מבואות Flashcards

Question

סדר לקיחת הדמים

Answer 1

We Be Ready Golden Globe Lunching Go! W-white סטרילי לתרביות B-blue R-red G-gold G-green L-lavender G-grey

Answer 2

* טעות בשלב הפרה אנליטי * זיהום מדגימה לדגימה

Answer 3

* ירידה בסידן מגנזיום ואבץ * עלייה באשלגן (מצוי במבחנה) * ירידה בתפקוד אנזימים שזקוקים למגנזיום או אבץ למשל ALP

Answer 4

EDTA הינו קטלטור של יוני מתכת דו ערכיים: סופח סידן, מגנזיום ואבץ בנוסף

Answer 5

EDTA הינו קטלטור של יוני מתכת דו ערכיים: סופח סידן, מגנזיום ואבץ בנוסף מכיל בופר של אשלגן

Answer 6

ערכים מסכני חיים. למשל היפרקלמיה

Answer 7

יכול להוביל לתוצאות לא תקינות ## Footnote **נשלח לכימיה פקק זהוב או אדום**

Answer 8

תהליך שמשפיע על טיב הדגימה ועל התוצאות ככל שהוא יותר גדול = ההשפעה על התוצאה יותר גדולה

Answer 9

עלייה באלקטרוליטים: מגנזיום, אשלגן, ברזל ופוספט עלייה באנזימים AST LDH נובע משפיכת תוכןהתאים

Answer 10

המוליזה, צהבת , ליפמיה

Answer 11

הדירות- היכולת של המכשיר לחזור על אותה התוצאה שמבצעים את הבדיקה על אותה דגימה

Answer 12

דיוק- האם המכשיר מודד תוצאה מדויקת

Answer 13

ערכים שהינן במסגרת 2 סטיות תקן מהממוצע של האוכלוסייה התקינה. כלומר 2.5% מהאוכלוסיה מכל צד שהיא בריאה תוגדר מחוץ לערכים הלא תקינים.

Answer 14

HBA1C רמות כולסטרול **ערכים שהרמות התקינות שלהן נקבעו עפ"י הספרות ולא ע"י התפלגות ממוצעת באוכלוסייה**

Answer 15

ערך שממנו והלאה יש לקבל החלטה- התחלת / הפסקת טיפול /קביעת מחלה וכדומה

Answer 16

היכולת של הבדיקה לזהות אדם חולה מכלל החולים. כמה הם True positive מתוך כל ה- FN + TP

Answer 17

ככל שגבוה יותר הרגישות נמוכה יותר

Answer 18

יכולת של בדיקה לזהות אדם בריא מתול כל האנשים הבריאים True negetive כל הבריאים הינם True negetive + false positive

Answer 19

על סגוליות נמוכה

Answer 20

נותן אמדן לחוזק של תוצאה חיובית כלומר מהי הפרקציה (האחוז) מתוך כלל האנשים שקיבלו תוצאה חיובית שהיא באמת חיובית. **ככל ששכיחות המחלה עולה = PPV עולה**

Answer 21

אמדן לחוזק של תוצאה שלילית. כמה תוצאה שלילית היא באמת שלילית

Answer 22

תשפיע על NPV + PPV לא תשפיע על רגישות וסגוליות של בדיקה

Answer 23

השונות בין 2 המדידות צריכה להיות גדולה יותר מהשונות הביולוגית והשונות האנליטית \*\*עבור כל מדד יש ערכי שונות אנליטית ושונות ביולוגית

Answer 24

AST ALT ALP GGT LDH

Answer 25

נקרוזיב הרקמות הכבד, מעיד על פגיעה חמורה בתאים כשרואים AST כי הוא במיטוכונדריה **מעיד על מחלה אקוטית**

Answer 26

מחלה כבדית כרונית ## Footnote **ירידה ביכולת הסנתוז בכבד מגיעה בשלב מאוחד של מחלה כבדית כרונית**

Answer 27

כשל לבבי- כי האנזימים הנ"ל מופיעים גם בכבד ## Footnote **במידה ואנזימי כבד אחרים תקינים אזי נחשוד לכיוון לבבי**

Answer 28

alcoholic cirrhosis

Answer 29

חסימת דרכי מרה ## Footnote **אם רק בילירובין עולה- נחשוד בהמוליזה לאו דווקא בקורלציה לכבד**

Answer 30

שיטה למדידת BNP פפטיד שמופרש מחדש שמאל של הלב משתמשים לסווג אנשים עם אי ספיקה נשימתית ואי ספיקה לבבית \*\*BNP יכול לרמז בצורה חזקה על אי ספיקה נשימתית על רקע אי ספיקת לב

Answer 31

חשד לאי ספיקת לב- \>400 פיקוגרם דרושות עוד בדיקות- 100-400 פיקוגרם שלילת אי ספיקת לב- \<56 פיקוגרם

