תיאוריות אישיות ופסיכופתולוגיה Flashcards
(197 cards)
1
Q
ספרים ומאמרים של אריק אריקסון
A
young man luther and ghandi’s truth, life history and historical moment, childhood and society, identity-youth and crisis,vital involvement in old age
2
Q
Trust vs mistrust
A
first oral stage-to get, second oral stage(teeth)- active incoroporative. Taking and holding on to things. Trust develops on quality of maternal relationship. Introjection and projection-internalize pleasure and externalize pain.associated virtue- HOPE.
3
Q
Temporal perspective vs time confusion
A
trust vs mistrust
4
Q
Mutual recognition vs autistic isolation
A
trust vs mistrust
5
Q
פסיכפתולוגיה של trust vs mistrust
A
משתמשים במנגנון הגנה של השלכה. חוסר אמון בחברה. פסיכוזה, התמכרויות, דיכאון. הפרעת אישיות סכיזואידית, סכיזופרניה.
6
Q
Autonomy vs shame and doubt
A
holding on and letting go .. שליטת יתר או אי שליטה מוחלטת של ההורים גורמת לבושה וספק על חשבון אוטונומיה. הישג של שלב זה: WILL.
7
Q
פסיכופתולוגיה של autonomy vs shame and doubt
A
אישיות פרנואידית(בשילוב עם חוסר אמון מהשלב הקודם- יכול להפוך לדלוזיות פרנואידיות), אם ההפרעה בשלב השני -אובססיות, קומפולסיות, אימפולסיביות. ספק פתולוגי. חוסר גמישות. אישיות אובססיבית קומפולסיבית. יותר מידי בושה עלולה לגרום מצד שני לעבריינות(אם זה מה שחושבים עלי, אז זה מה שאעשה). התנהגות אימפולסיבית- מחוסר רצונו להיות נשלט יותר מידי.
8
Q
Will to be oneself
A
autonomy vs shame and doubt-will to be oneself vs self doubt.
9
Q
Self certainty
A
autonomy vs shame and doubt- self certainty vs self consciousness
10
Q
Initiative vs guilt
A
פנטזיות אומניפוטנטיות. סקרנות. אגרסיה פיזית, תחרותיות. תחרותיות וקנאה “אסורים” (תסביך אדיפוס)-מובילים לאשמה וחרדה. אם צולח את השלב בהצלחה- יש הדחקה של המשאלות האסורות והתפתחות סופר אגו, והתפתחות המוסר. מחפש “תחרויות” מחוץ למלשפחה שאינם מעוררים אשמה, כשהמטרה היא לפתח מטרה(PURPOSE).
11
Q
פתולוגיה בinitirative vs guilt
A
קונברסיה, אינהיביציה, אימפוטנציה,פוביה, הפרעה פסיכוסומטית, חרדה כוללנית
12
Q
Anticipation of roles vs role inhibition
A
initiative vs guilt
13
Q
Role experimentation vs role fixation
A
initiative vs guilt
14
Q
Industry vs inferiority
A
תקופה לטנטית. לומדים איך ליצור דברים וליצור אותם טוב עד כדי מושלם. לומדים לעבוד. מתחילים לדמיין את עצמם בתעסוקה. השלב הכי חשוב לחברה. חוסר הצלחה יגרום לתחושה של חוסר מסוגלות. המטרה- COMPETENCE
15
Q
פתולוגיה בindustry vs inferiority
A
קונפורמיזם, חוסר יצירתיות. תחושת נחיתות וחוסר מסוגלות לעבוד, ויש שהולכים לקיצוניות שניה והופכים למכורי עבודה ומחפשי כח, כסף וכבוד, על חשבון אינטימיות.
16
Q
Task identification vs sense of futility
A
industry vs inferiority
17
Q
Apprenticeship vs work paralysis
A
industry vs inferiority
18
Q
Identity vs role confusion
A
מתעסקים באיך שנראים בעיני אחרים יחסית למה שמרגישים, אינטגרציה של הזהויות השונות בילדות לכדי זהות אחת מגובשת. היכולת לעזוב את הבית ולחיות לבד היא מטרה חשובה בשלב זה. מטרה-נאמנות FIDELITY.
19
Q
פתולוגיה בidentity vs role confusion
A
עבריינות, הפרעה בזהות מגדרית, הפרעה פסיכוטית גבולית(בורדרליין), conduct disorder, disruptive behavior,schizophreniform disorder והפרעות פסיכוטיות אחרות. חוסר יכולת להפרד מההורים, תלות בהורים.
20
Q
פתולוגיה בIntimacy vs isolation
A
בדידות, distantiation, שיפוטיות, רדיפה. אנשים סכיזואידים נשארים לבד עקב הפחד שלהם, חוסר יכולת ליטול סיכונים והיעדר יכולת לאהוב.
21
Q
Distantiation
A
כשלון בשלב אינטימיות מול בדידות- מושג של אריקסון המתאר את המסוגלות של האדם לזרוק ולהרוס אם צריך כוחות או אנשים שנחווים כמסוכנים לעצמו. לא יודע להבדיל בין מערכת יחסים אינטימית לתחרותית וכך נוצרת פסיכופתולוגיה בין אישית.
22
Q
Sexual polarization vs bisexual confusion
A
intimacy vs isolation
23
Q
Generativity vs stagnation
A
ג’נרטיביות היא היא בעיר הדאגה לדור הבא. מערב גם יצירתיות ויצירה. מצטרך לקבוצות, הנהגה. המטרה- CARE.
24
Q
כשלון בג’נרטיביות
A
התעסקות בפן הטכני בלבד של עבודתם, למאות הכישורים שלהם. בריחה לאלכוהול או סמים,בדירו. משבר אמצע החיים. הפתולוגיה יכולה להתרחש גם בקבוצות שתלויות בהנהגה של אותם אנשים שנכשלים בשלב זה, ואף להתפשט לאוכלוסיה כולה. דיכאון יותר מאשר אצל מבוגרים צעירים.נכות.
25
Integrity vs despair
אינטגריטי היא הקבלה של החיים , של האנשים בחיים, שאין תחליף, תחושה של הישג בחיים, קבלת אחריות על החיים, קבלת המוות. Detached yet active concern with life.המטרה-WISDOM
26
כשלון בintegrity vs disparir
נגעלים מחיי החומר, שנאה כלפי אנשים ומוסדות-מה שמסתיר פחד מהמוות.עלולים לפתח ייאוש חרדה(פאניקה מסוף החיים),דיכאון, אובדנות(קבוצת הגיל הכי גבוהה- 65), מחלות פסיכוסומטיות, היפוכונדריאזיס.
27
עקרונות בטיפול של אריקסון
מאמין בהדדיות ולא בחד צדדיות, ולכן לא מאמין בהיפנוזה שיש בה דמרקציה ברורה בין מטפל למטופל. שימוש במשחק. אמון בין מטפל למטופל הוא בסיסי לטיפול טוב האמין שאינטרפטציה היא הכלי התרפאויטי העיקרי, הן על ידי המטפל והן על ידי המטופל. נעזר בחלומות. Free floating attention.אפשר לייעץ למטופל.
28
4 מימדים בטיפול של אריקסון
analyst's desire to cure, objectivity-participation, knowledge participation, tolerance indignation
29
פיתח את הדיכאון מבחינה פסיכואנאליטית , וחילק את השלבים הפסיכוסקסואלים לתתי שלבים-כגון אנאלי סדיסטי ואנאלי ארוטי
קארל אברהם. ייחס את הדיכאון לשלב אורלי, ואובססיות לאנאלי סדיסטי.
30
Individual psychology
אלפרד אדלר.
31
Masculine protest
מושג של אלפרד אדלר- מעבר מתכונות נשיות פאסיביות לתכונות גבריות אקטיביות. ייחס לאגרסיה משמעות הרבה יותר חשובה מאשר הליבידו או משאלות ילדות, כשהאגרסיה היא תכונה גברית.
32
Inferiority complex
אלפרד אדלר. טען שהנחיתות הבסיסית שקשורה לערגה האדיפלית לעולם לא תהיה מספקת.
33
Organ inferiority
אלפרד אדלר. כשפמתתח נחיתות בעקבות מחלה בילדות.
34
מהראשונים שייחסו חשיבות לסדר היילודה
אלפרד אדלר.
35
הגישה הקלינית העיקרית של אלפרד אדלר
עידוד, שדרכה ניתן להתמודד עם תסביך הנחיתות.
36
Specificity hypothesis
מושג של פרנץ אלכסנדר-אסוסיאציה בין תכונות אישיות שומצבים פסיכוסומטים שונים.
