חסימת מעי Flashcards
סיבות לחסימת מעי דק מחלקים ל3 קבוצות - מה 3 הקבוצות
- אקסטרה לומינאליות - 4
- מוראליות - 2
- אינטרה לומינאליות - 3
- מה 4 ההכי שכיחים?
- הידבקויות שגורמות לחסימת מעי הן הכי שכיחות בניתוחים מאיזה סוג?
- מה 2 ההרניות השכיחות שגורמות לחסימת מעי?
- אקסטרה לומינאלי: הידבקויות, קרצינומטוזיס, בקע, אבצס
- גידול, סטריקטורה, התפשלות
- בזואר, גוף זר, אבני מרה
הידבקויות, קרצינומטוזיס, בקעים, - באגן: ניתוח גניקולוגי, תוספתן, קולורקטלי, תוספתן
- ונטרליות ואינגווינאליות
איך חסימת מעי משפיעה על:
- מאזן הנוזלים והאלקטרוליטים בגוף
- באיזה חסימת מעי לרוב יהיו הפרעות אלקטרוליטריות יותר משמעותיות - דיסטלי או פרוקסימאלי?
- לב, ריאות
- מה הסכנה למעי בחסימת מעי?
- החולים לרוב יהיו מיובשים עם הפרעות אלקטרוליטריות בגלל איבוד נוזלים למרחב שלילי - לרוב יותר משמעותי בחסימה פרוקסימאלית
- ההחזר הורידי והתפוקה הלבבית יורדת ובגלל תפיחות של הבטן יש קושי בנשימה
- שבגלל הלחץ העולה יעבור איסכמיה ופרפורציה
הסתמנות של SBO:
- מה אופי הכאבים?
- מה יהיה מבחינת יציאות (גם מלמעלה וגם מלמטה)
- אגב מה קורה להקאות ככל שהחסימה מתקדמת?
- איך תראה הבטן?
- מה יכול להיות מבחינת יציאות בשלבים הראשונים?
- מה התסמין המרכזי בשלבים הראשונים
- כאבים קוליקיים מלווים בהקאות ועצירות ללא יציאות וללא גזים
- ככל שהחסימה מתקדמת ההקאות נעשות יותר צואתיות
- הבטן תפוחה ומורחבת
- לעיתים בהתחלה יכולות להיות יציאות שילשוליות
- הכאבים הקוליקיים
בחסימת מעי
- מה ההדמיה הראשונה שנעשה?
- מה נראה בצילום בטן ריק - בשכיבה ובעמידה
- מה ההדמיה הבאה שנעשה אם נצטרך?
- האם במטופל עם חסימת מעי בצילום בטן והיסטוריה של ניתוחי בטן צריך סיטי? (כל עוד ההסתמנות קלאסית)
- בבדיקה זו איך נקרא האיזון בו המעי הופך מדק לרחב?
- איזה סימנים בסיטי יעידו על סבל מעי? - שני סימנים
- מה זה פקליזציה? על מה זה מעיד?
- האם הסיטי יותר טוב בזיהוי חסימות מלאות או חלקיות?
- האם במטופל עם גארדינג וכאבים עזים נמתין לסיטי? אז מה נעשה?
- צילום בטן
- לולאות מעי דק מורחבות בשכיבה ובנוסף גם פלסים בצילום בעמידה
- סיטי:
- לא
- איזור מעבר
- פניאומטוזיס - אוויר בדופן המעי, אוויר במערכת הפורטלית
- פקליזציה - תוכן מעי דק במראה של צואה - מעיד על חסימה יחסית ממושכת (אך לא מהווה סימן נטו לסבל מעי)
- יותר טובה בחסימה מלאה מאשר חלקית
- לא, נרוץ איתו לחדר ניתוח
טיפול בחסימת מעי דק:
- מה 4 המרכיבים של טיפול שמרני?
- – נוזלים:
- איזה נוזלים ניתן?
- איך נפקח על ההשפע שלהם?
- – זונדה:
- מה 2 היתרונות בלשים זונדה?
- האם יש יתרון לצינור ארוך יותר על פני זונדה?
- האם נותנים אנטיביוטיקה באופן רוטיני?
- איזה אחוז מהחולים יסתדרו תחת טיפול זה?
- לפי סביסטון האם ניתן לתת טיפול שמרני לחולים עם חסימה מלאה?
- צום, זונדה, נוזלים וקטתר שבו נרצה לראות תפוקה של 1 מ”ל לק”ג לשעה
- – נוזלים
- רינגר לקטט
- בדיקות דם (לראות אם ההמוקונסטריקציה מפסיקה, אלקטרוליטים תקינים) ומעקב שתן
- – זונדה:
- מפחית אספירציות
- מוריד את הנפיחות הבטנית
- לא נותנים אנטיביוטיקה באופן רוטיני אלא רק אם יש חשד לזיהום
- 75%
- אפשר לנסות ל12-24 שעות אבל לא יותר
מה ההבדל בין חסימת מעי פשוטה לבין Strangulated?
