תיאוריות אישיות ופסיכופתולוגיה Flashcards
ספרים ומאמרים של אריק אריקסון
young man luther and ghandi’s truth, life history and historical moment, childhood and society, identity-youth and crisis,vital involvement in old age
Trust vs mistrust
first oral stage-to get, second oral stage(teeth)- active incoroporative. Taking and holding on to things. Trust develops on quality of maternal relationship. Introjection and projection-internalize pleasure and externalize pain.associated virtue- HOPE.
Temporal perspective vs time confusion
trust vs mistrust
Mutual recognition vs autistic isolation
trust vs mistrust
פסיכפתולוגיה של trust vs mistrust
משתמשים במנגנון הגנה של השלכה. חוסר אמון בחברה. פסיכוזה, התמכרויות, דיכאון. הפרעת אישיות סכיזואידית, סכיזופרניה.
Autonomy vs shame and doubt
holding on and letting go .. שליטת יתר או אי שליטה מוחלטת של ההורים גורמת לבושה וספק על חשבון אוטונומיה. הישג של שלב זה: WILL.
פסיכופתולוגיה של autonomy vs shame and doubt
אישיות פרנואידית(בשילוב עם חוסר אמון מהשלב הקודם- יכול להפוך לדלוזיות פרנואידיות), אם ההפרעה בשלב השני -אובססיות, קומפולסיות, אימפולסיביות. ספק פתולוגי. חוסר גמישות. אישיות אובססיבית קומפולסיבית. יותר מידי בושה עלולה לגרום מצד שני לעבריינות(אם זה מה שחושבים עלי, אז זה מה שאעשה). התנהגות אימפולסיבית- מחוסר רצונו להיות נשלט יותר מידי.
Will to be oneself
autonomy vs shame and doubt-will to be oneself vs self doubt.
Self certainty
autonomy vs shame and doubt- self certainty vs self consciousness
Initiative vs guilt
פנטזיות אומניפוטנטיות. סקרנות. אגרסיה פיזית, תחרותיות. תחרותיות וקנאה “אסורים” (תסביך אדיפוס)-מובילים לאשמה וחרדה. אם צולח את השלב בהצלחה- יש הדחקה של המשאלות האסורות והתפתחות סופר אגו, והתפתחות המוסר. מחפש “תחרויות” מחוץ למלשפחה שאינם מעוררים אשמה, כשהמטרה היא לפתח מטרה(PURPOSE).
פתולוגיה בinitirative vs guilt
קונברסיה, אינהיביציה, אימפוטנציה,פוביה, הפרעה פסיכוסומטית, חרדה כוללנית
Anticipation of roles vs role inhibition
initiative vs guilt
Role experimentation vs role fixation
initiative vs guilt
Industry vs inferiority
תקופה לטנטית. לומדים איך ליצור דברים וליצור אותם טוב עד כדי מושלם. לומדים לעבוד. מתחילים לדמיין את עצמם בתעסוקה. השלב הכי חשוב לחברה. חוסר הצלחה יגרום לתחושה של חוסר מסוגלות. המטרה- COMPETENCE
פתולוגיה בindustry vs inferiority
קונפורמיזם, חוסר יצירתיות. תחושת נחיתות וחוסר מסוגלות לעבוד, ויש שהולכים לקיצוניות שניה והופכים למכורי עבודה ומחפשי כח, כסף וכבוד, על חשבון אינטימיות.
Task identification vs sense of futility
industry vs inferiority
Apprenticeship vs work paralysis
industry vs inferiority
Identity vs role confusion
מתעסקים באיך שנראים בעיני אחרים יחסית למה שמרגישים, אינטגרציה של הזהויות השונות בילדות לכדי זהות אחת מגובשת. היכולת לעזוב את הבית ולחיות לבד היא מטרה חשובה בשלב זה. מטרה-נאמנות FIDELITY.
פתולוגיה בidentity vs role confusion
עבריינות, הפרעה בזהות מגדרית, הפרעה פסיכוטית גבולית(בורדרליין), conduct disorder, disruptive behavior,schizophreniform disorder והפרעות פסיכוטיות אחרות. חוסר יכולת להפרד מההורים, תלות בהורים.
פתולוגיה בIntimacy vs isolation
בדידות, distantiation, שיפוטיות, רדיפה. אנשים סכיזואידים נשארים לבד עקב הפחד שלהם, חוסר יכולת ליטול סיכונים והיעדר יכולת לאהוב.