37
Corrective emotional experience
חוויה מתקנת. פרנץ אלכסנדר.
38
גורדןו אלפורט
הומניסטי. האמין שלכל אדם יש פוטנציאל אינהרנטי לאוטונומיה וגדילה. האמין שהגורם היחידי שמנבא קיום אישי הוא תחושה של עצמי(sense of self). להתפתחות העצמי יש כמה שלבים. בגרות מאופיינת ביגולת להיקשר לאחרים עם חום, אינטימיות, תחושת עצמי מורחבת.
39
Propriem
Gordon alpurt. Stirvings related to maintenance of self identity
40
Traits
chief units of personality structure (גורדון אלפורט)
41
Personal disposition
גורדון אלפורט-individual traits that represent the essence of individual's unique personality.
42
מה יש לאנשים בוגרים לפי גורדון אלפורט?
תחוש ביטחון, הומור, תובנה, התלהבות, מרץ.מטרת הפסיכותרפיה היא לאפשר למטופלים להשיג תכונות אלו.
43
Basic fault
מושג של מיכאל באלינט. שייך ליחסי אובייקט. האמין שהדחף העיקרי הוא לאהבת אובייקט. כשילד לא נאהב על ידי אימו הוא ממשיך לחפש את אותה אהבה חסרה. כמו ווינוקט ופיירביין- האמין שפתולוגיה קשורה בכשל אימהי.
44
האם מיכאל באלינט דחה את תאוריית הדחף?
אמנם היה שייך ליחסי אובייקט, אך לא דחה אותה לגמרי. הוא הציע שהליבידו גם מחפש הנאה וגם אובייקט.
45
טיפול לפי באלינט
האמין שיש תכנים לא וורבלים שעולים ונחווים מחדש בחוויה הטיפולית, באמצעות מערכת היחסים עצמה.
46
Transactional analysis
אריק ברן. טרנאקציה הינה סטימולוס על ידי אדם אחד שגוררת תגובה אצל האדם האחר. לדוגמא- משחקים פסיכולוגים.- בעצם טרנסאקציות שנחוות ונלמדות לאורך החיים. בכל אדם יש 3 מרכיבים- מבוגר, ילד, הורה. בטיפול -מנתחים מי מאותם מרכיבים דומיננטי, תוך כדי זיהוי המשחקים הפסיכולוגים של התפקידים השונים.
47
מי פיתח את המושג PROJECTIVE IDENTIFICATION
ווילפורד ביון.
48
ווילפורד ביון
פיתח את ההזדהות ההשלכתית, הכיר בכך שלכל אדם יש תת ארגון פסיכוטי ולא פסיכוטי. מוכר בפסיכואנליזה קבוצתית- כשקבוצה גולשת מתפקידה- היא מתדרדרת לאחד מ3 מצבים- תלות, זוגות או לחימה/בריחה.
49
Proximity
ג'ון בולבי. נטייתו של התינוק להצמד לאימו. מרכיב חשוב בattachment, שהוא במקורו ביולוגי. ללא הפרוקסימיות- התינוק אינו מפתח secure base
50
Multivariate analysis and factor analysis
Raymond Cattell. אמצעים סטטיסטים לניתוח מרכיבים אישיותיים. תיאר תכונות שונות שמהוות אבני בניין של אישיות. תכונות ביולוגיות: מין, אגרסיה, הגנתיות הורית, חמימות. תכונות נרכשות:תרבות, עבודה, דת, אינטימיות, רומנטיות, זהות.
51
Law of coercion
ריימונד קאטל. החברה לוחצת על יחידים להתאים את עצמם לחברה. (למשל אדם אגרסיבי מידי יילחץ על ידי החברה להתמתן וכו).
52
Dynamic structures
רונלד פיירביירן- החליף את המרכיבים הקלאסיים של פרויד של הנפש(אגו, סופר אגו ואיד) לסטרוקטורות בתוך האגו- כשתינוק נתקל בתסכול במהלך ההתפתחות האגו באופן הגנתי מתפצל ומתפקד כישות עצמאית ביחס לאובייקטים פנימיים וחלקים אחרים באגו. לדבריו הן האובייקט והן יחסי האובייקט עצמם מופנמים במהלך ההתפתחות, כך שהעצמי הוא תמיד במערכת יחסים עם אובייקט.
53
Active therapy
מושג של סנדור פרנצי. הוא זנח את פרויד וייחס סימפטומים כהסתמנות של טראומות ילדות, ושהמטפל צריך לאהוב את מטופליו כדי לפצות על הטראומה שלהם. בטיפול זה הוא מעודד את המטופלים לפתח עירנות למציאות תוך כדי קונפרונטציה ישירה של המטפל.
54
Mutual analysis
סנדור פרנצי. הוא ניתח מטופל, ולאחר מהן המטופל מנתח אותו.
55
Self transcendence and self distancing
וויקטור פרנקל. הראשון- היכולת לדחות הצידה צרכים אישיים לטובת ערכים אחרים(כגון בריאות של אדם אהוב). השני- היכולת להסתכל על דברים מלמעלה לדוגמא על ידי חוש הומור.
56
מנגנוני הגנה שפותחו על ידי אנה פרויד
המרת תגובה, רגרסיה, undoing, הזדהות, השלכה, turning against the self, reversal,סובלימציה.
57
אריך פרום
זיהה 5 סוגי אישויות- נצלנים, רצפטיבים(פסיביים), משווקים(אופורטוניסטים ומשתנים), אגרנים , יצרנים. מטרת התהליך הטיפולי היא לפתח התנהגות אתית כלפי אחרים ופיתוח של אהבה יצרנית שמאופיינת באכפתיות, אחריות, וכבוד לאחר. (קצת תפקיד חינוכי...)
58
Holocoenosis
קורט גולדשיין. היה מושפע מאקזיסטנציאליזם וגסטלט. לכל יישות יש תכונות דינמיות, עם כמות אנרגיה קבועה, כשמשהו יוצא מאיזון- יש שאיפה לחזור לשיווי משקל וחלוקה מחדש של האנרגיה בתוך האורגניזם. מה שקורה בחלק אחד של האורגניזם משפיע על החלקים האחרים מה שנקרה הולוצינוזיס.
59
Self actualization
קורט גולדשיין. לכל אדם יש יכולות יצירתיים למימוש הפוטנציאל שלהם. מחלה פוגעת מאוד באותו מימוש עצמי. גולדשטיין זיהה את ה"תגובה הקטסטרופאלית" שפגועי מח חווים כששמים לב לחסר שלהם.
60
Holistic psychology
קרן הורני. האמינה שהאישיות נובעת מאינטראקציה בין האדם לסביבה ולא רק ממשאלות ליבינליות התפתחותיות. לפי התורה ההוליסטית האדם צריך לראות את עצמו כשלם שמשפיע ומושפע על ידי הסביבה.טענה שגישות הוריות נוקשות מידי של ההורים כלפי מין גורמות להתעסקות מוגזמת עם איברי המין.
61
Self realization
בטיפול של קרן הורני, מזהים את ההשפעות המעוותות על התפחות האישיות. יש 3 חלקים לעצמי- העצמי האקטואלי(סכום החוויות של האדם), האמיתי(real self-האדם ההרמוני, הבריא), והאידיאלי(דמות גרנדיוזית שהאדם מרגיש שהוא , או שצריך להיות.) הגאווה מרחיקה את האדם מהעצמי האמיתי, מה שגורם לשנאה עצמית.
62
Basic anxiety and basic trust
קרן הורני.
63
עדית ג'ייקובסון
תסכולו של התינוק מאימו לא בהכרח קשורה לכישלון שלה. חוויות של נחת רוח או אי נחת הם הגרעין של מערכת יחסים אם תינוק. כתלות בסיפוק נחת רוח/הנאה מתפתח דמויות מספקות או דמויות מתסכלות. פיקסציה היא מצב שקשור ליחסי אובייקט ולא מצב של סיפוק.
64
פסיכולוגיה אנאליטית
קארל יאנג. חלק על פרויד בדגש שלו על מיניות. תת מודע קולקטיבי-מכיל את על העבר הסימבולי והמיתולוגי של האנושות. התת מודע הקולקטיבי מכיל ארכיטיפים- דמויות עם משמעות סימבולית אוניברסלית(אמא אבא, ילד, גיבור וכו). הארכיטיפים הללו תורמים להתפתחות "קומפלקסים"- מתפתח ממתח בין החוויה הבין אישית עם הדמות האמיתית לבין הדמות הארכיטיפית המייצגת. מטרת הטיפול היא אינדיווידואציה, פיתוח תחושת זהות.
