EUS/ ERCP, דימות בטן, פוליפים במעי הגס, מניעה אוכלוסייה בסיכון Flashcards

Question

מהו סוג הנוזל שאקבל בכל אחת מ-3 הציסטות סרוטית, מוצינוזית , IPMN, פסואודו-ציסטה

Answer 1

סרוטית- מים מוצינוזית / IPMN- רירי פסואודו-ציסטה- נוזל שוקולדי בצבע חום

Answer 2

**_CEA-_** בתהליכים ניאופלסתיים יהיה גבוהה. מתחת ל-5 = ציסטה מימית פשוטה. **מעל 192- ציסטה מוצינודית ככל הנראה ניאופלסתית** **_עמילאז-_** כל דבר במחובר לצינור יכיל עמילאז , כך אדע אם מדובר בנגע סולידי או מחובר לצנרת **_עמילאז וCEA נותנים מידע לגבי איכות הציסטה והפרוגנוזה שלה_**

Answer 3

אנדוסקופ שנכנס ומנקז צינור מרה ראשי וצינור לבלב ואז מוזרק חומר ניגוד והצינורות משוקפים. **_פאנקריטיטיס אקוטי-_** סיבוך משמעותי של התהליך **_השיבוש לטיפול ופחות לאבחנה (EUS/ MRCP)_** טיפול באבני מרה, ביופסיה מהצנרת, סטנט למקום חסום

Answer 4

מצב בו גם צינור כיס המרה וגם צינור הלבלב חסומים **_לרוב בגלל גידול בראש הלבלב. בשיקוף אנחנו נראה שני צינורות דקים שצרים ונעלמים_**

Answer 5

* **Celiac block-** הזרקת אלכוהול וחומרים מאלחשים, משתק עצבוב למספר חודשים * **הזרקת אלכוהול לציסטה-** נמק מקומי העלמות הסיצטה * **סטנט לפסאודוציסט וניקוזה** לחלל המעי עד שנספגת ונעלמת * **טיפול בלבלב נמקי-** נקרוסקטומי, לשטוף חומר נמקי * **אבלציה-** הרג תאי גידול נוירואנדוקרינים קטנים / ציסטות

Answer 6

אבנים, גידולים, היצרויות, דליפות **לעיתים אחרי שחותכים את צינור הלבלב והוא דולף** **_מכשיר טיפולי ולא כלי אבחנתי_** **_ERCP spyglass-_** מכשיר עדין שרואה מה קורה בתוך הצנרת, **לגידולים שנמצאים בתוך הצנרת**

Answer 7

* Acute abdomen * חסימת מעי * פניאומופריטונאום- אוויר חופשי בבטן * Toxic megacolon * גוף זה לא רדיופאקי (לא אטום לקרינה) **לא נבצע בטראומה** אוויר (שחור) ← שומן ← רקמות רכות ← רקמות קשות

Answer 8

**מעי גס-** ההאוסטרות לא חוצות מצד לצד אלא צמודות לדופן. המעי עצמו פריפרי **מעי דק-** פסים לבנים דקים שחוצים את המעי מצד לצד (valvulae conniventes)

Answer 9

צילום בעמידה- יעיל עבור חסימת מעי, פלס נוזל אוויר (נראה רק בעמידה / במבט צידי) **מעל 3 ס"מ של הרחבה מעיד על חסימה** צילום בשכיבה יעיל עבור הרחבת מעי- **לא נראה פלסים אלא רק אוויר**

Answer 10

שמאל- עמידה ← פלס נוזל-אוויר ימין ← שכיבה, רק אוויר כי הנוזל שוקע לכיוון הגב

Answer 11

כשיש נוכחות אוויר חופשי בבטן - פרפורציה ממע' העיכול

Answer 12

תסביב של לולאת מעי גס סביב עצמה **גורם להתרחבות פרוקסימאלית, אם רואים בצילום רנטגן מספיק לאבחנה**

Answer 13

* שמאלי- ציסטה מסוידת בכבד * אמצעי- דלקת לבלב כרונית, הסתיידויות בלבלב * ימין- הסתיידויות בדופן כיס מרה

Answer 14

בליעת בריום וצילום סט צילומי רנטגן - **מאפשר לקבל הערכה פונקציונאלית**

Answer 15

סיטי יתרונות- רזולוציה גבוהה, מהירה, סטוקטורות במיקומית שונים, חתכים שונים חסרונות- יקרה, הרבה קרינה, אלרגיה ליוד, קונטרא-אינדיקציה באי ספיקת כליות