- איך נזהה חסימה שהיא בסיכוי גבוה סטרנגולייטיד / תהפוך לסטרנגולייטיד ולכן אולי מצריכה ניתוח:
- 3 פרטים באנמנזה
- 3 סימנים בבדיקה פיזיקאלית
- 3 בדיקות מעבדה
- 4 בדיקות הדמיה
- אחרי כמה זמן שבו עשינו טיפול שמרני והמטופל לא נפתח ניגש לניתוח?
- בחסימת מעי פשוטה רק יש חסימה של הזרימה במעי ובחסימה שעברה סטרנגולציה יש פגיעה באספקת הדם למעי
- תלונה על כאבים עזים, ללא היסטוריה של ניתוחים קודמים או ניתוח מאוד מזמן ללא אירוע של הידבקויות מאז
- פריטוניטיס, סימנים חיוניים לא יציבים (חום, טכיקרדיה, תת לחץ דם), עדות לבקע
- לויקוציטוזיס, לקטט או עמילאז מוגברים, גזים בדם לא תקינים, LDH, ALKP
- עדות לללואה סגורה, אוויר במערכת הפורטלית, פניאומטוזיס, פרפורציה
- 72 שעות
טיפול ניתוחי בחסימת מעי דק:
- מה הטיפול אם החסימה היא מהידבקויות?
- אם מבקע?
- אם מהתקף קרוהן אקוטי לעומת כרוני - 2
- אם יש אבצס - טיפול ניתוחי וטיפול לא ניתוחי
מראה המעי לאחר פתיחת החסימה:
- אם לא ברור אם חי או לא:
- מה אפשר לעשות?
- איזה בדיקה הדמייתית יכולה לעזור?
- עוד אופציה שכוללת ניתוח נוסף - כדי להעריך את חיות המעי?
- מה הטיפול אם המעי מת?
אם נגרם מהידבקויות פשוט לפתוח את ההידבקויות.
להוציא את הבקע
קרוהן אקוטי - טיפול שמרני, כרוני - כריתת האיזור או סטריקטורופלסטיה
ניקוז לפרוסקופי או תחת סיטי
- אם לא ברור מה קורה עם המעי:
- להשרות אותו 15-20 דקות בסיליין חמים ולראות אם חוזר הצבע
- להשתמש בדופלר להעריך זרימות
- לעשות ניתוח נוסף בו מסתכלים על המעי אחרי 24 שעות
אם יש סבל מעי אז כריתה והשקה/סטומה
מה הוא גודל מורחב של מעי דק, גס, וצקום בהדמיה
- דק - מעל 3 ס”מ
- גס - מעל 6 ס”מ
צקום - מעל 9 ס”מ
חסימת מעי גס
- יותר או פחות נפוץ מחסימת מעי דק?
- מה הסיבה הכי שכיחה?
- באיזה חלק של המעי בעיקר קורות החסימות?
- פחות
- ממאירות של הקולון
- שמאל
בדיקת הדמיה שהרבה פעמים נעשה בחשד לחסימת מעי גס
סיטי עם חומר ניגוד בחוקן
חסימת מעי גס
כמובן שיש את הפתרון של כריתה
איזה טיפול יותר פליאטיבי יש?
השמת סטנט
מה זה
swhirl sign
סימן מערבות מעיד על וולוולוס בסיטי
מה ההבדל בין איליוס לבין
Oligvie syndrome
איליוס יותר מתייחס להיעדר פריסטלטיקה של המעי הדק והגס ואוליביה יותר לזה של הגס ותמונה של חסימת מעי גס משנית לכך
איך מטפלים בהתפשלות מעיים בילדים לעומת מבוגרים
בילדים עד גיל 3 לרוב פותחים עם חוקן אוויר
במבוגרים לרוב יש פתולוגיה כמו פוליפ או גידול שגורם לזה ולכן עושים ניתוח לכריתה
באיזה 2 מנגנונים אבצס יכול לגרום לחסימת מעי דק?
- איליוס
- לחץ חיצוני שהאבצס מפעיל
לרוב התפשלות במבגורים ממה נגרמת?
גידול או פוליפ
פתופיזיולוגיה של חסימת מעי:
- בהתחלה המעי יתכווץ ביתר או לא?
- ומה בהמשך?
- איך ההתכווצות ביתר או בחסר משפיעה על התסמינים ועל הבדיקה הפיזיקאלית?
- בהתחלה מעי מתכווץ ביתר - גורם לשילשול ולקולות ערים בבדיקה הפיזיקאלית
- בהמשך מעי מתכווץ פחות ולא פחות נשמע תנועות מעי ולא יהיו יציאות
חסימת מעי - בדיקה פיזיקאלית:
- מה נשמע בהאזנה - 2 מצבים
- איך תראה הבטן?
