פצעים Flashcards

1
Q

פצע

A

הפרעה במבנה ובפעילות הנורמלית של העור ורקמת החיבור שמתחתיו.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q

סוגי פצעים:

A
  • פצע אקוטי.
  • פצעים כרוניים.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q

פצי אקוטי:

A

*סוג של פצע שקורה כתוצאה מטראומה יזומה או מקרית.
*יכולות להיות מאוד שטחיות כמו שפשופים ובכל זאת ליצור המון בעיות (זיהום שיכול לחדור לרקמות) ויכולות להיות מאוד עמוקות.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q

דוגמאות לפצעים אקוטים:

A

*חתך ניתוחי- זהו פצע שהמנתח שולט בו ונעשה בחלל נפרד מהעולם החיצוני (חדר ניתוח). הוא נעשה במכוון ואנחנו שולטים על הגודל שלו, על החדירות שלו וכדומה.

*מעיכה - אלו הן פציעות קשות. הפצע חודר את העור, חודר את השכבות של השרירים.

*כוויות - דרגות שונות. גורמים לשינויים משמעותיים במנגנון ההומאוסטזיס של הגוף, כוויה קשה מוגדרת לפי שטח הפגיעה. חומרה של כוויה יכולה להגיע למצב של טיפול נמרץ, הנשמה.

*פגיעות חדירות מירייה - פציעות יציאה שונות מפציעות כניסה יכול להיות עמוק או שטחי. פצע חודרני יכול לפגוע בכלי דם. זה יכול להיות פצע שחדר את העור ויצא מהעור לדוגמה פצע בעקבות ירייה. לא מדברים רק על הגודל של הכדור אלא גם על האנרגיה שהכדור מעביר

*נשיכות - לא רק הנשיכה עצמה אלא גם מה החיה החדירה לתוך העור.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q

פצעים כרוניים.

A

*יכול להתקדם מפצע חריף\כירורגי.
*פצע שלא מתרפה.
*פצעים כרוניים יכולים לעבור דיאסטזיה .
פצעים שקשה לטפל בהם.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q

דיאסטזיה

A

הפרדה מחדש

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
7
Q

מדוע פצע הופך לכרוני?

A
  • כי יש ירידה בזרימת דם.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q

הירידה בזרימת הדם לפצע יכולה להיות מכמה סיבות:

A
  • מחלת עורקים.
  • המטומה.
  • לחץ על כדי דם.
  • חולי סוכרת.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

דוגמה למחלת עורקים שיכולה לגרום להורדה בזרימת הדם

A

arterial scelrosis- טרשת עורקים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q

arterial scelrosis

A

*סוגר את כלי הדם הגדולים והקטנים שמזרימים דם לפריפריה.
*אם יש ירידה בזרימת דם לאיזרים דיסטליים, נוצרת איסכמיה שגורמת לפצעים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q

בהקשר של סוכרת-

A
  • בסיכון גבוהה לפתח פצעים כרוניים.
    *חולי סכרת בעלי פגיעה בעצבוב, הם לא מרגישים לחץ/ כאב .
    *גם אחרי שפצע נסגר אצל חולה סכרת עדיין הצלקת שנוצרה שם לא עם עור איכותי כמו אצל אדם בריא ולכן בסיכוי גבוהה יותר יקרה שוב.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q

Mechanism of wound healing- מטרתו

A

*תהליך של יצירת צלקת.
*באופן תקין זהו תהליך מסודר ויעיל ביותר.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q

האם השלבים ביצירת צלקת מתרחשים אחד אחרי השני או בחפיפה?

A

*הריפוי עובר 4 שלבים שהם אמורים להיות פחות או יותר חופפים זה לזה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q

שלבי ריפוי הפצע-

A
  • Hemostasis
  • Inflammation
  • Proliferation
  • Maturation
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
15
Q

Hemostasis-
שלבים

A

עצירת דימום מתרחשת כאשר הדם נמצא מחוץ לגוף או לכלי הדם. זוהי התגובה הטבעית המולדת של הגוף להפסקת הדימום ואובדן הדם. במהלך עצירת הדימום מתרחשים שלושה צעדים ברצף מהיר:

התכווצות כלי הדם. כלי הדם מכווצים כדי להקטין את קוטרם ולאבד פחות דם.

