Brainscape's Knowledge GenomeTM

Browse over 1 million classes created by top students, professors, publishers, and experts.


See full index

psychiatry shlav alef > הפרעות אפקטיביות > Flashcards

הפרעות אפקטיביות Flashcards

1
Q

אזורים במוח שקשורים בהפרעות אפקטיביות

A

DLPC, orbitofrontal cortex, ventromedial prefrontal cortex, amygdala, hippocampus, ACC

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q

תפקידי הACC

A

אינטגרציה בין קלט אמוציונאלי וקוגנטיבי. החלק האמוציונאלי נמצא באזור רוסטרלי וונטרלי (שמתחבר לאזורים לימבים), ואילו הקוגנטיבי בדורסלי(שמתחבר לאזורים פרהפרונטלים). אקטיבציה של הACC שולטת בעוררות רגשית בעת התקלות בבעיות חדשות/פעולות מוכוונות מטרה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q

אלו קריטריונים מבדילים בין MIXED בדיכאון, לבין הקריטריונים באפיזודה מאנית?

A

אין דיסטרקטביליות

תוספת של מצב רוח מרומם,

אין אגיטציה פסיכומוטורית(אך כן עליה בפעילות)

תוספת של קריטריון B - השינויים צריכים להיות נצפים על ידי הסביבה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q

שאלון רסקין

A

ממולא על ידי קלינאי. יש 3 מרכיבים. ניקוד בין 3-13. 7 ומעלה- נחשב דיכאון. מודד שלוש סקאלות- דיווח מילולי, התנהגות, תסמינים משניים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q

סטרסוגנים שהכי קשורים לדיכאון

A

היסטוריית חיים- אבדן הורה לפני גיל 11, סביבתי- אבדן של בן זוג הכי קשורים. בנוסף- אבטלה פי 3 מעובדים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q

אפידמיולוגיה של דיכאון בילדות

A

בגיל הגן- 0.3-0.9%. 2-3% בילדים בבית ספר, 4-8%במתבגרים. יחס בנים בנות הוא שווה בגיל בית ספר, עם קצת נטייה לבנים. במתבגרים- בנות יותר. פי 3 מבנים. מגיל 18-20% שכיחות מצטברת.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
7
Q

גנטיקה של דיכאון

A

דיכאון הוא עם אלמנט תורשתי בינוני, רק40-50%, דיכאון בילדות כנראה קשור יותר לסטרסורים סביבתיים. ילד עם הורה אחד- סיכון של פי 2, ועם שני הורים- סיכון של פי 4. ככל שיש יותר אפיזודות דיכאוניות- יותר סיפור משפחתי.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q

גן שקשור לדיכאון

A

קשר לגן של 5HTTLPR- עם הוואריאנט הקצר- סטרסור חיצוני גורם להיפוקמפוס קטן יותר וסיכון מוגבר לדיכאון.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

מה הראה מחקר בTADS?

A

יעילות גבוהה יותר לשילוב של SSRI וCBT לדיכאון בילדות.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q

איזה אפקט יש בילדים עם דיכאון?

A

יתכן גם איריטבילי.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q

שכיחות של דיסטימיה בילדים

A

0.6-4.6% בילדים, ובמתבגרים 1.6-8% . סיכון לפתח דיכאון אצל דיסטימים כעבור חצי שנה- 10%.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q

שכיחות של דיכאוניים ילדים מבין המאושפזים

A

20% ילדים

40% מתבגרים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q

אנדוקרינולוגיה בדיכאון בילדות

A

עליה בהפרשת הורמון גדילה בשינה, ותגובה מוקהית של הורמון גדילה להיפוגליקמיה- אלו ממשיכים גם לאחר רמיסיה

FT4 נמוך ללא TSH מוגבר.

בשינה אין ממצאים חד משמעיים, חלקם עם דפוס שינה כמו מבוגרים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q

התבטאות של דיכאון בילדות

A

עצובים,אפתים, הלוצינציות שמיעה תואמות מצב רוח שכיחות. תלונות סומטיות, נסיגה חברתית, ביטחון עצמי ירוד, אגיטציה פסיכומוטורית(שבשונה מאגיטציה פסיכומוטורית “קלאסית” ילדים לא יכולים לשבת במקום אחד ואיריטבילים, עם התפרצויות זעם תכופות), אנהדוניה(אך יותר במתבגרים).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
15
Q

התבאות של דיכאון בהתבגרות

A

דלוזיות, אנהדוניה, האטה פסיכמוטורית, חוסר תקווה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
16
Q

סמטומים שמופיעים בכל הגילאים עם דיכאון, בילדים

A

אובדנות, דיכאון/איריטביליות, אינסומניה, קושי בריכוז.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
17
Q

סמפטומים של דיכאון יותר במבוגרים ופחות בילדים

A

תאבון ושינה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
18
Q

הדמיה בדיכאון בילדים

A

נפח _חומר לב_ן מוקטן פרונטלי,

חומר אפור פרונטלי מוגבר וחדרים לטרלים מוגדלים.

תגובה מוקהית של האמיגדלה לפרצופים מפוחדים.

אמיגדלה קטנה יותר.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
19
Q

הפרעות קומורבידיות בדיכאון בילדות

A

when he’s depressed he’s ODD AnD bad

קונדוקט, ODD, ADHD. יש לבדוק האם התסמינים הם אכן משניים לדיכאון או חלק מהפרעה אחרת.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
20
Q

מה ההבדל בין הDSM הקודם למהדורה החדשה בהקשר של אבל?

A

במהדורה הקודמת לא ניתן היה לאבחן דיכאון עם אבל עד חודשיים אחרי האבל, אלא אם כן היו תסמינים כגון פסיכוזה, אובדנות וכו. כעת הDSM מכיר בכך שאבל יכול להמשיך 1-2 שנים, וניתן לאבחן אפיזודה דיכאונית גם בעת אבל.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
21
Q

אמינות של אנמנזה של הילד לגבי הדיכאון

A

הדיווח אמין לגבי הרגשות, מערכות יחסים, הפרעות פסיכוסוציאליות.

מצד שני- לא יודעים לבטא את הדיכאון(יתכן ויקראו לו כעס).

