגם טיפול ומה נראה בה?
– טיפול
* באיזה אחוז מהמקרים חוקן גסטרופין פותר את הבעיה? איזה עוד תרופה ניתן להוסיף כדי לשפר את סיכויי ההצלחה?
* אם זה לא מצליח - איך מטפלים? מה לרוב הטיפול הניתוחי למקוניום איליוס פשוט?
* מקוניום איליוס מסובך
– למה הכוונה?
– מה נראה בצילום - 3
– מה הטיפול? (לא רשום מפורשות בספר)
מקוניום פלאג:
– לאיזה מחלות רקע קשור של התינוק/האם?
– איפה המקוניום תקוע?
– איך מאבחנים ומטפלי לרוב?
- cf
- טרמינל איליום
— קליניקה: - הקאות מרתיות
- נפיחות בטנית
— אבחנה: - לולאות מורחבות, חומר מעט גראונד גלאס ברביע ימניצ תחתון שזה המקוניום
- חוקן גסטרופין - נראה מעי גס לא מורחב וחסימה באיליוןם
— טיפול - 75% נפתרים ע״י חוקן גסטרופין + הוספה של אן אצטיל ציסטאין בזונדה
- אם לא מצליח ניתוח בו פותחים את המעי, מוציאים את המקוניום וסוגרים
- מקוניום מסובך
– כלומר פרפורציה
– נראה בצילום: לולאות מורחבות, הסתיידויות, מיימת
– ניתוח חירום לכריתה והוצאת סטומה
– מקוניום פלאג
* סכרת אימהית, היפותירואידיזם, הירשפרונג
* מעי גס
* חוקן גסטרופין
הירשפרונג:
— אפידמיולוגיה
* יותר בנים או בנות?
* שכיחות מוגברת של איזה מחלה גנטית?
* איזה איזורים במעי מערב לרוב? - 2
— קליניקה
* מה התסמינים ביילוד - 3
* איך יתייצגו ילדים יותר מבוגרים?
* מה סיבת המוות העיקרית?
– אבחנה:
* באיזה הדמיה משתמשים?
* איך מאבחנים סופית?
* איזה ביופסיה עושים ביילודים ואיזה בילדים גדולים יותר?
– טיפול
* מה הניתוח שעושים?
* מה עושים בניתוח?
* באישה גישה הכל נעשה?
* איך תוך כדי הניתוח מגלים מה הגובה בו מתחילים הגנגליונים
* סיבוכים אחרי הניתוח - 2
* אם ממשיכים מה צריך לעשות?
– מה הטיפול בחולה הירשפרונג שמתייצג עם קוליטיס קשה עם חום ואי יציבות המודינאמית?
— אפידמיולוגיה
* בנים
* דאון
* רקטום וסיגמואיד
— קליניקה:
* תפיחות בטנית, אי העברת מקוניום, הקאות מרתיות
* עצירות כרונית
* אנטרוקוליטיס
— אבחנה:
* חוקן בריום
* ביופסיית רקטום - ביילוד ע״י סקשיין ביופסיה ללא הרדמה ובילד מבוגר יותר ביופסיה מלאה תחת הרדמה
— טיפול:
* ניתוח soave
* בו לוקחים ביופסיות מהקולון כדי לזהות את גובה הגנגליונים ואז מושכים את המעי התקין לתוך המעי בלי הגנליונים
* הכל נעשה בגישה טרנס אנאלית
* יכולה להיות עצירות או אי שליטה על סוגרים אחרי הניתוח - אם לא עובר מצריך הערכה מחודשת בהדמיה וביופסיה
* ניתוח עם קולסטומיה דחופה
מלפורמציות אנו-רקטליות
— אפידמיולוגיה
* מה המלפורמציה הכי שכיחה? לרוב עם איזה עוד מלפורמציה מגיעה בגברים ובנשים?
* מה זה ant. displaced anus?
* מה זה הפרעה מסוג cloaca?
