אורולוגיה Flashcards
בעיות בשליטה על השתן
— אצירת שתן
- שכיח שקורה אחרי איזה אירוע/התערבות?
* במיוחד אחרי איזה ניתוח?
* מה הטיפול?
* האם נשאיר את הקטתר?
* מתי נשאיר? ולכמה זמן?
* איזה טיפולים תרופתיים יכולים לעזור - 2
* אם לא חולף איזה בירור נעשה - 2 - שלפוחית נוירוגנית
* איפה יכולה להיות הפגיעה - 4
* האם יכול לגרום לאצירת שתן?
* האם לבריחת שתן?
– מה קלאסי שגורמת פגיעה בעמ״ש - 2
– פגיעה סקרלית - 1
* איזה בדיקות מעבדה מומלץ להשלים בהערכה של שלפוחית נוירוגנית?
* איזה בדיקות עזר נוספות
* מה לרוב כולל הטיפול - 2 - הפרעה חסימתית שיכולה לגרום לאצירת שתן?
כאשר מעריכים חולה עם אצירת שתן
* מה חשוב להקפיד בבדיקה הגופנית?
* איזה בדיקת שתן נרצה?
* איזה הדמיה?
* איזה בדיקה תפקודית?
- פוסט ניתוחי
– למשל בעיקר אחרי lar
– קטתר שנכניס ונוציא
– אם חוזר - נשאיר קטתר לפחות ליום אחד
– שיכוך כאב וחסמי אלפא יכולים לעזור
– אם לא חולף נעשה בירור עם מבחנים אורודימאמיים וצטוסקופיה - שלפוחיות נוירוגנית
– עמש, איזור סקראלי, פונץ, מידבריין
– יכול לגרום גם לאצירת שתן וגם לבריחת שתן
– עמ״ש - שלפוחית היפראקטיבית עם כיווץ מול ספינקטר סגור
– סקרלי - שלפוחית רפויה מאוד
– שתן לכללית
– אולטרסאונד כליות לשלול הידרונפרוזיס ומבחן אורודינאמי
– הזרקת בוטוקס וקטטריזציה אינטרמינטית - bph
– pr
– כללית
– שארית שתן אחרי התרוקנות
– מבחן אורודינאמי
בריחת שתן
- stress incontinence
– מה זה? מה התסמינים?
– מה כולל הבירור?
– טיפול
* קו ראשון?
* קו שני? - overactive bladder
– איך יסתמן?
– מה כולל הבירור - 3
– טיפול:
* קו ראשון?
* שני?
* שלישי? - overflow incontinence
– מה זה?
– מה הטיפול?
מי מכל הנ״ל הכי שכיח?
- overactive bladder
– יסתמן עם דחיפות מאוד גדולה ופתאומית לעשות פיפי
– זו הסיבה הכי שכיחה לבעיות בריחת שתן
– הבירור כולל אנמנזה, בדיקה גופנית ושתן לכללית. בדיקות נוספות ניתן לשקול לפי החשד והצורך
– טיפול
* קו ראשון הוא שינוי הרגלי שתיה ואימון שלפוחית
* קו שני או כתוספת לקו ראשון - תרופות אנטי כולינרגיות
* קו שלישי - הזרקת בוטוקס - stress
– פריחת שתן עם עליית לחץ תוך בטני
– הבירור כולל אנמנזה, בדיקה גופנית ושתן לכללית. בדיקות נוספות ניתן לשקול לפי החשד והצורך
– טיפול
* קו ראשון - שמרני: הגבלת שתייה ל-2 ליטר, אימון שרירי אגן
* קו שני - הזרקת דה-באלקינג אייג׳נט אם mid urethral sling - overflow
– נחשב אנטטי אחר שמצריך טיפול באצירת שתן
bph:
– האם יש קורולציה בין גודל השלפוחית/חסימה לתסמינים?
– בירור
* על מה חשוב להקפיד בבדיק הגופנית?
* 2 בדיקות מעבדה שניקח?
— טיפול
* מה קו ראשון?
* מה קו שני?
– מה 2 התרופות
– מה תופעות לוואי של כל אחד 3+1
* מה הטיפול קו שלישי
– אינדיקציות לניתוח - 5
– איזה ניתוח עושים
– סיבוכים:
* סיבוך אלקטרוליטרי? שימוש באיזה תמיסה מפחית את זה?
