CVA Flashcards
איזה עורק נותן סעיף לעין
internal caoritd
סעיף ראשון
איזה טריטריות יש לכל עורק
ACA
MCA
PCA
ACA- אונות פרונטליות + אונה פריאטלית חלקים מרכזיים
MCA- חלקים לטרליים של אונות פרונטלית + טמפורלית ופריאטלית
PCA- אונה אוקסיפיטלית
איזה תסמינים שכיחים ביותר בחסימה של כל אחד מהכלים
ACA
MCA
PCA
ACA- שיתוק רגל
MCA- אזורי שפה
PCA- ראייה
למה תוביל חסימה של ענפים חודרניים של
MCA
פגיעה באספקת דם למבנים אסטרטגיים- למשל שיתוק קונטראלטרלי
(capsula interna, גרעיני הבסיס)
מהי ההסתמנות הקלינית של
ACA
שיתוק + הפרעה תחושתית ברגל הקונטראלטרלית
תסמינים פרונטליים
מהו הממצא ומה תיהיה התמונה הקלינית
חסימה של ACA משמאל
שיתוק ואיבוד תחושה ברגל ימין
תסמינים פרונטליים
**לרוב 2 העורקים יוצאים מאותו קרוטיד ולכן חסימה אחת תשפיע גם על השני
מהי ההסתמנות הקלינית של
MCA
חסימה של הצד השמאלי- אפאזיה (אי הבנת שפה- וורניקה) / אפזיה גלובאלית (אם מערב גם את ברוקה- היכולת לבטא מילים) + שיתוק צד הקונטראלטרלי
מהו הממצא שבתמונה
חסימה מלאה של ה
MCA
עם דחיקה של המיספרה ימין
מהי ההסתמנות הקלינית של חסימה של ה
internal carotid
סעיף ראשון לעין- הפרעה בשדה הראייה
שיתוק + סטיית ראש ומבט קו-לטרלי
אבדן הכרה
איזה אירוע מקדים יכול להוות אינדיקציה לאירוע קטסטרופלי של
CVA
הופעה של אירוע איסכמי חולף- המטופל ירגיש עיוורון באותה עין של החסימה בד”כ נמשך כשעה אם המטופל יפנה לעזרה ניתן להפנות לניתוח לפני שהעורק ישלח קריש ויוביל לאירוע קטסטרופלי
מהי ההסתמנות הקלינית של איסכמיה באזור ה-vertebro basilar arteries
סחרחורת, בחילות, הקאות בתחילת האירוע **פחות שכיח במערכת הקדמית
הפרעה בשדות הראייה
מעורבות של עצבים קרניאליים
מתי נראה פגיעה קונטראלטרלית ומתי נראה פגיעה איפסילטרלית בפגיעה בסיבים הפרמידליים
כל פגיעה מעל המדולה (לפני דקיוזציה) תיהיה קונטראלטרלית
בנוגע לגרעינים- כל פגיעה מעל הגרעין תיהיה קונטראלטרלית ופגיעה בגבוה הגרעין ומתחתיו תיהיה איפסילטרלית
**אם כבר הייתה דקיוזציה- פגיעה איפסילטרית וההפך
מהי ההסתמנות הקלינית של פגיעה בגובה עצב כרניאלי מספר VII
ומהי ההסתמנות בפגיעה מתחת לגובה של העצב הכרניאלי ה-VII
פגיעה בגובה העצב הכרניאלי- גבה, עין, זווית הפה איפיסלטרלית + שיתוק פלק גוף קונטראלטרלית יד ורגל באותה צד והראש בצד הנגדי
פגיעה מעל העצב הכרניאלי- פגיעה מרכזית כולה קונטראלטרלית
מהי התמונה של פגיעה בקפסולה אינטרנה
שיתוק ע”ש בל קונטראלטרלית + שיתוק רגל ויד ימין קונטראלטרלית
כי עדיין הסיבים לא עברו דקיוזציה
מהי הסיבה להיווצרות אירועים איסמיים (3 סיבות)
- טרשת עורקים בצוואר- יכול להוביל לטרומבוזיס או תסחיף
- ירידה פתאומית באספקת הדם למח (בדימום)
מהי המשמעות אם רואים אזור לבן במח בסיטי
