micro Flashcards
למה צריך להבין את ערך די וערך זי?
כי צריך להבין את כוח הקטילה שיש לנו ביד
מה שני הגורמים העיקריים בדי וזד?
שילוב של טמפ+ זמן
מתי ערך די מספיק?
12 לוגים
למה רק 12 די
זה נובע מניהול סיכונים, וזה התחיל מעצם החיידק מקלוסטרידים בוטליניום
מה צריך לדעת כאשר מדברים על חיידקים פתוגנים
- מה הוא המזון
- מי הם החיידקים שאני רוצים לקטול
- מה הם מגבלות החום
למה מעקרים מזונות לתינוקות
כי אצל תינוקות לא רוצים חיידקים
האם את כל המזונות מעקרים? ומה עושים במקרה הזה?
לא, ולכן מגיעים לפשרה- סטריליות מסחרית
במה סטריליות מסחרית מוגדרת
במספר הלוגים אותו רוצים להוריד כמובן זה חשוב עם כמה התחלנו ולכן כדאי להתחיל עם מינימום
בכמה לוגים של חיידקים נהוג להוריד במשקאול הקלים
5 לוגים
האם כל המוצרים יהיו בסדר לאחר פסטור
לא
למה חשוב כמה מייצרים כאשר מדובר בפסטור
ככל שמייצרים יותר אזי צריך לדעת כמה ליטרים מייצרים, ומה הוא האילוח ההתחלתי שלנו ונגיד שאנו רוצים 0 תקלות אז אנו יכולים לדעת מה היא מנה החום, ברמת אילוח נמוכה יהיו תקינים
אם d
זה 6 שניות 86 מעלות, כמה שניות אני צריכה כדי להוריד חמישה לוגים
צריך 30 שניות
אם אני מורידה חמישה לוגים כאשר היה לי שמר אחד בליטר, כמה ליטרים אני צריכה לייצר על מנת לראות את אותו השמר
?
ומה יקרה אם המפעל מייצר מיליון בקבוקים ביום?
1000000 בקבובקים
10 בקבקוקים יתקלקלו
אם ערך ה-z
הוא 4 וב-86 הדי הוא 6 אז כמה יהיה לי ב-90 מעלות
0.6
למה מאמר הליסטריה נולד?
כי מי שכתב אותו אלו מדענים ששייכים למשרד החקלאות בארהב והם שואלים שאלה נקניקיות
למה כבד ולמה ליסטריה?
ליסטריה הוא חיידק מסוכן שגדל בקור ובוודאי שאם זה היה סטייקים אז היינו מרימים גבה, כי סטייק זהשריר לעומת נקנקיויות, נקניקיות עשויות מחלקים של העוף או החזיר או הפרה, הפחות טובים, נקנקירה היא זולה יש בה מים ופוספאטים.
למה מוסיפים ניטריטים ?
- ניטריט הוא חומר ששומר על הצבע
2. מגן מפני קלוסטרידיום בוטילניום
מה הביקורת של המאמר?
המאמר עשוי כדי ללמד על עמידות תרמית של ליסטריה בנקניק
אך הוא לא ציין מה החומר המשמר עושה לליסטריה בנקניק
לא דןבר על חיידקים נוספים, אבל אפשר לבודד את חיידרי הליסטריה
האם הם עשו את הנקניקיה כמו בחיים האמיתיים?
כן
מה יכול לגרום החומר המשמר לליסטריה ?
החומר המשמר יכול לגרום ליותר עמידות לליסטירה
למה מאמר הנקניק מטעה?
מכייון שהוא מוסיף מים לנקניק כלומר זה לא כל כך נקניק
והוא עושה זאת כדי שיהיה לו יותר קל למלא את האמפולות שלו
למה על ידי הוספת מים עזרתי לקטול את החיידקים?
כי הם יותר פעילים
מה הייתה המוטיבציה במאמר הנקניק?
המוטיבציה כאן היא יש הרבה נתונים על ליסטריה בחלב אך אין בנקניק ומאחר והם קשורים למשרד החקלאות הם רוצים לגעת כמה צריך להוריד
האם אין בכלל עדויות על ליסטריה בנקניקיות
כן היה מאמר אחד שראו שב71 מעלות מורידים 3 לוגים הם התחילו ממשהו
מה הוא בדק במאמר הנקניקים?
- שני צורות שונות של ערך ה-די
- שני זנים שונים ליסטירה
- מה קורה עם ליסטריה כאשר היא גדלה בקור
על איזה חום כותב המאמר מדבר?
ולמה?
כותב המאמר מדבר על החום אשר נמצא במרכז הנקניקייה
כי הליסטריה יכולה להגיע למרכז הנקנקיה
מה הוא מהלך הניסוי ?
