שיעור 1 - הפרעות חרדה

Question 1

Anxiety Disorders - הפרעות חרדה

Answer 1

הפרעות חרדה כוללות הפרעות שונות כגון

1) הפרעת חרדה כללית
Generalized Anxiety Disorder - GAD

2) הפרעת פאניקה
Panic Disorder

3) אגורפוביה

4) פוביה ספציפית
Specific Phobia

5) חרדה חברתית
Social Anxiety Disorder/ Social Phobia

Question 2

OCD ו-PTSD

Answer 2

ב-די.אס.אמ 4 נכללו גם הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית והפרעה פוסט-טראומטית אך הם הוצאו ב-די.אס.אמ 5

בשתי ההפרעות יש הרבה חרדה. בשנים האחרונות הגיעו למסקנה שחרדה היא לא בהכרח המאפיין OCD-העיקרי ב

השאירו בהפרעות חרדה רק את ההפרעות שבמרכזן חרדה, פרויד קורא לזה נוירוזה

Question 3

פחד וחרדה

Answer 3

מאפיין משותף להפרעות חרדה: חרדה או פחד(לא ברור עד כמה פחד וחרדה שונים אחד מהשני, אין הסכמה גורפת)

• פחד: תגובה לסכנה מיידית וממשית (איום מוגדר, ברור ואמיתי)
• חרדה: חשש/דאגה מאירועים עתידיים, רגש כללי של חשש - איום עמום או פוטנציאלי

Question 4

פחד

Answer 4

רגש נורמאלי המופיע במצבים רבים בחיי היומיום

לדוגמא להיכנס לחצר הבית של מישהו ואז לגלות כי כלב גדול ואימתני חושף שיניים ורץ לקראתך

Question 5

ארבע אלמנטים של תגובת פחד

Answer 5

1) אפקטיבי (רגשי)- תחושת בהלה, בעתה, פאניקה.
2) קוגניטיבי (מחשבתי)- אתה מעריך שאתה הולך להיפגע מאיום ספציפי שהולך לפגוע בך
3) סומטי (גופני)- שינויים פנימיים וחיצוניים,פייט אור פלייט- שינוי חיצוני- שינוי בצבע עור, שינוי במידת ההזעה, דברים שניתן לראות. זה נובע מהתגובות הפנימיות- פייט אור פלייט, “סערה של המערכת הסימפטית”. כולל קצב לב מוגבר, מובילים יותר חמצן, מופרש אדרנלין לזרם הדם וכו’.
4) ביהביורלי (התנהגותי)- פעולות שנוקטים בתגובה- לברוח, להימנע, להילחם.

Question 6

חרדה לעומת פחד

Answer 6

חרדה דומה, אך ישנם הבדלים:
1) הבדל קוגניטיבי- מחשבות דיפוזיות ולא ספציפיות: פחד מערב אובייקט או מצב ספציפי ממשי. למשל פוביה ספציפית יותר מאופיינת בפחד, נוכחות נחש למשל תעורר פחד. בחרדה, המצב או האירוע המסוכן הוא רק פוטנציאלי, אז גם הקוגניציות הן שונות, מפוזרות, לא מוגדרות. אני מרגיש שמשהו רע הולך לקרות.

2) הבדל רגשי- אוסף מורכב של רגשות שליליים. חרדה היא שילוב של רגשות לא נעימים, מצב רוח שלילי, דאגה, עיסוק בעצמי, חוסר יכולת לצפות את העתיד.

3) הבדל התנהגותי- ללא איום ספציפי אין ממה
לברוח/להימנע, יש מנגנוני התמודדות חלופיים כגון
hyper- vigilance
אין משהו ספציפי שאפשר לברוח/להימנע ממנו. לכן- אין את ההפעלה של מערכת פייט אור פלייט. אנשים אלו ינסו להימנע ממצבים שיש להם פוטנציאל להיות מאיימים/שליליים, אך זה לא דחף מיידי לברוח כשאתה רואה משהו. מכיוון שיש חרדה לגביי מה עלול לקרות, יש כל מיני דברים גופניים שקורים אך המנגנונים הם שונים (דריכות יתר למשל- מחפשים רמזים בסביבה. מתח שריר גבוה, הכל מכווץ).

Question 7

הפרעות הקשורות בפחד

Answer 7

פוביות ספציפיות
פוביות מאופיינות בתגובת פחד. פחד לאובייקט, מצב מסוים אשר לא מתאים פרופורציונלית למצב. פחד ממוקד, לא-פרופורציונלי, מאובייקט או סיטואציה ספציפיים, המלווה בבריחה/הימנעות. מי שסובל מפוביה יעשה הכל כדי להימנע מלהיתקל במצב/אובייקט. לפוביות יכולות להיות השלכות שליליות על האדם, תלוי בעד כמה האובייקט נמצא בסביבה.

