שיקום לאחר החלפת מפרקים - נגה

Question 1

מאפייני מחליפי המפרק המבוגרים -

Answer 1

● גיל מבוגר (מעל גיל 65), רואים אצלם כאב, תפקוד ירוד, חולשת שרירים, הגבלה בטווח התנועה, עיוות צורה, ירידה במשוב הפרופרוציוסטיבי

Question 2

● השפעת המאפיינים על התפקוד הכללי

Answer 2

• הדברים האלו מביאים למפל כזה של דיס פונקציה, התנועה משתנה, יכולת ההליכה יורדת, תפקודי היום-יום
  ADL- activities daily
  נפגעים. למשל לבשל- זה דורש עמידה , רחצה- צריך לעמוד במקלחת ולהעביר משקל כדי לסבן אזור מסוים בגוף.

בעקבות הירידה ב
ADL
יש ירידה בכושר הגופני הכללי.

Question 3

הכנה להחלפת מפרק –
מטרת הטיפולים המקדימים

Answer 3

●- המטרה היא להביא את המטופל במצב האופטימלי לתהליך הניתוחי, גם בפן הנפשי והמוכנות, נותנים לו מידע שיהיה יותר רגוע, וגם היבטים פיזיקליים- טווח תנועה, שימור התפקוד כמה שאפשר ואם אי אפשר למצוא אדפטציות לזה.

● מסגרות הכנה - יש סדנאות / מפגשים להכנה לניתוח- כרוכים יותר במידע לקראת הניתוח- מה יידרשו שיהיה להם בבית (למשל ידיות בשירותים- שהמטופל יוכל לעזור לעצמו לקום) , המטופל צריך לדעת מה המגבלות שצפויות לו לאחר הניתוח ולהכין את ההתאמות לפני כן.

● תיאום ציפיות - יש הרבה תפיסה מוטעית של הציבור וגם של המטפלים – בעניין של מה זה אומר להחליף מפרק. יש תחושה כאילו מחליפים חלק מקולקל באוטו. הרבה פעמים הציפיות לא תואמות את המציאות.

Question 4

התייחסות למחלות רקע

Answer 4

● - צריך לזכור שאנשים בגיל הזה לרוב עם בעלי מחלות רקע – אם לא נכין אותם כמו שצריך זה יכול לפגוע באיזון של מחלת הרקע שכבר קיימת אצלם.

Question 5

יכולות לשיקום לאחר החלפת מפרק-

Answer 5

● ניידות- מיד אחרי הניתוח מתחילים בתרגול.
● שיפור טווח תנועה
● חיזוק של השרירים
● שיקום שליטה עצבית שרירית (פרופריוצפטיבי)
● שיקום תבנית הליכה
● שיפור כושר גופני כללי והעלאת סיבולת לב ריאה.

Question 6

ניידות –

Answer 6

● שלב 1 – מעברים וניידות בסיסית – לרוב עם אמצעי עזר.

● שלב 2- ניידות במבנה ומחוץ למבנה ותרגול מדרגות- בערך לאורך שבוע-שבועיים- חודש.
* יהיו כאלה שכבר אחרי 3 ימים ינסו לעלות מדרגות אבל זה לא אומר שהם יתפקדו עם זה טוב ביום-יום.

● שלב 3 – ניידות על משטחים שונים (מדרון, שיפוע, דשא, משטחים בלתי יציבים).

Question 7

טווחי תנועה -

Answer 7

● שלב 1- 6 שבועות בהתאם לקונטרה אינדיקציות.

● שלב 2 – הגעה לטווחי תנועה אופטימליים (לאחר 6 שבועות).
.
● שלב 3 – הטמעת טווחי התנועה בתפקודים השונים מההתחלה אבל במיוחד בשלב 3

*במשך כמה שנים למטופלים האלו נטמע במוח שלהם תבנית תנועה לקויה (עקב הפגיעה/פציעה שהייתה להם)- עלינו להתחיל להטמיע תבנית כמה שיותר תקינה כבר מהימים הראשונים.

Question 8

למה טווחי תנועה אופטימיילם ולא מלאים?

Answer 8

כי לא כל המשתלים מאפשרים להגיע לטווח תנועה אופטימלי

Question 9

חיזוק שרירים

Answer 9

– דגש אבדוקטורים (הלפרין הוסיף)

● שלב 1 – ללא התנגדות של מנופים ארוכים- לא אתן למטופל משקולת מיד, נמשך 6 שבועות.

● שלב 2- בנשיאת משקל ותוך תרגול פונקציונלי – יכול להתחיל כבר מהיום הראשון.

