BIOCHEMISTRY 3 Flashcards

Question

איפ נמצא הכבד?

Answer 1

הכד נמצא בצי ימין

Answer 2

את המוח

Answer 3

גלוקוז וגופיפי קטו

Answer 4

שומנים

Answer 5

גלוקוליזה גליקוניאוגנזה

Answer 6

שריר שומן ולב

Answer 7

רק על הכבד

Answer 8

ב-er ובגולגי

Answer 9

בציטוזול

Answer 10

ייצור גליקוגן/עמילן כחומר תשמורת (גם סוכרוז בצמחים משמש כחומר תשמורת). חמצון – הפקת אנרגיה על ידי גליקוליזה. ביוסינתזה של פולימרים סוכריים המשמשים לתפקידים מבניים, הגנתיים, תקשורתיים. חמצון במסלול הפנטוזות אשר בהמשך יניב יצירה של ריבוז הדרוש לאבני הבניין של הדנ"א והרנ"א (נוקלאוטידים).

Answer 11

גליקוליזה

Answer 12

10 אינזים 5 בשלב ההכנה ו-5 בשלב ההבשלה

Answer 13

2 מולקולות ATP נטו 2 מולקולות NADH 2 מולקולות פירובאט

Answer 14

נשאי אלקטרונים משמשים כקואנזימים הכולאים בתוכם 2 אלקטרונים במטרה לשחרר אותם בשלב מאוחר יותר.

Answer 15

שלב ההכנה הוא כינו ל-5 שלבים בו מושקעת אנרגיה והגלוקוז מתפרק ל-2 תלת פחמניים

Answer 16

מזרז את הזרחון של פחמן מס' 6 של הגלוקוז. הוא נעזר ב-ATP כמקור פוספאט. בדומה לשאר הקינאזות הוא אנזים מסוג טראנספראז.

Answer 17

מגנזיום המגנזיום ממסך על קבוצת הפוספוריל שמצויה בקצה (גמא) ובכך הופך אותה למטרה קלה יותר להתקפה הנוקלאופילית שקבוצת ההידרוקסיל של פחמן 6 בגלוקוז מבצעת. לא זו לא ריאקציה הפיכה התוצר גלוקוז 6 פוספאט אינו מחויב להמשיך לגליקוליזה אלא יכול להמשיך למסלולים נוספים כמו מעגל הפנטוזות או בניית גליקוגן. המטרה המרכזית היא שהטראנספורטר שהכניס את הגלוקוז לא יזהה אותו ובכך תימנע יציאתו של הגלוקוז המזורחן החוצה מהתא.

Answer 18

הוא מכיל 2 דמוינים, אשר נעים אחד לכיוון השני כ 8 אנגסטרם עם הקישור של גלוקוז לאתר הפעיל. התנועה הזו מביאה את ה ATP קרוב יותר לגלוקוז וחוסם את הכניסה של מולקולות מים מהסביבה לאתר הפעיל ובכך נמנעת התקפה נוקלאופילית של מולקולת המים על ה ATP, מה שהיה גורם להידרוליזה.

Answer 19

איזואינזים מספר 4

Answer 20

אנזים מסוג איזומראז המזרז את מעבר גלוקוז-6 פוספאט לפרוקטוז 6 פוספאט (מאלדוז לקטוז). שמו:2- פוספו-הקסוז-איזומראז

Answer 21

דורש יון מגנזיום לצורך פעילותו.

Answer 22

ריאקציה הפיכה ולא מועדפת בתנאים פיסיולוגיים

Answer 23

היסטדין

Answer 24

3- פוספו-פרוקטו-קינאז-1 – מזרחן פרוקטוז-6-פוספאט על פחמן מס' 1 על ידי שימוש ב ATP

Answer 25

יון מגנזים ריאקציה בחתי הפיכה 1,6 פרוקטוז ביס פוספאט ATP פירופוספאט אלוסטרי ובחיידים הומוטרימר

Answer 26

אלדולאז – אנזים המבצע ריאקציה של דחיסה אלדולית הפיכה במהלך מתפרק פרוקטוז 6 פוספאט לשני תוצרים תלת-פחמניים – קטון (די-הידרוקסי-אצטון-פוספאט) ואלדהיד (גליצר-אלדהיד-3-פוספאט).

Answer 27

סוג 1 – קיים ביונקים וצמחים מבצע מנגנון בסיס שיף עליו נרחיב במצגת ביוכימיה ד'. סוג 2- קיים בפטריות ובחיידקים, נעזר ביון אבץ לצורך מנגנון בסיס שיף עליו נרחיב במצגת ביוכימיה ד'.

Answer 28

כן היא אכן ריאקציה הפיכה

Answer 29

טריוז-פוספאט-איזומראז – אנזים מסוג איזומראז שתפקידו בגליקוליזה להמיר די-הידרוקסי-אצטון פוספאט לגליצר-אלדהיד-3-פוספאט.

Answer 30

היא הפיכה במגנזיום

Answer 31

שתי מולקולות גליצראלדהיד 3 פוספאט

Answer 32

אנזים המזרז חמצון של גליצראלדהיד ליצירת החומצה גליצראט בשלב אחד, בשלב השני האנרגיה המתקבל מתהליך החמצון מנוצלת. לחיבור של קבוצת פוספאט חופשי מהתמיסה - לפחמן הקרבוקסילי החדש שזה עתה נוצר. גליצר-אלדהיד-3-פוספאט-דה-הידרוגנאז

Answer 33

אציל-פוספאט - מצב מאוד אנרגטי שהידרוליזה פשוטה שלו מניבה המון אנרגיה

Answer 34

7- פוספו-גליצראט-קינאז – זהו הקינאז השלישי שאנחנו נתקלים בו. הוא מזרז מעבר של קבוצת פוספאט מפחמן 1 (הקרבוקסילי) של 1,3 ביס-פוספו-גליצראט ל איידי פי לאיי טי פי מגנזיום כן זו ריאקציה הפיכה בתנאים פיסיולוגיים

Answer 35

זרחון ברמת הסובסטראט

Answer 36

3 פוספוגליראט

Answer 37

8- פוספו-גליצראט-מוטאז – מוטאזות הן סוג של איזומראזות. הוא מעביר קבוצת פוספאט מפחמן 3 לפחמן 2 במולקולת הגליצראט.