* הפרעת של דרכי השתן - 3
* האם יכול להיות דימום?
– אין קורולציה בין גודל השלפוחית/החסימה לתסמינים
– בדיקה גופנית כולל pr
– שתן לכללית ו psa
— טיפול
* קו ראשון - שינויים התנהגותיים
* קו שני - תרופתי - חסם אלפא 1 וחסם 5 אלפא רדוקטז
– תל של חסם אלפא 1 - סחרחורת, ריניטיס, אג׳קולציה רטרוגרדית
– חסם אלפא רדוקטז מפחית psa
* קו שלישי - turp
* אינדיקציות: חוסר תגובה לטיפול, אבן בשלפוחית, זיהומים חוזרים, פגיעה כלייתית פוסט-רנאלית, המטוריה חוזרת
– דימום, היפונתרמיה בגלל הנוזלים (אם משתמשים בסיליין מוריד סיכון), זיהום בדרכי השתן, אי שליטה על השתן וסטריקטורה ביורטרה
אבנים בדרכי השתן:
— אפידמיולוגיה
* יותר בנים או בנות?
* איזה גיל?
— פתופיזיולוגיה
* 3 חומרים שמעכבים יצירת אבנים.
1. אבני סידן
– איזה 2 סוגים יש
– איזה מהם קשורה בחומציות השתן ואיזה חומציות?
– קשור לריכוז של איזה 3 חומרים גבוהים בשתן - 3 איזה חומר נמוך?
– האם לרוב נראות או לא נראות בצילום?
2. אבני אורט
– באיהז חומציות קורות
– קשורות לרמות גבוהות של איזה חומר?
3. אבני סטרוביט
– ממה נגרמות
4. אבני ציסטין – ממה נגרמות?
5. איזה 2 תרופות יכולות לגרום לאבנים?
– התייצגות קלינית של הופעת אבן אקוטית
* על מה יתלונן החולה?
* איך נאבחן?
— טיפול?
* איך נשכך כאב - 2
* אם יש עדות לזיהום מה הטיפול - 2 אפשרויות
* מטופל שעומד באיזה 3 תנאים ניתן לשחרר? עם איזה טיפול נשחרר אותו?
* אם לא ראינו אחרי כמה ימים/שבועות שהאבן יצאה מה נעשה? גם אם הכאב חלף?
— אפידמיולוגיה
* בנים
* בני 40-60
— פתופיזיולוגיה
* סודיום, מגנזיום, ציטרט - מעכבים יצירת אבנים
* אבני סידן - קלציום אוקסלט או קלציום פוספט
– קשורות בפי היי לא תקין - קלציום פוספט - פיהיי מעל 6.5
– ריכוז גבוה של סידן, אוקסלט או יורט בשתן
– ריכוז נמוך של ציטרט
– לרוב נראה בצילום
* אבני אורט
– קורות משנית ל ph
נמוך - מתחת ל 5.5
– רמות אורת גבוהות בשתן שיכולות להיות בגלל צריכת חלבון גבוהה או פירוק שריר
* אבני סטרוביט
– קורות משני לזיהום בדרכי השתן
* אבני ציסטין
– משנית למחלה גנטית
* אבנים משנית לתרופות כמו אציקלוויר או רספריפ
— התייצגות אקוטית
* כאב קוליקי
* אבחנה ע״י סיטי ללא חומר
— טיפול:
* שיכוך כאב בקטורולק או אופייטים
* אם יש סימני זיהום + חסימה צריך פתיחה או בציסטוסקופיה או עם נפרוסטום ואנטיביוטיקה
* ניתן לשחרר מטופל יציב עם כאב נשלט פראוז ואבן לא גדולה מידי (לפי הריסון 20 - 5 מ״מ) עם טיפול בחסם אלפא 1 שמרפה את שרירי היורטר
* חייבים לעשות הדמיה נוספת אם לא רואים שהאבן יצאה
—- חולה עם אבנים - גישה לחולה כרוני
* איזה בדיקות שתן נרצה ממנו - 4?
* איזה דם?
** אבני קלציום
– מה ההמלצה מבחינת שתיה?
– מבחינת צריכת סידן, נתרן, אוקסלט, חלבון מן החי
– טיפול תרופתי? - 3
** אבני אורט
– המלצה מבחינת שתיה?
– טיפול תרופתי? - 2
– האם מומלץ לשנות את חומציות השתן? איך?
