מחלות נשימה חסימתיות: COPD, אסתמה Flashcards
מה ההגדרה של אסתמה
מחלה דלקתית של דרכי האוויר
מופיעה לרוב בהתקפים, חולים לא מאוזנים יכולים לפתח היצרות תמידית של דרכי האוויר =Airway remodling
ההתקפים- תגבותיות יתר של דרכי הנשימה
מהם התהליכים ההיסטולוגיים המאפיינים חולי אסתמה
- יותר תאי גובלט
- היפרפלזיה של שריר חלק
- יותר סיבי קולגן
מהי הפתופיזיולוגיה של אסתמה
אלרגן ← נשאף ומוצג לתאים Th2** → הפרשה של ציטוקינים (IL-4,IL-5,IL-13) → שפעול אאוזינופילים + הפרשת נוגדנים מסוג IgE → הפרשת מוקוז וספאזם של שריר חלק=**היצרות הלומן
Hypersensitivity type 1
Th1- גם יכולה להיות תגובה דומה עם אינטרלוקינים אחרים
רומב מקרי האסתמה מתווכחים ע”י הזרוע של Th2 (IL-4,5,13, IgE, eosinophils)
מהם 2 ההיפותזות המנסות להסביר את העלייה בשכיחות של אסתמה במדינות מערביות
היפותזת ההגיינה- חשיפה לחיידקים מורידה סיכון לאסתמה, לכן אנשים שחיים בקיבוץ התגובה תיטה לTh1 לעומת אנשים שחיים בסביבה נקייה יותר- Th2.
היפותזת המיקרוביום- שינויים בהרכב המיקרופלורה במע’ העיכול במערב שינתה את הסבילות החיסונית המוקוזלית
מהם 3 הפנוטיפים של אסתמה
- Th2 high phenotype- Allergic asthma
- Th2 low phenotype- late onset, obesity
- Occupational asthma- could be low or high phenotype
במה מאופיינת
Th2 High phenotype
- high IgE
- אאוזינופילים גבוהים
- יכולה להחמיר עם יש ARED- פסאודו אלרגי ללא תיווך IgE
- אנשים עם פנוטיפ אטופי- אסתמה, אטופיק דרמיטיטיס, אטופיק ארתיריטיס
- מתחילה בילדות ונמצאת שם כל הזמן לעיתים על “אש קטנה”
במה מאופיינת ה
Th2 low phenotype
- התפרצות מאוחרת
- דלקת יותר נויטרופילית (לא אאזוניופילית)
- אסטמה שקשורה להשמנת יתר
- AERD (aspirin)
מה יאפיין אסטמה תעסוקתית
כתלות בטריגר תיהיה שייכת לזרוע האאוזינופילית או לזרוע הנויטרופילית
מהי
אטופיה
פנוטיפ עם נטייה לאלרגיה
משופעל בתגובה של
Th2
מהם הסימנים האופיינים לאסתמה תעסוקתית
הקלה בסימפטומים בסופי שבוע, הרחקת האדם מהגורם המסכן מפחיתה אסתמה.
החלמה מלאה אם הגורם מוסר תוך 6 חודשים (לפעמים)
מהו
AERD
מהי הפתוגזה
Aspirin exacerbated respiratory disease
עיכוב של קוס1 ולכן אין יצירת פרוסטגלנדינים אלא הצטברות של ח.ארכידונית ויכולה לעבור למסלול ליפואוקסיגנאז ולהפוך ללויקוטריאנטים - מוביל לכיווץ שריר החלק והפרשת מוקוז בדרכי הנשימה
אסטמה ותאים אאוזינופילים אך ללא רקע מתאים (אין בילדות אטופיה) אין הפרשה של IgE
מה מאפיין תגובה של אסתמה בה הרכיב הדומיננטי הינו
Th2
- חסימה גבוה יותר של דרכי אוויר
- יותר נטייה לרימודלינג
- תיהיה תגובה לסטרואידים
מהי הטריאדה ע”ש
Samter
טריאדה שמופיעה במקרה של
AERD
- אסטמה מאובחנת
- דלקת כרונית של הסינוסים עם פוליפים באף
- רגישות של מע’ הנשימה ל NSAID’s
מהו
Atopic match
גרף המראה שהתגובה האלרגית מתבטאת במערכות שונות בגילאים שונים.
