שיעור 6

Question 1

עמדה

Answer 1

• הערכה של אובייקט באופן חיובי או שלילי. האובייקט יכול להיות כל דבר בעולם - אדם, מושג, חפץ..

Question 2

מרכיבי העמדה:

Answer 2

כשמדברים על עמדה, מקובל לדבר על מושג שיש לו מרכיבים שונים: קוגניטיבי, רגשי והתנהגותי
ABC.

C קוגניציה – אמונות לגבי אובייקט: עולם הידע שלנו לגבי האובייקט. הידע שיש לנו לגביו, מהם הזיכרונות שיש לנו לגביו, תמונות שעולות לנו בראש כשחושבים עליו. למשל אם זה רה”מ-
• בנימין נתניהו ימני בדעותיו
• בנימין נתניהו אדם כריזמטי

A רגש – תחושות לגבי אובייקט: הערכה, מדברים עליו הרבה פעמים כמוקד העמדה. יכול להיות תחושות כלליות (ערכיותו- חיובי/שלילי), או תחושות ספציפיות (רגשות- גאווה, מחבבת, בושה, אכזבה). התחושות שמיוצגות אצלי בזיכרון וקשורות לקונספט של אותו אובייקט.
• אני אוהבת/לא אוהבת את בנימין נתניהו
• אני חשה בטחון/ בושה/ כעס/ גאווה כשאני חושבת על בנימין נתניהו

B התנהגות – פעולות הננקטות ביחס לאובייקט וכוונות התנהגות: עמדות מקושרות גם עם התנהגויות ספציפיות. כשיש את ייצוג האובייקט, יש גם ייצוגים של פעולות שאנו עושים ביחס לאובייקט הזה. מה אני עושה כשאני שומע/רואה את האובייקט? זה כולל גם התנהגויות ממשיות או כוונות להתנהגות- למשל, מוטיבציה.
• אני סוגרת את הטלוויזיה כשבנימין נתניהו מופיע על המסך
• הצבעתי עבור בנימין נתניהו בבחירות האחרונות.

הרעיון (לא היה בשיעור): לכל המרכיבים האלו יש ייצוג מוחי. הייצוג הוא לאו דווקא סמנטי, אלא של אזורים שונים במוח, או של שרירים מסוימים שיש להם אסוציאציה עם אותו אובייקט. למשל אם אנו שמחים להיתקל באובייקט מסוים, ואנו תמיד מחייכים, יכול להיות שהייצוג של אותו אדם עושה אקטיבציה לשרירים בפנים, או מפעיל אזורים שמפעילים שמחה לקראת אובייקט. אותו ייצוג מקושר לקונספט של האובייקט שיש לנו גם לגביו מידע.

Question 3

מדידת עמדות:

Answer 3

דיווח עצמי: סולם ליקרט (דירוג עמדה על סקאלה בין שתי קצוות): למשל- מהי עמדתך כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו? (סולם מ1 עד 7).

דרך נפוצה היא שאלון- אנשים מדרגים על סולם עם 2 קצוות את הערכתם לגבי אובייקט מסוים. הסולם מאפשר לנו לגשת באופן זמין לאנשים ולאסוף את תגובותיהם.

יתרון – זה קל להעביר למספר רב של נבדקים.
אך בשאלון, יש בעיות רבות שיכולות להשפיע על תגובות של אנשים:

בעיה מרכזית היא הניסוח- התגובות של אנשים מושפעות מאופן ניסוח השאלות, מהסקאלות ועוד.

עמדה זה דבר מורכב ולא ברור אם בעזרת שאלה אחת וסקאלה פשוטה ניתן להקיף את המורכבות של עמדה שכאמור בנוי מ3 מרכיבים. מתייחסים לעמדה כקונספט שהוא בעל רכיבים, וכאשר אנו מבקשים לסמן על סקלה אנו מתייחסים לרכיב הרגשי ולא לרכיב הקוגניטיבי וההתנהגותי. אנו לא מסוגלים להקיף בשאלה כזו את המורכבות של עמדה.

