אנטיובטיקה למתחילים, מתקדתים ושימוש מושכל באנטיובטיקה, חיסונים, מניעת זיהומים Flashcards
לאיזה 4 קבוצות נחלק חיידקים
- גרם חיובי- סטפילוקוקסים אורוס, סטרפטוקוקים
- גרם שלילי- חיידקי מעי, פסאודומונס
- אנארובי
- Intracellular bugs- חיידקים תוך תאיים
מה רלוונטי לטיפול באבצס
- ניתוח לניקוז
- אנטיובטיקות כנגד חיידקים אנארוביים
מהו הטיפול האנטיובטי הראשון בסטאפ ארוס
MMSA
MRSA
MMSA- penicillin / cephalosporin 1st generation
MRSA- Vancomycin (less effective)
מהם האנטיביוטיקות היעילות לחיידקי גרם שליליים
- צפלוספורינים דור 3 +4
- קרבפנמים
- אמינוגליקוזידים
- Fluroquinolones
אילו חיידקי גרם חיוביים נוכל למצוא בבקטרמיה?
6- ומה מאפיין כל חיידק
- סטפ.ארוס
- קואוגולאז נגטיב סטפילוקוקי- אוהבים מסתמים תותבים (פחות בנרקומנים)
- וירדיאנס סטרפטוקוקי- הגיינה נמוכה, קשור למעמד סוציואקונומי
- GAS- חיידק טורף שאוכל רקמות, עושה דלקות גרון
- GBS- בעיקר מחלה של נשים בהריון
- אנתרוקוקים- אנדוקרדיטיס ולעיתים זיהום בדרכי השתן
מהי תופעת הלוואי הכי מסוכנת בתוצאה משימוש בביתא לקטמים (צפלוספורינים / פניצילין)
Type I allergic- יוביל לשוק אנאפילקטי, אם יקבל שוב פנצילין לרוב ימות
מהם 2 תופעות הלוואי של ונאקומיצין
נפרוטוקסיסיטי
אוטוטוקסיסיטי- בעיות באוזניים
מהו
Red man syndrome
ומתי יתרחש
קצב טפטוף מהיר של ואנקומיצין שגורם לאדם להיות ממש אדום **זוהי אינה אלרגיה
מהו החיידק הכי נפוץ בזיהום של דרכי השתן
UTI
E.coli
בעיקר בנשים ובעיקר בגלל המיקום האנטומי הקרוב
איזו תרופה אוראלית נוכל לתת לחיידק גרם שלילי
(זיהום בדרכי השתן בנשים)
Fluoroquinolones- יעליה מאוד וגם ניתנת דרך הפה
**אמינוגליקוזידים, קארבאפנמים , צפלוספורינים- אין דרך הפה
פניצלין + ביתא לקמטאז (ampicillin / piperacillin)- חלק דרך הפה אבל יעילות פחותה נגד גרם שליליים
מהם 2 היתרונות המרכזיים של
Fluoroquinolones
באיזה אוכלוסייה הייתה קונטרא- אינדיקציה
- מתן אוראלי
- ספיגה דרך כדורים = לעירוי 100% נספגת לכן אין יתרון למן עירוי
ילדים- בגלל נזק לסחוסים (פעם הייתה)
איזו תרופה מכסה כמעט את כל הגרם שליליים ומעולה לזיהום דרכי השתן
מהם 4 החסרונות שלה
אמינוגליקוזידים- מפונה בכליות ולכן מעולה לזיהום בדרכי השתן
חסרונות:
- מתן דרך הוריד
- נפרוטוקסיים- בשימוש ממושך. אנשים עם תפקוד ירוד של כליות קונטרא אינדיקציה יחסית
- פגיעה בשמיעה
- דורש ניטור כדי למנוע טוקסיות
מהי האופציה האחרונה בזיהום של דרכי השתן
קרבאפנמים- תותח כבד רחב טווח
פנצילין + ביתא לקטאמאז ← צפלוספורינים דור 3+4 ← קרבאפנמים
איזה סוג של ביתא לקטאם + לקטמאז אינהיביטור מכסה פסאודומונס
Tazocin - pipercillin + tazobactem
איזה דור של צפלוספוריניים מכסה פסאודומונס
דור רביעי
מה מאפיין פסאודומונס וזיהומים על ידו
מהו הטיפול האנטיובטי?
