מבוא לשברים- עצמות Flashcards
תפקידי העצמות
▪ שלד לגוף
▪ מנוף לשרירים
▪ הגנה על רקמות רכות
▪ הכלת מערכת ההמטופוייטית - מערכת שיוצרת את תאי דם.
סוגי העצמות
▪ ארוכות
▪ שטוחות
▪ קצרות .
מבנה העצם הארוכה
▪ דיאפיזיה - החלק המרכזי. בו נמצא גם מח העצם.
▪ אפיפזה - החלק שנמצא בקצוות.
▪ מטאפיזה - אזור המעבר בין החלק המרכזי לקצוות.
מבנה העצם- היסטולוגיה
עצם כמו כל רקמת חיבור אחרת מכילה מטריקס חץ תאי המקיף ומפריד תאים.
המטריקס מכיל כ15 אחוז מים, 30 אחוז קולגן, וכ55 מלחים מינרלים מגובשים.
קשיחות העצם תלויה ברכיבים האנאורגניים וגמישות העצם תלויה בסיבי הקולגן. השילוב הזה מקנה לעצם את האיזון בין קשיחות לגמישות.
Calcification
תהליך ההתגרמות.
המינרל המלחי שנמצא הכי בשפע הוא סידן פוספט. הוא משולב עם מלח מינרלי אחר, סידן הידרוקסיד, על מנת ליצור גבישים של הידרוקסיאפטיט. כאשר הגביש נוצר, הם משתלבים עם מלחים אחרים, כמו סידןקרבונט, ויונים כמו מגנזיום, פלואוריד, אשלגן וסולפט.
כאשר הם מונחים ברשת שנוצרת על ידי סיבי הקולגן, הם מתגבשים והרקמה מתקשה. תהליך זה, שנקרא- התגרמות, מתחיל על ידי תאים בוני עצם הנקראים אוסטאובלסטים.
מלחים מינרליים מתחילים להתגבש במרווחים המיקרוסקופיים בין סיבי הקולגן. אחרי שהמרווחים מתמלאים, הגבישים נערמים סביב סיבי הקולגן. השילוב של מלח מגובש וסיבי קולגן אחראי לתכונות של העצם.
כאשר הצורך למינרל מסויים עולה, או כחלק תהליכי פירוק או יצירה של עצם, תאי עצם אוסטאוקלסטים מפרישים אנזימים וחומצות אשר מפרקות את דבישי המלח או סיבי ההקולגן של המטריקס החוץ תאי.
שכבות העצם
periosteum- מבחוץ צמוד לעצם כמו ניילון נצמד ודרכו נכנסים כלי הדם לתוך העצם והגידים מתחברים אל העצם. בחלק זה שוכנים העצבים התחושתיים המבשרים למח על חבלה או שבר בעצם.
endosteum מבפנים.
סוגי תאים בעצמות
▪ Osteoblast
▪ *Osteoclast
▪ *Osteocyte
▪ Lining cell
אוסטאופרוגניטור-
linning cell
- נמצאים בחלק הפנימי של הפריאוסטאום, באנדווסטיאום ובתעלות בתוך העצם הנמכילות כלי דם. תאי גזע לא ספציפים שמוצאם מתאים מזנכמלים, הם התאים היחידים של העצ ם שעבורים התחלקות תאית- התאים הנוצאים מתפתחים לאוסטאובלסטים.
מהו תא מזנכמלי?
המזנכימה היא רקמת החיבור עוברית, ותאיה מסוגלים להתפתח ולהתמיין לרקמות שונות, ביניהן רקמות חיבור, עצם, סחוס שהם בעצמם תאים מזנכימאליים, מערכת הלימפה ומערכת הדם.
אוסטאובלסטים
- תאים בוני עצם. הם מסנטזים ומפרישים סיבי קולדן וחומרים אורגנים אחרים הדרושים ליצירת המטריקס החוץ תאי של רקמת העצם, ומתחילים את תהליך ההתגרמות. כאשר הם מקיפים את עצמם במטריקס, הם הופכים לכלואים בהפרשה שלהם והופכים לאוסטאוציטים.
אוסטאוציטים
תאי עצם בוגרים והם התאים העיקריים ברקמת עצם ואחראים לשימור המטבולזים היומיומי- כמו חילוף חומרים עם הדם. לא עוברים התחלקות.
