תשישות וקחקציה

Question 1

מה נכון לגבי תשישות בחולי סרטן?
1. נפוצה במטופלים עם מחלה פעילה אך לא אופיינית במחלימים
2. לביליות רגשית וירידה קוגניטיבית אינם מהווים חלק מביטויי תשישות משנית לממאירות, ומצריכים בירור לסיבות אחרות
3. מצבים לא פיזיולוגיים, כמו דיכאון ובדידות, הם מגורמי התשישות השכיחים בסרטן
4. לעיתים קרובות נמצא גורם דומיננטי אחד בר טיפול

Answer 1

3
פרק 43
תשישות קיימת ב-20-30% מהמחלימים
כוללת גם מאפיינים רגשיים וקוגניטיביים
הגורמים הנפוצים הם דיכאון, בדידות, פוליפרמסי, דיספניאה, ירידה במשקל ודקונדישנינג
לעיתים רחוקות הפרעה דומיננטית מהווה גורם עיקרי לסימפטום.

Question 2

מה מנגנון ההשפעה של מערכת העצבים המרכזית על חולשה?
1. השפעה על ציר היפותלמי- היפופיזרי
2. שינויים בסרוטונין ודופמין
3. הפרעה בדפוסי שינה- ערות כתוצאה משינוי במערכת סירקדין
4. כל התשובות נכונות

Answer 2

4
פרק 43

Question 3

בת 77. ברקע ממאירות שד עם פיזור גרמי. מטופלת בטקסול. לאחרונה חולשה ניכרת. מתקשה בפעולות יום יומיות. ללא קוצר נשימה. בבדיקות מעבדה המוגלובין 8.5. מה נכון לגבי אפשרות הטיפול בה?
1. טיפול באריתרופויטין יכול לשפר יכולת פעילות תוך זמן קצר מתחילת הטיפול
2. ערך המוגלובין מטרה הוא 2 גר’ המוגלובין מעל הערך ההתחלתי
3. טיפול באריתרופויטין מעלה סיכון לתחלואה קרדיאלית ופקקת ורידית
4. השפעה של עירוי דם על תשישות נמשכת בין 14-28 ימים

Answer 3

3
פרק 43 עמ’ 410
השפעה של אריתרופוייטין תוך כ-4 שבועות
ערך מטרה 12 ג’/ד”ל
השפעת עירוי דם היא למשך 2-7 ימים ונעלמת כעבור שבועיים

Question 4

למי מהמטופלים הבאים הסובלים מחולשה, תמליץ על בדיקת טסטסטרון במטרה לשקול טיפול הורמונלי חליפי לשיפור חולשה?
1. בן 56 ברקע איידס. מטופל בלוריבן לפי צורך. המוגלובין 9
2. בן 80, ברקע ממאירות פרוסטטה. מטופל בדקפפטיל.
3. בן 47, ממאירות ריאה עם פיזור גרמי. בחודש האחרון מטופל בפרקוסט לפי צורך.
4. בן 77, ברקע פרקינסון ואיס”ק לב. מטופל בקרדילוק ולוסטרל.

Answer 4

1
פרק 43 עמ’ 411
רמות טסטסטרון נמוכות מתאפיינות בחולשה, איבוד מסת שריר, ירידה בליבידו והמוגלובין נמוך.
מטופלים בסיכון: מטופלי איידס וממאירות.
מטופלים עם ממאירות – ירידה בטסטוסטרון יכול להיות גם ע”ר טיפול אנטי נאופלסטי וכן בעקבות שימוש כרוני באופיואידים.
טיפול הורמונלי חליפי עבורם יכול לשפר חולשה.
מטופלים עם ממאירות ערמונית- טיפול אנטי הורמונלי מכפיל את שיעור החולשה בקרב המטופלים. טיפול הורמונלי חלופי מהווה ק”א.