(5 אופציות)
**מהו הטיפול האמפירי
מתג גרם שלילי אירובי בלבד, מצוי בסביבה ולא בגוף זיהומים אופרטוניסטים - בעיקר נוקוזומאלים / במדוכאי חיסון
טיפול
- טאזוצין (פיפרצילין+ בטא-לקטאמאז)- הטיפול האמפירי
- צפלוספורינים דור 4 &3
- קרבפנמים- חוץ מארתאפנם
- אמינוגליקוזידים
- פלואורוקינולונים- אפשר לתת גם דרך הפה (הידד!)
מהי הגישה בטיפול אנטיביוטי
דה-אקסלציה
מתן טיפול אמפירי ואז צמצום לאנטיביוטיקה הכי פחות רחבת טווח בהתאם לטבלת רגישויות
**אם יש צנתר נטה להוציא במיוחד עם מדובר בחיידק עם נטייה להידבק לגופים זרים
על איזה חיידקים נחשוב, טיפול
רואים אבצס, עבר טיפול שיניים לכן חיידקי הלוע (HACEK)
צפלוספורינים דור 3- כיסוי לסטרפטוקוקים + גרם שליליים
מתרונידזול- לאנארוביים
שתיהן עוברות מעולה את מחסום דם מח וצריך לקחת את זה בחשבון
מהו הממצא, ועל פי מה מתבססת האבחנה
ריקציה- חיידק תוך תאי
האבחנה קלינית לחלוטין
מהם התרופות לחיידקים תוך תאיים
- Doxycycline - טטראציקלינים
- מאקרולידים- אזיתרומיצין
- פלורוקינולונים
מהו טיפול הבחירה בריקציה ומה צריך לקחת בחשבון בטיפול הזה
Doxycycline
מתחת לגיל 8 צובע שיניים בשחור לכן נעדיף לא לתת אלא אם כן מצב מסכן חיים, נשקול
באיזו תרופה לגרם שליליים נשתמש כשיש עמידות לאנטיובטיקה ברמת הקרבאפאנם
קוליסטין
מהו
NNT
(number to treat)
של אנטיביוטיקה
6!!
הכי נמוך משמעותית - המשמעות היא שצריך לטפל בשישה אנשים כדי למנוע מקרה של מוות אחד
מדוע משנות ה-90 אין פיתוח של אנטיובטיקות חדשות
- אין מנגנונים חדשים
- פיתוח מהיר של עמידות
איזה אנטיביוטיקה עונה על כל קטגוריות הקטלוג של אנטיובטיקות
מולקולה חדשה, מנגנון חדש, מטרה חדשה, קרוס-ריאקטייביות
Fab1 inhibitor
אילו 3 משפחות של חיידקים מהווים את הבעיות העיקריות בארץ (גרם שליליים)
אנטרובקטריה + אצינובקטר - עמידים לקרבפאנמים
ESBL )extended spectrum β-lactamase producing Enterobacteriaceae) - עמידים לפנצילינים הפשוטים ולצפלוספורינים, המציאות בבתי החולים. מהווים גם בעיה בקהילה (זיהומים בדרכי השתן וכדומה דורשים היום אשפוזים)
מה המשפיע הדומיננטי על תהליך ההחלטה לטיפול אנטיביוטי
המחיר האקולוגי- המחיר של עמידות לפרט (הסיכוי שיהפוך נשא לחיידקים עמידים) המחיר לסביבה- העברת חיידקים עמידים לסביבת המטופל
לרוב היתרון במתן אנטיובטיקה עולה על החסרונות
מהי קולוניזציה של חיידקים ומהי הגישה הטיפולית
קולוניזציה- רק התיישבות של חיידקים מבלי לחולל מחלה **מאוד שכיח בחולים מונשמים.
לא מטפלים כי אין יתרון לטיפול לעומת החסרונות של הסיכון לת.לוואי, מחיר אקולוגי, עלויות וכדומה
אדם שמרותק למיטה עם ספסיס (נניח קשיש ללא איכות חיים), למרות שניתן לתת טיפול מציל חיים האיכות ירודה וזה לא ישתנה. איך נטפל במצב זה?