אוסטאוקלאסט
תאים עצומים שמוצאם מחיבור של לפחות 50 מונוציטים (סוג של תאי דם לבנים), הם מרוכזים האנוסטיאום. בצד של התאים הפונים לפני שטח העצם, הממברנה שלהם מקופלת למבנה של קפלים קטנים- שם הם משחררים אנזימים ליזוזומים וחומצות המעכלות חלבונים ומינרלים של המטריקס החוץ תאי. זה תהליך טבעי. כחלק מהתילך הורמונלי, הם עוזרים לווסת את רמות הסידן בדם.
רימודלינג:
- תהליך של החלפת רקמת עצם ישנה על ידי חדשה. כולל שני שלבים:
- Bone resorption- הסרה של מינרלים וסיבי קולגן על ידי אוסטאוקלסטים
- Bone deposition- הוספה של מינרלים וסיבי קולגן על ידי אוסטאובלסטים
- בכל שלב, בערך 5 אחוז מכל מסת העצם עוברת תהליך של רימודלינג.
- קצב הרימודלינג משתנה בין חלקי הגוף. איזורים שבהם יש קצב חילוף מהיר יותר או פחות.
- בכלל שחזוק העצם מושפע לפי כמה מאמץ יש עליה, אם על איזור שעובר רימודלינג יש עומס גדול יותר, העצם תגדל עבה וחזקה יותר מזו הישנה.
- גם צורת העצם עשויה להשתנות לפי דפוסי המאמץ.
- במהלך שלב הספיגה, האוסטאוקלסטים מתחברים בחוזקה לשטח העצם באנדוסטיאום או פריאוסטאים ויוצרים מחסום חסין לדליפות בקצה הגבול המרופרף שלהם. אז הם משחררים אנזימים המעכלים חלבונים וכמה חומצות לצוף הכיס האטום. האנזימים מעכלים סיבי קולגן וחמרים ארוגנים אחרים בעוד החולצות ממיסות מינרלים של עצם. יחד הם יוצרים תעלות קטנות בעצם הישנה. חלבוני העצם שעוברת ניוון, נכנסת לאוסטאוקלסטים על ידי אנדוציטוזיס, חוצה את התא בוסיקולות ועוברת אקסוציטוזיס בצד השני. כעט בנוזל הבין תאי, תוצרי העצם נספגים ועוברים בדיפוזיה לזרם הדם.
- ברגע שחלק קטן של עצם הוסרנ, אוסטאוקלסטים עוזבים ואוסטאובלסטים נכנסים כדי לבנות מחדש את האיזור.
העצמות כמערכת אקטיבית
▪** Wolff’s Law** - העצם נבנית בהתאם לסטרס המופעל עלייה )העומס, הפעילות(.
▪ התגרמות יתר תתרחש באזור של סטרס – עומס על העצם.
▪ התגרמות פחותה תתרחש באזור של חוסר עומ ס על העצם.
ארגון התאים בחלקים השונים של העצם הארוכה –
- עצם קורטיקלית
- עצם ספוגית
עצם קורטיקלית- למרלית
הסידור המאפיין את דפנות הדיאפיזיה -
מקל חלול שהדופן שלו בנויה מפלטות או לוחיות דחוסות ולכן היא מכונה עצם קומפקטית
compacta.
היא מקיפה חלל שמשכן בתוכו את מח העצם
החלל נקרא
Medulla
החלק המרכזי של העצם, בחלקים בעצם בה העצם נוקשה. הסידור הזה כולל מערכת שנקראת
Haversian System - osteon
מערכת שמורכבת ממעגלים – שכבות – למרלות, המורכבות מתאים אוסטיאוציטים ובפנים תעלה
לכלי דם. המבנה הזה מקנה לעצם את הקשיחות שלה.
- עצם קומפקטית- מכילה מעט מרווחים והיא הכי חזקה מבין רקמות העצם. היא נמצאת מתחת לפריאוסטאום של כל העצמות ובעיקר בדיאפיזות של עצמות ארוכות. מורכבת מהרבה יחידות של אוסטאון\ haversian system
מהו אוסטיאון
היחידה הבסיסית של העצם
מבנה האוסטיאון
- אוסטאון- כל אוסטיאון מורכב ממעגלים קונטנצרים של למלות המדורים סביב תעלה שמכילה כלי דם הנקראת-
haversian canal - Concentric lamella- המעגלים המרכיבים כל אוסטאון. הם לוחיות מעגליות של מטריקס חוץ תאי המקיפים רשת קטנה של כלי דם ועצבים הממוקמים במרכז התעלה. בין הלמלות יש חללים קטנים הנקראים לקונות.