Answer 32

tot protein is high albumin is normal מחשיד לגמאתופיה = **עלייה באימונוגלובילינים**

Answer 33

multiple myeloma סרטן של תאי B- ייצור נוגדנים מונוקלונאליים \*\*בעיקר פס רחב באימיונופיקסציה של IgG

Answer 34

זיהוי הפקרציות השונות של החלבונים בדם. יכוון אותנו בהמשך לאימיונופיקסציה

Answer 35

MGUS Smoldering multiple myeloma multiple myeloma

Answer 36

בנד מונוקלנאלי באימיונופיקציה שיכול להתפתח למיאלומה נפוצה. **מוגדר ע"י פרקצית נוגדנים בריכוז נמוך מ-3 גרם לדצילטר + פחות מ-10% תאי פלסמה במח העצם**

Answer 37

בנד בריכוז מעל 3 מ"ג לדציליטר + מעל 10% תאי פלסמה במח העצם **אך ללא תסמינים קליניים . דורש מעקב צמוד** ( שלב מתקדם מהMGNUS)

Answer 38

CRAB hyper**C**alcemia **R**enal insufficiency (benz jones- light chain in urine) **A**nemia **B**one disease

Answer 39

ארטיפקט של EDTA רמות נמוכות- סידן, מגנזיום, אבץ רמות נמוכות של אנזימים- ALP, CK רמות גבוהות של אשלגן

Answer 40

, מחלה כבדית- אנזימי כבד תפקודי כרישה nephrotic syndrome- חלבון בשתן, קריאטינין תת תזונה נדיר אך יכול להיות איבוד למעי (אי PLE ספיגה חזרה של חלבונים)

Answer 41

היפרליפדמיה נראה עלייה בטריגליצרידים כולססטרול

Answer 42

Protein losing enteropathy איבוד של 60% מכמות האלבומין בגוף למעי (במצב נורמלי מאבדים בין 2-15%) **מה נבדוק ומה נצפה לראות:** **ביופסיה של המעי** **נצפה לראות כמות גבוהות של אלפא-1 אנטיטריפסין (מעל 90) נורמלי בין 0-27 מ"ג לדצ"ל**

Answer 43

המטופל הינו מקור הקרינה כאשר המטרה הינה זיהוי תהליכים מטבוליים

Answer 44

Single photon emission CT , שילוב של סיטי עם איזוטופ רדיואקטיבי, שימוש בקרני גאמא אשר נפלטות לכל כיוון כאשר **המכשיר יקלוט רק את הקרניים שמגיעות אליו ב-90 מעלות (רק הם יעברו את העופרת)** **דעיכה מסוג גאמא**

Answer 45

Positron emission tomography מודד פוזיטרונים, פולט 2 פוטונים לכיוונים שונים ב-180 - רק מעלות בעירור רק אלו שנפלטו ב-180 מעלות בו זמנית יחשבו **דעיכה מסוג ביתא**

Answer 46

צימוד של חומר ביולוגי + רדיואיזוטופ. ## Footnote **מדגים פעילות ביולוגית ולא מבנה אנטומי**

Answer 47

צימוד של חומר ביולוגי + רדיואיזוטופ. ## Footnote **מדגים פעילות ביולוגית ולא מבנה אנטומי**

Answer 48

תלוי בחומר המוזרק ובמינון שלו **כמות החשיפה לא תלויה בכמות הצילומים ומשכם**

Answer 49

טכניציום Tc99 \*\*גם פלואור אבל פחות

Answer 50

קרני גאמא למשל Tc99

Answer 51

בעלי מספר אטומי זהה ומסה שונה - **נובע ממספר נויטרונים שונים** ## Footnote **_בעלי אותם תכונות כימיות כי הן נקבעות ע"י המספר האטומי_**

Answer 52

רדיואיזוטופ המתפרק לקרינה- דימות = גאמא רדיואיזוטופ המתפרק לחלקיקים - טיפול (גאמא + חלקיקים גם הולך)

Answer 53

איזוטופ בעל גרעין לא יציב

Answer 54

SPECT measure gamma rays PET measures positrons **PET has better resolution \*100**

Answer 55

זמן מחצית החיים שלו

Answer 56

רדיואיזוטופ הכי נפוץ, מיוצר בצורה מלאכותית, זמן מחצית חיים של 6 שעות , פולט קרן גאמא אחת שהוא מתפרק Single photon emission ניתן לצמד לסומאטוסטטין (קשור להיפופיזה, תריס..) , פוספט (בניית עצם- ספיחת פוספט)

Answer 57

זמן מחצית 110 דק' (דורש סריקה מהירה), פולט קרן גאמא של 518 (הרבה יותר חזק משל טכנציום 140)