המחיר גבוה יותר מהטיפול ככל הנראה- לכן נעשה פשרות, נחכה מעט, נוציא קתטר אם צריך,ניתן תרופות פחות יעילות
על מה נקפיד ב3 הבידודים:
בידוד מגע
בידוד אוויר
בידוד טיפתי
בידוד מגע- הכי שכיח, חלוק, כפפות והגיינת ידיים, שלט על הדלת וידון סגול. נקבץ חולים עם אותו זיהום
בידוד אוויר- אירוסולים, חדר עם לחץ אוויר שלילי. שימוש במסכמת N95, הכי מחמיר
בידוד טיפתי- מתחת ל-1 מטר נשתמש במסיכה כירורגית, חדר לבד עם חלון וסגירת דלת
מהו מודל 5 הרגעים ע”י
WHO
מודל שאומר מתי לשטוף ידיים בבית חולים:
- לפני מגע בחולה
- לפני פעולה א-ספטית
- לאחר מגע בסביבת החולה
- לאחר מגע בחולה
- לאחר פעולה עם סיכון לחשיפה לנוזלי גוף
באיזה שלבים של טכניקת הגיינת ידיים משתמשים היום
1,5,6
כף יד, אגודלים ואזור ציפורניים
למה הוביל
Hawthorne effect
השהתרחש במחלקת הקורונ
הכנסת מצלמות שמתצפתות שהובילו לשיפור בביצועים של שמירת הגיינה כללית רק מפני שמתצפתים ←
מהם הסיבה להידבקות בקלוסטרידיום דפיצילי?
שימוש באנטיובטיקות-
Clindamycin + Ampicillin, Cephalosporins 2&3, Fluroquinolones
זיהום שקשור בשימוש באנטיובטיקה בטווח של חודשיים לפני התפתחות זיהום
מיהי האוכלוסייה המאופיינת בקולניזציה ונשאות גבוהה של קלוסטירדיום דפיצלי
ילדים עד גיל 2 , לכן לא נבדוק למחלה קלינית כי יש סיכוי גבוה לנשאות
נשאות א-סימפטומטית בצואה ביילודים נפוצה
מהי התכונה הייחודית של קלוסטירדיום דפיצילי
היכולת לייצר נבגים
אילו 3 אירועים מובילים להיווצרות של מחלה קלינית עם קלוסטרידיום דפיציל
- חשיפה לאנטיובטיקה
- חשיפה לספורות של החיידק- לרוב בבתי חולים
- הדבקות בזן טוקסוגני- אם זן לא טוקסי ניהיה נשאים, בזן טוקסי או נשאות / מחלה בהתאם למצב החיצוני
כנגד איזה חלק של קלוסטירדיום מפתחים נוגדנים ומה המשמעות
Toxin A
מפתחים נוגדנים ולכן גם אם נדבקים בחיידק טוקסוגני הסבירות לפתח מחלה פוחת בזכות ה-IgG
מהי ההתייצגות הכי שכיחה של קלוסטירדיום ומה יוביל אותי לחשוב על אבחנות אחרות
שלשול הכי שכיח
דם בצואה- לא אופייני
שלשול דמי = לחפש סיבות אחרות שפחות קשורות לקולוסטירדיום
שילוב של
A dynamic ileus & unexplained leukocytosis (15-20 אלף)
יוביל אותי לאיזה כיוון של אבחנה
קלוסטרידיום דפיצילי
איליוס א-דינאמי- סוג של שיתוק של המעי, במצב הזה גם לא נראה שלשול. יכול להתייצג עם בטן אקוטית
נטפל ישר בחשד ולא נחכה לתשובות מעבדה
**בכל בטן חריפה אבחנה מבדלת תיהיה קלוסטירדיום באנשים שקיבלו אנטיובטיקה בטווח של חודשיים
אילו 2 מאפיינים דרושים לאבחנה של קלוסטרידיום דפיציל
מהו הטיפול ומתי נתחיל לטפל
- אבחנה קלינית- שלשול מעל 3 יציאות ביום מעל יומיים ללא סיבה ידועהA/ B או הדמייה של פאסואדוממברנות בקולונסקופיה
- אבחנה מעבדתית- איתור של טוקסין בצואה
בשלשול ללא הסבר אחר- מתן טיפול אמפירי לקלוסטירדיום ללא המתנה לתשובה מהמעבדה,
למי נבצע אנדוסקופיה בחשד לקלוסטרידיום ומה נחפש
מטופלים משלשלים עם תרבית חיובית לטוקסין של קלוסטרידיום