Question 8

הפרעות הקשורות בחרדה (אין אירוע/אובייקט ספציפי)-

Answer 8

הפרעת פאניקה
התקפים חוזרים של חרדה אינטנסיבית ותחושה שאתה הולך להשתגע/למות. יכול להימשך בין כמה דקות לחצי שעה, יש אנשים שמקבילים את זה לתחושה של לקבל התקף לב.

הפרעת חרדה כללית
דאגת-יתר בלתי-נשלטת וללא הרף, חשש תמידי מהגרוע ביותר. תמיד מדמיינים את התרחיש הגרוע ביותר לכל דבר. לדוג’- אישה מבוגרת, הבת הנשואה שלה נוסעת מדי פעם לחיפה. בכל פעם שהם נוסעים היא כל היום פוחדת שתהיה תאונה. תהיה מודאגת עד שיחזרו הביתה, מכריחה את הבת להתקשר שלוש פעמים ביום לדווח שהכל בסדר, אך היא עושה את זה בכל זאת.

Question 9

specific phobia - פוביה ספציפית

Answer 9

פוביה- הגדרה= פחד עקבי ולא פרופורציונלי מאובייקט/מצב ספציפי, שאין בו סכנה (או שיש ממש מעט), המלווה בתגובת הימנעות ממנו.

Question 10

DSM-V -קריטריונים לפוביה ספצפית על פי ה

Answer 10

1) תגובת פחד או חרדה לאובייקט או למצב הספציפי.
הרבה אנשים מדווחים שהרגש שמתעורר בהם הוא גועל ולא פחד (נגעלים כל כך שמפחדים להתקרב לזה).

2) זה לא פעם כן ופעם לא. תמיד מגיבים בפחד ובחרדה לאובייקט. זה יכול להתבטא כמו התקפת פאניקה אך זה ספציפי לאובייקט ממנו מפחדים.
3) בעקבות הפחד הרב, אנשים נמנעים מהמצב/אובייקט הפובי. אם לא תהיה ברירה- אדם יהיה במצוקה רבה אם יצטרך להיות במצב זה.

הימנעות חשובה במיוחד על מנת להבחין בין חרדה “נורמלית” ופוביה- למשל- אם אדם חושש מטיסות ולא אוהב לטוס אך הוא בכל זאת עושה זאת בשביל העבודה אז זה לא פוביה.
לעומת זאת- אם הוא הולך לבוס ואומר לו שאת החלק הזה של התפקיד יעבירו למישהו אחר, אז זה כבר פגיעה בתפקוד וכאן יכולה להיות פוביה.

4) ,הפחד חייב להיות מוגזם, חסר פרופורציה ביחס לאיום הממשי, לא חייב שהאדם יכיר בכך, יכול להיות שרק המטפל. אם זה בגלל הקשר חברתי תרבותי זה לא ייחשב בהכרח חסר פרופורציה.
5) הפחד/חרדה/המנעות חייבת להימשך לפחות 6 חודשים
6) הסימפטומים גורמים לפגיעה בתפקוד
7) שלילת הפרעות אחרות

Question 11

5 סוגי פוביות

specifires

Answer 11

1) חיות ספציפיות- נחשים, כלבים, ציפורים וכו
2) תופעות בטבע- חושך, גבהים, מים- יכול להיות לכלוך, גבהים, רוח, סערות
3) דם, זריקות, פציעה- מחטים, הליכים רפואיים חודרניים
4) מצבים ספציפיים- מטוסים, מעליות, גשרים, מקומות סגורים
5) פוביות אחרות: מוות ומחלות (נוסופוביה), חנק, הקאה. לילדים יש לפעמים פוביה מרעשים חזקים, מליצנים וכו’.

Question 12

אגורפוביה

Answer 12

פחד מלהיות ממקומות סגורים. פוביה חברתית- אבחנה בפני עצמה.

Question 13

Emetophobia

אמטופוביה

Answer 13

פחד לא הגיוני מפני הקאה (גם כאן תת קטגוריות- הקאה בציבור, או להיות עד להקאה, לראות קיא, פחד מבחילה, וכו’)

אחת הפוביות הנפוצות בעולם

ייתכן כי נקשר לפחד מאיבוד שליטה, גועל, אולי התניה אבולוציונית בין סכנה להקאה.

