שיעור 1

Question 1

הגדרה קלאסית לפסיכולוגיה חברתית

Answer 1

החקירה המדעית של איך המחשבות, הרגשות והתנהגות היחיד מושפעות מנוכחות ממשית, מדומיינת או מרומזת של אנשים.

The scientific investigation of how the thought, feelings and behaviors of individual are influenced by the actual, imagined or implied presence of other(s)

Question 2

הגדרה מודרנית לפסיכולוגיה חברתית

Answer 2

ההגדרה המודרנית דומה לקלאסית, אך מדגישה יותר את ההקשר החברתי.

The scientific study of the feelings, thoughts and behaviors of individuals in social situations

Question 3

מאפיינים של הפסיכולוגיה החברתית

Answer 3

שואפת להבין ולנבא התנהגות אנושית, בד”כ של היחיד באינטרקציה עם האחר

לפעמים החקירה של ההתנהגות היא ישירה- תצפית, ספירת כסף, רואים התנהגות של חיזור/התקרבות. או מדידה עקיפה- של התנהגויות פנימיות כמו מחשבות/תחושות/מטרות- מנטאלי ולא חיצוני, סמויות.

ההקשר החברתי חשוב בהגדרה- מתעניינים בהתנהגות/מחשבה של אנשים בהקשרים חברתיים ולא כשאנשים מבודדים.

מה שמגדיר את הפסיכו החברתית כתחום מדעי זה החקירה המדעית- הכלי דרכו הפסיכו מנסה ללמוד על תופעות שונות. המתודה היא ניסוי מבוקר של תופעות חברתיות.

כוחה של הסיטואציה (ההקשר)- ההקשר הוא לא בהכרח חברתי אלא הסיטואציה מעניינת אותנו. ההשפעות של הגורמים המצביים המשתנים על ההתנהגות האנושית. איך הסביבה\המצב משפיעים על התנהגות האינדיווידואל.

Question 4

קורט לווין

Answer 4

אמר שכדי להבין את ההתנהגות של היחיד צריך להבין את האינטראקציה בינו לבין הסביבה

גרס כי:
1) התנהגות היא פונקציה של שני כוחות שפועלים במשולב: מאפייני היחיד ומאפייני הסביבה

2) Channel factors ערוצים
גורמים נסיבתיים שמעודדים או חוסמים התנהגות בכיוון מסוים -הסיטואציה לא חייבת להיות חברתית אלא זה כל דבר בסביבה שמשפיע על ההתנהגות שלנו, גם אם אנו לא מודעים להשפעה

הרבה פעמים הערוצים האלו עוזרים להפוך כוונת התנהגות עמומה לתוכנית פעולה קונקרטית

Question 5

הבניה סובייקטיבית:

Answer 5

כדי להבין/להסביר ולנבא התנהגות צריך לקחת בחשבון לא את מה שקיים בפועל בסביבה (נסיבות אובייקטיביות) אלא מה הפירוש שאנו כאנשים נותנים למציאות הזו (נסיבות סובייקטיביות).

יש הרבה דברים שיכולים להשפיע על תפיסת המציאות שלנו – מוטיבציה, הרגלים, ניסיון..

Question 6

מהי (לא) פסיכולוגיה חברתית?

Answer 6

סוציולוגיה- ניגשים לשאלות דומות אך בעזרת רמה אחרת של ניתוח. פסיכולוגיה מתעניינת ביחיד וסוציולוגיה מתעניינת בהתנהגות ברמת החברה, התרבות.

פסיכולוגיה קלינית- המיקוד הוא על האבנורמלי בעוד החברתית מתמקדת בנורמלי, טיפוסי, ממוצע. איך רוב האנשים מתנהגים.

פסיכולוגיה אישיותית- קרובה מאוד לפסיכו החברתית. אישיותית מנסה להסביר התנהגות אנושית ע”י התמקדות במאפיינים אישיים של היחיד.