Answer 38

הפיכה מגנזיום נקשר פוספאט חופשי מהתמיסה להיסטדין (באינזים) ומהשייר של ההיסטדין באינזים לגליצראט ואז עובר לעמדה מספר 2 בגליצראט ככה נוצר: 2,3 bpg לאחר מכן פוספאט מספר 3 יוצא מהגליצראט

Answer 39

אנלואז – אנזים המזרז ריאקציה של דה-הידרציה ליצירת קשר כפול בין פחמן 2 ל- 3 בגליצראט – ליצירת: PEP-phospho-enol-pyruvat

Answer 40

שתמש ביון מגנזיום עבור פעילותו. הריאקציה היא הפיכה ואיננה מועדפות תרמודינמית בתנאים פיזיולוגיים. התוצר PEP הוא מולקולה עתירת אנרגיה מאחר ומדובר בטאוטומר לא יציב של פירובאט (פירובאט הוא מצב הקטו, PEP הוא מצב האנול).

Answer 41

– מזרז את הריאקציה האחרונה שגם היא מניבה ATP במנגנון של זרחון ישיר של ADP (=זרחון ברמת הסובסטראט). האנזים משתמש ביון אשלגן במהלך הריאקציה. האנזים משתמש ביון מגנזיום או יון מנגן לצורך פעילותו.

Answer 42

שמירת הסוכרים המזורחנים בתוך התא לאור היעדר טראנספורטרים לסוכרים מזורחנים על גבי הממברנה. הפוספאט על חלק מתוצרי הביניים יוצר קשר אנהידרידי עתיר אנרגיה המאפשר להעביר את קבוצת הפוספאט ל ADP ליצירת ATP הנוכחות של מגנזיום באתר הפעיל של לא מעט אנזימים גליקוליטים מגדיל את ה binding energy ובכך מגדיל את הכוח הקטליטי של האנזימים

Answer 43

גליקוגן/עמילן – מפורק ליחידות של גלוקוז או גלוקוז מזורחן כפי שנראה בהמשך (נכנס לשלב 1 או שלב 2). פרוקטוז – מתקבל מפירוק של סוכרוז – נכנס לשלב 1 ועובר זרחון על ידי אנזים מס' 1 שיכול לזרחון כמעט כל סוגר בעל 6 פחמנים. מאנוז – גם הוא מזורחן על ידי אנזים מס' 1. גלקטוז – יאוקטב תחילה.

Answer 44

לאקטאז כי האנזים הזה נעלם עם השנים ומי שמפרק את הלקטוז אלו חיידקים כי הוא אסימוליט פעיל

Answer 45

מילן הוא הפוליסכריד העיקרי בדיאטה. פירוק של רב סוכר כמו עמילן מתחיל על עוד ברוק - ישנו אנזים בשם אלפא-עמילאז אשר מצוי ברוק ומתחיל לפרק את קשרי האלפא 1-4 שקיימים בעמילן כך שנוצרים פוליסכרידים קטנים, הוא יסיים את עבודתו בקיבה הודות ל ל-פי אייץ' הנמוך אשר עושה לו אינאקטיבציה.

Answer 46

בהמשך במעי ניתן למצוא סוג נוסף של אלפא-עמילאז, אשר מופרש מהלבלב, וממשיך את הפירוק שתוצריו הם לרוב מאלטוז ומאלטוטריוז (די סכריד וטרי סכריד בהתאמה), וכן אוליגוסכרידים הקרויים דקסטרינים מוגבלים אשר אשר מיכלים פרגמנטים של עמילופקטין (המכיל בתוכו גם קשרי אלפא 1-6).

Answer 47

דקסטרינים ומאלטוז עוברים דגדרדציה לגלוקוז במעי הדק סמוך לתאי האפיתל הסופג במקום הקרוי brush border ומשם נספגים דרך מיקרו-ווילי לתאי המעי

Answer 48

מרבית בעלי החיים אינם מסוגלים לפרק תאית, צלולוז, בשל חוסר באנזים המפרק קשרי בטא 1-4. ם זאת, בעלי חיים מסוימים (למשל בהמות) מכילים אבר המשך של המעי שבתוכו קיימים מיקרואורגניזמים אשר מפרקים תאית על ידי אנזים בשם Cellulase ליצירת גלוקוז אשר בהמשך עובר תהליך תסיסה המסתיים ביצירה של propionate שמשמש כפרוקסור ליצירת גלוקוז בגלוקונאוגנזה - כך למשל נוצר לקטוז של החלב.