— טיפול ניתוחי
* ליטותריפסיה
– לאבנים באיזה גודל ואופי רדיולוגי מתאים?
– איך מתבצע?
– 2 ת״ל
* percuteneous nephrolithtomy
– איך נעשה
– לאיזה אבנים מתאים - 2
– האם הרבה או מעט סיבוכים?
- איזה סיבוכים - 3
* יורטרוסקופיה
– לאיזה אבנים מתאים - 2
– איך נעשה - 2
– 3 תופעות לוואי
אבנים בדרכי השתן
— התייצגות כרונית - חולה עם אבן
* שתן לכללית ותרבית איסוף שתן ל24 שעות, ניתוח של הרכב האבן
* בדיקות מטבוליות כולל אלקטרוליטים
** אבנים קלציום
– שתיה מרובה ליצירת 2 ליטר שתן
– ללא הגבלה בסידן אך הגבלה בנתרן, אוקסלט וחלבון מן החי
– טיפול בתיאזיד, אלופרניול או ציטרט
** אבני אורט
– שתיה מרובה ליצירת 2 ליטר שתן
– אלפורינול וציטרט
– הבססת השתן
— טיפול ניתוחי
* בחולים עם הרבה אבנים או הימשכות הסימפטומים
– ליטותרפסיה
* פירוק של האבנים ע״י שוק חיצוני
* לא מתאים לאבנים מעל 2 ״סמ או לא אוטומות רדיולוגית
* יכול לגרום לפגיעה כלייתית, רצף אבנים קטנות מרוסקות שחוסמות את היורטר
– percutaneous nephrolithotomy
* כניסה ישירות לכליה
* מתאים לאבני כליה גדולות ואבני יורטר פרוקסיאמילות גדולות
* הכי הרבה סיבוכים: דימום כלייתי, ספסיס, פניאומותורקס
– יורטרוסקופיה
* כניסה עם אנדוסקופ ליורטר
* יכול לגרום לזיהום בדרכי השתן, היצרות או קריעה של היורטר
* מתאים לאבני כליה קטנות או אבנים ביורטר
Xanthogranulomatous pyelonephritis
* ממה נגרם?
* מה הטיפול בהתאם לדיפוזיות התהליך
- זיהום כרוני משנית לחסימה בכליה
- אם מקומי - אנטיביוטיקה, אם בכל הכליה - נפרקטומיה
אשך טמיר
— אפידמיולוגיה
* באיזה אחוז דו״צ?
* שכיח יותר בילדים שנולדו במועד או פגים?
* איפה לרוב ימצא האשך?
* יותר בצד ימין או שמאל?
— פתופיזיולוגיה
* באיזה גיל מתחילים שינויים היסטולוגיים באשך שלא ירד?
* באיזה גיל יכול להיפגע תהליך הספרמטוגנזה
— קליניקה
* עד איזה גיל האשך יכול לרדת באופן ספונטני?
* מתי לרוב ננתח?
* מה זה rectaile testis? ממה נובע? איך מאבחנים בבדיקה? מה הטיפול?
— אבחנה:
* מה הדרך הראשונה לאבחן?
* מה עושים בהתאם לממצאי הבדיקה הפיזיקאלית?
— לפרוסקופיה
* מה עושים אם מוצאים אשך בבטן? - 3 אפשרויות
* מה עושי אם רואים את כלי הדם נכנסים לתעלה האינגווינאלית?
* מה עושים אם רואים כלי דם ללא אשך?
— 2 אשכים לא נימושים
* מה הבדיקה הראשונה שנעשה?
* ואם חיובית מה נעשה
— אשך טמיר
* האם מעלה סיכון לממאירות?
* איזה?
* האם הורדת האשכים מפחיתה את הסיכון?