Distantiation
כשלון בשלב אינטימיות מול בדידות- מושג של אריקסון המתאר את המסוגלות של האדם לזרוק ולהרוס אם צריך כוחות או אנשים שנחווים כמסוכנים לעצמו. לא יודע להבדיל בין מערכת יחסים אינטימית לתחרותית וכך נוצרת פסיכופתולוגיה בין אישית.
Sexual polarization vs bisexual confusion
intimacy vs isolation
Generativity vs stagnation
ג’נרטיביות היא היא בעיר הדאגה לדור הבא. מערב גם יצירתיות ויצירה. מצטרך לקבוצות, הנהגה. המטרה- CARE.
כשלון בג’נרטיביות
התעסקות בפן הטכני בלבד של עבודתם, למאות הכישורים שלהם. בריחה לאלכוהול או סמים,בדירו. משבר אמצע החיים. הפתולוגיה יכולה להתרחש גם בקבוצות שתלויות בהנהגה של אותם אנשים שנכשלים בשלב זה, ואף להתפשט לאוכלוסיה כולה. דיכאון יותר מאשר אצל מבוגרים צעירים.נכות.
Integrity vs despair
אינטגריטי היא הקבלה של החיים , של האנשים בחיים, שאין תחליף, תחושה של הישג בחיים, קבלת אחריות על החיים, קבלת המוות. Detached yet active concern with life.המטרה-WISDOM
כשלון בintegrity vs disparir
נגעלים מחיי החומר, שנאה כלפי אנשים ומוסדות-מה שמסתיר פחד מהמוות.עלולים לפתח ייאוש חרדה(פאניקה מסוף החיים),דיכאון, אובדנות(קבוצת הגיל הכי גבוהה- 65), מחלות פסיכוסומטיות, היפוכונדריאזיס.
עקרונות בטיפול של אריקסון
מאמין בהדדיות ולא בחד צדדיות, ולכן לא מאמין בהיפנוזה שיש בה דמרקציה ברורה בין מטפל למטופל. שימוש במשחק. אמון בין מטפל למטופל הוא בסיסי לטיפול טוב האמין שאינטרפטציה היא הכלי התרפאויטי העיקרי, הן על ידי המטפל והן על ידי המטופל. נעזר בחלומות. Free floating attention.אפשר לייעץ למטופל.
4 מימדים בטיפול של אריקסון
analyst’s desire to cure, objectivity-participation, knowledge participation, tolerance indignation
פיתח את הדיכאון מבחינה פסיכואנאליטית , וחילק את השלבים הפסיכוסקסואלים לתתי שלבים-כגון אנאלי סדיסטי ואנאלי ארוטי
קארל אברהם. ייחס את הדיכאון לשלב אורלי, ואובססיות לאנאלי סדיסטי.
Individual psychology
אלפרד אדלר.
Masculine protest
מושג של אלפרד אדלר- מעבר מתכונות נשיות פאסיביות לתכונות גבריות אקטיביות. ייחס לאגרסיה משמעות הרבה יותר חשובה מאשר הליבידו או משאלות ילדות, כשהאגרסיה היא תכונה גברית.
Inferiority complex
אלפרד אדלר. טען שהנחיתות הבסיסית שקשורה לערגה האדיפלית לעולם לא תהיה מספקת.
Organ inferiority
אלפרד אדלר. כשפמתתח נחיתות בעקבות מחלה בילדות.
מהראשונים שייחסו חשיבות לסדר היילודה
אלפרד אדלר.
הגישה הקלינית העיקרית של אלפרד אדלר
עידוד, שדרכה ניתן להתמודד עם תסביך הנחיתות.
Specificity hypothesis
מושג של פרנץ אלכסנדר-אסוסיאציה בין תכונות אישיות שומצבים פסיכוסומטים שונים.
Corrective emotional experience
חוויה מתקנת. פרנץ אלכסנדר.
גורדןו אלפורט
הומניסטי. האמין שלכל אדם יש פוטנציאל אינהרנטי לאוטונומיה וגדילה. האמין שהגורם היחידי שמנבא קיום אישי הוא תחושה של עצמי(sense of self). להתפתחות העצמי יש כמה שלבים. בגרות מאופיינת ביגולת להיקשר לאחרים עם חום, אינטימיות, תחושת עצמי מורחבת.
