GI bleeding Flashcards
- מה נקודת הציון האנטומית שמבדילה בין דימום בדרכי העיכול העליונות לתחתונות?
- איזה דימום הוא יותר נפוץ?
- מה הגורם הכי שכיח לדימום מדרכי העיכול העליונות?
- מה הכי שכיח מדרכי העיכול התחתונות?
- what is occult bleeding?
- what is obscure bleeding?
- האם רובם יזדקקו לטיפול כירורגי?
- אם הדימום הוא פרוקסימאלי או דיסטלי לליגמנט ע”ש טריאז
- דימום מדרכי העיכול העליונות הוא יותר נפוץ
- דימום מדרכי העיכול העליונות - כיב
- מהתחתונות - דיברטיקולוזיס
- דימום שאינה נראה מאקרוסקופית ולכן מתגלה רק אחרי שרואים בבדיקות דם אנמיה ועושים בדיקה לדם בצואה
- דימום שמקורו לא אותר אחרי גסטרוסקופיה וקולונוסקופיה
- לא
מה השלבים שנעשה בהערכה וטיפול בחולה מדמם ממערכת העיכול:
- הערכה ראשונית - מה היא כוללת?
- מה נחפש בבדיקה הפיזיקאלית?
- על איבוד של כמה דם יעיד ל”ד מתחת ל90, או ערפול הכרה או פריפריה קרה?
- על איבוד של כמה דם יעיד דופק מעל 100?
- על מה תעיד ירידה של מעל 10 ממ”כ בלחץ הדם או עלייה של 20 פעימות בדופק במעבר משכיבה לישיבה?
- האם ההמטוקריט הוא אינדיקטיבי
- האם יכולה להיות גם ברדיקרדיה?
- מה השלב הבא אחרי שזיהנו אי יציבות המודניאמית?
- מה כוללת החייאת הנוזלים מבחינת
- איזה נוזלים נותנים וכמה?😊
- דרך איזו גישה ורידית?
- איך מנטרים אם ההחייאה הייתה מספקת?
- מה עושים אם יש סכנה לדרכי האוויר?
- בדיקות דם שעושים?
- איך ניתן לשפר את חימצון הרקמות?
- לפי איזה שיקולים נקבע עם לתת או לא מנות דם?
- כשאני אומר מתן מנות דם - למה בעצם אני מתכוון?
- לפי איזה ערכי המוגלובין והמטוקריט מחליטים?😊
- הערכה של מצבו ההמודינאמי ומצבו הנשימתי של המטופל (A, B, C)
- נחפש בבדיקה פיזקאלית לראות: מדדים, חיוורון, הזעה, ירידה במצב ההכרה וכו’
- כ40% ומעלה מנפח הדם
- ב20-40% מנפח הדם
- כ-20% מנפח הדם
- ההמטוקריט לא אינדיקטיבי בדימום אקוטי כי המטופל מאבד דם מלא. ההמטוקריט יירד רק אחרי שתהיה יציאה של נוזלים מהתאים או לחילופין המטופל יקבל נוזלים
- יכולה להיות גם אפקט וזווגאלי שיגרום לברדיקרדיה - במיוחד במבוגרים ובמי שנוטלים חסמי בטא
- החייאת נוזלים:
- נותנים תחילה בולוס של 2 ליטר נוזלים קריסטלואידים דרך שני עירויים גדולים
- בנוסף אם יש סכנה לנתיב האוויר גם מנשימים ומרדימים את המטופל ומכניסים קטתר שתן כדי לנטר את מצבו ההמודינאמי של המטופל
- שולחים בדיקות דם סטנדרטיות: ספירה, קרישה, כימיה, תפקודי כבד, דם לסוג
- ניתן לתת תמיכה עם חמצן
- השיקול אם לתת מנות דם תלויה בחולה ומידת יציבותו, מידת התגובה שלו להחייאת הנוזלים הראשונית, מקור הדימום (אם סביר שיהיה עוד דימום או לא), מחלות רקע וכו’
- כשאני אומר מנות דם אני בעצם מתכוון Packed cells
- באופן כללי האמירה היא שניתן דם בהמוגלובין 7 ומטה באדם בריא ובהמוגלובין 8 ומטה באדם עם רקע לבבי. בנוסף צריך לשמור על ההמטוקריט מעל 20% בצעירים ומעל 30% במבוגרים
למה מכוון לרוב:
- המטמזיס
- מלנה
- המטוכזיה
- איך ניתן להבדיל בין מלנה לבין צואה שחורה-ירוקה על רקע תוספי ברזל
- דימום מדרכי העיכול העליונות
- דימום מדרכי העיכול העליונות או דימום איטי מדרכי העיכול התחתונות
- דימום מדרכי העיכול התחתונות או דימום מאוד מאסיבי מדרכי העיכול העליונות
- בדיקת דם סמוי בצואה
אם חולה שמדמם מדרכי העיכול נוטל מדללי דם - האם ניתן לייחס את הדימום למדללי הדם בלבד?