רצייה חברתית – יכול להיות שנענה כפי שאנו חושבים שמצופה מאיתנו לענות.

אנשים לא תמיד יודעים מה העמדות שלהם. מתקשר לבעיה של האינטרוספקציה שדיברנו עליה בשיעורים הראשונים.

אופציה נוספת היא שאנשים יודעים מהי עמדתם אך לא רוצים להביע אותה מכל מיני סיבות.

Question 4

דרכים אחרות למדידת עמדות שהן לא דיווח עצמי:

Answer 4

חוזק העמדה (זמינות): המידה שבה העמדה מוכנה להיות מעוררת ולהשפיע על חשיבה והתנהגות היחיד. לא רק להערכת אנשים לחיוביות/שליליות האובייקט, אלא עד כמה העמדה היא חזקה/חלשה- מתייחסים לזמינות בזיכרון- עד כמה העמדה בולטת וזמינה לי ויכולה להשפיע על החשיבה וההתנהגות שלי. צריך לשים לב שמודדים חוזק עמדה מצבי ולא כרוני, כלומר אם בדיוק עברתי קורס על בנימין נתניהו יכול להיות שהמידע מאוד זמין לי למרות שאני לא מסכימה עם דעותיו. לכן החוקרים שואלים שאלות נוספות כמו כמה אתה בטוח בעמדה וכל מיני שאלות מסביב שלא בודקות זמינות בלבד.

זמן תגובה : ככל שזמן התגובה לשאלה קצר, כך העמדה חזקה יותר. כשז”ת קצר- זה אומר שהמידע זמין לנו יותר בזיכרון.

שטף (fluency):
ככל שמספר המחשבות שעולות ביחס לאובייקט גדול יותר, כך העמדה חזקה יותר.- כמה קל/קשה לנו לשלוף את התגובה? למשל כמה מחשבות עולות לנו כששואלים אותנו לגבי רה”מ.

מרכזיות העמדה: ככל שעמדה מקושרת עם עמדות אחרות כך היא חשובה יותר. רוצים למדוד את חשיבות העמדה בתוך מערך העמדות של היחיד. מודדים עמדות שונות לגבי תחום מסוים ובודקים קורלציות בין העמדה הספציפית לעמדות נוספות רלוונטיות. למשל, לא שואלים מלא שאלות על רה”מ אלא על עמדות אחרות שקשורות לעמדותיו מתוך חשיבה שאם יש יותר קשרים במערך האמונות כך זאת עמדה יותר חשובה ומרכזית לאדם.

מדדים עקיפים/חבויים:

מדדים אימפליציטים (IAT)-
מבחנים שונים שבנו כדי למדוד עמדות בצורה אימפליסיטית. המדדים מבוססים על ז”ת ועל חוזק עמדה (זמינות האסוציאציה שיש לנו בין אובייקט מסוים לבין ההערכה שלו). הרעיון הוא לבדוק כמה מהר אנשים מקשרים בין “רה”מ” לבין “טוב/רע”.

תנודות ראש (הסכמה/העדר הסכמה)- מחוות גופניות כמו תנודות ראש/תנועה של “לא”- התקרבות-התרחקות- כשאני אוהב משהו אני אמשוך אותו אליי או ארחיק אותו כשאני לא אוהב. הרעיון- יש תנועות ומחוות גוף מסוימות שמקושרות עם אותן סכמות/ייצוגים של האובייקטים ששואלים לגביהם ורוצים למדוד את העמדה ביחס אליהם.

מדדים פיזיולוגיים (פעילות שרירי פנים, פעילות מוחית)- שרירי הפנים למדידת הבעות פנים שמקושרות עם רגשות חיוביים/שליליים.

Question 5

ניבוי התנהגות מעמדות:

Answer 5

מתוך מדידת העמדה רוצים לנבא את התנהגות האנשים.
LaPiere (1934)-
ביקר ב-250 בתי מלון, מסעדות, בתי קפה בארה”ב, יחד עם זוג סיני צעיר. רק במקום אחד סירבו לתת להם שירות.