Question 14

Tokophobia

טוקופוביה

Answer 14

פחד מלידה- נשים אשר מפחדות להגיע למצב של לידה, גם כאן מדובר על פחד לא רציונלי.

המושג משנת 2000

ביטויים אפשריים: סיוטים, התקפי פניקה בהקשר ללידה, הימנעות מכניסה להיריון, העדפת ניתוח קיסרי על לידה וגינלית בלי שיש לכך סיבה רפואית.

טוקופוביה ראשונית לעומת שניונית. ראשונית- מתחיל מגיל צעיר, לפני לידות, יכול להיות בגיל ההתבגרות. במקרים הללו אנו יודעים לסביר מאיפה הגיעה, למשל אירוע טראומטי שאישה הייתה עדה אליו. שניונית- מתפתח לאחר לידה טראומטית של האישה עצמה.

ייתכן כי קשור לפחד מכאב/איבוד שליטה/ שינויים בגוף.

Question 15

שכיחות פוביות

Answer 15

1) שכיחות מסוג lifetime – 12% (ארה”ב)
2) פוביה שמרתקת את האדם לביתו – 1% מהאוכלוסייה הבוגרת
3) לרוב מתחיל בילדות אך לא בהכרח, יכולות להתחיל בבגרות בעקבות מקרה טראומטי (למשל- לשמוע שמישהו שנאכל ע”י תנין בזמן ששט בסירה ואז לפתח פוביה).
4) נפוץ יותר בקרב נשים (אם כי היחס שונה בסוגים שונים). למשל- פוביות מחיות ספציפיות- 95% נשים.

Question 16

אטיולוגיה של פוביות

Answer 16

שלושה סוגי תיאוריות שמסבירות התפתחות של פוביות:

1) תיאוריות פסיכו-דינמיות
2) תיאוריות של למידה התנהגותית או חברתית
3) תיאוריות ביולוגיות-אבולוציוניות

Question 17

תיאוריה פסיכו-דינמית על פוביות

Answer 17

1) פוביות נוצרות כאשר לאדם יש דחפים קונפליקטואליים שהודחקו.
2) פרויד קישר זאת לתסביך אדיפלי לא פתור. בתסביך האדיפלי, לילד יש דחפים מיניים כלפי ההורה מהמין השני, ודחפים תוקפניים ופחד כלפי ההורה מאותו המין. הדחפים מאוד מאיימים וקשה לקבלם, ולפי התיאוריה הם מודחקים.
3) הדחקה איננה יעילה ב-100%- ישנה אנרגיה נפשית שקשורה לדחפים ולפחדים, אתה לא באמת מצליח להדחיק, ישנה אנרגיה נפשית שעדיין פעילה והיא תבוא לידי ביטוי בכל מיני דרכים אחרות. זה אומר שתצטרך להשקיע המון אנרגיה בהרבה מנגנוני הגנה.
4) אחד מהמנגנונים להתמודדות עשוי להיות התקה (כלפי אובייקט פחות רלוונטי אך סימבולי)- האדם מתיק את האנרגיה הנפשית, את הדחפים הקונפליקטואליים, את הפחד, לאובייקט אחר שהוא ניטרלי ולא קשור. זה לא אובייקט שהוא לגמרי חסר משמעות, יש קשר סימבולי בינו לבין האובייקט ממנו מתיקים את הפחד.
5) המקרה של האנס: פוביה מסוסים. פרויד טען שהוא טען את הרגשות המיניים שלו כלפיי אימו, הוא הדחיק את החשש מהאב והתיק זאת לסוסים. זה מאפשר לילד לפתור את הקונפליקט והוא לא צריך לשנוא עכשיו את אביו, כי במצב הרגיל הילד הוא גם אוהב וגם שונא וזהו מצב בלתי נסבל. קל יותר להימנע מסוסים מאשר מהאבא. לפי התיאוריה- לפוביה יש משמעות, קשר סימבולי, משהו שעומד מאחורי הדברים.
6) תיאוריה לא-פרסימונית/חסכונית- כלומר, ניתן להסביר זאת ע”י משהו יותר פשוט..
7) אין עדות לנכונותה או ליעילות הטיפול הפסיכודינמי בפוביות- לא משהו שנבדק במחקרים.