איך נאשש שאכן אדם בעל
AERD
מבחן תגר ← אם יש ירידה ב-
FEV1 after consumption of NSAID’s
כיצד נאבחן אסתמה
אנמנזה אופיינית וסיפומטריה חסימתית
**ספירומטריה אופיינית לאסטמה- חסימתית עם תגובה משמעותית למרחיבי סימפונות
- היסטוריה של סימפטומים רספירטורים וריאבויליים
- חסימת דרכי אוויר וריאבלית (באקספיריום)
סימפטומים:
- לחץ בחזה
- שיעול
- שריקות וצפצופים בנשימה
מדוע אסטמה מחמירה בלילה?
באסתמה אלרגית (הכי נפוצה).
בלילה ירידה של FEV1 בגלל ירידה בטונוס שרירים. אנשיםעם אסתמה הירידה גדולה יותר:
- אלרגיה לקרדית אבק- המיטה מלאה בהם
- הפרשה צירקדיאנית של קורטיזול- בעל נטיה אנטי דלקתית ומופרש מעט ממנו בלילה
מה נראה בתפקודי נשימה של חולה אסמטי
FEV1/FVC נמוך
וריאביליות = החסימה הפיכה ותנודתית:
לאחר מתן מרחיב סמפונות ← עלייה של 12% FEV1 + 200 מ”ל ב
מהו
Bronchial provocation test
מה המטרה, השיטה והאינדיקציות
המטרה- לשלול אסתמה כאשר תפקודי נשימה תקינים
השיטה- מגרים את דרכי הנשימה ורואים אם יש תגובתיות יתר
אינדיקציות- אסטמה עם סיפמטומים לא טיפוסיים, חשד לאסתמה תעסוקתית, ספירומטריה תקינה + סימפטומיים טיפוסיים
- methacholine challenge
- בדיקת מאמץ
מה עושים ב
Methacholine challenge
methacholine challenge
נותנים מטאכולין במינונים הולכים ועולים, אשר גורמים לכיווץ דרכי האוויר.
Reduction of FEV1 ≥ 20% from normal only if given under 8 nano gram of metacholine
אם נראה ירידה של 20% אך נתנו מעל 16 ננוגרם של מטאכולין = המבחן נחשב תקין
**בהמשך נותנים למטופל מרחיב סימפונות ובודקים האם יש שיפור ב- FEV1 = מאשש אסתמה
הוא תגר מאמץ חיובי בבדיקת מאמץ ומתי נעשה
נועדה לבדוק אסטמה שהטריגר הוא מאמץ
FEV1 ≤ 15% in kids
FEV1 ≤ 10% in adults
מהי בדיקת
FENO - Exhaled NO
המטרה- בדיקה של הדלקת האאוזינופילית בדרכי הנשימה
הדרך- ניתריט אוקסיד מופרש ע”י אאוזינופילים, ככל שיש יותר ממנו = יותר דלקת אאוזינופלית מעיד על תגובה של Th2
שימוש- מדד לתגובה והענות לטיפול (לא מאבחנת)
תוצאות תקינות:
ppb ≤ 25 in adults
ppb ≤ 20 in kids
מהן מטרות הטיפול באסטמה (2 מטרות)
- שיפור איכות החיים- המצב הכרוני והסימפטומטי של המטופל
- הקטנת סיכון להתלקחויות והחמרות
מהי מטרת השאלון למטופל אסטמה
האם המחלה בשליטה
עד כמה החולה פצצה מתקתקת - הסיכון להתלקחויות
אילו 3 קבוצות של תרופות מתבסס הטיפול באסטמה
- Relivers = Beta agonists
- Controllers = steroids
- Add on
אילו 3 תרופות נמצאות תחת הקטוגריה של
Relivers
SABA (short acting beta agonist)
משפיעים מהר ולטווח קיצר 3-6 שעות
LABA (long acting beta agonist)
משפיעים ל-12-24 שעות כמו פורמטרול ניתנים רק עם סטרואידים ומאפשרים מתן מינון נמוך שלהם
LAMA (long acting muscarinic antagonist)
פחות בשימוש מבטא אגוניסטים
הרליברים הינם רק תוספות לטיפול ולא הטיפול עצמו
**לעיתים מתן וונטולין לפני מאמץ יכול לעזור בהתפרצויות של אסתמה במאמץ
אילו 2 תרופות ניתנות תחת קטגוריה של
Controllers
ICS (inhaled corticosteroids)
ירידה בביטוי הגנים הדלקתיים. תהליך שלוקח זמן לאפקט מקסימאלי ומונע שינויים בלתי הפיכים בתפקוד דרכי האוויר
ת.לוואי-צרידות, פטרת בפה, השמנה, כולסטרול גבוה **נמנע ע”י שטיפה של הפה וגרגור עם מים
LTRA (leukotrienes receptor antagonist)
חוסמים ברונכוקונסטריקציה , פחות יעילה מ-ICS
בעלת תופעות לוואי פיסיכאטריות ולכן מטופלים עם הפרעות פסיכאטריות הינה קונטרא-אינדיקציה
