פרק 1 Flashcards
כוחה של הסיטואציה
הפילוסופית ארנדט
מסקנתה שכל אחת מאיתנו מסוגלת להפגין אכזריות. מחקרים תמכו בעמדתה, והציפו את השאלה: כיצד הסיטואציה משפיעה על התנהגות האדם?
קורט לווין
מייסד הפסיכולוגיה החברתית המודרנית
שאב רעיונות מהפיזיקה וטען שהתנהגות אנשים בדומה להתנהגות אובייקטים, מושפעת משדות כוח בהם אנו נמצאים.
הניסוי של מילגרם
גייס נבדקים לניסוי העוסק בלמידה וזיכרון. הנבדקים היו בני המעמד הבינוני, פועלים, פרופסיונאליים בגילאי 20-50.
המורה צריך לספק שוקים חשמליים בעוצמה משתנה מ-15-450
80% מהנבדקים עברו את סף 150 וולט
בסוף הניסוי 62.5% הגיעו ל-450 וולט
הממצאים עומדים בניגוד מוחלט לתחזית פסיכיאטרים שטענו כי רק 20% יעברו את ה-150 וולט ורק 1% יעבור את ה-330 וולט.
מה גרם לנבדקים לנקוט בהתנהגות הזו בניסוי של מילגרם
- הסיטואציה הוצגה כמחקר מדעי- מצב לא מוכר למרבית הנבדקים, כך שהם לא יכלו לברוח מהתפקיד שהנסיין נתן להם.
- הנסיין לקח אחריות על המתרחש, הנבדקים לא ידעו את המהות האמיתית של הניסוי כך שלא יכלו להתנגד לדרישות.
- האופי ההדרגתי של הניסוי הוביל לפעולה הזו.
ניסוי השומרנים- דארלי ובטסון:
סטודנטים לתיאולוגיה נשאלו לגבי סיבתם ללימוד דתות (תועלת אישית או ערכים מוסריים ורוחניים) ולאחר מכן הופנו לשאת דרשה על משל השומרוני הטוב בבניין סמוך.
לחלק נאמר שעליהם למהר כי הם מאחרים ולאחרים נאמר כי יש להם זמן רב.
בדרכם לשם הם נפגשו עם אדם יושב עם ראש שמוט ונאנח.
הסתבר כי אופי הנטייה הדתית לא עזר בניבוי התנהגות האנשים בסיטואציה אלא האם הסטודנטים מיהרו לכיתה או לא (כ-60% עזרה בקרב אלו שלא מיהרו לעומת 10% בקרב הממהרים).
טעות הייחוס הבסיסית- לי רוס
אי הכרה בחשיבות של השפעות סיטואציוניות על התנהגות, יחד עם נטייה להערכת יתר של ייחוסים פנימיים/דיספוזישן על ההתנהגות
. כשאנו רואים סוהר מתאכזר לאסיר אנו עשויים לחשוב שנטיותיו האישיות הן אלו שגרמו להתנהגותו ולא הסיטואציה בה הוא נמצא.
dispositions
גורמים פנימיים כמו אמונות, ערכים, תכונות אישיות ויכולות המנחות התנהגות של אדם.
channel factors קורט לוין
מושג שנועד להסביר כיצד נסיבות שלא נראות חשובות על פני השטח יכולות להשפיע על התנהגות- הנסיבות יכולות לעודד התנהגות, לדכא אותה, או להוביל אותה לכיוון מסוים. הנסיבות הופכות את ההליכה בדרך אחת למאוד קלה, יותר מאשר דרך אחרת.
ניסוי של לבנטל
כיצד ניתן לעודד נבדקים להשתמש בטיפול רפואי מונע? ניסו לשכנע סטודנטים לקבל זריקת טטנוס, אך ראו שהצגת חומרים מפחידים לגבי הסכנות של טטנוס והדרכים לקבלו לא הובילו לעליה באחוז המתחסנים (רק 2% הסכימו לקבל את החיסון). רק כאשר נתנו לסטודנטים מפה של האוניברסיטה שלהם, עם עיגול סביב המרכז הרפואי ובקשה שיסקרו את הלו”ז השבועי שלהם כדי למצוא זמן מתאים לזריקה, ולתאר את הדרך בה ילכו למרכז הרפואי- מספר הזריקות עלה ל 28%. הערוץ במקרה זה - הדרישה להפוך נכונות כללית לתוכנית קונקרטית.