Question 18

הסברים התנהגותיים לפוביות;

Answer 18

1) פוביה מתפתחת כתוצאה מקישור, התניה קלאסית: אסוציאציה בין אובייקט ניטרלי לחוויה שלילית . פחד ופוביות נוצרים כאשר אובייקט ניטרלי מופיע בו זמנית יחד עם משהו טראומטי או מאוד רע, ומכך מתחילים לפחד מהאובייקט הניטרלי.
2) המקרה של “אלברט הקטן” : פוביה “יזומה” מחולדות + הכללה. אלברט היה נבדק בניסוי חלוצי של התיאוריה ההתנהגותית. הצליחו לייצר פוביה אצל אלברט בן 11 חודשים. שמו חולדה לבנה, וכל פעם שבא לגעת בחולדה, היכו במוט מתכת מעל ראשו ומהר מאוד הוא פיתח פוביה מחולדות. אלברט עשה גם הכללה- הכליל את הפוביה גם לצורים פרוותיים אחרים. החוקרים רצו לעשות התניית נגד ובסוף לא הצליחו להפוך את השפעת הניסוי.
3) בפוביות ספונטניות, החוויה השלילית יכולה אף להיות חד-פעמית, מספיק מקרה אחד, אסוציאציה שתקרה פעם אחת.

Question 19

Vicarious conditioning התניה דרך צפייה

Answer 19

צפייה באדם אחר מגיב בפחד לאובייקט יכולה לגרום לפוביה.

Vicarious / observational conditioning

לדוג’- ילד שרואה חיה לא מוכרת ובאותו הזמן המבוגר מגיב בתגובת פחד, הילד לומד להגיב בפחד.

Question 20

הבדלים אינדיווידואליים בלמידה

Answer 20

מדוע אדם אחד יפתח פוביה ואחר לא? אנשים עוברים המון טראומות. מדוע לא כל אדם שננשך מפתח פוביה מכלבים?

חוויות חיוביות קודמות כגורמי חוסן- אם יהיו לי כלבים כל חיי והרבה חוויות חיוביות, יש פחות סיכוי שאפתח פוביה מכלבים.

דוגמא: מחקר של מינקה ועמיתיה על פעוטות עם הורה פובי לעכבישים. הפעוט ראה את ההורה מגיב לעכבישים. אם הילד ראה קודם את ההורה שלא פוחד מעכבישים מגיב ולאחר מכן את ההורה הפובי מגיב, היה להם חוסן מכך שראו את ההורה הלא פובי מגיב קודם.

חוויות חיים כגורמי סיכון: כשבעבר טראומות מינוריות- אם למשל כל החיים קצת פחדתי מכלבים, היו מעט מצבים שנתקלתי בחוויות לא נעימות אך הן לא היו מספיק חמורות כדי שאפתח פוביה, אבל ברגע שיהיה משהו טראומטי, למשל שננשכתי ע”י כלב- יש יותר סיכוי שאפתח פוביה.

Question 21

הסלקטיביות של פוביות

Answer 21

אובייקטים / מצבים אליהם נוטים לפתח פוביות הם קבוצה מצומצמת

דוגמא: הסיכוי לפתח פוביה לנחשים לעומת ארנבונים

האם אנו פשוט מגיבים לסכנה? יש יותר סיכוי לפתח פוביה למשהו שהוא באמת בעל פוטנציאל סיכון לעומת משהו שליו ועדין.

בתחילת שנות ה-1900, ת’ורנדייק ניסה ללמד את ילדיו להתרחק מסכנות (חפצים חדים וכביש) ע”י למידה (מכה) אך לא הצליח.

בשנות ה-70, מחקר שהשתמש בהלם חשמלי לא הצליח לייצר פוביה לרובים (הצליחו ליצור פוביה לעכבישים ונחשים).

Question 22

פרה-דיספוזיציה (מוכנות) אבולוציונית

Answer 22

התגובות הפוביות לא מתפתחות סתם עבור דברים מסוכנים אלא עבור סכנות שהיו קיימות גם בשחר ההיסטוריה של האנושות. למשל נחשים, חרקים מסוימים, חושך, ברקים ורעמים, גבהים.

תגובת חרדה והימנעות -> יתרון הישרדותי

סביר כי השתמרה בתהליך האבולוציה- אלו שלמדו להימנע מסכנה כלשהיא זכו ליתרון הישרדותי מאשר לאלו שלא, ואז התפתחה פרה דיספוזיציה מולדת, נטייה לפחד.

PREPARED CLASSICAL CONDITIONING
מוכנות מולדת ללמידה
הגיעו למסקנה שפוביות הן לא רק תוצאה של למידה, אלא בעלות אלמנט ביולוגי אבולוציוני, ישנה מוכנות ללמידה מסוימת ולא אחרת. מבינים פוביות דרך היבט אבולוציוני
.
הסתייגות- ישנם מקרים שלא מתאימים לרעיון הזה, למשל פוביה מכפתורים, אך זה נכון שהפוביות הנפוצות הן כאלה.

