כירורגיית שדיים

Question 1

אנטומיה

Answer 1

• איבר אנדרוקיני, יושב על הפקטורל מייזור, לא מחובר עליו אך דבוק אליו.

Question 2

Cooper ligaments

Answer 2

• ליגמנטים המחברים את השדיים.

Question 3

רקמות השד:

Answer 3

• רקמה אנדוקרינית
• רקמת שומן

Question 4

רקמה אנדוקרינית- הורמונלית-

Answer 4

• רקמה צפופה שהולכת וגדלה עם התפתחות האישה עד הגעה לצפיפות מקסימלית, ובגילאי הבלות היא הולכת ופוחתת. משתנה בהתאם להורמונים ולפי מחזור חודשי. מתנפחת במחזור, היריון, והנקה. הרקמה האנדוקרינית מורכבת מרשת צינורות- ducts, המתנקזות לפטמה, בה ישנו ניקוז של ההפרשות האנדוקריניות- חלב.

Question 5

רקמת שומן-

Answer 5

• הרבה פחות צפופה ויותר מאפיינת שד מבוגר (המאופיין בפחות רקמה אנדוקרינית ויותר רקמת שומן).

Question 6

כיצד ניתן לראות את ההבדלים ברקמת השד?

Answer 6

אמצעי דימות

Question 7

הדמיה

Answer 7

• ממוגרפיה- רנטגן
• אולטרסאונד

Question 8

ממוגרפיה-

Answer 8

• רקמה אנדוקרינית צפופה מוסתרת בממוגרפיה, וזהו לא אמצעי דימות יעיל לחדירת הרקמה האנדוקרינית.

Question 9

אולטרסאונד-

Answer 9

• מצוין לדימות של רקמה צפופה, ככל שהשד יותר צפוף כך האולטרסאונד יכול להבחין בשינויים בצורה טובה יותר ולסייע במציאת גידולים.

Question 10

התאמת אמצעי הדימות לפי גיל-

Answer 10

כאמור, שדיים של נשים צעירות הם יותר צפופים ולכן האולטרסאונד תהיה בדיקה יותר מדויקת בקרב צעירות, ועם הגיל הממוגרפיה נהיית יעילה יותר.

Question 11

פיזור לימפתי

Answer 11

• הפיזור הלימפטי מהצד המדיאלי של השד מגיע לבלוטות הסמוכות לסטרנום-
  mummery glands
  , לעומת זאת רוב הזרימה הלטרלית של השד מגיעה לבלוטות לימפה בבתי השחי-
  axillary glands.
  ניתן לדמות את הזרימה למסילת רכבת- מהבלוטות הקרובות לבלוטות רחוקות, גבוהות יותר ויותר, אין “דילוג” על תחנות. העיקרון הזה מסייע באבחנה של סרטן השד שהתפשט לדרכי הלימפה .

Question 12

mummery glands

Answer 12

בלוטות סמוכות לסטרנום שאליהן מגיעות הזרימה הלימפתית מהצד המדיאלי של השד

Question 13

axillary glands.

Answer 13

בלוטות לימפה באיזור בית השחי אליהן מגיעה זרימה לימפתית מהצד הלטרלי של השד

Question 14

זרימת הדם

Answer 14

• זרימת הדם בתוך השד היא עשירה, השד לעומת איברים אחרים כמעט לא יכול לעבור נמק – תמיד יהיה זרימת דם טובה לשד. הזרימה הוורידית הולכת יחד עם העורקים והפינוי הלימפתי עוקב אחרי שניהם. זאת אומרת, בערך 75 אחוז מהזרימה הלימפתית הולכת לכיוון ה
  Axilla

Question 15

כלי דם של זרימת הדם לשד:

Answer 15

• Internal Mammary Artery
• Intercostal Arteries
• Axillary Artery
• Thoracoacromial Artery

Question 16

סרטן השד

Answer 16

• סרטן השד הוא בעצם גוש סרטני שגדל בתוך הצנרת של הרקמה האנדוקרינית.