Propriem
Gordon alpurt. Stirvings related to maintenance of self identity
Traits
chief units of personality structure (גורדון אלפורט)
Personal disposition
גורדון אלפורט-individual traits that represent the essence of individual’s unique personality.
מה יש לאנשים בוגרים לפי גורדון אלפורט?
תחוש ביטחון, הומור, תובנה, התלהבות, מרץ.מטרת הפסיכותרפיה היא לאפשר למטופלים להשיג תכונות אלו.
Basic fault
מושג של מיכאל באלינט. שייך ליחסי אובייקט. האמין שהדחף העיקרי הוא לאהבת אובייקט. כשילד לא נאהב על ידי אימו הוא ממשיך לחפש את אותה אהבה חסרה. כמו ווינוקט ופיירביין- האמין שפתולוגיה קשורה בכשל אימהי.
האם מיכאל באלינט דחה את תאוריית הדחף?
אמנם היה שייך ליחסי אובייקט, אך לא דחה אותה לגמרי. הוא הציע שהליבידו גם מחפש הנאה וגם אובייקט.
טיפול לפי באלינט
האמין שיש תכנים לא וורבלים שעולים ונחווים מחדש בחוויה הטיפולית, באמצעות מערכת היחסים עצמה.
Transactional analysis
אריק ברן. טרנאקציה הינה סטימולוס על ידי אדם אחד שגוררת תגובה אצל האדם האחר. לדוגמא- משחקים פסיכולוגים.- בעצם טרנסאקציות שנחוות ונלמדות לאורך החיים. בכל אדם יש 3 מרכיבים- מבוגר, ילד, הורה. בטיפול -מנתחים מי מאותם מרכיבים דומיננטי, תוך כדי זיהוי המשחקים הפסיכולוגים של התפקידים השונים.
מי פיתח את המושג PROJECTIVE IDENTIFICATION
ווילפורד ביון.
ווילפורד ביון
פיתח את ההזדהות ההשלכתית, הכיר בכך שלכל אדם יש תת ארגון פסיכוטי ולא פסיכוטי. מוכר בפסיכואנליזה קבוצתית- כשקבוצה גולשת מתפקידה- היא מתדרדרת לאחד מ3 מצבים- תלות, זוגות או לחימה/בריחה.
Proximity
ג’ון בולבי. נטייתו של התינוק להצמד לאימו. מרכיב חשוב בattachment, שהוא במקורו ביולוגי. ללא הפרוקסימיות- התינוק אינו מפתח secure base
Multivariate analysis and factor analysis
Raymond Cattell. אמצעים סטטיסטים לניתוח מרכיבים אישיותיים. תיאר תכונות שונות שמהוות אבני בניין של אישיות. תכונות ביולוגיות: מין, אגרסיה, הגנתיות הורית, חמימות. תכונות נרכשות:תרבות, עבודה, דת, אינטימיות, רומנטיות, זהות.
Law of coercion
ריימונד קאטל. החברה לוחצת על יחידים להתאים את עצמם לחברה. (למשל אדם אגרסיבי מידי יילחץ על ידי החברה להתמתן וכו).
Dynamic structures
רונלד פיירביירן- החליף את המרכיבים הקלאסיים של פרויד של הנפש(אגו, סופר אגו ואיד) לסטרוקטורות בתוך האגו- כשתינוק נתקל בתסכול במהלך ההתפתחות האגו באופן הגנתי מתפצל ומתפקד כישות עצמאית ביחס לאובייקטים פנימיים וחלקים אחרים באגו. לדבריו הן האובייקט והן יחסי האובייקט עצמם מופנמים במהלך ההתפתחות, כך שהעצמי הוא תמיד במערכת יחסים עם אובייקט.
Active therapy
מושג של סנדור פרנצי. הוא זנח את פרויד וייחס סימפטומים כהסתמנות של טראומות ילדות, ושהמטפל צריך לאהוב את מטופליו כדי לפצות על הטראומה שלהם. בטיפול זה הוא מעודד את המטופלים לפתח עירנות למציאות תוך כדי קונפרונטציה ישירה של המטפל.
Mutual analysis
סנדור פרנצי. הוא ניתח מטופל, ולאחר מהן המטופל מנתח אותו.
Self transcendence and self distancing
וויקטור פרנקל. הראשון- היכולת לדחות הצידה צרכים אישיים לטובת ערכים אחרים(כגון בריאות של אדם אהוב). השני- היכולת להסתכל על דברים מלמעלה לדוגמא על ידי חוש הומור.