עם זאת, הטיפול עוזר גם אם אנו לא יודעים מאיזה אספקט נובעת הפוביה. ייתכן שיש משהו במוכנות האבולוציונית שהופך את הפוביה ליותר קשה לטיפול מאחר וזה טבוע בנו, כך לפחות נראה לנירית.

Question 23

הסבר ביולוגי לפוביות

Answer 23

1) קרובים מדרגה ראשונה – ל-31% יש פוביות בעצמם
2) מחקר על תורשה: אצל זוגות תאומים זהים יש יותר סיכוי שלשניהם תהיה פוביה לעומת לא זהים. מרמז שיש השפעה לגנים.
3) אין גן ספציפי שידוע לנו, כנראה שהגנוטיפ משחק תפקיד בפגיעות להתפתחות פוביה
4) גנים רבים כנראה אחראיים על “פייט אור פלייט”, נגיד, עד כמה אתה תגיב בקלות וכמה מהר התגובה תסתיים (הקורטקס הפרה פרונטלי).

5) :המערכת כוללת אזורים כגון:
- raphe nuclei
- limbic structures (amygdala, hypothalamus) - frontal cortex

6) מערכת אזעקה שמצילה חיים: האמיגדלה מאקטבת חלקים רבים בגוף

7) הקורטקס הפרה-פרונטלי משמש כבלמים
(downregulating)
, יודע לסיים את התגובה, ולאט לאט הגוף חוזר למצב רגיל. סיכוי להיפגע.

8) יהיה סלקציה אבולוציוני לעודף זהירות - אבולוציה לאו דווקא תיתן עדיפות ליכולת הויסות של מנגנוני הזהירות, אבל תיטה לתעדף אנשים עם מנגנוני עירור פעילים.

9) מבחינה אבולוציונית- עדיף 100
 "false positives"
 מאשר 
"false negative"
 אחד (יתרון הישרדותי). האבולוציה לא תשפיע על תהליך הוויסות, לא משנה אם אתה נרגע מהר או ממשיך להיות מעורר (זה לא מה שיקנה יתרון הישרדותי). החלק שמאתחל את התגובה- מושפע מאבולוציה.

Question 24

Behavioral Inhibition - BI אינהיביציה התנהגותית

Answer 24

מושג שנטבע ע”י ג’רום קגן מהרוורארד- הראה כיצד בגיל צעיר מאוד ילדים מסוימים יגיבו לשינויים בהתרגשות ובניסיון להתקרב, וילדים אחרים יעדיפו להתרחק, יגיבו במצוקה. רואים כבר בילדות ומניחים שזה מולד. ילדים שהיו גבוהים בתכונה הזו (טמפרמנט נמנע – מאוד רגישים לשינויים וסיכונים ופחות חוקרים את הסביבה) הראו בעתיד סיכוי מוגבר לפתח הפרעות חרדה.

1) רגישות-יתר לשינוי ולסיכון
2) גישה מרוסנת לחקירת הסביבה
3) סיכוי רב יותר להפרעת חרדה בגיל 8
4) הסתייגות – גם לפעוטות בגיל שנה שנתיים שהוא חקר הייתה השפעה סביבתית לכן קשה להגיד שזה מולד אך גם שאלו את ההורים אם הם תמיד היו ככה ולכן הסיקו שזה מולד.

Question 25

ממצאים פיזיולוגיים על פוביות

Answer 25

אצל אנשים שסובלים מפוביות ישנה אבנורמליות בנתיבים של סרוטונין ודופמין במערכת הלימבית- השוני הזה מרמז על כך שיכולות העיבוד הרגשי שלהם הן לא אופטימליות.

רמות נמוכות של
gamma aminobutyric acid (GABA)
הנקשר לעיכוב/דיכוי עוררות פיזיולוגית. קשור גם למתח שריר.

Question 26

הסבר פסיכולוגי: הימנעות

Answer 26

פוביה יכולה להתפתח לאחר מקרה יחיד של טראומה בין אם הטראומה ישירה (האדם עצמו חווה) או עקיפה.

כיצד ניתן להבין את האפקט ארוך-הטווח של אירוע בודד? מה גורם לכך להשתמר למרות שהאסוציאציה קרתה רק פעם אחת?

התשובה- הימנעות תורמת לשימור של פוביות בכך שאיננה מאפשרת הכחדה של האסוציאציה. הימנעות לא מאפשרת לתהליך הזה לקרות (להכחדה של האסוציאציה). ברגע שלנבדק אין ברירה, אלא להיחשף לגירוי ממנו הוא פוחד, הוא יכול ללמוד אסוציאציה חדשה, הגירוי מקושר להיעדר התחושה השלילית. אנשים פובים נמנעים מכל סיטואציה בה הם נתקלים באובייקט המאיים.