הוא שלח מכתב למקומות האלו בבקשה להתארח/לאכול עם הזוג הסיני ו- 92% מהמקומות השיבו במכתב בשלילה- כי הם אינם נותנים שירות לאוריינטליים.

כלומר- מתאם נמוך בין העמדה להתנהגות בפועל: נציגי בתי העסק הביעו עמדה שלילית לגבי מתן שירות לזוג האוריינטלי, אך התנהגות שלהם הייתה שונה (הרוב אירחו).

Attitudes are poor predictors of behavior! (e.g., Wicker, 1969)
למה מפתיע אותנו שעמדות לא מנבאות התנהגות?

חלק מהפער נובע מבעיות דגימה- אנחנו חשופים לעדויות שיותר מעידות על הקשר בין העמדה להתנהגות. מתייחסים לדגימה מוטה שמאששת לנו תפיסה שההתנהגות שאנו צופים בה משקפת תפיסה/עמדה/אמונה מסוימת. חושבים למה סטודנט מגיע לקורס? ומעלים דברים לגבי הקורס עצמו- אוהבים את הקורס/המרצה. אנחנו מושפעים מעדויות שיש לנו על התוכן הספציפי אבל זה לוקה בבעיית דגימה- יכול להיות שמכלל האנשים שכן מגיעים לקורס יש אנשים שגם לא אוהבים את המרצה/הקורס, אבל הם שם כי הם לא רוצים להשלים את החומר לבד/אוהבים לשבת עם חברים.

הרבה פעמים גם לא יודעים לזהות מה קדם למה- חושבים שהתנהגות אנשים מעידה על העמדה שלהם אבל זה יכול להיות הפוך. אנשים מתנהגים בצורה מסוימת ומתוך זה מפתחים עמדה “הפוכה”.

Question 6

מתי עמדות (לא) מנבאות התנהגות?

Answer 6

רכיבים נוספים המשפיעים על ההתנהגות- עמדה היא רק מרכיב אחד שמשפיע על ההתנהגות, ומהמודל הנ”ל אנו רואים שיש רכיבים נוספים כמו נורמות ותפיסת שליטה.

חוסר התאמה בין מידת הספציפיות של העמדה המנבאת וההתנהגות המנובאת
(compatibility principle)-
העמדה הנמדדת היא הרבה פעמים מאוד כללית, וההתנהגות שרוצים לנבא היא מאוד ספציפית. למשל: ניבוי הסכמה לארח זוג סינים במסעדה מתוך עמדה על אוריינטליים או מתוך עמדה על אירוח זוג סינים משכילים במסעדה.
פתרונות: הציעו שיש לקרב את מידת הספציפיות להתנהגות-

לשאול על עמדות יותר ספציפיות (לא מהי עמדתך על עזרה לנזקקים, אלא האם תתרום לארגון
X?).

הפיכת ההתנהגות ליותר כללית (לא לשאול רק על התנהגות אחת ספציפית. למשל אם רוצים ללמוד על ביטוי הדת של אנשים- אפשר לשאול על מרכיבים שונים ולא רק על משהו ספציפי כמו הליכה לכנסיה. אם נסתכל על מכלול ההתנהגויות, יוצרים מדד התנהגותי כוללני יותר, שיתקרב בהתאמה שלו לכלליות העמדה).

רכיבים שונים בעמדה סותרים זה את זה (דיסוננס)- יש פערים בין המרכיב הקוגניטיבי (האמונות שלי על משהו) למרכיב הרגשי (מה אני מרגישה כלפי משהו). למשל לחשוב שמרצה מסוים הוא מאוד אינטליגנטי, אבל הוא יוצר אצלי כעס או אני לא מחבב אותו. או לחשוב שחשוב לדעת נושא מסוים כמו השואה, אבל בפועל זה נורא מדכא אותי וקשה לי לעשות את זה. עוד דוגמא היא עישון, יודעים שזה מזיק אך עדיין מעשנים.