* אם רואים איזה ממצא בבנות בבדיקה זה בהכרח קלוקאה?
* קו מורבידיות שכיחה עם ההפרעות האלו?
* מה ההפרעה הכי שכיחה הנלווית במערכת השתן?
* הפרעות שכיחות במערכת השתן שכיחות יותר בקלואקה? פיסטולה רקטו-וזיקולרית? פיסטולה רקטו-קוטנאית?
— אבחנה:
* אם יש אטרזיה אנלית - ניתן לסווג אותה כגבוהה בינונית או נמוכה - מה הכוונה?
* לרוב איך מאבחנים את הגובה?
* אם יש פיסטולה אנלית-קוטנאית זה מעיד על אטרזיה גבוה/בינונית או נמוכה?
* איזה בירורים נעשה אחרי שאיבחנו הפרעה אנו רקטלית - 5
* לפי האלגורתים בספר - כאשר אין איזה ממצע בבדיקה יש צורך בצילום לצורך אבחנת גובה האטרזיה ובאיזה הדמיה מדובר?
— טיפול
* מה הטיפול ב anal stenosis?
* מה הטיפול ב ant displaced anus?
* מה הטיפול אם יש פיסטולה רקט-אנאלית?
* מה הטיפול אם יש פיסטולה למערכת המין או השתן - 3 שלבים
* מה הטיפול עם יש אטרזיה עם רקטום נמוך?
* מה עושים אם יש קלואקה?
מלפורמציות אנו-רקטלית
— אפידמיולוגיה
* אנאל אטרזיה יחד עם פיסטולה בין הרקטום ליורטרה בבנים או הרקטום והוגינה בבנות
* ant. displaced anua - אנוס נמצא קדמית ביחס לספינקטרים
* cloaca - איחוד של היורתרה והרקטום (והוגינה בנשים) לצינור אחד עם פתח אחד. אם יש פתח אחד בלבד בבנות זה בהכרח קלוקאה
* קו מורבידיות שכיחה היא הפרעות גרמיות במנה הסקרום והחוליות
* הפרעה אורולוגית שכיחה היא הדירונפרוזיס
* הפרעות אורולוגיות שכיחות בפגמים גבוהים כמו קלאקה ופיסטולה ופחות במומים נמוכים כמו פיסטולה רקטו-קוטנאית
— אבחנה
* לרוב נעשה בדיקה גופנית שתסווג את האטרזיה כגבוהה (הרקטום נגמר גבוה), בינונית או נמוכה (הרקטום נגמר נמוך). הסיווג הוא ביחס ללבטור אני
* אם יש פיסטולה רקטו-קוטנאית כנראה שהרקטום נמוך
* אחרי שאבחנו הפרעה אנו-רקטלית עושים בירורים לשלול מלפורמציות אחרות:
– שתן לכללית ואולטרסאוד לזיהוי הפרעות במערכת השתן
– הנחת זונדה לשלילת הפרעה בושט
– אקו אם חושדים בהפרעה לבבית
– us לעומד השדרה לשלול בעיות בחוט השדרה
– הדמיה של הסקרום והחוליות
* כאשר אין פיסטולה קוטנאלית או למערכת השתן/מין נעשה צילום לטראלי לקבוע את גובה החסימה
— טיפול
* anal stenosis - הרחבה עם גלילים עולים בגודל
* ant. displaced anus - נעשה אנופלסטיה למיקום נכון של האנוס
* פיסטולה רקטו-קוטנאית - אנופלסטיה
* אטרזיה אנלית גבוהה + פיסטולה - ניתוח ב-3 שלבים
– ראשון - הוצאה סטומה
– אחכ סגירת הפיסטולה ופתיחת האנוס
– שלב שלישי - סגירת הסטומה וחיבורו לרקטום
* אם יש אטרזיה של האנוס עם רקטום נמוך וללא הפרעה נוספת - רקטו-אנופלסטיה (psrap)
* אם יש קלוקאה - קולוסטומיה ולעיתים גם הטיית שתן
התפשלות מעי
– מה הליד פויינט הכי שכיח
— מה הטיפול הסטנדרטי?
