שיעור 10 Flashcards
סרט 12 המושבעים
באופן כללי, מעבר לרוב הקבוצות, הקורלציה בין ניבוי קבוצתי לסדר ההשתכנעות בפועל, גבוה יותר מאשר ממוצע הניבויים האישי. כלומר- ההחלטה הקבוצתית יותר מדויקת מממוצע ההחלטות האינדיבידואליות.
רואים גם בתוך הקבוצות שיש שונות מאוד גדולה או נמוכה.
למה ההחלטה הקבוצתית הייתה מדויקת יותר?
הסבר:
יכול להיות שהנתונים שהתבססנו עליהם לצורך קבלת החלטה היו יותר מדויקים- מגוון יכולות של זיכרון כדי לבסס את ההחלטה בצורה טובה יותר. זה בא יותר לידי ביטוי בהחלטה הקבוצתית לעומת במיצוע ההחלטות הבודדות.
יותר זמן מאפשר יותר מחשבה. תוהים מה המחשבה כוללת.
בסה”כ: זמן וריבוי דעות השפיעו.
רואים הדגמה של הכוח של הקבוצה בקבלת החלטות. היה מצב של אי ודאות (לה היה הרבה מידע לגבי הדמויות) ובנוסף חוסר זמן בהחלטת היחידים, לעומת ההחלטה הקבוצתית שהיו לה יתרונות.
נקודות מהסרט:
הסתמכות של אנשים על סכמות והיוריסטיקות בצורה מאוד בולטת, מה שהוביל אותם לחשוב בצורה סטריאוטיפית על הילד (הרבה הזכירו את המוצא של הילד, הילד כשייך לקבוצה מסוימת (מהגרים, פורטוריקנים) ולא כאינדיבידואל עם מאפיינים אישיים- “הם”).
התייחסות לקבוצת החוץ “הקבוצה הזאת” “הם כולם אותו דבר”- הומוגניות של קבוצת החוץ. תופעה מוכרת. מכלילים את קבוצת הפנים שאנו כן משתייכים אליה כקבוצה הטרוגנית ומורכבת ממיוחדים.
הסתמכות על עדות ראיה- האישה ראתה את הילד ושמעה אותו מבעד לרכבת החולפת. אנשים נותנים משקל גדול לעדויות ראיה/שמיעה. נותנים משקל יתר לכך והרבה פעמים העדות הזו לא נכונה ומדויקת. אנשים יותר מאמינים למה שהם חושבים שראו מאשר למה שזכרו בפועל. הזיכרון מושפע מהבניות וציפיות שונות ולא תמיד הוא מדויק.
תהליכים של ייחוס- הסקת סיבתיות למעשה מסוים. הרבה פעמים כשאנו מסבירים התנהגות, הייחוס המידי שלנו הוא אוטומטי, מהיר ומבוסס על מידע תכונתי זמין שאנו בטוחים בו כגורם העיקרי. במקרה הזה ההשתייכות הקבוצתית של הילד (אתניות,שכונה, רקע סוציו אקונומי). רק בשלב הבא, כאשר שוקלים מידע נוסף בצורה יותר לוגית שדורשת זמן, משאבים ומאמץ- נותנים משקל גם לעוד סוגי מידע שלא נלקחים בחשבון בייחוס המיידי שאנו עושים.
סטריאוטיפים
אמונות ביחס למאפיינים של חברי קבוצה מסוימת.
- לדוגמא, סטודנטים לפסיכולוגיה הם… חכמים, תובעניים, חברותיים.
האמונות יכולות להיות שליליות/חיוביות. כל התייחסות לאדם ספציפי כבעל מאפיינים של הקבוצה ולא כבעל מאפיינים יחידניים.
האמונות יכולות להיות אמיתיות/מופרכות-יש סטריאוטיפים מדויקים יותר ופחות. נוטים לחשוב על כך שכן יש באמונות האלו שמץ של אמת.
מערבים חשיבה על אדם בודד לא כאינדיבידואל אלא כחלק מקבוצה.
גזענות / דעות קדומות (Prejudice)
רגשות שליליים כלפי פרט על בסיס שייכותו לקבוצה חברתית.