Answer 49

1. מלאי ה- nad+ יגמר 2. יש למחזר את nad כדי שיוכל לעבוד בשלב 6 של הגליקוליזה 3. לא במחזור אירובי מה שקורה זה שגם ככה כל הנשאים של האלקטרונים מביאים את האלקטרונים לחמצן

Answer 50

תסיסה לקטית תסיסה כהלית

Answer 51

כאשר מקבל האלקטרונים הסופי הוא פירוואט האינזים הוא פירוואט דה הידרוגנאז והתוצר הוא לקטט הקארבוניל של הפירוואט הופך לכהל

Answer 52

אריתרוציטים כי אין להם מיטוכונדריה

Answer 53

תאי שריר

Answer 54

1. הוא יכול להגיע לכבד ולשמש כחומר מוצא נהדר לגלוקוז 2. מחמיץ דם

Answer 55

בשמרים ובמיקרואוגנזימים

Answer 56

אתאנול ופדח

Answer 57

פירוואט דה קרבוקסילאז TPP ויון מגנזיום

Answer 58

אתנול (=אלכוהול לשתייה) ופחמן דו חמצני

Answer 59

אצאטאל אלדהיד

Answer 60

אלכוהול דה הידרוגנאז הוא מזרז את המחזור של NADH NADH הופך NAD+ כתותאה מכך הפחמן הקארבנילי הופך לכהלי וזה הופך לאלכוהול

Answer 61

אלכוהול דה הידרוגנאז נמצא אצל חולייתנים ותפקידו הוא לקחת אתאנול שנצרך אצלנו ולהפוך אותו לאצאטאל אלדהיד ליצירת ח.ש

Answer 62

מתאנול , הוא יכול להפוך למתאנאל מה שעלול לגרום לעיוורון

Answer 63

החיידק לקטובצילוס מבצע תסיסה- דבר המוריד את ה-ph ולכן חלבוני החלב שוקעים

Answer 64

בזכות הפחמן הדו חמצני שמשתחרר בזמן תהליך התסיסה

Answer 65

בזכות התסיסה

Answer 66

קלאסטריודום לבוטאנול ולאצטון חיים ויצמן גילה זאת

Answer 67

בגידולים סרטניים כי הם חיים בסביבה היפוקסית בגלל שהם גדלים מהר יותר מיצירת כלי דם שיזינו את הגידול ובגלל זה לרוב יש שם נמק כי התאים סביבם מתים

Answer 68

התלות בגליקוליזה ליצירת ATP. התפתחות עמידות ל- pH חומצי בסביבה החוץ תאית (הוא חייב להצליח להתמודד עם כמויות גדולות של לקטאט).

Answer 69

p53 הוא פקטור שקשור למיטוכונדריה מכיוון שבגידול המיטוכונדריה לא עובדת זה כי יש את המוטנט הזה

Answer 70

HIF-1 – hypoxia-induced transcription facto זהו פקטור אשר אחראי להגברת שעתוק של לפחות 8 אנזימים גליקוליטים ושל גלוקוז טראנספורטרים חלבון נוסף המוגבר על ידי HIF הוא VEGF – אשר גורם ליצירת כלי דם מסביב לגידול.

Answer 71

מסיבה זו הוצעו מעכבים של הקסוקינאז כטיפול כימי לסרטן, כך שלא רק שהגידולים לא יצליחו לייצר ATP, הם גם לא יצליחו לשלוח סוכרים למעגל הפנטוזות ולסנתז לעצמם חומצות גרעין.

Answer 72

הנטייה של גידולים לצרוך כמות מוגברת של גלוקוז משמשת לא רק לטיפול אלא גם לאבחון. אם מזריקים למטופלים גלוקוז המסומן בפלואור רדיואקטיבי (=FDG), הוא ייקלט ברקמות ובאזורים בהם יש צריכה מוגברת של גלוקוז – כמו מוח וכליות. ואם נראה במקומות אחרים כמו בעצמות נראה שיש שם גרורה זה נקרא pet ct ה-fdg מצטבר בסוף כ-fdgמזורחן

Answer 73

תאי שריר או או שומן-\> אנדוזום ממחזר-\> ואסיקולות

Answer 74

יעבור אקסוציטוזה בתהליך המערב את האנזים PKB (בביולוגיה של התא נקרא לו Akt)

Answer 75

תאי בטא נהרסים-\>אין אינסולין-\> רמת הגלוקוז עולה בדם-\>היפרגליקמיה-\>השרירים לא מרגישים גלוקוז מתחילים לפרק שומן -\> הכבד מתחיל לפרק שומן-\> נוצרים גופיפי קטו-\> הראשי זה בטא הידרוקסי בוטאטאט-\> קטואציטוזיסיס

Answer 76

NAD יכול לקבל 2 אלקטרונים ופרוטון FAD יכול לקבל שני אלקטרוני ו-2 פרוטואנים בנוסף FAD הוא חייב להיות חלק מאינזים הוא אף פעם יהיה בתוצרים

Answer 77

כאשר יש לי סוכר שמורכב מ-3 פחממנים ול=2 מהם יש הודורקסיה והשלישי הוא לפי השם

Answer 78

הטאוטמריזציה בגליקוליזה גורמת לכך שפירווראט יהיה או אנול או קטון. עדיף קטון - זאתי הצורה היציבה יותר שגורמת להוספות הפוספאט על ADP

Answer 79

בגלל שאלכוהול דה הידרוגנאז משתמש ב-nadh כדי להפוך את האלכוהול לאצאטאלאלדהיד ולכן יש לנו רק Nad+ בגליקוניאוגנזה זה בלתי אפשרי שיהיה לנו רק Nad+ כי צריך את ה-nadh

Answer 80

הקצב בו הסובסטרט מסופק לתגובה, או השטף של הסובסטרט, יכול אמנם להשתנות, אבל ריכוז הסובסטרט ישאר קבוע בזכות הגברת או האטת הקצב של שאר התגובות.