— אפידמיולוגיה
* דו״צ ב-10%
* קורה יותר בפגים אל גם בשכיחות גבוהה ביילודים במועד
* האשך לרוב יהיה בתעלה האינגווניאלית
* יותר בצד ימין
— פתופיזיולוגיה
* 6 חודשים
* שנתיים
— קליניקה
* עד גיל שנה יכול לרדת באופן ספונטני
* ננתרח בגיל 6-12 חודשים
* rectile testis - אשך שירד כמו שצריך וחזר לתעלה בגלל מתח קרמסטרי גבוה, אפשר בבדיקה להחזיר את האשך למטה בקלות. לא מצריך התערבות
— אבחנה:
* בדיקה של כירורג
* אם נימוש אשך בתעלה - עושים אקספלורציה של התעלה וברגע שמוצאים את האשך עושים אורכיפקסיה
* אם לא נימוש בתעלה נעשה לפרוסקופיה
— לפרוסקופיה
* אם רואים אשך - עושים אורכיפקסיה ב2 שלבים או שלב אחד או כורתים את האשך
* אם רואים את כלי הדם נכנסים לתעלה האינגוונאלית עושים פץיחה של התעלה האינגוונאלית ואורכיפקסיה
* אם רואים כלי דם סתומים - אין אשך
— 2 אשכים לא נימושים
* נעשה בדיקת hcg
* אם שלילית - אין אשכים
* אם חיובית - לפרוסקופיה לחיפושך האשך
— סיבוכים
* מעלה סיכון לממאירות מסוג ג׳רם שאינה סמינומה
* הורדת האשכים לא מפחיתה את הסיכון
תסביב אשך:
– באיזה גיל שכיח?
– איך יסתמן?
– האם תסמינים אורנריים של זיהום שוללים?
– איך לרוב נאבחן? ואם לא בטוחים? - 2
– מה הטיפול?
* מה עושים לאשך השני בניתוח?
– מה הגורם הפרוגנוסטי הכי משמעותי?
פורנייה גנגרנה:
– מה המחולל לרוב?
– גורמי סיכון - 4
– האם האשך, הפין מתחת לטוניקה וגינאליס, יורתרה לרוב מעורבים?
– מה הטיפול
שבר בפין
* מה נשבר?
* מה הטיפול?
– גיל ההתבגרות
– כאב חד, תסמיני זיהום אורנארי לא שוללים
– אבחנה קלינית אבל אם לא בטוחים אפשר אולטרסאונד או בדיקה גרעינית
– ניתוח חירום לדה-טורזיה בו גם מקבעים את האשך השני
– הגורם הפרוגנוסטי הכי משמעותי הוא כמה מהר מטפלים
פורנייה
– פולימיקרוביאלי
– אשך, פין מתחת לטוניקה וגינאליס, יורטה לרוב לא מעורבית
– pvd, סכרת, אלכוהוליזם, דיכוי חיסוני
– אנטיביוטיקה + ניתוח הטרייה
שבר בפין
* הקורפוס קברנוסוס
* בדיקה + us
* תפירה שלו בניתוח
פריאפיזם
– 2 אטיולוגיות המטולוגיות
– טראומתי?
– טיפול
* אם לא חולף תוך כמה זמן נטפל
* מה כולל הטיפול בסיבות ההמטולוגיות (מכונה ההמטולוגית) - 3 רכיבים
* מה כולל הטיפול באטיולוגיה הטראומתית?
אימפוטנציה:
– יכול להיות סימן ראשון לאיזה מחלה?
– טיפול:
* תרופתי?
* מכני?
* הזרקה של איזה חומר לפין?
* טיפול בהפרעה בזקפה על רקע טראומה ווסקולרית?
* טיפול ניתוחי
– אנמיה חרמשית, לוקמיה
– טראומה עם יצירה של av fistula
– טיפול
* 4 שעות
* שאיבה של דם מהפין, הזרקת סיליין, מתן אלפא אגוניסטים
* הפסקת הדימם באנג׳יו
אימפוטנמיה
– איסכמית
– טיפול
* pde5 inhibitor
* משאבה לפין
* פרוסטגלנדינים
* ניתוח לשחסור כלי דם
* התקנת תותב בתוך הפין
rcc
— אפידמיולוגיה
* איך לרוב מאובחן היום?
* גיל שכיח? מין?
* גורמי סיכון
– חשיפה
– הסיטוס
- מחלת רקע - 2
* אם רואים מסה כלייתית היא לרוב שפירה או ממאירה?
* מה הסוג ההיסטולוגיה הכי שכיח?
* מה הסוג ההסטולוגי הכי שכיח של rcc
ב-vhl?
— קליניקה
* מה הטריאדה הקלאסית של ההתסמנות (שהיום מאוד נדירה?)
— אבחנה
* מה עושים לסטייג׳ינג וזיהוי גרורות - 2 הדמיות
* על איזה מבנה אנטומי צריך במיוחד להסתכל בהדמיה?