65
פרסונה
מסכה סביב האישיות- מה שהחברה רואה. הפרסונה עלולה להיתקע במקום, והאדם האמיתי להתחבא מעצמו. אנימה הם תכונות בלא מודע שמנוגדות לפרסונה. (אנימה- הנשיות הבלתי מפותחת של הגבר, ואנימוס- הגבריות הבלתי מפותחת של האישה). בהקשר זה, יונג חילק בין אקסטרוורטים לאינטרוורטים.
66
קרנברג
יחסי אובייקט. המשיך לדבוק במודל הסטרוקטורלי, אך ראה את האיד כמורכב מself images, object images, והאפקטים התואמים. הדחפים מתבטאים בקונטקסט של חוויות בין אישיות מופנמות. ייצוגים עצמיים טובים ורעים מתקשרים לליבידו(טובים) ואגרסיה(רעים).
67
מבנה אישיות גבולי(קרנברג)
ספקטרום רחב של אנשים, מאופיין בהיעדר תחושת זהות, חולשת אגו, היעדר אינטגרציה של סופר אגו, מנגנוני הגנה פרימיטיבים כגון ספליט והזדהות השלכתיית, נטייה לגלוש לחשיבה ראשונית. הטיפול שלו מבוסס על פירוש מוקדם של הטרנספרנס.
68
מלאני קליין
יחסי אובייקט שמקושרים לדחפים.יש השלכה והפנמה בחודשים הראשונים. החרדה הראשונה- חרדת אניהילציה. פיצול. ואז חרדת רדיפה בעמדה הפרנואידית סכיזואידית, לאחר ניסיון אינטגרצציה של הפיצול יש עמדה דפרסיבית מתוך חשש של הרס האם על ידי הדחפים האגרסיבים.
69
קוהוט- סוגי העברות
הגרנדיוזי- מראה, alter ego- תאומים, idealized parental inamge- idealizing transference.
70
לאקאן
שפה. ספימבולים. מירורינכ. אין גבולות. מטרת הטיפול- פחות זרות מעצמו,תיקון עיוותים בתפיסה, מעורבות עם אחרים.
71
Field therapy
קורט לוואין. בדה יש חלקים שונים שנמצאים ביחד ומשפיעים אחד על השני. ההתנהגות בחברה יוצרת את מרחב החיים(life space) שמייצג שדה עם זרם תמידי, עם וואלנס שתמיד צריך סיפוק. קשר בטיפול קבוצתי- דינמיקה קבוצתית- הקבוצה יכולה ללחוץ על אדם להשתנות ואדם יכול להשפיע על הקבוצה להשתנות.
72
Self actualization theory
Abraham maslow, יחד עם גולדשטיין. הומניסטי. בכל אחד יש אירגון היררכי של צרכים, כשמימוש עצמי הוא הגבוה ביותר. באנשים בריאים, ממומשים, יש לפעמים חוויות רוחניות עם חיבור לטבע, אחדות עם הקוסמוס ותחושה טרנסצדנטלית.
73
קארל מנינגר
וואלידיות של דחף המוות של פרויד, התעניין בעבריינים.
74
Common sense psychiatry
אדולף מאייר. פוקוס על החיים העכשוויים שניתן לשפר באופן ריאליסטי. המטרה היא לאפשר לאנשים להסתגל על ידי אורח חיים בריא יותר. גישה ביוגראפית. כלי טיפולי היה טבלה אוטוביוגרפית שהמטופל היה ממלא במהלך הטיפול. בנוסף- עסק בפסיכוביולוגיה.
75
גארדנר מורפי
פרהפסיכולוגי, חוויות פאראנורמליות. לדבריו יש 3 שלבים בכרחיים בהתפתחות האישיות- undifferentiated wholeness, differentiation, integration. התפתחות זו היא לא לינארית ויש גם רגרסיות וגם פרוגרסיות. לדבריו הצרכים הבסיסיים הם 4-ויסצרלים, מוטורים, סנסורים ומצבי חירום. קנקאליזציה מקשרת בין צורך לסיפוק שלו.
76
Personology
תורת התנהגות האדם. הנרי מוריי. פוקוס על מוטיבציה, צורך שמעורר על ידי גירויים חיצוניים או פנימיים- כשמעורר יש פעילות עד לסיפוק הצרכים. הוא גם פיתח את מבחן ההשלכה -הTAT.
77
גסטלט
פרידריק פריץ יישם את תיאורית הגסטלט לתירפיה- שמדגישה את החוויות העכשיות בהווה(בניגוד לפסיכואנאליזה)- לומדים את הצרכים ואיך לספק אותם. לפי תיאוריית הגסטלט(השלם)- התנהגות מייצגת יותר מסכום חלקיה. השלם מכיל גם חוויות אמיתיות, ערכים, משמעות.
78
Adaptational dynamics
סנדור ראדו. האורגניזם הוא מערכת ביולוגית שפועלת תחת שליטה הדונית. התרבות לפעמים שולטת ביתר(hedonic control) , מה שמפריע לרגולציה אצמית. בתירפיה- המטופל לומד מחדש איך לחוות הנאה.
79
The trauma of the birth
אוטו ראנק. החרדה מקורה פרידה מרחם האם. שינה וחלום הם סימבולים לחזרה לרחם. האישיות מחולקת לדחפים, רגשות ורצונות. אחרי התפתחות האימפולסים בשלבים ראשונים, בהמשך מתפתח הWILL, אך אם הוא הולך רחוק מידי- מתפתחת פתולוגיה.
80
Will therapy
ווילהלם רייך. דגש על מערכת יחסים בין מפל למטופל, קבלת ההיפרדות, יש לקבוע תאריך סופי לפרידה כדי להמנע מתלות.
81
Character armour
ווילהלם רייך. מנגנוני ההגנה של אישיות כהגנה משינוי והבנה עצמית. יש 4 סוגים- היסטרי(פיקסציה פאליתי, פתיין, חרדתי), קומפולסיבי, נרקיסיסי(פיקסציה פאלית, אם הוא גבר- הוא שונא נשים) , מאזוכיסטי(סובל ומתלונן כל הזמן, כל הזמן זקוק לאהבה).
82
Person centered theory
קרל רוג'רס. האישיות היא לא סטטית אלא מתפתחת ודינמית. המטרה היא מימוש עצמי והכוונה עצמית. בפסיכותרפיה ממוקדת קליאנט, התרפיסט יוצר אווירה בה המטופל יכול לבנות מחדש את ניסיונותיו למימוש אצמי. המטפל אינו שיפוטי דגש על אמון בפוטנציאל המטופל, פורוס על רגשות, גישה חיובית.
83
Existential psychoanalysis
Jean Paul Sartare. Reflective self. היכולת להתבונן בעצמך או על אובייקטים כך שיש חווית קיום היא ייחודית לבני האדם. יכולת זו גורמת למשמעות לקיום- האדם יכול ליצור לעצמו את המשמעות של קיומו. הוא שלל את קיום הלא מודע. לדבריו כולנו נולדנו חופשיים, ונוירוה היא בריחה מחופשיות. לדבריו אין הבדל בין פילוסופיה לפסיכולוגיה. אידיאלים מתבטאים בפעולות, לא באמונות.
84
Behaviorism
סקינר. דחה את המושגים אגו, עצמי, וכו. לדבריו אישיות היא תוצר של למידה אופרנטית.
85
Parataxic distortion
הארי סטאק סוליבן. לדבריו יש 3 דרכים לחוות את העולם. במודה הפרוטוטקסית- לא יכול להפריד בין השלם לחלקיו או להשתמש בסימבולים.נורמלי בתינוקות. מופיע בסכיזופרניה. במודה הפראטאקסית- הארעויות קשורות רק עקב הארעותם למשל באותו זמן, אין קשר לוגי. המודה הסינטקסית-הרציונלית והבוגרת ביותר. בד"כ לכל אדם יש שילוב של כל ה3 בפרופורציות שונות.
86
Self system
הארי סטאק סוליבאן- האישיות מתפתחת כהתבגרות מחוויות בין אישיות ולא מכוחות אינטרהפסיכים. בינקות- חרדה כשלא מקבל מה שצריך. 2-5- המטרה היא ללמוד איך להתעסק עם מבוגרים כוחניים ואת הדרישות של התרבות. 4-8- צורך בחברים, לומד איך להתעסק אים. 8-12- יכולת לאהוב , חברות עם ילד בן אותו מין- חסר בסכיזופרנים. בהתבגרות- הפרדות מהמשחה, התפתחות של סטנדרטים וערכים ומעבר להטרוסקסואליות.