- לדוגמא, כעס, עוינות, פחד, גועל שנחווים בנוכחות חבר בקבוצה חברתית מסוימת.
אפליה (Discrimination)
התנהגות שלילית כלפי חברי קבוצה מסוימת על בסיס סטריאוטיפים.
- לדוגמא, בידוד או החרמה חברתית של חברי קבוצה מסוימת
ניתן להתייחס גם לפן החיובי של הסטראוטיפים (תהיה לי דעה טובה על מישהו בגלל שייכות שלו לקבוצה שאני מעריכה) ושל העדפה ולא רק אפליה אך כמובן המחקר חוקר רק את הדברים השליליים, ובד”כ גם ביום יום מתייחסים לנושא זה מהפן השלילי.
גזענות מודרנית
גזענות מודרנית= גזענות המכוונת כלפי קבוצה חברתית המתקיימת לצד דחייה של אמונות גזעניות גלויות- אנשים לא מחצינים את זה למרות שבפועל הם כן מחזיקים בדעות האלו.
תופעה שהמחקר הסטריאוטיפי צריך להתמודד איתה זה שלא מקובל כיום להפגין התנהגות מפלה/להשמיע סטריאוטיפים ודעות קדומות, כפי שהיה מקובל בעבר לפני חצי מאה.
ניתן לראות ביטוי לכך בטבלה שמראה סטריאוטיפים כלפי שחורים לאורך מספר דורות.
שאלו אנשים מה אחוז השחורים כבעלי התכונות האלו (שליליות/חיוביות): האחוזים שניתנים לתכונות השליליות גבוהים יותר בשנות ה30 לעומת שנות ה80 וה2000. אחוזים יציבים לגבי תכונות חיוביות.
השאלה- האם הירידה באחוזים משקפת פחות סטריאוטיפים ביחס לשחורים או משהו אחר? מחקרים שונים מצביעים כי התופעה של הגזענות הפכה לשונה. היום יש שימוש יותר בגזענות מודרנית, סימבולית. זה לא שאנשים פחות גזעניים כיום לעומת בעבר אלא שפחות מקובל לבטא את זה באופן מוחצן (פוליטיקלי קורקט וכדומה).
מדד הדמוקרטיה הישראלית 2008: תוצאות הסקר הראו כי 83% בעד שוויון זכויות לכל, 56% בעד שוויון לערבים, 57% בעד שוויון מגדרי. בעיה מחקרית – הסקר משנה את השאלות כל שנה (יש שאלות שחוזרות כל כמה שנים) ולכן קשה להשוות. עם זאת ניתן לראות (יש נתונים במצגת) שיש ירידה בביטוי הגזענות (האם תרצה לגור בשכנות ל…). עכשיו זה שוב מעלה את השאלה, האם באמת יש פחות גזענות או רק פחות ביטויים שלה?
נחלק גזענות לשני סוגים:
גזענות בוטה (“old fashioned” racism): אמונות לגבי קבוצות מיעוטים שהן גזעניות במובהק ומודים בהן בפה מלא.
- “שחורים הם גזע נחות ולכן מתאימים להיות עבדים”
גזענות מודרנית (סימבולית): דעה קדומה נגד קבוצה שקיימת בד בבד עם דחיתן של אמונות גזעניות באופן גלוי. היום בגלל דעות קדומות נראה פחות ביטויים גזעניים ויתכן שזה מסביר את התוצאות הנמוכות.
- למשל – דחיית העמדה שישנם הבדלים גנטיים באינטליגנציה בין הגזעים השונים מחד, אבל התנהגות חשדנית וחוסר נוחות בקרב שחורים מאידך.
מחקר של Hodson, Dovidio, & Gaertner, 2002:
- נבדקים שפטו מועמדים לקולג’
- כאשר המועמד הצטיין בכל המדדים או היה גרוע בכל המדדים – מועמדים לבנים ושחורים נשפטו באופן דומה.
