שברים - הרצאה Flashcards
איך נקראת הקלסיפיקציה לשברים פתוחים?
- מה 3 הרמות
- מה 3 הרמות של הרמה השלישית?
- איזה רמה יוגדר שבר שהוא פתוח עם פגיעה נוירווסקולרית?
- שברים פתוחים: שברים פתוחים במרבית המקרים הם שברים באנרגיה גבוהה ולכן יש נזק לרקמות הרכות – ככל שהאנרגיה של הטראומה יותר גבוהה כך גם הנזק לרקמות הרכות יותר משמעותי. הסיווג של שברים פתוחים הוא לפי מידת הנזק לרקמות הרכות, סיווג זה נקרא סיווג ע”ש gustilo – הוא מחלק את השברים הפתוחים ל-3 קבוצות:
- גוסטינו 1 – שברים פתוחים עם פצע בעור של פחות מ1 ס”מ + הפצע לא מזוהם (לרוב שבר קל: שבר רוחבי, אלכסוני, מרוסק באופן קל)
- גוסטינו 2 – כאשר הנזק לרקמה הרכה הוא 1-10 ס”מ
- גוסטינו 3 – הנזק לרקמה הרכה הוא מעל 10 ס”מ וגם היא מתחלקת ל3:
o A – שבר שגורם לנזק לרקמה הרכה מעל 10 ס”מ אך ניתן לסגור את הרקמה הרכה בלי מתלה (סגירה ראשונית)
o B – מעל 10 ס”מ ובשביל לסגור צריך מתלה ובדרך כלל יש קונטמינציה באיזור השבר
o C – שבר פתוח עם נזק נוירו-ווסקולרי
- בשבר בו יש פגיעה נוירווסקולרית – גם אם הנזק ברקמה הרכה הוא 1-2 ס”מ זה יוגדר type3C
מה זה שבר פשוט - 3 סוגים
שבר wedge
שבר מורכב
- שבר עם קו שבר אחד - טרנסוורסלי, ספיראלי, אלכסוהי
- 2 קווי שבר
- שבר מרוסק
מה 4 הקריטריונים שנלקחים בדירוג של OA
לשברים?
לציין מה אומר כל אות או מספר
- מיקום השבר o 1 - הזרוע – הומרוס o 2 - אמה – רדיוס ואולנה o 3 - פמור o 4 – טיביה ופיבולה - מיקום השבר בעצם: o 1 – שליש פרוקסימאלי o 2 – שליש אמצעי o 3 – שליש דיסטלי - אפיון לפי החומרה: o A - שבר פשוט (simple) o B - שבר פרגמנטרי, wedge o C - שבר מורכב (מרוסק) - חומרת השבר: לפי מספר מ1-3 (3 הכי חמור) לכן כל שבר מקבל מס' ראשון – איזור בגוף, מספר שני – איזור בעצם, אות באנגלית – צורת השבר ועוד מספר שמייצג את דרגת החומרה של השבר.
מה זה שבר דחיסה?
מה היתרון שלו?
2 מקומות בהם נראה הרבה?
- שבר דחיסה (impacted fracture) – שבר שנוצר בגלל מעיכה של שני צידי השבר אחד כלפי השני – היתרון בשבר כזה הוא שיכולת האיחוי והריפוי היא יותר טובה משברים שמתנתקים. נראה הרבה פעמים בשברים סאב-קפיטאליים בהומרוס ובמפרק הירך (כאן בתמונה שבר מסוג impacted valgus במפרק הירך)
2 מיקומים נפוצים לשבר דחיה ) compression(
במבוגרים
מנגנון לשבר דחיסה בילדים
- שבר דחיסה (compression fracture) – שבר דחיסה נבדל בין ילדים למבגרים:
o במבוגרים לרוב מתרחש משנית לחולשה של העצם בשל אוסטאופורוזיס כמו בשברים של חוליות או טראומה לעצם טרבקולרית כמו שבר במשטח הטיבאלי.
o בילדים רואים שברי דחיסה כאשר יש כיפוף של העצם ואז בצד אחד העצם עוברת מתיחה ובצד השני דחיסה. הפריאוסט בילדים הוא חזק ומעובה ולכן הוא לא נותן לעצם להתנתק באיזור הדחיסה
שבר סגמנטלי
- לרוב באנרגיה נמוכה או גבוהה
- 3 הבעיתיות איתן
- גבוה
- קושי באספקת הדם
- קשה לשחזור
- סיכון גבוה ל Nonunion
איך נקראת הקלסיפיקציה לשברים בפלטת הגדילה בילדים ומה 5 הרמות
חלוקה ע”ש salter harris מחלקת את השברים בפלטת הגדילה ל5 סוגים, הקלסיפיקציה נותנת משמעות הן לאנרגיה של השבר והן לפרוגנוזה, ככל שהפלטה ניזוקה יותר כך גם הפרוגנוזה רעה יותר. להלן החלוקה:
o רמה 1 – שבר פשוט שלא מערב את המטפיזה והאפיפיזה אלא רק את הפלטה
o רמה 2 – שבר דרך פלטת הצמיחה שמערב את המטפיזה
o רמה 3 – שבר שמערב את פלטת הצמיחה דרך האפיפיזה
o רמה 4 - שבר שמערב את פלטת הצמיחה, אפיפיזה ומטפיזה
o רמה 5 – שבר שדוחס את פלטת הגדילה
4 יתרונות של קיבוע חיצוני
יתרונות המקבע החיצוני: מאפשר גדילה בתעלה הגרמית (Medullary canal), מאפשר התפתחות כלי דם סביב השבר, גישה מנימאלית מבחינת הפגיעה ברקמה הרכה
מאפשר שליטה על מידת הקיבוע והזווית מבחוץ
2 חסרונות של מקבע חיצוני
חסרונות: יכולת נמוך לעמוד בכוחות אקסיאליים ולכן אין אפשרות טובה לדריכה עם המקבע החיצוני, במיוחד אם הוא לינארי, פחות נוח ופחות אסתטי
מוט אינטרה מדולרי
- האם מושם לאחר החזרה פתוחה או סגורה
- 2 יתרונות
- 3 חסרונות
- סגורה
- אין כוחות כיפוף, מאפשר תנועה ודריכה על הרגל
- יכולת ניתוחית גבוה, לא טוב בתהנגדות לכוחות סיבוב, הרבה סטרס על הברגים
קיבוע עם פלטה וברגים - נעשה אחרי החזרה פתוחה או סגורה?