Answer 16

* Acute abdomen * מסות אבדומינלאיות (כולל אנוריזמות) * staging + follow up of tumors * סיבוכים אחרי ניתוח

Answer 17

שמאל- גרורות בכבד ימין- גידול נוירואנדוקריני בלבלב

Answer 18

פאנקריאטיטיס אקוטי- שלבים שונים ימין- necrotizing pancreatitis, nodules around the pancreas = sabonification

Answer 19

**_פרפורציה_** רואים חומר ניגוד שניתן פומית יוצא מצינור העיכול (נמצא בסמוך ללבלב) + נוכחות של בועות אוויר בחלל הבטן

Answer 20

חסימת מעי דק- החומר מגיע רק עד שלב מסוים בצינור העיכול עד נק' מסוימת במעי הגס ונעצר ובהמשך רואים הצטברות צואה

Answer 21

לולאות מעי מעובות בקרהון- חומר ניגוד שלילי המאפשר להדגים את הלולאות הפתולוגיות בצורה מיטבית , **עיבוי הדופן וחומר ניגוד שעובר בדופן צר**

Answer 22

Comb sign בחולה קרהון- התנפחות של כלי דם המזניטרים עם הרחבה ווסקולרית - מראה של מסרק

Answer 23

מבדיל בין דלקת פעילה למחלה פיברוטית היצרותית, זיהוי סיבוכים , הערכה של הענות לטיפול, גילוי של מחלה לאחר ניתוח

Answer 24

נשים בהריון- לא רוצים להקרין ושימוש באולטראסאונד פחות טוב, **תוספתן מעל 7 ס"מ , מודלק ועם פלס אוויר בפנים**

Answer 25

טכניקה לא פושנית להתסכלות על צינורות הלבלב והמרה, בהערכה לפני ניתוח (למשל אבנים בכיס מרה) **_מאפשר לראות אבנים ופתולוגיות נוספות בצינור בלבד_**

Answer 26

הדגמה של גידול בצינור המרה תחת הדמיית MRCP

Answer 27

טיפול בדימומים. **_במקום שיש אקסטרווזציה ש חומר ניגוד יעשו אמבוליזציה כדי לעצור את הדימום_**

Answer 28

Fecal immunochemical testing **בדיקת צואה אשר בודקת נוכחות של המוגלובין אנושי בצואה ע"י נוגדן** מיועד לאיתור סרטן = נגע גדול , מכויב שנוטה לדמות בקלות * **רגישות- 79%** * **סגוליות- 94%** _באיתור סרטן מעי גס_ _בפוליפים סגוליות גבוהה אבל רגישות נמוכה_

Answer 29

**_קולונוסקופיה_** הבדיקה היחידה שמאפשרת טיפול חסרונות: בדיקה פולשנית ותלויה בהכנה של המטופל, 25% מהמקרים קיים סיכוי לפספס פוליפים \*\***אדם עם דם בצואה נשלח לקולונסקופיה**

Answer 30

1. סיטי קולונגרפיה- שחזור תלת מימדי של הקולון **_יעילה לפוליפים מעל 1 ס"מ,**_ דורשת אבחנה מוקדמת של המעי _**ואם התגלה פוליפ ← קולונוסקופיה._** 2. קפסולה לקולון- **רגישות וסגוליות גבוהה לפוליפים מעל 1 ס"מ**, _יותר טובה מהסיטי קולונוגרפיה בפוליפים מעל 6 מ"מ_ ## Footnote **הבדיקות הנ"ל אבחנתיות בלבד**

Answer 31

1. Adenomatous polyps 2. Sessile serrated polyps (SSA's) מעל גיל 50 - **בין 20-53% מהמקרים נמצא פוליפ אחד מהסוג הזה**. מתוכן 10% יהיה פוליפ מתקדם בדרך להפוך לנגע סרטני

Answer 32

Normal mucosa → aberrant crypt (local cells proliferation) → polyps → polyps growth and become cancer

Answer 33

**Initiation → mutation in APC** \*\*in FAP this mut. is accelerated **האינצאציה יוביל להופעת אדנומה** **Progression-** K-ras,P53 \*\*in lynch accelerated **הפרוגרסיה תהפוך אדנומה לאדנוקרצינומה** בסרטן ספורדי יש בערך 10 שנים מהתחלת התהליך ועד הופעת סרטן