- לקונה- חללים קטנים בין הלמלות המכילים אוסטאוציטים.
- Canaliculi- מכל הכיוונים של הלקונות יש תעלות קטנטנות שמלאות שנוזל חוץ תאי. ובתוך כל קנליקולי יש גבשושיות של אוסטאוציטים. הם מקשרים את הלקונות אחת לשנייה ועם התעלה המרכזית ויוצרים רשת של תעלות דרך העצם.
- Interosteonic canal\ volkman canal- תעלות אנכיות המובילות כלי דם ועצבים מהפריאוסטאום וחודרות את העצם הקומפקטית על מנת להתחבר אל התעלות המרכזיות ולחלל המדולרי ולפריאוסטאום.
- Circumferential lamellae- מסביב לכל ההיקף החיצוני והפנימי של השאפט של עצם ארוכה יש למלות המתפתחות בשלבי יצירת העצם הראשונית. הם ישירות מתחת לפריאוסטאום ונקראות אקסטרנל ומחוברות על ידי סיבי שרפי. יש כאלו גם בחלק של המדולה והם יקראו אינטרנל.
עצם ספוגית
עצם ספוגית – ספונגיוזית – הסידור המאפיין את האפיפיזות החלק שנמצא בקצוות. בחלקים הללו
הלמלות פחות מאורגנות ולכן העצם רכה יותר.
rabeculae או cancellous bone
הוא בעצם הספוג בולם התנגדות.
עצם ספוגית:
* נקראת גם trabecular and cancellous bone tissiu
* לא מכילה אוסטאון.
* תמיד תהיה אינפריורית לעצם, מוגנת על ידי עצם קומפקטית.
* היא מורכבת מלמלות המסודרות בתבניות לא סדורות של עמודות דקות הנקראות טרבקולות. בין הטרבוקולות יש מרווחים שניתן לראות בעין. החללים מלאים במח עצם.
* כל טרבקולה מורכבת ממעגלים קונצנטרים של למלות, אוסטאוציטים הנמצאים בלקונות ותעלות קנליקוליות.
- באפיפיזות יש קו חוצה הנקרא פלטה אפיפזיאלית (לוחית גדולה) העשויה סחוס עד להתגרמות. מרגע ההתגרמות שלב הגדילה (לאורך) מפסיק. תישאר סחוסית עד גיל 17-19 תלוי בגנים
לאיזה סוג עצם אספקת דם טובה יותר?
עצם ספוגית
כיצד עצם גדלה?
על ידיה גדלה של ה
physis-Epiphyseal Plate
אזור הגדילה שמורכב משלוש שכבות שכולן נמצאות בין האפיפזה למטאפיזה
שלוש השכבות:
- zone Germinal – השכבה ג’נרטיבית מכילה תאי סחוס ראשוניים.
- Proliferative Zone – תאי סחוס שכבר גדלים לאורך נקראים
השכבה הפרולפרטיבית.
3.Hypertrophic Zone – תאי סחוס שכבר מתנפחים נקראים
השכבה ההיפרטרופית – בה כבר קיים המעבר מהסחוס לעצם –
השלב הדגנרטיבי – קיימת בו הסתיידות.
* העצם החדשה תקרא מטאפיזה.
פיזיס
האיזור העיקרי של גדילה שלדית של עצמות ארוכות.
האפיפיזה הוא המרכז המשני.
The Zone of Ranvier
–מסביב ל
Physis
יש עוד שכבה סחוסית שיוצרת עצם
בהיקף – גורמת לגדילה לרוחב.
The zone of Ranvier is a circumferential notch containing cells (i.e., osteoblasts, chondrocytes, and fibroblasts), fibers, and a bony lamina located at the periphery of the physis. It also contributes to latitudinal or appositional growth.
החוקים הפועלים על עצמות ילדים
- חוק וולף
- Huter Volkmann principle –
חוק וולף
אותו חוק שנכון גם לגבי עצמות מבוגרים שלפיו עצם הנפעיל עליה עומס תגדל, נכון לגבי
השאפט של העצם של ילדים, עבור אזורי הגדילה ישנו חוק אחר
Hueter Volkmann principle –
כאשר מופעלים כוחות מתיחה על אזור הגדילה זה יעורר צמיחה, לעומת
זאת כאשר מופעלים כוחות דחיסה על האזור הגדילה הוא יפחית את קצב הצמיחה.