Answer 81

12 אחוז

Answer 82

נגרמים לרוב עקב שינוי מקומי בריכוז של מולקולה קטנה שיכולה להיות סובסטרט של התהליך, תוצר שלו, או אפילו קופקטור של אחד האנזימים

Answer 83

יכול להיות

Answer 84

camp סידן

Answer 85

1. עי מולקולות סיגנאל חוץ תאיות שנקשרות לרצפטורים בממברנה 2. הפעלה של פקטורי שיעתוק 3. פירוק מולקולת Mrna 4. עיכוב תרגום בריבוזום 5. ביקוע של חלבון 6. סיקסווטרינג 7. הפחתה או הגברה של הסובסטראט 8. מולקולה אלוסטרית שיכולה להגביר או לעכב את פעילות האינזים 9. מודיפיציות קוולנטיות 10. חיבור או התנתקות מתת יחידה רגולטורית

Answer 86

דרך זו התא יכול להגביר או להנמיך את קצב השעתוק וכך לווסת הכמות שיש לו מאנזים מסוים. הפעלה כזו יכולה להיות תלוית נוכחות של ליגנד, או הפעלה ע"י פוספורילציה/דה-פוספורילציה. לכל גן יכולים להיות מספר פקטורי שעתוק שמפעילים אותו, וכל פקטור שעתוק יכול להפעיל מספר גנים שונים. למשל אנזימי הגליקוליזה לרוב ישועתקו ביחד, ולכן הבקרה על הגנים שלהם תבוצע ע"י אותם פקטורים.

Answer 87

לא כי יכולים להיות עוד rna

Answer 88

ביקוע דגרדציה של החלבון על ידי מערכת היוביקוויטין בפרוטאוזום (וגם לכיוון ההפוך, מניעת הדגרדציה, אם נרצה להעלות את ריכוז האנזים). חשוב להבין שזמן חיים קצר של חלבון הוא יקר אנרגטית, אבל הוא מאפשר לתא גמישות רבה יותר ומעבר ממצב יציב אחד לאחר במהירות גדולה יותר.

Answer 89

אנזים עם מקדם היל של 4 שינוי שהוא פי 3 יכול לגרום להעלאת המהירות

Answer 90

רגולציה מטאבוליתהיא שמירה על מצב יציב וקבוע של ריכוז מטבוליט מסוים. בקרה מבטולית לעומת זאת מתייחסת לשינוי בתוצר של מסלול מטבולי כלשהו בתגובה לסיגנל חיצוני.

Answer 91

ברקמות שונות זמן מחצית החיים של אנזימים שונים וחלבונים שונים הוא שונה. הן בשל כך שברקמות שונות קיימים איזואנזימים שונים, והן בשל כך שברקמות שונות ישנן בקרות שונות.

Answer 92

הטרנסקריפטום פרוטיאום

Answer 93

לשינוי במטאבולום

Answer 94

עלייה בתוצרים עלולה להפוך את כיוון התגובה

Answer 95

כי יש תגובות שצריכות להיות רחוקות שנות אור משיווי משקל על מנת שיוכלו להתקיים

Answer 96

pfk 1 אם אני אעלה את הריכוז זה יגרום ל-הרס בתא

Answer 97

km 0.1-1 mMOL בתא 5-10 mMOL

Answer 98

היה פחות סובסטרט לאנזימים תלויי ATP (ויש מאות אנזימים כאלה) וקצב התגובות שהאנזימים האלו מזרזים ידעך משמעותית. זה בעיה קינטית רידה בריכוז ה-ATP תביא לירידה ביחס ATP/ADP. כתוצאה מכך נקבל ירידה באנרגיה החופשית של כל התגובות שדורשות פירוק ATP לקיומן זה בעיה תירמודינאמית

Answer 99

1. שימוש באדנליט ציקלאז שיזרז תגובת 2ADP-\>AMP+ATP הסיבה שהתגובה הזאת תתרחש טוב זה מאחר ויש מעט AMP בתא

Answer 100

הגעה ליעילות מקסימלית בניצול מטבוליטים למסלולים הפוכים (כמו גליקוליזה וגלוקונאוגנזה). חלוקה יעילה של מטבוליטים בין מסלולים שונים בהתאם לצרכי התא (למשל גליקוליזה ומסלול הפנטוזות). שימוש בחומר הדלק היעיל ביותר לצרכים המיידיים של התא (גלוקוז, חומצות שומן, חומצות אמינו וכו'). עיכוב מסלולים ביוסנתטיים אם יש הצטברות של התוצרים שלהם.

Answer 101

תא שנמצא במצב יציב, מטבוליטים נוצרים ונצרכים בקצב קבוע. כשיש הפרעה למצב היציב יתרחשו שינויים בפעילות האנזימטית שיחזירו את התא לאותו מצב.

Answer 102

שינוי בטרנקרופטום-\> שינוי בפרוטיאטום-\> שינוי במטאבולום

Answer 103

יש תהליכי בקרה הדוקים על הריכוזים של ATP ו-NADH בתא, וגלוקוז בדם, ששומרים אותם כמעט קבועים.

Answer 104

לא ישנן מספר אינזים שועשים בקרות אלו

Answer 105

6 הקסוקינאז PKF1 ומה שלא השפיע בכלל פוספוהקסוקינאז

Answer 106

מקדם בקרת שטף-C מקדם האלסטיות-Σ מקדם התגובתיותו-R

Answer 107

מבט כמה כל אינזים משפיע על המסלול אנזים שכל המסלול תלוי בו- 1 אינזים שהמסלול כלל לא תלוי בו יקבל 0 אינזים חיצוני ששואב תוצרי ביניים יקבל מספר שלילי מקדם בקרת השטף הוא לא קבוע הסכום של כל מקדמי בקרת השטף בתהליך הוא 1

Answer 108

השיפוע של הגרף של מיכאליס מנטן מעט- מקדם האלסטיות שווה ל-1 כי עלייה גורמת לו לעלות 0 יכול להיות בין 1-4

Answer 109

מדד המבטא את ההשפעה של גורמים חיצוניים (למשל הורמונים שונים) על השטף במסלול. ניסוי לדוגמא שיכול למדוד זאת הוא הוספה של אינסולין לתרבית תאים ומדידת השטף דרך הגליקוליזה כפי שמוצג בשקף הקודם. מידת התגובתיות של המסלול להשפעה של גורם חיצוני תלויה במידת הרגישות של המסלול לשינויים בפעילות של האנזים הנבדק (כלומר סי)ובמידת הרגישות של האנזים לשינויים חיצוניים (כלומר אפסילון). ובסה"כ - R=C\*ε.