Question 17

אפידימיולוגיה וגורמי סיכון

Answer 17

• הסרטן הנפוץ ביותר בקרב נשים בעולם המערבי, אבל הוא לא הורג הכי הרבה נשים (סרטן הריאה הכי קטלני). סרטן השד קשור לגורמים שאת חלקם אנחנו לא מבינים. כנראה קשור ל:
• שינויים גאוגרפיים
• טיפולים הורמונליים
• שינויים סביבתיים, אוכל וכלכלה
• מספר רב של מחזורים
• השמנה
• קרינה
• אלכוהול
• גנטיקה

Question 18

שינויים גיאוגרפיים-

Answer 18

נשים באפריקה, באסיה הרחוקה ובעולם השלישי פחות חולות בסרטן השד. לעומת זאת בעולם האירופי, המערבי והמודרני אחוז סרטן השד מאוד גבוה. .

בארץ אנו עדיין במצב דיי גרוע, וכל שנה הולך ונהיה יותר גרוע. לפני כמה שנים היה אחת לתשע, וכיום אחת לשמונה.

Question 19

טיפולים הורמונליים-

Answer 19

• יש טענה שטיפולים הורמונליים של נשים בגיל המעבר מעלים את הסיכוי למחלות בסרטן השד עד פי 4, ולכן השימוש בהם פחת לאורך השנים. (אסטרוגן בעיקר).

Question 20

שינויים סביבתיים, באוכל ובכלכלה-

Answer 20

• הם ללא ספק גורמים משמעותיים, תהליך מודרניזציה שמעלה את הסיכוי לחלות בסרטן השד. בסין למשל אחוז החולות הוא 1:100,000. כמעט ולא קיים.

הגנטיקה של הסינים נשמרה טהורה במשך שנים, יש פחות ערבוב עם עמים אחרים. אך מסתבר שזוהי לא רק גנטיקה, וגם בסין ישנם כיום יותר מקרים מאשר בעבר. יותר מכך, גם בקרב סינים שגרים בארה”ב ולא התערבבו גנטית, אחוז החולות עלה וקרוב מאוד לאוכלוסייה הרגילה בארה”ב, כנראה עקב השינויים הסביבתיים והתזונה.

Question 21

מספר רב של מחזורים-

Answer 21

• ככל הנראה (אין הוכחות מדויקות), אישה שלא עברה הרבה מחזורים היא בעלת סיכוי נמוך לחלות בסרטן השד- נשים שהחלו ללדת בגיל מוקדם, נשים שמביאות הרבה ילדים, מניקות (זה גורם לעיכוב במחזור).

ולהיפך, נשים שהיו להן הרבה מחזורים הם בעלות יותר סיכון לפתח סרטן השד- מחזור שהתחיל בגיל מוקדם והסתיים בגיל מאוחר, נשים שילדו לידה ראשונה בגיל מבוגר…

Question 22

השמנה-

Answer 22

• אסטרוגן נכנס למאגרי שומן ולא מתפרק, כלומר לנשים מלאות ישנה יותר חשיפה לאסטרוגן לאורך השנים ולכן יש סיכוי גבוה יותר שיפתחו סרטן השד.

אימוני ספורט ברמה בינונית ומעלה נמצאו כמפחית סיכון, כנראה כי זה מסייע בפינוי האסטרוגן ממאגרי השומן.

אכילת שומן רב יותר לעומת זאת, מעלה את הסיכון מאותה הסיבה.

Question 23

קרינה-

Answer 23

• בעבר ילדים היו מקבלים הקרנות לקרקפת עקב מחלת עור, וההקרנה התפשטה לחלק העליון של הגוף והייתה עשויה לגרום לסרטן השד בעיקר בקרב בנות.

Question 24

גנטיקה-
מאפיינים מספריים

Answer 24

• ישנן שתי מוטציות גנטיות שמעלות את הסיכון לסרטן השד, והן נקראות-
  BRCA 1, 2.
  מוטציות אלו מהוות רק 5% ממקרי סרטן השד, אך מעלות באופן משמעותי את הסיכון לחלות.
  הגן עשוי לעבור בתורשה בסיכוי של 50%.
• לנשאי הגן יש 65% סיכון לפתח סרטן השד. מאוד נפוץ באוכלוסייה אשכנזית. כיום ישנו אישור מטעם קופות החולים לכל אישה אשכנזייה מעל גיל 25 לעבור בדיקה גנטית חינמית על מנת למצוא את הגן.

