מיאלומה, לוקמיה נטייה לדימום, נטייה לקרישיות, התווה למתן דם, השתלת מח עצם Flashcards
מהם הפרוקרסורים של
MM
MGUS → Smoldering myeloma → myeloma
מהם הממצאים הקליניים האופיינים ל
MM
כיצד נאבחן
CRAB
- HyperCalcemia
- Renal insufficiency- שקיעת שרשראות בנס ג’ונס **Creatinine >2
- Anemia
- Bone lesions- 80% מהמקרים
אבחנה דורשת מעל 10% ומעלה של תאי פלזמה קלונליים במח העצם
נגעים בעצמות + זיהומים חוזרים- יכול לעורר חשד
מהי
MGUS
נוגדן דומיננטי, % תאים במח העצם, התייצגות קלינית, סיכון להתפתחות למצב מסוכן יותר ואיזה מצב
IgG- that’s why its monoclonal gammathopy
1% chance of progression to MM
<10% plasma cell in bone merrow
אין סימפטומים בהשוואה למיאלומה נפוצה
איפה מתרחש השינוי הראשון במיאלומי
Germinal center- שם נוצר השבט הלא תקין
Germinal center → MGNUS → smolding myeloma → MM → Plasma cell leukemia
אם רואים עמילואידוזיס במה נחשוד?
MM
מהם2 המאפיינים המולקולריים העיקריים במעבר ל
MGUS
מתא בי רגיל
**השינויים הציטוגנטיים הראשונים
היפרפלואידיות - טריזומיות ב-50-60% מהמטופלים
לא היפרפלואידיות- טרנסלוקציות של הלוקוס של IGH Chromosome 14
מה ההבדל בין
MGUS to SMM
ההבדל העיקרי הינו שהחלבון המונוקלונאלי בסרום
MGUS < 3g/dL
SMM > 3gr/ dL
אילו 2 ממצאים שכיחים נמצא בחשד ל
MM
נגעים בעצמות עם זיהומים חוזרים. כאבי גב לא מוסברים.
כאבים בעצמות בעיקר בעמוד שדרה
חלבון גבוה בדם- במיוחד בהיפוך יחס בין אלבומין לפרקציות האחרות
ממש מעלה חשד. במיוחד מבוגרים
כיצד נאבחן מיאלומה
מח עצם- תאי פלזמה מונוקלונאליים (לעיתים נראה בשתן בנס ג’ונס) ביופסיה ואספירציה (נשלח גם לאיפיון תאים וציטוגנטיקה)
M-protein test- IgG, IgA, kappa, lambda will do with UPEP and SPEP
- SPEP- בדיקה של החלבונים בסרום בעיקר מאתר את ה-IgG, IgA **נראה עלייה בפרקצה של הגאמא שם נמצא IgG
- **Serum free light chains- בדיקה יותר ספציפית לאיתור שרשראות קלות בדם
- UPEP- בדיקת החלבונים בשתן, מאתר בעיקר שרשראות קלות
לאבחנה חייב שיהיה
מעל 10% תאי פלזמה מונוקלונאליים + אחד מהמאפיינים של CRAB
מהו הממצא
MM
הסננה מסיבים של תאי פלזמה לעיתים דו-גרעיניים
אילו מרקרים אברנים נראה במיאלומה (על גבי תאי פלזמה)
- CD19- יהיה שלילי
- CD56- ב-70% מהמקרים יהיה חיובי (בד”כ שלילי)
האם מחלות לוקמיות כרוניות ניתנות לריפוי ?