Answer 34

**_Wnt signaling pathway-_** המסלול הקלאסי והעיקרי 80% מהמקרים. פה המוטציה הראשונית הינה APC ואז עוד מוטציות. **_Serrated pathway-_** מוטציה ראשונית הינה BRAF, בשלב הבא יש **מוטציה אפי-גנטית בד"כ ע"י מתילציה של גנים.** 20-30% ממקרי הסרטן

Answer 35

1. גורם גנטי- סיכון פי 2-3 לקרובי משפחה מדרגה ראשונה 2. דיאטה ואורחות חיים 3. תוספי תזונה של סידן- מוריד הישנות של פוליפים מסוג אדנומה ב-35% \*\*_הוכח במחקרים_

Answer 36

1. **גודל-**_ככל שהעולים בגודל הפוליפים יותר עם ווילוסים ומכילים דיזפלזיה ברמה גבוהה_ 2. **דרגת דיספלזיה** 3. **סוג היסטולוגיה (אדנומות)-** _טובולרי_ הרבה יותר שכיח (בד"כ שפיר), _ווילוס_ דרגת דיזפלזיה גבוהה יותר.פחות שכיח **אדנומות מסוכנות** 4. **מספר הפוליפים-** ככל שכמות הפוליפים עולה רואים ש-% הקרצינומה עולה

Answer 37

1. _hyperplastic polyps-_ פוליפים בקולון הדיסטלי **לא ניאופלסטיים** 2. _Traditional serrated polyps-_ בעלי מראה לובולרי , דומים יחסית לאדנומות, קולון דיסטלי, **פוטנציאל ניאופלסתי** 3. _Sessile serrated polyps-_ שטוחים, נפוצים בקולון הפרוקסימאלי, **בעלי פוטנציאל ניאופלסטי**

Answer 38

1. tubular adenoma 2. Villous adenoma- הסוג המסוכן

Answer 39

**Sessile serrated polyps-** רואים עליהם גם mucous cap- נראה כמו מעין לכלוך

Answer 40

נראה כמו מגף בבסיס המוקוזה

Answer 41

**קשה לאבחן** **קשה להסיר** **יכולים להכיל דיספלזיה- פוטנציאל ממאירותי**

Answer 42

שיטה שעוזרת להדגים נגעים ולהבדיל אדנומות פוליפ היפרפלסטי ונגעים סרטניים ומאפשרת לזהות האם קיימת דיספלזיה ב-serreted sessile polyp ## Footnote **_כלומר לא תמיד חייבים לקחת ביופסיה , ניתן לאבחן ולטפל על סמך אנדוסקופיה בלבלד_**

Answer 43

**גודל-** קטן מ-5 מ"מ(דימיניוטיב), 6-10 מ"מ (קטן), 1-2 ס"מ (בינוני), מעל 2 ס"מ(גדול) **מורפולוגיה-** מסווג לפי קליספקציה פריז,לפי 2 קלסיפיקציות: א. peduncle / sessile ב. Granular vs non granular **_לגודל הצורה והמראה יש משמעות פרוגנוסטית_**

Answer 44

Diminutive polyps קטנים מ-5 מ"מ, נמצאים בעיקר ברקטום ובסיגמואיד הדיסטלי 50% יכולים להיות אדנומות, נדיר שגדלים לאורך זמן **_הסרה-_** באמצעות cold snare polypectomy- החוט _לולאה קרה_

Answer 45

1.5% נמצא פתולוגיה מתקדמת ולכן נשלח להיסטולוגיה את הממצאים. בגידול המחובר ע"י גבול- נשתמש בלולאה חשמלית שצורבת כלי דם בגידול שטוח (ססיל) אפשר לכרות עם לולאה קרה

Answer 46

כ-⅓ מהמקרים יש היסטולוגיה מתמקדמת, 20% מהם ניתן להשאיר חלק ולפספס סרטן, סיכון לדימום ופרפורציה **נסיר עם לולאה חמה או** **ESD/ en-bloc EMR-** שיטה בה מזריקים חומר מיוחד מתחת לפוליפ למנוע סיבוכי כריתה