מתי ניתן
Add on
באסטמה
רלוונטי לאסתמה חמורה עם דומיננטיות של Th2 (gina 5)
מתאים לאנשים עם תגובה אלרגית = אאוזינופילים + IgE גבוהים
אילו 2 תרופות אפשריות כטיפול
Add on
באסטמה
Only in Gina 5
Anti IgE
Omalizumab = נוגדן מונוקלונאלי שנקשר ומעכב תגובה. ניתן תתעורי כל 2-4 שבועות במטופלים עם רמות גבוהות של IgE ללא יכולת להימנע מהאלרגן שהמווה את הטריגר
Anti IL-5
Mepolizumab = נוגדן מונודלונאלי מונע מאינטרלוקין 5 להיקשר לרצפטור שלו ע”ג ההאוזינופילים. אינדיקציה ג’ינה 5, רמת אאוזינופילים בדם 150-300 אלף
Anti IL-4,13
dupilumab = משפיעה על היווצרות התא ההאוזינופילי
מהם 5 השלבים לטיפול באסתמה
עוברים בין השלבים בהתאם לסימפטומים
בכל שלב ניתן להוסיף SABA אך לא מומלץ כטיפול יחיד
אילו סוגי משאפיים קיימים
(5 סוגים)
MDI (metered dose inhaler)- משאף קלאסי שמכיל חומרים פעילים וחומרים לא פעילים כנוזלים שהופכים לאירוסולים צריך ללחוץ בזמן אינספיריום
Spacer- מגביר ספיגה לריאות, החומר בתוך שקית ומתאים לילדים
DPI’s (dry powder inhalers)- טוענים קפסולה ומרסקים לאבקה שניתן לשאוף מתי שרוצים, דורש כוח שאיפה חזק אם לא אז לא יגיע לריאות
SMIs (soft mist inhalers)- שימוש בקפיץ, גורם לפיזור של התרופה כעננה. גם אם אין כוח שאיפה ממושך אפשר לקבל חומר פעיל לריאות
Nebulizer- אינהלציה, בעבוע של אוויר לתוך נוזל כמות חומר גדולה יחסית במכשיר
באילו 2 מצבים מאופיינת
COPD
כיצד נאבחן כל מצב
Chronic bronchitis- אבחון ע”ב אנמנזה
Emphysema- אבחון ע”ב פתולוגיה
מהם המאפיינים לאבחנה של ברונכיטיס כרוני
COPD
שיעול כרוני שנמשך 3 חודשים כל שנה במשך שנתיים רצופות. (סה”כ 6 חודשים)
בהיעדר סיבה אחרת לשיעול- אסתמה / ברונכאוקטאזיס
כיצד נאבחן אמפיזמה
הרחבה חרגישה של דרכי הנשימה והרס דופן האלבאולות, סיטי חזה
מהם 3 האתיולוגיות ל
COPD
- פגיעה טוקסית של האפיתל- עקב שאיפת גזים וחלקיקים רעילים (עישון או תעסוקתי)
- גורמים גנטיים- בעיקר חסר גנטי של Alpha1AT
- תגובתיות יתר- אלרגיות ותגבותיות יותר, היפותזה שמראה שאסתמה וCOPD הינם אותו דפוזיציה גנטית אבל פנוטיפים שונים
מהי האתיולוגיה העיקרית של COPD ע”ב גנטי
חסר של
A1AT
יופיע ב-1-2% מהחולים , 90% מתוכם יהיו הומוזיגוטים
כמה מתוך חולי ה-COPD מעשנים
וכמה בקרב מעשנים מפתחים COPD
85-90% מהחולים מעשנים
רק 15% מהמעשנים יפתחו COPD
כלומר יש משקל לפרה-דיספוציזיה גנטית
כיצד נסביר את 20% מחולי ה-COPD שלא מעשנים
זיהומים סביבתיים / תעסוקתיים בקרב אנשים לא מעשנים
מהי הפתופיזיולוגיה של
COPD
פגיעה בדרכי הנשימה בעקבות חלקיקים רעילים ← פגיעה בפרנכימת הריאה/ דרכי הנשימה ← תהליך דלקתי ← עליה בסטרס חמצוני ופרוטאזות + ירידה באנטיאוקסידנטים ואנטי-פרוטאזות ← שחרור של ציטוקינים פרו דלקתיים ← פגיעה בדרכי הנשימה, רקמת הריאה וכלי הדם
בדלקת- עלייה בתאי הדלקת והיפרטרופיה של הרירית = הפרשת ריר מוגברת, פגיעה באפיתל הריסני ובשריר החלק- ירידה בפינוי הפרשות
מהו מנגנון הפגיעה באמפיזמה
פגיעה במבנים דיסטליים לברונכיוליות טרמינליות, ירידה בסופרטקנט, הרס סיבים אלסטיים אבדן גמישות המוביל לצבירת אוויר
מהם 3 סוגי האמפיזמה הקיימות
- centrilobular (proximal)- פגיעה בחלק הפרוקסימלי של האצינוס, קשור לעישון בעיקר באונות העליונות
- Panacinar- פוגע בכל חלקי האצינוס, בעיקר באנשים עם A1AT
- distal acinar (paraseptal)- ממוקדת לחלק הדיסטלי של האצינוס, צינורות או שק האלבאולות או הספטות.