כמו”כ- ילדים צעירים מאוד לא יודעים להעריך זמן.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
22
Q

מאפיינים של הלוצינציות בדיכאון בילדות

A

הלוצינציות שמיעה, אך לא שניידריוניות (בלי קולות פוקדים, ובלי קולות ) אלא קול שמדבר איתם מחוץ לראש על דברים שליליים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
23
Q

דלוזיות בדיכאון

A

נדיר לפני גיל ההתבגרות. דלוזיות תואמות מצב רוח. קיימות בכמחצית ממתבגרים עם דיכאון פסיכוטי.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
24
Q

שימוש בסמים בדיכאון בהתבגרות

A

עד 17% מגיעים לסמים.

עלולים להסתבך לאלכוהול, סמים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
25
Q

דיסטימיה בילדים-גילאים

A

מוגדר כמוקדם אם לפני גיל 21.

האונסט של דיסטימיה בילדות מוקדם יותר מדיכאון.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
26
Q

CDRS-R

A

childrenr’s depression tating scale revised-

שאלון עם 17 פריטים, הקלינאי ממלא בנפרד עם ההורה ועם הילד מכיל סקאלות על תסמינים אפקטיבים, סומטים, קוגנטיבים, פסיכומוטורים. ציון של 40- דיכאון בינוני, מעל 45-דיכאון קשה. (תגובה לטיפול- פחות מ28)

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
27
Q

פרוגנוזה של דיכאון בילדות

A

90% מחלימים מאפיזודה ראשונה תוך שנה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
28
Q

אורך אפיזודה בילדים אם לא מטופל

A

8-12 חודשים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
29
Q

סיכוי לחזרה של דיכאון בילדים

A

20-60% תוך שנתיים,

70% תוך 5 שנים.

הסיכון הכי גבוה- בחצי שנה-שנה הראשונים אם טיפול מופסק. ,

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
30
Q

כמה מתוך מתבגרים שפתחו דיכאון יפתחו אפיזודה דיכאונית בבגרות?

A

45%

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
31
Q

סיכון לילדים עם דיכאון לפתח ביפולר?

A
  • 20-40%.
  • גורמי סיכון: הלוצינציות ודלוזיות, האטה פסיכומוטורית, סיפור משפחתי.
  • 33% ביפולר 1,
  • 48% ביפולר2/לא ספציפי
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
32
Q

קומורבידיות ואורך של דיסיטימיה?

A

4 שנים בממוצע

דיסטימיה של הילדות קשורה בקומורבידיות של :

  • דיכאון מג’ורי(70%)
  • ביפולר(13%)
  • סמים(15%)
  • סיכון מוגבר לאובדנות.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
33
Q

אובדנות במתבגרים

A
  • הסיבה השלישית אחרי תאונות ורצח.
  • 12% מכל גורמי התמותה.
  • ב15 שנים האחרונות יש ירידה מתמדת באובדנות כנראה עקב עליה בשימוש של SSRI.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
34
Q

פסיכותרפיות לדיכאון בילדות

A
  • CBT- הכי מוכח
  • PCIT-ED- טיפול שבמקור פותח לDISRUPTIVE BEHAVIOR-הוכח גם יעיל לדיכאון עם תוספת של ED- emotional development- טיפול לילד ולהורה לחיזוק הקשר ווויסות רגשי.
  • אינטרפרסונלי
  • רלקסציה
  • משפחתי.
  • DEPI-פסיכוחינוכי.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
35
Q

PFC-S

A

preschool feelings checklist scale version- סולם להערכת דיכאון עם 20 פריטים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
36
Q

טיפולים לדיכאון בילדים

A

פרוזק וציפרלקס מאושרים לדיכאון של הילדות, אבל גם SSRI אחרים הוכחו כיעילים.

אפקסור הוכח כיעיל אך עם תופעת לוואי של יתר לחץ דם ולכן קו שני(מחקר TORDIA)

לא הוכחה יעילות במירו וטריציקלים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
37
Q

האם אקטיבציה התנהגותית כתוצאה מטיפול אנטידיכאוני בילדים הוא גורם מנבא להפרעה ביפולרית בילדים?

A

לא

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
38
Q

משך טיפול בדיכאון בילדות

A

שנה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
39
Q

מה קורה אם יש כישלון טיפולי בSSRI אחד?

A

קודם לנסות SSRI נוסף, ואם נכשל- קבוצה אחרת/אוגמנטציה וכדו.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
40
Q

מתאבדים צעירים- האם משתפים אחרים?

A

כמחצית סיפרו תוך 24 שעות לפני ביצוע המעשה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
41
Q

אפידמיולוגיה של אובדנות בילדות

A

חוסר בגרות קוגנטיבית הוא גורם מגן.

בנים מצליחים פי 5 מבנות,

בנות מנסות פי 3 יותר מבנים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
42
Q

מחשבות והתנהגויות אובדניות בקבוצות גיל שונות בילדות

A

במחקר של גילאים 9-16 נמצא

  • מחשבות אובדניות של 1%,
  • תכנית אובדנית ב0.3%,
  • וניסיונות אובדיים ב0.25%.

במחקר על גילאים 14-18:

  • מחשבות של 2.7%,
  • והיארעות שנתית של 4.3%.
  • ניסיונות אובדניים ב7%
  • התנהגויות אובדניות הרבה יותר בבנות(10%) אשר בנים(3.8%).

מחקר אחר הראה בכיתה ט:

  • בבנות: מחשבות אובדניות ב20% , ו10% ביצעו ניסיון אובדני
  • בבנים: כ9% מחשבות אובדניות ו5% ביצעו ניסיון אובדני.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
43
Q

התאבדות בילדות- שכיחות ואמצעי אובדנות

A

בגילאים 10-14: 0.95(בנות) ו1.71(בנים) פר 100,000.

בגילאים 15-19: 3.52 (בנות) לעומת 12.65(בנים) פר 100,000.

