חוק וסדר

Question 1

מה מהבאים אינו אחד מהשיקולים הבלעדיים בקביעת טיפול בסוף חיים:
1. רצון החולה
2. שיקולי הצוות הרפואי
3. מצבו הרפואי של החולה
4. מידת סבלו של החולה

Answer 1

2

Question 2

מה מהבאים נכון לגבי קביעת סטטוס נוטה למות?
1. לפני קביעת הסטטוס יש חובה להתייעץ עם רופאים מומחים אחרים המטפלים באותו מטופל, ובמידת האפשר גם עם רופאו האישי
2. אין הכרח לשתף את המטופל בהחלטה להגדירו כנוטה למות
3. החוק ממליץ אך אינו מחייב לתעד ולנמק כל הליך, דיון, החלטה ופעולה או החלטה להימנע מפעולה
4. לאחר שנקבע לגבי מטופל כי הוא נוטה למות, או שאינו נוטה למות, לא ניתן לערער על קביעה זו

Answer 2

1

Question 3

מה נכון לגבי חזקת הכשרות?
1. ע”פ החוק אדם מגיל 16 כשיר לקבל החלטות בקשר לטיפול הרפואי בו אלא אם הוכרז פסול דין ע”י ביהמ”ש
2. אדם שמונה לו אפוטרופוס (אך לא הוכרז פסול דין) עשוי להיות בעל כשרות לעניין חוק החולה הנוטה למות
3. במידה שמונה לאדם אפוטרופוס, אין חובה לערב את האפוטרופוס בתהליך קבלת החלטות רפואיות, אלא רק חובה ליידע אותו בהחלטה שנתקבלה
4. מטופל שנקבע עבורו כי הוא נוטה למות והוא בעל כשרות, מומלץ (אך אין חובה) ליידע אותו בדבר האפשרות למלא הוראות מקדימות או למנות מיופה כוח

Answer 3

2
אדם מגיל 17 נחשב כשיר לקבל החלטות רפואיות ע”פ החוק
חובה לערב אפוטרופוס בתהליך קבלת החלטות
חובה ליידע מטופל נוטה למות וכשיר, על האפשרות למלא הור”מ/ למנות מיופה כוח

Question 4

מה מהבאים אינו מהווה אחד השלבים ביישום חוק החולה הנוטה למות:
1. קביעה כי המטופל נוטה למות
2. קביעה כי המטופל אינו בעל כשרות לקבל החלטות עבור עצמו לפי חוק החולה הנוטה למות
3. קביעת רצונו של הנוטה למות שלא יאריכו את חייו
4. קביעה האם לתת או להימנע ממתן טיפול נלווה (טיפול שגרתי, פליאטיבי, מזון, נוזלים)

Answer 4

4
גם אם החולה אינו בעל כשרות וגם סובל סבל משמעותי, אסור להימנע מטיפול נלווה גם אם נקבע בוודאות שזה היה רצונו (למעט במקרה בו החולה בשלב סופי של מחלתו)

Question 5

מה נכון לגבי חזקת הרצון לחיות?
1. אין להניח באופן אוטומטי כי אדם רוצה להוסיף ולחיות
2. חולה שמביע רצונו במפורש שאינו מעוניין להוסיף ולחיות, ולא נתן הנחיות מקדימות בכתב, עליו לתעד רצונו בכתב בטופס יעודי
3. אם לא נמצאו הנחיות מקדימות או יפוי כוח, ואין אפשרות לקבל תצהיר של אדם קרוב, חובה לקבל את דעתו האישית של האפוטרופוס לענייני גוף של המטופל
4. אדם קרוב חייב להיות בן משפחה

Answer 5

2
החוק קובע כי חזקה על אדם שהוא רוצה להוסיף לחיות אלא אם הוכח אחרת
הרופא האחראי רשאי אך לא חייב לקבל את דעתו של אפוטרופסו לענייני גוף של המטופל בתנאי שהוא נחשב אדם קרוב ע”פ ההגדרה בחוק
אדם קרוב יכול להיות בעל קרבה משפחתית (לרבות ידוע בציבור, מאומץ/מאמץ, אח חורג, גיס וכדומה) או בעל קרבה רגשית למטופל (אך לא אם מקבל שכר עבור סיוע, פרט לבן משפחה המקבל שכר אפוטרופוס)
הקשר בין האדם הקרוב למטופל צריך לכלול פעילויות משותפות תכופות במשך תקופה של שנתיים לפחות ברציפות , והאדם הקרוב צריך לדעת פרטים רבים אודות החולה (מצבו המשפחתי והחברתי, מצבו הרפואי העדכני, נסיבות מחלתו, טיפולים שקיבל או סירב לקבל בעבר, מוסדות שטופל בהם ורצונותיו והעדפותיו האישיות)