אינטרוספקציה לגבי הסיבות לעמדות – אינטרוספקציה עשויה להוביל להחמצת “הסיבה האמיתית” בעיקר בעמדות מבוססות רגש ופחות לגבי עמדות מבוססות קוגניציה. למשל, אנשים שנתנו הערכה כללית של הזוגיות שלהם לעומת אנשים שערכו רשימה של סיבות ואז נתנו הערכה כללית – “אינטואיציות” ניבאו טוב יותר את מצב הזוגיות 9 חודשים מאוחר יותר.

התנהגות אוטומטית מול עמדות מודעות- ידוע שהרבה מההתנהגויות שלנו לא נובעות מתוך עמדות שלנו אלא מושפעות באופן לא מודע מרמזים סביבתיים. הרעיון: הרבה מההתנהגות שלנו היא אוטומטית, שנגרמת מתוך חשיפה למאפיין בסביבה שיוצר אקטיבציה (כמו פריימינג) לייצוגים שקשורים להתנהגות מסוימת, וכך מעלה את הסבירות להתנהגות הזו. למשל: נבדקים שנחשפו לתמונות של שחורים (יש אסוציאציה של שחורים לתוקפנות) הגיבו ביותר עוינות לנסיין, מאשר אלו שנחשפו לתמונות של לבנים. דוגמא נוספת היא נבדקים שנחשפו למלים שקשורות לזקנה (ביקורת) הלכו יותר לאט.

Question 7

Theory of planned behavior (Ajzen, 1985)

Answer 7

הציעו שכדי לחזק את הקשרים/להצליח לנבא התנהגות מתוך עמדות, צריך להתייחס לכמה מרכיבים (ולא רק לשאול על העמדה של אנשים להתנהגות ספציפית):

אמונות התנהגותיות- האמונה של אנשים לגבי התוצאות של התנהגות מסוימת.

אמונות נורמטיביות- האמונה של אנשים לגבי לחצים נורמטיביים, מה יהיה לאחרים לומר על ההתנהגות שלי.

אמונות שליטה- האמונה של אנשים לגבי קיומם של גורמים שיאפשרו/יחסמו את ההתנהגות. כולל גם את החוללות העצמית שלי (מסוגלות אישית) למידה שאני מסוגלת להביא לדברים לקרות. במידה שלאנשים אין אמונה שהוצאת ההתנהגות לפועל היא בשליטתם הסבירות שהם יתנהגו בצורה זו יותר נמוכה גם אם העמדה שלהם כלפיה חיובית. למשל אם אישה צעירה שמאמינה בשימוש בקונדומים אך היא מאמינה שזה לא בשליטתה אלא באחריות הגבר אז ההתנהגות לא בהכרח תנבא את ההתנהגות שלה.

האמונות מובילות לעמדה כלפי התנהגות ספציפית, נורמות סובייקטיביות שנוצרו לי ותפיסת השליטה בהתנהגות (הקושי/הקלות להוציא התנהגות לפועל). שלוש האמונות השונות מובילות ל- 3 אלו במעורבב.

כל אלו משפיעים על הכוונה- המוטיבציה שלי להוצאת ההתנהגות בפועל.

הכוונה מאוד קשורה להתנהגות- ככל שהכוונה לביצוע התנהגות גבוהה, כך עולה הסיכוי להוצאת ההתנהגות לפועל.
• משתמשים הרבה בתיאוריה הנ”ל ומראים שאם מודדים את כל הרכיבים האלו- מגיעים ליכולת ניבוי התנהגות בצורה מאוד טובה.
• תפיסת שליטה היא מרכיב חשוב- למשל אם נשאל גברים ונשים לגבי השימוש באמצעי מניעה, התוצאות יהיו שונות.
• מהשם וממרכיבי המודל, עולה שההנחה היא שהתנהגות היא תוצר של תכנון מודע, מכוון, לוקח בחשבון הרבה גורמים- אין תהליך רציונאלי של קבלת החלטות. לכן המודל מתאים לניבוי התנהגויות שהן יותר רצוניות.
• הבעייתיות-

המודל מניח רציונאליות, כוונה, תכנון, מחשבה ושקלול גורמים בתהליך החשיבה לקראת התנהגות.