- כאשר המועמד היה טוב בחלק מהממדים ופחות טוב בממדים אחרים, נבדקים בעלי דעה קדומה (כפי שנמדדה ע”י שאלון עמדות כלפי שחורים), שפטו נבדקים שחורים כפחות טובים מלבנים. החוקרים הסבירו זאת בגלל שכאשר השיפוט לא היה ברור לגמרי היה לנבדקים “תירוץ” ודרך להתחמק מאשמה בשימוש בסטראוטיפים.
- עדות לפער בין ביטויי גזענות בוטות לבין התנהגות בפועל.
עמדות אימפלציטיות – לאורך השנים התפתחו כלים עקיפים למדידת גזענות מודרנית:
- מדדי עמדות אימפליציטיות (חבויות) מודדים הערכות “אוטומטיות” של קבוצה חברתית (או כל אובייקט אחר)
- מדדים אלו נשענים על הקלות בה קטגוריות חברתיות מקושרות לאסוציאציות חיוביות או שליליות, לרוב זמן תגובה.
- עמדות אימפליציטיות לא תמיד מתואמות עם דיווח עצמי גלוי, עוד עדות לכך שכנראה הירידה היא בביטוי הישיר של הגזענות ולא בגזענות עצמה, או שמא שני מדדים שמודדים דברים שונים?
מדדים אימפלציטים:
IAT (implicit attitudes test)
- מדד עיקרי ונפוץ בימינו למדידת סטראוטיפים ועמדות אימפלצטיות.
- מופיעים שתי קטגוריות של שיפוט (טוב\רע, מקצוע מדעי\הומני וכו’) ושתי קטגוריות חברתיות (נשים\גברים, אשכנזים\מזרחים וכו’). המטלה בעצם היא מטלת סיווג, צריך לקשר בין אחת הקטגוריות החברתיות לאחת מקטגוריות השיפוט, לפי ההוראות שניתנו. הצימודים משתנים, חלק מהצימודים הם ה”טיבעיים” לנו לפי סטראוטיפים (אשכנזי ן-טוב) וחלק מהצימודים הפוכים להם (אשכנזים ו-רע). מה שמודדים זה את זמן התגובה לכל אחד מהצימודים.
• מוצאים שז.ת יותר מהיר כאשר הצימוד הוא טבעי לעומת צימוד לא טבעי. מחשבים את הציון לפי:
IAT D = (M1 – M2) / SD.
• תוצאות לדוגמא במצגת. מה שמעניין שרואים אצל נבדקים מכל המוצאים (מזרחים, מעורבים, אשכנזים) העדפה לאשכנזים במדד הסמוי אך לעומת זאת במדד הגלוי רואים את זה הכי פחות אצל המזרחים. כלומר גם למזרחים יש נטייה סמויה לאשכנזים, אבל הם פחות יבטאו אותה. התוצאות לא יכולות להתפרש כרציה חברתית מאחר והן סמויות ואם זה היה קשור לרציה חברתית היינו מצפים לראות תוצאות הרבה יותר קרובות ל0.
• ראו שאפשר לעשות כל מיני מניפולציות שישפיעו על תוצאות ה
IAT
כמו למשל, אם בודקים עמדות גזעניות של שחורים\לבנים הם הרבה יותר נמוכים כאשר יש חשיפה למשל למרצה שחור שמעביר קורס לכיתה של לבנים.
האימייל האבוד lost email:
מחקר- Tykocinski & Bareket (2009)
השתמשו בפרדיגמה פשוטה שבדקה התנהגות מפלה- “האימייל האבוד”.
שלחו מייל ל600 סטודנטים, 200 צוות עובדי מנהלה ו200 מרצים מבן גוריון.
האימייל לכאורה הגיע בטעות אל הנמענים, ויש בו פניה של אדם שמתנצל שלא יוכל להגיע לחתונה של החבר.
האימייל חתום ע”י אחד מ3 שמות באופן אקראי: 1.ישראלי יהודי 2. ישראלי רוסי 3. ישראלי ערבי.
רצו לראות איך ההשתייכות החברתית/קבוצתית תשפיע על החזרת מייל כדי להגיד שהוא היה בטעות.
נמדדה כמות המיילים שקיבלו חזרה (טעית במייל, תשלח אותו לאדם הנכון..).