Question 6

מה מהבאים נכון לגבי מטופל נוטה למות המבקש שחייו יוארכו?
1. החוק אינו מאפשר למטופל להביע רצונו להאריך את חייו ע”י קבלת טיפול אשר לדעת הרופא האחראי הוא בלתי מוצדק
2. קביעה של רצון החולה להאריך חייו באמצעים חריגים תעשה באופן זהה לקביעת רצונו של חולה שחייו לא יוארכו, לרבות הוכחה מעל ספק סביר
3. אם נקבע כי רצונו של החולה שחייו יוארכו גם באמצעים חריגים - יש לכבד את רצונו ולתת לו את הטיפול המבוקש
4. הוראת החוק מחייבת רופא אחראי לאשר טיפול רפואי גם אם לדעתו הטיפול אינו צפוי להאריך את חייו של החולה הנוטה למות, או שעלול לגרום לו נזק משמעותי

Answer 6

3

Question 7

מה נכון לגבי הטיפול בחולה הנוטה למות:
1. עבור חולה בעל כשרות - ניתן להימנע מטיפול בו לפי הוראותיו, גם אם אינו סובל סבל משמעותי
2. יש להימנע מלנסות ולשכנע את החולה בעל הכשרות הנוטה למות, לקבל טיפול נלווה, כגון מזון, מזון ונוזלים באמצעים מלאכותיים, חמצן, טיפול שגרתי ו/או טיפול מקל
3. חולה נוטה למות, הסובל סבל משמעותי, שאינו בעל כשרות, אשר נתן הוראות לפיהן הוא מעוניין להימנע מטיפול נלווה כמוגדר בחוק, חובה להימנע מטיפול זה
4. לחולה נוטה למות הסובל סבל משמעותי, ניתן לתת טיפול שמטרתו קיצור חייו

Answer 7

1
חובה לעשות מאמץ סביר לשכנע חולה נוטה למות בעל כשרות לקבל טיפול נלווה
אסור להימנע מטיפול נלווה בחולה נוטה למות שאינו כשיר, גם אם נתן הור”מ לעניין
חל איסור חמור לתת טיפול שמטרתו המתה של אדם או סיוע בהתאבדות

Question 8

חולה בבית עם אי ספיקה כליתית מתקדמת שכל עוד היה צלול בדעתו סירב לדיאליזה וביקש לעשות הכול כדי להקל על סבלו, הרופא מוצא את החולה במצב מאד ירוד, בהכרה מעורפלת ונראה שהאיש מאד סובל. לידו אשתו ושלושת ילדיו בני 24-31 לצוות נראה שיש מקום לסדציה. 2 מילדיו מבקשים סדציה ואחד לא מעוניין. חושש שמדובר במילה עדינה להמתת חסד. מה מהבאים נכון?
1. לא מתחילים סדציה פליאטיבית במקרה של חילוקי דעות בין בני משפחה
2. במטופל עם סבל עמיד לטיפולים הקיימים, בקבלת ההחלטה על מתן טיפול בסדציה, לא שואלים לא את החולה ולא בני משפחה.
3. בפגישה משפחתית עושים מאמץ גדול שלא יהיו חילוקי דעות והטיפול נעשה בהסכמה של כל בני המשפחה
4.במידה ויש חילוקי דעות בין בני משפחה תמיד יש צורך בהקמת בוועדה אתית במקום שהחולה מאושפז בו.

Answer 8

3

Question 9

בחור בן ,23 הסובל מפיגור שיכלי בינוני, מסוגל לבצע פעולות פשוטות, חוסה במוסד . אובחנה לחסוי מחלה ממארת סופנית .החסוי מבין שחולה במחלה “מסוכנת”, ורוצה “להילחם” . כיצד תנהג?
1. ההחלטות לטיפול הן רפואיות -מקצועיות בלבד, ואינן מתייחסות לרצון החסוי
2. לאפוטרופוס של החסוי יש סמכות החלטה מלאה לגבי הטיפול בו
3. באם לחסוי יש יכולת הבנה והכלה למצבו, יש לכבד את רצונו
4. כל מקרה המתייחס להחלטות טיפול ב”חולה נוטה למות” שהינו חסוי, יש להביא לפני וועדה מוסדית

Answer 9

3
חוזר מנכל לעניין יישום חוק החולה הנוטה למות סעיף 3.2 עמ’ 15-17

Question 10

חולה נוטה למות אשר חתם על מינוי ייפוי כוח לפי חוק החולה הנוטה למות. נמצא באשפוז בשל סינקופה המיוחסת לחסם הולכתי וזקוק להכנסת קוצב. הצוות המטפל מתלבט האם החולה כשיר לקבל החלטה זו או שיש להכניס לתוקף את ייפוי הכוח. מה המלצתך לצוות?
1. כל רופא שהוגדר כאחראי יכול להוציא מחזקת הכשרות על פי חוק זה
2. יש להזמין גריאטר כיוון שרק הוא יכול להחליט על הוצאה מחזקת הכשרות על פי חוק החולה הנוטה למות
3. יש להזמין פסיכיאטר כיוון שרק הוא יכול להחליט על הוצאה מחזקת הכשרות על פי חוק זה
4. הרופא האחראי יכול לקבוע העדר כשירות במידה והוא פסיכיאטר, גריאטר או נוירולוג