השיטה
במקום לקחת נקניקיות טובלים בחום וזורכעים. הוא מכין נקניקיה או תערובת, הוא זורע את החיידקים, הוא מכניס אותם לאמפולה ומבצע את פעולת החום, מוציא את החיידקים מהאמפולה מוהל זורע עושה סטומאקר
למה חשוב שיהיה לו תרמו-קאפר באמבט?
כדי לדעת את הטמפ במרכז הנקניקיה
למה המעבר שלו בינו לבין נקניק היא מסובכת
א. מנת החום היא יותר קטנה כי הקוטר כאן הוא לא כמו של נקניק אמיצתי
איך הכינו את הסלארי?
חזיר ופרימינג- מה שחותכים מהשריר וסודיום ניטראט הם הוסיום 200 מ”ל מים וערבוב
למה הוא השתמש בשלושה גזעים?
כי יש להם תכונות שונות
מה היתרון והחיסרון ב-10 בחזקת 9 של חיידקים
יש הרבה חיידקים, זה לא באמת מסמן את המציאות
למה הוא השתמש בטמפרטורות מאוד קרובות?
ככל הנשראה אלו הטמפרטורות אשר משתמשים בתעשייה הזאת
וגם לוקחים בחשבון שאנשים מחממים בבית
מה האפשרות לחשב עקומה סיגמואידית?
- רגרגסיה ליניארית
2. רגרסיה יותר מדויקת אשר לוקח את כל הקו
באיזה גזע הוא מסתכל ?
על סקוט איי
איך הוא עשה פעולת החימום?
בקפסולה קטנה כדי שהחומר יגיע מהר א המרכז
מה הדבר הראשון בתוצאות?
אם זה היה על אותו גרף כל התוצאות, היינו רואים הבדלים בשיפועים ככל שהשיפועים יותר חדים דרוש פחות זמן בשביל להוריד את אותה כמות לוגים
למה הגרפים מטעים?
מאחר והם נראים אותו הדבר
מה יקרה לליסטריה שנחשפה לקור ?
היא תוקטל יותר מהר
מה העובדה שהחיישק נחשף לקור מסבירה?
1 . זה נובע מהעובדה שטמפ קרה ,רמת הסטורציה של קשרים כפולים היא קטנה יותר ולכן הוא רגיש יותר
למה הוא היה צריך 3 טמפרטורות בערך די
כדי לראות את ערך זד בצורה אמיתית
לפי החישוב של המאמר, איפה צריך יותר זמן להוריד לוג אחד אם מחשבים על קו ישר או גמבץ?
קו ישר
מטרת הניסוי במעבדת החום?
מטרת הניסוי שלנו להשתמש בשני מוצרי מזון, לעומת טחינה וההבדל ביניהם הוא שהחיידקים יהיו יותר לחום בטחינה מאשר במים וזה חוזר לשאלה ששאלנו
איפה מעבר החום יותר מהיר במים או בטחינה?
חלק מהאנרגיה התרמית לא הופכת לקינטית כי היא נבלעת בין מרכיבי החלב
איפה יותר קל להתאושש במים או בטחינה
בטחינה
איפה ערכי ה-d
יהיו קטנים יותר במים או בחלב?
במים
מה רגיש יותר לחום גראם שלילי או גרם חיובי?
גראם שלילי בגלל מבנה הממברנה
מה הבעיה בסטאף לעומת קולי
סטאף גדל על העור הוא רגיל לחום
למה נקפיד שהכמות החיידקים תהיה גדולה מדי?
זה מגדיל את ערך הדי , למרות שזה נגזקר ממספר החיידקים, עצם נוכחות החיידקים יש השפעה על הקטילה של החום
השאלה גם מתי דיברנו את החיידקים
כאשר מגדלים את החיידקים, הם צעירים וכשמפעילים את מנת החום הקטילה תהיה דרסטית מאשר מגדל אותם לשלב אקספונציאלי. חיידקים זקנים הם הרבה יותר עמידים לחום
לכן יש להתחרות במצבבחיידקים צריך להתחכות אחר המוצר , לא לקחת חיידקים צעירים מדי או זקנים מדי
באיזה טמפ היה ה-
scott a
גדל במאמר?
ובאיזה זמנים נעשה הטיפול בחום ובאיזה אמפ?
37 מעלות 8.9 דקות ב-57.2 מעלות 1.1 דקות ב62.8 ו-2.4 בשישים מעלות
מה ה
d values
שיתקבלו עבור
scott a
6.6
1.6
0.4
עבור
57
60
ו-62 מעלות
איזה זנים של ליסטריה הוא בדק
ומי היה הכי רגיש לחום?
scott a
ho-vjs
v7
הרגיש ביותר היה v7
בכמה חיידקים של ליסטריה כותב המאמר אילח את הנקניקיות ?