ערוץ נוסף המתקשר לשימוש בשירותי רפואה באופן כללי הוא מידת הקרבה של המרכז הרפואי, בעוד שגורמים אישיותיים אחרים אינם מנבאים הליכה לרופא.
פסיכולוגיית הגשטלט
לרוב התפיסות שלנו דומות לעולם האמיתי, אך לעתים הן מצריכות מידה רבה של פירוש מצדנו
הקו המנחה - אובייקטים לא נתפסים באמצעות מנגנון פסיבי אוטומטי, אלא ע”י הסקות לא מודעות לייצוגי האובייקטים. מה שאנחנו רואים הוא לא בהכרח מה שקיים אלא מה אפשרי- מה יכול להיות ניחוש טוב שקל לנבא לאור הייצוגים המאוחסנים שיש לנו על העולם ולאור ההקשר בו נתקלנו. שיפוטים ואמונות מובנים מתפיסות ומחשבות והם לא תוצאה ישירה של המציאות.
סכמות
כדי לדעת כיצד להתנהג בסיטואציות מסוימות, אנו נעזרים בסכמות- מבנה ידע המאחסן ידע בזכרון לגבי העולם החברתי והפיזי ולגבי אופן ההתנהגות בסיטואציות מסוימות או עם אנשים מסוימים. הסכימות משמרות את הסיטואציות הרגילות בחיים כדי שנדע למה לצפות ולא נצטרך להמציא את הגלגל מחדש בכל פעם (לדוג’ סכימה של מסיבה תכין אותנו לאנשים המתנהגים באופן שמח עם מוזיקה רועשת ברקע).
סולומון אש
ממייסדי הפסיכו’ החברתית, הראה שסכמות יכולות להשפיע על שיפוטים. נבדקים נתבקשו לדרג מקצועות על פי יוקרה כשלקבוצה אחת נאמר שהקבוצה לפניהם דירגה את המקצוע “פוליטיקאי” במקום גבוה מאד בעוד לשנייה נאמר שהמקצוע דורג במקום נמוך מאד. מניפולציה זו שינתה את התוצאות באופן משמעותי אך לא משום שהנבדקים שינו את דעתם בנוגע ליוקרת המקצוע- פוליטיקאי, אלא בגלל שהקבוצה הראשונה נטתה לחשוב על פוליטיקאים דגולים (ג’פרסון וכו’) בעוד הקבוצה השנייה נטתה לחשוב על פוליטיקאים מושחתים. כלומר, הנבדקים לא חיקו את חבריהם באופן עיוור אלא דעת חבריהם גרמה לשינוי קל בסכימה בה הם השתמשו כדי לשפוט את המקצוע. נסיונות שכנוע רבים בתקשורת עושים שימוש בזה ולא מנסים לשנות את הדעה שלנו אלא את אובייקט השיפוט שלנו.
סטריאוטיפים:
סכמות של אמונות שייחוס מסוים הוא מאפיין של חבר בקבוצה מסוימת. ניתן להשתמש בהן (באופן נכון או שגוי) בכדיי להנחות את האינטראקציה עם חברי אותה קבוצה. אנחנו נוטים לשפוט בני אדם לפי הסכמות שיש לנו- על לאומיות, מין, דת, מקצוע, שכונה… התוויות יכולות להיות הכרחיות לתפקוד יעיל ומהיר, אך יכולות להיות מוטעות ולהפחית מחשיבות מידע אחר רלוונטי יותר.
עיבוד אוטומטי ומבוקר
המוח מתפקד בשתי צורות:
- דרך אוטומטית ובלתי מודעת המבוססת לעתים קרובות על גורמים רגשיים.
- דרך מודעת ושיטתית אשר סביר יותר שתתבסס על מחשבה זהירה.
פעמים רבות גישתנו הראשונית כלפי אנשים (אדם מזיע עם תיק גדול בשדה”ת עשוי להיתפס כמחבל) מושפעת מהעיבוד האוטומטי ורק אחר כך העיבוד המודע נכנס לתמונה (מבינים כי האדם מזיע בשל החום הכבד בחוץ).