ההתנהגות ההמנעותית מחוזקת (מפחיתה חרדה)- היא מפחיתה את החשיפה לאובייקט שגורם למצוקה וגם היא מפחיתה את החשש סביב אותו עניין והיא מחוזקת בכמה רמות.

Question 27

תיאור מקרה של הימנעות

Answer 27

בחורה בת 20 שהגיעה לקליניקה עם פחד חמור מתולעים ועמדה בקריטיריונים לפוביה ספצפית מחיות. תפקדה באופן תקין – למדה, היה לה חבר קבוע ובכללי לא חוותה בעיות תפקוד. הגיעה לטיפול מאחר ובחורף היה מאוד גשום איפה שהיא גרה והיו תולעים רבות. היא לא יכלה לצאת בימים גשומים ואפילו בימים אפרוריים מהחשש שאולי יהיה גשם והיא תצטרך להתמודד עם התולעים. מאחר והיא הפסיקה להגיע לשיעורים או למקומות אחרים כדי להמנע מהמפגש עם התולעים היא חוותה ירידה בציונים ובקשרים האישיים. לא היה אירוע טראומתי שהיא זוכרת שבגלל זה הייתה הפוביה (התחיל בגיל 14-15) אך היא סיפרה על פעם שדרכה על תולעת וזה הגעיל אותה מאוד ומאז היא כל כך מפחדת מהגועל של לדרוך על התולעת שוב (פרויד היה חושב מה הסיבה שלדרוך על תולעת כל כך מגעיל אותה אך היום לא נעשה זאת). זה עד כדי כך חמור שהחבר שלה היה צריך להרים אותה ברחוב כדי שהיא לא תדרוך על תולעים. רואים כאן הימנעות שמחוזקת – מרגיש טוב בטווח הקצר אך בטווח הארוך זה רק מחזק את הפוביה.

Question 28

פוביות לא-אסוציאטיביות

Answer 28

על-פי תיאוריית הלמידה: פוביות הן אסוציאטיביות (הצמדת חוויה שלילית לאובייקט יוצרת פחד מותנה). מי שדוגל בתיאוריה זו יגיד שכל הפוביות אסוציאטיביות, כלומר היה אירוע שגרם לפוביה.

האם מי מכם שסובל מפוביה יכול להצביע על טראומה שגרמה לפוביה? מצאו שרוב האנשים לא יכולים להצביע על טראומה ברורה שמסבירה את הפוביה. ע”פ תיאורית הלמידה נצפה שכן יידעו לדווח על הטראומה.

פוביות לא-אסוציאטיביות כנראה נובעות באופן ישיר מהתורשה ומייצגות הבדלים בינאישיים, תוצר של המורשת האבולוציונית שלנו. עכבישים, נחשים, תמיד היו מקושרים לסכנה, וכנראה שהפחד מהם הוא כבר ב-די.אנ.איי שלנו.

פסיכולוגים התנהגותיים רדיקליים (טוענים שפוביה נוצרה ממשהו שלילי שקרה בשלב מוקדם) יחפשו חוויות מוקדמות מסבירות, כמו בפסיכואנליזה.

Question 29

Intergenerational transmission העברה בין-דורית

Answer 29

1) ילדים להורה עם הפרעת חרדה (ע”פ די.אס.אמ 5) – פי 7 סיכוי להפרעת חרדה לילדים עם הורים עם הפרעת חרדה להיות בעלי הפרעת חרדה בעצמם.
2) זה יכול לנבוע מהסבר ביולוגי או סביבתי – אם הולכים ברחוב ויש מעבר חציה וההורה החרדתי צועק לילד “תיזהר! מגיעה מכונית!” הוא בעצם מייצר חרדה גם אצל הילד.
3) ההורים מעבירים ע”י עוררות פיזיולוגית קוגניציות והתנהגות (מודל לחיקוי).
4) ברור שהורה חרד יותר ייצור חרדה ולחץ בילד. ההסבר הסביבתי/הפסיכולוגי נקרא העברה בין דורית.
5) אימהות לא-חרדתיות התבקשו להביע פחד דרך הבעות פנים של פחד וגועל, והתנהגות הימנעותית (Gerull & Rapee, 2002) לשני גירויים חדשים (עכביש ונחש מגומי) מול ילדיהן בני 15-20 חודשים. ראו שבטווח הקצר, הפעוטות הפגינו את אותה ההתנהגות. הסבר – לחלק מהאמהות אמרו להגיב בפרצוף שלילי ולחלק בפרצוף חיובי. לאחר מכן הראו את הגירוי שוב כשהאמא שמרה על פרצוף נייטרלי וראו שהתינוקות הגיבו ביותר פחד והימנעות לגירוי שאליו אמם הגיבה באופן שלילי ולא לגירוי השני (כלומר שזה לא משנה אם זה נחש או עכביש אלא שזה התגובה של האם). התוצאות היו מובהקות גם לבנים וגם לבנות אך אצל בנות החיקוי היה יותר חזק.
6) עדויות דומות בסטינג רפואי - חרדה של הורה לקראת ביצוע הליך רפואי לילד. לפני ניתוח או זריקה לילד, פחד או חרדה של ההורה מגביר את החרדה של הילד לפני ההליך הרפואי.