Answer 110

הקצב בו משהו מסופק לתגובה

Answer 111

ריכוז האינזים

Answer 112

חשבו על PFK 1 שהוא השלב הקובעמהירות אך כאשר הגדילו אותו שמו לב שהשטף לא עולה יחד איתו לכן הסיקו שהוא רגלוטור לגליקוליזה- לשמור על הומיאוסטאזיס של מטאבוליטים

Answer 113

לא כי גילו שבקר השטף שלו קטן יותר הוא חלבון רגולטור

Answer 114

1. מגביר היווצרות של גלוט 4 2. מגביר הקסוקינאז 3. מגביר גילקוגן סינטז ה-2 הראשונות מגבירות השטף

Answer 115

מודיפיקציות קוולנטיות על אנזימים בקרת שעתוק השפעה על טראנספורטרים וויסות רמת הסובסטרט בתא

Answer 116

למשל גלוקגון משפעל רצפטור מסוג GPCR – רצפטור זה גורם לשפעול של אנזים מפתח הקרוי PKA אשר יודע לזרחן מטרות רבות, ביניהן אנזימים מטבוליים. זרחון שכזה יכול להגביר או להנמיך את פעילותו של האנזים. בקרה זו היא בקרה מהירה.

Answer 117

משל אינסולין משפעל רצפטור מסוג טירוזין קינאז RTK רצפטור זה משפעל קסקאדות שונות שמסתיימות בהפעלת פקטורי שעתוק. חלק מפקטורי השעתוק הללו אחראים להגברת ביטוי של אנזימים מטבוליים.

Answer 118

כפי שנראה מיד, אינסולין יכול לשפעל תהליך של טראנספורט של וזיקולות ואקסוציטוזה של טראנספורטרים.

Answer 119

אינסולין-\> מגיע לשריר שומן או לב-\> נקשר ל-אר טי קיי -\>גורם לאקסוציטוזה של ואזיקולולות שמכילות glut 4 יותר גלוקוז נכנס לתא

Answer 120

מצוי כמעט בכל הרקמות ואחראי לשמירה על רמת גלוקוז בזאלית בתא.

Answer 121

מצוי בכבד, בלבלב באיי לנגרהאנס ובמעי הדק . ## Footnote תפקידו בכבד – סילוק עודפי גלוקוז מהדם והכנסתם לכבד. בלבלב בעל תפקיד חשוב בבקרה על רמת האינסולין המופרשת (אנחנו נראה בהמשך את המנגנון). במעי הוא אחראי על ספיגה של גלוקוז ומצוי בממברנה הבזאלית של תאי האפיתל הסופג.

Answer 122

בנוירונים של המוח

Answer 123

היחיד שמגיב לאינסולין במנגנון של אקסוציטוזה ומצוי בשריר, שומן ולב.

Answer 124

הם יוניפורט

Answer 125

atp- מסמל שיש הרבה אנרגיה amp מסמל שיש מעט אנרגיה ומשפעל ampk

Answer 126

וא דוגמא לאנזים הקיים כמעט בכל הרקמות ומשופעל על ידי עלייה ב- AMP (כתוצאה מפעילות גופנית ממושכת או מרעב ממושך)

Answer 127

אלוסטריות וקוולנטיות

Answer 128

אנרגיה גבוהה: atp nadh אצטיל coa ח"ש ארוכות וציטראט אנרגיה נמוכה : amp adp nad+ coa-sh

Answer 129

רעב -\> לבלב מפריש גלוקגון-\> רצפטור ג'י פי סי אר-\>ציקליק איי אם פי-\> Pka מזרחן הכל

Answer 130

שובע-\>אינסולין-\>RTK-\> ppp

Answer 131

כאשר רק משהו אחד עולה נמצא בטרנספורטר

Answer 132

קינאז-מזרחן - טרנספוטאז פופסטאז- -הידרולאז

Answer 133

הקסוקינאז 1 – מצוי בשריר ומעוכב באופן אלוסטרי על ידי התוצר שלו (גלוקוז 6 פוספאט) הקסוקינאז 4 – קרוי גם גלוקוקינאז ומצוי בכבד (וגם בלבלב) – איננו מעוכב על ידי התוצר, אך הוא בעל Km גבוה משל הקסוקינאז 1 ולכן בזמן רעב, כאשר ריכוז הגלוקוז נמוך, פעילותו תהיה נמוכה בהרבה.

Answer 134

גלוקוקינאז מבוקר היטב גם ברמת השעתוק, כך שבריכוז נמוך של ATP וריכוז גבוה של AMP , או בזמן צריכה מוגברת של מזון, ברמה גבוהה של גלוקוז בדם ובזמן כיווץ שריר (כן, זו לא טעות) – מתבצעת הגברת שעתוק של האנזים. בקרה נוספת היא סקווסטרינג – בזמן גלוקונאוגנזה מצטבר פרוקטוז 6 פוספאט אשר גורם להפעלה של חלבון רגולטורי המבצע סיקווסטרינג של גלוקוקינאז בגרעין. בזמן שובע, ריכוז גבוה של גלוקוז חופשי מעכב את החלבון הרגולטורי ומאפשר לגלוקוקינאז לחזור לציטוזול שם הוא פעיל.