היווצרות פקק טסיות הדם. הטסיות נדבקות זו לזו על מנת ליצור חסימה זמנית לכיסוי הקרע בקיר כלי הדם.

קרישה או קרישת דם- הקרישה מחזקת את פקק הטסיות באמצעות חוטי פיברין המשמשים כ”דבק מולקולרי”

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
16
Q

מתי מתחיל התהליך הדלקתי?

A

*מתחיל מיד, ונמשך לאורך 4-5 ימים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
17
Q

מה מטרת השלב הדלקתי?

A

*מטרת השלב- ניקוי הפצע.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
18
Q

Inflammation- תיאור התהליך

A

*זהו תהליך שמתחיל כתוצאה מפגיעה בתאים באיזור הפגיעה אשר משחררים היסטמינים הגורמים להרחבת כלי הדם להגברת זרם הדם ולהגברת חדירות כלי הדם.
בנוסף, המאקרופדגים שנמצאים באיזור הרקמות הפגועות משחררים ציטוקינים המפעילים מספר תגובות חיסוניות.

הגברת החדירות גורמת לכך שחלבוני הפלזמה שבדרך כלל לא יכולים לעזוב את הנוזל- מצליחים לעבור. ומתחילים תהליך של בצקת.

*המערכת הדלקתית היא בעצם אקטיבציה של תאים בסביבה - הטסיות גורמות לכך שהלוקוציטים, מאקרופאג’ים וכל מה שקושר למנגנון דלקת נמשכים לתוך הפצע.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
19
Q

הבצקת

A

*הצטברות החלבונים בנוזל הבין תאי מגבירה את הלחץ האוסמוטי הקולואידי.

*בנוסף, זרם הדם המוגבר מעלה את הלחץ הדם המקומי בנימים.

*בגל ששני הלחצים האלה נוטים לגרום ליציטה של נוזל מחוץ לנימים, השינויים האלה נוטים להגביר את האולטרה פילטרשן של נוזל דרך הנימים המעורבים.

*כתוצאה מכך נוצרת בצקת מקומית.

*מכאן, שהנפיחות המוכרת שמלווה דלקת היא כתוצאה משינויים וסקולריים שהותחלו בגלל היסטמין.

*בדומה, הביטוי של דלקת כמו חום ואדמומיות נוצרים בגלל הגברה של זרם דם עורקי חמים לאיזור הפגוע.

*הכאב נוצר גם בגלל המתיחה שנוצרת בגלל הנפיחות לרקמות מסביב, ובגלל האפקט הישיר של חומרים על הרצפטורים הסנסורים שמספקים את האיזור.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
20
Q

האם הבצקת בהכרח מעידה על תהליך זיהומי?

A
  • בצקת זהו התהליך הראשון בתהליך הדלקתי. עצם העובדה שיש בצקת זה לא אומר שזהו תהליך זיהומי - זיהום זה תהליך שונה מדלקת – דלקת זהו תהליך ללא חיידקים.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
21
Q

למה גורם הלחץ האוסמוטי?

A

לנדידה של תאי דם לבנים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
22
Q

נדידה של תאי דם לבנים

A
  • תוך שעה אחרי הפציעה, איזור הפציעה מלא בתאי דם לבנים שעזבו את כלי הדם. נויטרופילים מגיעים ראשונים, אחריהם כעבור 8-12 שעות על ידי מונוציטים שתנועתם איטית יותר. הנויטרופילים מתנפחים ומתפתחים למאקרופאדגים אחרי עוד 8-12 שעות.
  • מרגע שנויטרופילים או מונוציטים עזבו את זרם הדם, הם לא חוזרים לתוכו לעולם.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
23
Q

החומרים הנשאבים לתוך הפצע-

A
  • לויקוציטים.
  • קרטינוציטים
  • פיברובלסטים
  • מיופיברובלסטים
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
24
Q

לויקוציטים-

A

*תאים לבנים המגיעים לתוך הפצע והם בולעים את הרקמה המתה והחומרים הזרים.