Devine מחקר של
מראה כיצד שתי דרכי העיבוד הנ”ל יכולות להוביל אצל אותו אדם לשתי גישות בלתי-תואמות כלפי קבוצות אחרות: אנשים ללא דעות קדומות עשויים להתנהג כמו אנשים בעלי דעות קדומות מוצהרות כשהתהליכים האוטומטיים שולטים בהם. לדוג’, כשאנשים קוראים מילים המזכירות אנשים שחורים ואח”כ מתבקשים לקבוע האם האדם עליו הם קראו הינו עוין או לא, הם יסברו כי הוא עוין יותר מאשר היו סוברים ללא המילים הנ”ל (ללא קשר לעמדתם בנוגע לשחורים שנבדקה באמצעות שאלון).
בנוסף, גרינוולד הראה שלנבדקים לבנים לוקח יותר זמן לסווג פרצופים שחורים עם גירויים נעימים מאשר לסווג פרצופים לבנים עם גירויים נעימים (שוב, ללא קשר לעמדתם המוצהרת בנוגע לשחורים).
סוגי עיבוד לא-מודע
- מיומנויות אוטומטיות (ע”י וויליאם ג’יימס) – לדוג’, נהיגה במכונית ללא מודעות לתנועות עצמן. ככל שהמיומנויות מתורגלות, ניתן לבצע אותן עם פחות מודעות.
- ייצור אמונות והתנהגויות ללא מודעות לתהליכים הקוגניטיביים שיצרו אותן (ע”י פרויד) - אנחנו לא מודעים לתהליכים הקוגניטיביים שהובילו ליצירתן של פעולות רבות (כגון שיפוט של אנשים, בחירת מועמדים לעבודה, הבנת אירועים פיזיים וחברתיים). ניתן לראות זאת באמצעות ניסויים בהם מציגים לנבדקים גירויים ויזואליים כה מהר שהם לא מודעים לכך שהם ראו אותם, אך הם משפיעים על אמונותיהם והתנהגותם.
פונקציות של עיבוד לא-מודע
תהליכים רבים מתרחשים מחוץ למודעות שלנו. זאת מאחר ותהליכים מודעים הם איטיים למדי ומתרחשים רק באופן סדרתי (זה אחר זה) ותהליכים לא מודעים הם מהירים יותר ומתרחשים באופן מקבילי. המשמעות של זה הינה שאנו לא מודעים לתהליכים רבים המשפיעים על האופן בו אנו רואים את העולם
לדוג’ כשהיד שלנו כפופה לכיוון הגוף אנו נוטים לאמץ גישה חיובית יותר כלפי גירויים נצפים מאשר כשהיד שלנו מושטת קדימה (יתכן כי במהלך האבולוציה למדנו לאמץ גירויים טובים ולדחות גירויים שליליים), אך רוב האנשים לא מודעים לכך כלל (כששואלים אותם האם תנוחת ידם השפיעה על דעתם, הם מתעצבנים וטוענים שזהו גירוי “לא רלוונטי”).
מילים הקשורות לזקנה גרמו לנבדקים ללכת לאט יותר והפעלת המושג “פרופסור” שיפרה ביצועים במבחן טריויה.
אבולוציה וההתנהגות האנושית- כיצד אנו דומים:
ע”פ התיאוריה האבולוציונית, תהליך הברירה הטבעית פועל על מנת לעצב חיות וצמחים כך שתכונות המגבירות את הסיכוי לשרוד ולהתרבות מועברות לדורות הבאים
תהליך זה רלבנטי לא רק לתכונות פיזיות אלא גם להתנהגות. הרבה מההתנהגות שלנו הועברה באמצעות ברירה טבעית ומקודדת בגנים שלנו. גישה זו הייתה פופולרית מאד עד שנות ה-20’ אך נזנחה מאחר ועשו בה שימוש גזעני. עם זאת, לקראת סוף המאה היא חזרה להיות פופולרית וכיום מכירים בערכה בהסברת התנהגות המשותפת לבני האדם.