פסיכולוגיה קוגניטיבית- הקוגניטיבית מתמקדת בחקר תהליכים מנטאליים ונטולי הקשר, ניתוק הקונטקסט מתוך ההתנהגות, מאפייני התהליך עצמו ולא איך הוא מושפע מנסיבות חיצוניות.

Question 7

תיאוריות נאיביות

Answer 7

את כולנו מעניין לדעת לנבא התנהגויות, הבנה למה היו תגובות מסוימות למצבים שונים. אולי כולנו פסיכולוגים חברתיים?

הפסיכולוגיה החברתית יכולה לחקור את השאלות האלו בכלים מדעיים ולהבין יותר לעומק את התהליך והמנגנון שהביא לתופעות האלו. ישנן גם תופעות לא מעטות שהן קאונטראינטואטיביות.

Question 8

למה פסיכולוגיה חברתית?

Answer 8

• הקוגניציה הגבוהה היא חברתית
• השפה נועדה לתקשורת חברתית
• העצמי הוא חברתי
• השפעות חברתיות על ההתנהגות (למשל, חיקוי)
• מצב חברתי הוא המרכיב החשוב ביותר באושר אישי
• פסיכופתולוגיה קשורה להתנהגות חברתית.

Question 9

השערת המוח החברתי

Answer 9

מדוע המוח של בני אדם מפותח יותר משל חיות אחרות? בני אדם היו זקוקים ליכולות קוגנטיביות מורכבות כדי לענות על צרכים סביבתיים שונים (נגיד לנדוד). יש שתולים את ההבדלים הללו בצורך חברתי של תחרות ושיתוף פעולה (השערת האינטילגנציה החברתית). עם זאת ההתפחות של המוח מעידה גם שבני אדם הם יצורים אולטרה חברתיים.

מה זה אומר? פרימטים אחרים גם פיתחו יכולות חברתיות אך בני אדם פיתחו גם יכולות שמאפשרות להם לפעול בקבוצות תרבותיות שיש להם סמלים וכלים מותאמי תרבות. כדי להתנהל בתרבות מסוימת צריך להכיר את הסמלים והמנהגים שלה וזה מה שייחודי לבני אדם.

Question 10

מצב חברתי ואושר אישי

Answer 10

• סיפוק מיחסים חברתיים (חברים ומשפחה) הוא המנבא החזק ביותר של סיפוק כללי מהחיים.
• בפרדיגמות של דגימת התנסות חברה של אדם אחר מוסיפה לחיוביות של החוויה. למשל, בדרך לעבודה אנשים שהלכו עם אנשים אחרים דיווחו על יותר תחושת אושר. כך גם בבית ובזמן האוכל.
• בהשוואה בין מדינות, מדינות עם קשרים חברתיים חזקים יותר במדדים לאומיים נמצאו כיותר “מאושרות”.
• אקסטרברטים (מוחצנים) יותר מאושרים ממופנמים.

Question 11

Mistakenly Seeking Solitude

Answer 11

מחקר של אפלי ושרודר. שלחו אנשים לנסוע בתחבורה ציבורית (שבד”כ נוסעים בתחבורה ציבורית) וחילקו אותם ל3 קבוצות: לראשונה אמרו לדבר עם אנשים במהלך הנסיעה, לשניה אמרו לחשוב מחשבות עם עצמם והשלישית הייתה ביקורת ואמרו להם להתנהג כמו שהם מתנהגים כרגיל. לבסוף כל הנבדקים מילאו שאלון לגבי שביעות הרצון מהנסיעה (נגיד כמה מהר עברה להם הנסיעה) ומצב הרוח שלהם. השוו את התוצאות גם לתיאוריות נאיביות של אנשים על תוצאות הניסוי. התיאוריות הנאיביות צפו שהאנשים הבודדים יעבירו את הנסיעה יותר בנעימים אך למעשה התוצאות היו הפוכות, אלו שהונחו לדבר עם אנשים נהנו יותר מהנסיעה. התוצאות השתחזרו.