הדפוס הכללי גרם לחוקרות להסיק שיש התנהגות מפלה.
מתוך המאמר עולה כי 92% מהצוות המנהלי הם נשים, וכי 20% מסגל המרצים הם נשים. 12% מהמנהלי ו16% מהאקדמי הם עולים מרוסיה, כך שזה לא נותן הסבר להבדל הזה. ב2 הצוותים יש פחות מ5% ערבים.
הסבר- החוקרות בחרו להסביר את האפקט לפי הסטריאוטיפים שיש לאנשים שגרמו להתנהגות שונה כלפי הקבוצות השונות.
איך סטריאוטיפים נוצרים ומשתמרים?
גורמים סוציו אקונומיים – השפעות תרבותיות, למידה, חשיפה למדיה (סרטים, טלוויזיה). חשיבה סטריאוטיפית מושפעת מאוד מגורמים סביבתיים כמו אלו. ילדים לומדים סטריאוטיפים מתוך תהליכי סוציאליזציה לתרבות שבה הם חיים, ומתוך חשיפה למודלים לחיקוי הם נחשפים להתנהגות ודעות של הורים למשל. קטגוריזציה לקבוצות שונות מתחילה בגילאים צעירים מאוד- מגדר, מעמד, תפקידי הורים וכו’.
גורמים כלכליים – סטריאוטיפים נוצרים כתוצאה מתחרות על משאבים מוגבלים. תיאורית הקונפליקט הריאליסטי בין קבוצות
(Realistic group conflict theory):
- תחרות על כמות משאבים מוגבלת מעלה קונפליקט בין קבוצות דעות קדומות ואפליה. משאבים יכולים להיות פיזיים (חלקת אדמה), כלכליים (עבודה), וכו’
- הדעות הקדומות החזקות ביותר קורות בקבוצה שמרגישה שיש לה הכי הרבה להפסיד. למשל, יותר עוינות מכוונת כלפי מהגרים בזמן מיתון
גורמים מוטיבציוניים – הערכה עצמית מושפעת מהזהות הקבוצתית (הסטאטוס וההישגים של הקבוצה). האדרה עצמית (תפיסה עצמית חיובית) יכולה להיות מושגת ע”י התייחסות שלילית (דה אוואלואציה) לקבוצה אחרת.
תהליכים קוגניטיביים - הבנייה, הטיות ייחוס
קטגוריזציה חברתית – הנטייה לסווג אובייקטים לקטגוריות. אדפטיבי, מאפשר ליצור רושם מהיר ולחסוך במשאבים- לא צריך לגבי כל אדם חדש שפוגשים לאסוף הרבה מידע ולעשות תהליכי ייחוס עמוקים. יש מידע זמין שבולט לנו, מקטלגים אנשים לקבוצה חברתית מסוימת (גברים,ילדים,ערבים,יהודים) ואז מתייחסים ככה גם לאדם עצמו. מעבר לזה שזה יעיל זה גם כמובן יכול להוביל לטעויות כי מתעלמים ממידע מייחד שמאפיין רק את אותו יחיד. הרי יש שונות רבה בין אנשים בתוך הקבוצה המסוימת. זה מוביל גם להכללות. אנחנו מצדיקים את השוני וההבדלים בין הקבוצות בדברים בסיסיים שלא תמיד הם הבסיס לשוני. קיטלוג אנשים כמו קיטלוג של כל אובייקט אחר (רהיטים, מאכלים).
מה שמייחד את הקטגוריזציה האנושית זה שהמקטלגים עצמם (אנחנו, האנשים), גם משתייכים לקטגוריות. עובדה זו יכולה לגרום להטיות נוספות, מעצם השייכות של המטה לאחת הקבוצות.