Answer 10

1
חוזר מנכל לעניין יישום חוק החולה הנוטה למות סעיף 1.2.2 עמ’ 5

Question 11

מטופל בן 79 עם אי ספיקת לב מתקדמת, מתייעץ איתך בנוגע לכיבוי דפיברילטור. מה מהבאים נכון?
1. מדובר בפעולה בלתי הפיכה
2. הפעולה מצריכה התערבות ניתוחית
3. אם המכשיר כולל גם קיצוב - כיבוי הדפיברילטור יפסיק גם את פעולת הקיצוב
4. כיבוי המכשיר על ידי מגנט חיצוני הוא זמני

Answer 11

4

Question 12

מי מהבאים יכול להיחשב באוכלוסיית היעד המקנה זכאות לשירותי רפואה פליאטיבית, על ידי חוזר מנכ”ל 30/09?
1. בן 70 עם המיפרזיס משמאל לאחר שבץ, מתנייד עם הליכון, סובל מכאב רדיקולרי
2. בת 45 עם סרטן שד שלב 1, סובלת מחרדה קשה ואינסומניה
3. בת 80 עם אי ספיקת לב נ.י.ה.א 2, סובלת מכאבים לסירוגין בחזה במאמצים, וכן בחילות וחוסר תיאבון
4. בן 47 עם מחלת מעי דלקתית קשה, סובל משלשול, פריחה וכאבי בטן

Answer 12

2
סרטן בכל שלב של המחלה עם מצוקה גופנית או נפשית ניכרת
שבץ מוחי קשה
אי ספיקת איבר סופנית
מחוסר הכרה
מחלת עצבים ניוונית מתקדמת;

Question 13

בן 68, חולה דיאליזה הסובל מקרצינומה של הריאה הוגדר על ידי האונקולוג כחולה הנוטה למות. הוא ללא חסר קוגניטיבי והוגדר כשיר לקבל החלטות. לאחרונה הביע רצונו שלא להאריך את חייו באמצעים מלאכותיים לרבות הפסקת טיפולי הדיאליזה.
איזה מהבאים נכון בנוגע לתגובה הנדרשת לבקשתו של החולה?
1. יש להימנע מלשבץ את החולה לטיפולי דיאליזה ולהנחות אותו כיצד לטפל בתופעות הצפויות
2.לא ניתן להפסיק טיפולי דיאליזה היות ומדובר בטיפול רציף
3. לא ניתן לקיים את רצונו של החולה מבלי שמילא הנחיות מקדימות מפורטות בנוגע לטיפולי הדיאליזה
4. בחולה שהוגדר על ידי אונקולוג כחולה הנוטה למות ניתן להפסיק טיפול בדיאליזה גם ללא בקשת החולה

Answer 13

1

Question 14

בן 88, סובל מדמנציה מתקדמת והוגדר כחולה נוטה למות על רקע מחלה זו. לאחרונה הוא אוכל מעט והצוות במחלקה הסיעודית שבה מטופל העלה אפשרות של “הזנת צינור”. הוא לא השאיר הנחיות מקדימות או ייפוי כוח רפואי. מה האפשרויות החוקיות במצב זה (לפי המלצות ועד המותב)?
1. הארכת חיים מלאכותית בחולה נוטה למות הינה מנוגדת עקרונית לחוק ולכן לא מומלץ להאכיל בזונדה או פג
2. הדרך המועדפת להאכלה של חולים עם דמנציה סופנית הינה בפג
3. בחולה דמנציה המוגדר כחולה הנוטה למות מותר להמשיך הזנה פומית (האכלה חומלת) ובמידת הצורך תוספת עירוי נוזלים
4. כדאי לדחות את התקנת הפג כמה שאפשר ולהשתמש בינתיים בזונדה, שכן פרוצדורת החדרת הפג הינה מורכבת

Answer 14

3

Question 15

בן 72, ברקע יל”ד, היפרטרופיה של הערמונית, דכאון ואאורטיק סטנוזיס סימפטומטי. עומד בפני החלטה על טאבי. בהערכת כשירות מסתבר שמסרב לפרוצדורה בטענה שטוב מותו מחייו. פי.אייץ’.קיו9=17. מה יהיה סיכום הערכתך את כשירותו?
1. אינו כשיר ע”ר דכאון קשה.
2. לא ניתן לקבוע בוודאות, כדאי לערב פסיכיאטר.
3. אינו כשיר כיוון שמסרב לפרוצדורה שבסבירות גבוהה תציל את חייו.
4. לא ניתן לקבוע בוודאות, יתכן שכעת בדליריום, כדאי לחזור על ההערכה למחרת.