הסילוק של הרקמה המתה מאפשר להתחיל ליצור רקמה חדשה.
הם בעצם התאים האחראים על ניקוי הפצע. הם הופכים להיות מאקרפוגים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
25
Q

קרטינוציטים

A

תאים שיושבים על השטח של הפצע. התאים מייצרים ומפרישים חומר שומני שנשפך
על כל שטח הפצע, ובכך מונע את המשך חשיפת הפצע לסביבה – כל זה על מנת למנוע איבוד של נוזלים,
ולמנוע המשך של חדירת גופים וחיידקים זרים.

הפצע נשאר סגור לאטימה של חיידקים וגם לאטימה של
חומרים אחרים שיכולים לחדור יותר עמוק. נמשך כ-3 ימים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
26
Q

פיברובלסטים

A

*יוצר פיברין- קריש דם.

*מקשר בהתחלה את הכדוריות האדומות והטסיות ומייצר שלד הקושר את הקריש יחד- מחבר את קצוות הפצע.

*הפיברינים יכולים להתחבר אחד לשני ובכך הם מלאים את החלל ויוצרים רקמה ראשונית לא חזקה- אבל כזאת המאפשרת את התחלת תהליך הריפוי.

*בהמשך יהפכו למיופיברובלסטים.

*תהליך בשלושה ימים הראשונים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
27
Q

מיופיברובלסטים.

A

*מוצאם מפיברובלסטים.

*תאים הדומים לתאי שריר בעלי יכולת להתכווץ.

*ביום החמישי לערך, כל הקריש מתכווץ והופך להרבה יותר סמיך ומכווץ בתוך הפצע.

*הפיברובלסטין והמיופיברובלסטים מייצרים קולגן- רקמה יותר סיבית וחזקה מפיברין וביחד עם כל שאר התאים הם מייצרים את הקריש היותר סמיך.

*תהליך זה עד ליום החמישי ואחריו נכנסים לשלב הפרוליפרציה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
28
Q

השלבים העיקריים בשלב הפרוליפרציה

A

אנגיוגנזיס
יצירת קולגן-פיברובלזציה
יצירת רקמת גירעון
אפיתליזציה
כיווץ הפצע

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
29
Q

Angiogenesis-

A

*כל התאים שהוזרכרו פועלים יחד להיווצרות של דלי דם חדשים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
30
Q

Proliferation

A

*שלב שמתחיל ביום שני-שלישי של הפצע וממשיך בער14 ימים.
*תאים מתרבים ומשגשגים ומייצרים את רקמת הגרעון, מייצבים את רקמת הגרעון ואת הפצע. רקמת הגרעון מתחילה מלמטה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
31
Q

פיברופלזיה

A
  • פיברוסלסטים מתחילים להערם באתר הפציעה.
  • הם מתחילים להכנס לאתר הפציעה יומיים עד חמישה ימים אחרי הפציעה ומספר בשיא שבוע-שבועיים לאחר הפציעה. עד סוף השבוע הראשון, הם התאים העיקריים בפצע.
  • פיברופלזיה מסתיימת שבועיים-ארבעה שבועות אחרי הפציעה.
  • בשבועות הראשונים הם התאים העיקריים שעוברים נדידה ושגשוג. אחר כך הם התאים העיקריים שמנחים את המטריקס של הקולגן. הם עוברים לאתר הפציעה דרך הקריש שנוצר בעזרת הפיברין. בהתחלה הם מפרישיםחומר בסיס לתוך מצע הפצע, ואחר כך קולגן.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
32
Q

רקמת גירעון-
granulation tissue

A

*משמשת כרקמה ראשונית, ומחילה להופיע כבר בשלב הדלקתי- יומיים עד חמישה ימים אחרי הפציעה. ממשיכהלגדול עד שמצע הפצע מכוסה.

*מורכבת מכלי דם חדשים, פיברולסטים, תאי דלקת, תאי אנדותל, מיופיברובלסטים והרכיבים של חוץ תאי חדש- שהרכבו שונה מזה הרגיל. הרכיבים העיקריים בו הם פיברונקטין וחומצה היאלרונית היוצרים מטריקס מאוד רווי.

*בגלל שהיא עשירה בכלי דם, היא מדממת בקלות ואין לה את הצורה המקורית של העור.