Question 25

כיצד נקראות המוטציות הגנטיות שמעלות את הסיכון לסרטן השד?

Answer 25

BRCA 1, 2.

Question 26

באיזו אוכלוסיה נפוץ הגן?

Answer 26

האשכנזית

Question 27

מאפייני הסרטן שמתפתח בסיבות גנטיות

Answer 27

• זהו סרטן שד יותר מסוכן ואלים, מופיע בגיל מוקדם יותר (מתפרץ כעשור מוקדם יותר מהעשור הממוצע באוכלוסייה).

במוטציה זו ישנו יותר סיכוי לסרטן השד בשני השדיים ובנוסף צריך לבדוק איברים נוספים מפני שעשוי לשלוח גרורות במהירות: שחלות, מעי גס, ופרוסטטה בגברים.

• סרטנים אלו יותר גרועים – פחות מגיבים לטיפולים, התמותה גבוהה יותר.

Question 28

סיכויים גבוהים ונמוכים:

Answer 28

• סיכוי גבוה יחסית: נזירות בכנסייה הקתולית (לא נכנסות להריון), נשים אשכנזיות ויהודיות.
• סיכוי נמוך יחסית: אמריקאים אינדיאנים, מורמונים, אלסקאה, היספאנים- לטיניים.

Question 29

דימות- screening

Answer 29

• ניתן לגילוי באופן יחסית מוקדם. יש אפשרות לגלות באוכלוסיות סיכון, ואם כן צריך לחפש אותו.
• ממוגרפיה
• אולטרסאונד
• MRI

Question 30

ממוגרפיה

Answer 30

• מסייעת במציאת סרטן מוקדם. מאז שהחל האבחון המוקדם התמותה ירדה ב25%.

. מדובר בבדיקת רנטגן שמיועדת באופן ספציפי לשד.

לעיתים נשים חוששות מהקרינה מתוך חשש שיגרום לסרטן. ההדמיה מאוד עוזרת ומורידה תמותה, אך היא אכן כרוכה בסיכון.

Question 31

קרינה מ-ממוגרפיה

Answer 31

צילום חזה רגיל מדובר על כ-10 ימי קרינה מהשמש.
בממוגרפיה מדובר ב7 שבועות – 40 יום של קרינה.

כלומר ישנו רווח והפסד, תהיה הקרנה אך היא על מנת לצמצם את הסיכוי לגילוי מאוחר של סרטן השד.

Question 32

ההנחיות לגילוי מוקדם-

Answer 32

ההנחיות כיום משתנות ברחבי העולם, אך פחות או יותר כוללות בדיקה פיזיקלית פעם בשנה, ממוגרפיה פעם בשנה מגיל 40 ואם ישנם גורמי סיכון אז אפילו עשור קודם.

Question 33

US

Answer 33

• בטווח של גילאי 40 עד 60 עושים גם אולטרסאונד וגם ממוגרפיה מפני שבשלב זה עדיין יש צפיפות מסוימת וצריך את שני סוגי ההדמיות. האולטרסאונד כאמור טוב להדמיית שד צפוף, בד”כ אצל נשים יותר צעירות
  (ואת מידת הצפיפות אפשר לדעת רק ע”י ממוגרפיה על כן צריך את שניהם).

Question 34

MRI

Answer 34

• נחשבת בדיקת הדמיה מאוד טובה, אך הבעיה שלה היא שהיא יותר מידיי רגישה.

יש לה רגישות לגילוי ממצאים של 2-3 מ”מ, וביותר מ90% מהממצאים לא מדובר בסרטן.

ולכן הבדיקה הזו בעייתית מאוד ודורשת הרבה ביופסיות שהן הליך פולשני שגורם לצלקת שעשויה בעתיד להסתיר גידול וכו’.

Question 35

אינדיקציות ל
MRI
חזה

Answer 35

בבדיקה זו משתמשים רק כאשר האישה בסיכון גבוה, אם היה לה סרטן השד בעבר, או אם עברה ביופסיה שהדגימה גוש קדם סרטני (ואז המעקב יוכל להיות הרבה יותר מדויק

Question 36

היתרון והחיסרון ב
MRI

Answer 36

בדיקה רגישה מדי-
מגלה גם גידולים קטנים מאוד שב90 אחוז מהפעים לא גידולים סרטניים.

