פתולוגיות של המעי הגס Flashcards
מחלת סעיפים:
- מה גורמי הסיכון למחלה דיברטיקולרית - 4 גורמים
* ומי מתוכן בעיני הוא הכי משמעותי?
באיזה גיל מאוד נפוץ דיברטיקולוזיס?
מאיזה תסמינים לרוב סובלים חולים עם דיברטיקולוזיס?
* ואם סובלים מתסמינים - מה הם?
- תזונה דלת סיבים, השמנה, גיל מבוגר, אורח חיים יושבני
- מעל גיל 80 ל60-80% מהאוכלוסיה יש דיברטיקולי
- לרוב א-סימפטומטי, חלק סובלים מתסמינים לא ספציפיים של כאבי בטן, נפיחות, צואה בקוטר צר
דיברטיקולוזיס:
- זה דיברטיקולי אמיתי או לא?
- למה לא אמיתי?
- בצד המזנטריאלי או האנטי מזנטריאלי לרוב? למה?
- איפה הכי נפוץ לאורך המעי?
- הוא לא אמיתי כי אין את כל שכבות הדופן
- מזנטריאלי כי שם חודרים כלי דם לדופן המעי
- מעי יורד וסיגמואיד
תסמינים של דיברטיקוליטיס:
- מה התסמין המרכזי? איזה אופי הכאב?
- חום?
- תלונות אורינריות?
- יציאות?
- בבדיקה:
- איפה תהיה רגישות?
- על מה תעיד רגישות דיפוזית?
- כאב בבטן שמאלי תחתונה, כאב קבוע מתחזק מיום ליום
- יכול להיות חום יכול להיות בלי - לרוב יש
- יכולות להיות תלונות אורינאריות אם הסיגמואיד מגרה את שלפוחית השתן
- יכולים להיות שילשולים או עצירות
- בבדיקה:
- רגישות בבטן שמאלית תחתונה
- רגישות דיפוזית תעיד על פרפורציה
בדיקת ההדמיה הנבחרת לאיבחון דיברטיקוליטיס? עם חומר ניגוד?
באיזה צורת מתן?
האם תמיד צריך? מתי ניתן לעשות אבחנה קלינית?
מה לגבי סיגמואידוסקופיה?
סיטי עם חומר ניגוד בפה ובוריד
אם היו כבר אירועים של דיברטיקוליטיס שעברו הדמיה לאחרונה וקלינית אנחנו בטוחים באבחנה לא תמיד צריך
מסוכן לעשות סיגמואידוסקופיה במהלך דלקת חריפה
מה מבדיל חולי דיברטיקוליטיס שהם
complicated
לעומת כאלו שהם
uncomplicated?
איך מדרגים מחלה שהיא מסובכת? לפי איזה קריטריון? לציין את הרמות
- לציין את 2 פתולוגיות שדיברטיקוליטיס גורמת שנחשבות קומפליקייטד אבל הם לא חלק מקריטריון הינצ’י
uncomplicated הם פשוט חולים עם דלקת פרי-קולונית complicated מחולקים ל4 רמות לפי hinchey criteria - רמה 1 - אבצס פרי קולוני - רמה 2 - אבצס גדול יותר, אגני - רמה 3 - פריטוניטיס מוגלתית - רמה 4 פריטוניטיס פקאלי - עוד מחלות שמשתייכות לקבוצת הדיברטיקוליטיס המסובכת: פיסטולה, סטנוזיס בעקבות דלקת כרונית
טיפול בדיברטיקוליטיס שהוא
uncomplicated
- אשפוז או הביתה?
- באיזה 4 תנאים נרצה שיתקיימו כדי לשחרר?
- מה הטיפול? - 3 מרכיבים?
* מה ההמלצה מבחינת תזונה?
* לאיזה חיידקים מכוונת האנטיביוטיקה?
* תוך כמה זמן מטופל יגיב לטיפול תוך ורידי
- מה חשוב לעשות אחרי ההחלמה? וכמה זמן אחרי ההחלמה?
- מתי עושים התערבות ניתוחית במחלה לא מסובכת ומה ההתערבות?