● שלב 3- מתן התנגדות, שיפור תזמן וקואורדינציה. לאחר 6 שבועות.

Question 10

מה גורם לירידה במשוב הפרופריוספטיבי?

Answer 10

• התהליכים הארטריטים (שינויים ניווניים) גורמים לכך שיש ירידה במשוב הפרופריוצפטיבי.

בנוסף, גם התהליך הניתוחי מייצר ירידה במשוב.

כלומר- גורם לירידה ומחסור גדול יותר אפילו ממה שהיה

Question 11

● עקרונות תרגול שליטה עצבית שרירית-

Answer 11

• שיחזור המנח המפרקי – מייצרת בדרך של תרגול את המפרקים בזוויות מסוימות , בהתחלה המטפל מניח את המפרק במצב מסוים ולאחר מכן נבקש מהמטופל לנסות להביא את עצמו למנח הזה. בשלב הראשון של השיקום בעיקר נתמקד בעקרון הזה.
• תרגול במשטחים לא יציבים.
• תרגול בעיניים עצומות- הצורך במשוב הפרופירוצפטיבי מתחדד שאין את המשוב הריאתי.
• הפעלת עומס בלתי צפוי.
• נוסיף את שאר העקרונות בהדרגה - לאחר שהמטופל יציב יותר.

Question 12

שיקום תבנית הליכה ושיפור כושר גופני –

Answer 12

● הקנייה תבנית הליכה תקינה (עם או בלי מכשיר עזר)- יכול להיות הרופא יגיד שאין צורך באביזר עזר אבל כפיזיותרפיסטים נרצה שהוא כן ילך בהתחלה עם מכשיר כדי לתקן את תבנית ההליכה שלו.

● תרגול צורות הליכה שונות (לצדדים, לאחור..)- גם בהקשר מהירות, פעם איטית, פעם מהיר..

● שיפור מרחק הליכה

● שיפור מהירות הליכה

● הליכה במשטחים שונים- דשא, חול, מדרכה.

● שחיה והליכה במים- המים מייצרים התנגדות, מקלים את משקל הגוף.

● פעילות אירובית- לפעמים בגלל שאי אפשר ללכת הרבה, ואז אין את האפקט של האירובי, נבקש מהמטופל לרכב על אופניים.

Question 13

עומס על המשתך

Answer 13

באופן עקרוני המשתל אוהב עומסים, לכן מי שלא יילך ולא ידרוך , לא יקבל את ההשפעה המירבית והמיטבית מהמשתל (גם העצם צריכה את הדריכה).

מצד שני פעילות ספורטיבית מאוד עצימה- הפרוטזות עצמן לא יכולות לעמוד בה.

Question 14

בטיחות המטופל -
סיכונים עיקריים

Answer 14

1. מצד אחד שחיקה של הפרוטזה.
2. מצד שני יש גם סיכון לנפילה- גם נפילה באנרגיה לא מאוד מאוד גבוהה יכול ליצור שבר (שבר סביב הפרוטוזה) ההשלכות שלו לא פשוטות, בדרך כלל בניתוח יוסיפו פלטה שיעגנו אותה קרוב לפרוטזה. או שמכניסים פרוטזה חדשה עם סטנד ארוך יותר שיקבע גם את השבר.

● חשוב כן לנסות להתאים את השיקום לציפיות המטופל אבל גם להבהיר לו בדיוק מה מומלץ לו ומה לא, ואם בסוף הוא מחליט לעשות מה שלא המלצתי לו , חשוב לתעד שאמרתי לו שזה לא מומלץ והוא בכל זאת עושה זאת.

Question 15

סוגי ספורט לא מומלצים

Answer 15

● ספורט מגע מכל סוג שהוא

וספורט שיש בו סכנות נפילה מאוד גבוהות (סקי) וטניס (בגלל שיש הרבה האצות, האטות ושינויי כיוון מהירים).

Question 16

סיכום –

Answer 16

● השיקום כולל נושאי מיקוד שונים
● קיימות מספר פאזות ובכל פאזה – שלבי שיקום שונים דגשים שונים.
● המטרה היא להגיע לתפקוד טוב יותר מהתפקוד הטרום ניתוחי (כשנה שנתיים לאחר הניתוח). הכוונה בטרום ניתוחי – בערך שנה לפני הניתוח לא לפני. (יותר אצל צעירים).
● ההתקדמות היא מדורגת, תוך שמירת התוויות נגד, בהתאם למצבו של כל מטופל ותוך התחשבות במכלול גורמי הרקע.