אמצעי אובדנות בילדים:

  • הכי שכיח- כלי נשק- 2/3 בבנים, מחצית בבנות.
  • בבנים-אחרי נשק- תליה(25%). אמצעי שלישי בשכיחותו שאיפת פחמן חד חמצני(10%).
  • בבנות- השני בשכיחות זה צריכה של חומרים רעילים(25%). תליה ושאיפת פחמן חד חמצני הם באותה שכיחות של 10%.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
44
Q

גורמי סיכון לאובדנות בילדים

A
  • בנים מעל גיל 12,
  • דיכאון(בעיקר קשה) מעלה סיכון לאובדנות ב20%,
  • רוב המתאבדים הייתה אבחנה פסיכיאטרית כלשהי, כשהסיכון מוגבר עם מאפיינים של חרדה ו_הפרעת שליטה בדחפים_
  • סיפור משפחתי(שכיחות של פי2-4 עם מתאבד בקרוב דרגה ראשונה)
  • חוסר תקווה
  • נסיגה חברתית,היעדר כישורי התמודדות ותחושת ניתוק מחברים.
  • דחייה חברתית, הפרעות בבית ספר,
  • הסטוריה של אגרסיביות,אימפולסיביות, סמים
  • אלימות במשפחה,
  • נשק באזור.
  • הומוסקסואליות/ביסקסואליות- סיכון של פי2-6.
  • ניסיון אובדני(בעיקר אלים) בעבר- 40% ביצעו מעשה אובדני בעבר
  • אבדן של הורה לפני גיל 13
  • אבל.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
45
Q

מהו הגורם סיכון היחיד הכי משמעותי מבחינת רקע משפחתי לסיכון לאובדנות?

A

התעללות מינית.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
46
Q

מאפיינים של מתאבדים צעירים-בנים מול בנות

A
  • בנות- יותר פסיכופתולוגיה ועם סיכוי יותר גבוה להתנהגות אובדנות לא פטאלית.יותר דיכאון, חרדות, תלונות סומטיות, הפרעות אמוציונליות והתנהגות .
  • בבנים- יותר disruptive behavior. במתבגרים צעירים , גם ללא אבחנה מלאה של הפרעה פסיכיאטרית
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
47
Q

גנטיקה של אובדנות

A

האלל קצר של הטרנספורטר לסרוטונין. מחקרים הראו ירידה בצפיפות טרנספורטר לסרוטונין בקורטקס פרהפרונטלי, ורצפטורים לסרוטונין במתאבדים. פוסטמורטם במתבגרים- הפרעות בהיפוקמפוס ופרהפרונטלי. הפרעה בקישור לסרוטונין, _וירידה בפעילות של פרוטאין קינאז A וC, ו_ירידה במטבוליט של סרוטונין בCSF.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
48
Q

הגורמים המקדימים השכיחים ביותר להתאבדות בקרב מתאבדים צעירים

A

ציפייה לעונש, הסטוריה של אימפולסיביות, גישה לנשק-בעיקר בבית. גורמים מקדימים נוספים- קונפליקטים בבית, עם החבר, כישלון, חוסר תקווה וכו.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
49
Q

כמה מהמתאבדים הצעירים קיבלו טיפול פסיכיארי בעבר?

A

40%.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
50
Q

Werther syndrome

A

נטיה של ילדים לחקות התנהגויות אובדניות שפורסמו בתקשורת.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
51
Q

האם אובדנות היא מדבקת?

A

יתכן שיש עליה זמנית בשכיחות עם הזדהות , אך דווקא חשיפה לאובדנות יותר קשורה לסיכון לדיכאון ותסמונת פוסט טראומתית.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
52
Q

טיפולים להפחתת אובדנות בצעירים

A

לפי מחקר TADS- שילוב של SSRI וCBT, אם כי לא עובד מהר מספיק ויש להשתמש באמצעים מגנים. בנוסף- DBT.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
53
Q

מרכיבים של DBT

A
  • מיינדבפולנס
  • קבלה עצמית
  • אסרטיביות
  • המנעות מטריגרים לפגיעה עצמית
  • יכולת לשאת סטרס.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
54
Q

ביפולרי “אטיפי”

A

כעת קיבל אבחנה חדשה- DMDD. בניגוד לביפולרי הוא לא עם מהלך אפיזודי.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
55
Q

DMDD,ביפולר, וADHD

A

לרבים מחולי DMDD יש ADHD

משפחות עם ADHD לא הראו עליה בשכיחות של ביפולר1

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
56
Q

כמה מביפולר לא ספציפי מפתחים הפרעה ביפולרית בילדים?

A

לאחר 5 שנים 45% מפתחים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
57
Q

התפתחות הפרעה ביפולרית בקרב ילדים עם severe mood dysregulration

A

הגדרה: מצב רוח שלילי פרסיסטנטי עם התפרצויות זעם עם לפחות 3 תסמינים מאנים פלוס דיסטרקטביליות.

במעקב- רק אחד פיתח ביפולר מתוך 84 ילדים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
58
Q

שכיחות של severe mood dysregulation

A

בגילאי 9-19 נמצאה שכיחות של 3.3%

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
59
Q

שכיחות של הפרעה ביפולרית בילדים

A
  • נדיר ב9-13.
  • במתבגרים- 0.06-0.1%.
  • שכיחות של ביפולר תת סינדרומטי יותר גבוה(5-10%).
  • מחקרים אחרונים דווקא מראים עליה בשכיחות של פי 40.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
60
Q

האם תסמינים ביפולרים תת סינדרומטים בילדים מנבאים התפתחות מחלה ביפולרית בעתיד?

A

דווקא נטיה יותר לפתוח דיכאון וחרדה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
61
Q

גנטיות וסביבה של ביפוליות

A

אלמנט תורשתי של 60-90%,

סביבתי- משותף 30-40%

סביבתי לא משותף 10-20% .

סיכון מוגבר לאונסט מוקדם במשפחה עם היסטוריה של אונסט מוקדם.

ל25% ממתבגרים בני משפחות עם הפרעה ביפולרית יש הפרעה אפקטיבית בגיל 17, (יחסית ל4% בביקורת) . מתוכם 8% בלבד הם הפרעה ביפולרית לסוגה-לכן הסיכון הוא בעיקר לדיכאון.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
62
Q

קומורבידיות של הפרעה ביפולרית בילדים

A
  • ADHD בקומורבידיות מאוד גבוהה עם ביפולר עם אונסט בילדות.-90% בילדות, 50% במתבגרים.
  • 77% עם הפרעות חרדה.
  • פאניקה-21%.
  • אלכוהול.
  • אובדנות.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
63
Q

הפרעה ביפולרית וADHD

A

בקרב אלו עם ADHD:

בסוג המעורב- ל30% הפרעה ביפולרית

בסוג של הפרעת קשב בלבד- 10%

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
64
Q

הפרעות פסיכיאטריות לצאצאים למשפחות עם הפרעה ביפולרית

A

שכיחות גבוהה יותר של הפרעות אפקטיביות(25%), דיכאון בעיקר.