*רקמת גרעון יכולה לגלוש מהעור כי אין לה את מידת הבקרה של מה שיהיה בהמשך, כאשר הצלקת עצמה
תיווצר.

*זוהי רקמה בריאה אבל היא חלשה ומגנה על הפצע רק בתהליך הראשוני.

*חומרי הגדילה והפיברונקטין מעודדים פרוליפרציה, נדידה למצע הפצע, וייצור של מטריקס חוץ תאי על ידי הפיברובלסטים.

*פיברובלסטים גם כן מפרישים גורמי גדילה שמושכים תאי אפיתל לאתר הפציעה.

33
Q

Epithelization-

A

▪העור שומר על הגוף מפני אובדן מים, חום, חדירת חיידקים ועוד. חוסר עור חושף את אזור הריפוי לזיהומים חוזרים, גורם לאיבוד נוזלים - בזמן הפציעה תאי אפידרמל בקצה הפצע מאבדים מגע עם תאי האפיתל האחרים הנמצאים על העור.

▪אפתליזציה זהו תהליך המתחיל תוך כ-48 שעות מהפצע (תלוי בגדול הפצע) תאי אפיתל מתחילים לכסות את הפצע ולמעשה תהליך הריפוי מתחיל. כלומר כשיש חתך בעור, יש רווח, זה גורם למיטוזות והתרבות של תאים ולאט לאט הם סוגרים את העור בצורה כזו שיש מחסום לחיידקים ומחסום לגופים זרים. הרקמה הזו מאוד דקה.

▪ישנה גם נדידה של תאי אפיתל מהשוליים - מהשכבה הבסיסית של הדרמיס אל הפצע.
▪ככל שהפצע שטחי יותר כך תהליך האפיתליזציה מהיר יותר.

34
Q

Remodeling-maturation
מאיזה יום ועד איזה תקופת זמן תהליך זה מתקיים?

A

*מהיום השביעי ועד שנתיים.

35
Q

מה ההגדרה של שלב זה?

A

*נסיגה מרקמת גרעון ותחילה של יצירת בצע בוגר.

36
Q

התהליך של שלב הרימודלינג

A

*המארקרופגים סיימו לאכול את החיידקים והפצע נקי, עכשיו הם עוברים לבלוע את רקמת הגרעון עצמה ואת כלי הדם המיותרים. השלב הזה נמשך עד שיש צלקת בשלה. הרקמה שנוצרת היא יותר עבה.

37
Q

מה תוצר שלב זה?

A

בסופו של דבר אנחנו מקבלים צלקת שהיא כמעט בלי כלי דם, רקמת גרעון נפסקת, הקולגן הוא חלבון (הוא לא זקוק לדם), הצלקת ניראת יותר חיוורת.
*סיבי הקולגן לא נראים כמו העור הרגיל ב180 הימים הראשונים לאחר הפציעה. פצעים לאט לאט ממשיכים להתחזק אבל הם לעולם לא יחזרו לתפקוד של 100 אחוז כמו שהיו פעם..
*עם הזמן אנחנו רואים שהצלקת עוד ועוד מתכווצת. יש קצת יותר צבע תקין לפצע אבל אנחנו לא מגיעים לשלב שהצלקת זהה לרקמה בסביבה.

38
Q

במה תלוי החזוק של הפצע לאחר הפציעה?

A

*החוזק של הפצע לאחר הפציעה קשור באופן ישיר לכמות הקולגן שהגיע ומילא את האיזור בו הייתה הפציעה.

39
Q

באיזה שלה ניתן להתחיל להשתמש בתרופות\תכשירים שיכולות לעזור לסגירת מיטבית של הפצע?

A

*בשלב הרימודלינג

40
Q

תוך כמה זמן לערך הפצע מגיע ל80 אחוז מכוחו?

A

*בערך 6 שבועות אחרי פציעה- הפצע מגיע ל-80 אחוז כוח (תלוי בגודל הפצע כמובן).

41
Q

Keloid-

A

*מצבים בהם תהליך יצירת הקולגן לא נעצר.
*לא ברור למה- יכו ללהיות בגלל נטייה גנטית, סוג הפצע או בגלל הטיפול או הניתוח.