לא
אנחנו לא יודעים לרפא את המחלות הכרוניות ולכן לא תמיד נטפל אלא אם כן יש הצדקה
מהי הלוקמיה הכי שכיחה בעולם המערבי, באיזו אוכלוסייה יותר שכיחה
CLL
שכיחה בעיקר ביהודים אשכנזים
מחלה של הגיל המבוגר- 72 חציוני
כיצד נאבחן
CLL
monoclonal B cell > 5000
אין צורך בבדיקת מח עצם ניתן לעשות בדיקת דם ולהריץ בפאקס וזהו **גם לא צריך PET
בגדול ישנם קריטריונים- צריך 3 נק’ מתוך ה-5 לאבחנה- נבדוק אותם ב-FACS
אבחון:
- ספירת דם + משטח דם (תאי סל)
- Flowcytometry
מהם המרקרים האופיינים ל
** מה נראה ב-FACS
CLL
בדיקת פאקס מאפשרת לראות גם את המרקרים המבוטאים וגם לבדוק האם יש קלונליות ** לזכור לאבחנה צריך גם קלונליות אך גם להוכיח שמדובר בתאי B ומעל 5000
CD19+, CD5+
כיצד נוכיח שהם מונוקלנאליים- על המעטפת נרא או שרשרת קלה מסוג קאפא או למדה
אבחנה מבדלת עם MZL- אבל פה יהיה גם ביטוי חיובי של CD23
כיצד נבדיל בבדיקות דם בין
SLL /CLL
עקרונית אותו דבר רק בפאזה שונה
SLL- רק בקשריות לימפה
CLL- בדם הפריפרי
ההבדל הנוסף שלא נראה לויקוציטוזיס בSLL
הגישה ב-2 המחלות זהה כי מדובר באותה מחלה
איך נגדיר ממצא של מונוקלונאליות של תאי B עם לימפוציטוזיס אך לא 5000
מהו הסיכוי למחלה ממאירה, סימפטומים
MBL ( similar to MGUS in MM)
הסיכוי להתקדמות למחלה ממאירה- 1% (CLL)
א-סימפטומתי. לעיתים גם יש רגרסיה ספונטנית
לרוב נעשה ספירות דם למעקב אחרי המרקרים פעם פעמיים בשנה
מהי ההתייצגות הקלינית של
CLL
ממצא אקראי לרוב
לויקוציטוזיס, אנמיה, טרומבוציטופאניה וכדומה, ל-15% מהמטופלים תיהיה התייצגות אוטואימיונית- AIHA, ITP
מהי הגישה בהתייצגות אוטואימיונית בחשד של
CLL
במצב שלא בטוחים האם יש מחלה אוטואימיונית או שהלשד תפוס ע”י תהליך תופס מקום- נבצע ביופסיית מח עצם
א. טרומבוציטים מתחת ל-30 אלף- מחלה אוטואימיונית קשה / לשד ממש תפוס
ב. בירור למחלה אוטואימיונית כי צריך לטפל
כיצד נבצע
Staging for CLL
באיזה מע’ נשתמש לדירוג
בדיקה פזיקלית + ספירת דם
BINET score
A- ללא אנמיה טרומבווציטופאניה ופחות מ-3 אתרים מעורבים
B- ללא אנמיה טרומבוציטופניה ויותר מ-3 אתרים
C- אנמיה ו/או טרומבוציטופנאניה
מהם 2 המדדים לפרוגנוזה רעה ב0
CLL
17P del- הכי גרועה, נוכחות / חסר של הזרוע הקצרה = חולים עמידים לטיפולים כימותרפיים (האזרון שבו נמצא p53)
Complex karyotype- אם רואים יותר מ-3 שינויים בקומפלקס קריוטיפים החולים עם מחלה יותר עמידה
מהם 5 המדדים לפרוגנוזה של חולה עם
CLL
- גיל > 65
- שלב קליני ( בינאט או ריי)
- B2 immunoglobulin > 3.5 gr/dL
- IGHV mutation status- if unmutated
- delP17 / P53 mutation- מקבל את הניקוד הכי גבוה
מהי האינדיקציה לטיפול ב-
CLL
נטפל במסה של מחלה שהופכת להיות סימפטומתיית