Question 37

החיסרון בביופסיות

Answer 37

הליך פולשני שגורם לצלקת ועלול להסתיר גידול.

Question 38

הישרדות

Answer 38

• 5
  שנות הישרדות בקרב אישה שלא מקבלת טיפול הוא 18%, 10 שנות הישרדות
  3%
  (מדובר בקרב נשים שאובחנו יחסית מאוחר).
• עם הגיל אחוז התמותה עולה, ואז יורד (ראו גרף). הרוב נמצא בין גיל 40-70.
  לכן אישה בגיל 80 לא תבצע בדיקות ממוגרפיה ומעקב.

Question 39

גילוי ואבחנה

Answer 39

• היום בעולם המערבי רוב המקרים מתגלים באקראי, מפני שישנו חיפוש ובדיקות סקר.
• סרטן השד אינו כואב וזו אחת הבעיות שגורמות לא להגיע לבדיקה. נשים שמתלוננות על כאבי שדיים לפני מחזור וכו’, אינן חשודות לסרטן השד.

Question 40

מדוע אישה לא תגיע לרופא בעקבות תחושה של גוש?

Answer 40

אישה לרוב לא תגיע בעקבות תחושה של הגוש (במצב כזה הגוש הוא 3 ס”מ קוטר, גודל מאוד גדול, אצל האישה הממוצעת שלא תהיה ערה לקיומו). אם מדובר בגוש שהופיע באופן פתאומי והוא כואב, לרוב מדובר בציסטה והמצב לא מסכן חיים.

Question 41

מה הבעיה שנובעת מגילוי על ידי בדיקת סקר על ידי ממוגרפיה?

Answer 41

• ש30% מהמקרים הגוש מתפתח בין בדיקות ממוגרפיה, ולכן לעיתים יעברו מספר חודשים ואף שנים בין הבדיקות והגוש מספיק לגדול ולהתפתח בזמן הזה.
• ב- 15% מהמקרים גושים מתגלים באולטרסאונד ולא בממוגרפיה. הרקמה עשויה להיות מוסתרת בממוגרפיה והרנטגנולוג לעיתים יפספס. הממוגרפיה היא בדיקה טובה אך לא במאה אחוז, ואפילו בשילוב עם האולטרסאונד ובדיקה פיזיקלית לא תמיד מגיעים ל100% אבחנה.

Question 42

באיזה גודל של גוש יש שאפיה למצוא אותו?
כלומר, הוא עדיין נחשב בשלב מוקדם

Answer 42

השאיפה היא לגלות את הגוש בגודל של 12-15 מ”מ, זהו שלב מוקדם מאוד.

Question 43

בכמה אחוז מהמקרים האישה מרגישה את הגוש בעצמה?

Answer 43

• ב30% האישה מרגישה בעצמה, זה גוש שונה מרקמת שד קשה, לא זז, לעיתים בולט החוצה או נמשך פנימה (גומה). לעיתים מושך את הפטמה, לעיתים גורם להפרשות לא צלולות (צהבהבות, חומות) או דימום.
  שינויים בעור (יותר קשה, יותר בצקתי או נראה כמו קליפת תפוז). לעיתים אין גוש והגידול נמצא בתת עור, בתוך הפטמה, ותהיה בצקת והפרשות
  (זוהי מחלה מאוד ממאירה-
  paget.
  לעיתים יהיה גוש מפושט שיגרום להתפחה והגדלה של השד כתוצאה מהתפשטות הגידול באופן לא ממוקד לאורך ה
  ducts.
  פצעונים על העור בשד גם הם עשויים להיות
  מחשידים.

Question 44

Staging

Answer 44

• T
• N
• M

Question 45

T-tumor

Answer 45

• גודל הגוש.
• גודל הגוש משפיע גם על מידת ההתפשטות של הגידול לסביבתו הקרובה.
• מחולק ל4 קטגוריות

Question 46

מה ניתן להגיד על גודל הגוש שהתגלה במקרה?

Answer 46

• ידוע כי גוש שמתגלה במקרה בממוגרפיה נמצא בגוף כ-8 שנים.