- אפשר לטפל באשפוז או הביתה - בחולה ללא חום, עם מדדים תקינים, שמצליח לאכול ולא סובל מדיכוי חיסוני - אפשר לשחרר הביתה
- הטיפול הוא אנלגטיקה, צום או מזון עני בסיבים ואנטיביוטיקה דרך הוריד או הפה בהתאם לאם משתחרר או לא - משפיע תוך 48 שעות
- במהלך ההתקף מומלץ להפחית באכילה ולאכול אוכל עם מעט
סיבים אבל אחרי חודש דווקא מומלץ להעלות את תצרוכת הסיבים - אנטייוטיקה נגד גראם שליליים ואנאירוביים
- ארבע-שש שבועות אחרי ההחלמה לעשות קולונוסקופיה לוודא שאין גידול או מחלת מעי דלקתית שגרמו לסתמינים
- התערבות ניתוחית היא כריתה של האיזור החולה, לרוב סיגמואיד עם השקה ראשונית בין המעי הגס לרקטום הפרוקסימאלי.
היום אין חוק מוגדר מתי עושים התערבות ניתוחית, הכל בהתאם לרצון החולה, המנתח ואופי המחלה והחולה - יש כאלו שינותחו אחרי פעם אחת ויש כאלו שלא ינותחו אף פעם.
דיברטיקוליטיס - complicated - אבצס:
- איזה רמת הינצ’י זה אבצס?
- מה התסמינים האפשריים? - 3
- 2 שני טיפולים שאינם ניתוחיים אפשריים בהתאם לגודל האבצס
- אם הטיפול השמרני לא מצליח - איזה ניתוח נעשה?
- אם כבר מדברים - מה זה ניתוח הרטמן?
- אחרי פעם אחת של אבצס בגלל דיברטיקוליטיס האם ההמלצה היא לכרות?
- עם השקה ראשונית או שניונית?
- מה צריך לעשות לפני?
- הינצ’י רמות 1-2
- חום, כאבי בטן, איליוס משני לתהליך הדלקתי או חסימת מעי מכנית של ממש
- אבצס גדול מ4 ס”מ - ניקוז מלעורי בהנחיית סיטי, קטן מ4 ס”מ אפשר לטפל אנטיביוטית ולעשות הדמיות חוזרות לראות שהאבצס קטן
- טיפול שמרני לא מצליח - ניתוח הרטמן - כלומר כריתה של הסיגמואיד עם השארה של גדם סיגמואיד בתוך הבטן ויצירת אנד קולוסטומי
- אחרי התקף אחד של דיברטיקוליטיס מסובכת מומלץ לכרות
- קולונוסקופיה (אם הכריתה מבוצעת באופן אלקטיבי) - כדי לשלול ממאירויות או דברים אחרים שצריך לכרות אם כבר עושים ניתוח קולון
- דיברטיקוליטיס עם הינצ’י רמה 3-4
- איך יסתמן החולה בבדיקה הפיזיקאלית?
- איך יהיו המדדים שלו?
- מה נראה בצילום חזה?
- מה הטיפול הראשוני - 3
- מה הטיפול הניתוחי?
- איזה אלטרנטיבה ניתוחית יש אם המעי נראה טוב?
- מה ניתן לעשות כדי להגן על ההשקה אם עושים השקה ראשונית?
- אופציה אפשרית בהינצ’י 3?
- פריטוניטיס
- טכיקרדיה, תת לחץ דם, חום
- אוויר חופשי מתחת לסרעפות
- טיפול ראשוני: ייצוב עם נוזלים אנטיביוטיקה ומשככי כאבים ואח”כ ניתוח ע”ש הרטמן - כלומר כריתה של הסיגמואיד, הוצאת קולוסטומיה וסגירה של גדם הרקטום
- שתי אופציות נוספות הן:
- כריתה של הסיגמואיד וביצוע השקה ראשונית אם מצב המעי הוא יחסית טוב עם או בלי לופ אליאוסטומיה שתגן על ההשקה
- אופציה אחרת שהוכחה יעילה בהינצ’י 3 היא שטיפה של הבטן והשמת נקזים ללא כריתה ולאחר מכן מעקב לראות שהמטופל משתפר - אם לא משתפר יעבור הרטמן
פיסטולה כסיבוך של מחלה דיברטיקולרית
- מה האתר הכי נפוץ לפיסטולות?
- יותר בגברים או בנשים?
- מראה פתוגנומוני בהדמיה?
- איך ניתן לאבחן פיסטולה עם השלפוחית בהדמיה אחרת?
- איך לרוב יסתמנו המטופלים האלו? - 3
- מה הטיפול הראשוני בפיסטולה קולונו-וזיקולרית? - 2
- מה הטיפול הדפניטיבי?