לא
3 תרופות שמגבירות סיכוי לכיב קיבה
אספירין
nsaids
ssri
בדיקה פיזיקאלית בחולה שמדמם מדרכי העיכול
- למה חשוב לבחון את הפה והלוע?
- איך נזהה מחלת כבד? למה יכוון?
- כדי לשלול דימום משם
- נחפש צהבת, פלמר אריתמה, מיימת, קפוט מדוזה וכו’ - יכוון לדימום מדליות
מיקום מקור הדימום
- איזו פעולה יכולה לסייע במיקום הדימום
- באיזה מיקום דימום נחשוד בהתאם למה שיוצא בזונדה?
- מה הבדיקות היותר האבחנתיות לזיהוי מקור הדימום?
- תוך כמה זמן צריך לעשות אנדוסקופיה בחולה יציב ובחולה לא יציב?
- לרוב אם אנחנו לא בטוחים אם זה דימום מדרכי עיכול תחתונות או עליונות איזה בדיקת אנדוסקופיה נעשה קודם?
- אם האנדוסקופיות לא אבחנתיות - איזה עוד 4 בדיקות אפשר לעשות?
רק את הפסקא הזו😊
- דימום אקוטי ומאסיבי מאוד מדרכי העיכול?
- לאן ניקח את המטופלים בחשד לדימום עליון - 2 ובחשד לדימום תחתון - 1
- לפי מה לאיזה מ2 האפשרויות ניקח את החולה בדימום עליון?
- הכנסת זונדה:
- יוצא דם - דימום מדרכי עיכול עליונות
- יוצאת מרה צלולה - דימום מדרכי עיכול תחתונות
- יוצאים מיצי קיבה - לא אבחנתי
- גסטרוסקופיה וקולונוסקופיה
- בחולה לא יציב בהקדם (אם בכלל אפשר) ובחולה יציב אפשר לחקות עד 24 שעות כדי שתהיה אנדוסקופיה מסודרת עם הכנה טובה
- נעשה קודם גסטרוסקופיה אם אנחנו לא בטוחים
- tagged RBC scan, capsule endoscopy’ CT angio. meckel scan
- בחשד לדימום עליון - אנג’יו או ניתוח - אנג’יו אם יציב וניתוח אם לא
- בחשד לדימום תחתון - אנג’יו
מה הם:
blatchford score & rockal score?
- מי כולל מידע אנדוסקופי ומי לא
מדדים להערכת חומרת דימום מדרכי העיכול
- rockal כולל מידע אנדוקופי
— דימום מדרכי העיכול העליונות
לאיזה 2 קבוצות מחלקים דימומים מדרכי העיכול העליונות?
מה החלוקה בינהם באחוזים?