Answer 58

F18- FDG (glucose) — PET Tc99- SPECT

Answer 59

F18- FDG (glucose) — PET Tc99- SPECT

Answer 60

שהייה ממושכת יותר במכשיר = יותר אינפורמציה = תמונה יותר ברורה. \*\*בילדים מצלמים 15 דק' במקום 3 דק' כי משתמשים במינונים נמוכים

Answer 61

לקיחת לויקוציטים של מטופל ← חיבור אליהם טכניציום ←- הזרקה חזרה למטופל ובדיקה איפה הם מתרכזים

Answer 62

* מידע אמין על תהליך פיזיולוגי / פתולוגי מבלי להשפיע על תהליכים * מהיר- הגעה במהירות לאזור המטרה * סילוק מהיר מאזורים לא רלוונטים * ללא ת.לוואי טוקסיות

Answer 63

הערכה סימולטנית גם אנטומית וגם פונקציונאלית PET/CT SPECT/CT

Answer 64

Xray האולטראסאונד הינו ה-2 הכי בשימוש

Answer 65

היגד ראשון אקס ריי שני אולטראסאונד קרינה מיינת לעומת אנרגיה מכנית קרינה שחודרת את הגוף לעומת אנרגיה המוחזרת מהגוף עובד בוואקום לעומת אולטראסאונד שחייב לעבור בתוך חומר חד מימדי לעומת רב מימדי מספק תמונה סטטית לעומת דימות דינאמי לא טוב לרקמות רכות לעומת האולטראסאונד מאוד יעיל ברקמות רכות

Answer 66

כאשר יפגוש הבדלים בין צפיפויות ככל שההבדלים גדולים יותר = הגל יחזור בעוצמה גבוהה יותר **התמונה שנקבל תיהיה יותר לבנה**

Answer 67

הבדלים בין צפיפיויות, יותר הבדלים גל עוצמתי יותר חוזר = נק' לבנה יותר

Answer 68

ככל שהחומר צפוף יותר הגל יתקדם מהר יותר (נובע מדחיפה של חלקיקים)

Answer 69

אקוגנית- יותר לבנה = מייצג חזרה של רוב הגל אנאקוגנית- יותר שחורה (כמו ציסטה)אזור הומוגני, חלק מהגל לא יחזור אלא ימשיך

Answer 70

1540 מטר לשנייה אוויר 330 מטר לשניה עצמות 4000 מטר לשנייה

Answer 71

נמדוד את הזמן שהגל פגע בעצם והזמן שלקח לגל לחזור- ממקם את האובייקט במרחב

Answer 72

מאחורי חלל ממש שחור למשל ציסטה יהיה הגברה אקוסטית ונראה אזור בהיר יותר ## Footnote **_הגברה אקוסטית עוזרת לזהות נוזל_**

Answer 73

שמדובר בסיצטה

Answer 74

כמו הגברה רק ההפך מאחורי עצם דחוס מאוד כל הגלים חזרו ואי אפשר לראות מעבר אז נוצר צל אקוסטי. כמו מתחת לאבנים שרואים בכיס מרה

Answer 75

גל קול לעצם שמתקרב אלינו- נקבל גל קול בתדר גבוה יותר גל קול של עצם שמתרחק מאיתנו- נקבל גל קול בתדר נמוך יותר

Answer 76

צבע כחול- דם שמתרחק מאיתנו צבע אדום- דם שמקרב אלינו

Answer 77

להערכת RI תנגודת של כלי דם **ככל שהוא גדול יותר = אין זרימה בדיאסטולה**

Answer 78

Resistance index משמש להעריך זרימה בכלי דם **ככל שהוא גדול יותר = אין זרימה בדיאסטולה**

Answer 79

נצפה לראות RI נמוך = זרימה פולסטיטוטיבית = בדיאסטולה גם

Answer 80

קצה המכשיר של האולטראסאונד יכול להיות 2 ראשיים Convex- לרחוק )איברי בטן( Linear- שטחי )איברים שטחיים( linear= תדרים גבוהים convex = תדרים נמוכים

Answer 81

ציסטה עם ספטות Echinococcal cyst on US מזהים טוב יותר מסיטי

Answer 82

liver hemangioma גידול שפיר בכבד המורכב מדם **בסיטי נראה כגוד ממאיר בעוד באולטראסונד ייראה עם גבולות סדירים**

Answer 83

Hepatoma (HCC) רואים הגברה אקוסטית, הסתיידויות

Answer 84

Portal vein thromus רואים שאין זרימה של דם בוריד הפורטלי

Answer 85

Acute cholecystitis דלקת כיס מרה חריפה, דופן מעובה ובצקתי, רואים אוויר (שיוצר צל מלוכלך)

Answer 86

Emphysematous cholecystitis זיהום חריף של כיס המרה בגלל חיידקים מייצרי גזים **גם פה מאחורי אוויר לא יהיה צל אקוסטי אלא צל מלוכלך**