- השקה ראשונית או שניונית?
- ואם יש פיסטולה למעי הדק מה עושים?
- פיסטולה של המעי עם כיפת השלפוחית
- יותר בגברים כי בנשים יש את הרחם שיפריד
- נוכחות של אוויר בשלפוחית השתן בהדמיה כאשר המטופל ללא קטתר - פתוגנומוני לפיסטולה עם שלפוחית השתן
- חוקן בריום שידגים חומר ניגוד בשלפוחית השתן
- יסתמנו עם דלקות חוזרות בדרכי השתן, פניאומואוריה ופקלאוריה
- מתן אנטיביוטיקה רחבת טווח על מנת לטפל בדלקת השתן הנוכחית ולמנוע דלקות נוספות וכן ביצוע קולונוסקופיה על מנת לשלול פיסטולה על רקע ממאירות או מחלת קרוהן
- כריתה של הפיסטולה ושל המעי החולה עם השקה ראשונית וכן תיקון של הפגם בשלפוחית: בפגם קטן רק לשים קטתר לשבוע יספיק והפגם ייסגר לבד, בפגם גדול נשים קטתר + נתקן ניתוחית.
- אם יש פיסטולה למעי הדק - יש לכרות גם חתיכת מעי גס וגם דק עם השקה ראשונית
חסימת מעי כסיבוך של דיברטיקולוזיס
- קורה בקונטקסט אקוטי או כרוני?
- מה הפתופיזיולוגיה?
- מה הטיפול הדפניטיבי?
- מה יש לבצע לפני הטיפול הדפניטיב?
- ואם אין אפשרות לקולונוסקופיה לעבור את ההיצרות - 2
- האם יכול לגרום גם לחסימת מעי דק? איך? יקרה בקונטקסט אקוטי או כרוני?
- אז איך מטפלים?
- כרוני - בגלל היווצרות סטריקטורה על רקע דלקת כרונית בסיגמואיד
- הטיפול הוא כריתה של האיזור החולה, אך לפני שעושים זאת חשוב לעשות קולונוסקופיה ואם לא ניתן לעבור את הסטריקטורה בקולונוסקופיה אז לעשות סיטיאי או חוקן חומר ניגוד
- דיברטיקוליטיס יכולה לגרום באופן אקוטי לחסימת מעי דק אם מעי דק נדבק לאיזור הדלקת - במקרה זה הטיפול הוא שילוב של טיפול שמרני בחסימת מעי דק (זונדה, צום, נוזלים) יחד עם טיפול במחלה הדיברטיקולרית הפעילה באנטיביוטיקה ובניקוז אבצסים
נקודות מיוחדות בדיברטיקוליטיס:
- האם חולים מדוכאי חיסון סובלים יותר מדיברטיקוליטיס?
- אז ממה הם כן סובלים יותר?
- איך זה משפיע על הגישה הטיפולית?
- מיקום פחות שכיח אך קיים לדיברטיקוליטיס?
- באיזה חולים יותר אופייני?
- מה הטיפול הניתוחי אם מחליטים על כזה?
- אם כבר מדברים - אז מה זה רייט קולקטומי?
- מה היה היחס לחולים עם דיברטיקוליטיס שמסתמנים לפני גיל 50? והיחס היום?
- האם דיבקטיקוליטיס גורם לדימום?
- מה כן גורם לדימום? דימום בעל איזה אופי?
- האם מצריך טיפול ניתוחי?
- חולים מדוכאי חיסון לא סובלים יותר מדיברטיקוליטיס, אך הם סובלים יותר מדיברטיקוליטיס מסובך וכן מאירועים חוזרים של דיברטיקוליטיס, על כן יש להיות יותר קלים על ההדק בהמלצה על ניתוח כבר אחרי אירוע אחד של דיברטיקוליטיס
- דיברטיקוליטיס של צד ימין הוא נדיר אך אם קורה מתרחש באיזור הצקום,, בעיקר במטופלים יותר צעירים. הטיפולים הדפניטיבי הוא קולקטומיה ימנית
- כלומר כריתה של האיליום הטרמינאלי, המעי הימני וקמצ מהמעי הרוחבי
- בעבר בחולים שהסתמנו עם דיברטיקוליטיס לפני גיל 50 הייתה נטייה להתייחס יותר בחומרה ולהמליץ כבר אחרי אירוע אחד על ניתוח, כיום אין המלצה כזו
- דיברטיקולוזיס יכולה לגרום פעמים רבות לדימום שבא והולך (כמו ברז). דימום פחות מגיע יחד עם דיברטיקוליטיס.