ביפולרי-8%.

אין עליה בשכיחות של disruptive behavior disorder.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
65
Q

גן שקשור להפרעה ביפולרית עם אונסט מוקדם

A

2q14

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
66
Q

גורמים נוירוביולוגים להפרעה ביפולרית של הילדות

A
  • שינויים בקורטקס פרהפרונטלי ואזורים סבקורטיקלים.
  • בFMRI שינויים בחומר הלבן וירידה בנפח אמיגדלה.
  • יש עליה בפעילות האמיגדלה(שנשלטת על ידי DLPFC וVLPFC לוויסות רגשי).
67
Q

ממצאים בהדמיה וקשר לטיפול

A

פעילות מוגברת באמיגדלה היא גורם מנבא לתגובה שלילית לטיפול על ידי ריספרדל או דפלפט.

* עמוד 1237-הניסוי שבוצע עם מילים חיוביות ושליליות ובדיקת תגובה באמיגדלה

68
Q

הפרעות קוגנטיביות בביפולר של הילדות

A

זיכרון מילולי

מהירות עיבוד מידע

תפקודים ניהוליים

ריכוז .

יותר הפרעות בזיהוי רגשות.

ניסוי- כשהוצגו לפניהם פרצופים של מבוגרים- הם זיהו אותם ככועסים בטעות אך לא כשהראו להם פרצופים של ילדים. (אם כי הפרעה בתפיסה של רגשות בפנים גם נצפתה בביפולריות במבוגרים).

69
Q

מהלך ופרוגנוזה של הפרעה ביפולרית בילדות

A

בתוך שנתיים 70% החלימו.

מחצית עם לפחות אפיזודה אחת נוספת, בד”כ דווקא דיכאון. ללא הבדל בין תת סוגי האבחנות של ביפולר.

ביפולר unspecified- יותר ממושך, אך פחות חזרה.

19% התהפכו בפולריות פעם בשנה או פחות

61% לפחות 5 פעמים בשנה

כמחצית מעל 10 פעמים בשנה,

וכשליש מעל 20 פעמים בשנה.

70
Q

פרדיקטורים לrapid cycling בילדות

A

מצב סוציואקונומי נמוך יותר, פסיכוזה,ואבחנה של bipolar dis NOS

71
Q

מאפיינים של הפרעה ביפולרית בילדים

A

נדיר שיהיו מחשבות גרנדיוזיות או אופוריה, בד”כ מאוד אמוציונלים, לבילים, מצב רוח יותר שלילי .

72
Q

Bipolar disorder not otherwise specified בילדות

A

מהלך ממושך יותר לפני רמיסיה, אך פחות רילפסים לאחר שהבריאו.

73
Q

כמה מילדים שאובחנו עם ביפולר 2 לבסוף אובחנו עם ביפולר 1, וכמה מביפולר NOS אובחנו עם ביפולר 1 או 2?

A

20% מביפולר 2 אובחנו בסוף עם ביפולר 1,

ו25% מהNOS אובחנו בסוף עם ביפולר 1 או 2.

אם כן, האבחנה של ביפולר 2 היא פחות יציבה בילדים לעומת מבוגרים.

74
Q

מאפיינים של ביפולר בילדות לעומת מבוגרים

A

יותר אפיזודות מעורבות, יותר rapid cycling, פחות תגובה לטיפול, יותר שינויי פולריות.

75
Q

טיפול בהפרעה ביפולרית בילדות

A

שילוב של טיפול ממשפחתי, פסיכוחינוכי. הטיפול המומלץ הוא אנטיפסיכוטים אטיפיים, אין מספיק מידע לגבי מייצבים, בינתיים נראה כי פחות יעילים ועם תגובה פחות מהירה.

76
Q

קריטריונים לDMDD

A

התפרצויות חוזרות, לפחות 3 פעמים בשבוע,

בשילוב עם מצב רוח איריטבילי רוב היום, כמעט כל היום, ונצפה על ידי אחרים,

למשך 12 חודשים, ללא 3 חודשים “נקיים”,

צריך לפחות 2 סטינג,

לא ניתן לאבחן לפני גיל 6 ואחרי גיל 18.

אונסט צריך להיות לפני גיל 10.

אסור שיהיה יום אחד שלם עם כל התסמינים של מאניה או היפומאניה(אם אי פעם הייתה אפיזודה מאנית/היפומאנית, לא ניתן לתת אבחנה זו).

לא ניתן לאבחן יחד עם ODD, IED או הפרעה ביפולרית, אך יכול להתקיים עם הפרעה דיכאונית, ADHD , קונדוקט וסמים.

77
Q

שכיחות ואונסט של דיסרגולציה של מצבי רוח בילדים

A

3% בגילאים 9-19, יותר בבנים(78%) לעומת בנות(22%). אונסט- 5-11. (אין מידע לגבי DMDD כי אבחנה חדשה).

78
Q

קומורבידיות של DMDD

A
  • ADHD(94%),
  • ODD(84%)
  • חרדה(47%),
  • דיכאון(20%).
79
Q

קשר בין DMDD ןODD

A

לרוב הילדים עם DMDD יש גם תסמינים של ODD, אך לא להיפך. (בODD יש אי ציות ומעצבנים, מה שאין בDMDD, וכן לא צריך 2 סטינג בODD).

80
Q

טיפול בDMDD

A

SSRI, סטימולנטים(עם ADHD).

מחקרים הראו שאלו עם ADHD שלא הגיבו לסטימולנטים הגיבו לדפלפט עם טיפול התנהגותי.

להוסיף גם טיפולים פסיכוסוציאלים, CBT

81
Q

טיפול פסיכותרפי מול פרמקולוגי בהפרעות אפקטיביות

A

יש מחקרים שמראים שקומבינציה עם תרופות לדיכאון הוא אידיאלי, ויש מחקרים שדווקא מראים שוויון ביעילות ולפיכך קומבינציה עולה יותר ולא מוסיפה-לפחות לדיכאון קל-בינוני.

82
Q

טיפולים פסיכותרפים בדיכאון

A
  • קצרי טווח- קוגנטיבי התנהגותי, התנהגותי ואינטרפרסונלי-כולם יעלים
  • המאפיין הוא מטפל אקטיבי, מטרות מוגדרות מראש, נקודת סיום מוגדרת
  • טיפול פסיכודינמי ננמצא יעיל כמו טיפול קוגנטיבי התנהגותי, אך יותר ארוך.
83
Q

מי מתאים לאלו פסיכותרפיות בדיכאון?