Answer 87

ציסטה- כי רואים הגברה אקוסטית יפה

Answer 88

טראידה כבדית Hepatic artery portal vein Hepatic vein שלושתם נכנכסים ל IVC

Answer 89

שינויים מטבוליים לרוב ייראו לפני שינויים אנטומיים ולכן לעיתים נראה פתולוגיה in PET that we can't see yet on CT

Answer 90

קרינת ביתא

Answer 91

**בעל זמן המחצית חיים הכי ארוך 110 דק' ולכן לא מוגבלים בשימוש שלו** **בד"כ מצמדים לגלוקוז ליצירת** **FDG**

Answer 92

פרוטון דועך לפוזיטרון ונויטרון ← הפוזיטרון משתחרר בעוד הנויטרון נשאר בגרעין ← פוזיטרון פוגש אלקטרון והם עושים אינטראקציה ותגובה בשם Annhilation ואז נפלטים 2 פרוטונים בזווית של 180 מעלות אחד מהשני

Answer 93

**רק כאשר שני פוטונים נקלטים בו זמנית בזווית של 180 מעלות אחד מהשני**

Answer 94

אנאלוג של גלוקוז, נכנס לתאים דרך משאבות גלוקוז ואף עובר זרחון ע"י גלוקוז-6 פוספט אבל לא ממשיך את הקסקדה ונתקע בתא ## Footnote **זהה במבנה לגלוקוז חוץ מאחד ההידרוקסילים המוחלף ב** **F18**

Answer 95

מח, לב , שלפוחית השתן- עוצמה גבוהה כליות וכבד- עוצמה נמוכה **_מגבילה בהערכת גידולים במח_**

Answer 96

בגלל קליטה מוגברת שיכולה למסך על מסך פתולוגי

Answer 97

דינמציהף מחלה קוגניטיבית, אפילפסיה שלא מגיבה לטיפול תרופתי

Answer 98

שוני בקליטה פיזיולוגית וא-סימטריה

Answer 99

כשרואים הגברה אך לא יודעים למקם את הנקודה אנטומית. במצב זה נשתמש בהדמיה היברידית כדי למקם את הממצא הפיזיולוגי במיקום האנטומי

Answer 100

**_מרקר האם הגידול פעיל או לא_** יכול לענות על השאלה האם הטיפול יעיל או לא

Answer 101

רמות אינסולין וגלוקוז תקינות לא מעל 200 שתיית מים סדציה- באוכלוסיות שיכולות לזוז בבדיקה

Answer 102

הזמן שלוקח לחומר להיקלט בתוך התא לפני ביצוע הבדיקה. בזמן זה **על החולים להיות בשקט ובמנוחה כדי שלא ייקלט חומר ע"י השרירים ואפילו ע"י מיתרי הקול אם מדברים**

Answer 103

זיהומים גידולים אחרי טיפול כימותרפי יש שינויים דלקתים שיכולים להתבטא כהגברה של הקליטה

Answer 104

המתנה של 8-12 שבועות אחרי סיום הטיפול הקרינתי

Answer 105

10 ימים עד שבועיים מביצוע הטיפול

Answer 106

מתחילים ב 12 שעות ללא פחמימות ואכילה תזונה עתירה בשומןואז 12 שעות צום רוצים שתאי המיוקרד ישנו פאזה לשימוש בשומנים ולא בגלוקוז \*\*יש צורך בהפסקה עירוי דקסטרוז 24 שעות לפני

Answer 107

קליטה פיזיולוגית- לב, עיכול, שרירים דלקת או זיהום גידולים שפירים

Answer 108

רמת גלוקוז גבוהה בדם / הזרקת אינסולין בסמוך להזרקת החומר הרדיופרמטיקאלי גידולים המאופיינים בקליטה נמוכה

Answer 109

**_BAC (bronchoalveolar carcinoma)_** גידול ראתי עם מאפיינים ברורים בסיטי אך קליטה חלשה עד לא בכלל בפט. **גידול אנדוקריני** **\*\*בגידולים אנדוקרינים לעיתים נשתמש בסומטוסטטין (טכנציום)** **_הפטומה-_** גידול ממאיר בכבד, קליטה משתנה עד אי קליטה **_סרטן בערמונית-_** גידול ראשוני + גרורות יכולות להתפספס בפט

Answer 110

**_BAC (bronchoalveolar carcinoma)_** **_הפטומה_** **_סרטן בערמונית_**

Answer 111

נגע פחות מ-6 מ"מ בסבירות גבוהה לא ייקלט \*\*תלוי באגרסיביות הגידול

Answer 112

הצטברות לאורך חוט השידרה לימפומה / מלנומה

Answer 113

אבחון ממאירות Staging פרוגנוזה הערכת תגובה לטיפול תכנון טיפול רדיולוגי

Answer 114

* **מציאת הגידול הראשוני** * **האם הגידול ממאיר או שפיר** * **ביופסיה מוכוונת פט** * **ניתן לעשות פט בעליה של מרקרי סרטן, לא הוכח כיעיל**

