נפיחות פוסט אופרטיבית (ניתוחית) דגש החלפת ברך. Flashcards
מדוע יש נפיחות לאחר ניתוח?
- בזמן הניתוח יש הרס של רקמה. המובילה לשני מצבים עיקריים.
שני מצבי הנפיחויות לאחר ניתוח
- המטומה
- היפרמיה
המטומה
שטף דם פנימי שמוביל לנפיחות
היפרמיה
נוכחות עודפי דם בכלי דם שמספקים חלק מסויים בגוף. בהיפרמיה פעילה יש זרימת דם מוגברת שגם כן מובילה לנפיחות.
שני סוגי נפיחויות:
- נפיחות חוץ מפרקית
- נפיחות תוך מפרקית
למי קשורה הנפיחות החוץ מפרקית?
למערכת הלימפה
איך מאפיינים את הנפיחות התוך מפרקים?
- מאפיינים אותה על ידי בדיקות.
השפעת הנפיחות החוץ מפרקית:
*עיכוב תהליך ההחלמה- הנפיחות לוחצת על כלי דם קטנים וגורמת לסירקולציה פחות טובה.
*הגברת הכאב
*הגבלה בטווח תנועה- עקב נפיחות
*הגברת הסכנה לזיהום—המתח על העור יוצר סדקים מיקרוסקופיים (במיוחד את אנשים מבוגרים או בעלי תזונה לקויה).
*מעבר משלב הנפיחות לשלב הבצקת הכרונית
הכאב נוצר עקב שני סוגי גירויים:
*גירוי מכני - הגירוי המכני לוחץ על הרקמות הרכות, והרצפטורים ללחץ מתעוררים – אך אם הלחץ בעוצמה גבוהה מידי, סיבי הכאב מתעוררים ושולחים מסר של כאב.
*גירוי כימי – קשור לתהליכים הדלקתיים. מתווכי הדלקת שנמצאים באיזור מעוררים את סיבי הכאב.
המעבר משלב הנפיחות לשלב הבצקת הכרונית:
*יש תהליך שבו שוקעים חלבונים בתוך אותו נוזל, ובעצם מקבלים מצב של בצקת שהיא הרבה פחות גמישה ויותר קשה להפטר ממנה – נראה רגליים נפוחות וכו’. ברגע שהמצב הופך להיות כרוני זוהי בעיה שקשה להפטר ממנה.
השפעות הנפיחות התוך מפרקית:
*הגברת כאב
*הגבלה בטווח תנועה
*שינוי בתגובה הפרופריוצפטיבית
*AMI
*שינוי בתבנית ההליכה- הליכה הופכת כפופה יותר, תוך הפחתת עבודה, הבלימה וייצור הכח בברך. הסיכון לפציעה עולה
AMI
פועל בשני מישורים-
הנפיחות מייצרת אינהיבציה לפעילו השרירית לצורך הגנה עצמית כביכול.
יוצרת שינוי בתבנית הגיוס המוטורי
בהיבט של איניבציה לפעילות השרירית
*זהו רפלקס איניבטורי שכולל הפחתה ברפלקס השריר, הפחתה מתמשכת בכח השריר של שרירים סביב המפרק.
*קורה באופן אוטומטי.
*בפועל- התוצאה היא חשיפת המפרק לנזק נוסף.
תכונת האיניבציה שנובעת מנפיחות
*האיניבציה היא סלקטיבית ולא פועלת באופן מאוזן על השרירים. חלק מהשרירים נכנסים לאיניבציה על מעט מאוד נפיחות וחלק על יותר.
האם האיניבציה נובעת תמיד בגלל כאב?
*מחקרים בדקו האם האיניבציה היא בגלל כאב, והתוצאות הראו שלאו דווקא. כלומר גם לנפיחות ללא כאב יש השפעה איניבטורית.
שינוי הגיוס המוטורי
*השפעה נוספת היא שינוי תבנית הגיוס המוטורי.
*לדוגמה שריר הוסטוס מדיאלי אובליק הכי רגיש לנפיחות, ולכן כשהוא יוחלש- יהיה חוסר איזון שיפגע בפיקה.
*הסיבה לשוני על ההשפעה של השריר הוא מיקום הבטן של השריר, זווית הסיבים של השריר ומיקום מבחינת העומק.
במצב של חיזוק השריר במצב של נפיחות
בנוכחות של נפיחות, למרות פעולות לחיזוק השריר, לא יושג חיזוק.
לכן אם ניתן תריגלי חיזוק והשריר לא יתחזק, שווה לבדוק האם יש נפיחות שפספסנו.
*חיזוק על נפיחות יכול לגרום למעשה לאטרופיה.
ולכן כפיזיותרפיסטים, איזה סוג פעולה נעדיף לבצע במצב של נפיחות?
*במצבי נפיחות נעדיף עומסים בשרשרת קינמטית פתוחה ולא סגורה. נעבוד על ליבה, עיסוי ונלמד את המטופל לעסות את עצמו. חבישה
שינוי בתבנית ההליכה- הרחבה.
- הגברת הכיפוף בירך ובברך
- הגברת הכוח בשרירים המיישרים של הירך
- ירידה במהירות ובכוח מיישרי הברך
- עליה בכמות העבודה של מפרק הירך
- ירידה בכמות העבודה בברך- הפקת פחות מכל צעד שאני עושה
- ירידה ביכולת בלימת זעזועים במפרק הברך
- שינוי בתבנית הגיוס השרירי ב Quadriceps ובHamstrings .
טיפול להפחתת נפיחות:
- וויסות של עומסים
- MICE
- עיסוי
- קור
- תנועתיות ופעילות שרירית
- אלקטרותרפיה- זרמים להורדה של נפיחות. נפיחות שלאחר ניתוח פחות מגיבה טוב לאלקטרותרפיה.
הנחיות לפעילות שרירית –
- ללא נשיאת משקל
- בעוצמה תת מירבית
- רצוי להתחיל את התרגול במרכז הטווח - ירידה מופחתת בכוח השריר ושינוי מינורי יותר ב-
IAP - לחץ תוך מפרקי והוא גם גורם אינהיבטורי לפעילות השרירית.
*כל מה שדיברנו עליו נחקר בעיקר על ברך, אבל לאחרונה אמרו גם שזה נכון לגבי ירך וקרסול ומעט על הכתף.