A

תפקוד חברתי ירוד- אינטרפרסונלי,

דיכאון בלי פגיעה קוגנטיבית משמעותית- טיפול קוגנטיבי-התנהגותי ופרמקותרפיה

פגיעה קשה בתפקוד תעסוקתי- תגובה טובה לתרופות

דיכאון קשה- תגובה טובה לאינטרפרסונלי ותרופות

84
Q

טיפול קוגנטיבי בדיכאון

A

הוכח כיעיל כמו פרמקותרפיה, ובחלק מהמחקרים יעיל בשילוב(בעיקר בדיכאון חמור).

מבוסס על:

  • עיוותים קוגנטיבים
  • הטריאדה של בק,
  • סכמה- הדרך שבה המטופל מארגן ומפרש את חוויותיו.
  • חוסר אנרגיה- עקב ציפייה לכשלון בהכל..
85
Q

Gerald Klerman

A

טיפול אינטרפרסונלי.

יש מחקרים שמראים שבדכאון קשה- זהו הטיפול הפסיכותרפי ההיעיל ביותר

86
Q

מהו טיפול אינטרפרסונלי

A

12-16 פגישות, מידי שבוע.

מבוסס על התיאוריה שהגורם המקדים לדיכאון הוא בעיות בין אישיות.

הטיפול מתמקד בנושאים של:

  • אבדן,
  • וויכוחים בין אישיים
  • ,שינויי תפקידים,
  • חסכים בין אישיים(במתבגרים- התפרדות מההורים, לחץ חברתי, מערכות יחסים דיאדיות).

המטפל אקטיבי.

מוקדים בטיפול: התמודדות עם סטרס. שיפור בטחון עצמי. התעסקות עם התנהגויות דיסרקטיות- היעדר אסרטיביות, הפרעות בכישורים חברתיים, עיוותי חשיבה- רק בקונטקסט בין אישי. אין עיסוק במנגנוני הגנה וכו.

87
Q

טיפול התנהגותי בדיכאון

A

מבוסס על התיאוריה שדפוסים מלאדפטיבים בדיכאון הם תוצאה של היעדר חיזוקים חיוביים מהסביבה, ואולי דחייה מהחברה.דיכאון נגרם מאובדן של חיזוקים חיוביים כתוצאה מפרידה מוות או שינוי סביבתי פתאומי. על ידי טיפול באותם דפוסים מאלאדפטיביים- מלמדים איך להתנהג באופן בו ישיגו חיזוקים חיוביים.

88
Q

טיפול משפחתי בדיכאון

A
  • לא טיפול פרימרי, אלא תוספת.
  • הוכח שעוזר למנוע רילפס.
  • אינדיקציה- אם הדיכאון פוגע בזוגיות או תפקוד משפחתי.
89
Q

דיכאון ומשפחה

A

שכיחות גבוהה יותר של גירושין

50% מבני זוגם של הדיכאוניים מדווחים שלא היו מתחתנים ולא יולדים ילדים אם היו יודעים שבן זוגם יפתח דיכאון .

90
Q

TMS

A

פולסים קצאים מאוד של אנרגיה מגנטית לגירוי נוירונים. אינדיקציה לדיכאון במבוגרים עם כשלון טיפולי לאחר לפחות טיפול אנטידפרסנטי אחד.

91
Q

RTMS

A

repetitive transcranial magnetic stimulation-

גירוי חשמלי פוקלי של אזורים קורטיקלים ממוקדים. לא קונבולסיבי, לא דורש הרדמה, תופעות לוואי מועטות, ללא ת”ל קוגנטיביות.

92
Q

משך טיפול בTMS,תופעות לוואי, ק”א

A

40 דקות לטיפול,

ניתן מידי יום למשך 4-6 שבועות.

ת”ל-כאבים בקרקפת/אי נוחות.

ק”א-במטופלים עם שתלים מתכתיים.

93
Q

יעילות של חסך שינה בדיכאון

A

60% מדווחים על הטבה אחרי חסך שינה, אך רילפס לאחר שינה טובה בלילה הבא.

על מנת להגביר יעילות ניתן :

  • לעשות טיפול סדרתי של מספר ימים רצופים עם הפסקות של יום-יומיים, אך עדיין רילפס אם חוזרים לישון.
  • אפשרות אחרת- phase delay,
  • או לחילופין ,והכי יעיל- שילוב עם טיפול פרמקולוגי.
94
Q

Phase delay-טיפול ויעילות

A

חסך שינה חלקי– נשארים ערים מ2 בבוקר עד 10 בלילה מידי יום. 50% מגיבים באותו יום ,אך חולף עם הזמן.

95
Q

מתי חסך שינה יעיל יותר?

A
  1. נמצא שמתן מיידי של ליתיום ואנטידפרסנטים משמר את היעילות האנטידיכאונית של חסך שינה
  2. מקצר את זמן התגובה לפרוזק ונורטריפטירלין.
  3. הוכח שטוב לpremenstrual dysphoria.
96
Q

שכיחויות של seasonal affective disorder

A

75% מתוכם הם נשים,

גיל ממוצע של אונסט- 40.

נדיר בגילאים מעל 55.

97
Q

פוטותרפיה

A

לSAD

1500-10,000 LUX

למשך שעה עד שעתיים לפני הזריחה(יש שמרוויחים מהטיפול אחרי השקיעה). אין להסתכל ישירות למקור האור.

98
Q

יעילויות שנמצאו בפוטותרפיה

A
  • דיכאון עונתי
  • מפחית איריטביליות,שיפור בתפקוד בעבודות במשמרות
  • בזקנים- משפר הפרעות שינה(חשיפה במהלך היום),
  • ג’ט לאג מגיב טוב,
  • יש מחקרים שמראים ש_OCD עם וואריאציה עונתית_ גם כן מגיבה.
99
Q

תוך כמה זמן אמורה להיות תגובה אולטימטיבית לטיפול?

A

8-12 שבועות.

100
Q

מה עושים אם המטופל אינו מגיב לטיפול?

A

אין להחליף טיפול עד להגעה למינון מקסימלי תוך 4-6 שבועות.