Answer 15

2

Question 16

בת 82, סובלת מסרטן לבלב גרורתי, הוגדרה חולה נוטה למות, אך לא בשלב הסופי. ביתה מיופת כח עפ”י חוק החולה הנוטה למות. נפלה בבית וכעת סובלת מדימום מוחי ומבולבלת. מומלץ על טיפול ניתוחי לניקוז. כיצד מוגדר טיפול זה ומה משמעות ההגדרה עפ”י החוק, לגבי המטופלת הספציפית?
1. מוגדר “טיפול נלווה” וניתן להמנע מביצועו.
2. מוגדר “טיפול נלווה” ולא ניתן להמנע מביצועו.
3. מוגדר “טיפול שאינו מחזורי” ולכן לא ניתן להמנע מביצועו.
4. מוגדר “טיפול מחזורי” ולכן ניתן להפסיקו.

Answer 16

2
הטיפול אינו קשור למחלתה חשוכת המרפא והיא אינה נוטה למות ולכן לא ניתן להימנע

חוזר מנכ”ל ליישום חוק החולה הנוטה למות סעיף 1.6.3

Question 17

מטופל עם אי ספיקת לב בשלב מתקדם, מגיע מחוסר הכרה לחדר מיון עם הפרעות קצב חדריות הגורמות להפעלה חוזרת ונשנית של הדפיברילטור המושתל. הקרדיולוג שחזר לאחרונה מארה”ב ממליץ לנתק את הדפיברילטור על מנת למנוע סבל לחולה. המשפחה עונה – הכל בידיים של אלוהים. איך לנהל את השיחה?
1. תנסה להסביר לבני המשפחה שהחלטות רפואיות מתקבלות על סמך שיקולים רציונליים ולא על פי אמונה
2. בני המשפחה אינם מעוניינים בניתוק דפיברילטור, אין מקום להמשיך בשיחה
3. תמליץ לבני המשפחה להתייעץ לגבי ניתוק דפיברילטור עם הרב של המטופל
4. להביע כבוד, לחזק את אמונתם ולהסביר שללא קשר וללא סתירה עם האמונה, המלצתך באה כדי להקל על הסבל שנגרם על ידי מכות חשמל תכופות

Answer 17

4

Question 18

בן 72 סובל ממחלת ריאות חסימתית כרונית קשה שנים רבות. סובל מקוצר נשימה במאמץ קל. נעזר בחמצן רוב שעות היממה. משתדל שלא לפנות לחדרי מיון ומטופל היטב בבית. בעבר החולה הונשם ונגמל מהנשמה. בשיחה עם בני משפחתו על הנחיות מקדימות החולה הביע את רצונו לחיות אך לא לחברו להנשמה פולשנית. כעת הובא באמבולנס למיון, מתנשם 40 נשימת לדקה עם שימוש בשרירי עזר. מקבל חמצן במסכה. ל.ד 110/75 דופק 125 סדיר. סטורציה .85% בבדיקת גזים פד”ח 92 ערך הגבה 7.2 ב”ק 45 לחץ חלקי של חמצן 55
הרופא במיון חושב שמצבו הרפואי דורש הנשמה והמשפחה, בשם החולה, מסרבת
מה הפעולה הנכונה בשלב זה?
1. לכבד את רצונו של החולה לא להנשימו ולהתכונן לסדציה פליאטיבית, על מנת להקל על הסבל.
2. להנשים את החולה בהנשמה לא פולשנית. יש סיכוי של עד 75% לשחרור מבית חולים.
3. כיוון החולה הביע רצונו לחיות יש להרדים ולהנשים אותו בהנשמה פולשנית יש סיכוי שהוא יגמל כפי שהיה בעבר.
4. לפנות בדחיפות לוועדת אתיקה של בית החולים על מנת שתנחה איך לטפל בחולה

Answer 18

2

פרק 71 עמ’ 680

Question 19

מטופלת הוכרזה כחולה נוטה למות שאינה כשירה. תוקף ייפוי הכוח לפי חוק החולה הנוטה למות עליו חתמה ובו מינתה את שכנתה, פג לפני שנתיים. מי צריך להיות מקבל ההחלטה בענייני סוף חיים של המטופלת?
1. שכנתה של המטופלת שגם נמצאת איתה בקשר הדוק היום
2. אחייניתה של המטופלת, קרובת המשפחה היחידה שלה שעודנה בחיים
3. הרופא האחראי בהתייעצות עם השכנה
4. ועדה מוסדית

Answer 19

3

Question 20

מי מהמטופלים הבאים זקוק וזכאי לטיפול פליאטיבי לפי משה”ב בחוזר מנכל העוסק בהפעלת שירות פליאטיבי במסגרות הטיפול השונות?
1.בת 47 עם ממאירות שד מקומית. אינה כאובה. סובלת מחרדה משמעותית.
2.בן 51. לאחר שבץ מוחי. המיפרזיס משמאל. מתהלך עם הליכון. סובל מחוסר תיאבון ובחילות.
3.בן 32. לאחר חבלת ראש עם דימום מוחי. מחוסר הכרה ומונשם.
4.בן 78. ברקע יל”ד ואיס”ק לב נ.י.ה.א 3. סובל מאינסומניה.