Answer 135

אלוסטרית בלבד על ידי מעכבים ואקטיבטורים מעכבים : ATP CITRATE מאקטבים AMP,ADP fructose 2,6 bisphospte

Answer 136

הוא הומוטרימר יש לו מנגנון פעילו קואפרטיבית

Answer 137

fructose 2,6 bisphosphate

Answer 138

אינזים שיכול לעשות שתי פעולות לעשות קינאז או פוספאטזה תלוי בפעילות הורמונאלית שקורית רק בכבד

Answer 139

כן אבל הוא פועל כל הזמן - כל הזמן הוא ברקינאזה ומזאחן את האקטיבטור ל-PFK1 F26BP

Answer 140

גלוקגון-\>מפעיל את PKA -\> מפעיל את הפוספאטזה של טאנדם-\> מפרק אקטיבטור: 2,6 bp

Answer 141

מעכבים אלוסטרים: ATP Alanine - נתייחס אליה כמו אל אנלוג של פירובאט שכן בכל הרקמות ח"א אלנין מומרת לפירובאט בריאקציה חד שלבית. ח"ש ארוכות אצטיל coA אקטיבטורים אלוסטריים: Fructose 1,6 biphosphate – במנגנון של משוב חיובי Feedforward – תוצר של שלב מוקדם (במקרה זה שלב 3) מגביר את הפעילות של שלב מאוחר (במקרה זה 10). בקרה הורמונאלית: רק בכבד אפשר לעשות זרחון על ידי פי קיי אי ולעכב את פירוואט קינאז ועי פי פי פי (שיוצא כאשר יש אינסולין אפשר לעשות פוספאטזה)

Answer 142

הקסוקינאז מספר 4 יש לו km גבוה יותר מהקסיקינאז מספר 1

Answer 143

מתרחש בהקסוקינאז מספר 1 כאשר גלוקוז 6 פוספאט הוא מעכב של הקסוקינאז 1

Answer 144

הומוטטרמר

Answer 145

בכל התאים האיאוקריוטים

Answer 146

ממברנה חיצונית – מאוד חדירה למולקולות אודות לטראנספורטרים רבים ולתעלות לא סלקטיביות. פנימית לממברנה החיצונית נמצא התווך הבין ממברנאלי שהוא כמעט וזהה בתכונותיו (pH, ריכוז מלחים וכו') לסביבת הציטוזול. ממברנה פנימית – מאוד בררנית. רוב היונים, המולקולות הקטנות וגם פרוטונים אינם עוברים דרכה. פנימית לממברנה הפנימית נמצא המטריקס של המיטוכונדריה. מרבית האנזימים שנדבר עליהם יושבים במטריקס. המטריקס מכיל גם דנ"א מעגלי וריבוזומים מאחר והמיטוכונדריה היא שריד של פרוקריוט קדום שעבר תהליך של אנדוסימביוזה.

Answer 147

הפירוואט הולכת למיטוכונדריה שם היא חוצה את שתי הממברנות ונפגשת עם אינזים פירוואט דה הידרוגנאז ושם היא תעבור תהליך שנקרא דה קרבוקסילציה אוקסידטיבית

Answer 148

אצטיל קו-A (גרסה מאוקטבת של אצטאט). פחמן דו חמצני.

Answer 149

קו-אנזים A – נגזרת של ויטמין בי 5 (פוספו-פנטואט) – נושא קבוצת אצטיל (ובמקרים אחרים בהם ניתקל בו – קבוצת אציל). NA D+- משמש כמקבל אלקטרונים (נגזרת של ויטמין בי 3ניאצין) . TPP – נגזרת של ויטמין בי – משמש לתהליכי דה-קרבוקסילציה. ליפואט – זוהי קבוצה פרוסטטית הקשור קוולנטית לאנזים. FAD – נשא אלקטרונים – נגזרת של ויטמין בי 2 (ריבו-פלאבין).

Answer 150

משלושה חלבונים E1 E2 E3 שנעזרים ב-TPP FAD וליפואט יש הרבה עותקים מחלבון לחלבון וזה משתנה בגודלו בין אורגניזם לאורגניזם

Answer 151

ביונקים לו 2 הם מורחקים במרחקים של 20-30 ח"א באלנין ופרולין בחייקים שלושה

Answer 152

E2 והיא מחוהברת בקשר קוולנטי לליזין עם האסילון אמין שלה לכן זו קבוצה פרוסטטית במצב מחומצה יש קשר די סולפידי במצב מחוזר יש SH או שהסולפיד קשור לאצטיל

Answer 153

בי 5 בטא מרקפטו אתאנול+ חומצה פנטונאית סולפאט כי היא יכולה ליצור קשר תיו אתרי עם האצטיל

Answer 154

בי 1 ברי ברי כי פירוואט לא יכול לשמש כמקור אנרגיה המוח לא מקבל אלכוהולסיטים או אוכלי אורזל לבן

Answer 155

1. פירוואט נכנס נתקל בחלבון הראשון שם יש את הטי פי פי. הטי פי פי עושה קרבוסליצה ומחזר את הפירוואט, הוא מתחבר לפירוואט והתוצר: הידרוקסי אתיל זה שלב קובע המהירות 2. האיניזים אי 2 מגיע מחמצן את ההידורסי אתיל עי הקשר הדי סולפידי בליפואט האנרגיה שהשתחררה מהקשר גרמה לחיבור תיו אסתרי בין האצטיל שנוצר לסולפאט 3. הקו -איי מגיע ויוצר טראנס אסתריפיקציה עם האצטיך הוא מחליף את הליפואט 4. אי 3- אף איי די מחמצן את הליפואט (אבל בגלל שאף איי די קשור לאינזים צריך שמישהו יחמצן אותו) וזה יהיה את אן איי די