Answer 47

1. **פוליפ שתלוי על גבעול גדול-** יכיל כלי דם גדולים, סכנה לדימום, צריך לחנוק את הפוליפ ע"י לולאה ואז לכרות 2. **פוליפ שמתפשט לטרלית-** משתמשים בטכניקת EMR שהיא בטוחה יותר מהסרה סטנדרטית Large peduncle lateral spreading

Answer 48

הזרקה מתחת לפוליפ חומר ג'לטיני עם אדרנלין שיוצר מעין “כרית” שמרימה את הפוליפ + צבע שצובע את סיבי הקולגן בסאב מוקוזה בכחול- מאפשר לדעת שלא פגענו בשריר בזמן כריתה

Answer 49

* _קונטרא-אינדיקציות להסרה מורכבת (EMR/ ESD)-_ כשקיים חשד שהגידול אינבזיבי וחדר לסאב מוקוזה ואף מערב לימפה * _מגבלת גודל-_ כמעט ולא קיימת * _התמודדות עם שאריות ומעקב-_ הזמנת חולים למעכב סדור לפעמים יש צורך בהסרה נוספת

Answer 50

1. **עומק החדירה של הפוליפ לתוך התת רירית** 2. **נוכחות תאי גידול בתוך כלי דם / כלי לימה קטנים** 3. **דרגת התמיינות-** התמיינות נמוכה /שוליים חיוביים

Answer 51

* **בכל מצב בו תאים מפוליפ ממאיר הגיעו לכלי דם או לימפה** * **דיפרינצאציה נמוכה** * **שוליים חיוביים**

Answer 52

* **_דימום-_** סיכון עולה עם קו-מורבידיות, מיקום בקולון הימני וגודל הפוליפ * **_פרפורציה-_** כמעט ולא מתרחש בכריתה סטנדרטית, לרוב לא מצריך ניתוח * **_כריתה לא שלמה-_** 20% של כריתה לא שלמה בפוליפים הגדולים מ-1.5-2 ס"מ, **יכול להוביל ל-interval cancer = סרטן שמתפתח לפני בדיקת המעקב הבא,** בעיקר מתרחש ב-sessile serrated שמתפשטים לטרלית * **_הישנות-_** בד"כ הפוליפ המאוחר יהיה גדול יותר

Answer 53

כריתה לא שלמה של פוליפ ← בין הבדיקה לבדיקה הבאה מתפתח סרטן

Answer 54

**ממצא נורמלי-** פוליפים היפרפלסטיים / ללא פוליפים _נחזור אחרי 10 שנים_ **סיכון נמוך-** 1-2 אדנומות / sessile serrated קטן מ-1 ס"מ, _בדיקה חוזרת תוך 5-10 שנים_ **סיכון גבוה-** אדנומות או סרטד \> 1ס"מ, אדנומה ווילוסית, דיזפלזיה בדרגה גבוהה, מעל 3 פוליליפם, או סרטד (Serrated) שיש בים דיספלזיה

Answer 55

**ממצא נורמלי-** פוליפים היפרפלסטיים / ללא פוליפים _נחזור אחרי 10 שנים_ **סיכון נמוך-** 1-2 אדנומות / sessile serrated קטן מ-1 ס"מ, _בדיקה חוזרת תוך 5-10 שנים_ **סיכון גבוה-** אדנומות או סרטד \> 1ס"מ, אדנומה ווילוסית, דיזפלזיה בדרגה גבוהה, מעל 3 פוליליפם, או סרטד (Serrated) שיש בהם דיספלזיה _בדיקה חוזרת תוך 3 שנים. if we haven't found anything after 3 year repeat after 5 years_

Answer 56

## Footnote **_הפוליפים שהכי מתפספסים בגודל 6-8 מ"מ, 20% מהפוליפים מתפספסים בבדיקות_**

Answer 57

1. גיל \> 50 2. ממצאי קולונסקופיה קודמת 3. היסטוריה משפחתית- 20% מהמקרים קורים בקרובים מדרגה ראשונה שחלו כבר בסרטן מעי גס, כלומר סיכון פי 2-3 בקרובים דרגה ראשונה 4. IBD- 10% לכל 10 שנות מחלה

Answer 58

* אלכוהול * עישון * השמנה **תוספת סידן-** היחיד שהוכח כמוריד סיכון

Answer 59

1. אי יציבות כרומוזומאלית- 80% 2. MSI- 15% 3. TSG- APC 60-80% (sporadic cancer) 4. Proto-oncogenes Kras 65% (sporadic cancer)

