טיפול תרופתי באי-ספיקת כליות Flashcards
מהם המרכיבים של הפינוי הכליתי?
Glomerular filtration )1
Tubular secretion )2
Tubular re-absorption )3
מהן יחידות המידה של
Clearance ( R-CL)?
נפח
לזמן
מהי הנוסחה של Clearance ?
GFR-CL,
filtration
– בעיקרה תהליך פאסיבי.
GFR - מדד ליעילות הכליה
Fu, unbound Fraction – החלק של התרופה שאינה קשורה לחלבון.
תרופה שקשורה לחלבון לא
יכולה לעבור פילטרציה, אלא רק תרופה חופשית יכולה לעבור פילטרציה.
SEC-CL-
secretion –
בעיקרה תהליך אקטיבי.
מושפעת מקצב הגעת התרופה לכלי הדם הקטנים ה
afferent
RPF, renal plasma flow
ומקצב עבודתם של
תאי הטובולי.
ER, excretion ratio
מהי הדרך להעריך את התפקוד הכלייתי?
הקצב בו הכליה מפנה
את הקריאטינין.
מהו המדד התקין של קריאטינין?
עומד על 0.5-1 מ”ג לד”ל.
מה משפיע על רמות הקרטינאין המופרשות לזרם הדם?
מסת שריר, ככל שיש יותר כך יותר יופרש החוצה לדם.
כאשר מנסים לקבוע את התפקוד הכלייתי, מה אסור לעשות?
אסור להסתכל על המדד האבסולוטי של קריאטינין.
לדוגמה- אצל אדם עם מעט מסת שריר, רמות הקרטינין בדם יהיו נמוכות יותר מאשר אצל אדם עם הרבה מסת שריר.
על מנת להעריך את התפקוד הכלייתי יש להסתכל על
מה?
estimated GFR
\
.creatinine clearance
מהן
ההשפעות המגוריות של תפקוד כלייתי לקוי על פרמקוקינטיקה?
הפחתה בפינוי כלייתי: הכליות פחות מסוגלות לסלק את התרופה מהגוף.
עלייה במשך זמן מחצית החיים הביולוגי: התרופה נשארת בגוף זמן רב יותר.
מהן
ההשפעות המינוריות של תפקוד כלייתי לקוי על פרמקוקינטיקה?
שינוי במטבוליזם כלייתי: הכליות פחות מסוגלות לפרק את התרופה.
שינויים בנפח ההתפלגות: התרופה מתפשטת בגוף בצורה שונה מהרגיל.
שינויים בקשירת חלבון: קשירת התרופה לחלבונים בדם משתנה.
שינויים בביוזמינות: כמות התרופה שנספגת לדם משתנה.
שינויים במטבוליזם בכבד/פינוי לא כלייתי: הכבד או מנגנוני פינוי אחרים של התרופה משתנים.
למטופל יש
CC
גבוה
של מעל 90
, קצב הפינוי של
התרופה גבוה,
למטופל יש
CC
נמוך,
מתחת ל-10
קצב הפינוי של התרופה
נמוך.
מטופל A
הוא אדם עם תפקוד כלייתי
נורמלי.
התרופה הניתנת נספגת ומופרשת כמו שצריך.
לעומתו מטופל
B
סובל מתפקוד כלייתי לקוי.
בתחילה הוא מתייצג כמו חולה
A
בעת ההעמסה הראשונית, אך בהמשך,
הוא לא מצליח לפנות את התרופה מהגוף ולכן רואים עלייה משמעותית בריכוז התרופה בדם.
כיצד נתקן את המינון בהתאמה ל
clearance
אצל אדם עם אי ספיקה כלייתית
שמקבל תרופה לפרק זמן ממושך.
ניתן-
להפחית את המנה הניתנת-
תרופות תלויות זמן
\
להגדיל את האינטרוולים- כל כמה זמן הוא מקבל מנה-
תרופות תלויות ריכוז
הדבר תלוי בתרופה-
באנשים עם כשל כלייתי מהי הגודל של המנה הראשונה הניתנת?
המנה השנייה?
מנה מלאה- מנת העמסה
מנה מתוקנת בהתאם ל-
clearance
מהן התרופות שיש להן השפעה ניכרת כאשר יש בעיה בתפקוד הכליתי?
תרופות עם טווח טיפולי צר
אם פינוי התרופה או המטבוליטים הפעילים שלה נעשה דרך הכליות גבוה-
מעל 30%
כי פגיעה בתפקוד הכלייתי יכולה להוביל להצטברות התרופה בגוף ולגרום לתופעות לוואי.
כאשר
eGFR
נמוך מ-30 מ”ל/דקה, פירוש הדבר שישנה פגיעה משמעותית בתפקוד הכליות.
Factitious toxicity
– תרופות שמעניקות מצג שווא של פגיעה כלייתית עקב עלייה בקריאטינין,
אך בפועל
הקריאטינין עולה כתופעת לוואי של התרופה ולא עקב כשל כלייתי.
מהי המודיאליזה?
הדם מוזרם מחוץ לגוף דרך מכונה המכילה ממברנה מלאכותית. הממברנה מסננת את הדם, מסירה פסולת ומחזירה את הדם המטוהר לגוף.
מהי
דיאליזה פריטונאלית
נוזל דיאליזה מוזרק לחלל הבטן.
הנוזל סופג את הפסולת מהדם דרך הממברנה הטבעית של חלל הבטן.
לאחר מכן, הנוזל המכיל את הפסולת מנוקז החוצה.
תכונות החומרים המשפיעות על המעבר בדיאליזה -
גודל המולקולה
מסיסות המולקולה במים\שומן
קישור המולקולה לחלבון
נפח הפיזור של התרופה-Vd
גודל המולקולה :
ככל שהמולקולה גדולה יותר, כך היא פחות עוברת דיאליזה. מעל 1000 דלתון המולקולה
כמעט ולא עוברת דיאליזה.
מסיסות המולקולה במים/שומן-
- תרופה יותר פולרית עוברת יותר טוב.
- קישור המולקולה לחלבון:
מולקולה הקשורה לחלבון לא תעבור דיאליזה
נפח הפיזור של התרופה:
Vd
גדול -מעל שני קילו לליטר מצביע על כך שחלק גדול מהתרופה לא נמצא
בדם אלא ברקמות.
לכן, בתרופות שיש להן
Vd
גדול, רק אחוז ק טן מהתרופה-זה שנמצא בדם ולא ברקמות-
יעבור דיאליזה
וכל מה שנשאר ברקמות ולא עבר
דיאליזה, יחזור בהמשך לדם
עקומה של מטופל המקבל תרופה.
תחילה
התרופה מתפנה לאט מאד מהדם.
החץ הראשון מצביע על התחלת טיפול
דיאליזה, מה שבהתאמה מוביל לירידה בריכוז התרופה בדם.
הירידה היא יותר מדי גדולה, עד כדי כך
שריכוז התרופה בדם נעשה נמוך מדי וחורג מהטווח התרפויטי.
ולכן
בנקודת החץ השני, אנו נותנים מנה נוספת של התרופה.