Answer 115

**אזור נקרוטי**

Answer 116

מעל הסרעפת- שלבים 1 + 2 מתחלת לסרעפת - 3 מעורבות של שלד / כבד- שלב 4

Answer 117

בחשד למעורבות סיסטמית

Answer 118

CT = indicates tumor mass FDG-PET- indicates viable cancer **_כלומר הפט יותר ספציפי כי אומר אם הגידול פעיל ולא מדובר רק במסה_**

Answer 119

יצירת שדה מגנטי שהכיוון שלו ניצב לתנועת הסיבוב לכן **כל אטום שיש לו מטען יכול ליצור מגנט קטן פשוט מהעובדה שהוא מסתובב סביב הציר שלו**

Answer 120

אטומים עם מספר **אי זוגי** של פרוטונים ונויטרונים ## Footnote **מימן פחמן פלואור חנקן וזרחם** **_להדמייה משתמשים במימן כי מאוד נפוצים בגוף_**

Answer 121

תנועה בעלת תדר מסוים (מהירות) כמו שסביבון עושה לפני שהוא נופל

Answer 122

לפי הקבוע ג'ירו מגנטי (לכל אטום יש כזה) והעוצמה של השדה המגנטי החיצוני שמופעל **_כלומר לפי שדה מגנטי בעוצמה ידוע והאטום שאנחנו מחפשים_**

Answer 123

העברת אנרגיה כך שהגופים נמצאים באותו תדר **אם רוצים להעביר אנרגיה אני חייבת להעביר אותה באותו תדר שהגוף שאליו אני מעבירה נמצא**

Answer 124

אנרגיית רדיו משודרת ← מימנים מעורערים ← הפסקת הגל ← שחרור פרוטונים ← חזרה למצב רגיעה

Answer 125

T1- רלקסציה אורכית T2- רלקסציה טרנסברסלית שניהם מאפיינים את תהליך הרלקסציה של המימנים

Answer 126

מות הפרוטונים הולכת ועולה עם הזמן. רלקסציה אורכית. עשינו את מה שעשינו עם הפרוטונים. החזרה לרלקסציה הינו לא מתרחשת ביחד. אלא בצורת גרף שהולך ועולה T1 מתייחס לזמן- באיזה זמן 63% מהפרוטוינים יחזרו למצב 0 **הווקטור משתנה לציר** **שהינו החיובי Z**

Answer 127

היציאה מתנועה בציר זד לתנועה על צירים XY ## Footnote **, מצב של דעיכה מודדים את הסיגנל שיש דעיכה של 66% מהפרוטונים**

Answer 128

צד שמאל- T1 צד ימין- T2

Answer 129

יצירה של 2 גלים שכל אחד מהם מייצג מקום אחר- כל נוכל לדעת מה המיקום של התדר המוחזר

Answer 130

צורת איסוף אינפורמציה, משבצים את כל המידע בתוכו ולבסוף עם נוסחא מייצרים את התמונה.

Answer 131

המרכז- אחראי על הקונטרסט הצדדים- על הרזולוציה הנקודתית **תמונה לפי המרכז- קונטרסט חזק אך מטושטשת** **תמונה לפי השוליים- גבולות יפים וברורים ללא קונטרסט**

Answer 132

גדוליניום- נותן סיגנל חזק ב-T1 בקונטרסט סכנה אפשרית- NSF איזורי פיברוזיס ברקמות שונות בגוף **התוויות נגד הינו GFR נמוך מ30**

Answer 133

גופים שיכולים להיות מושפעים מהשדה המגנטי הריון- התוויה יחסית קלאוסטרופוביה- מרדימים (גם ילדים) גודל- אי אפשר להכניס מעל קוטר 70 ס"מ

Answer 134

Flair (T2 subtype) גם פה נוזל שחור (טי1) אבל הקורטקס יותר בהיר. **מדכאים את האות מנוזל פשוט- כמו CSF שהינו נוזל חופשי** **בתמונה יש בצקת ורואים באות גבוה, גם המטומות יהיו באות גבוה**

Answer 135

T1 CFS שחור חומר לבן יחסית לבן חומר אפור יחסית אפור מוקדים בהירים במרכז- מוקדים של שומן

Answer 136

T2- liquid is white T1- liquid is black

Answer 137

**דיפוזיה-** רגיש למולק' מים בתנועה (נוזל חופשי), **ככל שיש יותר תנועה הנוזל שחור, אם יש אוטם או מולק' מים תקועות נקבל תדר גבוהה** ## Footnote **_עיכוב בדיפוזיה = אות גבוה_**