Answer 60

**Wnt signaling משותף לשלושתם** * **CIMP-** Kras → MSI trough methylation of MLH1 (serrated) * **CIN-** APC → Kras → TSG * **MSI-H-** APC →MSI trough methylation of MLH1

Answer 61

מעי גס - ניקוז **פורטלי = _גרורות לכבד_** רקטום- אספקת דם דואלית , **_התפזרות בריאה לעיתים לפני הכבד_**

Answer 62

ניתוח (בשלב מוקדם). ככל השאזור יותר פרוקסימאלי כך האדם יהיה פחות סימפטומתי.

Answer 63

**ניתוח** * **מעקב אחר רמות CEA** * **כימותרפיה- לפני / אחרי הניתוח**: _ניאו-אדוגבנט-_ יחסית נדיר, בד"כ להקטין לפני ניתוח או הערכה תגובה לטיפול _,אדג'ובנט-_ כל שלב 3 או 2 עם מאפיינים אגרסיביים או סרטן רקטלי בשלב 2 בגלל סיכוי גבוה להישנות **CapeOX / FOLFOX (more common in IL)** * **אימיונותרפיה-** בד"כ ניתן בשלב 4. סיומת MAB

Answer 64

* שרידות כללית 64% * שלב 1-2 שרידות של 90% * שלב 3 71% * שלב 4 14%

Answer 65

**כולם בסיכון 1:17** רוב המקריים ספורדיים, 30% יש סיפור משפחתי, 15-20% עם תסמונות גנטיות (הרוב לינץ' עם 80% סיכוי לחלות)

Answer 66

1. סינדרומים שקשורים לפוליפוזיס- FAP 2. סינדרומים בהם **אין ריבוי פוליפים (עד 10)-** Lynch (HNPCC)

Answer 67

מוטציה ג'רמינלית בגן **_APC, AD_** ה-Second hit לרוב בילדות ולכן כבר רואים פוליפוזיס בילדות **_גורם לסרטן ב-100% מהמטופלים שלא מטופלים_**

Answer 68

1. **Gardner syndrome**- פוליפוזיס, ציטסות אפידרמליות גידולים דזמואידים ואוסטאומות, מתחיל באזור הפה והלסת 2. **Turcot syndrome-** גידולי מח בעיקר מדולובלסטומה 3. **אדנומות וקרצינומות של הקיבה והתריסריון-** פיתוח אדנומות לא רק בקולון הדיסטלי , 80% מהמקרים

Answer 69

**מוטציה חיובית ל-APC-** ניתן לאבחן כ-FAP **מוטציה שלילית בגן APC-** _אבחון החולים אם יש תמונה קלינית מתאימה_ כלומר יש מוטציה פשוט לא איתרנו **_רק ב-85% מחולי FAP יהיו חיוביים למוטציה ב-APC_**

Answer 70

* קולנוסקופיות מגיל 10-12 * כריתה מניעתית של המעי הגס בגיל 18-25 חוץ 2-3 ס"מ לשמור המשכיות עם הספינקאר * פעם בשנה סיגמואידוסקופיות + רקטוסקופיות שלא מתפתח סרטן * גסטרוסקופיות של הקיבה והתריסיון * מעקב בלוטת תריס MRI לבדיקת גידולים דזמואידים, ואמפולה ע"ש ואטר

Answer 71

loss of TSG APC

Answer 72

Germline mutation in genes involved in DNA MMR (MLH1, MSH2) **_will lead to MSI - many somatic mutations_** **_20% of CRC will develop by this pathway_**

Answer 73

1. מוטציות גרמינליות באחד מגני MMR 2. מתילציה באחד מה-MMR ## Footnote **_שניהם יובילו להעדר ביטוי חלבון מתאים ברקמת הגידול_**

Answer 74

**_שכיחות של 1:300_** לכן בכל סרטן של מעי גס נעשה צביעה אימיונוהיסטוכימית לגנים של תיקון דנ"א- בהעדר צביעה אין ביטוי **חשוד לתסמונת לינץ'** ואז נצטרך לבדוק האם המוטציה היא germline