המודל מבוסס על קורלציות אך מוצג כמודל סיבתי וזה לא בהכרח נכון.

Question 8

חוסר התאמה בין עמדות כלליות להתנהגות ספציפית Davidson and Jaccard (1979)

Answer 8

שאלו אנשים לגבי העמדות שלהם ביחס לשימוש באמצעי מניעה (החל משאלות כלליות על אמצעי מניעה עד לאמצעי מניעה ספציפים) ובדקו קורלציה בין העמדות לבין כוונות התנהגות.
תוצאות – ככל שהעמדה הייתה יותר ספציפית ככה הייתה קורלציה יותר נמוכה עם כוונה להתנהגות.

Question 9

חשיפה לדגל משפיעה על ההצבעה בבחירות

משתנים ומהלך המחקר:

Answer 9

משתנה ב”ת של priming: נבדקים ישראלים עברו הטרמה תת סיפית לתמונות של דגל או דגל מבולבל (לא יכלו להגיד מה רואים בבירור) 

משתנה ב”ת של הזדהות עם לאומניות ישראלית
(IWIN)-
שאלו סדרה של שאלות.
(לדוג’: “כשאת חושבת על עצמך באופן כללי, עד כמה חשוב לך היותך ישראלית?)
Low – לאומניות נמוכה
, High – לאומניות גבוהה:
ככה התייחסו לנטייה הפוליטית של האנשים, לא בשאלה ישירה אלא בדיקת משתנה לאומנות (גבוהה- תמיכה בימין).

משתנה תלוי:
1. דירוגי כוונת ההצבעה (1-שמאלני מאד עד 6-ימני מאד)- כשבועיים לפני הבחירות.
2. דיווח על הצבעה (1-שמאלני מאד עד 6-ימני מאד)- אחרי הבחירות.
רצו לבדוק: האם החשיפה לדגל השפיעה גם על כוונות ההתנהגות וגם על ההתנהגות בפועל. הכוונה תיווכה את השפעת הpriming על ההתנהגות.
ממצאים:

כוונת ההצבעה- ככל שציר ה”וויי” גבוה- מועמדים יותר ימניים.

בתנאי הביקורת, כשלא עברו פריימינג לדגל- הנבדקים הצביעו לפי הכוונות האמיתיות שלהם- לאומנים יותר אמרו שהם יצביעו לימנים ולהיפך. הקווים רחוקים אחד מהשני

אפשר לראות שהנבדקים שעברו חשיפה לדגל- כוונות ההתנהגות שלהם התמרכזו- הלאומניים יותר ופחות, ביטאו בכוונות ההצבעה שלהם עמדה יותר מרכזית, פחות קיצוניות. הקווים באותה נקודה. החשיפה לדגל גרמה לאנשים יותר להתמרכז ולהתאחד מבחינה פוליטית ולבחור (וגם להתכוון לבחור) בצורה יותר מיינסטרימית.

ראו את ההשפעה של החשיפה לדגל המשיכה גם כעבור זמן מה בבחירות עצמן. כלומר התאים גם להתנהגות בפועל זמן מה לאחר מכן.
ההסבר: אולי הדגל כסמל למשהו מאחד, גרם למרכוז העמדות.
ניבוי עמדות מתוך התנהגות

תיאוריות של עקביות קוגנטיבית (cognitive consistency)
o עקביות חשובה לאנשים
o תיאוריות של עקביות קוגניטיבית מסבירות כיצד אנשים מתארים ועושים רציונליזציה להתנהגות
o עמדות מתעדכנות ומשתנות כדי להתאים להתנהגות