Answer 138

נשתמש שרוצים לבדוק בעיות בתפקוד או של המסילות העצביות עצמן בודק תנועתיות וכיוון של מולק' מים (ניתן להשליך על המסילות של החומר הלבן כי מים נעים עליהן בקלות יותר)

Answer 139

מקבלים הרכבים כימיים בנק' מסוימות במח ע"י הבדלים בין אטומי מימן למולק' שונות. נראה שינוי של המטבוליטים ומתוך זה לאפיין את הממצאים

Answer 140

אזור 1- שייך למכון אך חלק מהעולם הכללי, קבלה אזור 2- מלתחות והמתנה, רק מורשים ומיועדים אזור 3- חדר בקרה, רק אנשי צוות יכולים להיכנס ואנשיםעם הרשאה אזור 4- רק בליווי של טכנאי אחרי בידוק ותשאול \*\*מלווה אחד יכול להיכנס גם

Answer 141

כליה שמאלית

Answer 142

כל מצב פתולוגי באיבר בבטן הדורש התייחסות רפואית מיידית ## Footnote **_אם יש משהו שסובל דיחוי של יום יומיים זה אינו מצב של בטן חריפה (למשל כיב פפטי)_**

Answer 143

אנמנזה ← היסטוריה רפואית ← בדיקה גופנית ← בדיקת דימות

Answer 144

מתכות ← עצם ← רקמות רכות +מים ← שומן ← אוויר

Answer 145

זיהוי נוזלים פלאורה / פריטונאום יכול לשמש לחסימות מעי ולהעריך מיקום גופים זרים ## Footnote **יכולת הקונרסט של הצילום גרועה**

Answer 146

אוויר נמצא במקום הלא נכון

Answer 147

אוויר בין הסרעפת לכבד- לא תקין \*\*רק בין הכבד לסרעפת. צד שמאל תקין

Answer 148

פיתולים רחבים של המעי הדק, פיזור לא תקני של אוויר בדרכי העיכול

Answer 149

**צילום חזה בעמידה** הכי רגיש לזיהוי אוויר בחלל הבטן

Answer 150

פחות לזיהוי אוויר, אך טוב לדימות של איברים ופרטים באיברי הבטן * *צילום בטן בשכיבה הינו הצילום החשוב ביותר עבור הקשרי בטן חריפה וכן** * *עבור זיהוי איברים בבטן, עצמות ומפרקים, קלציפיקציה, שומן וגז.**

Answer 151

כחול- אוויר אדום- שומן

Answer 152

נקב לכן: GI perforation = נקב מע' העיכול

Answer 153

GI perforation Bowel obstruction Inflammatory disorder Urinary stones Traumatic injury

Answer 154

אתיולוגיה: טראומה / מחלה פפטי / מחלה דלקתית **אבחון-** צילום רנטגן בטני פשוט מה נחפש- **אוויר מחוץ לדרכי עיכול = פרפורציה**

Answer 155

**פרפורציה- אם רואים אוויר בין סרעפת לכבד ← הוכחה חד משמעית שיש פרפורציה במע' העיכול**

Answer 156

Rigler sign מצב בו נראה את דופן המעי בצורה ברורה

Answer 157

מצב בו רואים את דופן המעי בצורה ברורה- מאפיין אויר מחוץ ללומן המעי (בורוד)

Answer 158

CT ## Footnote **מאפשר לזהות נקודת פרפורציה בעיקר עם משתמשים בחומר ניגוד**

Answer 159

מעי דק- בעיקר הידבקויות והרניה מעי גס- גידולים ותסביב מעי גס (Volvulus)

Answer 160

**בטן בשכיבה- עיקרי כי רק ככה ניתן למדוד את רוחב המעי** אפשר גם לעשות חזה בעמידה בנוסף קוטר מעל 3 ס"מ = הרבה אוויר – ככל הנראה פתולוגיה

Answer 161

הכפלים משתרעים לאורך כל דופן המעי, כפלי המעי הגס לרוב לא חוצים את כל רוחב המעי

Answer 162

ימין- מעי תקין שמאל- מעי מורחב

Answer 163

שורה של בועות אוויר קטנות = פיתוח מורחב המלא בבועות אוויר

Answer 164

**פלס אוויר נוזל- צילום בעמידה** **מחרוזת פנינים** \*\*נכניס זונדה לקיבה כדי שאם ייכנס עוד אוויר הוא יצא

Answer 165

הרניה טבורית אשר כוללת הרחבה של המעי הדק

Answer 166

הרחבה פרוקסימאלית לחסימה, תמט דיסטלית לחסימה

Answer 167

בקע פנימי, כניסת לולאת מעי לתוך חור במזנטריום

Answer 168

גל פריסטלטי גורם לכניסה של מעי אחד לתוך השני - נראה כמו טלסקופ פיתול בתוך פיתול **במצב זה נראה את סימן המטרה הקלאסית** ## Footnote **= דרך אבחון Target sign**

