פרקים 23.2-23.3

Question 1

מהם תאי קופר?

Kupffer

Answer 1

מאקרופאגים מיוחדים הנמצאים בכבד.

מעין מע’ חיסון שלו

Question 2

מהם חומרי המוצא לגלוקוז 6-פוספט?

אילו גורולות שונים יש לו בכבד?

Answer 2

גלוקוז, פרוקטוז, מנוז, גלקטוז.
גורלות:
המרה לגלוקוז חופשי
הופך לפירובט בגליקוליזה ואז לאצטיל קו
אצטיל קו יכול לשמש לסינתזת ח.ש, כולסטרול ואז גם מלחי מרה, 
הפכיה לגליקוגן
מסלול הפנטוז פוספט

Question 3

מהם הגורלות של ח.א בכבד.

Answer 3

ייצוא לדם כח.א חופשיות
סינתזת של חלבוני כבד
ח.א לא נחוצות עוברות טרנסאמינציה:
החנקן משתחרר כאוראה, השלד הפחמני של פירובט יכול לשמש ליצירת גלוקוז, או להיכנס למעגל קרבס, או להפוך לאצטיל קו

Question 4

שומן חום לעומת לבן:

Answer 4

חום:
הרבה טיפות
הרבה מיטו'
מבטא את הגן UCP1 לחלבון תרמוג'נין
תאים קטנים אמורפיים
עצבוב ואספקת דם טובים
לבן:
טיפת שומן אחת גדולה
דוחקת את המיטו' והגרעין
תאים ספריים גדולים

Question 5

עובדות איזוטריות על שומן חום:

Answer 5

עובר דיפרנציאציה בשבוע 20
מפיברולאסטים
נעלם כמעט במבוגרים
אפשר לזהות אותו בפט 
הפקטור הגרעיני
PPAR גאמא
אחראי להתמיינות לתאי שומן חום או לבן, בהסתגלות לקור

אנשים עם גידולים מסוג פאוכרומוציטומה מייצרים אפינפרין ונוראפינפרין ביתר, ואחד האפקטים הוא דיפרנציאציה של פרה-אדיפוציטים לשומן חום.

Question 6

מהו הדלק העיקרי של שריר שלד?

Answer 6

פעילות קלה או מנוחה: גלוקוז מהדם, ח.ש, גופי קטו

פרץ של פעילות מאומצת: מאגר גליקוגן בשריר מומר ללקטאט, פוספו-קריאטין ליצירת ATP

Question 7

בפעילות מאומצת של שריר

Answer 7

הגליקוגן מפורק ומומר ללקטט, בפעילות אניאירובית.
שכן, הדם לא מספק מספיק חמצן לתמוך בפעילות.
כל מולקולת גלוקוז מניבה
3 ATP
בגלל שחסכנו את הראשון של הקסוקינאז

Question 8

איזה מקור אנרגיה נוסף ל
ATP
יש לשריר, פרט למאגר הגליקוגן?

Answer 8

מאגר של פוספו-קריאטין
שיכול לייצר ATP מ-
ADP
עי הריאקציה של האנזים קריאטין קינאז

Question 9

מה קורה לעכברים עם מוטציה באנזים

קריאטין קינאז?

Answer 9

יש ייצור מוגבר של מיטו’ בניסיון לפצות,

זה לא מספיק ועדיין תהיה פגיעה ביכולת השרירים.

Question 10

מהו קריאטינין?

Answer 10

קריאטין וקריאטין פוספט מתפרקים ספונטנית לקריאטינין..
זה מפונה עי הכליות, כאשר קצב הפינוי יכול להוות אינדיקטור לתפקודי הכליות
GFR

*פוספוקריאטין הוא המקור המיידי ל-ATP
במהלך כיווץ פעיל

Question 11

מהם המקורות לקריאטין?

Answer 11

תזונה - מוצרים מן החי
ייצור בכבד ובכליות מגליצין, ארגינין ומתיונין.
אצל צמחונים מקור יחידי הוא ייצור עצמי.
שימוש בקריאטין מהתזונה דורשת פעילות ממושכת, בלי פעילות גופנית, אין לקיראטין חיצוני הרבה ערך.

Question 12

מהי

shivering thermogenesis?

Answer 12

התכווצויות מהירות של השריר שמייצרות חום ולא תנועה.

Question 13

כיצד שריר פעיל מייצר חום?

Answer 13

כתוצאה מצימוד לא מושלם בין הארגיה הכימית לבין העבודה המכנית.

Question 14

שריר הלב

Answer 14

תמיד עושה פעילות אירובית,
לכן נפגע כאשר ישנה איסכמיה
משתמש בעיקר בח.ש מהדם כמקור דלק
אין לו מאגרי אנרגיה משמעותיים, מעט פוספו-קיראטין שמספיק לשניות ספורות.

Question 15

מהו הדלק העיקרי של נוריונים במוח?

Answer 15

גלוקוז, הם תלויים בגלוקוז מהדם ויש מעט אם בכלל מאגרים.
המוח יכול לנצל גם גופי קטו, כלומר בעקיפין להפיק אנרגיה משומן הגוף.

*צורך 20% מהחמצן

Question 16

הדם

Answer 16

4-5 ליטר באדם בוגר
מחצית מהנפח המרכיב התאי
הפלזמה היא 90% מים, השאר חלבונים: אלבומין, אימונוגלובולינים, ליפופרוטאינים, פקטורי קרישהץ מינרלים ומטבוליטים דוגמת גלוקוז.
רמת גלוקוז: 60-90 מ”ג ל-100 מ”ל, כ-4.5 מילימולר

Question 17

מהור הרכב הפלזמה?