תשובות:
א.מטופלים 1+4
ב.מטופלים 1+3
ג.מטופלים 2+3
ד.כל הנ”ל

Answer 20

ב
סרטן בכל שלב של המחלה עם מצוקה גופנית או נפשית
שבץ מוחי קשה
אי ספיקת איבר סופנית
מחוסר הכרה

Question 21

בת 79. ברקע איס”ק לב נ.י.ה.א 4, איס”ק כליות, יל”ד ופרקינסון. ללא ירידה קוגנטיבית. מושתלת דפיברילטור לאור איס”ק לב מתקדמת. בתקופה האחרונה החמרה במצבה. זקוקה לחמצן באופן קבוע. בצקות קשות שמגבילות בהתניידות. אשפוזים חוזרים ע”ר בצקת ריאות. אתה פוגש אותה במסגרת אשפוז נוסף עם בצקת ריאות והחמרה כלייתית. מטופלת היטב ע”י צוות המחלקה הפנימית. מה נכון לגבי אפשרות של כיבוי דפיברילטור במצבה?
1. פעולת כיבוי המכשיר היא בלתי הפיכה
2. על מנת לקבל החלטה של כיבוי דפיברלטור חובה לקבל את אישור הקרדיולוג המטפל
3. במידה ויוחלט על כיבוי במטופלת זו חובה להתחיל טיפול אנטי אריתמי.
4. מומלץ לכבות דפיברילטור ע”י מעבדה אלקטרופיזיולוגית ורק במידה ולא ניתן, יש להעזר במגנט תקני עד לפתרון דפנטיבי

Answer 21

4
נייר עמדה לעניין כיבוי דפיברילטור

Question 22

בן 87. ברקע ממאירות קולון מפושט כולל פיזור מוחי. לאחר מספר קווי טיפול וגם הקרנות מוחיות. סובל מכאב ע”ר גרורות גרמיות. סבל ניכר על אף טיפול תרופתי מקסימלי ומיצוי פעולות פולשניות של הזרקות מקומיות והקרנות. מה נכון לגבי אפשרות של סדציה פליאטיבית?
1.המטופל עונה על הגדרת נוטה למות אך לא חולה סופני ולכן לא ניתן לבצע סדציה פליאטיבית
2.במידה ואינו כשיר ולא חתם בעבר על הנחיות מקדימות חובה לקבל הסכמת אדם קרוב כדי לתת את הטיפול
3.אם אינו כשיר ויש סתירה בין הנחיות מקדימות שנתן לבין מיופה הכח, יש לפנות לוועדה מוסדית לפני החלטה על סדציה פליאטיבית
4.יש לתת סדציה פליאטיבית בדרגה המינימלית להקלה על תסמינים תוך מעקב והתאמת מינון

Answer 22

4

Question 23

מה אומר החוק לגבי טיפול בחולה במצב סופי?
1. חייבים להמשיך הזנה ונוזלים
2. אין חובה להמשיך טיפול למחלות נלוות למעט נוזלים
3. חייבים להמשיך טיפול במנות דם ובאנטיביוטיקה
4. אין הבדל מהותי בין ההיתרים להפסקת טיפול בין החולה הנוטה למות והחולה הסופי

Answer 23

2

Question 24

במה ניתן להעזר בועדה המוסדית לחוק החולה הנוטה למות?
1. במידה ויש השגה על החלטת רופא אחראי בנושא כשירותו של אדם לעניין החוק
2. במידה ויש השגה על קביעה בדבר היותו של אדם חולה הנוטה למות לצורך הכרעה במחלוקות
3. במידה ויש השגה על מידת סבלו של המטופל
4. כל התשובות נכונות

Answer 24

4

Question 25

בת 85, ערירית. יש אפוטרופוס של המדינה. גרה בבית עם עזרה מקסימלית של בטל”א. מאושפזת בגלל אורוספסיס. מאושרת לשיקום. האפוטרופוס לא מסכים לשיקום ורוצה שתעבור למחלקה סיעודית. מה נכון?
1. יש להעביר את החולה לשיקום למרות סירוב האפוטרופוס
2. יש לפנות לוועדת האתיקה לקבל אישור להעביר את החולה לשיקום
3. יש לשאול את המטופלת ולעשות לפי רצונה
4. יש לפנות לבית המשפט ולבקש להחליף אפוטרופוס

