כירורגיית שדיים Flashcards
אנטומיה
- איבר אנדרוקיני, יושב על הפקטורל מייזור, לא מחובר עליו אך דבוק אליו.
Cooper ligaments
- ליגמנטים המחברים את השדיים.
רקמות השד:
- רקמה אנדוקרינית
- רקמת שומן
רקמה אנדוקרינית- הורמונלית-
- רקמה צפופה שהולכת וגדלה עם התפתחות האישה עד הגעה לצפיפות מקסימלית, ובגילאי הבלות היא הולכת ופוחתת. משתנה בהתאם להורמונים ולפי מחזור חודשי. מתנפחת במחזור, היריון, והנקה. הרקמה האנדוקרינית מורכבת מרשת צינורות- ducts, המתנקזות לפטמה, בה ישנו ניקוז של ההפרשות האנדוקריניות- חלב.
רקמת שומן-
- הרבה פחות צפופה ויותר מאפיינת שד מבוגר (המאופיין בפחות רקמה אנדוקרינית ויותר רקמת שומן).
כיצד ניתן לראות את ההבדלים ברקמת השד?
אמצעי דימות
הדמיה
- ממוגרפיה- רנטגן
- אולטרסאונד
ממוגרפיה-
- רקמה אנדוקרינית צפופה מוסתרת בממוגרפיה, וזהו לא אמצעי דימות יעיל לחדירת הרקמה האנדוקרינית.
אולטרסאונד-
- מצוין לדימות של רקמה צפופה, ככל שהשד יותר צפוף כך האולטרסאונד יכול להבחין בשינויים בצורה טובה יותר ולסייע במציאת גידולים.
התאמת אמצעי הדימות לפי גיל-
כאמור, שדיים של נשים צעירות הם יותר צפופים ולכן האולטרסאונד תהיה בדיקה יותר מדויקת בקרב צעירות, ועם הגיל הממוגרפיה נהיית יעילה יותר.
פיזור לימפתי
- הפיזור הלימפטי מהצד המדיאלי של השד מגיע לבלוטות הסמוכות לסטרנום-
mummery glands
, לעומת זאת רוב הזרימה הלטרלית של השד מגיעה לבלוטות לימפה בבתי השחי-
axillary glands.
ניתן לדמות את הזרימה למסילת רכבת- מהבלוטות הקרובות לבלוטות רחוקות, גבוהות יותר ויותר, אין “דילוג” על תחנות. העיקרון הזה מסייע באבחנה של סרטן השד שהתפשט לדרכי הלימפה .
mummery glands
בלוטות סמוכות לסטרנום שאליהן מגיעות הזרימה הלימפתית מהצד המדיאלי של השד
axillary glands.
בלוטות לימפה באיזור בית השחי אליהן מגיעה זרימה לימפתית מהצד הלטרלי של השד
זרימת הדם
- זרימת הדם בתוך השד היא עשירה, השד לעומת איברים אחרים כמעט לא יכול לעבור נמק – תמיד יהיה זרימת דם טובה לשד. הזרימה הוורידית הולכת יחד עם העורקים והפינוי הלימפתי עוקב אחרי שניהם. זאת אומרת, בערך 75 אחוז מהזרימה הלימפתית הולכת לכיוון ה
Axilla
כלי דם של זרימת הדם לשד:
- Internal Mammary Artery
- Intercostal Arteries
- Axillary Artery
- Thoracoacromial Artery
סרטן השד
- סרטן השד הוא בעצם גוש סרטני שגדל בתוך הצנרת של הרקמה האנדוקרינית.
אפידימיולוגיה וגורמי סיכון
- הסרטן הנפוץ ביותר בקרב נשים בעולם המערבי, אבל הוא לא הורג הכי הרבה נשים (סרטן הריאה הכי קטלני). סרטן השד קשור לגורמים שאת חלקם אנחנו לא מבינים. כנראה קשור ל:
- שינויים גאוגרפיים
- טיפולים הורמונליים
- שינויים סביבתיים, אוכל וכלכלה
- מספר רב של מחזורים
- השמנה
- קרינה
- אלכוהול
- גנטיקה
שינויים גיאוגרפיים-
נשים באפריקה, באסיה הרחוקה ובעולם השלישי פחות חולות בסרטן השד. לעומת זאת בעולם האירופי, המערבי והמודרני אחוז סרטן השד מאוד גבוה. .
בארץ אנו עדיין במצב דיי גרוע, וכל שנה הולך ונהיה יותר גרוע. לפני כמה שנים היה אחת לתשע, וכיום אחת לשמונה.
טיפולים הורמונליים-
- יש טענה שטיפולים הורמונליים של נשים בגיל המעבר מעלים את הסיכוי למחלות בסרטן השד עד פי 4, ולכן השימוש בהם פחת לאורך השנים. (אסטרוגן בעיקר).
שינויים סביבתיים, באוכל ובכלכלה-
- הם ללא ספק גורמים משמעותיים, תהליך מודרניזציה שמעלה את הסיכוי לחלות בסרטן השד. בסין למשל אחוז החולות הוא 1:100,000. כמעט ולא קיים.