Answer 156

זה מה שקורה בפירוואט שה הידרוגנאז ששם כל אחד מהאינזים מעביר את הקבוצה אחד לשני בלי הוצאה של תוצר הביניים מהקומפלקס

Answer 157

קרות על PDH הן גם אלוסטריות וגם קוולנטיות. המודיפיקציה הקוולנטית מתחלקת ל-2 אפשרויות: האנזים PDH-K שהוא חלק אינטגראלי מהמגה-קומפלקס ומשופעל בריכוז גבוה של ATP acetyl coa nadh long fat איקטוב: nad+ amp s-coa (מצב אנרגטי גבוה) – הוא מזרחן את היחידות של E1 ובעצם מנטרל את פעילותן (להזכירכם – זה השלב קובע המהירות). בכבד למשל, גם האנזים PKA יכול לזרחן את הקומפלקס בזמן רעב ולמנוע את פעילותו על מנת שפירובאט תשמש לגלוקוניאוגנזה ולא תפורק כליל.

Answer 158

אצטיל קו איי נפגע עם ציטראט סינטאט שהוא עושה-דחיסת קלייזן האנרגיה לריאקציה מגיע מפירוק הקשר התי אסתרי ונוצר לנו ציטראט זו ריאקציה בלתי הפיכה

Answer 159

אקוניטאז בה ציטראט הופך לאיזו ציטראט וישנו תוצר ביניים שנקרא ציס אקוניטאז האינזים מכיל קבוצת ברזל-גופרית המשמשת גם לקישור הסובסטרט לאתר הפעיל וגם ויש לה גם תפקיד חשוב בהומאוסטאזיס של משק הברזל בתא

Answer 160

איזוציטראט דה הידרוגנאז מזרז דה קרבוקסילציה אוקסידטיבית ומסלק פחמן דו חמצני מהמולקולה ליצירת אלפא-קטו-גלוטראט. זוהי ריאקציה בלתי הפיכה. האנזים מנצל יון מנגן לצורך פעילותו. ישנם שני איזו-אנזימים: איזואנזים הדורש NAD+ שמומר ל- NADH . איזואנזים המשתמש ב- NADP+ המומר ל- NADPH – איזואנזים זה מצוי גם במטריקס של המיטוכונדריה וגם בציטוזול ותפקידו המרכזי הוא לייצר NADPH המשמש ככוח מחזר כפי שנלמד בהמשך.

Answer 161

לפא קטו גלוטראט דה הידרוגנאז - מגה-קומפלקס המזרז המרה של אלפא-קטו-גלוטראט לסוקסיניל קו-איי תוך יצירה של אן איי די אייץ. היחידה איי 3 שלו זהה לחלוטין ליחידה אי 3 של פירוואט דה הידרוגנאז גם הוא עובד בדיוק עם אותם חמת הקו-אנזימים עליהם דיברנו בהקשר של פירוואט דה הידרוגנאז

Answer 162

מזרז ריאקציה בה נשבר הקשר התיו-אסתרי עם קו איי ומקבלים סוקסינאט ו-GTP או ATP (ביונקים יש שני איזו-אנזימים שונים, אחד לכל סוג של נוקלאוטיד). יצירת ה- – GTP היא דוגמא נוספת לזרחון ברמת הסובסטראט. האנרגיה ליצירת ה- GTP משבירת הקשר התיו-אסתרי, שהיא כשלעצמה הגיעה מהדה-קרבוקסילציה המחמצנת בריאקציה המזורזת על ידי אלפא-קטו-גלוטראט דה הידרוגנאז.

Answer 163

סוקסינאט דה הידרוגנאז הוא האנזים היחיד מבין האנזימים של מעגל החומצה הציטרית שאיננו יושב במטריקס של המיטוכונדריה אלא על גבי הממברנה הפנימית. האנזים מזרז חמצון של סוקסינאט והאלקטרונים נאגרים לשבריר שניה בתוך הקו-אנזים אף איי די שמומר ל- אף איי די 2 מיד מוסר את האלקטרונים לשרשרת מעבר האלקטרונים (ליוביקווינון – עליו נדבר בהמשך). התוצר הוא פומראט. אנזים זה זוכה גם לכינוי "קומפלקס 2 של שרשרת הנשימה" מאחר והוא מהווה דרך אלטרנטיבית למסירת אלקטרונים לחמצן. בחיידקים האנזים יושב על גבי הממברנה הפלסמטית. גם אנזים זה מכיל צברי ברזל גופרית המשמשים בין היתר לקבלה ולהעברה של אלקטרונים. האנזים מעוכב על ידי מולקולה בשם מלונאט – הדומה לסוקסינאט אך מכילה 3 פחמנים במקום 4 פחמנים.

Answer 164

פומראז – מזרז הידרציה לסוקסינאט ובעצם הופך את פומראט למלאט. שימו לב למולקולת המים הנכנסת לתוך הקשר הכפול. זהו אנזים מסוג ליאז (רה-ארגון לקשרים כפולים). זהו אנזים מאד סטראו-ספציפי – הוא יעבוד על מולקולת סוקסינאט שבמצב טראנס אך לא כזו שבמצב ציס. הוא מיצר רק L-malate וגם לכיוון ההפוך הוא לא יודע לעבוד עם D-malate.

Answer 165

מלאט דה הידרוגנאז מחמצן את מלאט (אלקטרון ומימן מהפחמן הכהלי, ועוד אלקטרון ומימן מהחמצן ההידרוקסילי) מייצר את המולקולה אוקסלואצטאט אשר יכולה להגיב עם אצטיל-קו-A למחזור נוסף.