דם, נראה מיד ביחס לשבץ איסכמי שלוקח יותר זמן לראות
מהי הגישה הטיפולית לשבץ מוחי
חידוש אספקת הדם לרקמת מח שעברה נזק הפיך-
Penumbra (פנומברה)
ככל שעובר הזמן האזור האיסכמי גודל על חשבון הפנומברה
מהו קצב התקדמות ראשונית של הגרעין האיסכמי
Ischemic core
אחרי חצי שעה- נראה בסיס שאינו הפוך
אחרי שעה- הכפיל את עצמו
אחרי 4 שעות אין כמעט מה להציל
זמן = מח
מהם 2 הטיפולים העיקריים לשבץ
tPA
צנתור
המטרה הינה רה-פרפוזיה
מהם השלבים בהפעלת קוד
CVA
בדיקה נוירולוגית- בודקים האם אירוע איסכמי עורקי מתאים
אנמנזה- מתי הפעם האחרונה שהמטופל היה בסדר
תרופות- חולה שמקבל אנטי-קואגולנטים / עבר ניתוח בימים האחרים אינו מועמד לטיפול ב-tPA
הדמיה
בדיקה שאין קונטראינדיקציות קליניות ← לחדר הצינתורים
מהו חלון הזמן לקבל טיפול ב
tPA
כ-4.5 שעות מהתחלת הסימפטומים ועד קבלת התרופה
מהי קונטראינדקציה לקבלת
tPA
מטופלים שלוקחים אנטיקואגולנטים או מטופלים לאחר ניתוח ביממה האחרונה אנו נחשוש לתת להם בגלל סיכון מוגבר לדימומים )אם הם מתאימים לצנתור הם יכולים לעבור צנתור(.
מה הסיטי הראשון בחשד לשבץ בא להראות
- אין דימום- קונטראאידנקציה לטיפול ב-tPA
- לא רואים אוטם חדש שמסביר את הקליניקה- אם רואים אוטם חדש אז כבר אין פנומברה
- בדיקה האם המטופל מתאים לצנתור- סיטי אנגיו /פרפוזיה
באיזה טיפול נבחר אם מועמד מתאים גם ל-tPA+ צנתור
בשניהם!!
ניתן tPA
עד שחדר צינותרים יהיה מוכן ואז לצנתור
כיצד מוגברת פנומברה
רקמת מח עם בעיה בפרפוזיה אך לא בעיה בדיפוזיה
איזו תמונה
CT פרפוזיה
ייתן לנו
מפה של מה-core + panumbre
אילו 3 סוגי סיטי נעשה ומה יגיד לנו כל אחד למטופל בחשד לשבץ
- סיטי בלי חומר ניגוד- לראות שאין דימום או אוטם חדש
- סיטי-פרפוזיה- נותן את המפה של הבסיס האיסכמי והפנומברה
- סיטי אנגיו- לבדוק האם יש חסימה של עורק שניתן להגיע דרך צנתור
מהם התנאים האופטימאליים למח לחידוש הפנומברה
5 מדדים
ל”ד- לא מורידים לחץ דם גם אם 200 (במטופלים שמקבלים tPA נוריד ל180) לפחות לחץ דם של 160
סוכר- עד רמות של 150, אם פחות עקה חמצונית
חמצן- מניעת עקה חמצונית
נוזלים- מתן נוזלים
טמפרטורה- ישר נותנים משהו להורדת חום, חום מטה את הפנומברה לאפופטוזיס
איזה אירוע נצפה בין יומיים ל-5 ימים לאחר אוטם גדול
מהו הטיפול
בצקת ציטוטוקסית משמעותית
טיפול- מניטול
אם אין החמרה- לא ניתן טיפול
כלומר לאחר אירוע גדול נצפה להחמרה בגלל בצקת משמעותית
בדיקת מטופל עם שבץ למניעה שניונית , מה נבדוק ואיך
- טרשת עורקים- סיטי אנגיו ודופלר עורקי צוואר
- אמבוליזם- לב / טרשת פרוקסימאלית
- מחלת כלי דם לקונריים- פגיעה בפרפורנטים במח, יכול להוביל לדימום סאב-ארכנואידי
מהו הטיפול למניעה שניונית של כל אחד מהמצבים שהובילו לדימום / שבץ איסכמי
- טרשת עורקים- נוגדי טסיות