Answer 17

90% מים
10 % מומסים
מתוכם:
70% חלבונים
10% תרכובות אינאורגניות כמו יוניםת ביקרבונטת פוספט
20% מטבוליטים אורגניים ופסולת

Question 18

אפינפרין

Answer 18

נועד להכין את הגוף לפרץ של פעילות. פועל בעיקר על שריר
מופרש מבלוטת האדרנל בהוראת המוח
מעלה ל”ד, קצב ועוצמת פעימות, מרחיב דרכי נשימה - המטרה לספק יותר חמצן לרקמות.
מגביר פירוק גליקוגן ושינוע ח.שומן,
מגביר גליקוליזה בשריר, מדכא בכבד
מעורר גלוקונאו’
מדכא סינתזת גליקוגן
מגביר הפשרת גלוקגון מדכא אינסולין.
כל הפעילויות האלו מתווכות עי זרחונים תלויי סאמפ.

Question 19

אינסולין

Answer 19

מתנגד לרמות גבוהות של גלוקז בדם עי העברה של
GLUT4
לממברנה - בשומן ובשריר
בכבד - עי הגברת ביטוי של גלוקוקינאז
מעודד סינתזת גליקוגן
מעכב פירוק גליקוגן
מגביר גליקוליזה
מגביר סינתזת ח.ש בכבד וטריגליצרידים באדיפוציטים

Question 20

גלוקגון

Answer 20

מתנגד לרמות נמוכות של גלוקוז בדם
פעיל בעיקר על הכבד, קצת ברקמת שומן
מעודד פירוק גליקוגן עי עירור של גליקוגן פוספורילאז ועיכוב של גליקוגן סינתאז, שניהם עי זרחונים תלויי סאמפ.
מעכב גליקוליזה עי הורדת ריכוז האקטיבטור FBP2,6
מעכב את פירובט קינאז עי זרחון
מגביר גלוקונאוגנזה
מגביר שינוע ח.ש מרקמת השומן עי הפעלה של
HSL ופריליפין
מגביר יצירת גופי קטו שיכולים לשמש את המוח.

בשורה התחתונה, כל האפקטים שלו הם תוצאה של זרחון תלוי סאמפ.

Question 21

כיצד מופרש אינסולין מהלבלב?

כיצד הוא מופסק?

Answer 21

הלבלב מבטא את 
GLUT2
כניסה של סוכר לגליקוליזה מעלה את ה
ATP וסגירה של עלות אשלגן תלויות 
 לסגירה של תעלות אשלגן ודפולריזציה.
זה גורם לפתיחה של תעלוץ סידן (ממברנליות וברשתית, כלומר זה סידם חוץ ותוך תאי) שגורמות לשחרור גרנולות של אינסולין

מופסק בלולאת פידבק פשוטה:
הירידה בגלוקוז בדם כתוצאה משחרור אינסולין מקטינה את השטף דרך הקסוקינאז, ומפסיקה את שחרור האינסולין

Question 22

מה המבנה של תעלות האשלגן תלויות
ATP
בתאי ביתא בלבלב?
איזו תרופה מעכבת אותן?

Answer 22

אוקטמרים, ארבע תתי יחידות
Kir6.2 - כאשר זו היחידה שמרכיבה את התעלה עצמה ומכילה את אתר הקישור ל
ATP
וארבע SUR1 - אליהן נקשרת התרופה סולפיניל אוראה.

התרופה סולפיניל אוראה, דור ראשון לטיפול בסוכרת, סוגרת את התעלה וגורמת לשחרור אינסולין.

מוטציות מולדות בתעלה גורמות לסוכרת, או לחלופין להיפראינסולינמיה.

Question 23

כמה זמן יכול אדם בוגר לשרוד ללא מזון?

Answer 23

אדם במשקל רגיל כשלושה חודשים, עדיין יש צורך לספק מינרלים וויטמינים.

אדם במשקל יתר יכול גם מעל שנה, כאשר ההבדל נובע מכמות השומן.

Question 24

מה קורה בזמן רעב?

מה יופרש בכליות?

Answer 24

שריר - פירוק של רקמת שריר כדי לספק ח.א גלוקוגניות לגלוקונאו’
אוקסלסואצטט מופנה לגלוקונאו’ ומעגל קרבס מעוכב
כתוצאה מהעיכוב הצטברות של אצטיל קו מעודדת ייצור של גופי קטו
ח.ש משוחררות מהאדיפוציטים, חמצונן מעלה עוד יותר את האצטיל קו, ומגביר את ייצור גופי הקטו

הכליות יפרישו אוראה מהטרנסאמינציה של פירוק ח.א גלוקוגניות וגופי קטו.

Question 25

קורטיזול

Answer 25

מופרש כתוצאה מסטרס, למשל כאב, אובדן דם, פחד, חרדה
פועל יחסית לאט ומשנה את המטובליזם ע”י שינוי הכמות וסוג האנזימים שמסונתזים באיברי המטרה שלו.

גורם ל:
שחרור ח.ש מאדפיצוטים
גלוקונאו’ בכבד
שואף להגדיל את מאגר הגליקוגן בכבד כדי להיות מוכנים למה שיבוא.