תכונות אנושיות אוניברסליות
ע”פ התיאוריה האבולוציונית, תכונות רבות הן אוניברסליות, מאחר ונרכשו בתהליך האבולוציה על מנת לאפשר לנו הסתגלות מיטבית לסביבתנו
חלק מן התכונות הללו משותפות לנו ולחיות (בייחוד פרימאטים גבוהים) כגון: הבעות פנים, שליטה וכניעה וכו’, אך חלק גדול עוד יותר ייחודי לנו בתור יצורים אינטליגנטים, החיים בקבוצות, הולכים זקוף, דוברים שפה ומסוגלים לחיות כמעט בכל מערכת אקולוגית.
Theory of Mind -חיים בקבוצות, שפה ו
האבולוציה הובילה את האדם להתגורר בקבוצות חברתיות לכידות אשר הינן יעילות בהשגת מזון, הגנה מפני טורפים, רבייה וכו’.
השפה מסייעת למגורים בקבוצות ולהעברת כוונות, רגשות וגם אמונות לאחרים. יש הטוענים שתינוקות נולדים עם יכולת מולדת לשפה על מנת לעודד פעילות חברתית. השפה מתפתחת אצל כל הילדים הנורמליים באותם שלבים התפתחותיים באופן אוניברסאלי.
כל התינוקות נולדים עם היכולת להגות את כל הפונמות ובמהלך למידת השפה נותרות רק הפונמות הרלבנטיות לשפה. לפיכך, תינוקות יכולים ללמוד כל שפה שהיא, גם אם הם נולדים להורים חרשים. תאומים אפילו מפתחים שפה משלהם בעריסה עם חוקי דקדוק הדומים לשפות קיימות. כלומר, אין מערכות קוגניטיביות (מודולים) נפרדות לשפות השונות אלא מערכת קוגניטיבית משותפת אחת.
האבולוציה ציידה גם את האדם ב-“טום”: ההבנה שגם לאחרים יש רצונות ואמונות משלהם. כמובן שיש לכך השפעה עצומה על היכולת לגור בקבוצות. אפילו אצל ילדים בני שנתיים היכולת הזו קיימת (תינוק מבין שכשאמו מחזיקה בננה ליד אזנה היא משחקת כאילו זה טלפון) וילדים בני 3-4 יכולים לזהות מתי האמונות של האחר הנן שגויות. נראה בלתי סביר כי יכולות אלו הן נלמדות בלבד – ולכן יתכן כי הן מולדות.
העדויות החזקות ביותר לקיום ה-“טום” היא הממצא שלאנשים עם לקויות שונות, כגון אוטיזם אין אותה, או יש גרסה חלשה שלה (לרוב לא יבינו כי אדם שתכולת קופסה הוחלפה שלא בנוכחותו ינחש כי התכולה הנה זו שהייתה לפני ההחלפה). העדויות בנוגע לאוניברסליות מגיעות משבט באקה מקמרון אשר חבריו הינם ציידים-מלקטים אך עדיין הצליחו לרכוש את ה-“טום” בגילאים זהים לילדים במערב (המשימות הותאמו לעולם המושגים שלהם).
Parental Investment השקעה הורית
עקרון אבולוציוני לפיו עלות ותועלת מקושרים עם היתרבות וטיפוח צאצאים. לפי גישה זו, יש עלות ותועלת שונים עבור זכרים ונקבות, ולכן מגדר אחד תמיד יעריך וישקיע יותר בכל צאצא מהשני (באופן טבעי ונורמלי).
ע”פ תיאוריה זו, אצל רוב היונקים, מספר הצאצאים שנקבה יכולה להביא לעולם מוגבל מאד ולכן הגנים שלה גורמים לה להוקיר כל צאצא ולהשקיע הרבה בטיפול, בעוד הזכר יכול להביא מספר כמעט בלתי-מוגבל של צאצאים ולכן מעריך ומשקיע בהם פחות.
