עקרונות הכירורגיה Flashcards
מהו סיבוך ידוע של לפרוסקופיה ?
איך זה יתבטא מבחינה קלינית ?
פנאומוטורקס
הסיכון הכי רציני הוא טנשין פנאומוטורקס + קריסה קרדיווסקולרית.
מבחינה קלינית =
היפוקסמיה + היפרקפניה + ירידת ל”ד + שינויי אקג
מה הדרך הכי טובה להיפטר מאשלגן ?
איזה עוד שיטות קיימות ?
המודיאליזה - היא השיטה הכי יעילה לפינוי אלקטרוליטים
- קלציום גלוקונט = מגן על הלב - ניתן כשיש הפרעת קצב (מייצב את שריר הלב ומגן עליו ולא מוריד את האשלגן בגוף)
- סודיום ביקרבונט = מתאים לשימוש בהיפרקלמיה עם חמצת מטבולית
- אינסולין = מכניס קלציום לתאים ולא לפינויו מהגוף
- RESIN = מולקולות הקושרות אשלגן במעי ולא בדם, מתאים לחולי כליות כרוניים שצריכים לסלק אשלגן ממע העיכול
מה קורה אחרי מתן של כמויות גדולות מידי של סליין ?
חמצת היפרכלורמית ללא אניון גאפ
- דילול ביקרבונט גורר חמצת (החלפת פלזמה בנוזל שלא מכיל ביקרבונט)
- עלול להוריד את הענות הלב לתרופות איונותרופיות
- אין אניון גאפ מפני שאניון ביקרבונט מוחלף באניון של כלור כך שלא נוצר מחסור באניונים (רק הפרעה באיזון חומצה בסיס)
אינדיקציות לסגירת בטן זמנית
- חלק מ damage control = (דימום חמור / היפותרמיה / חמצת / קואגולופתיה / דחיית תיקון דפנטיבי לשלב מאוחר יותר בשל מצב החולה)
- יל”ד תוך בטני / compartment syndrome
- בצקת משמעותית של הבטן או הרטרופריטונאום
- ויאביליות רקמתית שאינה ודאית
- ניתוח חוזר אקוטי מתוכנן
- ספסיס תוך בטני חמור
- טריאז’
הקסקפרון - איך הוא עובד ?
TXA = tranexamic acid
- אנאלוג סינטטי לח.א ליזין
מונעת אקטיבציה של פלסמינוגן לפלסמין באאופן תחרותי - עי כך מונעת דגרדציה של פיברין (חלבון היוצר את מסגרת קרישי הדם) וכך מעודדת שימור קרישים
בחולי STEMI / NSTEMI
שעתידים לבצע ניתוח אלקטיבי - האם ובכמה צריך לדחות את הניתוח עקב הפעולות הבאות :
- אנגיופלסטיה עי בלון
- סטנט מתכתי = BMS (Bare metal stent)
- סטנט עם תרופה = DES
עקב הטיפול התרופתי נרצה להמתין אחרי הפרוצדורות הבאות - DAPT aspirine
אנגיופלסטיה = דחיית ניתוח אלקטיבי ב14 ימים
סטנט מתכתי = דחיית ניתוח אלקטיבי שאינו לבבי ב 30 ימים
סטנט עם תרופה = דחיית ניתוח אלקטיבי שאינו לבבי ב 12 חודשים
(במקרים בהם הסיכון בדחיית הניתוח גבוה בסיגון לתרומבוזה עקב הסטנט ניתן לבצע ניתוח לאחר 6 חודשים)
** החלפת מפרק ירך אינו ניתוח דחוף בו מדובר בהצלת חיים ולכן נדחה ב 12 חודשים
** במידה ויש ניתוח דחוף כמו כריתת גוש סרטני אפשר לבצע אחרי 4 שבועות ולהפסיק נוגדי טסיות בלבד
*** ניתוח בסכנת דמם חמורה כמו ניתוח בעמוד שדרה מפסיקים את שתי התרופות גם אספירין וגם נוגדי טסיות
איזה מרקרים תזונתיים משקפים את המצב התזונתי של החולה (סטטוס חלבוני)
פרה אלבומין
(זמן מ”ח 2 ימים, מגיב הכי מהר לשינויים במצב התזונתי ולכן הכי מדויק לקביעת סטטוס תזונתי - אבללל לא יעיל במצבי דלקת אקוטית או כרונית / א”ס כבד / כליות)
אלבומין
(זמן מ”ח 20 יום, אלבומין קטן מ 3.5 מנסה תחלואה ותמותה בתר ניתוחית)
טרנספרין
(זמן מ”ח 9 ימים משקף מצב תזונתי בתנאי שרמות הברזל תקינות)
אינדיקציות לתמיכה תזונתית בתקופה פריאופרטיבית
- היסטוריה של תת תזונה חמורה / מחלה כרונית
- אובדן משקל מעל 10% בחצי שנה / מעל 5% בחודש
- BMI<18.5 / משקל גוף קטן ב20% ממשקל אידיאלי
- FTT בילדים
- אלבומין < 3 גרם/דל
- טרנספרין < 200 מג/דל
- צפי לאיבוד דם של מעל 500 מל בניתוח
- מחלה קטבולית (כווית / טראומה / ספסיס / פנקריאטיטיס)
- צפי שהחולה לא יגיע להכנסה הקלורית הדרושה ב7-10 ימים סביב הניתוח (לדוג - delayed gastric emptying)
קונטרה אינדיקציות להזנה אנטרלית
מה עושים כאשר לא ניתן לתת הזנה אנטרלית
למי שיש ק”א להזנה אנטרלית יש לתת TPN
ב-(1) חסימה (2) איסכמיה של המעי (3) חוסר המשכיות של המעי (4) פיסטולות עם תפוקה גבוהה (5) תת ספיגה חמורה
- הקאות ושילשולים לא נשלטים תרופתית
- איליוס פרליטי
- פיסטולה אנטרוקוטנאית דיסטלית (לא ניתנת למעקף) - המפרישה מעל 500 מל ביום
- חסימת מעי / איסכמיה של מעי
- פריטוניטיס דיפוזית
- שוק חמור / אי יציבות המודינמית
- דימום GI חמור
- תסמונת המעי הקצר בדרגה חמורה (פחות מ 100 ס”מ)
- תת ספיגה קיצונית
- חוסר יכולת גישה למערכת העיכול (בליעת חומר קאוסטי)
- שהצורך הצפוי בהזנה אנטרלית קטן מ 7 ימים
מה ההגדרה של אוליגוריה
מה תפוקת השתן המינימלית
אוליגורה = הפרשת שתן קטנה מ 400 מ”ל ביממה באדם השוקל 70 ק”ג (0.24 מ”ל/ק”ג/שעה)
תפוקת שתן מינימלית =
במבוגרים - 0.5 מ”ל/ק”ג/שעה
בילדים - 1 מ”ל/ק”ג/שעה
מה לא תקין במעבדה של חולה אי ספיקת כליות ?