Question 47

כיצד גודל הגוש יכול לרמז על גרורות?

Answer 47

• גודל הגוש גם יכול לרמז על גרורות (גודל קשור לזמן, הקשור לגרורות)

Question 48

T category

Answer 48

• 1 -בין 0-2 סנטימטר
• 2 -בין 2-5 סנטימטר
• 3 -מעל 5 סנטימטר
• 4 -הגידול כבר נראה על העור

Question 49

N-nodes

Answer 49

• האם יש התפשטות לבלוטות הליפמה או לא.
• העיקרון הוא שאם אין גידול בבלוטות קרובות, אז בטח אין בבלוטות מרוחקות.
• בשלב מוקדם סיכוי נמוך למעורבות של בלוטות לימפה.
• אם הסרטן התפשט יש סיכוי לאודם ותפיחות בית שחי.

Question 50

איך בודקים את בלוטות הלימפה?

Answer 50

• בדיקה באמצעות ביופסיה.

Question 51

M- metastasis

איך ניתן לגלות גרורות?

Answer 51

• ניתן לגלות באמצעות
  PET CT

Question 52

Stage 1
מאפיינים

Answer 52

• גודל גידול 0-2,
• אין בלוטות נגועות,
• אין גרורות.

Question 53

Stage 2

Answer 53

• גידול 2-5 בלי בלוטות וגרורות
• גידול 0-2 עם בלוטות בבית שחי וללא גרורות מרוחקות.

Question 54

Stage 3

Answer 54

• גידול מעל 5 ס״מ, יכול להיות עם בלוטות נגועות וללא גרורות .
• גידול עד 5 ס״מ, בלוטות מסומנות ב-
  N2.
  o N1= בלוטות שלא דבוקות אחת לשנייה. בלוטה מובילית.
  o N2= הגידול בבלוטות פרץ את הבלוטה, והוא דבוק לבלוטה אחרת ולסביבה. אי אפשר להזיז את הגידול. ברגע שיש בלוטות דבוקות בבית השחי זה כבר Stage 3.

Question 55

Stage 4

Answer 55

• כל גודל של גידול שיש לו גרורות מרוחקות.
• גרורה בשד השני נחשבת מרוחקת.

Question 56

דירוג איזורי של סרטן השד

Answer 56

• Local – גידול מקומי, השלב הכי קל וניתן לטפל בו בקלות.

Regional – גידול אזורי, השלב התפשט מעט אך עדין נמצא באזור הקרוב לגידול, יותר קשה לטפל אבל עדין אפשרי.

Inoperable – גידול סיסטמי, הגידול התפשט בכל הגוף. לא ניתן לנתח אותו.

Question 57

Biologic subtype

Answer 57

• תאי השד הם בעלי רצפטורים להורמונים אסטרוגן, פרוגסטרון והרספטין.
• ER- רצפטורים לאסטרוגן
• PR-רצפטורים לפרוגסטרון

Question 58

תכונה של סרטן בשד מבחינת הביולוגיה שהוזכרה

Answer 58

• ככל שהסרטן גדל הוא מאבד את התכונות הייחודיות שלו, התאים כבר לא תאי שד, פחות רגישים להורמונים.
• גידולים שטרם איבדו את הרצפטורים להורמונים הם גידלים שמבחינה ביולוגית פחות ממאירים- ולכן בביופסיה חייב לבדוק את הרצפטורים שלהם.
• אם בבדיקה הרצפטורים יצאו שליליים- הגידול ממאיר ויש יותר נטייה לתת כימותרפיה.
• גידולים שיש להם רצפטורים להרספטין הם גידולים יותר ממאירים. משנה את הפרוגנוזה לנשים אלה בצורה משמעותית.

Question 59

טיפול ניתוחי-
סרטן השד

Answer 59

• Halsted radical mastectomy
• Petey modified radical ,astectomy
• Simpl mastectomy
• Lumpectomy

Question 60

Halsted radical mastectomy-

Answer 60

• ניתוח שבוצע בעבר וכלל כריתת כל השד, פקטורליס מייג’ור וכל בלוטות הלימפה באקסילה.
• ניתוח זה בוצע לראשונה ע”י וויליאם הלסטד, שהוא אב הכירורגיה בכל העולם. הוא זה שהגה את העיקרון של התפשטות הגוש לבלוטות הלימפה, והבין שיש צורך להוציא את הגידול והרקמה שסביבו בשלמותו, יחד עם בלוטות הלימפה. הוא זה שהגה את הניתוח, לא המציא את כריתת השד (שנעשתה כבר במאה ה17) אלא את הניתוח הספציפי הזה.