87
Participant observer
הארי סאק סוליבן. הטיפול דורש מטפל אקטיבי. יש להבהיר סוגים שונים של חוויות, בעיקר את הפאראטקסית, ויש ליישם דפוסי התנהגות חדשים. אנשים צריכים לראות את עצמם איך שהם באמת ולא איך שהם חושבים שהם. סאליבן האמין שאפיו פסיכוטים קשים ביותר יכולים להנות מפסיכותרפיה.
88
Multiple self organizations
וויניקוט. סביבה מחזיקה, אם טובה דייה, עצמי אמיתי/כוזב, אובייקט מעבר- מרגיע את התינוק כשאמא עוזבת אותו.
89
פסיכולוגיה חיובית
מתעסק במה הופך את החיים לשווים לחיות.
90
גורמים שתורמים לאושר
מספר חברים, להיות נשוי, אקסטרוברים, gratefulness, להיות דתי, פעילויות פנאי, עבודה(לא הכנסה!). מערכת יחסים טובה היא בקורולציה הגבוהה ביותר לשמחה. להכנסה כספית יש רק תרומה קטנה על שמחה(ללמשל אדם עני שלא יכול לספק את צרכיו הבסיסיים יהיה פחות שמח), אך יש יותר קורלציה הרבה יותר גבוהה להאם אדם עובד או לא.
91
Eudomania
להיות אמיתי ויש לעצמי הפנימי. השמחה אמיתית מערבת הזדהות עם היכולות , ולחיות לפיהם. אלו שממשים זאת, ולא אלו שמחפשים סיפוק הדוני, הם המאושרים יותר.
92
5 מאפיינים שמסדגרות שונות יכולות לתרום לפרוח
מטרה, בטחון, הוגנות, אנושיות, כבוד.
93
4 סוגים של קומוניקציה
active constructive, active destructive, passive constructive(that's nice, dear), passive destructive
94
הגדרת בריאות לפי ארגון הבריאות העולמי
מצב של וול ביינג גופני, מנטלי וחברתי ולא רק היעדר מחלה. בהמשך התווסף- היכולת לחיות חיים פרודוקטיבים מבחינה חברתית וכלכלית.
95
פסיכותרפיה חיובית
עדיין בחיתולים. המטרה היא להיות מאושרים, לאו דווקא לרפא. דגש על נקודות חוזקה. תסמינים הם לא או קיימים או נעדרים, אלא יש דרגות. הטיפולים הם קצרים, מובנים, ליחידים או קבוצות קטנות. יש שיעורי בית, יומן.
96
Libidinal Transference
דחפים ליבידינליים שמקורם בקונפליקט אדיפלי/פאלי. לעתים מדובר בהעברה חיובית אך לעתים ההעברה תופסת גוון שלילי וארוטי. אם מדובר בהעברה בעוצמה חלשה מאוד, לא בהכרח חייבים להתייחס אליה באינטרפרטציה כל עוד היא תומכת ומסייעת לקשר הטיפולי. פרויד הציע להתייחס להעברה כזו רק כאשר היא מתחילה להוות התנגדות לטיפול.
97
Aggressive Transference
בהעברה שלילית ו/או פרנואידית אופייני בעיקר להפרעת אישיות גבולית. המטופל רואה את עצמו כקרבן מול מטפל אומניפוטנטי ותוקפני. לרוב דורשת התייחסות באינטרפרטציה.
98
Impulse Transference vs Defense Transference
בהעברה של דחף המטופל מעביר למטפל דחף לא מודע ובלתי מתקבל שיש לו עצמו. בהעברת התגוננות מה שמועבר הוא הגנה של האגו כנגד הדחף ולא הדחף עצמו. מה שמועבר למטפל הוא תפקוד של האגו.
99
Transference Neurosis
שחזור מחדש של נוירוזה של המטופל במסגרת מערכת היחסים האנליטית, עם היבטים של Mirroring מנוירוזה אינפנטילית. מתפתחת לרוב באמצע הטיפול האנליטי, כאשר המטופל איבד כבר חלק מהמוטיבציה שלו לשינוי אלא עסוק יותר במאבק מול המטפל סביב רצונו של המטופל לזכות בסיפוק רגשי ממנו. הקונפליקטים הלא מודעים שמוקרם בילדות מתחילים לשלוט ומשוחזרים בהעברה הנוירוטית. ההעברה הנוירוטית נשלטת על ידי 3 עקרונות שמקור כולם בילדות המוקדמת: 1) עיקרון העונג, 2) אמביוולנטיות 3) ו-Repetition compulsion.
100
Transference Regression
תת סוג של העברה נוירוטית מאפיין חולים היסטריים דווקא בשלב מוקדם יחסית של הטיפול האנליטי. הדרך להתמודד בטיפול עם נוירוזת העברה היא אנליזה של מצב אחר, עם מתן אינטרפרטציה עד שחושפים את הקונפליקט המקורי , עם מטרה שהנוירוזה תחלוף. כשזה קורה- סוף הטיפול הופך להיות מוקד הטיפול.
101
Transference Psychosis.
כשילון בבוחן המציאות מוביל לדיפוזיה של העצמי ואבדן גבולות בין 'עצמי' לבין אובייקט. משאלה להתאחות מחדש עם אובייקט אומניפוטנטי כהגנה מפני פגיעות. לעתים האיחוי הזה משקף דווקא העברה שלילית עבור המטופל- פחד מפני היבלעות והיטמעות, מה שיוביל להעברה פרנואידית.
102
Narcissistic Transference.
מושג של היינץ קוהוט. במסגרת העברה כזו, מושלכים על המטפל צרכים נרקיסיסטיים. אלו יכולים להיות מסוג עליון (תחושת עליונות, גרנדיוזיות, הערכה עצמית מוגברת) או מהסוג הנחות (ערך עצמי מופחת).
103
Mirroring Transference
פיקסציה נרקיסיסטית עלולה ליצור עצמי גרנדיוזי. בטיפול- המטפל הוא יציג של אותו עצמי הגרנדיוזי. מספר סוגים:* Archaic merger transference. הצורה הפרימיטיבית ביותר. המטפל נחווה רק כשלוחה של העצמי הגרנדיוזי. * Twinship Transference. צורה פחות פרימיטיבית. המטפל נחווה כאובייקט גרנדיוזי בדומה לעצמי הגרנדיוזי. * Narrow Mirroring Transference. הכי פחות פרימיטיבי. המטפל נחווה כישות עצמאית אך בעלת משמעות כל עוד היא ממשיכה לספק את הצרכים הנרקיסיסטיים של המטופל.
104
Idealizing Transference
המטפל מייצג את דמות ההורה האידיאלי כל הכוח והעוצמה מיוחסים לאובייקט, מה שמשאיר את העצמי חסר אונים ללא יכולת להיות בלי האובייקט.על ידי איחוי עם האובייקט, יגיע המטופל לשיווי משקל נרקיסיסטי.
105
איפה הכשל בהתפתחות, בשימוש של העברת אידיאליזציה?
ההפרעה היא ביצירת דמות הורית אידיאלית, בעיקר בעת יצירת ה"אגו אידיאל"-על ידי אינטרוג'רקציה של אובייקט אידיאלי.
106
Self-Object Transference
הרחבה של תאוריית העצמי מעבר למונחים הנרקיסיסטים. העצמי הופך להיות מושקע באובייקט חיצוני . המטפל אינו נחווה כישות עצמאית אלא רק כמרכיב שתכליתו לשרת צורך הכרחי של העצמי. מקור העברה כזו הוא תסכול וחסך מוקדם בזולת עצמי של המטופל וכעת רק האובייקט יכול למלא צורך זה. דוגמאות-overburdened self, understimulated self,fragmented self.זוהי צורת העברה שונה מהתקה או השלכה. המטופל זקוק לזולת עצמי על מנת לתקן את החסך שלו - הוא מערב אובייקט חיצוני במערכת יחסים תלותית על מנת להשלים או לייצב את עצמו.
107
Transitional Relatedness.
מבוסס על עקרון יחסי האובייקט של ויניקוט. ישנו מרווח העברתי בו מאפשרים לאשליית ההעברה להתקיים.
108
Transference as Psychic Reality
שני הצדדים המשתתפים באנליזה (הן המטפל והן המטופל) יש צורך למשוך את האחר לעמדה אשר תתאים לצרכים שלו אשר נובעים מהמציאות הסובייקטיבית שלו.