10
בחזקת 9
מה מרמזמת העובדה שלקח פחות מ30 שניות לקרר את האמפולה עם הסלארי?
שלא נגרם אף נזק לנקנקיקיה
בכמה ירד מספר החיידקים במהלך ההריסה שלהם
7 לוגים
מה היו זמני הקטילה של הטמפרטורות השונות
23 דק ל-57 9.2 ל-60 3 ל-32
מי מבין שלושת זני הליסטריה שנבדקו היה בעל הכי הרבה רזיזטנט במוצרי חלב?
סקוט A
מה מסמן מספר הפצועים?
את כושר החיידק להיו ת עמוד לאיפה שהוא נמצא
בחלב אי קולי במה הוא התחיל
10 בחמשימית
לכמה אי קולי ירד ?
וכמה הוא נשאר
בחלב
10 ברביעית
האם אפשר להגיד שלא קרה שום דבר באי קולי בחלב?
לא אי אפשר להגיד ששום דבר לא קרה מאחר והיה הבדלים במספר הפצועים
מה האוכלוסייה האמיתית עליה יש להסתכל מבחינת כמות חיידקים ? באיזה מצע הכוונה
המצע הסלקטיבי
מה קורה לסטפילוקוס בחלב?
נשאר בחמישית לאורך כל הדרך
מי יותר עמיד בחלב אי קולי או סטפילוקוס?
סטפילוקוקוס
מה עוד אפשר להסיק מההקפאה של האי קולי בחלב ?
לזמן יש חשיבות
למה האפקט ניכר יותר במצע הסלקטיבי?
הוא עוזר לתאים להתאושש ולהתרבות
האם מה שקרה בחלב יקרה גם במיץ
המיץ תפוזים
בסלקטיבי של איקולי- כבר אחרי שבוע ירדנו בספירות לעומת חלב, לגבי אי קולי יותר רגיש להקפאה במיץ תפוזים מאשר בחלב, אפשר לשער שזה בגלל PH
של מיץ התפוזים כמו חלבון ושומן שגורמים לו להיות יותר עמיד להקפאה
האם מיץ השפיע עך הסטאף?
התשובה היא כמעט ולא, למרות שהוא חיידק שלא גדל בטווחי החמיצות הללו
כאשר משווים חלב למיץ תפוזים, איקולי מראה הבדל לעומת סטאף
אמרנו הנחה, חיידק גראם
חיובי לעומת גראם שלילי.
איזה ניסוי צריך לעשות
לקחת חיידק גראם חיובי ולקחת גראם שלילי ולעשות ניסוי, לא ליסטריה וסלמונלה
האם יש סינירגיזם בין שני גורמים שגורמים למוות?
הקפאה גורמת למוות
וגם פי אייץ לא טוב לחיידק
מה הביקורת לניסוי שלנו?
אין ביקורת בלי הקפאה, היינו צריכים לקחת חיידקים ללא הקפאה
האם הייתה השפעה לפי אייץ?
במיץ התפוזים בפי אייץ 7 אז מתו פחות חיידקים
מה קרה במים עם גליצרול?
ובלי
פי בי אס, בופא פוספאט
ללא גליצרול מתו בו חיידקים יותר מהר מאשר במיץ כי במיץ יש סוכר
ואפילו מתגבר על עניין הPh
כדי לשאול האם זה נכון
האם מרכיבים סוכריים משפיעים על השרידות של החיידק
מה צריך לעשות?
הוספנו גליצרול- חומר אוסמופיבי זה לא קורה ולכן המסקנה, התמותה בנוזל ללא חומרים תומכים, היא הרבה יותר דרמטית וקורה בזמן קצר יותר מאשר נוזל עם [H
נמוך ויש בו סוכר
מה רואים במאמר משקאות?
עקומת תמותה של חיידק בשעות וזה צריך לדבר אלינו כי עד היום דיברנו שערך די קשור לטמפ וחימום וכאן ערך די אחר, לא משנה איזה חומר יקטול את החיידק, חומר משמר, קרבונציה, קרינה תמיד הם ימותו בצורה ליניארית
איפה התוצאה יותר מובהקת כאשר עושים רגרסיה ליניארית או לוקחים את כל הנקודות ומה אנחנו נעשה
כאשר לוקחים את כל הנקודות
אבל אנחנו נעשה רגרסיה ליניארית
מה הדבר החשוב שהמאמר מדבר עליו?
- קרבונציה
- חומציות
- סוכר
על איזה שני מק”א הוא בדק
חיידק שמר, ואי קולי שלא גדל במשקאות הללו
למה משקאות קלים לא מפוסטרים?
עצם הקרבונציה והחומציות הנמוכה מספיקים כדי לקטול את המק”א
מה הוא לא ציין במאמר?