אם אין תגובה אחרי שבועיים -3- לקחת רמות בדם.

אם אין תגובה תוך 4-6 שבועות- להחליף טיפול.

101
Q

מתוך האנשים שבסופו של דבר מגיבים טוב לטיפול

A

רובם הגיבו תוך חודש עם ירידה ל 25-50% בתסמינים.

102
Q

טיפול פרופילקטי לדיכאון

A

חצי שנה אחרי רמיסיה. אם יש הפרש של פחות משנתיים וחצי בין התקפים- טיפול פרופילקטי של 5 שנים. יש לקחת בחשבון גם את חומרת התסמינים הדיכאוניים. טיפול maintenance הוא באינדיקציה רק למטופלים עם דיכאון כרוני או חוזר.

103
Q

תגובה לטיפול פרמקולוגי בדיכאון

A

45-60% מדיכאונות לא קשים לא כרונים, לא פסיכוטים-מגיבים(ירידה של חצי בתסמינים), אך רק 35-50% משיגים רמיסיה.

104
Q

אלו טיפולים פרמקולוגים מתאימים לאיזה פרופיל דיכאוני?

A

אטיפיקלי- MAO, SSRIוולבוטרין,. אנטידפרסנטים עם DUAL ACTION- מלאנכולי. דיכאון פסיכותי- RCT יותר אפקטיבי מפרמקולוגי( אנטיפסיכוטים פלוס אנטידיכאוניים). אין יתרון ברישום של תרופה סדטיבית יותר לדיכאון חרדתי או סטימולטיבית יותר לדיכאון עם איטיות פסיכומוטורית, מאחר ובהמשך תופעת לוואי זו יכולה להעיק ולהפחית היענות.

105
Q

כיצד נגדיר כישלון טיפולי אקוטי בדיכאון?

A

רק אחרי 4-6 שבועות לאחר הגעה למינון מקסימלי/צורך בהפסקה עקב ת”ל. כישלון מוגר כ- 1. תופעות לוואי בלתי נסבלות. 2. תופעת לוואי אידיוסינקרטית. 3. תגובה קלינית לא מספקת. 4. אבחנה לא נכונה. כמחצית מהמטופלים זקוקים לניסיון טיפולי שני עקב חוסר סבילות לטיפול.

106
Q

מה עדיף- החלפת טיפול אנטידיכאוני או אוגמנטציה?

A

ככלל- עדיפה החלפה על פני אוגמנטציה.

107
Q

פרוטוקול טיפול בקטאמין,יעילות ות”ל

A

טיפול תוך וורידי למשך 30 דקות, 0.5מ”ג לק”ג. תגובה חיובית תוך 24 שעות, האפקט נמשך ל2-7 ימים.ת”ל- סחרחורות, כאבי ראש, אינקואורדינציה, דיסוציאציה, הלוצינציות. חולף.

108
Q

פרופיל רצפטוריאלי של תרופות אטיפיות ,אבל לא אביליפיי

A

D1,D2,D4,5HT2A

109
Q

פאופיל רצפטוריאלי של אביליפיי

A

D1,D2,D3 5HT1A

110
Q

תרופות אנטיפסיכוטיות לדיכאון?

A

רק אטיפיות יעיליות. הכי יעילה ליכאון היא הסרוקוול אחריה אביליפי או זיפרקסה ואז האחרות. האביליפיי והסרוקוול מאושרים על ידי הFDA לדיכאון.

111
Q

תרופות אנטיפסיכוטיות שעוזרות לחרדות?

A

הכי הרבה-סרוקוול. אבילפיי אחריה. השאר פחות.

112
Q

תרופות מייצבות שמנגנון הפעולה שלהן הוא second messengers, g proteins, inositol transport

A

ליתיום, טגרטול, אוקסקרבזפין, דפלפט.

113
Q

תרופות מייצבות שמעלות GABA כמנגנון פעולה

A

קפלפט, טופומקס , גאבאפנטין, פרהגבלין, טיאגבין.

114
Q

תרופות מייצבות שמנגנון הפעולה שלהן הוא הפחתת שיחרור גלוטמט על ידי חסימת תעלות נתרן תלויות מתח

A

טגרטול, למיקטל, טופומקס, זוניזאמיד.

115
Q

אלו מייצבים הכי טובים למאניה?

A

ליתיום, דפלפט טגרטול- הכי הרבה. אחריהם- אוקספרבזפין וזוניזאמיד, למיקטל פחות וכל השאר לא עוזרים(שזה כולל טופומקס, כל ה”גאבא”ים)

116
Q

אלו מייצבים טובים לדיכאון?

A

למיקטל הכי הרבה, אחריה טגרטול וליתיום, השאר עוזרים אבל הרבה פחות.

117
Q

חסימת תעלות סידן L

A

נימופידין, איזרפידין, אמלודיפין, ווראפאמיל.

118
Q

חסמי תעלות סידן למאניה/דיכאון/חרדה

A

נימודיפין וורפמיל למאניה, נימודיפין עוזר גם לדיכאון. וורפאמיל עוזר רק למאניה, אך לא לחרדה ודיכאון. כל השאר- עוזרים רק במעט גם לדיכאון וחרדה.

119
Q

אוגמנטציה של הורמוני תירואיד לדיכאון/מאניה

A

תוספת של T3 עוזר רק במעט למאניה, יותר לדיכאון. תוספת של מינון גבוה של טירוקסין- עוזר קצת למאניה ולדכאון במידה שווה. שניהם לא עוזרים לדיכאון.

120
Q

תרופות אנטידיכאוניות שהן בעיקר נוראדרנרגיות

A

דזיפרמין, נורטריפטילין, מפרוטילין.

121
Q

טיפול אקוטי בוולפרואט

A

אפשר לעשות העמסה למאניה לטיפול מ- 15-20 מ”ג לק”ג עוד מהיום הראשון לצורך האצת התגובה לטיפול.

122
Q

מינון טגרטול

A

נחשב גם קן ראשון לטיפול במאניה אקוטית. מינון של 600-1800 ליום, עם רמה בין 4-12. גם אפשר אוקסקרבזפין(כל 1500 מ”ג של אוקסקרבזפין שווה ערך ל1000 מ”ג של טגרטול). טיפול סכידאון ביפולרי: בעייתי. אפשר לשלב אנטידיכאוניים עם אנטיפסיכוטים. (למשל פרוזק משולב עם זיפרקסה). אפשר גם למיקטל או גאודון במינון נמוך(20-80 מ”ג ליום).