109
Transference as Relational or intersubjective
הגישה האינטר סובייקטיבית -ההעברה לא נובעת ממקורות תוך נפשיים, לא לעברו או לקונפליקטים לא מודעים, אלא מאינטראקציה בין אישית ולמה שקורה בהווה. ההעברה היא תופעה דו צדדית ולכן לא קיימת העברה ללא העברה נגדית.
110
להעברה יש 3 מנגנונים עיקריים
התקשה, השלכה, הזדהות השלכתית
111
התקה (Displacement) בהעברה
זהו המנגנון הבסיסי של העברה קלאסית בו מאפיינים של אובייקט אחד מועברים להית מיוצגים באובייקט חדש (המטפל). מופיע ב: 1) העברה ליבידינלית (הן חיובית והן ארוטית), 2)העברה שלילית 3) העברה תוקפנית.
112
התקה בהעברה אופייניות ל
להפרעות נוירוטיות בהם הקונפליקט העיקרי הוא אדיפלי/פאלי (פחות שכיח בקונפליקטים פרה אדיפליים).
113
השלכה (Projection) בהעברה, וכיצד שונה מהעברה במנגנון של התקה?
מאפיינים של ה-Self-Object (לרוב מאפיינים שעברו Introjection) הופכים להיות מיוחסים לאובייקט חיצוני- האנליטיקאי, ומערכת היחסים הופכת להיות מושפעת מהמאפיינים שהושלכו. אופיינית מאוד להפרעות אישיות פרימיטיביות אך לעיתים גם בנוירוזות. בעוד שבהעברה מבוססת התקה מדובר בכך שהאנליטיקאי מייצג אובייקט אחר, הרי שכאן מדובר במצב בו האנליטיקאי מייצג חלק מה-Self-Object. כאשר מה שמושלך הוא Self-Object הרסני ותוקפני הרי שתתפתח העברה שלילית או פרנואידית כלפי המטפל.
114
הזדהות השלכתית (Projective Identification) בהעברה
המטופל משליך רגשות ודחפים שלו אל האנליטיקאי , אך כאן האנליטיקאי מזדהה ברמה מסוימת עם מה שהושלך אליו, מה שיוצר אמפתיה וקשר רגשי בין המטפל למטופל. לכן, בניגוד להשלכה רגילה, כאן יש דיפוזיה מסוימת של גבולות האגו עם הכללה של האובייקט כחלק מהעצמי.
115
השלב האוראלי
יש מרכיב ליבידינלי (Oral Erotism) ומרכיב תוקפני (Oral Sadism) שהוא דומיננטי בחלק המאוחר מצב של מתח אוראלי הוא מצב המחפש פורקן באמצעות הפה- 'הטריאדה האוראלית' המורכבת מרצון לישון, לאכול, ולהגיע לחושת ההרפיה בסוף ההנקה ולקראת ההרדמות.
116
קיבעונות בשלב האוראלי
אוטיזם(לפי פרויד). סכיזופרניה, אלכוהוליזם, אופטימיות מוגזמת ומנגד פסימיזם, והפרעת אישיות נרקיסיסטית. תלותיות מוגברת בסביבה וקינאה גם הן נחשבות לתכונות אוראלית.
117
מטרתו של השלב האוראלי
היא ליצור קשר תלות בטוח בין האם המניקה לבין הילד כך שהוא יכול לספק את הצרכים האוראליים שלו מבלי לחוש קונפליקט או אמביוולנטיות כתוצאה מהמרכיב התוקפני-סדיסטי שלו.
118
פתרון מוצלח של השלב האורלי
יכולת לתת ולקבל מבלי לחוש תלות מוגזמת או קינאה באחר- לבטוח באחרים ובאותו זמן לבטוח גם בעצמך.
119
השלב האנאלי
בשנים 1-3 לחיים. מגלה שהאימא היא ייצור נפרד ממנו ושהוא יכול לשלוט בה(תשמח אם יעשה בסיר, תכעס אם יפספס) על ידי פי הטבעת. מבין שיש אופציה כזו שחלקים מגופו ייעלמו(כשהצואה יוצאת החוצה). הילד יוצא מהעולם האוטיסטי לעולם של יחסי אובייקט. הוא עובר מפסיבי לשולט. המאבק סביב הצואה מדגיש את תהליך ההיפרדות ומעבר מתלות לעצמאות.
120
ארוטיזם וסאדים אנאלי
ארוטיזם אנאלי- תחושה של הנאה המקושרת הן לשמירה של הצואה והן למתן הצואה להורים כמתנה. 'סדיזם אנאלי' מתייחס לכוחות העוצמתיים וההרסניים של הצואה ככלי נשק המיוצג בפנטזיות של פיצוצים.
121
המטרה של השלב האנאלי
שליטה בסוגרים ללא שליטת יתר או היעדר שליטה. להגיע לעצמאות מבלי לחוש בושה או אבדן שליטה.
122
תכונות פתולוגיות בשלב האנאלי
מקורן הן בארוטיזם אנאלי והן בהגנות מפניו. עקשנות, נטייה מוגזמת לסדר אך גם נטיות סאדו מזוכיסטיות, חוסר סדר, זעם וחוסר ציות לחוקים. קיבעון בשלב הזה יכול להביא ל-OCD (המקרה של 'איש העכברושים').
123
שלב השופכה (Urethral)
מתן שתן כמקור להנאה. השתנה היא משהו שגם ילד קטן יכול לחקות בו את אביו ('קליעה למטרה') ולחוש תחושת הישג. משלב אלמנטים פאלים ואנלים. 'ארוטיזם של השופכה' מתייחס לתחושת ההנאה הנגזרת הן משיחרור והן מאצירה. יכולות להיות תכונות סדיסטיות אשר משקפות דחפים סדיסטיים אנאליים שהשתמרו.
124
מטרות שלב השופכה
דומות לאלו של השלב האנאלי- השגת שליטה ועצמאות. אם האדם חווה את השלב הזה בצורה בריאה, הוא מפתח תחושה של גאווה בביצועים שלו, מה שיאפשר לו לגבש גם זהות מגדרית תקינה.
125
התכונות הפתולוגיות הקשורות לשלב השופכה
תחרותיות ושאפתנות יתרה- ככל הנראה כניסיון לפצות על הבושה הכרוכה באבדן שליטה על השתן ובריחה שלו. בבנות, יכולה להתפתח בשלב הזה 'קינאת פין' מאחר והן חשות בושה שאינן מסוגלות לכוון את השתן כמו הבנים.
126
שלב פאלי
(3-5) (עד לפתרון תסביך אדיפוס). כאן המוקד הוא עניין מיני, גירוי מיני, וריגוש של אזור אברי המין, מה שמניח את הבסיס לזהות המגדרית ולאוריינטציה של משיכה מינית, זהות מינית. האוננות והפנטזיות האדיפליות מעוררים רגשות חרדה אשר נושאים בחובם את האיום בעונש הסירוס. היכולת לסקרנות מינית מבלי לחוש מבוכה והיכולת לשלוט לא רק באובייקטים חיצוניים אלא גם בדחפים פנימיים.
127
התפתחות פתולוגית בשלב הפאלי
מביאה לספקטרום רחב ביותר של סימפטומים נוירוטיים- בעיקר חרדת סירוס בגברים וקינאת פין בנשים. החרדות הללו וההגנות מפניהם הם המאפיינים העיקריים של התפתחות האופי.
128
התמודדות עם קנאת הפין ורזולוציה שלה
הפחד מפני אובדן האהבה של האימא (ולא הפחד מפני הסירוס) הוא זה שמביא לרזולוציה של התסביך האדיפלי בנשים, והאישה מקבלת את נשיותה באופן חד משמעי את מיניות הקליטוריס. .התמודדות פתולוגית- נוירוזה על ידי הפסקת המיניות, או גישה מתריסה של גבריות יתר.
129
שני סוגים של מושאים לאהבה
כאלו שנבחרו ממניעים נרקיסיסטיים. בחירת מושא אהבה דומה לפנטזיה אידיאלית שלנו לגבי עצמנו. כאלו שנבחרו ממניעים אנאקליטיים. בחירת מושא אהבה מפני שהוא דומה לדמות המטפל (הורה) בשנות החיים המוקדמות.
130
תוצרים של השלב הלטנטי
*פיתוח כישורים להתמודדות עם העולם החיצוני .* קונסולידציה של התפקיד המגדרי .*התפתחות נוספת של האגו. *מתחיל להזדהות עם דמויות שאינן אדיפליות (אינן ההורים)- הוא מתחיל להזדהות עם מורים, מאמני ספורט ומבוגרים אחרים שהוא פוגש במסעותיו בעולם.