הגנטיקה של הסינים נשמרה טהורה במשך שנים, יש פחות ערבוב עם עמים אחרים. אך מסתבר שזוהי לא רק גנטיקה, וגם בסין ישנם כיום יותר מקרים מאשר בעבר. יותר מכך, גם בקרב סינים שגרים בארה”ב ולא התערבבו גנטית, אחוז החולות עלה וקרוב מאוד לאוכלוסייה הרגילה בארה”ב, כנראה עקב השינויים הסביבתיים והתזונה.
מספר רב של מחזורים-
- ככל הנראה (אין הוכחות מדויקות), אישה שלא עברה הרבה מחזורים היא בעלת סיכוי נמוך לחלות בסרטן השד- נשים שהחלו ללדת בגיל מוקדם, נשים שמביאות הרבה ילדים, מניקות (זה גורם לעיכוב במחזור).
ולהיפך, נשים שהיו להן הרבה מחזורים הם בעלות יותר סיכון לפתח סרטן השד- מחזור שהתחיל בגיל מוקדם והסתיים בגיל מאוחר, נשים שילדו לידה ראשונה בגיל מבוגר…
השמנה-
- אסטרוגן נכנס למאגרי שומן ולא מתפרק, כלומר לנשים מלאות ישנה יותר חשיפה לאסטרוגן לאורך השנים ולכן יש סיכוי גבוה יותר שיפתחו סרטן השד.
אימוני ספורט ברמה בינונית ומעלה נמצאו כמפחית סיכון, כנראה כי זה מסייע בפינוי האסטרוגן ממאגרי השומן.
אכילת שומן רב יותר לעומת זאת, מעלה את הסיכון מאותה הסיבה.
קרינה-
- בעבר ילדים היו מקבלים הקרנות לקרקפת עקב מחלת עור, וההקרנה התפשטה לחלק העליון של הגוף והייתה עשויה לגרום לסרטן השד בעיקר בקרב בנות.
גנטיקה-
מאפיינים מספריים
- ישנן שתי מוטציות גנטיות שמעלות את הסיכון לסרטן השד, והן נקראות-
BRCA 1, 2.
מוטציות אלו מהוות רק 5% ממקרי סרטן השד, אך מעלות באופן משמעותי את הסיכון לחלות.
הגן עשוי לעבור בתורשה בסיכוי של 50%. - לנשאי הגן יש 65% סיכון לפתח סרטן השד. מאוד נפוץ באוכלוסייה אשכנזית. כיום ישנו אישור מטעם קופות החולים לכל אישה אשכנזייה מעל גיל 25 לעבור בדיקה גנטית חינמית על מנת למצוא את הגן.
כיצד נקראות המוטציות הגנטיות שמעלות את הסיכון לסרטן השד?
BRCA 1, 2.
באיזו אוכלוסיה נפוץ הגן?
האשכנזית
מאפייני הסרטן שמתפתח בסיבות גנטיות
- זהו סרטן שד יותר מסוכן ואלים, מופיע בגיל מוקדם יותר (מתפרץ כעשור מוקדם יותר מהעשור הממוצע באוכלוסייה).
במוטציה זו ישנו יותר סיכוי לסרטן השד בשני השדיים ובנוסף צריך לבדוק איברים נוספים מפני שעשוי לשלוח גרורות במהירות: שחלות, מעי גס, ופרוסטטה בגברים.
- סרטנים אלו יותר גרועים – פחות מגיבים לטיפולים, התמותה גבוהה יותר.
סיכויים גבוהים ונמוכים:
- סיכוי גבוה יחסית: נזירות בכנסייה הקתולית (לא נכנסות להריון), נשים אשכנזיות ויהודיות.
- סיכוי נמוך יחסית: אמריקאים אינדיאנים, מורמונים, אלסקאה, היספאנים- לטיניים.
דימות- screening
- ניתן לגילוי באופן יחסית מוקדם. יש אפשרות לגלות באוכלוסיות סיכון, ואם כן צריך לחפש אותו.
- ממוגרפיה
- אולטרסאונד
- MRI
ממוגרפיה
- מסייעת במציאת סרטן מוקדם. מאז שהחל האבחון המוקדם התמותה ירדה ב25%.
. מדובר בבדיקת רנטגן שמיועדת באופן ספציפי לשד.
לעיתים נשים חוששות מהקרינה מתוך חשש שיגרום לסרטן. ההדמיה מאוד עוזרת ומורידה תמותה, אך היא אכן כרוכה בסיכון.
קרינה מ-ממוגרפיה
צילום חזה רגיל מדובר על כ-10 ימי קרינה מהשמש.
בממוגרפיה מדובר ב7 שבועות – 40 יום של קרינה.
כלומר ישנו רווח והפסד, תהיה הקרנה אך היא על מנת לצמצם את הסיכוי לגילוי מאוחר של סרטן השד.