42
Q

תזוזה במהלך יצירת הצלקת-

A

●מנוחה ב48 שעות הראשונות לא להפריע לתהליך האפתליזציה.
●לאחר 48 שעות חשובה התזוזה – הפעלת מתח קל על הפצעים עוזר ליצירת קולגן מסודר וחזק יותר. אם לא מפעילים מתח על הפצע בשלב מוקדם - הקולגן נעשה חזק בשלב מוקדם מידי מה שמוביל ליצירת קונטרקטורות - בעיות תנועתיות.
●לאחר 6 שבועות – עם הגעת הרקמה ל80% מכוחה אפשר כבר להפעיל מתח יותר גדול

43
Q

האם יש מסגרת זמן שבמהלה אפשר להגיד שפצע אקוטי הפך לכרוני?

A

אין מסגרת זמן ספציפית שמבדילה בין פצע אקוטי לבין פצע כרוני.

44
Q

פצעים כרוניים:

A

● פצע כרוני זהו פצע שתקוע כתוצאה מאיזשהו הפרעה פיזיולוגית. הוא תקוע באחד מהשלבים שדיברנו עליהם. תאי האפיתל לא סוגרים את הפצע ולא נוצרת לנו צלקת. יכולים להימשך שנים.
●מפריעים לתפקוד היומיומי.

45
Q

האם יש גרום אחד שבגללו הפצע לא נרפא?

A

●לרוב אין סיבה אחת שבגללה הפצע לא נרפא, אלו הם מצבים שנוצרים ממספר רב של גורמים שכל אחד יכול לתרום את התרומה שלו לעובדה שהפצע לא נסגר ונוצרת צלקת חריפה.

46
Q

גורמים לפצעים כרונים יכולים להיות משתי סיבות עיקריות:

A

● סיבות מקומיות
● סיבות סיסטמיות

47
Q

סיבות מקומיות להיווצרות פצע כרוני-

A

●יש יותר מידי נמק - לדוגמה בכוויות, יש הרבה נמק וזה לא מאפשר לתהליך להתקדם קדימה.
●פצעים מפציעות חודרניות
●חומר זר- אבק וחיידקים שנכנסו לפצע, חתיכות של מתכת שחדרו לפצע וזיהמו את הסביבה
●פצעים באזורים שאינם יציבים- כמו בבית החזה, שכל הזמן הפצע בתזוזה.

48
Q

סיבות סיסטמיות לפצע כרוני

A

●זיהום.
●הפרעה בזרימת דם.
●חסימה ורידית- chronic venous insufficiency
●עישון
●הזדקנות
●תזונה
●חוסר תזוזה
●טיפול מדכא מערכת חיסונית
●הקרנות
●סכרת
●סטרואידים
●בצקת
●השמנה

49
Q

זיהום - Infection

A

אם האזור מזוהם מקומית או אם לאדם יש זיהום סיסטמי החיידקים
עצמם מפרישים חומרים שמפריעים לתהליך הדלקתי התקין של הפצע , לשלב האפיתליזציה.

●יכול אף ליצור מוות של התאים הבריאים באזור.
יוצר לנו תהליך של מעגל סגור – הוא לא יכול להתרפות וזה מוביל לפצע כרוני.

50
Q

דוגמה לפצע כרוני בעור

A

למשל
cellulitis
(דלקת העור ורקמת הסאבקוטנאוס)
בכל מיני מקומות בעור.

51
Q

הפרעה בזרימת דם - Vascular Diseases

A

לדוגמה
Peripheral Artery Disease - PAD –
מחלה בה זרימת הדם נפגעת, אין דם שזורם אל הפצע, אין גיוס תאים שאמורים להגיע אל הפצע וליצור הבראה שלו, בעקבות כך אין את תהליך הריפוי התקין.
הפצעים הרבה יותר כואבים, יש איבוד של רקמה.

52
Q

איזורים יותר שכיחים להפרעה בזרימת הדם

A

הם נוצרים באזורים פריפריים, בדרך כלל איפה שיש קצת לחץ (פוגע עוד יותר בזרימת הדם).