131
פתולוגיות בשלב הלטנטי
א. העדר שליטה בדחפים ב. עודף שליטה בדחפים הפנימיים. , עד כדי אובססיביות שתלטניות.
132
השלב הגניטלי
(מגיל ההתבגרות עד מבוגר מוקדם). יש תתי שלבים- טרום התבגרות, התבגרות מוקדמת, התבגרות אמצעית, ומאוחרת. מתרחש במקביל להתפתחות המינית. ישנה העצמה של אנרגיות ודחפים ליבידינליים בליווי רגרסיה בארגון מבנה האישיות - פתיחה מחודשת של קונפליקטים משלבים מוקדמים יותר בהתפתחות המינית עם הזדמנות לרזולוציה מחדש שלהם לשם השגת זהות מינית בוגרת תקינה (ולכן תקופה זו מכונה גם ''האינדיבידואציה השנייה').
133
מטרת העל של השלב הגניטלי
היפרדות מהתלות בהורים ויצירת יחסי אובייקט הטרוסקסואלים בוגרים. כתוצאה מכך- בהמשך פיתוח זהות יציבה, מימוש עצמי, מיניות תקינה.
134
תפקידי האגו
שליטה על דחפים(מעבר מעיקרון הדחף לעיקרון המציאות), שיפוט(יכולת לנבא תוצאות של פעולות, במקביל לתהליכי חשיבה שניוניים), קשר למציאות(תחושת מציאות בניגוד לדיסוציאציה, בוחן מציאות בניגוד לפסיכוזה, אדפטציה למציאות), יחסי אובייקט( ייצוג פנימי של האני ושל אחרים, והתפתחות היכולת ליחסים בין-אישיים בוגרים). תפקודים סינטטים, תפקודים אוטונומיים ראשוניים(נטולי קונפליקט) ושניוניים(פיתוח מנגנוני הגנה כשתפקודים אוטונומים מעוררי קונפליקט),
135
תפקודים אוטונומיים של האגו
כוללים למשל תפקודים כגון ריכוז, תשומת לב, זיכרון, למידה, תפיסה, תפקודיים מוטוריים וכוונות. לפי הרטמן, לתפקודים אלה יש אוטונומיה ראשונית מהדחפים, ולכן הם נטולי קונפליקט- תפקודים מולדים, שלהם מקור אנרגיה מופרד מהדחפים והם מתפתחים ומבשילים כאשר תנאי הסביבה הדרושים מסופקים.
136
Average expectable environment
היינץ הרטמן. התפקודים האוטונומים של האגו יתפתחו באופן תקין בסביבה ממוצעת.
137
תפקוד סינתטי אינטגרטיבי של האגו
הרמן נונברג. התכונה העיקרית של האגו היא יכולתו לארגן תהליכים מנטאליים. תפקיד סינתטי זה כולל קשירת והתאמת ההיבטים השונים של האישיות בתוך מבנה אינטגרטיבי הפועל על העולם החיצוני.
138
Secondary autonomous functions
מנגנוני הגנה כשתפקודים אוטונומים ראשוניים מעוררי קונפליקט.
139
מנגנוני הגנה נרקיסיסטיים-פסיכוטיים
המנגנונים הפרימיטיביים ביותר והם נמצאים בילדים, בחלומות ופנטזיות של מבוגרים ובחולים פסיכוטיים. הם עוסקים בהימנעות מהמציאות או בעיוות שלה. כוללים השלכה, הכחשה, עיוות.
140
מנגנוני הגנה לא בוגרים (Immature)
נמצאים במתבגרים ובהפרעות אישיות במבוגרים. לרוב הגנות אלו מופעלות אלו מול חרדות הקשורות באינטימיות ובחשש מאובדן. בדרך כלל, עם שיפור במערכות היחסים הבין אישיות, גם המנגנונים הללו יתמתנו. כוללים- acting out,בלוקינט, היפוכונדריאזיס, אינטרוג'קשן, התנהגות פאסיבית אגרסיבית, השלכה(לא פסיכוטית), פנטזיה סכיזואידית, סומטיזציה
141
נסיגה (Regression)
מנגנון הגנה לא בוגר-חזרה לשלב מוקדם יותר במטרה להימנע מקונפליקט או ממתחים הקשורים בשלב ההתפתחות הנוכחי.
142
עיוות (Distortion)
מנגנון הגנה נרקיסיסטי פסיכוטי. עיצוב מחדש של חווית המציאות החיצונית כדי שתתאים לצרכים פנימיים, כגון אמונות מגלומניות, מחשבות שווא אשר תכליתן למלא משאלות ותחושות גרנדיוזיות, עליונות וזכאות.
143
הטלה פנימה (Introjection).
מנגנון הגנה לא בוגר. מתרחשת גם כחלק מההתפתחות הנורמלית של כל אחד ואחד. הפנמה של היבטים של אחר משמעותי כדרך להתמודדות עם אובדן של אותה דמות ולהבטיח את קרבתה התמידית (ובכך אנו מפחיתים את חרדת הפרידה מהאובייקט או את האמביוולנטיות כלפיו). ניתן גם להפנים אובייקט רע או עוין כדרך ליצור אשליה של שליטה באותו אובייקט (התוקפנות כבר לא נחוות כמשהו חיצוני מחוץ לשליטתנו אלא כחלק מאיתנו ולכן בשליטתנו- נקודת החולשה שלנו הופכת להיות נקודת החוזק שלנו, כפי שקורה ב'הזדהות עם התוקפן'). במקרה שלישי אנו מפנימים אובייקט מאשים ובכך חווים את האשמה כחלק מהאישיות שלנו ('הזדהות עם הקורבן').
144
הזדהות (Identification)
הפנמת תכונות של אדם אחר על ידי זה שנהפכים לדומים לאותו אדם. בעוד שהפנמה מובילה לייצוג פנימי הנחווה כשייך לאחר, הרי שהזדהות נחווית כחלק מהעצמי. מתרחש גם כחלק מההתפתחות הנורמלית של כל אחד ואחד. קליין דיברה גם על 'הזדהות עם התוקפן' - תהליך שבו נוצר ומופנם לפי קליין הסופר אגו (אבא תוקפן האוסר על הילד לקחת את האימא כמושא אהבה> הילד מוותר על האימא ומזדהה עם האבא שמופנם להיות סופר אגו).
145
חסימה (Blocking)
מנגנון הגנה לא בשל. עיכוב, לרוב זמני של דחף, אפקט או מחשבה. דומה להדחקה אך כאן נוצר מתח פנימי כתוצאה מעיכוב הדחף או המחשבה.
146
היפוכונדריאזיס
מנגנון הגנה לא בוגר. התמרה של ביקורת כלפי אחרים (למשל, דחפים תוקפניים בלתי מתקבלים) בביקורת כלפי עצמי אשר באה לידי ביטוי בתלונות של כאבים, מחלה וכו' (או להדגיש את קיומה של מחלה קיימת). באופן כזה ניתן להימנע מאחריות לגבי אותה ביקורת ולא לחוש אשמה.
147
סומטיזציה
מנגנון הגנה לא בוגר. המרת כאב רגשי או מצב אפקטיבי אחר לסימפטום גופני ומיקוד תשומת הלב בהיבט הסומטי ולא התוך-נפשי. במהלך ההתפתחות הנורמלית מתרחש תהליך של דה סומטיזציה בו מוחלפת הסומטיות המאפיינת אותנו כילדים קטנים ברגשות ומחשבות. כאשר אנו מתעמתים עם קונפליקט תתכן רגרסיה למצב קדום זה -רה סומטיזציה.
148
מנגנוני הגנה נוירוטיים
שכיחים מאוד גם במבוגרים בריאים וגם בהפרעות נוירוטיות. תכליתם היא להקל על אפקט שגורם למצוקה אך ההתנהגות שלהם היא נוירוטית. כתלות בהקשר, לעתים יש להם תפקיד אדפטיבי ומקובל חברתית. כוללים- שתלטנות, התקה, דיסוציאציה, החצנה, אינהיביציה, אינטלקטואליזציה, בידוד, רציונליזציה, היפוך תגובה, רפרסיה, סקסואליזציה.
149
החצנה (Externalization)
מנגנון הגנה נוירוטי. רואה באובייקטים חיצוניים מרכיבים של העצמי - כולל דחפים, קונפליקטים, מצבי רוח, גישות, וסגנון חשיבה. זהו למעשה מושג כללי יותר ביחס להשלכה אך שני המושגים מאוד דומים זה לזה (השלכה היא נגזרת של החצנה).