Answer 166

תוך שני מחזורים

Answer 167

Substrate channeling הסובסטרטים והתוצרים מועברים מאנזים אחד לאחר בדיוק כפי שהאנזים הקודם תפס אותם.

Answer 168

המודל התיאורטי קבע כי גן אחד – מקודד לאנזים אחד – שיש לו פעילות אחת.

Answer 169

moonlighting

Answer 170

מיטוכונדריאלי – משתתף במעגל החומצה הציטרית. ציטוזולי – אחראי ליצר איזו-ציטראט ולספק את הגרסה הציטוזולית של איזוציטראט-דה-הידרוגנאז (שכבר אמרנו שהוא בעל תפקיד חשוב ביצירת NADPH ככוח מחזר החיוני לתהליכים אנאבוליים), אך יש לו תפקיד נוסף בוויסות משק הברזל.

Answer 171

בציטוזול, עודפי ברזל נאגרים בתוך חלבון בשם פריטין – חלבון ציטוזולי קושר ברזל - זו בעצם הרזרבה של התא למחסור בברזל. כאשר נרצה להשתמש ברזרבה הזו, יהיה עלינו להפחית את כמותו של פריטין.

Answer 172

עי טראנספרין

Answer 173

עי הטראנספרין רצפטורים שיש על הממברנות של התא

Answer 174

הטרנספרין רצפטור ופריוטין

Answer 175

עלייה בביטוי של הרצפטור לטראנספרין. ירידה בכמות הפריטין ושחרור ברזל מהמאגרים

Answer 176

אין ברזל -\> הברזל והגופרית משתחררים מאקוניטאז -\> נותר אפואינזים-\>לאפו אינזים הזה קוראים: irp 1 יש גם irp 2 אך הוא שונה ממנו- הוא חלבון רגולטורים-\> הוא מזהה מבנים שניוניים שנקראים ire שנמצאים בקצה או בקצה 3 של מולקולת אר אן איי -\> כאשר הוא מזהה אותם הוא נקשר אליהם, הם נמצאים בפריטים ובטרנספורטרים לטראנפרין עי קשירה של האפו אינזים אליהם הוא יכול לגרום להעלאה בשיעתוק במקרה של רצפטורים לטראספרין או הורדה בשיעתוק במקרה של פריטין

Answer 177

פירובאט קינאז – משמש גם כפקטור שעתוק המגיב לנוכחות של הורמון הטיירואיד. גליצר-אלדהיד-3-פוספאט דה הידרוגנאז – משמש גם כ DNA-uracyl glycosylase ויש לו חשיבות רבה בתיקון נזקי דנ"א במנגנון BER עליו נדבר בביולוגיה מולקולרית, הוא מבקר גם שעתוק של היסטון H2b. פוספוגליצראט קינאז, טריוז-פוספאט-איזומראז ולקטאט דה-הידרוגנאז – הם חלק מהחלבונים המרכיבים את הקומפלקס קריסטלין שנמצא בעדשת העין.

Answer 178

1. אצטיל קו איי-\> ציטראט : ציטראט סינטז 2. איזוציטראט לאלפא קטו גלוטראט: איזוציטראט דה הידרוגנאז 3. אלפא קטו גלוטאראט לסוקסיני קו איי: אל קטו גלוטראט דה הידרוגנאז

Answer 179

כן ישנה השפעה של זרחון: אם מזרחנים את המולקולה אז מתקיימת דחיה חשמלית שגורמת לדחייתה של איזוציטראט

Answer 180

מעכב: Nadh succinyl coa citrtate atp מאקטב: ADP

Answer 181

מעכב: ATP מאקטב: CA2+ ADP

Answer 182

מעכב: סוקסיניל קו איי NADH מאקטב: CA2ּ+

Answer 183

סידן משמע- שריר שעבד קשה וצריך אנרגיה

Answer 184

1. מוטציה בסוקסינאט דה-הידרוגנאז ו/או באנזים פומראז 2. מוטציה באיזוציטראט-דה-הידרוגנאז

Answer 185

פאוכרומהציטומה (גידולה בבלוטת האדנל)-\>יש פסאודה פיפקסיה-\> או סוקסינאט או פומאראט מצטברים להם -\> ההצברות גורמת ל ל- HIF לפעול

Answer 186

גליומה-\> מוטציה באיזוציטראט דה הידרוגנאז באיזו אינזימים של nadp לכן אין אלפא קטגלוטאראט-\> ויש הידרוקסיגלוטראט 2. תפקיד של אלפא קטו גלוראטא:יחד עם ברזל-\> שפעול היסדטין דה מתילאזות-\>מסיר מתיל משיירי ליזין והיסדטין בהיסטונים אין מי שיסיר את המתיל עכשיו

Answer 187

אלו הן ריאקציות המייצרות את תוצרי הבינים של מעגל החומצה הציטרית ומשמשות גם לתהליכים קטבוליים וגם לתהליכים אנאבוליים. כך למשל האנזים פירובאט קרבוקסילאז מזרז ריאקציה שכזו שכן הוא ממיר פירובאט לאוקסאלו-אצטאט. על פירובאט קרבוקסילאז נרחיב כאשר נדבר על גלוקונאוגנזה.

Answer 188

משמשות גם לתהליכים אנאבולים וגם לתהליכים קטבוליים. אוקסאלו-אצטאט למשל היא פרקורסור ליצירת חומצה אמינית אספרטאט. אלפא-קטו-גלוטראט – פרקורסור ליצירת גלוטמאט.

Answer 189

סינטז לא משתמש ב-atp סיננטטז משתמש