Question 61

השלכות הניתוח הרדיקלי

Answer 61

• ניתוח זה גרר שינויים נוראיים, ניתוח גדול שגרם לבצקות קשות בידיים ולימפדמה, תחלואה רצינית מאוד. (Frozen shoulder, winging scapula.)

Question 62

Patey modified radical mastectomy –

Answer 62

• ניתוח פחות רדיקלי בעל אותו עיקרון, ההבדל הוא שלא מורידים את הפקטורליז מייג’ור.
• במשך 75 שנה הניתוח הרדיקלי נחשב לניתוח האונקולוגי לסרטן השד, עד שהגיע כירורג בשם פטלי שמתעקש שגם הניתוח הזה הוא מספיק טוב ופחות טראומטי לנשים.
• ייעשה במצבים בהם יש גוש גדול מאוד. במצבים בהם הגידול חודר לשריר הפקטורליס. נדיר בעולם המערבי לאור העובדה שיש מעקבים וממוגרפיה.

Question 63

השלכחות ופגיעות שעשויות לקרות לאחר הניתוח הרדיקלי המותאם

Answer 63

• עדיין ניתוח מאוד קשה כי מוציאים את כל הבלוטות. מורידים את כל השד ופותחים את בית השחי.
• מגיעים עד ה
  axillary vain
  ועשויים לפגוע ב
  long thoracic nerve.

Question 64

simple mastectomy-

Answer 64

• כריתה של כל השד עוד לפני מציאת סרטן כתוצאה מסיכון גנטי, זה לא ניתוח לסרטן אלא למניעה.
• לעיתים ייעשה בקרב נשים נשאיות
  BRCA ,
  ניתן לעשות
  bilateral mastectomy
• במצב כזה חשוב לשמור על ערנות ולזכור כי הסיכון עדיין קיים. ניתוח זה קשה מאוד לנשים

Question 65

simple mastectomy-

ייחודיות ומאפיין הניתוח

Answer 65

זה ניתוח מניעתי לבעלות נטייה גנטית

Question 66

האם
simple mastectomy
מוריד את הסיכון במאה אחוזים?

Answer 66

• ניתוח זה לא מוריד את הסיכון ב100 אחוז (כי עדיין נותר חלק מהרקמה האנדוקרינית, למשל סביב הרקמה, והוא עלול לשלוח גרורות ליתר הגוף).

Question 67

מה הניתוח היותר נפוץ כיום למניעה?
ומה ההשלכות של ניתוח חזה על נשים צעירות?

Answer 67

• ניתוח יותר נפוץ ומקובל ע”י רוב הנשים הנשאיות הוא כריתת שתי השחלות- מה שמוריד בצורה משמעותית את הסיכון לחלות בסרטן השד (כי האסטרוגן מופרש בעקבות פעילות השחלות).

אצל נשים צעירות זה מייצר תופעות גיל הבלות בשלב מאוד מוקדם.

Question 68

lumpectomy-

Answer 68

• הניתוח המתקיים כיום- כריתת הגוש עצמו עם איזשהו שול רקמה בריאה, כאשר צריך להוכיח את העיקרון שהגוש לא התפתח מחוץ לשד. את הגידול מוצאים בממוגרפיה, מכניסים מחט לאזור הגידול ומוציאים רק אותו.

במסגרת ניתוח זה עושים בדיקה של בלוטות הלימפה בצורה מינימליסטית. כלומר לא כורתים את כלל הבלוטות בבית השחי אלא
SLN- sentinel lymph node.
בודקים את הבלוטה הראשונה (אמרנו, כמו רכבת), ואם אין בה גרורה אז זו אינדיקציה שהגידול לא התפשט.