Question 30

טיפול בפוביות

Answer 30

הטיפולים היעילים ביותר לפוביות מבוססים על חשיפה. בכלל בהפרעות חרדה אך ספציפית גם בפוביות. חשיפה זה למעשה ההפך מהימנעות וזה מה שבתקווה יגרום לסובלים להיפטר מהפוביה.

שני סוגי חשיפה: מדומיינת או אמיתית – ביצוע בפועל. במדומיינת מבקשים מהאדם להיזכר, לחשוב על הגירוי פחות יעיל. באמיתית- עושים את מה שמפחיד, בהדרגה ועם הרפיה.

עוד אופציה היא מציאות מדומה - שימוש בטכנולוגיות מתקדמות כדי לחקות סביבה שכמה שיותר מדמה מציאות, למשל משקפי תלת מימד מיוחדות, רעשים, כפפות מיוחדות שגורמות להרגיש כל מיני דברים (למשל כאילו אני נוגעת בנחש. נמצא כיעיל באותה מידה כמו חשיפה אמיתית ויותר מחשיפה בדמיון. כמו כן יש לזה את היתרון שלא צריך לצאת מהקליניקה וזה גם פחות מאיים.

Question 31

(SD)systematic desensitization דה-סנסיטיזציה שיטתית

Answer 31

בעל שלושה שלבים
1) לומדים טכניקות הרפיה- שרירים, נשימות וכו’ עד שהמטופל כבר לומד להכניס את עצמו להרפיה.

2) בונים היררכיה של מצבים מעוררי חרדה מבחינת דרגת הפחד. ההיררכיה היא סובייקטיבית!
3) השלב האקטיבי של הטיפול: מדמיינים / מבצעים כל שלב בהיררכיה מהקל אל הקשה. ברגע ש”משתלטים” על אחד עוברים לשלב הבא- המטרה לדמיין / לבצע ללא חרדה. איך זה קורה? משתמשים בטכניקות של השלב הראשון.

הרפיה => מצב הפוך לחרדה! מבחינה פיזיולוגית המצבים הללו הפוכים. כל שלב בהיררכיה אתה מטפל בו תוך כדי שימוש בטכניקות ההרפיה.

עובד על-ידי שני מנגנונים:
1) זיווג האובייקט המותנה עם היעדר האירוע הלא-מותנה האברסיבי. מזווגים את האובייקט המפחיד עם היעדר הסכנה.

2) (counterconditioning)
התניית-נגד– זיווג האובייקט המותנה עם הרפיה (לא סתם שהנחש מזווג עם היעדר סכנה, אלא הוא מקושר כעת עם מצב של הרפיה- אין סכנה, תחושה של ביטחון, מצב של היעדר חרדה). יוצרים אסוציאציה חדשה שהיא הפוכה לסיטואציה הקודמת.

יעילה ב-90%-80%. עם זאת כדי שזה יהיה יעיל המטופל חייב להיות סוכן פעיל וחייב להבין מה קורה. למשל, במקרה של מטופל עם אוטיזם הסובל מפוביה החשיפה לא תעבוד על שני המנגנונים הללו מכיוון שאין את ההבנה המספקת.

התוצאות נשמרות גם בשנתיים אחרי

אין תחלופת סימפטומים- אנשים לא מדווחים שצצו סימפטומים אחרים פתאום.

Question 32

Prolonged Exposure (PE) חשיפה ממושכת
או
flooding - הצפה

Answer 32

הבסיס של הטיפול הוא שלא בורחים מהאובייקט שמייצר את הפחד, בהיעדר בריחה (הימנעות) ישנה למידה כי האובייקט אינו מסוכן.

יש למידה כי עם הזמן החרדה פוחתת וכי אין השלכות הרות אסון לחשיפה. הזמן עובר ולאט לאט החרדה יורדת.