Answer 25

4

Question 26

בן 70 עד כה עצמאי ופעיל. כעת עם היגרומה מוחית ודימום שצריך אשפוז לניקוז ואולי ניתוח. לא מסכים להשאר באשפוז, מסביר בצורה לא הגיונית, אבל מסוגל פיזית לקום וללכת. אישתו לידו. הילדים בחו”ל. מה עושים?
1. מדובר במצב חרום ולכן יש לבצע את הניתוח כעת באמצעות חתימה של 3 רופאים
2. מדובר במצב עם דחיפות רפואית, יש למלא תעודת רופא ולפנות לבית המשפט למינוי אפוטרופוס
3. הבלבול של המטופל קשור למצבו הרפואי, ולכן הסכמתו אינה רלבנטית ויש להחתים שלושה רופאים
4. אין אפשרות לתקוף מטופל ולטפל בו בניגוד לרצונו ולכן יש לאפשר לו להשתחרר הביתה

Answer 26

2

Question 27

בת 84, כל חייה סרבה לטיפולים רפואיים, אין רקע רפואי, לא נוטלת תרופות. יש אפוטרופוסים (שני הבנים). מובאת למיון ע”י הבנים בגלל רגל איסכמית. צריכה כריתה. מסרבת לכריתה, לא מסבירה באופן ברור למה. הבנים בתחילה הסכימו לכריתה אבל בסוף החליטו להמשיך עם החלטת האמא וסרבו לניתוח. מה נכון?
1. מדובר במצב חרום ולכן יש לבצע את הניתוח באמצעות חתימה של 3 רופאים
2. מדובר במצב עם דחיפות רפואית, הבנים הם מקבלי ההחלטה ומותר להם לשנות את דעתם
3. מדובר במצב עם דחיפות רפואית, יש למלא תעודת רופא ולפנות לבית המשפט להחלפת האפוטרופס מהבנים שמקבלים החלטות בצורה לא רציונלית
4. המנעות מכריתת הרגל דינה כהריגה וקיצור חיים ואינה חוקית

Answer 27

2

Question 28

בת 80, תאונת דרכים, במיון היפוקסית ומתנגדת להנשמה. מה עושים?
1. מדובר במצב חרום ולכן יש לבצע את ההנשמה
2. מדובר במצב עם דחיפות רפואית, יש למלא תעודת רופא ולפנות לבית המשפט למינוי אפוטרופס
3. מדובר במצב חרום אולם החולה הינה נוטה למות ולכן מותר להימנע מהנשמה במידה והיא מתנגדת
4. מדובר במצב חרום אולם החולה הינה נוטה למות ולכן מותר להימנע מהנשמה במידה ויש לה הנחיות מקדימות תואמות

Answer 28

1

Question 29

בת 80, חולה בסרטן שד, מטופלת כימותרפית. מוקה 18/30. המשפחה מבקשת לחתום על ייפוי כח לרכוש בכדי להכניס אותו לתוקף למחרת. האישה יודעת להסביר שרוצה שהבת תהיה מיופת הכח כיוון שסומכת עליה שתדאג לה. לא יודעת להסביר מה היא מבקשת מהבת שתעשה בכספה.
1. יש לבצע הערכה גריאטרית כוללנית על מנת לבדוק את יכולותיה של האם למלא יפוי כוח מתמשך לענייני רכוש טרם לחתימה על המסמך
2. העובדה שרוצים להפעיל את יפוי הכוח למחרת מעלה חשד שמדובר בניצול לרעה של האם ולכן יש להמנע מלמלא איתה את יפוי הכוח על שלל סעיפיו
3. אישה עם מוקה 18/30 היא בהכרח אינה כשירה לחתום על יפוי כוח מתמשך על שלל סעיפיו
4. בכל מקרה יפוי הכוח חייב להיות מופקד באפוטרופוס הכללי וגם אם נמלאו כעת לא יוכלו להשתמש בו למחרת

Answer 29

1

Question 30

בת 92, מאושפזת במחלקה לסיעוד מורכב תומך בשל כיב כרוני ואוסטאומייליטיס. היא עוסקת בשבועות האחרונים במילוי טפסים, כתיבת צוואה ותכנון הקבורה שלה. עורך הדין שמגיע לעזור לה בכתיבת הצוואה מבקש מהרופאים לחוות את דעתם האם כשירה למלא צוואה.
1. החולה כשירה כל עוד לא הוכח אחרת ולכן על עורך הדין למלא איתה את הצוואה
2. החולה חתמה על הסכמה לגסטרוסקופיה לפני שלשה שבועות. אז נמצאה כשירה לחלוטין על ידי הצוות המטפל ועל כן היא כשירה לחתימה על צוואה
3. יש לספק למטופלת מסמך חתום על פי תקנות הנוטריונים כדי לאפשר לה להתקדם עם חתימה על צוואה
4. לא ניתן לעזור לעורך הדין היות והגדרתה כלא כשירה תהיה בגדר הפרת סודיות רפואית