- אנגיופאתיה של כלי דם קטנים- נוגדי טסיות
מהו טיפול נוגד הטסיות שניתן למניעה שניונית במצב של טרשת עורקים / אנגיופאתיה של כלי דם קטנים
מטופל נאיבי (לא קיבל טיפול בעבר)- יקבל אספירין (בד”כ 3 שבועות ראשונים פלווקיס (קלופידוגרול) + אספירין), סטטינים
מהו הטיפול בחולה שהגיע עם שבץ על רגע של AF
NOAC
מהו
ESUS
מהי הגישה הקלינית
Emboli stroke with undetermined source
חולה שנבצע בו ניטור ממושך. לא ניתן אנטי-קואגולציה עד שלא מצנו הצדקה (פרפור)גם אם משוכנעים שהגיע מהלב
בהינתן היצרות של כלי דם תוך מוחיים- מה הטיפול העדיף
טיפול שמרני יעיל יותר מטיפול מניעתי של צנתור בתנאי שיש איזון של גורמי סיכון
(סכרת, ליפידים, יל”ד)
מה נחשבת כהיצרות סימפטומטית של הקרוטיד
מהם 2 דרכי הטיפול ואיזה דרך נעדיף
היצרות מעל 70%, בצעירים נמליץ על טיפול בהיצרות נמוכה יותר
- ניתוח CEA- בחולים מבוגרים יותר יעיל
- סטנט CAS
ניתוח הראה % שבץ פר פרוצדורה נמוך יותר מאשר בסטנט
ההמלצה הינה ללכת לניתוח אלא אם כן יש התווית נגד (סיכון קרדיאלי או ריאלי, עורק שעבר הקרנות או נותח בעבר)- אז נעשה סטנט
מהו הטיפול באדם עם שבץ קריפטוגני (מקור לא ידוע) שנמצא בו PFO (patent foramen ovale)
PFO with DVT- anti-coagulant + consider closing PFO
PFO without DVT- warfarin or aspirin
patients with PFO after stroke must do CT veins + US legs to rule DVT
מהו
RoPE score
מה המשמעות על סגירה של
PFO
מדד שנותן ניקוד להעדר גורמי סיכון כלומר בהעדר גורמי סיכון אין משהו אחר שיכול להסביר את השבץ
כלומר ניקוד גבוהה = יותר נוטים לסגור את ה-PFO
כיצד נגדיר דימום תוך מוחי
לפי המיקום שלו
קורטיקלי
תוך מוחי
מהם אתיולוגיות אפשריות לדימומים מוחיים
(3)
- יל”ד- פגיעה בכלי דם קטנים ← אנוריזמות קטנות ←עלולות להיקרע ולהוביל לדימום
- אנגיופאתיה עמילואידית- מתרחש עם הגיל
- סיבות נדירות- גידולים, מלפורמציות מולדות
ה-2 הראשונים הינם הכי שכיחים
מהם התסמינים של דימום מוחי
דומים לאלו של אוטם איסכמי
קלניקה של חסר שהופעה בבת אחת
בדימומים- יותר כאבי ראש, הקאות, סיכוי לפרכוסים
ההחמרה בגודל ההמטומה- נגזרת לדחיפות הטיפול
כיצד נקבע מהי הדחיפות לטיפול בהמטומה מוחית
ההחמרה בגודל ההמטומה
באיזה מיקום פרוצדורה ניתוחית יכולה לעזור במצב של דימום מוחי
צרבלום, גישה נוחה וניקוז
דימום מעל 4 ס”מ דורש התערבות כירורגית- עלול להוביל הידרוצפלוס
מהם 5 הטיפולים התרופתיים האפשריים ע”מ למנוע גדילה של המטומה ושיפור פרוגנוזה
- הורדת ל”ד- הורדת לחץ דם ל-130-140 תוך שעה!
- טיפול אנטי-קואגולנטי- מטופל תחת טיפול אנטי-קואגולנטי ניתן נוגדן / פקטורי קרישה בעירוי
- טיפול במשככי כאבים
- טיפול ע”מ למנוע עצירות- יכול להחמיר דימום עם יעשה וולסבה
- טיפול בפרכוסים