מנגנוני הגנה שפותחו על ידי אנה פרויד
המרת תגובה, רגרסיה, undoing, הזדהות, השלכה, turning against the self, reversal,סובלימציה.
אריך פרום
זיהה 5 סוגי אישויות- נצלנים, רצפטיבים(פסיביים), משווקים(אופורטוניסטים ומשתנים), אגרנים , יצרנים. מטרת התהליך הטיפולי היא לפתח התנהגות אתית כלפי אחרים ופיתוח של אהבה יצרנית שמאופיינת באכפתיות, אחריות, וכבוד לאחר. (קצת תפקיד חינוכי…)
Holocoenosis
קורט גולדשיין. היה מושפע מאקזיסטנציאליזם וגסטלט. לכל יישות יש תכונות דינמיות, עם כמות אנרגיה קבועה, כשמשהו יוצא מאיזון- יש שאיפה לחזור לשיווי משקל וחלוקה מחדש של האנרגיה בתוך האורגניזם. מה שקורה בחלק אחד של האורגניזם משפיע על החלקים האחרים מה שנקרה הולוצינוזיס.
Self actualization
קורט גולדשיין. לכל אדם יש יכולות יצירתיים למימוש הפוטנציאל שלהם. מחלה פוגעת מאוד באותו מימוש עצמי. גולדשטיין זיהה את ה”תגובה הקטסטרופאלית” שפגועי מח חווים כששמים לב לחסר שלהם.
Holistic psychology
קרן הורני. האמינה שהאישיות נובעת מאינטראקציה בין האדם לסביבה ולא רק ממשאלות ליבינליות התפתחותיות. לפי התורה ההוליסטית האדם צריך לראות את עצמו כשלם שמשפיע ומושפע על ידי הסביבה.טענה שגישות הוריות נוקשות מידי של ההורים כלפי מין גורמות להתעסקות מוגזמת עם איברי המין.
Self realization
בטיפול של קרן הורני, מזהים את ההשפעות המעוותות על התפחות האישיות. יש 3 חלקים לעצמי- העצמי האקטואלי(סכום החוויות של האדם), האמיתי(real self-האדם ההרמוני, הבריא), והאידיאלי(דמות גרנדיוזית שהאדם מרגיש שהוא , או שצריך להיות.) הגאווה מרחיקה את האדם מהעצמי האמיתי, מה שגורם לשנאה עצמית.
Basic anxiety and basic trust
קרן הורני.
עדית ג’ייקובסון
תסכולו של התינוק מאימו לא בהכרח קשורה לכישלון שלה. חוויות של נחת רוח או אי נחת הם הגרעין של מערכת יחסים אם תינוק. כתלות בסיפוק נחת רוח/הנאה מתפתח דמויות מספקות או דמויות מתסכלות. פיקסציה היא מצב שקשור ליחסי אובייקט ולא מצב של סיפוק.
פסיכולוגיה אנאליטית
קארל יאנג. חלק על פרויד בדגש שלו על מיניות. תת מודע קולקטיבי-מכיל את על העבר הסימבולי והמיתולוגי של האנושות. התת מודע הקולקטיבי מכיל ארכיטיפים- דמויות עם משמעות סימבולית אוניברסלית(אמא אבא, ילד, גיבור וכו). הארכיטיפים הללו תורמים להתפתחות “קומפלקסים”- מתפתח ממתח בין החוויה הבין אישית עם הדמות האמיתית לבין הדמות הארכיטיפית המייצגת. מטרת הטיפול היא אינדיווידואציה, פיתוח תחושת זהות.
פרסונה
מסכה סביב האישיות- מה שהחברה רואה. הפרסונה עלולה להיתקע במקום, והאדם האמיתי להתחבא מעצמו. אנימה הם תכונות בלא מודע שמנוגדות לפרסונה. (אנימה- הנשיות הבלתי מפותחת של הגבר, ואנימוס- הגבריות הבלתי מפותחת של האישה). בהקשר זה, יונג חילק בין אקסטרוורטים לאינטרוורטים.
קרנברג
יחסי אובייקט. המשיך לדבוק במודל הסטרוקטורלי, אך ראה את האיד כמורכב מself images, object images, והאפקטים התואמים. הדחפים מתבטאים בקונטקסט של חוויות בין אישיות מופנמות. ייצוגים עצמיים טובים ורעים מתקשרים לליבידו(טובים) ואגרסיה(רעים).