150
אינהיביציה (Inhibition)
מנגנון הגנה נוירוטי. קביעת מגבלה לא מודעת על ידי מנגנוני האגו, במטרה להימנע מקונפליקט.
151
בידוד אפקט (Isolation of affect)
מנגנון הגנה נוירוטי. הפרדת רעיון מהאפקט הקשור בו במטרה להימנע מסערת רגשות. רעיונות קונפליקטואלים מורשים להיכנס למודעות בצורה שעברה אינטלקטואליזציה. מטופל יכול לדבר על מגע מיני לוהט אך בנימה מנותקת וחסרת תשוקה.
152
הדחקה (Repression)
מנגנון הגנה נוירוטי. גירוש רעיונות ודחפים לא מתקבלים מהמודע וחסימת הגישה שלהם לשם. שונה מהכחשה הקשורה במידע המגיע מהעולם החיצוני, בכך שכאן מדובר במצבים שמקורם תוך נפשיים. הדחקה משנית מתקיימת כאשר מה שבעבר היה מודע נחסם כעת מהמודע. הדחקה ראשונית מתקיימת כאשר מראש נמנעת הגישה למודע. ההתנהגות היא סימבולית ומרמזת על כך שלא הייתה באמת "שכיחה".
153
מנגנוני הגנה בוגרים (Mature)
אלו מנגנונים שהינם תמיד בריאים ואדפטיביים לאורך כל מעגל החיים. הם מהווים אינטגרציה של צרכי העצמי וצרכי ומסוכמות החברה. לעתים הם עומדים בבסיס דפוסי התנהגות למופת. כוללים אלטרואיזם, ציפייה, התנזרות, הומור, סובלימציה, סופרסיה.
154
סיגוף (Asceticism)
מנגנון הגנה בשל. ניסיון לבטל הנאה מחוויה מכיוון שההנאה הזו מייצרת קונפליקט פנימי. יכול לבוא לידי ביטוי במטרה רוחנית או התנזרות ממין למשל. הסיפוק מושג מעצם ההימנעות מסיפוק היצר.
155
Reaction formation קשור לאיזה שלב?
אנאלי. התפתחות של בושה וגועל ובושה לאימפולסים והנאות.
156
איה נמצא הסנסור של החלומות?
בין הלא מודע לקדם-מודע
157
מניפסטי ולטנטי
המניפסטי הוא התוכן שהחולם זוכר, והלטנטי הוא המחשבות והמשאלות הלא מודעות שמאיימות להעיר את החולם מהשינה.
158
התקה לעומת סימבוליזציה
בהתקה החולם מעביר אנרגיה מאובייקט אחד לאובייקט אחר ,אך המטרה של האימפולס נותרת בעינה(למשל התקה של דחף מיני לאמא לדחף מיני לאישה אחרת). בסימבוליזציה- רעיון אבסטרקטי מיוצג על ידי תמונה קונקרטית.
159
תהליך ראשוני ורוויזיה משנית
התהליך הראשוני כולל קונדנסציה, התקה וסימבוליזציה . הרוויזיה המשנית היא עבודה של האגו- מאגרן את האספקטים הביזארים הלא לוגיים והפרימיטיבים למשהו רציונלי וקוהרנטי יותר
160
עבודת החלום
עיבוד מחדש של תכנים לא מודעים לתוך חלום.
161
חלומות חרדה
המטרה של ההתקשה, רונדנסציה וכו הם לאפשר ביטוחי של דחפים לטנטים, לא להגן על החולים מחרדה. חולומות חרדה הן למעשה כשלון של הסנסור מפני חסימת הביטוי הישיר של משאלות/דחפים מודחקות בלי להסתירן כנדרש.
162
חלומות עונש
זוהי למעשה פשרה בין המשאלה האסורה והמצפון- האגו צופה עונש במקרה שהמשאלה האסורה תתבטא באופן ישיר. לפיכך, החלום הוא ביטוי למשאלה של החולם להיענש.
163
Attention cathexis
המודע משתמש באנרגיה פסיכית נייטרלית ובאמצעותה האדם מודע לתכנים. המודע הוא סובייקטיבי וניתן לתקשר איתו רק בשפה או התנהגות.
164
לא מודע
מורכב מארועים נפשיים שיכולים להגיע למודע על ידי התרכזות. יש לקשר אותם עם מילים על מנת שיגיעו למודע. הוא משמש גם מחסום מפני ביטוי של משאלות אסורות. בתאוריות המוקדמות של פרויד- הלא מודע היה ייצוג מנטלי של אינסטינקטים ודחפים. מטרת הלא מודע- סיפוק משאלות. משאלות אלה מהוות הן שיוצרות את התסמינים הנוירוטים והחלומות. (נחשב רדוקציוניסטי ).
165
Primary process thinking
מאפיין את הלא מודע, נשלט על ידי עקרון ההנאה.אין לוגיות, אין זמן, סתירות, מכחיש קיום של ניגודים. יש מוביליות של קטקסיס, האובייקט יכול לנוע מאחד לשני ללא התנגדות. הזיכרונות מנותקים ממילים. (לפיכך בטיפול פסיכואנליטי, כשמשתמשים במילים- אותם זכרונות יכולים לצוף למודע).
166
חסרונות המודל הטופוגרפי
מנגנוני ההגנה גם הם אינם מודעים, ולכן הרפרסיה לא יכולה להיות שוות ערך לקדם מודע. כמו"כ- הצורך הלא מודע בעונש.
167
אלמנטים מהמודל הטופוגרפי שנשמרו
תהליכי חשיבה ראשונים ושניוניים, הרעיון של משאלות לסיפוק הנאה, קיום של לא מודע דינמי, נטיה לרגרסיה במצבי תסכול.
168
איזה מודל הגיע אחרי המודל הטופוגרפי?
תאוריית הדחף.
169
4 מרכיבים לדחף
מקור, אימפטוס(כמות האנרגיה), aim(הפכולה שמטרתה שחרור המתח) ואובייקט(המטרה).
170
ליבידו
התייצגות מנטלית של אינסטינקטים מיניים. הליירו בתחילה לא מגיע בשל, הוא עובר התפתחות במקור ובאובייקט אליו מופנה בשלבי ההתפתחות הפסיכוסקסואלים השונים.
171
Dual instinct theory
עד ל1920-האגרסיה הייתה חלק מאינסטינקט מיני, שמתבא בסאדיזם. ב1920- מעניק לראשונה לתוקפנות ולאינסטינקט השימור העצמי מעמד שווה לזה של המיניות כמקור לאנרגיה יצרית בסיסית המניעה תהליכים מנטליים. החלק המיני הנרקיסיסטי(אגו ליבידו) הוא הליבידינלי כולל גם סאדיזם, והקומפוננטות הלא מיניות (אובייקט ליבידו) שמטרתם,בין השאר, הישרדות ושימור עצמי הם הego instinctsכוללים אגרסיה, שנאה,אינסטינקט המוות ואינסטינקט החיים.
172
מהו המקור בגוף של אגרסיה ומה מטרתה?
שרירי השלד, מטרתה הרס.
173
אינסטינקטים של מוות
אשר מכונה תנטוס והוא הכוח הדומיננטי באורגניזמים. הוכחה לקיומו של אינסטינקט המוות בתופעה של Repetition compulsion- הנטייה לחזור על התנהגות טראומתית מהעבר.
174
שני עקרונות בסיסיים לחיי הנפש אשר שניהם מהווים חלק תפקודי האגו והם
1. עיקרון העונג. נטייה מולדת של האורגניזם להימנע מכאב ולחפש הנאה על ידי פורקן מתחים.2. עיקרון המציאות. נטייה נלמדת אשר מחייבת התבגרות של האגו כדי לרכוש אותה. דורש דחייה של סיפוקים וריסון שלהם.
175
נוירוזות נרקיסיסטיות'
הפרעה בה הליבידו נסוג ומופנה כלפי פנים, כלפי האגו. לדוגמא בפסיכוזה, בהיפוכונדריה, הומוסקסואליות.
176
נרקיסיזם ראשוני
כל האנרגיה הליבידינלית של התינוק מכוונת כלפי עצמו(ego libido) בכל יכולות של חשיבה'. בהמשך, אירועים שמתסכלים את הפנטזיה הזו, והוא הופך להיות מודע לקיומו של אדם נוסף- האימא. הליבידו הנרקיסיסטי מותמר באופן תקין לליבידו כלפי אובייקט (Object libido) וההורים הופכים להיות מושא האהבה העיקרי. הפנטזיה הנרקיסיסטית מומרת בפנטזיה אדיפלית. אם הילד לא מצליח לוותר על הפנטזיות האדיפליות הללו- הוא יהפוך לנוירוטי .