אי ספיקת כליות גורמת ל3 בעיות מרכזיות :
- דמם עקב טרומבוציטופאתיה = רמת טסיות תקינה אך הפרעה בתפקוד הטסיות (עקב אורמיה)
- בעיות מטבוליות =
- הפרעות אלקטרוליטריות (היפרקלמיה , היפוקלצמיה, היפרפוספטמיה)
- הפרעות חומצה בסיס (חמצת מטבולית) - אנמיה קלה אסימפטומטית (טיפול באריטרופויתין)
שוק -
זיהוי דרגת שוק כדי לדעת כמה נוזלים לתת
שלבים מרכזיים בריפוי פצע - 3
- איזה קולגן יש בכל שלב
- בשלב דלקתי מגיעים תאי דלקת - מי מגיע אחרי מי ?
(1) שלב דלקתי
- שפעול טסיות וגורמי קרישה, כמוטקסיס של תאי דלקת לפצע (עליה בחדירה כחלק מפעילות טסיות והיסטמין המופרש מתאי מאסט הגורר דליפת פלזמה ובצקת מקומית)
- קודם מגיעים ניוטרופילים אחכ מקרופגים ובסוף לימפוציטים
- מתאפיין ב = פיברונקטין + קולגן 3
- בפצעים גדולים גלד יופיע בשלב זה
(2) שלב פרוליפרטיבי
- ייצור רקמת גרנולציה (פיברובלסטים, מקרופאגים, קולגן, פיברונקטין וח.היאלרונית)
- מאופיין עי אפיתליזציה, פיברופלזיה, אנגיוגנזה
- מתאפיין ב = קולגן 1
(3) שלב רימודלינג / מטורציה
- כיווץ הפצע והיעלמות הצלקת (נמשך עד שנה) - אינטראקציה בין מבני חוץ תאיים לבין פיברוסלטים כך שכמותם יורדת
- מתאפיין ב = קולגן 1
איך מחשבים החזרת נוזלים לטיפול בכוויות ?
כמה זמן צריך להיות מתן הנוזלים ?
- החזרת נוזלים בכוויות מדרגה 2 ומעלה
- נוזל הבחירה = רינגר לקטט (בילדים רינגר לקטט + 5% דקסטרוז)
- זמן המתן = חצי ב-8 שעות ראשונות + חצי ב 16 שעות הבאות
- חשוב לשים לב = הזמן נחשב מרגע הפגיעה ולא מזמן הגעה לביהח
חישוב לפי נוסחאת פארקלנד = 4 מל * משקל הגוף * אחוז הפגיעה בגוף (TBSA%)
מה ההגדרה של פצע כרוני
מה הגורמי סיכון לפגיעה בריפוי פצע
פצע כרוני = לא נרפא תוך 3 חודשים
סיבות מקומיות:
* זיהום (הכי שכיח) - הפרעה לאפיתליזציה, כיווץ הפצע ובניית קולגן (חיידקים מפרישים אנזימים מפרקי קולגן)
* איסכמיה מקומית
* עוד = בצקת, רקמה נקרוטית, גופים זרים
סיבות סיסטמיות:
* תת תזונה - אלבומין <2 ג/דל = מעכב ריפוי
* חסר ויטמינים - A ו - C
* חסר מינרלים - אבץ וברזל
* גיל מבוגר
* סכרת
* עישון (ואזוקונסטריקציה = ירידה של עד 40% בזרימת דם לפצע / עליה ברמות פד”ח המפריעות לפעילות אנזימים / ניקוטין מעכב פרוסטציקלין של טסיות ומונע יצירת קריש / טבק מעכב - תפקוד אנדותל ופיברובלסטים, ייצור NO, ייצור VEGF, קולגן וויטמין C)
* סטירואידים - פוגעים בפרוליפרציה של פיברובלסטים וייצור קולגן. עושים סטביליזציה לממברנות ליזוזומים (אפקט הפיך עי מתן = ויטמין A )
* נוספים - דוקסורוביצין וקרינה - פוגעים בתאים מתחלקים