מהו שבר
הפסקה שלמה או חלקית בהמשכיות העצם.
קבוצות שברים
- שבר טראומה חבלה
- שבר מאמץ
- שבר פתולוגי
שבר טראומה- חבלה
שבר כתוצאה מאנרגיה מכנית שמפסיקה את המשכיות העצם. את הקבוצה הזו מאפיינת חבלה אח ת, לרוב חד פעמית
שבר מאמץ
שבר שנוצר כתוצאה מהפעלת מאמץ ממושך. את הקבוצה הזו לא מאפיינת חבלה אחת
חד פעמית. בצילום רטגן של שבר מקבוצה זו לא נראה את השבר , אלא בדגימת דימות אחרת
שבר פתולוגי
שבר שנוצר כתוצאה מפתולוגיה בעצם שגורמת לעצם להיות חלשה יותר. את הקבוצה הזו לא
מאפיינת חבלה אחת חד פעמי ת. הסיבות של לשבר פתולוגי יכולות להיות לדוג’ - גידול, זיהום, מחלה מטבולית.
לדוג’ מחלת האוסטאופורוזיס, מחלה מטבולית יכולה לגרום לכך שפעילות רגילה יומיומית יכולה ליצור שבר. אם
לא רואים בצילום חבלה או סטרס רוב הסיכויים שזוהי פתולוגיה.
סיבות לשבר
- חבלה ישירה - המקום שנחבל הוא שנשבר. לדוגמה חבלה באזור כף היד שגרם לשבר בכף היד.
- חבלה עקיפה - אזור שסמוך לאזור החבלה הוא זה שנשבר. לדוגמה חבלה באזור כף היד שגרמה
לשבר בעצם הבריח. - ללא חבלה - לדוגמה שבר כתוצאה מגידול.
סיווג שברים
-שבר פשוט\מורכב\סגמנטרי
-שבר פתוח\סגור
-צורת השבר
-שבר שלם\חלקי
-שבר ניתוק\דחיסה
שבר פתוח\סגור
בשבר פתוח לעומת סגור נחשפת לאוויר גם הרקמה הרכה - דם ועור, המשמעות היא סיכון רב יותר לזיהומים
ולסיבוכים קשים, לכן זהו הסיווג החשוב ביותר.
Open fracture (also called compound fracture): The bone pokes through the skin and can be seen, or a deep wound exposes the bone through the skin. Closed fracture (also called simple fracture). The bone is broken, but the skin is intact.
שבר פשוט\מורכב\סגמנטרי
שבר פשוט - מתאר שבר באזור אחד של העצם, מחלק את העצם לשני חלקים.
▪ שבר מורכב - שבר המחלק את העצםמשני חלקים. השבר המורכב נגרם
כתוצאה מאנרגיה יותר גבוהה.
▪ שבר סגמנטרי - מחלק את העצם לשלושה חלקים שונים .
צורת השבר
שבר רוחבי - יווצר לרוב מחבלה ישירה.
▪ שבר אלכסוני או ספירלי - יווצר לרוב מחבלה עקיפה.
בשבר האלכסוני - החבלה תיצור הטייה של חלק בעצם מטה
בשבר ספירלי - החבלה תיצור התעקלות של החלקים השונים העצם. השבר הספירלי יוצר שפיצים מסוכנים של החלק
הקשיח של העצם שיכול לקרוע רקמות רכות מסביב.
- השבר הרוחבי יותר יציב מהספירלי והלאכסוני.
שבר שלם\חלקי
בילדים קיימת חלוקת שברים נוספת. אצלם יכול להיווצר גם שבר חלקי בשל הרכות של העצמות שלהן.
▪ Green Stick Fracture - להתעקם בלי להישבר.
* גם אצל ילדים יכול להיגרם שבר שלם. אצל אדם בוגר השבר תמיד יהיה שלם.
שבר ניתוק\ דחיסה
שבר דחיסה - המשכיות העצם לא מפסיקה אלא העצם נדחסת לתוך▪ עצמה בדר”כ כתוצאה מחבלה עקיפה.שבר מעיכה
▪ שבר ניתוק - השבר ממשיך להחמיר כתוצאה משריר שמושך את העצם ממקומה.
דוגמה לשבר דחיסה
Torus = Buckle fracture -
ההבדל הטיפולי בין שבר ניתוק לשבר דחיסה
- בשבר דחיסה לא יידרש ניתוח ויהיה ניתן לטפל בצורה שמרנית (פיזיותרפיה), בניגוד לשבר ניתוק בו יצטרכו
לנתח ולא יהיה ניתן לטפל בצורה שמרנית.