מאיפה חולים עם דליות לרוב מדממים - 1 אטיולוגיה? מאיפה חולים ללא דליות לרוב מדממים? - 2 אטיולוגיות
- איזה אחוז מחולי הכבד לא מדממים מדליות?
- אם אין ראות טובה באנדוסקופיה במקרה של דימום מדרכי העיכול העליונות - מה יכול לעזור טרם הפרוצדורה?
- האם תרופות פרו-מוטיליות עוזרות?
- איזה תרופה צריך לקבל כל חולה עם דימום מדרכי העיכול העליונות עוד לפני אנדוסקופיה ואבחנה של מקור הדימום
- דימום שקשור ליל”ד פורטלי (20%) או דימום שאינו מדליות (80%)
- חולים ללא דליות לרוב מדממים מכיב קיבה או דואדנום ואח”כ בשכיחות מגסטריטיס או דואדניטיס. חולים עם דליות לרוב מדממים מדליות בושט או בקיבה
- עד 50% מחולי הכבד מדדמים לא מדליות אלא ממקורות אחרים
- שטיפת קיבה עם סיליין
- לא
- PPI
בגלל השכיחות של כיבים כגורמים לדימום
דימום מדרכי העיכול - כיבים:
- מאיפה מגיע הדימום האקוטי?
- איזה כלי אם ייחשף יגרום לדימום משמעותי בכיב קיבה ובכיב תריסריון?😊
- איך מעריכים את חומרת הדימום והסיכוי לדימום נוסף מהכיב במהלך אנדוסקופיה? - עם איזה מדד?
- מה ששת הגריידים שלו?
- באיזה גריידים מטפלים?
- איזה התערבויות אנדוסקופיות קיימות? - 5 - לרוב שילוב של איזה 2 משלבים?
- איזה תועלת נותנים נוגדי חומצה (פיפי אייז) בהקשר של דימום מכיב? - 2😊
- האם צריך ךהמשיך איתם לטווח ארוך? אז עד מתי?😊
- איזה עוד בדיקה צריך במהלך האנדוסקופיה?😊
- האם צריך לבדוק אירדיקציה של החיידק?
- איזה תרופות חשוב להפסיק במקרה של דימום מכיב קיבה? -2 😊
- אם טיפול אנדוסקופי נכשל פעם אחת האם מנסים עוד פעם? או עוברים לניתוח?
- חשיפה של כלי דם סאב מוקוזאלי, במקרים החמורים מדוברים בפיצול של הגסטרו-דואדנל במקרה של כיב דואדנלי או הלפט גסטריק ארטרי במקרה של כיב קיבה
- forrest classification:
1a - active pulsatille bleeding
1b - oozing bleeding
2a - vissble vessel
2b - adhernet clot
2c - ulcer with black spot
3 - clean ulcer without bleeding
נטפל בגריידים 1 וברייד 2איי
בגרייד 2בי נקלף את הקריש ונראה מה יש מתחת
התערבות אנדוסקופיות: הזרקת אפינפרין, צריבה, ארגון, קליפים, אלקטרו-קאוטרי וכו’ - לרוב משלבים הזרקת אפינפרין עם טכניקה כלשהי של צריבה בחום
- משפר את הגרייד של הכיב באנדוסקופיה, מוריד סיכוי לדימום חוזר
- לא לטווח ארוך, רק עד ההשמדה של הליקובקטר
- צריך לעשות בדיקה להליקובקטר ואם יוצאת חיובית יש לתת טיפול ואח”כ לוודא אירדיקציה
- nsaids, ssri
- כן אפשר לנסות עוד פעם - עד 2 פעמין זה בסדר
5 אינדיקציות לניתוח בהקשר של כיב פפטי מדמם
- 2 גורמים קלינים שהם הכי אינדיקטיביים לדימום חוזר לאחר אנדוסקופיה
- מיקום וגודל כיב המקושר לדימום חוזר לאחר אנדוסקופיה
- צריכה של יותר מ3 מנות דם ליום באופן מתמשך
- צריכה של יותר מ6 מנות דם בעת ההופעה
- כישלון עצירת הדימום באנדוסקופיה
- יותר מ2 ניסיונות כושלים לעצירת הדימום באנדוסקופיה
- שוק שנגרם בגלל דימום חוזר
- המוגלובין נמוך ושוק בעת ההתייצגות
- גודל מעל 2 ס”מ ומיקום בקיבה או בדואדנום האחורי
אינדיקציות חלקיות לניתוח בדימום מכיב - 6 אינדיקציות
- סוג דם נדיר
- סירוב לקבל דם
- שוק בהופעה
- גיל מתקדם
- כיב שחשוד כממאיר
- קומורבידיות חמורה
מה לרוב הטיפול הניתוחי בכיב תריסריון מדמם
- איך חושפים את אתר הדימום?