123
Q

ECT למאניה אקוטית

A

יעיל. עדיף לא לתת חד צדדי כי עלול להחריף מצב מאני. שמור רק למאניה רפרקטורית, סיבוכים רפואיים ,מצבים של NMS או קטטוניה לטלית.

124
Q

שכיחות של סטיבן ג’ונסון בלמיקטל

A

2/10,000 במבוגרים, 40/10,000 בילדים.

125
Q

אוגמנטציה עם הורמוני תירואיד

A

מטופלים עם ליתיום לעיתים מפתחים היפותירואידיזם(ולחלקם היפותירואידיזם אידיופאתי). נותנים T3(25-50 מק”ג) לטיפול אקוטי, ולטיפול אחזקתי נותנים T4. יש מחקרים שהראו יעילות טובה במינונים היפרמטבולים של T4 הן למאניה והן לדיכאון.

126
Q

מה הגישה לכישלון טיפולי במאניה?

A

אוגמנטציה במקום החלפת טיפול בעמידים לטיפול(בניגוד ליכאון).

127
Q

רילפס בטיפול בליתיום אחרי הפסקת טיפול

A

50% ב5 חודשים הראשונים לאחר הפסקת טיפול.

128
Q

שמות אחרים לדיסטימיה

A

depressive neurois, neurotic depressionץ המשמעות של דיסטימיה- ill humored.

129
Q

אונסט של דיסטימיה

A

בד”כ מוקדם ילדות או התבגרות עד גיל 20. אונסט מאוחר- הרבה פחות שכיח, נמצא באוכלוסיה הגריאטרית ובגיל העמידה.

130
Q

הפרעות נפשיות במשפחה של דיסטימים

A

הן דיכאון והן הפרעה ביפולרית.

131
Q

אפידמיולוגיה של דיסטימיה

A

5-6% באוכלוסיה הכללית, חצי עד שליש ממטופלים פסיכיאטרים, אין הבדל בין נשים לגברים מבחינת היארעות. מבחינת שכיחות- יותר שכיח בנשים מתחת לגיל 64 לעומת גברים בכל גיל. יותר שכיח בלא נשואים וצעירים, ובאלו עם הכנסה חודשית נמוכה.

132
Q

קומורבידיות של דיסטימיה

A

דיכאון מג’ורי(סיכוי פחות טוב לרמיסיה מלאה בטיפול), סמים(אלכוהול או סטימולנטים או מריחואנה), בורדרליין, הפרעות חרדה(בעיקר פאניקה). מטופלים עם דיסטימיה בסיכוי גבוה יותר לנטילת תרופות פסיכיאטריות מרובות.

133
Q

ממצאים ביולוגים/נוירואנדוקרינים בדיסטימיה לעומת דיכאון

A

הפרעות שינה דומות, אך פחות הפרעות בדיכוי מבחן דקסמתזון.

134
Q

פסכטורים פסיכוסוציאלים בדיסטימיה

A

דומים לדיכאון. לפי קארל אברהם- קונפליקטים סביב דיכאון הם אוראלים ואנאלים-סאדיסטים. תכונות אנאליות(סדר, אשמה, דאגה לאחר) הן מנגנון הגנה מהתעסקות עם אי סדר, עוינות, וכו. מנגנון של היפוך תגובה. פרויד-דיכאון נובע מתסכול ביןאישי בשלבים מוקדמים בחיים שגורם לפגיעות לפתח דיכאון שגורם למערכת יחסים אמביוולנטית בגיל מבוגר. הם אוראלים, זקוקים לסיפוק נרקסיסיטי מתמיד. כשלא מקבלים אהבה מהסביבה- נהיים דיכאוניים. כשחווים אבדן- הם מפנימים את האובייקט האבוד ומפים את הזם כלפי עצמם.

135
Q

ההבדל בין דיסטימיה לדיכאון

A

בדיסטימיה יש יותר סימפטומים מסימנים. (יותר סובייקטיבי מאובייקטיבי)- פחות נראה הפרעות פסיכומוטוריות/תאבון/ליבידו. בדיסטימים אבל כן נראה לעיתים אינרציה, לתרגיה, אנהדוניה שחמורים יותר בבוקר. דיסטימיה היא בעצם דיכאון ממושך, פלוקטואטיבי אך ברמה נמוכה יותר.

136
Q

דיסטימיה וחרדה

A

לעיתים מאבחנים דיסטימיה בחולי חרדה ופוביות ומאובחן גם כדיכאון-חרדה מעורב. אך עדיף לצמצם את האבחנה של דיסטימיה לזו הטהורה.

137
Q

קומורבידיות של דיסטימיה במחלות גופניות

A

שכיח בזקנים. כמו”כ תואר במבוגרים עם הפרעות נוירולוגיות כגון שבץ מוחי- כדאי לטפל כי מחמיר פרוגזנוזה.

138
Q

הבדל בין דיסטימיה של ילדות לשל מבוגרים?

A

בילדים- סיכון מוגבר להפוך להפרעה אפקטיבית מג’ורית, מהלך אפיזודי עם רמיסיות, החמרות, 15-20% יפתחו אפיזודה היפומאנית/מאנית/מעורבת אחרי התבגרות(15% ביפולר 2, 5% ביפולר 1), 20% יפתחו דיכאון מג’ורי. במבוגרים- בד”כ ממושך, לא בהכרח מתפתח להפרעה אפקטיבית -ואם כן- אז דיכאון ונדיר שמאניה. כן יש נטיה בחלקם לפתח סויץ’ היפומאני תחת טיפול אנטידפרסנטי, שחולף מיידית לאחר הפסקת טיפול.

139
Q

הבל בין דיכאון מינורי לדיסטימי

A

בדיכאון מינורי מדובר במהלך אפיזודי ולא כרוני, בין האפיזודות הדיכאוניות הם אאוטימים. (אך חומרת התסמינים יכולה להיות דומה)

140
Q

ההבדל בין brief recurrent depressive dis לדיסטימיה?

A

גם מהלך אפיזודי, וגם תסמינים חמורים יותר.

141
Q

שכיחות של דיכאון “כפול”?

A

40% מחולים עם דיכאון מג’ורי גם סובלים מדיסטימיה. פרוגנוזה חמורה יותר.