— טיפול:
* באיזה 2 אנשים אפשר רק לעקוב?
* מה נעשה לפני שנתחיל מעקב?
* באיזה גודל גידול ובאיזה מטופל אפשר לעשות אבלציה? באיזה גישה נעשית האבלציה?
* מה נעשה לפי האבלציה?
* מתי נטפל ב partial nephrectomy?
* מתי ב total
* מה היתרון ומה החיסרון של נפרקטומיה חלקית?
* מה נעשה במחלה מתקדמת מקומית/גרורותית?
להגיד מה זה טי1-4
— אפידמיולוגיה
* הדמיה מסיבה אחרת
* גיל 60-80, גברים
* גורמי סיכון
– עישון
– השמנה
– יל״ד או מחלת כליות ציסטית
* ממאירה
* clear cell - גם הכי שכיח וגם הכי שכיח בvhl
— קליניקה
* המטוריה, מסה בטנית וכאב במותן
— אבחנה וסטייג׳ינג
* לרוב סיטי עם חומר ניגוד לבטן ולאגן
* צלח לשלילת גרורות לחזה
* חשוך לבחון את וריד הכליה וה ivf
לנוכחות tumor trombus
— ניהול:
* ביופסיה לאבחנה + מעקב בלבד
– חולים מאוד שבריריים
– חולים עם גידול מתחת ל2 ס״מ
* ביופסיה לאבחנה + צריבה של הגידול בגישה לפרוסקופית/פתוחה/מלעורית
– גידול קטן בחולה שברירי
* t1 - נפרקטומיה סגמנטלית - טי 1 זה עד 7 ס״מ
* גידול מולטיפוקאלי, גדול - נפרקטומיה מלאה כולל הסרת הפאציה ע״ש ג׳ירוטה וליגציה של היורטר. פחות סיבוכים ניתוחיים מנפרקטומיה חלקית אבל יותר סיכון לפגיעה כלייתית
* במחלה מתקדמת מקומית/ גרורתית - נותנים טיפול אדג׳ובנטי או ניאו אדג׳ובנטי בנוסף לכריתה
טי1 - עד 7 סמ
טי2 מעל 7 סמ
טי 3 - התפשטות לוריד הכליה ורקמה פרינפריצ
טי 4 - פולש לפאציה של ג׳רוטה או לאדרנל
סרטן שלפוחית:
— פתופיזיולוגיה
* מדובר בסרטן שנובע מאיזה אפיתל?
* יכול לגדול באיזה עוד מקומות חוץ מהשלפוחית - 2
— אפידמיולוגיה
* בנים או בנות?
* איזה גיל?
* גורמי סיכון
– חשיפה?
– זיהום?
— קליניקה וסטייג׳ינג
* מה אופן ההתייצגות הקלאסי?
* לאיזה 2 קבוצות גדולות מחלקים את הגידולים?
* לאיזה טי נמצא כל אחת מהקבוצות הנ״ל בקורולציה?
* רוב המקרים חודרים או לא לשריר?
– אבחנה:
* מה 2 הבדיקות העיקריות שנעשה ברגע שאנחנו חושדים בממאירות של דרכי השתן
* אם ראינו גידול בציסטוסקופיה - איזה בדיקה נוסף?
– טיפול
* ברגע שראינו גידול בציסטוסקופיה - מה עושים?
* מה מכניסים לשלפוחית אחרי turp
— סרטן שלפוחית שאינו חודר לשריר:
* מה הטיפול הנוסף שמוסיפים מעבר לכריתה?
* מתי מתחילים איתו?
* איזה מעקב צריכים החולים אחרי סיום הטיפול - 2
* האם שכיח שהגידול חוזר?
* מה עושים אם הגידול חוזר?
— סרטן שחודר לשריר
* מה חשוב להקפיד בסטייג׳ינג בשונה מסרטן שלא חודר לשריר
* מה הצעד הראשון בטיפול?
* מה הטיפול הניתוח?
– כולל הסרה של מה בגברים - 3
– בנשים - 4
– מה עושים עם בלוטות?
– מה עושים עם השתן אחר כך?