מהם השינויים שנצפה בכלי הדם ב
COPD
ולמה יובילו שינויים אלו
אובליטרציה- היפרפלזיה של שכבת האינטמיה והיפרטרופיה של השריר החלק בעורקים הקטנים = פגיעה בתפקוד של שניהם
ואזוקונסטריקציה- היפוקסמיה = ואזוקוסנטריקציה
הרס של קפילרות הריאתיות- בעיקר באמפיזמה
עליה בתנגודת ויצירת יל”ד ריאתי
מה ההבדל בין הברונכיטיס הכרוני לאמפיזמה
בברונכיטיס כרוני תהיה בעיקר פגיעה בדרכי הנשימה עם עליה בתנגודת. לעומת זאת באמפיזמה יש יותר ירידה באלסטיות
הריאה באקספיריום. כתוצאה מכך בחלקים דיסטליים של הריאה תהיה קריסה של דרכי האוויר בעת אקספיריום ואוויר
כלוא בריאה.
מהי ההתייצגות הקלינית של
COPD
קוצר נשימה
שיעול וכיח
כאבים בחזה
צפצופים
הבוקר הינו הזמן הכי גרוע במהלך היום
מתי מתחילים להתפתח סימפטומים בחולי
COPD
באובדן של 50% מה
Lung capacity
אילו 3 פנוטיפים של חולה
COPD נוכל לראות
חולים שקטים- לא עושים פעילות / מאמץ מדי יום ולכן חושבים שהם א-סימפטוטמיים
חולים עם סימפטומים קבועים פרוגרסיביים- קוצר נשימה ושיעול עם החמרה
חולים עם אקסרבציות- אפיזודות של קוצר נשימה, שיעול וכיח, צפצופים ועייפות. ביניהם החולה מרגיש טוב יותר
מיהו ה
Blue bolters
Pink puffer
Blue bloater- Chronic bronchitis = Airway obstruction main problem
Pink puffer- emphysema = loss elastic recoil - collapse on expirium = air trapped in lung
מתי נתחיל לראות היפוקסמיה (ירידה בלחץ החלקי של חמצן בדם)
FEV1 ≤ 50%
מה נראה בבדיקה פיזיקלית של חולה עם COPD
בשלב התחלתי- ממצאים תקינים
בשלבים מתקדמים- אקספיריום מוארך וצפצופים + ממצאים של היפראינפלציה (כליאת אוויר)
בשלבים מאוד מתקדמים- אבדן משמקל משמעותי, קור-פולמונלה, ציאנוזיס
Clubbing לא הולך עם COPD
מהם הסימנים של היפראינפלציה = כליאת אוויר
- בית חזה חביתי
- בצילום חזה- צל לב טיפתי, ואוויר לפי הלב בצילום לטרלי
- בהאזנה לא נשמע כניסת אוויר
- שימוש בשרירי עזר בנשימה
- ישיבה בצורת טריפואידית
כיצד מבועת האבחנה של
COPD
מה נראה בבדיקות מעבדה של
COPD
שלבים מוקדמים- תקין
שלבים מתקדמים- עליה במטקוריט והמוגלובין, ירידה ריכוז החמצן בדם וסימנים של היפרפקניאה. בהתלקחות נראה גם ירידה ב-PH (במצב תקין יש תגובת פיצוי מטבולית של ביקרבונט לרמות החמצן)
נבדוק רמות של A1AT- בעיקר למטופלים מתחת לגיל 45, ללא עישון, פנוטיפ בולט של אמפיזמה באונות תחתונות עם היסטוריה משפחתית
מה ההבדל בצילום חזה של אמפיזמה לברונכיטיס כרוני
אמפיזימה- חזה חביתי, מחיקת זוויות קוסטופרניות, צל לב טיפתי, הרבה אוויר
ברונכיטיס- ללא ממצא משמעותי אולי תסנין דלקתי