53
Q

חסימה ורידית - Chronic Venous Insufficiency

A

יש אנשים עם בעיה בפינוי של הדם מהחלקים הפריפריים בגוף●, בעקבות זאת יכולות להיווצר בצקות.
●דוגמה נפוצה לכך היא בצקת ברגליים כתוצאה ממנה לא מתפנה דם מהאזור בגוף. העור הופך להיות דק ופגיע והוא יכול להתפוצץ כמו בלון.
● מנסים לעזור בעזרת פיזיותרפיה (להרים את הגפה, להפעיל את השרירים שיעבדו כמו משאבה ויעזרו לדם לחזור למרכז).

54
Q

עישון - Smoking–

A

גורם לואזוקונסטריקציה של כלי הדם בגלל הניקוטין- מוריד את● זרימת הדם בכלי דם הגדולים אבל בעיקר בכלי הדם הקטנים,

● יש ירידה של 40 אחוז בהגעת דם לאזורים חולים.

העישון מפריע לכל מערכת התהליך הדלקתי, מפריע ליצירת קולגן,● מפריע להיווצרות של החיזוקים בין הקולגן. הפצעים הופכים להיות פצעים חלשים ולא יעילים.

55
Q

הזדקנות - Aging

A

גורמת לשינויים בעור. העור הופך להיות דק עם הגיל, הוא הרבה● יותר פגיע.
העור הופך להיות עם פחות כלי דם, ריפוי פחות טוב של פצעים.● העור הרבה פחות גמיש, אם מושכים את העור של אנשים מבוגרים,● ניתן לראות שלוקח יותר זמן לעור לחזור לצורה הרגילה שלו – יכול אפילו לקחת כמה דקות.
כאשר אין גמישות ואין זרימת דם היצירה של הפצע הרבה פחות טובה.
●אנשים מבוגרים מאבדים קולגן וגם אין ייצור קולגן חדש.
פחות עצבוב.

56
Q

תזונה - Malnutrition –

A

בתת תזונה, ריפוי של פצעים פגיע, הגוף לא מקבל את כל החומרים● אליו הוא זקוק כדי לרפות את הפצע בצורה האופטימלית ביותר.

57
Q

חוסר תזוזה - Immobilization –

A

●מפריע לתהליך הדלקתי, כאשר אדם לא זז הרבה יש לחץ על אזורים מסוימים בגוף ויכולים להיווצר פצעי לחץ, מפריע לזרימת הדם לאותו מקום, איפה שיש לחץ על העור ועל התת עור זרימת הדם פחות טובה, יש איסכמיה.

●חוסר תזוזה לפעמים זה טוב, לדוגמה בטיפול בפצעי לחץ לפעמים שמים גבס-מייצרים לחץ גדול מידי על הגפה אבל מאזן את הלחצים השונים עליה, ההחלמה דווקא תשתפר כתוצאה מכך.

58
Q

טיפול מדכא מערכת חיסונית - Immunosuppressive Therapy –

A

לדוגמה, חולה שמקבל כימותרפיה נגד סרטן, היכולת שלו להחלים● מפצעים יורדת כי הכימותרפיה פוגעת במערכת החיסונית.

59
Q

איזה שלב עיקרי יפגע בטיפולי הקרנות?

A

●השלב העיקרי שנפגע בטיפולים הוא השלב הדלקתי.

60
Q

הקרנות –

A

עוברות את העור וגורמות לכוויות של העור, העור הופך להיות דק, גורם לפצעים כרוניים שיכולים להמשיך גם אחרי ההקרנות.

יותר מ50 אחוז מחולי סרטן מקבלים סוג כלשהו של הקרנות. לפעמים צריך לעשות ניתוחים כדי לטפל בפצעים קשים.

61
Q

סכרת - Diabetes –

A

גורם לבעיה בעצבוב ובזרימת כלי הדם הקטנים - לחולים אלו יש● ארטריל סקלרוזיס בגיל צעיר
(PAD).
אשר מפריעים לדם להגיע לפצע.