מבנה אישיות גבולי(קרנברג)
ספקטרום רחב של אנשים, מאופיין בהיעדר תחושת זהות, חולשת אגו, היעדר אינטגרציה של סופר אגו, מנגנוני הגנה פרימיטיבים כגון ספליט והזדהות השלכתיית, נטייה לגלוש לחשיבה ראשונית. הטיפול שלו מבוסס על פירוש מוקדם של הטרנספרנס.
מלאני קליין
יחסי אובייקט שמקושרים לדחפים.יש השלכה והפנמה בחודשים הראשונים. החרדה הראשונה- חרדת אניהילציה. פיצול. ואז חרדת רדיפה בעמדה הפרנואידית סכיזואידית, לאחר ניסיון אינטגרצציה של הפיצול יש עמדה דפרסיבית מתוך חשש של הרס האם על ידי הדחפים האגרסיבים.
קוהוט- סוגי העברות
הגרנדיוזי- מראה, alter ego- תאומים, idealized parental inamge- idealizing transference.
לאקאן
שפה. ספימבולים. מירורינכ. אין גבולות. מטרת הטיפול- פחות זרות מעצמו,תיקון עיוותים בתפיסה, מעורבות עם אחרים.
Field therapy
קורט לוואין. בדה יש חלקים שונים שנמצאים ביחד ומשפיעים אחד על השני. ההתנהגות בחברה יוצרת את מרחב החיים(life space) שמייצג שדה עם זרם תמידי, עם וואלנס שתמיד צריך סיפוק. קשר בטיפול קבוצתי- דינמיקה קבוצתית- הקבוצה יכולה ללחוץ על אדם להשתנות ואדם יכול להשפיע על הקבוצה להשתנות.
Self actualization theory
Abraham maslow, יחד עם גולדשטיין. הומניסטי. בכל אחד יש אירגון היררכי של צרכים, כשמימוש עצמי הוא הגבוה ביותר. באנשים בריאים, ממומשים, יש לפעמים חוויות רוחניות עם חיבור לטבע, אחדות עם הקוסמוס ותחושה טרנסצדנטלית.
קארל מנינגר
וואלידיות של דחף המוות של פרויד, התעניין בעבריינים.
Common sense psychiatry
אדולף מאייר. פוקוס על החיים העכשוויים שניתן לשפר באופן ריאליסטי. המטרה היא לאפשר לאנשים להסתגל על ידי אורח חיים בריא יותר. גישה ביוגראפית. כלי טיפולי היה טבלה אוטוביוגרפית שהמטופל היה ממלא במהלך הטיפול. בנוסף- עסק בפסיכוביולוגיה.
גארדנר מורפי
פרהפסיכולוגי, חוויות פאראנורמליות. לדבריו יש 3 שלבים בכרחיים בהתפתחות האישיות- undifferentiated wholeness, differentiation, integration. התפתחות זו היא לא לינארית ויש גם רגרסיות וגם פרוגרסיות. לדבריו הצרכים הבסיסיים הם 4-ויסצרלים, מוטורים, סנסורים ומצבי חירום. קנקאליזציה מקשרת בין צורך לסיפוק שלו.
Personology
תורת התנהגות האדם. הנרי מוריי. פוקוס על מוטיבציה, צורך שמעורר על ידי גירויים חיצוניים או פנימיים- כשמעורר יש פעילות עד לסיפוק הצרכים. הוא גם פיתח את מבחן ההשלכה -הTAT.
גסטלט
פרידריק פריץ יישם את תיאורית הגסטלט לתירפיה- שמדגישה את החוויות העכשיות בהווה(בניגוד לפסיכואנאליזה)- לומדים את הצרכים ואיך לספק אותם. לפי תיאוריית הגסטלט(השלם)- התנהגות מייצגת יותר מסכום חלקיה. השלם מכיל גם חוויות אמיתיות, ערכים, משמעות.
Adaptational dynamics
סנדור ראדו. האורגניזם הוא מערכת ביולוגית שפועלת תחת שליטה הדונית. התרבות לפעמים שולטת ביתר(hedonic control) , מה שמפריע לרגולציה אצמית. בתירפיה- המטופל לומד מחדש איך לחוות הנאה.