הנטייה לסווג את העולם ל”אנחנו”
(ingroup)
ו”הם”
(outgroup)-
יכול להשתנות בגבולות של הקטגוריזציה, אבל בכל מקרה מהר מאוד אנו נוטים לעשות קטלוג של מי שייך אלינו ומי לקבוצה אחרת.
o תפיסת יותר שוני (באופן מוגזם) בין הקבוצות מאשר בתוך הקבוצות: גברים ונשים שונים ביניהם מוגזם יותר מאשר נשים/גברים ביניהם.
o הומוגניות של קבוצת החוץ- הדגשה של שונות בתוך קבוצת הפנים (הטרוגניות, “אנחנו” בתוך עצמנו מיוחדים) ודמיון בתוך קבוצת החוץ (הומוגניות, “הם” אותו דבר): הסבר- ידע שונה, אנחנו מכירים יותר אנשים שמשתייכים לקבוצה שלנו (לימודי פסיכולוגיה) ולכן יודעים את ההבדלים בינינו, לעומת הקבוצה האחרת (הנדסה) שאנו פחות מכירים ויותר קל להכליל.
o התופעות הנ”ל קורות גם כשהקבוצות נוצרו באופן שרירותי
(minimal group).
מחלקים אנשים לפי צבעים-כחול/אדום, ועצם האבחנה והחלוקה בין אנשים, גם אם לא מבוססת על משהו רלוונטי- גורמת לתופעה.
עיבוד אינפורמציה מוטה ביחס לחברי קבוצת החוץ- אנחנו שופטים/זוכרים מידע שקשור לקבוצת החוץ באופן שונה מאשר מידע שקשור לקבוצת הפנים. גם הסכמות שיש לנו משפיעות על התפיסה שיש לנו לגבי קבוצה מסוימת (אדם מחזיק אובייקט עמום ואנו תופסים אותו בצורות שונות בהתאם לאדם שאוחז בו- שחור מחזיק אקדח, לבן מחזיק כלי עבודה).
נבואה שמגשימה עצמה- התנהגות בהתאם לאמונה שמעודדת את ההתנהגות המצופה. אנו מושפעים מהציפיות שלנו באופן שאנו מעודדים הרבה פעמים התנהגויות מסוימות.
מתאם מדומה- הנטייה לתפוס קשר בין אירועים (בעיקר ייחודיים ושונים) גם כשאינו קיים. כשאירועים בולטים מתרחשים ביחד, הצימוד שלהם בולט יותר. תפיסת אדם כשייך לקבוצה תוקפנית- נקשר יותר בין אירועים של אנשים ששייכים לקבוצה הזו ולאירועי אלימות. הקשר ישר יבלוט לנו וניתן לו יותר משקל כי יש לנו ציפייה מסוימת לקיום של הקשר הזה. (שחור שדוחף מיוצג כ”אגרסיבי”, לבן שדוחף מיוצג כ”משתובב”).
האם אפשר להתנגד לסטריאוטיפים?
האם מספיקה חשיפה לדוגמאות הסותרות את הסטריאוטיפ? לא תמיד! - אם יש סטריאוטיפ ששחורים הם תוקפניים וניחשף לדוגמאות רבות כמו ברק אובמה, אולי זה יערער את התפיסה הזו שלנו.
Subtyping
(תת קטגוריזציה) - נשים הן נהגות גרועות, נשים נהגות מרוץ הן נהגות טובות: כשדוגמה חורגת מהסטריאוטיפ, אנו נוטים לשייך את הדוגמה הספציפית לתת קבוצה. אם ברק אובמה הוא לא תוקפני, אז הוא שחור לא טיפוסי והוא משויך לקבוצת השחורים המשכילים. זה מאפשר לנו לשמור על הסטריאוטיפ שלנו, וזה אדפטיבי, יעיל וחסכוני והסכמות נשארות יציבות וקבועות. מייצרים קטגוריה עבור החריגים.
התנהגות לא סטריאוטיפית מיוחסת לגורמים מצביים ואילו התנהגות סטריאוטיפית מיוחסת לטבע האמיתי (תכונה) של האדם. לדוגמא: היא זכרה טוב את החומר לעומת הוא מוכשר! תפיסה שהתנהגויות סטריאוטיפיות הן יציבות וקבועות. דוגמא- הילרי קלינטון כאישה אסרטיבית: נגיד שאסרטיביות היא לא תכונה נשית, אלא מסבירים את האסרטיביות שלה כמשהו מצבי- חיה עם גבר חזק ודעתן, מעמד סוציו אקונומי גבוה.