Question 5

בת 58, ברקע א.ל.ס. סובלת מחולשה משמעותית. בירור מעבדתי כולל המוגלובין, הורמוני תריס, אלקטרוליטים – תקין. מה ניתן להמליץ כטיפול סימפטומטי לחולשה?
1. מתילפנידאט
2. דקסמתזון
3. מודפיניל
4. דונפזיל

Answer 5

3
פרק 43 עמ’ 413
מודפיניל נמצא יעיל כטיפול בנרקולפסיה, פרקינסון, דום נשימה בשינה,
HIV, ALS
מתילפנידט לא הוכח כיעיל במטה-אנליזה
סטרואידים לא מומלצים לשימוש ממושך בין היתר מאחר ועלולים להחמיר תשישות עקב מיופתיה
דונפזיל נבדק ולא נמצא יעיל

Question 6

בת 85. ברקע פרקינסון וסכרת. בחודש האחרון סובלת מעצירות, בחילה, חולשה, ירידה בתיאבון. התעלפה פעמיים כשניסתה לקום. מה הטיפול המתאים?
1. קלונידין
2. מידודרין
3. Megestrol acetate
4. דונפזיל

Answer 6

2
פרק 43 עמ’ 409-10
כשל אוטונומי שכיח במטופלים עם ממאירות וכן מטופלים פליאטיבים אחרים כמו פרקינסון. תסמינים- אורתוסטיזם, סינקופה, בחילות, הקאות, שילשול או עצירות ואנורקסיה. מוביל באופן ישיר או עקיף לחולשה. מידודרין- אלפא אגוניסט. הוכח במחקרים כמשפר ל”ד סיסטולי ודיאסטולי ומשפר יכולת עמידה של מטופלים. אמצעים נוספים לטיפול- הפסקת תרופות שיכולות להחמיר את המצב, צריכת מלח מוגברת, הידרציה, גרביים אלסטיות ופלודרוקורטיזון

Question 7

מה מהבאים נכון לגבי הגורמים לתשישות בחולי סרטן?
1. בניגוד לכימותרפיה או רדיותרפיה, תרופות ביולוגיות לא נמצאו כתורמות לתשישות בחולי סרטן
2. תרופות אימונותרפיות עשויות לגרום לתשישות בעיקר לאחר טיפול ממושך
3. בעוד שקיים קשר בין דיכאון ובין תשישות בחולי סרטן, לא נמצא קשר דומה עם חרדה
4. דיכוי מח עצם משנית לטיפול מהווה סיבה שכיחה לתשישות בחולי סרטן

Answer 7

4
פרק 43 עמ’ 404-5
תשישות היא תופעת הלוואי השכיחה ביותר בטיפול ביולוגי
מעכבי פ.ד-פ.ד.ל1 מעלים תשישות בעיקר בחודשים הראשונים לטיפול
הן דיכאון והן חרדה תורמים לתשישות

Question 8

מה מהבאים נכון בנוגע לטיפול בתשישות?
1. טיפול בחמצן לחולי סרטן עם היפוקסיה קלה הוכח כמשפר תשישות
2. בחולים עם קחקציה משנית לתת תזונה, טיפול תזונתי אגרסיבי עשוי לשפר את המצב התזונתי וכתוצאה מכך את התשישות הנלווית
3. השיפור בעייפות משנית לקורטיקוסטרואידים הוא בדרך כלל ממושך, ונמצא גם לאחר 2-4 חודשי טיפול
4. טסטוסטרון נמצא יעיל כטיפול בתשישות בחולים אונקולוגיים אך לא בחולים עם מחלות אחרות

Answer 8

2
פרק 43 עמ’ 409-413
טיפול בחמצן למטופלים היפוקסיים הוכח כמשפר תשישות בחולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית אך לא בחולי סרטן
טיפול סטרואידלי ממושך עשוי דווקא להחמיר עייפות עקב מיופתיה, וכרוך בתופעות לוואי של סטרואידים. ההשפעה החיובית נמשך בדר”כ בין 2-4 שבועות
טסטוסטרון נמצא יעיל בחולים לא אונקולוגיים עם היפוגונדיזם, בעיקר איידס

Question 9

מה נכון בנוגע לטיפול אונקולוגי כסיבה לתשישות בחולי סרטן?
1. לא נמצא הבדל בחומרת התשישות במטופלים שטופלו במשלב כימו+קרינה לעומת מטופלים שקיבלו כימותרפיה בלבד
2. התשישות משנית לכימותרפיה מופיעה בדר”כ בימים הראשונים עם תחילת הטיפול והולכת ומחמירה, בעוד שהתשישות משנית לקרינה מופיעה באופן חד לאחר הטיפול ונעלמת לאחר מכן
3. לא נמצא קשר בין התשישות ע”ר כימותרפיה לבין רמת הלויקוציטים בדם
4. ככל שעוברים יותר מחזורי טיפול כימי או קרינתי, כך המטופל נעשה פחות רגיש לאפקט