המנעות מהרעיון הנטורליסטי המופרך
הרעיון הנטורליסטי המופרך- הטענה שהדברים הם בצורה מסוימת כי הם צריכים להיות כך
התיאוריה האבולוציונית, כשהיא מיושמת על בני-אדם, שנויה במחלוקת. יש המתנגדים לאבולוציה מאחר והם חושבים שהמשמעות שלה היא שהביולוגיה מכתיבה את גורלנו, אך אין זה כך. דעה זו מכונה הרעיון הנטורליסטי המופרך (הטענה שהדברים הינם כמו שהם אמורים להיות) והיא שגויה. האנושות נמצאת בניסיון מתמיד ולרוב מוצלח לשנות את פני הדברים.
תרבות וההתנהגות האנושית: כיצד אנו שונים?
למרות הנטיות האוניברסליות, קיימת שונות רבה באופן בו נטיות אלו באות לידי ביטוי. זה נובע במידה רבה מיכולת ההסתגלות הגדולה של המין האנושי (ושל החולדות) לתנאים השונים- ולכן לתרבות השלטת יש השפעה רבה על התנהגותנו.
הבדלים תרבותיים בהגדרה העצמית
ההבדלים התרבותיים הינם עמוקים הרבה יותר מכפי שזה נראה והם חלים גם על דברים כגון מושג העצמי ותהליכים קוגניטיביים ותפיסתיים המעצבים מחשבות ואמונות.
התרבות המערבית הינה תרבות אינדיבידואליסטית: תרבות בה הפרט נוטה לראות את עצמו כיישות חברתית נבדלת אשר קשורה לאחרים קשר רצוני של חיבה וחברות, אך הינה נפרד מאחרים ובעלת מאפיינים שמתקיימים גם ללא קשר עם אחרים.
אולם, נראה כי חלק גדול מאנשי העולם משתייכים לתרבות קולקטיביסטית: תרבויות בהן אנשים נוטים להגדיר את עצמם כחלק מקולקטיב, כקשורים באופן בלתי ניתן להתרה לאחרים בקבוצה וכבעלי מעט בחירה חופשית או שליטה אישית בחייהם.
להגדרות הללו יש השלכות גדולות על המטרות האישיות והשאיפות של בני התרבות. למשל, במזרח אסיה, ההצלחה האישית חשובה לבני האדם, אך בעיקר בגלל שהיא מביאה כבוד לחברי קבוצתם, ולא בגלל שמעידה על הצלחתם כאינדיבידואל.
ניסוי של קים ומרקוס
משתתפים קוראנים ואמריקאיים קיבלו עט כתודה על השתתפותם בניסוי. אחד מן העטים היה בצבע שונה מן השאר. האמריקאים נטו לבחור את השונה, בעוד הקוריאנים בחרו את הדומה.
מדגים הבדלים תרבותיים בהגדרה העצמית
אינדיבידואליזם מול קולקטיביזם במקום העבודה
לסוגיות האינדיבידואליזם מול קולקטיביזם יש השלכה גם על מקום העבודה. סקר שנערך בקרב עובדי איי.בי.אמ בכל העולם, העלה הבדלים משמעותיים בין תרבויות אינדיבידואליסטיות וקולקטיביסטיות בציפיות מהמעביד (הכרה בהישגים לעומת דאגה לרווחה ובריאות), אווירה משרדית (חופש יצירה לעומת אווירה חברותית), ציפיות מהעבודה (מיצוי יכולות לעומת נאמנות) וכו’.. ממצאים דומים נתקבלו בסקר עמדות בקרב מנהלי עסקים מתרבויות מערביות לעומת תרבויות שאינן מערביות.
Dick and Jane, Deng and Janxing
ההבדלים בין סוגי התרבויות באים לידי ביטוי בשלבים מוקדמים מאוד כגון בתי-ספר, בהם הילד המערבי מחונך לנהוג באופן אדפטיבי לחברה בה הוא חי (אקטיביות, שליטה ובחירה עצמית) והילד הלא-מערבי מחונך בהתאם לחברה שלו (לנהוג בהתאם למערכות היחסים שלו). את ההבדלים רואים כבר בספר הראשון אותו מתבקשים הילדים לקרוא בתחילת כיתה א’.
מי אתה?