שיש עניין של זמן,הקטילה יכולה להיות איטית יותר או מהירה יותר
למה אין לו חשיבות מבחינה פרקטיץ
אם ישלנו עכשיו מוצר מזון חדש , צריך לדעת שחיידק מסוים לא רלוונטי
מה המקלקלים יכולים להיות
ןלמה הם עמידים
שמרים- בPh
לא משפיע
מה הוא הראה שחשוב לשמר?
קרבונציה
למה חשוב הפדח?
כי הוא עשה בדיוק אותה לחץ בחנקן. חיידק ושמר לא מתים
מה אין במאמר השני
למה פדח הורג וחנקן לא
אם חיידק אי קולי האופטימום הוא 7 ו
Ph=3
הוא יתחיל למות
כל קרבונציה משפיעה לרעה וזה חומר מעכב
למה זה חשוב אם מדובר בפלסטיק או בבקבוקים?
בפלסטיק יש יציאה של גז
ןאם לא כל השמרים מתו אז חלק יתאוששו
שיטת המסוכות
תמיד נדאג לאווירה מבוקרת וקירור, כי היא תמיד תהיה יציבה מיקרוביאלית
אילו שני כללי אצבע מדובר במאמר?
- קלקול פוחת כאשר ישנה עלייה בחומציות ובקרבונציה
2. ריכוז החיידקים המיקרוביאלים פוחתת כאשר יש עלייה בזמן האחסון
איפה ימותו יותר חיידקים או שמרים במים ללא קרבונציה או מים עם קרבונציה?
מים עם קרבונציה
האם סוגר יכול להוות הגנה על החיידקים?
כן
איזה גורמים נבדקו במאמר
נעשו 48 ניסויים עם 32 קומבינציות ששם נבדק
Ph-2,3,4,4.5
carbon - 0,2,3,4.5
brix- 0,10,15
באיזה חומצה הם השתמשו לטיטור המיץ
HCL
מה היה הריכוז ההתחלתי בו השתמשו בחיידקי אי קולי במיץ?
10 בחזקת 4
איך הם ביצעו את הניסוי
- הכינו סירופ ל-12 בקבוקים ואילחו בהם 10 בחזרת 4 חייזדקים
לא סגרו בקבוק אחד -חיידקי אי קולי - הכינו 6 קאנים, פיסטור חמישה חוץ מאחד ששמו בו לחץ של פי 4.5 קארבון, ולאחר פסטור שמו את האיקולי
- הכינו עוד 6 קאנים לשמרים ואילחו בהם שמרים
מה מציין k
במאמר?
קיי מציין את ערך הלטאליות
log(x)-log(x0)/t
ככל שקיי יותר קטן כך החיידק יותר שריד
מה זה אומר אם
Log(x)-lof(xo)=1
זה אומר שמתו 90 אחוז מהחיידקים
מה היה הגורם העיקרי שהשפיע על האי קולי?
במאמר משקאות קלים
הגורם העיקרי שהשפיע על האי קולי במאמר משקאות קלים
זה ה-ph
האם הסוכר השפיע על הלטאליות של האי קולי?
בחלק הייתה השפעה לטאלית בחלק לא היתה השפעה לטאלית
מה קרה ב-ph2
ביחד עם סוכר?
יש ירידה בלטאליות
מתי לטאליות תלויה בריכוז הסוכרוז באי קולי
כאשר ה
ph
גדול
מ-3
מתי הייתה השפעה לקארבונציה וגרמה לעלייה בלאטיליטי באי קולי ?
כאשר החומציות היתה 4.5
מה השפיע על השמרים?
הקרבונציה
מתי לחומציות הייתה השפעה על השמרים?
כאשר הם היו במשראות עם קרבונאטים
הם הורידו את רמת הלטאליות
מה המסקנות של הניסוי השני
- האי קולי יותר רגיש לשינווים בסביבתו מאשר השמרים
- משקאות בהם יש חומציות של ארבע ומעלה ומוגזים פי 2 או יותר לא יהיה בהם את החיידקים או השמרים וחלק ממיצי פירות ההדר מקיימים תנאים אלו
3.
האם אנחנו יכולים להגיד כי אחרי הרבה זמן לא יהו קלקוים במשקאות קלים כאשר יש להם קארבונציה גבוהה?
לא וזה בגלל שזה יכול ליצור תוצרי ביניים וטעמי ביניים
מה הפרמטרים הכי לטאליים עבור שמרים?
חומציות של 2
קארבונציה של 4.5
בריקס של 10
אילו עוד חומרים משמרים ניתן לשים
שמנים אתרים, גליצין ,חומרים אמולסיפרים
מה המגבלות בניסוי השני?
המגבלה העיקרית זה הזנים שהוא לקח, יש זנים שכם עמידים לחץ הנ”ל ולחומציות