סרטן שלפוחית
— פתופיזיולוגיה
* אורותליום
* ביורטרים וביורטרה
— אפידמיולוגיה
* בנים, בני 70
* גורמי סיכון: עישון, זיהום כרוני בשלפוחית
— קליניקה וסטייג׳ינג:
* המטוריה מיקרו או מאקרוסקופית
* גידולים שחודרים לשריר (טי2 ומעלה) וגידולים שלא חודרים לשריר (טי1 ומטה) - רוב המקרים
— אבחנה:
* ברגע שיש חשד נעשה סיטי עם חומר של הבטן והאגן + ציסטוסקופיה במשרד + צילום חזה
— טיפול
* אם בציסטוסקופיה מזהים נגע נעשה turp בו כרותים את הגידול באופן טרנס יורטררלי
* אחרי ה turp
מכניסים לשלפוחית כימו גם גמצטבין או מיטומיצין סי
* נראה לי שאם בהדמיה מזהים גידול מאוד פולשני מוותרים על turp
וישר הולכים לציסטקטומיה רדיקאלית
*** גידול שלא חודר לשריר
– 2-6 שבועות אחרי הניתוח מתחילים טיפול אימונתרפי ב bcg
– החולים נמצאים במעקב של ציסטוסקופיה והדמיות
– שכיח שהגידול חוזר
– אם חוזר - כריתת שלפוחית
*** גידול שחודר לשריר
– חשוב להקפיד בסטייג׳ינג שהערכת החזה תהיה עם סיטי ולא צלח
– טיפול ניאואדג׳ובנטי ואז
– radical cystectomy
* בגברים כולל הסרת השלפוחית, פרסטטה וסמינל וזיקל
* בנשים כולל הסרת שלפוחית, רחם, צוואר, וגינה וחצוצרות
* דיסקציית בלוטות נרחבת
– אחרי הניתוח יש צורך הבטיית שתן ע״י ileal conduit או טיפול אחר
טיפול בגידולי אוטרל של מערכת השתן העליונה
– מה הטיפול בגידול ביורטר הדיסטלי?
– גידול פפילארי קטן low grade?
– גידול משמעותי
– כריתת שופכן דיסטלי + השקה
– טיפול אנדוסקופי
– טיפול ניאואדגובנטי וכריתה של שופכן + כליה
סרטן פרוסטטה
— סקרינינג
* איך עושים?
* בין איזה גילאים?
* האם כולם חייבים לעשות?
* אז איך מחליטים?
— אבחנה
* מה הבדיקה שעושים אחרי שעולה חשד בגלל בדיקה רקטלית או פיאסאיי מוגבר?
– 2 הכנות שמומלת לפני הבדיקה
– 3 הסיבוכים העיקריים?
* לפי איזה מדד מוצגות תוצאות הביופסיה? מה הסקאלה? מה לרוב הציון יהיה לחולה עם סרטן?
* סה״כ הפרוגנוזה של מטופל עם סרטן פרוסטטה נקבעת ע״י 3 פרמטרין - מה הם?
* איזה הדמיות מומלת לחולה עם סיכון גבוה להשלים?
— טיפול
** השגחה - באיזה תנאים נעשה את זה?
– t?
– גליסון?
– psa
– מה יכלול המעקב - 4
– מה נעשה אם תהיה התקדמות עם המעקב
*** טיפול
– מה 2 אופציות הטיפול העקיריות?
– באופציה הניתוחית מה כורתים בניתוח? - 2 מה עם בלוטות? מה הסיבוכים העיקריים - 2
– באופציית הקרינה. באיזה 2 אמצעים אפשר לתת קרינה? מה עדיף בחולה היי גרייד? מה נוסיף עוד לטיפול הקרינה בחולה הייג גרייד?
– מה הטיפול במחלה מתקדמת - 3
— מעקב
* איך עוקבים?
* לכמה זמן?
* האם נוטה לחזור?
* מה נעשה אם יש עליה של psa - 2?
