השתלת מח עצם Flashcards
מזה אומר טיפול אגרסיבי רב עוצמה בAML ?
הרס של מח העצם מבלי להשאיר לו יכולת התחדשות.
ניקח תאי אב ולאחר ההרס נשתיל למטופל.
מתי יש התאוששות מההשתלה ?
לאחר עשרה ימים ממועד ההשתלה יש קליטה של מח העצם והתאוששות.
איזו מערכת הכי סובלת מכימותרפיה ?
מערכת העיכול. יש מוקוזיטיס מהפה ועד האנוס. בחילות,הקאות שלשולים.
עד כדי כך שתהיה הזנה ורידים במקרים מסוימים.
בנוסף מערכת העיכול מאבדת מהתפקיד החסימתי שלה והרבה פעמים בכימו יהיה חום כתוצאה מחיידקים שנכנסים משם. (neutropenic fever).
תופעות לוואי מיידיות -
- GI
- נשירה
- פאנציטופניה
- כליות
- כבד
- לבד
- ריאות
תופעות לוואי ארוכות טווח
- פוריות
- ממאירות משנית
התוויות להשתלה עצמית -
High risk- אנשים שהם מוגדרים כhigh risk להישנות של המחלה יכינו את הקרקע לטיפול של השתלה עצמית לאחר הכימו. כמו בלימפומה או מילומה
התאמה מלאה להשתלת מח העצם
תעשה בהתאם ללוקוסים התואמים של HLA. כאשר המקסימום הוא 10\10
Graft versus tumor
מצב בו לאחר השתלה אלוגנית נותנים לתאי T של התורם להילחם בשאריות הסרטניות של הנתרם. זאת המטרה !! בניגוד להרס מוחלט של מח העצם בתרומה עצמית.
התוויות להשתלה אלוגנית
- כאמור חולים שהם High risk.
- ALL high risk
- ALL relapse
- MDS לפני מעבר ללוקמיה
- לימפומה אחרי relapse לא בטוח יעיל
- CLL נדיר בגלל אוסף קווי הטיפול
- מחלות שהן לא ממאירות- פנקוני, SAA, sickle cell וכו.
איך בודקים אם מישהו HIgh risk?
ציטוגנטיקה, אבחון מולקולרי, ספירה גבוהה, מעורבות אקסטרה מודולרית
האם נותנים השתלת אלוגנית לחולה אשר היה עם לימפומה, קיבל השתלה עצמית ומחלתו חזרה ?
שוקלים. אין הוכחה שהשתלה אלוגנית בעלת GVT. יש הרבה כשלונות בלימפומות.
מהלך ההשתלה
- המטופל מאושפז כתשע ימים לפני ההשתלה ומקבל כימו רדיותרפיה ואימונוסופרסיבים על מנת לפנות לשתל מקום ולמנוע מהשתל לתקוף את הגוף
- לאחר מכן המטופל סובל מAcute toxicity בגלל כל הכימו
- סכנה GVHD
myloablative\reduced intensity
מיוחס לדיכוי מח העצם לפי ההשתלה. במטופלים צעירים וחזקים עושים דיכוי חזק ורב עוצמה.במטופלים מבוגרים, גורמי סיכון, הפוגה שניה נעשה reduced
איך אוספים מח עצם מהתורם ?
- איסוף מהפריפריה יעשה כאשר נותנים למטופל GCSF, תהיה פרוליפרציה רבת עוצמה כך שתאי האב יזרקו לפריפריה. יקחו מהמטופל בבית חולים תאים שמבטאים CD34.
- איסוף בחדר ניתוח- הרדמה כללית. המטופל שוכב והרופאים שואבים לו מח עצם מעצמות האגן על ידי דקירות.
ההבדלים בין השתלים השונים
- שתל מהדם ההיקפי גדול עם מלא תאי אב וT אך יכול ליצור GVHD
- שתל ממח העצם קטן יותר עם פחות תאי T
- שתל מדם תבורי- תאי T צעירים שלא נחשפו לכלום בחייהם ויש סכנה לזיהומים.
איזה שתל אני רוצה מתי ?
במחלה ממארת נקח את הסיכון של GVHD בגלל שאני רוצה שתל גדול שיעשה את העבודה.
כאשר המחלה לא ממארת אני מעדיף שתל ממח העצם
AGVHD
- קורה במאה הימים הראשונים להשתלה וסיבת המוות הנפוצה.
- האטיולוגיה היא הפעלה של תאי הT של התורם בגלל הAPC של החולה וסערה ציטוקינית.
- יוצר נמק ברקמות
גורמי סיכון לAGVHD
- אי התאמה
- גיל מבוגר של התורם או המקבל
- מנקבה לזכר (במיוחד אם יש הריונות)
- פרוטוקו הכנה רב עוצמה
- שתל מדם היקפי
הסתמנות
- עור : פריחה\ כוויות דרגה 4
- כבד: צהבת ועלייה בבילירובין
- ריריות מערכת העיכול- יכול להגיע ל30 שלשולים ביום.
חשוב לדגום את הרקמה אם זה בכלל בגלל תהליך זיהומי
טיפול בGVHD
יותר אימונוספרסיה (סטירואידים)
CGVHD
הצורה הכרונית של המחלה- מושרית על ידי תאי הT של התורם
ההסתמנות דומה למחלה אוטואמונית.
הסיבה העיקרית לתמותה בשלב זה היא מזיהומים לאחר אימונוסופרסיה מוגזם
גורמי סיכון לCGVHD
- תרומה מבת לבן
- גיל התורם או הנתרם
- ACGVHD
- דם פריפרי
- אי התאמה
- כריתת טחול מוקדמת.
ההסתמנות של CGVHD
- עור-ויטילגו, סקלרודרמה, ציפורניים נשברות
- ריריות- יובש בעיניים, פגיעה בקרנית
- במרפקים- חוסר יכולת ליישר אצבעות
- גניטליה
- כבד- עלייה בבילירובין
- ריאות broncholitis
- ציטופניה
טיפול בCGVHD
משתדלים לתת אימונוסופרסיה מקומית