קיבה Flashcards
GIST - גידול סטרומה
- מה הקליניקה
- מראה בגסטרוסקופיה
- אבחנה
- איזה מרקרים יש ואיזה תאים ייחודיים יש בפתולוגיה
- טיפול
קליניקה = שובע מוקדם תפיחות ואי נוחות בטנית. לעיתים דימום מע עיכול. הרבה אספימטומטיים
בגסטרוסקופיה = גידול תת רירי חלק ועגול, לעיתים זור מרכזי של התכייבות.
* אין יתרון בלקחת ביופסיה באנדוסקופיה כי לרוב גידול מוקוזלי דורש כריתה כירורגית ללא חשיבות להיסטולוגיה
אבחנה =
* EUS FNA - (אם יש חשד גבוה אין צורך בביופסיה)
* CT בטן אגן עם ח.נ לבדיקת מחלה גרורתית
* צביעה היסטולוגית חיובית = C-KIT CD 117 CD34
* בפתולוגיה = epitheloid. spindle cell.
טיפול =
גידול > 2 סמ = כריתת יתד עם שוליים נקיים
או
גידול < 2 סמ
* אם יש מאפיינים של סיכון גבוה (גבולות לא ברורים / התכיבות מרכזית אקוגנית והטרוגנית) = גסטרקטומיה חלקית או מלאה (מלאה אם סימפטומטי) או כריתת יתד
* ללא מאפיינים לסיכון מוגבר = מעקב כל 6-12 חודשים (אנדוסקופיה EUS)
טיפול נאואדג’וונטי = IMATINIB
* גידול לא נתיח / מחלה גרורתית
* סיכוי גבוה להישנות
* גודל מעל 3 סמ
* מיטוזות מעל 5 ב HPF
פרפורציה של כיב פפטי (קיבה או תריסריון)
- מה הסימן הכי חשוב להתנקבות איבר חלול ?
- מה הטיפול ?
- על פי איזה קלסיפיקציה קובעים מה סוג הכיב ?
- אינדיקציות להוספת ווגוטומיה לניתוח ?
- מה עושים אם הכיב רפרקטורי ?
אוויר חופשי מתחת לסרעפות.
טיפול = PPI + החייאת נוזלים
+ ניתוח חירום בהתאם לסוג הכיב :
טיפול לפי גודל
* נקב < 1 סמ = תיקון ראשוני + הנחת אומנטום מעל
* נקב > 1 סמ = אומנטופקסיה
* נקב < 3 סמ =אומנטופקסיה / סרוזה של ג’וג’ונום + מעקף (רוקסאןוואי / בילרות’2)
אינדיקציה לביצוע ווגוטומיה בזמן ניתוח לתיקון כיב =
* בכל כיב ב2-3
* כישלון PPI
* חולים שאינם נשאים ל HP
* חולים שאינם יכולים להפסיק NSAID
ניהול כיב קיבה
מה עושים לכל כיב
- מה הטיפול במידה והכיב לא מחלים
לפי שלבים -
1 = אנדוסקופיה וביופסיות (אם סרטני להמשיך לפי סרטן)
2 = PPI + ארדיקציית הליקובקטר
3 = אנדוסקופיה חוזרת לאחר 8-12 שבועות
במידה והכיב לא מחלים
* ביופסיה חוזרת
* כריתת הכיב
סוג 1/4 - wedge resection
סוג 2-3 - distal gastrectomy + vagotomy
חסימת מוצא קיבה ע”ר כיב
טיפול =
אירדיקציה להליקובקטר פילורי + הרחבות אנדוסקופיות
* חשוב לשלול סרטן שכן זו הסיבה הכי נפוצה כיום לחסימת מוצא הקיבה
* חולים שלא מגיבים לאירדיקציה והרחבות = אנטרקטומיה עם שיחזור + ווגוטומיה
לימפומה של הקיבה
איך מטפלים ?
מה הגורמי סיכון ?
המקום הכי נפוץ ללימפומה של מערכת העיכול
לרוב DLBCL
אבחנה = ביופסיה בגסטרוסקופיה.