- מה ירגיש המטופל במישוש
- על מה תעיד רגישות מקומית או ריבאונד?
- היפרפריסטלטיקה בהתחלה )borborygmi).
- בהמשך פריסטלטיקה ירודה
- בטן תפוחה
- במישוש - רגישות קלה, אך אם יש רגישות מקומית או ריבאונד יכול להעיד על איסכמיה של המעי או פריטוניטיס
- הדמיות נוספות בחסימת מעי?
מהי בדיקת enteroclysis? - למה טובה?
- במי נשקול לעשות US?
סוג ספציפי של בליעת בריום לאיבחון חסימות מעי מאוד חלקיות ועדינות וחוזרות על עצמן
- נשים בהריון
חסימת מעי דק - בדיקות מעבדה:
- למה משמשות אותנו הבדיקות - אבחנה?
- על מה יכול להעיד לויקוציטוזיס?
- האם היעדר לויקוציטוזיס שולל?
- בעיקר להערכת מצבו הכללי ומצב ההידרציה של המטופל
- איסכמיה של המעי
- לא - הקליניקה היא מה קובעת בסופו של דבר
בחסימת מעי דק - אם כבר מגיעים לניתוח דחוף - עושים לרוב לפרוסקופיה או לפרוטומיה?
- איזה 4 סוגים של חולים יתאימו ללפרוסקופי:
- מיקום החסימה
- מידת החסימה
- מידת הנפיחות
- מה הסיבה הצפויה לחסימה
- מספר הניתוחים שעברו בעבר
- לפרוטומיה
- חסימה דיסטלית יותר
- חסימה חלקית
- נפיחות בינונית
- חסימה מהידבקויות
- פחות מ3
מטופלים עם ניתוחי בטן רבים, הידבקויות חוזרות ולכן חסימות מעי חוזרות:
- עד כה - מה הטכניקה היחידה שהוכיחה את עצמה למניעת הידבקויות?
- מה זה כולל טכניקה ניתוחית טוב? - 4
- טכניקה ניתוחית טובה, כלומר:
- התעסקות עדינה עם המעי כדי למנוע טראומה לסרוזה
- הימנעות מדיסקציה שאינה נחוצה
- הוצאה של רקמה נקרוטית ושטיפה טובה לאחר מכן
- הימנעות מהשארת חומרים מלאכותיים בחלל הבטן
חסימת מעי מכנית אקוטית לאחר ניתוח:
- מאיזה מצב יכול להיות מאוד קשה להבדיל?
- מה ההדמיה שלרוב תעשה את האבחנה?
- איך יטופלו רוב החסימות האלו - 3
- אם יש סימנים לסטרנגולציה וסבל מעי - מה עושים?
- מה מאפיין חסימות מעי אחרי ניתוח לפרוסקופי?
- מאיליוס
- CT ובאופן אפילו יותר טוב enteroclysis
- באופן שמרני עם נוזלים, צום ואיזון אלקטרוליטארי
- ניתוח
- שהן ממוקדות יותר לנקודה אחת - למשל בעקבות הרניה בנקדות הכנסת הפורט
איליוס:
- מה ההבדל מבחינת ההגדרה בין אליוס לפסיאודו אובסטרקשיין?
- גורמים לאיליוס:
- גורם ניתוחי - 1
- גורמים אלקטרוליטריים ומטבוליים - 5
- תרופות - 3
- זיהומים חוץ בטניים קלאסיים - 2
- דברים שקורים בבטן - 3
- פסיאודואובסטרקשיין כולל רק את המעי הגס בעוד איליוס כולל גם את המעי הדק
- גורמים לאיליוס”
- איליוס פוסט אופרטיבי
- גורמים אלקטרוליטריים: היפוקלמיה, היפונתרמיה, היפומגנזמיה, אורמיה, DKA
- אופייטים, תרופות אנטי פסיכוטיות כולל הלופרידול וטרי ציקליק אנטי דיפרסנט, תרופות אנטי אוטונומיות
- ספסיס, פניאומוניה
- פריטוניטיס, דימום או דלקת רטרו-פריטוניאלית, איסכמיה של המעי
איליוס - קליניקה:
- מה התסמין הקליני העיקרי שיכול להבדיל אותם מחולים עם חסימה מכנית?
- מה לגבי יציאות בדרך כלל יש או אין?
- מה ההדמיה שהכי טובה להראות חסימה פונקציונאלית?
- היעדק כאב קוליקי, אלא רק נפיחות
- לרוב הם עושים שילשול או מעברירים גזים
- מבחני בריום - enteroclysis
אליוס - טיפול
- מה הטיפול העיקרי - 3
- איזון אלקטרוליטרי, הפסקת התרופה הבעייתית, טיפול בזיהום - כלומר טיפול בגורם
- נוזלים וזונדה