Answer 9

2
פרק 43 עמ’ 408
כימו+קרינה גורם לעייפות רבה יותר לעומת כל אחד בנפרד
התשישות מגיעה לשיא בנדיר של הלויקופניה ומשתפרת במקביל להתאוששות מח העצם
התשישות מחמירה ככל שעוברים יותר מחזורי כימו מה שמרמז על אפקט מצטבר
גם לגבי קרינה - התשישות מחמירה ככל שהטיפול נמשך

Question 10

מה נכון לגבי תת תזונה, קחקציה, שבריריות וסרקופניה?
1. ברוב המטופלים מופיעות כולם יחד, בחפיפה
2. מדובר למעשה בשמות שונים של אותה תסמונת (קחקציה-אנורקסיה)
3. פוגעות באיכות חיים אך לא קשורות באופן ישיר להישרדות
4. מהוות סיבה שכיחה יותר למוות בחולים כרוניים במדינות מתפתחות

Answer 10

4
פרק 37 עמ’ 344

Question 11

כל הבאים מהווים תופעת לוואי של מגסטרול פרט ל:
1. היפוגליקמיה
2. דימום נרתיקי
3. יל”ד
4. פוטוסנסיטיביות

Answer 11

1
פרק 43 עמ’ 412
היפרגליקמיה
Known side effects of these agent include thromboembolic events, adrenal suppression with insufficiency upon abrupt discontinuation, hypertension, hyperglycemia, breakthrough uterine bleeding, and skin photosensitivity.

Question 12

מה נכון לגבי טיפול לא פרמקולוגי בתשישות?
1. טיפולים אלטרנטיביים כגון אקופונקטורה ועיסוי רפואי לא נמצאו כמשפרים תשישות בחולי סרטן
2. טיפול קוגניטיבי התנהגותי לא שיפר תשישות בחולי סרטן
3. פעילות גופנית הוכחה כיעילה לתשישות בעיקר במחלימים ובמטופלים עם מחלה פחות מתקדמת.
4. רוב המטופלים חוששים מהחמרה בתשישות לפני תחילת הטיפולים, אך פחות מ-50% אכן חווים תשישות חמורה במהלכם

Answer 12

3
פרק 43 עמ’ 415-6
בעוד רק 8% מהמטופלים צופים שיסבלו מתשישות לפני תחילת הטיפול, 89% מדווחים על תשישות במהלך הטיפולים

Question 13

הסמנים הביולוגיים הבאים נכנסים להגדרת קחקציה פרט ל?
1. המוגלובין
2. טריגליצרידים
3. CRP
4. אלבומין

Answer 13

2
פרק 37 עמ’ 344

Question 14

מה מהבאים נכון לגבי הגדרה של קחקציה
1. ההגדרה של פירון היא כללית בעוד ההגדרה של אוואנס ספציפית לחולי סרטן
2. ההגדרה של פירון מתבססת בעיקר על הערכת מסת שריר
3. ההגדרה של פירון כוללת בעיקר מרקרים מעבדתיים
4. ההגדרה של פירון נחשבת כמנבאת פרוגנוזה טובה יותר ולכן משמשת כהגדרה המוסכמת

Answer 14

2
פרק 37 עמ’ 344
ההגדרה של פירון היא ספציפית לסרטן, מתייחסת למשקל והרכב גוף ומתבססת על הקשר בין סרקופניה לתפקוד
ההגדרה של אוואנס היא כללית וכוללת מרקרים מעבדתיים: אלבומין, המוגלובין
CRP
אין קונצנזוס לגבי הגדרה מועדפת, פירון רלוונטית יותר לפרקטיקה היומיומית בעוד אוואנס נחשבת מנבאת פרוגנוזה טובה יותר

Question 15

מה מהבאים נכון לגבי סרקופניה?
1. האבחנה מתבססת על ירידה בכוח השריר ובתפקוד
2. שינויים בבי.אמ.איי נמצאים במרכז התהליך ומהווים קריטריון באבחנה
3. אין קשר לצפיפות עצם
4. בדיקות הדמיה אינן יעילות לאבחנה של סרקופניה, שהינה קלינית בעיקרה

Answer 15

1
פרק 37 עמ’ 344-5
בסיס האבחנה היא ירידה בכוח שריר, והאישוש הוא באמצעות בדיקות הדמיה המעריכות את כמות ואיכות השריר. ירידה בתפקוד מאפיינת סרקופניה קשה
השמנה סרקופנית היא איבוד מסת וכוח שריר במקביל לעליה ברקמת שומן
אוסטאוסרקופניה משלבת סרקופניה עם אוסטאופורוזיס - שני המצבים חולקים גורמי סיכון ומסלולים ביולוגים. חולים אלו בסיכון מוגבר לנפילות, שברים ושבריריות