177
נוירוזות העברה
כוללות מצבים נוירוטיים שונים הניתנים לאנליזה כגון כפייתיות והיסטריה.
178
נוירוזות נרקיסיסטיות
כוללות מצבים פסיכוטיים שונים כמו סכיזופרניה ודיכאון חמור אשר אינם מצייתים לתהליך האנליטי, שכן האנרגיה הליבידינלית מושקעת בעצמי ואין אפשרות להעברה, שהיא לב ליבה של הטיפול האנליטי.
179
מושגים וסיטואיות שקשורות לקונצפט הנרקיסיזם
פסיכוזה, גרנדיוזיות ואומניפוטניה, מחלה גופני, היפוכונדריאזיס ,שינה, הומוסקסואליות, אמונות ומיתוסים של אנשים פרימיטיביים(בעיקר אלו של מחשבות מאגיות),אומניפוטנציה אצל ילדים. פרוורסיות-בה משתמשים בגופ או חלקי גופם לעוררות מינית, שלב התפתחותי , סוגים של אובייקטים של אהבה-נרקיסיסטי או אנאקליקטי, וכן השתמש במושג לבטחון עצמי.
180
איזו תאוריה הגיעה אחרי התאוריה הטופוגרפית?
פסיכולוגית אגו, כולל את המודל הסטרוקטורלי.
181
קשר בין איד, אגו וסופר אגו והמודל הטופוגרפי
האיד הוא בלא מודע. לאגו מרכיבים בלא מודע(מנגנוני הגנה) ובמודע וקדם מודע(חשיבה לוגית, אבסטרקטית וביטוי וורבלי). הסופר אגו- היורש של תסביך אדיפוס ,גילאי5-6. תפקידו לבקר על התנהגויות, מחשבות ורגשות -בעיקר בלא מודע.
182
הקונפליקט של האיד במודל הסטרוקטורלי
הקונפליקט הוא תחילה בין האיד לעולם החיצוני, ואחר כך מומר לקונפליקט בינו לאגו.
183
האגו אידיאל והסופר אגו
האגו אידיאל הוא חלק מהסופראגו שאומר לאדם מה כן לעשות לפי סטנדרטים וערכים פנימיים. הסופראגו הוא הסוכן שאומר מה לא לעשות.
184
המשך התפתחות הסופראגו
בשלב הלטנטי, תוך כדי הזדהות עם דמויות שונות וקשר עם דמויות מוערצות יש המשך יצירה של סטנדרטים מוסריים, אידיאלים.
185
תאוריית חרדה
בתחילה פרויד התייחס לחרדה כליבידו שנאגר, שהולך ועולה עם עליה במתח מיני. אותו ליבידו שנאגר מתבא בactual eurosis. בהמשך- פיתח סוג אחר של חרדה- signal anxiety-חרדה לא מודעת , שמטרתה לגייס את האגו לחיזוק או יצירת מנגנוני הגנה. נוירוזה לפיכך היא תוצר של כשל ביצירת מנגנוני הגנה מספקים(פוביה למשל היא החצנה של סכנה פנימית).
186
שלבים שונים של החרדה בהתפתחות
הסכנות שאורבות לאגו משתנות לפי סוגי החרדה במהלך ההתתחות. החרדה הראשונית היא חרדת דיסאינטגרציה/הכחדה עם הפחד לאיחוד עם אובייקט חיצוני. עם ההבנה שיש אדם חיצוני, מתפתח חרדת פרידה, עם פחד לאבדן אובייקט. בשלב האדיפלי- פחד מאבדן אהבת האם ואצל הבן פחד מסרוס. לאחר מכן- חרדת סופראגו(בשלב הלטנטי) שבה יש פחד מהדמויות ההוריות המופנות- מאבדן אהבה, או עונש.
187
מנגנוני התפתחות תכונות אישיות
הצלחה של רפרסיה- על ידי סובלימציה והיפוך תגובה. כמו"כ- האגו יכול להפרד מאובייקטים רק על ידי אינטרוג'קציה או הזדהות, מה שגם תורם לתכונות האישיות. כו"כ-הסופר אגו.
188
כיצד הפסיכיאונליזה בימנו מתייחסת לאישיות?
דפוס אדפטציה של האדם לדחפים פנימיים ודחפים חיצוניים . האישיות שונה מהאגו בכך שמתייחסת בעיקר לדפוס של הגנה והתנהגות ישירים לעומת רק מחשבות ותחושות.
189
כיצד נוירוזה נוצרת?
נוירוזה נוצרת כאשר הקונפליקט לא נפתר. למרות שהדחפים סולקו מהמודע על ידי מנגנוני ההגנה הם עדיין קיימים ומחפשים פורקן . הנוירוזה תהיה בהתאם לקונפליקט בילדות שעומד מאחורי יצירתה. היעדר דמות מטפלת יכולה לגרום להפרעה ביצירת דמויות הזדהות מספקות וכתוצאה מכך בעיות בפשרה בין דחפים לסביבה. חוסר יכולת להתמודדות עם דחפים, בעיקר אגרסיה, עלולה לגרום להם להפנותה כלפי עצמם. הורות נוקשה ולא עקבית עלולה לגרום ליצירת סופראגו לא מתפקד.
190
המקרה של דורה
Conversion Reaction. היסטוריה משפחתית בולטת של תחלואה גופנית ופסיכיאטרית. הופעה של נוירוזה בגיל 8 עם ביטוי של אוננות, מיגרנה, שיעול טורדני, וצרידות. ' וסובלת לכאורה מדלקת בתוספתן, פרכוסים ו-Facial Neuralgia. מקור הקונפליקט הוא פיתוי מיני על ידי אדם מבוגר בילדות, רומן שהיה לאבא עם אישה אחרת ומחלתו של האבא. תגובות קונברסיביות מתחילות לרוב סביב גיל 8.
191
המקרה של הנס הקטן
Phobic Reaction. היסטוריה משפחתית של שני הורים עם נוירוזה קלה אך לא משהו בולט. בגיל 3 הופעה של שאלות כפייתיות הנוגעות להבדלים בין המינים וקינאה בלידת אח קטן. חושש מסירוס ומתחיל לאונן בצורה אוברטית בגיל 3.5. בהמשך מופיעה אכילת יתר ועצירות. בגיל 5 חולה בשפעה ומופיעות פוביות חמורות. בהמשך עובר ניתוח לכריתת שקדים- מה שמחמיר עוד יותר את הפוביות. מקור הקונפליקט הוא מערכת יחסים טיפולית-פתיינית מצד האם ולידת אח נוסף. האנס סבל מפוביה ספציפית מסוסים, ופרויד טיפל בו באמצעות פרשנויות המבוססות על תסביך אדיפוס, שלפיהן האנס הִתִּיק את חרדת הסירוס מאביו אל חרדה מסוסים.
192
מתי מתחילות תגובות פובניות?
4-5
193
מתי מתחילות תגובות אובססיביות?
6-7
194
מתי מתחילה קונברסיה?
8
195
איזו נוירוזה קשורה פחות בארועים טראומטיית?
פוביות. בניגוד לשלושת התגובות הנוירוטיות האחרות בהן טראומה מינית ופתיינות משחקת תפקיד רכזי.
196
המקרה של ה-Rat Man
Obsessive Compulsive Reaction. ללא היסטוריה משפתית של תחלואה. ילד שובב עד גיל 3-4 אך סביב גיל 4 האב מכה אותו נמרצות והופך להיות ילד מופנם מאוד. מתחיל לזהות אנשים אחרים לפי הריח שלהם. מנגנוני האגו מתפתחים בצורה מוקדמת מהרגיל ובגיל 6-7 מופיעות מחשבות טורדניות. מקור הקונפליקט הוא בפיתוי על ידי האומנת בגיל 4 ומות אח בגיל , במקביל להתעללות גופנית מצד האב. תגובות אובססיביות מתחילות לרוב סביב גיל 6-7.
197
המקרה של ה-Wolf Man
Mixed Neurotic Reaction..(מקור השם מחלום עם זאבים) היסטוריה משפחתית בולטת של תחלואה גופנית ופסיכיאטרית. הופעה של פוביות בגיל 4-5 עם סיוטים ומחשבות אובססיביות, אך בגיל 8 העלמות של הנוירוזה. (בהמשך פיתח דלוזיות פסיכוטיות), אך לא מוזכר על ידי פרויד. מקור הקונפליקט הוא בפיתוי על ידי אחות גדולה בגיל 3 ומחלתה של האם.