● הבעיה העצבית בסכרת גם גורמת להפרעה סנסורית- החולים לא מרגישים את הלחץ/כאב, יש להם בעיות מוטוריקה וכפות הרגליים מתכווצות ובכך מעבירים את הלחץ לתוך המטטרסאל במקום שהלחץ יהיה מפוזר על כל החלק הפלנטרי של כף הרגל, אופייני שהם מפתחים פצעי לחץ קשים ביותר באזורים אלו.

●כמו כן לחולי סכרת יש בעיה בעור - אין להם גירוי אוטונומי שמרטיב את העור, משמר אותו ולכן העור הופך להיות יבש, מתפוצץ בקלות, הכלי דם מכווצים , העור הופך להיות קשה ויש נטייה לפצעים קשים מאוד

62
Q

סטרואידים –

A

סטרואידים סיסטמים מפריעים ליצירת הפצע, בניגוד לסטרואידים מקומיים לתוך הפצע הכרוני שדווקא עוזר לריפוי הפצעים האלה. כנראה יש הבדל במנגנון הדלקת בין מנגנון סיסטמי לבין מנגנון מקומי

63
Q

Edema -

A

●בצקת- גורמת להפרעה בריפוי פצעים.

64
Q

השמנה-

A

השומן חסר זרימת דם, יש להם מחלת כלי דם, העור עצמו של חולים שמנים הוא בלי פרפוזיה שמספיקה לרפא פצע ולכן יורדת זרימת הדם לפצע וריפוי הפצע פחות טוב.

יכולים להיות חולים שמנים שלא קמים, לא זזים ושוכבים עם העומס הגדול – חוסר התזוזה גורמת לריפוי לא טוב. יש לחץ על העור ויש להם נטייה לפתח פצעים קשים מאוד.

65
Q

פצעים ניתוחיים- כירורגים.

A

●ישנם סוגים שונים של ניתוחים, אשר כל אחד מהם ישפיע על הפצע הניתוחי.
●Clean (uninfected) –ניתוח סטרילי בעור סטרילי, למשל ניתוח אורתופדי . – יש פחות נטייה לזיהום.

●Clean Contaminated – ניתוח סטרילי אבל באיברים לא סטריליים- יש יותר נטייה שיהיה זיהום.

●Contaminated – ניתוח לא סטרילי – בשל הטכניקה לא הייתה סטרילית , או גוף זר יכול להיות שהייתה דקירת סכין שהביאה חיידקים מבחוץ למרות שניקו אותה כמה שאפשר.

●Dirty (Infected) –
ניתוח מזוהם לחלוטין. שפיכת צואה, שפיכת מוגלה (כתוצאה מאפנדציט) – פרפרציה (התפוצצות). לדוגמה, מצב בו ניתוח קיסרי בו היה זיהום בתוך הרחם והמוגלה נשפכה.
ההתייחסות שלנו בניתוח זה שונה מהתייחסות לניתוח נקי.

66
Q

סוגי סגירות של הפצע הניתוחי:

A

● Primary intension- סגירה ראשונית
● Secondary intension- סגירה משנית.
● Delayed primary intension- סגירה ראשונית מעוכבת.

67
Q

סגירה ראשונית:

A

●עושים חתך וסוגרים אותו בסוף הניתוח.
●שולי הפצע מקורבים האחד לשני על-ידי אמצעים מכניים מיד או בסמוך לפציעה.
●הפצעים נקיים, הסבירות לזיהום נמוכה.
●ניתן להשתמש בסוגים שונים של תפרים - נמסים, בסיכות, בתפירה בתוך העור , תלוי בתוצאה הרצויה.

68
Q

איזה שכבות נסגרות בסגירה ראשונית?

A

●הסגירה היא של כלל השכבות שנחתכו השרירים, התת עור, העור.

69
Q

סגירה משנית-

A

●אם הפצע גדול מדי או מזוהם מדי.
●משאירים אותו פתוח כאשר המטרה היא עם הזמן יכול להיות שהפצע הזה ייסגר מלמטה למעלה ועם הזמן תיווצר אפיתליזציה.
●סגירה משנית יכולה להוביל לכך שייקח הרבה זמן עד שהפצע ייסגר, או שחלק ממנו לעולם לא ייסגר.

70
Q

●סגירה משנית יכולה להוביל לכך שייקח הרבה זמן עד שהפצע ייסגר, או שחלק ממנו לעולם לא ייסגר.
מדוע?