- 2 יתרונות?
- 3 חסרונות
o קיבוע פנימי לאחר החזרה פתוחה נעשה ע”י פלטה וברגים שיוצר קומפרסיה באיזור השבר על מנת לעודד ריפוי.
יתרונות: לא מאפשרת תנועה באיזור השבר, תהליך ריפוי מהיר יותר בגלל הקומפרסיה.
חסרונות: ניתוח נרחב עם נזק לרקמה הרכה, צורך בניתוח חוזר להוצאת המתכות, העמידות לכיפוף באיזור השבר היא לא טובה ולכן עלולים לקרוס בעת נשיאת משקל
4 אינדיקציות לרדוקציה פתוחה של שבר
o כאשר ההחזרה הסגורה לא אפשרית
o שבר פתוח
o כאשר ישנה פגיעה בכלי דם ובעצבים
o כאשר יש שבר תוף פרקי
רדוקציה פתוחה לעומת סגורה
- עם איזה מכשיר יעשה הקיבוע לאחר מכן עם כל אחד?
- מה היתרון והחיסרון של כל אחד?
- איזה מהם נעשה בשבר תוך פרקי?
- בהחזרה סגורה ההחזרה היא לא מדוייקת ב100% אלא דואגת שמבחינת אורך, זווית ורוטציה 2 חלקי העצם מתאימים. בנוסף אחרי החזרה סגורה הרבה פעמים נקבע עם מסמר שמעניק קיבוע טוב אך לא מוחלט. שיטה זו מצד אחד נותנת אפשרות לחזרה לתנועה בשלב מוקדם אך בגלל ההחזרה הלא מושלמת והקיבוע הלא מושלם האיחוי יהיה איחוי עם יצירת קלוס.
אין לנו בעיה עם קלוס בגוף העצם אך איחוי עם קלוס במפרק עלול לפגוע במבנה המפרקי ולכן שיטה זו מתאימה לקיבוע של שברים חוץ מפרקיים (בהם גם אין לנו בעיה עם קלוס וגם נרצה לחזור להתנייד מוקדם)
- בשברים תוך מפרקיים לרוב ההחזרה היא פתוחה על מנת לשחזר את השבר אנטומית, להוציא גופים חופשיים ולקבע עם פלטה וברגים (שנותנת קיבוע יותר טוב ביחס למסמר תוך לשדי) זאת כדי לאפשר מצד אחד הפעלה מהירה של המפרק ומצד שניע למנוע התפתחות קלוס
מה 4 השלבים בריפוי עצם מה קורה בכל אחד? מתי קורה כל אחד? שלב 1 - מה קורה בו שלב 2 - מי התאים שמפרישים בשלב הזה? - 2 שלב 3 - מה קורה בו? שלב 4 - מה קורה בו?
- שלב הדלקת/ ההמטומה – נמשך מרגע השבר ועד שבועיים
- קלוס רך – שבוע-8 שבועות
- קלוס קשה – 4שבועות – 4 חודשים
- רימודלינג – מ3 חודשים עד מספר שנים
בשלב ההמטומה השבר קורע את כלי הדם והם מדממים לאיזור השבר – נוצר באיזור השבר קריש דם. זה שלב כואב עם סימנים של דלקת באיזור השבר.
שלב הקלוס הרך – באיזור ההמטומה נוצרת רקמת גרנולציה ממנה נוצר בסיס גרמי מקלוס רך – עיקר הרקמה בשלב הזה הוא פיברוקרטליז’ ונוצרים כלי דם חדשים שמביאים פגוציטים לספיגת המשקע באיזור השבר. הקלוס הרך נוצר עי פיברובלסטים ואוסטאובלסטים שמתחילים ליצור עצם. הפיברובלסטים מייצרים קולגן שמחבר בין שני צידי השבר והאוטאובלסטים המרוחקים מכלי הדם מתחילים להפריש מטריקס סחוסי אשר מאוחר יותר עובר קלציפיקציה וכך מיוצרת עצם
בשלב הבא יש יצירת קלוס קשה – בשלב זה המטריקס הסחוסי עובר קלסיפיקציה ויוצר קלוס גרמי
שלב אחרון – רימודלינג:
7 גורמים שמשפיעים על איחוי העצם
- אספקת דם טובה
- היעדר זיהום
- מגע גם הדוק וגם נרחב בין 2 חלקי השבר
- נשיאת משקל מוקדמת
- היעדר פגיעה ברקמות הרכות
- מצבים סיסטמיים כמו אלכוהוליזם, סכרת, דיכוי חיסוני
- אובדן עצם משמעותי