- לרוב זה דימום קל שלא מצריך טיפול
וולוולוס
- באיזה מדינות נפוץ?
- מה המיקום הנפוץ לוולוולוס במעי?
- -מה זה cecal volvulus &. cecal bascule
- נפות באיזור “חגורת הוולוולוס” הכולל את דרום אמריקה, אפריקה, מזרח תיכון, מזרח אירופה, רוסיה והודו
- המיקום הנפוץ לוולוולוס במעי הוא הסיגמואיד, אח”כ האיליום הטרמינאלי והקולון העולה (צקל ולוולוס), בשכיחות הרבה יותר נמוכה הצקום עצמו בלבד (צקך בסקולה) או הקולון הטרנסוורסאלי
- צקל ולוולוס - מתייחס למצב של וולולוס של האיליום הטרמינאלי יחד עם הצקום והקולון העולה. צקל בסקול מתייחס רק להתקפלות של הצקום כלפי מעלה - צקל בסקול הוא פחות נפוץ מצקל וולוולוס
2 גורמי סיכון לוולוולוס
באיזה גיל ולוולוס היא פתולוגיה נפוצה?
- באיזה חולים נפוץ?
עצירות כרונית
גיל מבוגר
לרוב קורה בעשור ה-7 וה-8 לחיים
- חולים פסיכיארטים מאושפזים
- איך יסתמנו קלינית חולים עם וולוולוס?
- איזה תסמינים נראה אם יש גם סבל מעי?
- מה נראה בצילום בטן ריק? סיטי? חוקן בריום?
- תסמינים של חסימת מעי גס
- אם יש סבל מעי יכול להיות גם טכיקרדיה, פריטוניטיס, ריבאונד, כאב עז
- בצילום בטן ריק נראה קופי בין סיין, בסיטי נראה סימן מערבולת ובחוקן בריום סימן מקור ציפור
טיפול בוולוולוס:
- מה הטיפול הלא ניתוחי? (2 אפשרויות)
- לכמה זמן יש להשאיר את הטיוב הרקטלי?
- האם לאחר שטיפלנו טיפול שמרני יש אינדיקציה לניתוח? מה הניתוח? למה כבר אחרי האירוע הראשון יש המלצה לכריתה?
- מה חשוב לעשות לפני ניתוח הכריתה?
- האם בניתוח הכריתה שנעשה תהיה השקה ראשונית או שניונית?
- באיזה 2 חולים יש אינדיקציה לדה- קומפרסיה ניתוחית?
- מה לרוב הניתוח? (לתאר מה כולל)
- איזה ניתוח נעשה בחלק מהמקרים (פחות מקובל)
- what is colopexy and for who it is done?
- טיפול לא ניתוחי:
- דה-וולוולציה עם סיגמואידוסקופיה או פרוטוסקופ קשיחה ולאחר מכן הכנסה של רקטל טיוב למשך 1-2 ימים
- בגלל שיעורי חזרה גבוהים של עד 70%, כבר אחרי מקרה אחד של וולוולוס שתוקן עם סיגמואידוסקופיה יש אינדיקציה לניתוח אלקטיבי לכריתת הסיגמואיד וביצוע השקה ראשונית. לפני הניתוח יש לבצע קולונוסקופיה לשלילת ממאירות.
- טיפול ניתוחי:
- מתאים למטופלים עם עדות לסבל מעי או לחילופין למטופלים בהם דה וולוולציה לא פולשנית לא הצליחה
- הניתוח הוא ניתוח עש הרטמן הכולל כריתה של הסיגמואיד עם הוצאה של קולוסטומיה וסגירת גדם הרקטום. בהמשך המטופלים יעברו השקה שניונית.
- עם זאת יש רופאים שעושים כריתה של הסיגמואיד עם השקה ראשונית עם או בלי סטומה מגנה פרוקסימאלית לאיזור ההשקה
- קולופקסי הוא פעולה אנדוסקופית להצמדת הסיגמואיד לקיר הבטן והוא נעשה למניעת ולוולוס נוסף בחולים שלא יכולים לעבור ניתוח כריתה