— סקרינינג
* מגיל 55 עד 70 בעזרת רמות פיאסאיי בהחלטה משותפת של רופא ומטופל
— אבחנה:
* trus
– מומלץ חוקן ואנטיביוטיקה מניעתית
– דימום בשתן, צואה וזרע
* התוצאות מוצגות במדד גליסון כשני מספרים שמייצגים את 2 הגריידים ההיסטולוגיים העיקרייים בגידול, לחולים עם ממאירות לפחות יש 3+3
* הפרוגנוזה נקבעת לפי הבדיקה הרקטלית, מדד גליסון ורמות פיאסאיי
* לחולים בסיכון גבוה מומלת להשלים הדמיה כלל גופית ומיפוי עצם
— טיפול
* t1, gleason 6 or below, psa under 10 - מעקב בלבד
(t1= לא מרגישים או ממששים את הגידול)
* עוברים מעקב עם רמות פיאסאיי, בדיקה רקטלית ולעיתים גם מרי ו trus
חוזר ואם מתקדמים - עוברים לטיפולֿ
— טיפול
* פרוסטקטומיה רדיקלית עם כריתה של הפרוסטטה, היורתרה הסמוכה והסמינל וזיקל וביצוע השקה וכן כריתה של בלוטות. סיבוכים עיקריים כוללים אצירת שתן והפרעה בשפיכה
* אלטרנטיבה היא טיפול קרינתי חיצוני או ברכיתרפיה. כאשר בסיכון גבוה עדיף קרינה חיצונית + טיפול מדכא אנדרוגן לשנתיים
* מחלה מתקדמת: טיפול עם אנדרוגנים, כימו או טיפולים מקומיים
— מעקב
* רמות פיאסאיי לפחות ל10 שנים כי נוטה לחזור
* אם עולה - הדמיה/ביופסיה חוזרת
סרטן אשכים:
— אפידמיולוגיה
* איזה גיל?
* מה לרוב סוג הגידול?
* אם יש מסה באשך האם הכי סביר שזה גידול?
* לאיזה 2 קבוצות גדולות אפשר לחלק את גידולי הג׳רם?
— אבחנה:
* חולה עם מסה באשך - איזה בדיקה הדמייתית נעשה?
* איזה בדיקות מעבדה שיעזרו לנו באבחנה נזמין אם חושדים בגידול - 3
— טיפול
* מה הטיפול הראשוני?
* איזה הדמיות עושים -?
* אם הכריתה הספיקה ואין מחלה גרורותית מה אנחנו צריכים לראות במעבדה?
* לאן הגידולים האלו שולחים גרורות?
* טיפולים משלימים אחרי ניתוח - 4 אפשרויות
– מי מתאים רק לסמינומה?
– מי מתאים רק ללא סמינומה?
– מה יכול להיות ההשפעה של הטיפולים המשלימים על הפוריות?
– מתי עושים שימור פוריות?
— אפידמיולוגיה
* גיל 20-40
* germ cell
* יכול להיות סמינומה או נון סמינומה
* כן - סביר שזה גידול
— אבחנה:
* us
* hcg, alpha fetp, ldh
— טיפול:
* כריתת אשך רדיקאלית
* הדמיה כלל גופית
* התנרמלות של ההורמונים הרלוונטיים
* לבלוטות רטרו-פריטוניאליול
— טיפולים משלימים יכולים לכלול
* מעקב בלבד
* הקרנה לרטרופריטוניאום - מתאים רק לסמינומה
* דיקסציה של בלוטות רטרו פריטוניאום - רק ללא סמינומה
* כימו
— הקרינה/כימו/דיסקציה יכול להשפיע על פוריות ולכן אחרי כריתת אשך מציעים שימור פוריות
טראומה בטנית בילדים:
* האם הניהול האו כמו במבוגרים?
* מה המינון של בולוס הנוזלים הראשוני?
* מה גודל הטובוס בהתאם לגיל הילד
— טראומת בטן
* מה חשוב לעשות בילד עם סימן חגורה?
* פגיעה באיזה 2 איברים חלולים יכולים להיות ואיפה - 2?
* פגיעה באיזה 2 איברים סולידיים יכולה להיות
– מה הניהול לרוב של קרע בכבד או טחול?
– מתי ננתח - 1
– מתי ניתן לשקול אנג׳יו?
— גישה ראשונית
* abc כמו בכל טראומה
* בולוס נוזלים ראשוני הוא 20 מ״ל לקילו ואם אין תגובה אליו נותנים דם
* טובוס - קוטר של 4 ועוד גיל הילד חלקי 4
– בילד עם סימן חגורה יש לבצע סיטי בטן כדי לשלול פגיעה באיבר חלול
* קיבה
* מעי - בעיקר באיזור האיליוצקאלי או סביב הליגמנט של טרייץ
– פגיעה בכבד ובטחול
* מוערך ע״י ct
* לרוב טיפול שמרני
* אם הילד צורך מעל 40 מ״ל לקילו של דם - ניתוח
* אם יש דימום פעיל בנראה בסיטי ניתן לשקול אמבוליזציה