Question 16

מה מהבאים היא ההמלצה המקובלת?
1. שמירה על אינטייק של 1-1.5 גר’/ק”ג/יום של חלבון
2. שמירה על אינטייק של 60 קק”ל/לק”ג/יום בנשים ו-80 קק”ל/ק”ג/יום בגברים
3. בחולים היפרמטבולים ההמלצה היא שמירה על אינטייק של 2-2.5 גר’/ק”ג/יום חלבון ו80-85 קק”ל/ק”ג/יום
4. ההמלצות מתייחסות לחלבון וקלוריות בלבד, ללא המלצה ספציפית לגבי ויטמינים

Answer 16

1
פרק 37 עמ’ 349-50
ההמלצה לצריכה הקלורית היא 25-30 קק”ל/ק”ג/יום
יש לבדוק ויטמין די

Question 17

מה מהבאים נכון לגבי פרוגנוסטיקציה בחולים עם קחקציה?
1. שיעור ירידה במשקל משמש כמדד פרוגנוסטי יעיל בחולי סרטן, מבלי קשר לבי.אמ.איי ההתחלתי של המטופל
2. ירידה בתיאבון, כאב ותסמינים אחרים יכולים להשפיע על האינטייק אך לא מהווים מדד פרוגנוסטי כשלעצמם.
3. סרקופניה מהווה מרקר פרוגנוסטי בחולים אונקולוגיים אך לא במחלות שאינן אונקולוגיות
4. בי.אמ.איי גבוה ועודף רקמת שומן עלולים להזיק בחולים סרקופניים

Answer 17

4
פרק 37 עמ’ 345
בי.אמ.איי התחלתי צריך להיות משולב עם ירידה במשקל בהערכת הפרוגנוזה, אם כי כאשר יש עודף רקמת שומן עלול להיות לזה אפקט מזיק

Question 18

מה נכון לגבי ההבדל בין קחקציה והרעבה?
1. הצריכה הקלורית בהרעבה יורדת בעוד שבקחקציה היא לא משתנה ולעיתים אף עולה
2. REE יכול לעלות בקחקציה בעוד שבהרעבה הוא יורד
3. בשני המצבים נצפה לירידה באינסולין
4. בשני המצבים נצפה לעליה בפקטורי דלקת

Answer 18

2
פרק 37 טבלה 37.1
בשני המצבים הצריכה יורדת (אם כי בהרעבה יותר)
אינסולין יורד בהרעבה ועולה בקחקציה
מדדי דלקת יכולים לעלות בקחקציה
בגדול - הכל יורד בהרעבה למעט מדדי דלקת שלא משתנים, ואילו בקחקציה רואים עליה באינסולין וגרלין (כנראה בשל היווצרות עמידות), ויכולה להיות עליה במדדי דלקת ו REE

Question 19

מטופל בן 85 מחלים מממאירות קיבה לאחר כריתת קיבה חלקית מתלונן על בחילות, שובע מוקדם ותחושת נפיחות בטנית. ביעוץ פליאטיבי הומלץ על פרמין 10 מ”ג 3 פעמים ביום. מה נכון לגבי הטיפול?
1. יש להעריך את מצבו ובמידה שיש הטבה יש להפסיק את הטיפול לאחר חודש
2. בחולה זה אולנזפין הוא טיפול שווה ערך לפרמין
3. בחולה זה פרומתאזין הוא טיפול שווה ערך
4. במידה ויפתח טרדיב דיסקינזיה, מדובר בסימפטום שאינו הפיך

Answer 19

4
פרק 37 עמ’ 351
השפעות אקסטרה פירמידליות של פרמין הן הפיכות למעט טרדיב דיסקינזיה
נעריך תועלת/סיכון לאחר 3 חודשים ואם מועיל - נמשיך
אולנזפין עדיף במטופלים עם בחילה והקאה בעקבות טיפול כימותרפי
פרומתזין בעדיפות פחותה בשל סדציה

Question 20

מה מהבאים נכון לגבי הטיפול במגסטרול?
1. נמצאה בעיקר השפעה על עליית מסת שריר
2. תופעות הלוואי אינן תלויות מינון
3. מסייע לעליה במשקל אך לא משפר איכות חיים
4. קונטרה אינדיקציה בחולים שאינם אונקולוגיים