נחפש פסואודו ממברנות- מוקוזה פריכה ומסכנת את החולה בפרפורציה של המעי, אם רואים סוגר אבחנה
מהו הטיפול במחלה סוערת של קלוסטירדיום דפיציל
טיפול משולב
וונקומיצין- זודה / פומי
מתרודינאזול - IV
אם אין תגובה לטיפול- הסרת מעי גס **לפני שרמות הלקטאט מגיעות ל-5
מהם 3 השלבים שמאפיינים חולי בקורונה
- Stage I- Early infection- הרגשה רעה, חום
- Stage II- pulmonary phase- שיעול, קוצר נשימה מפה יש שני אפשרויות, המשך לשלב 3 או החלמה
- Stage III- hyperinflammation phase- לאחר 7-10 ימים, לרוב השלב בו מגיעים לביה”ח
אדם עם PCR חיובי לא בהכרח מדבק
מהם סיבוכים אפשריים של קורונה
5
- Happy hypoxemia- אנשים לא מודעים להיפוקסמיה שלהם, ייחודי לקורונה. צריך מדידה אובייקטיבית של סטרוציה ולא מספיקה פה אנמנזה טיפוסית
- DVT/ PE
- דימומים
- אי ספיקת כליות, פגיעה לבבית (מאפיינת יותר ילדים)
- פניאומוטורקס
איזה טיפול לקורונה עובד על חולים לא קשים ואיזה עובר על חולים קשים, מה נוכל להציע לחולים עם סיכון גבוהה להסתבך
- חולים לא קשים- ניתן טיפול אנטי-ויראלי
- חולים קשים- סטרואידים, אין תועלת לתרופה אנטי-וראלית
- חולים עם סיכון גבוהה- נוגדנים מפלזמה של מחלימים
מהו
The recovery trail
מחקר המוני מתמשך הכולל 10 תרופות לקורונה בעל 3 מאפיינים:
רנדומלי, אדאפטיבי (מוציאים ומכניסים תרופות בהתאם ליעילות שלהם) , גם הרופא וגם המטופל יודעים מה מקבלים ואןי פלסבו
מהם התחליפים האפשריים להנשמה של חולי קורונה
3
- Non-invasive high flow ventilation- משקפי חמצן בזרימה חזקה עם לחות, הזרימה חזקה מגיע את לריאות ומחליף הנשמה ברוב המקרים
- Prone positioning- הנשמה שהחולה שוכב על הבטן , משפר את יכולת ההנשמה מבלי לחבר לאקמו (היום גם נותנים לחולים לא מונשמים לשכב על הבטן)
- Helmet non invasive ventilation- חוסך צורה בהרדמה
לפי מה מחולקות הנחיות הטיפול בחולי קורונה
- חולה בבית- בסיכון גבוהה / ללא סיכון גבוה
- חולה מאושפז- מצב קל / מצב קשה/ סיכון גבוה להסתבך
מדוע מקבלים חיסון לשפעת כל שנה:
כיצד שפעת מועברת
Antigenic Drift- מוטציות קטנות גורמות לנוגדנים להיות פחות יעילים
Antigenic shift- קומבינציה חדשה של סרוטיפים, הוירוס הופך למשהו חדש
הסרוטיפים
HA ,NA המאגלוטינין + נוריאמינידאז
שפעת מועברת דרך ציפורים ואופן ההדבקה היא נשימתית טיפתית
כיצד נאבחן שפעת
- לפי עונת השנה- קיץ אין
- קליניקה
- הדמייה- לא מספיק לאבחנה
- סרולוגיה- כלי טוב למעקב אך לא לאבחנה
- תרבית ויראלית- לוקח שבוע
- PCR- מאבחנת תוך חצי שעה נעשה רק למי שעומד להתאפשז במיון
מהו הטיפול בשפעת ומתי ניתן
Neuraminidase inhibitor- חוסם אותו וכך הוירוס לא יכול לצאת מהתא אחרי שהתרבה * סיומת ויר
חייבים להתחיל טיפול מוקדם במיוחד בחולים עם סיכון גבוהה לסיבוכים, מאושפזים או עם מחלה קשה
איך נדע איזה חיסון שפעת להכין ומה תמיד יכלול
ומהו המינון שניתן
נכין לפי הזנים שהיו בדרום אמריקה ואוסטרליה (השפעת נודדת ממהחצי הצפוני לדרומי וחזרה)
כל חיסון מכיל בנוסף חיסון לשפעת החזירים וכולל 4 זנים
2A (H1N1, H3N2), 2B.