Answer 30

3

Question 31

מטופל עם דמנציה קלה מאושפז במחלקה כירורגית עם דלקת בדרכי מרה. מטופל אנטיביוטית ויציב למדי. זקוק לאי.אר.סי.פי. מה נכון לגבי תהליך ההסכמה לפרוצדורה?
1. מדובר בחולה עם דמנציה ולכן אינו כשיר. ההסכמה תינתן על ידי אפוטרופוס
2. יש לבצע הערכת כשירות על ידי הכירורג במחלקה
3. במידה והחולה חשוד כלא כשיר יש לבצע הערכת כשירות על ידי פנימאי
4. יש לבצע הערכת כשירות על ידי פנימאי

Answer 31

3

Question 32

מטופלת מטלפנת למרפאה להנחיות מקדימות ומעוניינת למלא גם הנחיות מקדימות וגם יפוי כוח מתמשך טופס ד (החלק הרפואי). מה נכון?
1. עליה להגיע יחד עם מיופה הכוח שלה
2. גם עורך דין יכול למלא את טופס ד’ ואם היא ממלאת את ייפוי הכוח המתמשך המלא אין טעם שתגיע למרפאה
3. יפוי הכוח לפי טופס ד מייתר את יפוי הכוח לפי חוק החולה הנוטה למות
4. יפוי הכוח הזה כולל בהכרח גם יפוי כוח לצורך בדיקה פסיכיאטרית

Answer 32

1

Question 33

מה נכון לגבי יפוי הכוח לפי חוק החולה הנוטה למות?
1. ישנן 2 גרסאות שלו שההבדל ביניהן הוא רמת הפרוט ולכן תמיד נמליץ על מילוי יפוי הכוח המקוצר
2. יפוי הכוח המקוצר ניתן למילוי ללא עזרת איש מקצוע
3. יפוי הכוח המקוצר נשאר בתוקף זמן רב יותר (10 שנים) מהארוך (5 שנים)
4. יפוי הכוח הארוך והמפורט מייתר את מילוי ההנחיות המקדימות

Answer 33

2

Question 34

מה נכון לגבי תיקון 18 לחוק הכשרות?
1. אדם שמונה לו אפוטרופוס לא ייקרא “חסוי”, אלא “נתמך החלטה”
2. לא ימונה לאדם אפוטרופוס אם ישנן חלופות המגבילות פחות את עצמאותו.
3. יפוי הכוח לפי חוק זכויות החולה סעיף 10, אינו בתוקף יותר ויש למלא תחתיו את טופס ד’
4. הוטלו מגבלות על כוחו של מיופה הכוח והוא אינו רשאי לקבל מידע פסיכיאטרי

Answer 34

2

Question 35

בן 79 עם ממאירות לבלב גרורתית, לאחר כשלון קו טיפולי שני, ממתין לטיפול מחקרי. הוא שמור קוגניטיבית אך לאחרונה תפקודו בנסיגה מהירה, עד לפני 3 שבועות נהג וכעת מרותק לכיסא גלגלים וזקוק לעזרה במעברים, רחצה ולבוש. הוא מגיע למרפאה עם בנו למילוי הנחיות מקדימות ויפוי כח. מה מהבאים נכון?
1. אינו יכול למלא יפוי כוח מקוצר מכיוון שנוטה למות
2. יכול למלא את שניהם מול רופא או אחות
3. מינוי מיופה כוח הכולל הנחיות מפורטות, מייתר את מילוי ההנחיות המקדימות
4. החלטת מיופה הכוח גוברת על ההנחיות המקדימות אלא אם נכתב במפורש אחרת

Answer 35

1

Question 36

במילוי הנחיות רפואיות מקדימות לטיפול רפואי עתידי בחולה הנוטה למות (תוספת ראשונה) ישנו סעיף “הצהרה על יידוע אנשים נוספים על קיום ההנחיות”. איזה תנאי חייב להתקיים בנוגע לאדם המיודע?
1. שוחח עם נותן ייפוי הכח אודות העדפותיו של מייפה הכח.
2. קיבל העתק מההנחיות.
3. נכח במילוי ההנחיות.
4. שוחח עם הרופא ממלא ההנחיות