Answer 169

מחלה קרהון, מחלה דלקתית של המעי, מתאפיינית במעי מעובה שיוצר הצירות של החלל ויכול להיות מלווה בחסימות מעי

Answer 170

קולון עולה- גדול מ-6-8 ס"מ קולון יורד - גדול מ-6 ס"מ

Answer 171

תסביב מעי גס, מאופיין במראה של Coffre bean sign אנשים מבוגרים, עצירות כרונית, בעיות נוירולוגיות ופסיכיאטריות

Answer 172

Volvulus תסביב מעי גס

Answer 173

שמאל- גידול במעי הגס שלא חוסם את הלומן ימין- גידול שגורם לחסימת מעי דק

Answer 174

בחץ גידול בקולון העולה השסתום האילוצקאלי **תקין** ולכן תוכן לא חוזר למעי הדק ולא עובר הרחבה אלא נשאר בצקום. \*\*אם יחמיר ירחיב גם את המעי הדק

Answer 175

חסימת מוצא התוספתן = התוספתן יתרחב משמעותית

Answer 176

בהדמייה תקינה- גודל לא עולה על 5 מ"מ, דופן דקה, מעט אוויר ומעט תוכל נוזלי **נראה 3 פסים לבן -שחור- לבן**

Answer 177

סיטי / אולטראסאונד **תוספתן מעל רוחב של 7 מ"מ, ( הכי רגיש)** דופן מעובה, יכיל אוויר ולעיתים גם אבן סימן מייצג שיכול להופיע Bulls eyes configutation

Answer 178

סיטי / אולטראסאונד **תוספתן מעל רוחב של 7 מ"מ, ( הכי רגיש)** דופן מעובה, יכיל אוויר ולעיתים גם אבן סימן מייצג שיכול להופיע Bulls eyes configutation

Answer 179

CT יותר מדויק מאולטראסאונד אך נשתמש באולטראסאונד לבדיקה הראשונה- ספציפיות גבוהה רגישות נמוכה (אם רואים דלקת אזי יש אם לא רואים לא בהכרח אומר שאין) **בסיטי לא תקין לא נראה חומר ניגוד נכנס לתוספתן, שומן מוסנן (עכור)**

Answer 180

Acute appedecitis שומן מוסנן ועכור, אין אוויר וחומר ניגוד בתוספתן (הכל בצקתי ונוזל מלא בפנים), דופן מעובה **_העדר אוויר או חומר ניגוד בתוספתן = מרמז על חסימה_**

Answer 181

אלכהוליזם (אקוטי / כרוני) אבנים בדרכי מרה

Answer 182

**_האבחון של דלקת בלבלב הינו קליני ומעבדתי ולא ע"י דימות_** הדמייה- עושים כדי להבחין בין דלקת ביליארית ללא בילארית, הערכת חומרת המחלה וסיבוכים \*\*הדמייה לא דרושה לאבחנה

Answer 183

**חיפוש של אבנים בדרכי המרה**

Answer 184

שמאל- צינור מרה מורחב בחץ ימין- צינור לבלב מורחב למטה- צינור מרה מורחב CBD- common bile duct

Answer 185

סיטי גבולות לא ברורים של הלבלב שומן מסביב מוסנן \*\*פחות טוב בזיהוי אבנים מאשר אולטראסאונד **_בעיקר כדי להעריך את החומרה והסיבוכים- אבחון קליני ומעבדתי_**

Answer 186

לבלב שעבר נמק עם בועות אוויר בתוכו- מטופל זה ינוטר בטיפול נמרץ

Answer 187

נמק של הלבלב הצטברות נוזל סביב הלבלב splenic vein thrombosis

Answer 188

כאבים דוקרים מעל האגן ודם בשתן לא קשור לגודל האבן אלא למיקומה

Answer 189

תוספתן- אלטראסאונד לבלב- אולטראסאונד אבנים בדרכי שתן- צילום רנטגן

Answer 190

**רק אם הם גדולות מ-2-3 מ"מ** **ובנויות מסידן ולא חומצה אורית**

Answer 191

**סיטי ללא חומר ניגוד- ימסך על הופעת האבן** _בשאלה של אבנים נבצע סיטי ללא חומר ניגוד_

Answer 192

תדגים מצוין אבנים בזכות הצל האקוסטי שלהן **אך רק מעל גודל של 0.5 ס"מ + אי זיהוי בשופכנים כי הם במיקום אחורי והאולטראסאונד לא מגיע אליהם. טוב לכליה וכיס השתן**