מינון
מגיל חצי שנה עד 65- מנה אחת (בפעם הראשונה /כשלא ידעו אם קיבל עוד מנה 2 מנות בשביל בוסטר)
מעל גיל 65- מינון פי 4
מי הם האוכלוסיות בסיכון לשפעת
5
- ילדים < גיל 5
- מבוגרים > 65
- נשים בהריון
- עובדי בריאות
- מדוכאי חיסון
מתי נכון להתחסן לשפעת
בגל שרמת הנוגדנים יורדת תוך 4 חודשים והמחלה מתחילה לרוב בדצמבר בארץ ← עדיף לתת בנובמבר עד אמצע-סוף דצמבר
מהי קונטרא-אינדיקציה
Flumist
מה היתרון בתרסיס
חיסון חי מוחלש בתרסיס לאף- לא ניתן לנשים בהריון, מדוכאי חיסון,אסתמה. ייעודי בעיקר לגילאים 2-12 אל נית לתת עד גיל 49
יתרון- מייצר נוגדנים מסוג IgA
מדמה הדבקה דרך האף
, איזה אוכלוסיית מטיילים עם הסיכון הגבוה למלריה ומדוע מתים ממלריה מי בסיכון ועל מה מבוסס הטיפול
הסיכון פי 200 במטיילים בסאב סהרה
מוות ממלריה- בעיקר בגלל פלסמודיום פלמיפבו
מי ימות ממלריה- ילדים, אוכלוסייה שהיא לא חשופה למחלה (עובדים זרים, מטיילים ישראלים) ההתקף המסוכן ביותר הינו הראשון לכן מי שמתן בעיקר באפריקה הם תינוקות
**המטייל הישראלי כמו תינוק כי לא נחשף למלריה
אדם שלא נחשף בכלל /עבר זמן רב מחשיפה יכול למות מהמחלה = השוואה לתינוק האפריקאי
הטיפול מבוסס על עשבים סיניים - ארתסילין
איזו מחלה אנדמית בהודו ונפאל מי המחולל ומהי דרך ההדבקה, מהו הטיפול
Typhoid fever
Salmonella Typhi
הדבקה פקו-אוראלית
טיפול- צפלוספורין + אזיתרומיצין **גילו בזכות החבר’ה בבית חבד זה היה תצפית ואז בדקו בניסוי מבוקר בנאפלים
מהו
EBSL
Extended spectrum beta lactamase
בטא-לקטאמאז עם עמידות לפנצילינים וצפלוספורינים בגרם שליליים
טיפל- שילוב של בטאם לקטם + בטא-לאקטמאז אינהיביטור (אוגמנטין) או קרבאפנמים
איזה זיהום מנינגיאלי שכיח במדוכאי חיסון ומהי הגישה לביצוע ניקור מותני
ליסטריה- נכסה ע”י אמפצילין
חולה מדוכא חיסון צריך לעבור סיטי לפני ניקור
בריצלוזיס
מיהו המחולל בארץ
דרכי העברה
התייצגות קלינית שכיחה
Brucella melitensis- גרם שילילי, תוך תאי אירובי
חלב עזים לא מפוסטר- הכי שכיח
התייצגות שכיחה- חום,הזעות לילה
בריצלוזיס
מיהו המחולל בארץ
דרכי העברה
התייצגות קלינית שכיחה
Brucella melitensis- גרם שילילי, תוך תאי אירובי
חלב עזים לא מפוסטר- הכי שכיח
התייצגות שכיחה- חום,הזעות לילה
אלו מערכות מעורבות בסיבוכים של בריצלה
- סיבוכים במערכת השלד
- סיבוכים במע’ השתן והמין (בנשים לידות מוקדמות / הפלות חוזרות)
- מע’ עצבים
- אנדוקרדיטיס (ממש נדיר)
על מה מסתמכת האבחנה של ברצילוזיס
קליניקה- לא ספציפית תסמינים דמויי שפעת אם אופציה לסיבוכים
אפידמיולוגיה- קשה לשחזר בגלל תקופת אינקובאציה ארוכה (1-4 שבועות) אך מגע עם חיות משק / חלב לא מפוסטר יכול להכווין **אוכלוסיה ערבית מאוד אנדמית בארץ
מיקרוביולוגיה:
- תרביות- צומח בתרביות דם או תרביות ממח העצם (אם תרבית דם שלילית)
- Rose Bengal Ab- טפטוף סרום של החולה ובדיקה האם יש אגלוטינציה
- אם חיובי עושים טיטר נוגדנים אם יש 1:160 יש אבחנה
מהו הטיפול וזמן הטיפול בבריצלוזיס
שילוב של 2 תרופות במינימום 6 שבועות