Answer 36

1

Question 37

משפחתו של בן ,85 הלוקה בסרטן לבלב גרורתי מתקדם וסובל מכאבים עזים, מבקשת העברה לטיפול הוספיס. האב לא יודע כי הוא לוקה בסרטן לבלב, ולא מבין את הפרוגנוזה שלו . המשפחה חוששת כי חשיפת הפרוגנוזה בפניו תגרום לו לצער שייקצר את חייו. מה מומלץ לעשות במצב זה?
1. אקבל לטיפולי שכן המשפחה מתרשמת כי גילויי האמת ייקצר את חייו וממילא עדיף שיטופל מאשר ישהה בביתו ללא טיפול נאות.
2. אקבל לטיפולי אך אבהיר למשפחה כי במידה ואתרשם כי ניתן לספר, אשתף את החולה בדבר מחלתו
3. אקבל לטיפולי רק בתנאי שוועדת האתיקה אישרה את אי מסירת המידע לחולה.
4. לא אקבל לטיפולי – עפ”י חוק זכויות החולה, עלינו למסור למטופל את האמת.

Answer 37

2

Question 38

בת 15 אובחנה עם סרקומה גרורתית. הוריה מבקשים שלא לשוחח איתה על המחלה מחשש שהמידע יגרום לה למשבר נפשי קשה. מה נכון?
1. מותר שלא למסור מידע לקטינה אם הרופא המטפל סבור כי יש במידע כדי לגרום נזק גופני או נפשי
2. ככל שהרופא המטפל סבור כי כושרה ובשלותה הנפשית של הקטינה מספיקים להבנת המידע ומשמעותו, חובה לשתף אותה
3. במקרה המתואר, אין חובה על הרופא המטפל להתייעץ עם הורי הקטינה או עם רופאים אחרים
4. במקרה זה, אם הקטינה תביע את רצונה להימנע מהארכת חיים וההורים יתנגדו - יש לקבל את עמדת ההורים

Answer 38

1
יש למסור מידע לקטין אם הרופא משוכנע כי המידע לא יגרום נזק גופני או נפשי וכי כשרותו ובשלותו הנפשית מאפשרים הבנה של המידע ומשמעותו
יש חובה להתייעץ עם ההורים/ אפוטרופוס, המטפלים העיקריים, הרופאים המקצועיים ובמידת האפשר הרופא האישי
במקרה של מחלוקת כמתואר במסיח 4, כאשר הקטין בן 15 ומעלה יש להקים וועדה מוסדית

Question 39

אשתו של חולה בן 72 סובל מסרטן ראות גרורתי למח, עצמות וכבד מודיעה למד”א שבעלה הפסיק לנשום כבר יותר משעה:
1. צוות מד”א יוכל להכריז על מוות ויוציא הודעת פטירה שקבילה להוצאת הנפטר לקבורה
2. צוות מד”א יוכל להכריז על מוות ולהוציא הודעת פטירה אך ורק לנפטר שמילא הנחיות רפואיות מקדימות ומוגדר כחולה נוטה למות
3. צוות מד”א יוכל להכריז על מוות ויוציא הודעת פטירה שקבילה להוצאת הנפטר לקבורה רק כשחתומה גם על ידי רופא
4. צוות מד”א באמבולנס לבן יוכל להכריז על מוות על ידי פרמדיק שקיבל אשור טלפוני מהאונקולוג או רופא ההוספיס המטפל.

Answer 39

3

Question 40

מטופלת שהוכרזה כחולה נוטה למות שאינה כשירה. תוקף ייפוי הכוח עליו חתמה ובו מינתה את שכנתה, פג לפני שנתיים. לפני חצי שנה מונה לה אפוטרופוס מטעם המדינה. מי צריך להיות מקבל ההחלטה בענייני סוף חיים של המטופלת?
1. האפוטרופוס
2. אחייניתה של המטופלת, קרובת המשפחה היחידה שלה שעודנה בחיים
3. הרופא האחראי בהתייעצות עם השכנה
4. הרופא האחראי בהתייעצות עם האפוטרופוס

Answer 40

3

Question 41

חולה נוטה למות אשר חתם על מינוי ייפוי כוח לפי חוק החולה הנוטה למות. נמצא באשפוז בשל סינקופה המיוחסת לחסם הולכתי וזקוק להכנסת קוצב. הצוות המטפל מתלבט האם החולה כשיר לקבל החלטה זו או שיש להכניס לתוקף את ייפוי הכוח. מה המלצתך לצוות?
1. כל רופא שהוגדר כאחראי יכול להוציא מחזקת הכשרות על פי חוק זה
2. יש להזמין גריאטר כיוון שרק הוא יכול להחליט על הוצאה מחזקת הכשרות על פי חוק החולה הנוטה למות
3. יש להזמין פסיכיאטר כיוון שרק הוא יכול להחליט על הוצאה מחזקת הכשרות על פי חוק זה
4. הרופא האחראי יכול לקבוע העדר כשירות במידה והוא פסיכיאטר, גריאטר או נוירולוג

Answer 41

1