* אם לא מצליח מה עושים - 2 אפשרויות
* אם יש חזרה אחרי החוקן - מה עושים?
— אינדיקציות לניתוח - 4
* מה עושים בניתוח
* 3 אינדיקציות לכריתת מעי בניתוח
– מקל
– חוקן אוויר
– אם החוקרן אוויר לא הצליח מנסים שוב ואם לא הולך אז ניתוח (במקום אחר כתוב שכבר בפעם השניה הולכים לניתוח)
– אם יש חזרה אחרי חוקן אוויר לרוב פותחים שוב בחוקן ואם חוזר פעם שלילשית - ניתוח
– פריטוניטיס, חוסר יציבות המודינאמית, חסימת מעי כבר בהתייצגות, חוסר הצלחה של חוקן אוויר - לניתוח
* פותחים את ההתשפלות
* כורתים אם יש ליד פויינט, המעי פגוע או שלא מצליחים להוריד את ההתפשלות
– חוקן אוויר
– אם החוקרן אוויר לא הצליח מנסים שוב ואם לא הולך אז ניתוח (במקום אחר כתוב שכבר בפעם השניה הולכים לניתוח)
– אם יש חזרה אחרי חוקן אוויר לרוב פותחים שוב בחוקן ואם חוזר פעם שלילשית - ניתוח
extrahepatic billiary atresia:
— ביליארי אטרזיה פוגעת בצינורות המרה האקסטרה או האינטרה הפטיים?
— מחולק ל-3 סוגים - מה זה כל אחד ומי הכי שכיח?
— בירור כללי ליילוד עם צהבת אחרי יום 14
* איזה סרולוגיות זיהומיות ניקח - 2
* איזה בדיקות גנטיות? - 2
* איזה עוד קבוצת מחלות נבדוק?
— אבחנה של ba
* מה ניתן לראות באולטרסאונד?
* מה הגולד סטנדרט לאבחנה?
* מה הצעד הבא אחרי ביופסיה לצורך אבחנה סופית?
— טיפול
* איך ניתן לתקן את סוגים 1 ו-2
* מה עושים כדי לתקן את סוג 3? איזה ניתוח?
* מה נותנים אחרי ניתוח קסאי - 2
* אם ניתוח קסאי לא הצליח/ ב-10 שנים אחרי ניתוח קסאי שהצליח - לאיזה טיפול יזדקק הילד?
– שניהם
– סוגים
* 1 - צינור המרה המשותף פטנטי
* 2 - הצינור ההפטי המשותף פטנטי
* 3 - הכי שכיח - יש מעורבות של צינורות המרה עד רמת הפורטה הפטיס
– בירור בילד עם צהבת מעל 14 יום
* סרולוגיה לטורץ׳ והפטיטים
* בדיקות למחלות מטבוליות
* cf, אלפא 1 אנטיטריפסין
– אבחנה
* באולטרסאונד נראה כיס מרה מצומק ולעיתים גם היעדר של צינורות מרה אינטרה הפטיים
* הגולד סטנדרט הוא ביופסיה
* אבחנה סופית בכולנג׳יוגרפיה תוך ניתוחית
– טיפול
* את סוג 1 ו-2 ניתן לתקן באמצעות השקה של צינורות מרה אקסטרה הפטיים למעי
* אחרת עושים ניתוח קסאי בו מוצאים מרה ואז מחברים למעי הדק בצורת רו אנ ויי
* אחרי הניתוח נותנים אנטיביוטיקה ואפשר גם לתת סטרואידים אם כי לא הוכח
* אם ניתוח קסאי לא הצליח, וגם אם הצליח - ילד יזדקק בסופו של דבר להשתלת כבד