Answer 193

נפרוזיס והרחבה של גביעי הכליה. האם אבן לא מספיקה לעשות הידרונפרוזיס יהיה קשה לזהות אותה

Answer 194

עמידה בשילוב של אינספריום עמוק (במטרה לפתוח את הריאות) **PA** כלומר הקרינה תגיע מהצד הפוסטריורי של המטופל ותפגע בקסטה שהיא אנטריורית

Answer 195

במידה וצריך לזהות עומק של נגע אם הוא באונה קדמית או אחורית של הריאה ## Footnote **לרוב צד שמאל יופנה לקסטה בצילום לטראלי**

Answer 196

Anterior posterior הפעם הקסטה נמצאת על גב המטופל והקרניים מגיעות מהצד האנטריורי **\*\*לזכור לפי מאיפה הגיעו הקרניים מקדימה או מאחורה**

Answer 197

AP: נראה צל לב גדול יותר ככל שאובייקט רחוק יותר מהקסטה היא יגדל בצילום בנוסף בשכיבה קשה לבצע אינספריום עמוק כמו שעושים בעמידה PA

Answer 198

בעמידה אוויר יעלה בקיבה ונראה פס כהה של אוויר מתחת לסרעפת בצד שמאל

Answer 199

נצליח לספור לפחות 6 צלעות קדמיות או 9 אחוריות קדמיות- הולכות באלכסון אחוריות- מהלך הוריזונטלי

Answer 200

חדירות- כמה עמוק הקרניים יחדרו לגוף חשיפה- כמה קרניים מגיעות לקסטה

Answer 201

הסתכלות על הזיזים הספינוטיים + הגבול המדיאלי של הקלוויקולה. ## Footnote **בדיקה האם המרק בין הזיז לגבול המדיאלי של הקלוויקולה בכל צד שווה**

Answer 202

צל הלב צריך להיות ברוחב של חצי מרוחב בית החזה ## Footnote **תקף רק לצילום חזה בעמידה PA**

Answer 203

ימין: כחול- aortic notch אדום- Desecnding aorta שחור- ascending aorta שמאל: כחול- AP window שחור- pulmonary artery

Answer 204

כחול מלמעלה למטה: Aortich arch pulmonary trunk left atrial appendage (אוזנית עלייה שמאלית) LV cardiac apex אדום מלמעלה למטה: SVC left ventricle

Answer 205

מרווח בין כפתור האאורטה ל-pulmonary trunk צריך להיות מעט קעור באופן תקין

Answer 206

**תמיד השער השמאלי יותר גבוה מהימני. הימני מתחיל בערך בקו שהשמאלי נגמר**

Answer 207

סרעפת ימנית גבוהה יותר מסרעפת שמאלית **זווית קוסטורפנית חדה וברורה-** אם יש נוזל פלאורלי הזווית תושטח

Answer 208

קווים לבנים בשליש החיצוני של הצילום. כלומר במצב תקין לא נראה אותם

Answer 209

פסגת הריאות- מוסתרת ע"י הקלוויקולות מתחת לסרעפת / מאחורי צל הלב

Answer 210

בצילום לטראלי ככל שיורדים למטה רואים פחות לובן ויותר שחור ## Footnote **במצב לא תקין נראה אזור לבן בחלק התחתון**

Answer 211

1- SVC 2- RV 3- Aortic arch 4- pulmonary artery 5- left atrial appendages 6- LV

Answer 212

סימן שמאפשר למקם פתולגיות בבית חזה סמיכות שונה בין מבנים בעלי סמיכות זהה **יחדד את הגבול והגבול לא יהיה מטושטש וההפך.** כלומר אם נאבד את הגבול החד של הלבן לדוגמא ניתן להסיק שיש פתולוגיה ברקמה סמוכה- בנוסף נראה הצללה ברקמה סמוכה

Answer 213

Shilouette sign הצללה של ה- RLL רואים שהגבול בינו לבין הסרעפת מטושטש ולכן שם מתרכזת הפתולוגיה

Answer 214

אדום מלמעלה למטה: LUL- aorta lingula- next to LV LLL- diaphragm תכלת למעלה למטה: RUL- RA RML- SVC RLL- diaphragm

Answer 215

במצב של הפרדה בין הסימפונות לאלבאולות- רואים בהצללה אלבאולרית (האלבאולים לבנים והברונכוסים מלאים אוויר שחור) ## Footnote **רואים עץ של ברונכוסים בשחור = Air bronchogram**

Answer 216

הצללה של ה RML בגלל שזה מטשטש את הגבול עם הלב מדובר בסימן שילואט \*\*אם ההצללה לא ממסכת על הלב כנראה שמדובר בצד אחורי יותר למשל RLL

Answer 217

בועית אוויר לא רק בקיבה אלא גם בין הסרעפת לכבד - לא תקין