142
Q

מהלך ופרוגנוזה של דיסטימיה

A

50% מהלך זחלני לפני גיל 25.יכול להמשך 10 שנים עד לפניה לטיפול. 10-15% משיגים רמיסיה כעבור שנה מאז האבחנה, 25% לעולם לא מחלימים.

143
Q

טיפול בדיסטימיה

A

קוגנטיבי, התנהגותי, פסיכואנאליטי(יש שרואים אותו כטיפול הבחירה), אינטרפרסונלי, משפחתי וקבוצתי, פרמקולוגיה.

144
Q

פוקוס של טיפול פסיכואנאליטי בדיסטימיה

A

הגעת המטופל להבנה כיצד הם מנסים למלא את הצורך באישרור מהסביבה על מנת להתמודד עם הערך העצמי הנמוך שלהם והסופראגו הנוקשה.

145
Q

טיפול פרמקולוגי בדיסטימיה

A

בעיקרון עדיף קודם טיפול פסיכולוגי. יש דיווחים בוולבוטרין, SSRI ואפקסור עוזרים. MAOI עוזרים לתת קבוצה של דיסטימים שגם מגיבים לאמפטמינים.

146
Q

ציקלותימיה לעומת ביפולר 2

A

פחות תסמינים דיכאוניים. על מנת לאבחן ציקלוטימיה אסור שתהיה היסטוריה של מאניה או דיכרון מג’ורי בשנתיים הראשונים של ההפרעה.

147
Q

אמיל קרפלין וקורט שניידר על הפרעות אפקטיביות

A

לדבריהם כשליש עד שני שליש סובלים מהפרעות אישיות.

148
Q

4 סוגי אישיות של קרפלין

A

דיכאוני, מאני, איריטבילי וציקלוטימי. האיריטבילי הוא דיכאוני ומאני במקביל , ואילו הציקלוטימי והמאני הם מאניים ודיכאוניים לסרוגין.

149
Q

שכיחות של ציקלוטימיה

A

3-5% מהאוכלוסיה הפסיכיאטרית. LTP של 1% באוכלוסיה הכללית.

150
Q

בורדרליין וציקלותימיה

A

10% מבורדאלייניות בקהילה, ו20% מהן באישפוז סובלות גם מציקלותימיה.

151
Q

יחס גברים נשים בציקלותימיה

A

3:3 לטובת הנשים.

152
Q

אונסט של ציקלוטימיה

A

ל50-75% אונסט בגילאים 15-25.

153
Q

הפרעות נפשיות בקרובי משפחה לציקלוטימים

A

שימוש בסמים. ל30% יש סיפור משפחתי של ביפולר 1(וגם להיפך).

154
Q

דיכאון בציקלוטימים

A

שליש מפתחים דיכאון מג’ורי, אך רגישים לסוויץ’ מאני בטיפול אנטידפרסנטי.

155
Q

תגובה לטיפולים בליתיום לציקלוטימים

A

60% מגיבים.

156
Q

פקטורים פסיכולוגים בציקלוטימיה

A

פיקסציה אוראלית. ניסיון של הגו להתגבר על סופר אגו קשה, עם היעדר אינהיביציה וביקורת עצמית. הכחשה היא מנגנון הגנה עיקרי בהיפומאניה -המנעות מבעיות חיצוניות ותחושה של דיכאון. טריגר שכיח להיפומאניה היא אבדן בין אישי. ההיפומאניה היא מנגנון שמאפשר להם להכחיש את התלות שלהם.

157
Q

מהלך של ציקלוטימים

A

חלקם יצירתיים ויצרנים בעת היפומאניה, אך לרובם הפרעות בעבודה וחוסר אירגון. חלק קטן מהם הם הישגיים ומצליחים להתגבר, אך רובם עם הפרעות סוציאליות/תעסוקתיות. רובם יתייצגו עם תסמינים מעורבים עם איריטביליות בולטת. יש שיפטים מהירים , לא צפויים. לחלק מהם היסטוריה של מעברים רבים בין מקומות שונים מעורבות בכתוות, מעבר בין תחומים מקצועיים/תחומי ענייין שונים.

158
Q

ציקלוטימים עם ביטוי דיכאוני דומיננטי יותר

A

כמחצית הם אלה שיותר יפנו לטיפול .

159
Q

ציקלוטימיה ושימוש בסמים

A

שכיח, (אלכוהול, בנזו, מריחואנה, סטימולנטים, הלוצינוגנים).5-10% מתמכרים.

160
Q

איך נבחין בין ציקלוטימיה לADHD

A

בADHD תהיה הטבה עם סטימולנטים, ואילו הסטימולנטים עלולים להחריף את המהלך של ציקלוטימיה.

161
Q

כמה ציקלוטימים מפתחים הפרעה אפקטיבית מג’ורית?

A

שליש. רובם ביפולר 2.

162
Q

טיפול בציקלוטימיה

A

מייצבים הם טיפול קו ראשון. ינונים כמו בהפרעה ביפולרית.

163
Q

סוויץ’ מאני בציקלוטימיה בטיפול אנטידפרסנטי

A

ב40-50%.

164
Q

גורמי סיכון לאובדנות בילדים

A

בנים מעל גיל 12,דיכאון(בעיקר קשה) מעלה סיכון לאובדנות ב20%,הפרעה נפשית אחרת(רוב המתאבדים הייתה אבחנה פסיכיאטרית כלשהי, כשהסיכוןמוגבר עם מאפיינים של חרדה והפרעת שליטה בדחפים)סיפור משפחתי(שכיחות של פי2-4 עם מתאבד בקרוב דרגה ראשונה),חוסר תקווה, נסיגה חברתית, הסטוריה של אגרסיביות, אלימות במשפחה, אימפולסיביות, סמים, נשק באזור. היעדר כישורי התמודדות ותחושת ניתוק מחברים. הומוסקסואליות/ביסקסואליות- סיכון של פי2-6. אובדנות בעבר-בעיקר ניסיון אלים(40% ביצעו מעשה אובדני בעבר). אבדן של הורה לפני גיל 13, דחייה חברתית, הפרעות בבית ספר, אבל.

psychiatry shlav alef (22 decks)

Brainscape helps you reach your goals faster, through stronger study habits.
© 2024 Bold Learning Solutions. Terms and Conditions