מה ההבדל בסיטי בין אמפיזמה לברונכיטיס כרוני
אמפיזמה-אילו אונות מעורבות, החומרה של האמפיזמה (טלאים שחורים), ומה ההרס שנגרם לריאה
ברונכיטיס כרוני- עיבוי של הברונכוסים , שלילת ברונכואקטזיות ושינויים פיברוטיים
בסיטי נוכל לראות הרחבה של עורק פולמונרי = חשד ליל”ד ריאתי
**נוכל לחפש ממצאים לתהליך ממאיר- COPD עם סיכון גבוה
מה מאפיין חולים עם
A1AT deficency
חולים צעירים , מתחת לגיל 45, ללא היסטוריה של עישון, עם אמפיזמה בריאות התחתונות בצורת
Panlobular
מהי התמונה הנראת בסיטי
אמפיזמה
Centri-lobular
מהי בדיקת ה-
Gold standart of COPD
ספירומטריה
FEV1/FVC < 70% after bronchodilators
מה נראה בפלתיזומוגרפיה של חולה
COPD
- TLC עולה = הריאות גדולות יותר הודות לכיליאת אוויר
- RV עולה
- VC יורד- הרזרבות הנשמיתיות שלנו יורדות
מה מגדיר את חומרת המחלה ב
COPD
FEV1
כיצד נסווג חולים בCOPD
**2 דרכים
- רמות FEV1
- לפי סימפטומים וסיכון להתלקחות
סיכון גבוה להתקלחות= FEV1 ירוד
כלומר חולים עם ברונכיטיס כרוני בד”כ עם סיכון מוגבר להתלקחות
מהו
BODE index
מדד שנועד להעריך את חומרת המחלה ופרוגנוזת המטופל
בCOPD
מהם 3 המטרות הטיפוליות בחולים עם
COPD
- מחלה שניתנת למניעה
- למנוע התקדמות מחלה
- הורדת תמותה
איזה חיסון נעשה לחולים עם
COPD
פניאומוקוקס + שפעת
מהו הטיפול ב
Stable COPD
- ברונכודילאטורים- בד”כ התחלה עם אנטיכולינרגיים לטווח ארוך ואם צריך יוסיפו בטא-אגוניסטים לטווח קצר
האופציות:
- SABA
- LABA
- SAMA
- LAMA
- סטרואידים באינהלציה- רק בהתלקחויות
- סטרואידים בנטילה פומית- רק התלקחויות
- תרופות נוספות-
- PDE4 inhibitors- אפקט אנטי דלקתי מגן מפני התלקחויות בברונכיטיס כרוני
- מאקרולידים (אזיתרומיאצין)- אפקט אנטי דלקתי
- מכייחים
- תחליף A1AT לחולים עם חסר
- תרופות נגד שיעול
מי מקבל איזה טיפול
COPD
A- SAMA / SABA
B- LAMA / LABA
C- LAMA
D- LAMA + ICS
a- אין סימפטומים וסיכוי נמוך להתלקחות
b- סימפטומי עם סיכוי נמוך להתלקחות
C- אסימפטומטי עם סיכוי גבוה להתלקחות
D- סימפטומטי עם סיכוי גבוה להתלקחות
מהם האינדיקציות למתן חמצן בחולי
COPD
ולאיזו רמה נשאף
המטרה להגיע לסטורציה 90% עם לחץ חלקי של חמצן 60
מה ההגדרה של התלקחות
ומהו הטיפול בהתלקחות אקוטית
התלקחות- מתחילה באופן פתאומי ומתאפיינת בהחמרה בסימפטומים
70% נגרמת מזיהום נשימתי
30% חשיפה תעסוקתית, תסחיף ראיתי או אדיופאתי
צילום חזרה- שלילת מצבים המובילים להחמרה
תרביות כיח- רצוי בהתלקחויות חוזרות ונטילת אנטיובטיקה
ניקור עורקי- הערכת מצב מטבולי של המטופל
טיפול:
ברונכודילטורים, סטרואידים, חמצן, אנטיובטיקה, NIPPV