Answer 75

* **_זמן קצר בין אדנומה לאדנוקצינומה-_** דורש מעקב כל 1-2 שנים. _מורידים כל פוליפ בכל גודל ותמיד נשלח לפתולוגיה_ * **_הרבה סוגי סרטן במטופל ובקרובי משפחה-_** סיכון של 80% לסרטן מעי גס וסיכון מוגבר לסרטנים נוספים (חוץ מערמונית ושד)

Answer 76

שיטה בקולונסקופיה שצובעים עם חומר שמדגיש את הפוליפים הקטנים ביותר ככה נוכל לכרות בשלב מוקדם ## Footnote **משפר יכולת איתור אדנומות בלינץ'**

Answer 77

* **Synchronous CRC-** מצב בו סרטן נוסף מאובחן בטווח של 6 חודשים מתרחש בין 6-18% מהמקרים, עקרונית כמו 2 גידולים שונים שמאובחנים בו זמנית * **Metachronous CRC-** אבחון של סרטן נוסף יותר מ-6 חודשים מאבחנת הסרטן הראשון, 40% בגיל 10, 70% בגיל 40

Answer 78

* **קולונסקופיות**- כל שנה מגיל 20, אם מאותר סרטן נעשה כריתה מניעתית של כלל הקולון * בדיקות וגינליות פעם בשנה * **כריתה מניעתית של הרחם והשחלות -**בין גילאים 40-45 או בסיום ילודה * גסטרוסקופיות- **סרטן קיבה** * בדיקות שתן לאיתור **סרטן שלפוחית השתן** - לא ספציפי

Answer 79

1. גיל צעיר 2. ריבוי מקרי סרטן במשפחה 3. מספר סוגי סרטן במטופל אחד 4. מעל 10 אדנומות / מעל 3 פוליפים המרטומות

Answer 80

גידול שהיה MSI-H / היעדר של אחד מחלבוני ה-MMR

Answer 81

יותר קרובי משפחה, דרגת קרבה, גיל צעיר, מחלות IBD

Answer 82

**אוכלוסיות בסיכון מוגבר** **אוכלוסייה בסיכון ממוצע-** ללא סימפטומים או סיפור משפחתי או אישי **_בדיקת הבחירה היחידה לגילוי מוקדם הינה קולונסקופיה_**

Answer 83

* כשיש סיפור משפחתי- גיל 40 / 10 שנים לפני הגיל הצעיר ביותר במשפחה * IBD- תלוי באורך וחומרת המחלה * סיכון ממוצע- מעל גיל 50

Answer 84

* דימום רקטלי * עצירות * שינויי בהרגלי יציאות (גידול משמאל)- אם לא חולף לאחר שבועיים שלוש * אנמיה מחוסר ברזל (גידול מימין)

Answer 85

כ-90% מתפתחים מפוליפ, חולפים בין **7-10 שנים** מהופעת הפוליפ הראשוני ועד הפיכה לממאיר

Answer 86

1. _דיאטה 3 ימים לפני-_ לא פירות וירקות, לא סובין ודגנים ומזונות עתירים בסיפרים 2. _יום לפני הבדיקה-_ כלכלה נוזלית בלבד (מיצים, מרק) 3. _כ-16 שעות לפני-_ מתן מרוק פיקולקס- מכיל חומר אוסמוטי ומוביל לשלשול, **שותים המון מים ללא אוכל והכל מתנקה.** שותים _16 + 8_ שעות לפני הבדיקה

Answer 87

1. ללא סיפור משפחתי - 10 שנים 2. סיפור משפחתי קל- 5 שנים 3. עד 2 פוליפים \< 10 מ"מ- 5-10 שנים 4. אדנומה \> 10 מ"מ / היסטולוגיה מתקדמת (ווילוס / דיספלזיה הי גרייד) - 3 שנים 5. סיפור משפחתי “רחב”- בהתאם לבירור גנטי

Answer 88

FIT אחת לשנה מגיל 50 לאוכלוסיה בסיכון ממוצע ריאקציה של נוגדן לגלובין - מאתר דימום **מעל סף מסוים שנקבע באותה מדינה, ככל שהמדינה יותר עשירה היא תקבע סף נמוך יותר וכך יותר אנשים יישלחו לבדיקה-** נוריד ספציפיות אך נעלה רגישות _בדיקה חיובית = קולונסקופיה_ _ה-PPV for positive FIT who does have cancer = 4-5%_