כשאנשים נשאלו “מי הם?” בסקר, חברי תרבויות אינדיבידואליסטיות נטו לתת תשובות נטולות הקשר, המתייחסות לתכונותיהם או העדפותיהם (חברותי, אוהב קמפינג וכו’..) בעוד שחברי תרבויות קולקטיביסטיות נטו לתת תשובות הקשורות לקבוצות שונות או הקשר מסויים (אני חבר של, אני עובד קשה בעבודה).
בסקר דומה שנעשה בקניה בקרב קבוצות שונות, נמצא שהתשובות של קבוצות שנחשפו לתרבות הבריטית, היו דומות לאלו של בני תרבויות המערב, בעוד שהתשובות של קבוצות השבטים היו דומות יותר לאלו של בני התרבות הקולקטיביסטית. זה מוכיח כי לא המודרניזציה כשלעצמה היא זו שקובעת את מושג העצמי (שכן הקנייתים לא נחשפו למודרניזציה), אלא האוריינטציה המערבית.
מספר הסתייגויות:
תרבויות הינן שונות במובנים רבים וקשה לקטלג כל אחת ולקבוע באופן וודאי שאחת אינדיבידואליסטית (עצמאית) והשנייה לא. בנוסף, יש שונות גדולה בין האזורים השונים של אותה התרבות. לעתים קיימים הבדלים מגדריים בתוך התרבות – במערב, גברים הם לרוב עצמאיים ואינדיבידואליסטיים יותר מנשים.
הסתייגות נוספת: אדם יכול להתנהג במצבים מסויימים בצורה עצמאית (תחרות) ובמצבים אחרים בצורה קולקטיביסטית (שירה במקהלה).
תרבות ואבולוציה ככלים להבנת סיטואציות
האבולוציה ציידה אותנו בכלים מולדים המותאמים לענות על הצרכים שלנו (רבייה, הישרדות וכו’) אשר מתבטאים בסכמות ונטיות התנהגותיות. אך רוב הכלים הללו ניתנים להפעלה גמישה או לשינוי בידי התרבות. התנאים התרבותיים קובעים אילו כלים יפותחו ואילו נטיות ננסה לעקוף. למשל, תינוקות יכולים לבטא את כל הפונמות, אולם התרבות מכתיבה אילו מהן יבוטאו בהמשך החיים, ואילו “ייכחדו
פסיכולוגיה חברתית וחשיבה ביקורתית
הרבה מהקורסים בקולג’ מלמדים אותנו לא רק עובדות ושיטות מחקר, אלא גם חשיבה הגיונית. קורסים מתמטיים מלמדים חוקי היגיון וקורסים בספרות מלמדים איך לקרוא טקסט מקרוב ולהפיק משמעויות שלא היו ברורות על פני השטח. כלי היגיון שכאלה יכולים להיות מיושמים באופן רחב בחיים המקצועיים והפרטיים.
האמונה היא שאין דרך טובה יותר ללמוד על חשיבה ביקורתית מאשר למידה של פסיכולוגיה חברתית. קורסים בפסיכולוגיה חברתית מציגים מידע רב על שיטות מדעיות. בשונה מהרבה מדעים אחרים, פסיכולוגיה חברתית מציגה שיטות אלו בהקשרים של אירועים יומיומיים מוכרים. זה מאפשר ליישם אותן באופן רחב בבעיות יומיומיות.
קורסים בסטטיסטיקה לדוגמא מלמדים חוקים לגבי חישוב שונות של תכונה מסוימת באוכלוסייה וחוקים על הערכות מתאמים בין שני אירועים. אבל הדוגמאות שמשתמשים בהם בקורסי סטטיסטיקה בד”כ כוללים מגרשים חקלאיים, מבחני “איי.קיו”, ועוד תופעות שלא נלקחות מחיי היומיום. וזה אומר שלקורסי סטטיסטיקה יש השפעה מוגבלת על מחשבה ביקורתית. כאשר ידע בסטטיסטיקה מיושם לחיים האמיתיים, הרווח להסקה בכללי גדול מאוד. אנשים יישמו היוריסטיקות סטטיסטיות וכללי אצבע להחלטות ביומיום, להבנת התנהגות של אנשים אחרים, ולביקורת עבור טענות מדעיות בהן הם נתקלים במדיה. זה נכון גם לעוד הרבה תכנים מתודולוגיים כמו הצורך בקבוצת ביקורת.
