פרק 7.1 - מונוסכרידים ודי סכרידים - C

Question 1

מה ההבדל בין אלדוז לקטוז?

Answer 1

מיקום קבוצת הקרבוניל.

אם בסוף השרשרת = אלדוז, כל מיקום אחר = קטוז.

Question 2

בטבע יש הרבה סטריאו-איזומרים של סוכרים, למה זה קשור?

Answer 2

חלבונים קושרי סוכר ותאים בכלל הם סטריאוספציפיים.

לסוכרים יש פחמנים כיראליים ולכן הם בעלי פעילות אופטית.

Question 3

מהם מונוסכרידים?

Answer 3

מונוסכרידים הם מוצקים קריסטליים, שקופים, מסיסים באופן חופשי במים ולא מסיסים בממסים לא פולריים. לרובם יש טעם מתוק. השלד של רוב המונוסכרידים הוא שרשרת פחמנית לא מסועפת בה כל הפחמנים קשורים בקשרים יחידים. בתצורה הפתוחה הזו אחד הפחמנים קשור בקשר כפול לחמצן ויוצר קבוצת קרבוניל; לכל אחד משאר הפחמנים יש הידרוקסיל.

Question 4

גלוקוז ופרוקטוז הם _____
ויש להם _______ פחמנים
וההבדל ביניהם הוא ______

Answer 4

איזומרים אחד של השני. הסוכרים הכי נפוצים בטבע, והתוצרים של פוטוסינתזה.
6 פחמנים.
גלוקוז הוא אלדוז מסוג אלדוהקסוז ופרוקטוז הוא קטוהקסוז.

Question 5

האם מונוסכרידים הם מולקולות בעלות פעילות אופטית?

Answer 5

כן, לרוב המונוסכרידים יש פחמנים כיראליים (אסימטריים) ולכן הם מסיטים אור מקוטב.

Question 6

מהם אננטיומרים?

Answer 6

איזומרים מרחביים שהם תמונות ראי אחד של השני

Question 7

כמה איזומרים יש למולקולה עם n פחמנים?

Answer 7

2^n.

Question 8

מהם סטריאו-איזומרים?

Answer 8

מולקולות עם אותה נוסחה כימית ואותם קשרים כימים הנבדלות בקונפיגורציה – הסידור המרחבי של האטומים.

Question 9

האם ניתן לעבור בין אננטיומרים ע”י סיבוב?

Answer 9

לא. אננטיומרים הם קונפיגורציות שונות של אותה מולקולה ולכן מעבר ביניהם דורש שבירה ויצירה של קשר קוולנטי.

להעשרה: לשני אננטיומרים יהיו את אותן התכונות הפיזיקליות דוגמת נק’ רתיחה והתכה, צפיפות.

Question 10

מהם אפימרים?

Answer 10

שני סוכרים הנבדלים רק בקונפיגורציה סביב פחמן אחד.

אז בעצם, אלדוז וקטוז לא יכולים להיות אפימרים.

Question 11

מהי הדרך הקונבציונלית להצגת סוכרים?

Answer 11

בעזרת דיאגרמת פישר.

Question 12

מה תוכלי לספר לי על מנוז?

Answer 12

מדובר באיזומר של גלוקוז, משמע סוכר שש פחמני שבדר”כ יהיה מצוי בטבע בצורתו הטבעתית.
אם רוצים לדייק, זהו אפימר של גלוקוז, בדומה לגלקטוז.

Question 13

מה מיוחד בסוכר ארבינוז?

Answer 13

מצוי בתצורת L בצורתו הטבעית

Question 14

מהם אנומרים?

Answer 14

צורות איזומריות של סוכרים שנבדלות רק בקונפיגורציה סביב פחמן ההמיקטאל מכונות אנומרים והפחמן הקרבונילי מכונה פחמן אנומרי.
אפשר לקבל אנומר אלפא או ביתא, והמעבר ביניהם מכונה מוטרוטציה.

Question 15

כיצד מונוסכריד לינארי נסגר לטבעת?

Answer 15

הפחמן הקרבוקסילי שהוא נוקלאופיל עושה התקפה על הפחמן הקרבונילי שהוא אלקטרופיל וסוגר קשר קוולנטי. זוהי תגובה בין סוכר לכוהל ליצירת המיקטאל/אצטל.

Question 16

מהו קשר גליקוזידי?

Answer 16

כאשר קבוצה כוהלית נוספת שהיא חלק מסוכר אחר מתחברת ליצירת קטאל או אצטל. זה בעצם מייצר דיסכריד.

Question 17

מהי מוטרוטציה?

Answer 17

פתיחה זמנית של סוכר טבעתי ומעבר בין תצורת אלפא לביתא או ההיפך, כאשר הסוכר נמצא בתמיסה מימית.

Question 18

מהו הבסיס לריאקציית פהלינג?

Answer 18

סוכרים מחזרים.

אלו סוכרים שיכולים למשל לחמצן יון מתכת, הקרבוניל הופך לקרבוקסיל.

Question 19

מי מהבאים היא תרכובת שיכולה לחזר?

1. די סכריד בו פחמן אנומרי אחד בלבד משתתף בקשר גליקוזידי
2. גלוקוז בטבעת המיאצטל
3. מלטוז
4. כל התשובות נכונות

Answer 19

כל התרכובות הנ”ל הן סוכרים מחזרים משום ש…

Question 20

מהו פחמן אנומרי?

Answer 20

הפחמן שנגזר מקבוצת הקרבוניל. משמע, האלדהיד או הקטון

Question 21

ציין עבור כל אחד מהדיסכרידים האם מחזר או לא:
סוכרוז
מלטוז
לקטוז
טרהלוז

Answer 21

סוכרוז - לא מחזר!
מלטוז - מחזר
לקטוז - מחזר
טרהלוז - לא מחזר!

*סוכרים לא מחזרים הם מולקולת תשמורת טובה משום שהם יציבים יותר.

Question 22

בדיקת רמת סוכר בדם היום מצריכה טיפת דם בלבד. אותה טיפה מוזנת לסטריפ המכיל אנזים המזרז ריאקציה. מיהו האנזים?
מה החיסרון של שיטה זו ומה הפתרון?

Answer 22

זהו אנזים מסוג גלוקוז אוקסידז שמייצר גם מי חמצן, ואז אנזים מסוג פרוקסידאז מפרק את מי החמצן בריאקציה שיוצרת צבע, הצבע נקרא ע”י גלאי במכשיר הגלוקומטר שמתרגם את הערך לרמת הסוכר בדם.
החסרון הוא מדידה שמשקפת את רמות הסוכר ברגע נתון בלבד, ואין אינדיקציה לרמה הממוצעת של סוכר בדם. הפתרון הוא בדיקת המוגלובין מסוכרר שיכולה לשקף את ממוצע ריכוז הסוכר בדם בתקופה של עד 3 חודשים - משך החיים של כדורית דם אדומה. למרות שהריכוז בשבועיים האחרונים הוא המשפיע ביותר על רמות ה-GHB. טרום הבדיקה.