Answer 20

3
פרק 37 עמ’ 351
מעלה במשקל אך בעל השפעה אנטי אנבולית על שריר, ולכן מומלץ למטופלים המעוניינים בעיקר בשיפור תיאבון
לא שיפר איכות חיים וגרם לתופעות לוואי שהן תלויות מינון

Question 21

בן 47 עם ממאירות ראש צוואר לאחר טיפול קרינתי, כעת מטופל באימונותרפיה. מגיע להתייעץ עקב חוסר תיאבון, טעם רע בפה, שינוי טעמים, יובש בפה ותשישות. מה תמליץ?
1. דקסמתזון 2 מ”ג למשך שבועיים לפחות
2. דקסמתזון 4 מ”ג פעמיים ביום בשילוב אבץ ותחליפי רוק
3. מיצוי שמן קנביס בטיטרציה עד להשפעה
4. מירטזפין במינון 15 מ”ג לפני השינה

Answer 21

2
פרק 37 עמ’ 351
דקסמתזון נמצא כיעיל במינון 4 מ”ג פעמיים ביום (או מתילפרדניזולון 16 מ”ג פעמיים ביום) כאשר התועלת לא ברורה מעבר לשבועיים
תיסוף אבץ לשבועיים יכול לסייע בדיסגאוזיה (טבלה 37.2)
קנביס לא הוכח למטופלים אונקולוגיים
מירטזפין עלול להחמיר את היובש בפה

Question 22

בת ,45 מאובחנת עם ממאירות שד 7 שנים. לאחרונה התקדמות מחלה, כולל פיזור לפטומנינגאילי וירידה חדה במשקל. כעת שוקלת 38 קילו. גובהה 1.70. מה מהתיאורים הבאים הוא חלק מקריטריוני האבחנה לסינדרום אנורקסיה קחכציה בחולה זו לפי פירון?
1. סי.אר.פי 50, אלבומין 2, לויקוציטים 15000
2. ירידה במשקל של 5% בשנה האחרונה
3. סרקופניה בבדיקת דקסה
4. הופעה של ירידה קוגניטיבית

Answer 22

3
פרק 37
ההגדרה של פירון מבוססת על מדדים של משקל ומסת שריר: סרקופניה לפי מדידה אנתרופומטרית או ירידה במשקל של לפחות 5% בחצי שנה

Question 23

מה מהבאים אינו נכלל בהגדרה של אוונס לקחקציה?
1. המוגלובין
2. לויקוציטים
3. CRP
4. אלבומין

Answer 23

2
פרק 37

Question 24

מה מהבאים נכון לגבי מגסטרול?
1. משמש כטיפול סימפטומטי בתשישות ע”ר סרטן
2. עלול לגרום לאירועי היפוגליקמיה
3. אורתוסטטיזם היא אחת מתופעות הלוואי
4. מעלה סיכון לדלקות בדרכי השתן

Answer 24

1
פרק 43 עמ’ 412
גורם להיפרגליקמיה, יל”ד, אירועים תרומבוטיים, דימום רחמי, דיכוי אדרנל

Question 25

מה מהבאים נכון לגבי תשישות?
1. ההגדרה של תשישות קלינית מתייחסת לתפקוד גופני בלבד.
2. תשישות קלינית אינה אופיינית במחלימים
3. ברוב המטופלים נוכל לבודד גורם עיקרי אחד לתשישות, אשר בדר”כ אינו בר טיפול כשלעצמו
4. פעילות גופנית אירובית עשויה לשפר תשישות, אך תרגילי התנגדות אינם יעילים

Answer 25

4
פרק 43 עמ’ 402-3 + 414
ההגדרה כוללת תפקוד מנטלי
בחולים 60-90% במחלימים 20-30%
כמעט תמיד הסימפטום הוא מולטיפקטוריאלי

Question 26

בן 68 עם ממאירות ריאות גרורתית מסוג נון סמול סל בשלב סופני של המחלה, סובל מחולשה כללית מחמירה ותשישות. ברקע מחלת ריאות כרונית חסימתית, מחלת לב כלילית קשה, פקקת עמוקה בעבר ועוד. איזו מבין התרופות הבאות היא המתאימה ביותר במצב זה ?
1. METHYPHENIDATE
2. MODAFINIL
3. DEXAMETHASONE
4. MEGESTROL ACETATE

Answer 26

3