גם אם יש מוטציה או מחיקה של p17 לא אינדיקציה לטיפול
מתי כן נטפל
- אנמיה / טרומבוציטופניה < 100,000
- המוגלובין < 10 ** או הדרדרות בהמגלובן
- טחול מתחת לקשת הצלעות של 6 ס”מ
- טיפול בבלוטות- רק שיש מסה- מעל 10 ס”מ
- לויקוציטוזיס- בגדול לא מדד לטיפול אלא אם כן מכפיל את עצמו
- אנמיה אוטואימיונית / טרומבוציטופניה שעמידות לסטרואידים
מהו הטיפול ב
CLL
ריטוקסימאב- anti CD20
בשילוב של תרופות נוספות- BTK inhibitors (BCR inhibition), BCL-2 inhibitor (Venetoclax- only for 1 year very potent)
כשאדם מגיע עם חשד ל-
CLL
מה הבדיקה הראשונה שאעשה
Flow cytometry
כי לאבחנה צריך יותר מ-5000 תאי בי לימפוציטים מונוקלונאלים- אוכל לבדוק בפאקס
אדם שיש לו סוג דם
A
איזו סוג דם נוכל לתת לו ואיזה נוגדנים יש לו
נוכל לתת A,O
יש לו נוגדנים נגד B
כיצד נתנת
RBC
נתנת לאחר הצלבה ולפי סוג
כשרוצים להחזיר את יכולת נשיאת החמצן
מהי מנה טיפולית של טסיות
מנה טיפולת = 6 מנות של טסיות
המטופל נחשף ל-6 תורמים שונים
- לא חייב לתת לפי סוג דם
- Single donor apheresis- איסוף טסיות מתורם ספציפי וגם מוציאים את הפלזמה וכך לא צריך לעשות התאמה לסוג דם או הצלבה
מתי נתן פלזמה ומה נפח המנה
בד”כ בבעיות קרישה,, DIC
מהו קריפטופרטציטאט
במה מרוכז
מתי נשתמש
מכיל פיברינוגן, פקטור 8, פקטור 13, vWF
DIC, Hemophilia A (8), Von Willebrand disease
כיצד עושים הצלבה
סרום של המטופל + אריתרוציטים מהמנה- בודקים אם יש תגובה
בד”כ מבקשים להכין מראש שיחכה למטופל- מה שהוצאנו לא יחזור
הבדיקה של הסוג והקר לוקח 40 דק’ לכן שמגיע פצוע קשה נותנים בלי סוג דם ומשתדלים O-
מה זה
TRALI
Transfusion
Related Acute Lung Injury- נוגדנים בתוך המנה שהם נגד נוטירופילים מתחברים לנויטרופילים בקפילרות של הריאות ויוצרים תמונה של בצקת ריאות הטיפול הינו תומך בלבד מוציאים את האדם שהתרים מרשימת התורמים
אילו 3 מצבים ידרשו מאיתנו להביא מנה רחוצה
- תגובות אלרגיות חוזרות
- אירוע אנאפילקטי אחד
- חסר של IgA
המטרה לנקות מלויקוציטים-חשוב באנשים שמקבלים הרבה דם / מועמדים להשתלה
מתי ניתן מנות דם מוקרנות
חולים מדוכאי חיסון
מהו ערך ההמוגלובין שמתחתיו נטפל
ערך מתחת ל-7. ההנחייה לשמור מעל 7
מהי הגישה למתן מנות דם לפני ניתוח אלקטיבי
בדיקה חודש-חודש וחצי לפני לאנמיה ומלאי ברזל וכל זה ואם צריך נטפל כדי שיגיעו במצב האופטמאלי לניתוח
**הסיכוי לקבל מנת דם ולהאריך זמן אשפוז עם ערכי המוגלובין בגבר נמוכים מ-13 ובנשים נמוכים מ-12 עולים משמעותית
מתי ניתן עירוי טסיות
רק כאשר הספירה מתחת ל-10 אלפים בהעדר דימום
**אם חיי הטסיות מסיבה מסוימת קצרים יותר- נטפל מערך של 20 אלף
מהו
Massive transfusion
למה עלול להוביל
כיצד נתמודד
כ-10 מנות דם ב-24 שעות.