- איך מפסיקים את הדימום?
- לפעמים איזה טיפול עושים בכלי הדם? - בהתאם למיקום הכיב
- 2 ניתוחים אחרים שניתן לעשות, אחד מהם קיצוני יותר
- עושים דודנוטומי אורכי או דואדנופילורטומי ואז בכיב קדמי פשוט שמים תפרים על אתר הדימום ובכיב אחורי שמים תפרים על אתר הדימום אך לעיתים צריך לקשור את הפיצולים של הגסטרו-דואדנל או הפנקראטיקו-דואדנל ארטרי.
- ניתן גם לעשות ווגוטומי יחד עם פילורופלסטי
- במקרים יותר חמורים אפשר לעשות אנטרקטומי עם וגוטומי
טיפול ניתוחי בכיב קיבה מדמם
- איך משתלטים על הדימום עצמו?
- מה הטיפול הסטנדרטי ומדוע?
- טיפול חליפי ויותר מצומצם? מה כולל? - 3
- איך נטפל בכיבים יותר פרוקסימאליים?
- גסטרטומיה וקשירה של הכיב
- לרוב דיסטל גסטרקטומי בגלל הפוטנציאל של כיבים בקיבה להיות ממאירים
- אפשר רק לכרות את איזור הכיב + וגוטומי + פילורופלסטי
- פרוקסימאל או טוטל גסטרקטומי מקושרים בשיעור תמותה גבוה בחולים מדממים לכן לרוב עושים דיסטל גסטרקטומי עם כריתה של לשון קיבה על מנת שהכריתה תכלול את הכיב
קרעי מאלורי וייס - כגורם לדימום מדרכי העיכול העליונות
- איפה ממוקם? - 2
- איזה רקמה נקרעת? - 2 שכבות
- לרוב מה היקף הדימום?
- מה לרוב הטיפול?
- באיזור העקומה הקטנה של הקיבה בעיקר מתחת לצומת הקיבה-ושט
- המוקוזה והסאב מוקוזה
- קטן
- השגחה ובמקרים קיצוניים התערבות בגסטרוסקופיה
stress gastritis - כגורם לדימום מדרכי העיכול העליונות
- באיזה מנגנון נגרמים?
- איפה ממוקמים?
- מה זה curling ulcers?
- מה לרוב הטיפול?
- אם לא מצליח - 4
- היפופרפוזיה לקיבה שגורמת להופעת ארוזיות שטחיות בקיבה, בעיקר בגוף הקיבה
- כאשר הכיבים קשורים בסטרס שנגרם מכוויות
- פי פי אייז
- סומטוסטטין, וזופרסין, טיפול אנדוסקופי או אנג’יוגרפי
אסופגיטיס - כגורם לדימום מדרכי העיכול העליונות
- מה הסיבה השכיחה לאסופגיטיס?
- עוד סיבה?
- האם לרוב גורם לדימום?
- מה הטיפול?
- ואם לא מגיב לטיפול תרופתי?
- GERD
- אסופגיטיס זיהומית
- לא
- פי פי איי וטיפול בזיהום
- אז טיפול אנדוסקופי