גם כאן שני סוגים של חשיפה: חשיפה מדומיינת (לדמיין לפרק זמן ארוך) או “אין ביבו” (לבצע בפועל לפרק זמן ארוך).

האדם מתחיל את הטיפול עם חשש רב, טיפול מאוד קשה ולא הדרגתי באותה מידה כמו הטיפול הקודם. דוגל בלהתעמת ראש בראש עם הפוביה.

חשיפה ממושכת היא לפחות 45 דקות (עד שהחרדה שוככת). יש גבול עד כמה זמן האדם יכול להיות במצב של חרדה במצב שאין סכנה אמיתית. הגוף מתחיל להירגע באיזשהו שלב (יכול להיות לעמוד על גשר, להיות במצב, לגעת בנוצה), בשלב זה יש למידה הפוכה מהפוביה – האובייקט לא מסוכן (גם אם ידעת את זה רציונלית, עכשיו גם הגוף לומד את זה).

מחקרי יעילות:
PE
SD -יעיל באותה מידה, או יותר, מ

יתרון :
PE
SD -קצר יותר מ
לעתים ניתן אף להתגבר על הסימפטומים בפגישה אחת!

חסרון
יותר אינטנסיבי ולכן יש הרבה נשירה.

Question 33

מציאות מדומה

Answer 33

לא צריך לצאת מהקליניקה ועדיין מגיעים לתוצאות.
מחקר משנות ה90: 30 אנשים שחולקו ל3 קבוצות – מציאות מדומה עם ביופידבק, מציאות מדומה בלי ביופידבק, ודימיון. ביופידבק מאותת לך על התגובות הפיזיולוגיות (נגיד מצפצף כשהדופק עולה), משתמשים בזה הרבה לצורך הרפיה. כבחשיפה בדמיון הטיפול לא ממש עזר (לא הצליחו להתמודד עם הפוביה ללא עזרה מחומרים שונים כמו אלכוהול או תרופות), לעומת זאת כמעט כולם בקבוצת המציאות המדומה השתפרו והצליחו להתמודד עם הפוביה (לעלות על מטוס במקרה זה)

Question 34

Modeling מודלינג

Answer 34

1) לפעמים משתמשים במשולב עם דה-סנסיטיזציה שיטתית.
2) מתייחסים למצב שרואים מישהו אחר עושה משהו. לראות אדם אחר מתמודד עם האובייקט/המצב מעורר הפחד (בד”כ- המטפל).
3) הרעיון הוא לראות שלאדם האחר לא קורה כלום.
4) בהדרגה מערבים גם את המטופל בחשיפה עד שהפחד נעלם.
5) המנגנון שנחשב לאחראי על השינוי הוא שינוי הקוגניציות, בניגוד לשני הטיפולים הקודמים שעובדים על הביטואציה/התרגלות, כלומר על הפן ההתנהגותי (אתה נחשף לדבר ממנו אתה מפחד ולאט לאט החרדה יורדת, מתרגלים). הטיפול הנ”ל אמור לשנות את הקוגניציות (ייחוס סכנה) ודרך שינוי זה, לשנות את רמת העוררות. זה שונה מאוד מחשיפה מתמשכת ששם עצם מעבר הזמן הוא הגורם לשינוי. הקוגניציות כאן נחשבות לגורם מתווך, מסביר.
6) טיפול זה נחקר פחות.

7) PE\SD-פחות מאתגרת מ
החשיפה הממושכת נחשב להכי מהיר אך גם הכי קשה

Question 35

Applied tension

Answer 35

טיפול הבחירה לפוביות מדם.

פוביות מדם הן הפוכות לשאר הפוביות מבחינת התגובה של מערכת העצבים (בכל שאר הפוביות יש עלייה בעוררות). ירידה במתח שריר, לחץ דם, קצב לב, לעתים עילפון, לכן הטיפול הוא הפעלת מתח.

הטיפול מאוד דומה לטיפולים הקודמים אך הוא פשוט הפוך- נעשה אימון בתגובה הפיזיולוגית המתחרה, למשל כיווץ שרירים אל מול מראה של דם. מלמדים אותם לעשות זאת אל מול הגירוי שמפחיד אותם, זוהי עדיין חשיפה וזה מאפשר בהדרגה להיות חשוף לאובייקט. חשוב לציין שהבסיס נשמר, עדיין מתבצעת חשיפה רק שמאמנים את הגוף לתגובה ההפוכה (כיווץ והעלאת מתח שריר).

מפחית סימפטומים באופן משמעותי ב-90% מהחולים.