A

●תהליך האפיתלזיצה כאשר תאי האפיתל מאוד רחוקים אחד מהשני מוגבלת ולפעמים לא מתרחשת.

●הפצע הזה נותן צלקת הרבה פחות יפה.

●בנוסף יש חיידקים על הפצע שיכולים להפריש הפרשות המפריעות לתהליך (ביופילם). רקמת ההפרשה הזו היא רקמה שיש להסיר.

●צריך לדאוג שהפצע יהיה מכוסה ברקמה טובה על מנת לאפשר ריפוי מיטבי (ולא רקמת הפרשות של חיידקים נניח)

71
Q

מה יעשו אם הפצע בסגירה משנית לא ייסגר?
במה זה תלוי?

A

● אם לא ייסגר יוסיפו שתל עור- תלוי בקוטר, בעומק ובגודל של הפצע.

72
Q

הטכניקה היום לסגירת פצעים משנית-

A

●ספוגים מיוחדים עם סאקשן ששואבים את הנוזל המוגלתי.
●סגור עם דף של חומר שסגור לאוויר ומים. סגור הרמטית.
●שיטה זו מקצרת את זמן הריפוי.
●את הספוג מחליפים רק כל 3 ימים.

73
Q

סגירה ראשונית מעוכבת:

A

▪עושים את הסגירה הזאת כאשר יש פצע גדול שהכירורג לא חושב שהיום יוכל לסגור מסיבות שונות אין זמן בחדר ניתוח, החולה זקוק לדברים אחרים דחופים יותר.

▪מגדירים זמן בו אנחנו מחליטים להשאיר את הפצע פתוח. בזמן הזה המטרה היא להוריד את כל הנמק של העור לדאוג שהפצע נקי שכאשר יירצו לסגור לא יווצר נמק.

▪שיטה זו מאפשרת להציל לפעמים גפיים.
▪בסוף יכול להתקבל פצע יפה ולא מזוהם כמו של סגירה ראשונית.

74
Q

Infection- surgical site infection-SSI

A

●כל פצע ניתוחי יכול להזדהם.
●בכל פצע יש חיידקים, אבחנה שיש זיהום בפצע זוהי אבחנה קלינית.
●הזיהום הוא בדרך כלל 30 יום אחרי הסגירה או 90 יום אם השאירו חומר פרוסטטי בפצע- עוד יותר נזהרים מזיהום כאשר יש החלפת מפרק. חייבים להיות חשדניים במשך 90 יום מיום של ניתוח עם עצם זר. אם לא שמים מספיק לב לזמן, הזיהום יכול לחזור לתוך הרקמות העמוקות.

75
Q

גורמים לזיהום פצע –

A

▪בעיה טכנית
▪ לא סגרו כמו שצריך
▪זיהום סיסטמי - למשל בתוך הפריטונאום בריאה, ועכשיו הזיהום חודר החוצה לעור.
▪גוף זר - הגוף הזר יכול להזדהם
▪ התפירה – יכול לגרום לזיהום.

76
Q

סימני זיהום -

A

▪ רטיבות
▪ מוגלה
▪ קישיון
▪ צלוליטיס
▪ סימני דלקת: חום, נפיחות, אודם
▪ ריח רע מהפצע

77
Q

האם סימני הזיהום הם חד משמעיים?

A
  • חשוב לומר שהסימנים הם לפעמים לא חד משמעיים - יש ויכוח כל יום על כל פצע אם האודם הוא כתוצאה מניתוח או כתוצאה מזיהום בפצע. צריך להיות ערים לאפשרות של זיהום.
78
Q

טיפול בפצע מזוהם

A

▪ כשיש זיהום בפצע חייבים לפתוח את הפצע -על מנת לנקז את המוגלה
▪ חייבים לתת אנטיביוטיקה
▪ צריך לזכור שזיהום בפצע שאנחנו רואים בעור יכול להיות שזה מצביע על זה שהזיהום חודר עמוק- אולי צריך לעשות
CT
לבדוק בצורה אקטיבית ולטפל בהתאם, אם צריך באמצעות
ניתוח.