יכול להוביל לקואגולואפתיה- מחסור בפקטורי קרישה שיוביל בעצמו לדימום
כיצד נתמודד- ניתן דם ביחס של 1:1:1 . כלומר על כל מנה מנת פלזמה + מנת טסיות
מהו התוצר הסופי של קסקדת הקרישה
פיברין
מהם החלבונים המווסת את מערכת הקרשיה
3
Tissue Factor pathway inhibitor- מעכב TF
anti-thrombin- הכי חזק, מעכב את טרומבין ופקטור 10
Protein C + S- עיכוב של פקטור 5 + 8
מהו הביטוי הקליני השכיח ביותר למצב שכל קרישיות יתר?
אילו שני תת קטגוריות יש לאותו מצב
מהי הסכנה הגדולה ביותר במצב הזה
DVT
- פרוקסימלי- מערב את הוריד הפופליטאלי ואת כלי הדם הפרוקסימאלים אליו
- דיסטלי- מערב כלי דם דיסטלית לוריד הפופליטאלי
- הסכנה PE
מהו
SVT
Saphenous vein thrombosis
מערב את הורידים השטחיים ברגלים ← מתנקז לוריד הפמורלי
מה ההבדל בין
Massive to Sub-massive PE
מהו הטיפול בכל אחד מהמצבים
Massive- המטופל לא יציב המודינאמית (סיסטולי < 90, ברדקרדיה < 40), טיפול טרומבוליזה
Sub-Massive- עומס משמעותי על חדר ימין / עדות לנקרוזיס כתוצאה מהעומס. נראה עלייה באנזימי לב או בהדמייה טיפול הפרין
מהי ההתוויה להמשך טיפול במדללי לדם לחולה עם
VTE )Venous thromboembolism)
עם גורמי סיכון וללא גורמי סיכון
בהסרת גורם הסיכון- הטיפול יהיה ל-3-6 חודשים
בהעדר גורם סיכון / לא ניתן להסירו- טיפול ממושך ככל הנראה לכל החיים
מהם 2 סיבוכים אפשריים של
Acute PE
Chronic Thromboembolism pulmonary hypertension- אם הקריש לא לגמרי התמוסס הלחץ הריאתי מוגבר, יכול להוביל לאי ספיקת לב ימין או קוצר נשימה בד”כ במאמץ. במצבים קיצוניים יבצעו ניתוח להוצאת הקריש
Post Phlebitis syndrome- התרחבות של הורידים ברגליים ואז השסתומים לא אפקטיביים ומוביל להצטברות דם ברגל ובצקת, מפריע לפעילות היומיומית ומקשה בהליכה
גורמי סיכון
VTE
3
גיל > 50
גלולות- בגלל אסטרוגן, פי 6 היום
טרומבופיליה- שינוי באחד / יותר מפקטורי הקרישה
- ירידה ברמת האנטי-טרומבין, או בחלבונים המעכבים (S+C),
- רמה מוגברת של הומוסציטאין- תוביל לקרישיות יתר גם בוורידים וגם בעורקים
- יצירת נוגדנים- המצב הנרכש היחידי, יצירת נוגדני לופוס או קרדיוליפין ומובילים לקרישיות יתר (נשים לרוב 20-40)
סרטן
הריון- רמות האסטרוגן שעולות, נראה עלייה בדי-דימר, בפרוטרומבין פרמגנט 1,2, וטרומבין אנטי-טרומבין קומפלקס
מהם הקריטיורנים לבירור נשים בעלות היסטוריה מיילדותית לא טובה לקרישיות יתר
- טרימסטר ראשון 3 הפלות ברצף (עד שבוע 12)
- טרימסטר שני 2 הפלות (13-24)
- טרימסטר שלישי- הפלה אחת
נשים כאלו נברר לקרישיות יתר
מהו הטיפול בנשים בהריון עם קרישיות יתר
נשים עם סיבוכים ווסקולרים / טרומבופיליה- נמליץ הפרין
נשים עם נוגדנים של אנטי-קרדיוליפין / אנטי-לופוס- נמליץ על אספירין
נשים עם סיבוכי היריון ווסקולרים ללא עדות בבדיקת דם- אין המלצה לטיפול למרות שחלק מהרופאים מטפלים