שברי סטרס ואי ספיקה
– שבר סטרס נוצר כתוצאה ממאמץ ממושך. שבר זה אינו נראה בצילום רטגן רגיל אלא רק במיפוי עצמות או
MRI
אופייני לעצמות הטרסאליות, ויכול להיות גם על עצמות הגפה התחתונה.
מצריך מנוחה לעצם.
שברי אי ספיקה נוצרים גם כתוצאה מחולשה של העצם בעקבות מחלה בעצם לדוג’
אוסטיאופרוזיס, דלקת פרקים ראומטית.
אנשים שסובלים משברים אלו פתאום מרגישים כאב באזור עצם.
דרגות לשברים פתוחים על פי
Anderson & Gustilo
שבר דרגה 1 - שבר די פשוט, הנזק ברקמות הרכות הוא מינימלי. החתך ברקמה הרכה הוא פחות מסנטימטר 1 ,
הפצע נקי.
● שבר דרגה 2 - החתך יותר מסנטימטר 1 ועדיין אין נזק לרקמות הרכות, אין תלישה. השוני מדרגה אחת הוא
בעומק החתך.
- בדרגות 1 - 2 האנרגיה היא נמוכה. שבר ספירלי יכול ליצור שבר פתוח בדרגות האלה בגלל הקצה החד שיכול
לחתוך את העור
● שבר דרגה 3 - אלו הם השברים הבעייתיים. אנרגיה גבוה. לא רק שבר פתוח, שבר סגמנטרי או מרוס ק -יותר
משני חלקים. לדוג’ פצע מירי, תאונת דרכי ם, נפילה מגובה. הסכנה לזיהום יותר גבוהה מדרגה 1-2
שבר חלקאי
אם הפגיעה התבצעה בסביבה עם הרבה חיידקים רמה גבוהה של חשיפה לזיהום כמו בסביבתו
של חקלאי גם אם החתך סנטימטר והשבר של האנרגיה שלו נמוכה ידרגו את הפציעה בדרגה 3 בשל הסיכון
לסיבוכים.
תתי חלוקה לשבר דרגה 3
.A -
שבר פתוח המכוסה היטב ע״י רקמה רכה למרות קרעים או תלישה נרחבת של הרקמה הרכה.
שבר מרוסק +פגיעה ברקמות הרכות. יהיה ניתן ל כסות אותו עם רקמה רכה .
.B - שבר פתוח עם נזק נרחב ברקמה הרכה, תלישת פריאסטום וחשיפת עצם. אין אפשרות
לכסות אותו עם רקמה רכה, יצטרכו לבצע ניתוח פלסטי. שבר בדרגה זו כרוך לרוב בזיהום ניכר.
. C - שבר פתוח עם נזק נרחב ברקמה הרכה עם פגיעה גם בכלי הדם אשר מחייבת שחזור
וסקולרי. במקרים גרועים תהיה גם פגיעה עצבית . אלו שברים שעוברים לרוב הרבה ניתוחים ומצריכים
שיקום ארוך. הרבה ניתוחים יכולים להוביל לסיכון גדול יותר לזיהומים ולכן הרבה פעמים מציעים קטיעה
כדי למנוע את הזיהומים וחזרה מהירה יותר לשגרה , פחות נפוץ בישראל.
מניעת זיהום בשבר פתוח
שטיפה וניקוי של הפצע ע”י כמות נוזלים רבה
● אנטיביוטיקה במידת הצורך תלוי בדרגת השבר
● סגירת הפצע
● ניקוי שני לאחר 48 שעות. כדי לנטרל כמה שיותר את הסיכוי לזיהום
פרוטוקול שברים -
● אנמנזה – סיפור הפגיעה
● בדיקות פיזיקלית
● הדמיה
● טיפול
ממצאים קליניים מחשידים לשבר -
● נפיחות
● עיוות צורה
● שינוי בצבע(כחלון) – נובע בעקבות דימום בתוך הרקמות .
● רגישות ממוקמת
● הפרעה תפקודית – הגבלה בתנועות המפרקים מעל ומתחת .
ממצאים קליניים בטוחים לשבר -
● קרפיטציות - רעשים בתזוזה.
● תנועות פתולוגיות - תנועות במקומות בהם לא אמורה להתקיים תנועה. לדוגמה, באמצע עצם ארוכה.