EUS עוזר לאבחן עומק גידול וסיכון לפרפורציה
ג”ס = הליקובקטר פילורי / מחלות אוטואימוניות (לופוס או ארטריטיס) / דיכוי חיסוני / צליאק
טיפול = כימותרפיה (CHOP)
*ניתוח במקרים הבאים:
* הגידול נמצא רק בקיבה
* חזרה של הגידול
* סיבוכים - דימום / חסימת מוצא קיבה / פרפורציה
dumping syndrome
מה זה
אחרי איזה ניתוח זה קורה בדרכ
איך מתבטא מעבדתית
חלק מ post gastrectomy syndrome
נפוץ בהשקת בילרות’ 2 (לג’וג’ונום עם 2 גפיים)
ביטוי מוקדם =
* 20-30 דק אחרי ארוחה
* סימפטומטי גסטרואינטסטינלים
* מעבר מהיר של מזון היפראוסמוטי מהקיבה למעי - מעבר נוזלים למעי - התנפחות מעי = בחילות הקאות שילשולים
* (קשור לסרוטונין, ברדיקינין וגלוקגון)
ביטוי מאוחר =
* שעתיים שלוש אחרי ארוחה
* מעבר מהיר של פחמימות מהקיבה למי - ספיגת סוכר מהירה - היפרגליקמיה - היפראינסולינמיה - היפוגליגמיה - הפעלת אדרנלים להפרשת קטכולאמינים = הזעה, פלפיטציות, טכיקרדיה, סחרחורת, טשטוש ראייה, בילבול
טיפול =
ארוחות קטנות דלות בפחמימות ועשירות ובחלבון ובשומן + הפרדת אוכל ושתיה
קו 2 = אוקטרוטיד (סומטוסטטין המאט את התרוקנותה קיבה)
סיבוכים לאחר כריתת קיבה
- dumping syndrome - מוקדם ומאוחר
- תסמונת לולאה אפרנטית A (הקאות מרתיות)
- תסמונת לולאה אפרנטית E (קליניקה חסימתית. נדיר)
- תסמונת האנטרום השמור (עקב חיתוך לא מספק של האנטרום)
- ריקון קיבה מושהה (הפרעה במוטיליות, חוסר סבילות למזון) = מחייב ארוחות קטנות
מה המצב המעבדתי והחומציות של מטופלים עם הקאות מרובות
בססת מטבולית
היפוכלורמיה
היפוקלמיה
מקיאים HCL וחומצה
אשלגן אובד בעיקר בשתן (עקב הבססת הכליה מנסה לשמור פרוטונים ולכן יש הפרשה מוגברת של ביקרבונט ויוני אשלגן בשתן + נפח נמוך עקב הקאות גורר הפרשת אלדוסטרון שמגביר הפרשת אשלגן וספיגה חוזרת של נתרן)
איך עושים סטייגקינג של סרטן קיבה
EUS
מספק את האומדן המדויק ביותר לעומק החדירה של הגידול עם יכולת לכלות מעורבות בלוטות
CT
הערכה להיקף המחלה המקומית ובדיקת קיום גרורות
PETCT
מוגבר. רק 50% מסרטני הקיבה קולטים ולמרות זאת אם יש קליטה בפט / התאמה לטיפול נאואדג’וונטי שימוש בכלי זה יכול לעזור לחולים
יש קורלציה בין תגובה לטיפול נאואדג’וונטי בפט-סיטי לבין שרידות
Staging laparoscopiy
יש לו יכולת של 95% לזיהוי גרורות
* בשלב הראשון בודקים EUS CT
אם יש גרורות - מתקדמת לפי סימפטומטי (כריתה פליאטיבית) או אסימפטומטי (טיפול אונקולוגי תרופתי פליאטיבי)
אם אין גרורות - נמשיך ללפרוסקופיה חוקרת
אם יש גרורורת בלפרוסקופיה - פליאטיבי
אם אין גרורות בלפרוסקופיה - כריתה**
כאב פתאומי (בטן או חזה) + בחילות ללא יכולת להקיא + חוסר יכולת להעביר זונדה
- מה זו הטריאדה הזו ולאיזה פתולוגיה מכווינה אותנו
- מה הטיפול
טריאדת בושארד= וולוולוס של הקיבה
(לרוב קורה במטופלים עם פגם במבנה הסרעפת המייצק בקע סרעפתי)
טיפול =
1. דה קומפרסיה עי זונדה
2. ניתוח detorsion
* החזרת קיבה למנח רגיל
* תיקון פגם בסרעפת / אם אין פגם בסרעפת עושים קיבוע קיבה במנח תקין ע”י צינור או גסטרופקסי
* כריתת אזורים פגועים כתוצאה מסטרנגולציה
ניהול כיב קיבה
- מה חשוב להעריך ואיך עושים הערכה
כל כיב קיבה חשוד לממאירות עד שיוכח אחרת לכן חשוב לוודא החלמה.
לאחר כל טיפול - יש לבצע גסטרוסקופיה לאחר 4-6 שבועות ע”מ להעריך החלמה וליטול ביופסיות חוזרות במידה ואין החלמה.
כיב שלא החלים ואינו ממאיר – כריתת יתד.
ניהול כיב שלא מחלים לאחר טיפול מקובל:
* כיב סוג 1-4 (לא קשורים לחומציות הקיבה) – כריתת יתד (wedge rejection).
* כיבים סוג 2-3 (קשורים למיצי קיבה) – וגוטומיה. (בדרכ מגיבים ל PPI)
אדנוקרצינומה של הקיבה
- מה הטיפול
- מתי כריתה אנדוסקופית מתי כריתה עם שוליים רחבים ומתי
-גסטרוטומיה
- מי מקבל כימו אדגוונטי ונאו אדגוונטי
- איזה טיפולים פאליאטיביים יש
במחלה גרורתית = טיפול פליאטיבי.גסטרואנטרוטומיה
בנוכחות חסימה יש מס אופציות לטיפולים פליאטיביים:
* הכנסת סטנט באנדוסקופיה
* gastrojejunostomy - הפרוצדורה הכי נפוצה (ה שקת קיבה גוגונום כמעקף לחסימה)
* כריתת קיבה
* gastrostomy tube - אם החסימה לא מוקלת בדרך אחרת
פוליפים בקיבה
מה הטיפול
קטן מ1 - כריתה אנדוסקופית
גדול מ2 / אדנוקרצינומה / ססילי - כריתה ניתוחית