- Doxycycline
- Aminoglycosides 1-2 weeks / Rifampin whole threapy
קו ראשון יהיה דוקסיציקלין + אמניגליקוזיד
חוסר הענות לטיפול יוביל להישנות
כיצד נמנע ברוצלוזיס
3 דרכי מניעה מרכזיים
- חיסון של בע”ח (לאדם אין חיסון)
- לא לצרוך מוצרי חלב לא מפוסטרים
- הגיינה בטיפול בבע”ח
Q-Fever
מחולל, דרך העברה
Coxiella burnetii- תוך תאי גרם שלילי
דרך העברה- נשימה ואירוסולים, מאוד מדבקת
ספורה אחת מספיקה כדי להדביק אדם
או נעים עם ספורות / מגע עם בע”ח
מהי מהלך המחלה של
Q-Fever
חשיפה ← 50% מהמקרים יעברו למצב כרוני
חשיפה ← אחרי 2-5 שבועות 50% יפתחו מחלה אקוטית כאשר מעטים מהם ימשיכו למחלה כרונית
מחלה אקוטית טריאדה- מחלה דמוית שפעת, פניאומוניה, הפטיטיס **לזכור
מחלה כרונית- סיבוכים עיקריים וסקוליטיס ואנדוקרדיטיס (אנשים בסיכון- מתסמים תותביים, אבנורמליות ווסקולרית, מדוכאי חיסון, הריון, מבוגרים)
כיצד נאבחן קוקסיאלה ברנוטי
Q-fever
ומהו הטיפול
בדיקת סרולוגיה ספציפית לחיידק
Phase I Ab > 800
** החיידק לא צומח בדם
טיפול במחלה אקוטית
דוקסיציקלין לשבועיים
טיפול במחלה כרונית
דוקסיצילין + הידרוקסיכלורוקווין לשנה שנתיים
איזו תרופה קו ראשון בנויתרופאני עם חשד לספסיס מפסאודומונס
טאזוצין (פיפרצילין + טאזובקטאם) + אמינוגליקוזידים **ניתן את האמינוגליקוזידים עד קבלת רגישויות
בתמונה- נגע שחור נקרוטי עם גבול אדום מסביב- איכתימיה מופע עורי של בעיקר של פסאודומונס
אם יש מוקוזיטיס חמור- נוסיף וואנקומיצין לכיסוי גרם חיוביים שעמידים לפנצילין
כיצד נגדיר חום נויטרופאני
מדידה בודדת של 38.3 / 38 במדידות חוזרות על פני שעה
נויטרופאניה < 1000 נויטרופילים, חמורה מתחת ל-500
לאחר בירור חייבים להתחיל אנטיובטיקה ללא קשר לתמונה הקלינית (שלרוב תיהיה דלה) של המטופל
אילו בדיקות כן נעשה ולא נעשה בחולה נויטרופאני עם חום
- פריחה עורית, בדיקת ריריות (מוקוזיטיס)
- לא עושים בדיקה רקטלית- יכולים לפגוע ברירית ולהוביל לזיהום לחיידקי צואה
- בדיקת ליין מרכזי- בחולים כימותרפיים
- צילום חזה- לרוב כדי שיהיה בייסליין
- תרביות דם- לפחות 2 וממקומות שונים
מהו הכיסוי האנטיובטי שנשאף אליו בחולה עם חום נויטרופאני
כיצד נתחיל לטפל
כמה זמן נמשך הטיפול
כיסוי גרם שלילי + פסואודומונס וגרם חיובי
IV, ASAP, Empirical Broad spectrum
**וונקומיצין לא קו ראשון רק במצבים מסוימים (מרסה)- לא יציב המודניאמית שוק ספטי
מבחינת כיסוי אנטיובטי חולה בסיכון גבוה ונמוך הוא זהה. פשוט את החולה בסיכון גבוהה מאשפזים ואת החולה בסיכון נמוך לא
משך הטיפול- בד”כ שהחום יורד והנוטרופילים עולים מעל 500
בהינתן הצילומים הבאים בחולה נוטירופאני עם חום וכאבי בטן למה יחשיד אותנו
Thyphlitis
דלקת של האזור איליו-צקלי. לרוב ע”י חיידים אירובים ספציפית קלוסטרידיום ספטיציום
טיפול- אנטיובטיקה רחבת טווח + תכישרים אנטי-פטרייתים לא נכניס לניתוח
מתי נחשוד בפטריה בחולה נויתרופאני עם חום
טיפול אנטיביוטי רחב טווח למשך 4-7 ימים ועדיין יש חום.
מתחילים טיפול אמפירי לפטריות + בירור