• היו ויכוחים קשים מאוד לגבי הלמפקטומי והאם הוא ניתוח טוב, אך כיום ניתוח זה בשילוב ההקרנה נחשב לניתוח אונקולוגי ברמה טובה לא פחות ואף יותר טוב למניעת סיבוכים מאשר הניתוחים שהיו לפניו.

Question 69

מה צריך להוכיח בלאמפקטומי?

Answer 69

צריך להוכיח את העיקרון שהגוש לא התפתח מחוץ לשד

Question 70

SLN- sentinel lymph node.
פירוט

Answer 70

• ברמה הטכנית- מזריקים דיו דרך הגידול בתחילת הניתוח, והוא מתפשט עד לבלוטה הראשונה אליה היה מתפשט במידה והיה שולח גרורות. אם אכן נמצא גידול בבלוטה – המחלה כבר יותר מתקדמת והאישה תקבל כימותרפיה. אם הבלוטה נקייה- האישה עוברת בסך הכל ניתוח קטן עם צלקת מינורית בשד וצלקת קטנה באזור בית השחי.. יחד עם זאת ישנו חשש שהגידול שלח תאים ליתר השד (ומדובר בגודל מיקרוסקופי שלא ניתן לגילוי בממוגרפיה), ולכן כל אישה שעוברת את הניתוח הזה חייבת לקבל הקרנה לכלל השד.

*כל זאת בהנחה והגידול בצד החיצוני של השד והסיכוי שישלח גרורות לבלוטות הוא ב
axilla.
במצבים מסוימים הגידולים לא נמצאים ברביע החיצוני של השד, מיעוטם נמצאים בחלק המדיאלי ולכן שולחים גרורות לבלוטות באזור ה
mummery
וזה דורש את פתיחת בית החזה. במצבים אלו יותר סומכים על גודל הגידול וה
PET
ולא יבצעו דגימה מהבלוטות לווידוא.

Question 71

החלמה וסיבוכים
המשך טיפול-

Answer 71

טמוקסיפן
כימותרפיה

Question 72

טמוקסיפן- tamoxifen-

Answer 72

אם הבלוטה חיובית נשים חייבות לקבל כימותרפיה.

דיברנו על
ER PR
חיובי, שהוא סימן לגידול פחות ממאיר.

נשים עם גידול שהתפשט ללימפה אך עדיין יש לגוש רצפטורים לאסטרוגן- מקבלות טמוקסיפן ל-5-10 שנים וזה מאריך באופן משמעותי את החיים.

תרופה זו מתחברת לרצפטור של האסטרוגן במקום האסטרוגן ובכך לא מאפשרת לו להתחבר, ומונעת מהגידול להתפתח. כמובן שצריך לשקול מול כל אישה בפני עצמה וזה אינדיבידואלי, תרופה עם תופעות לוואי (אחוז יתר של סרטן הרחם, קרישים בריאות, בלב, בקרוטיד וגורם סיכון להתקפי לב ושבץ).

לכן משתמשים רק בקרב נשים שיש להן גורם סיכון גבוה מאוד ורק לכמה שנים בין 35-59, ובקרב נשים שהיה להן גוש קדם סרטני לפני כן.

Question 73

השלכות טמוקסיפן

Answer 73

תרופה עם תופעות לוואי מאוד קשות ולכן משתמשים רק בקרב נשים שיש להן גורם סיכון מאוד גבוה, רק לכמה שנים בין 35-39 ובקרש נשים שהיה להן גוש קדם סרטני

Question 74

כימותרפיה

Answer 74

אם הבלוטה חיובית וההרצפטין חיובי – גידול ממאיר מבחינה ביולוגית ומומלץ לתת כימותרפיה.

ER PR
-שלילי גם הוא אינדיקציה למתן כימותרפיה.

יש נשים שהגידול שלהן מאוד גדול, ובמצב זה כבר מלכתחילה מבצעים בדיקת
PET
כי ישנו חשד שהבלוטות מעורבות, ונשים אלו יקבלו כימותרפיה לפני הניתוח, שמטרתה לצמצם את הגידול ולאפשר ניתוח קטן יותר מאשר זה שיבוצע ללא כימותרפיה.

Question 75

בstage 4

Answer 75

כבר לא ניתן טיפול. 5 שנות הישרדות כללי הוא 89.2% בארה”ב, אבל בשלב 4 מדובר ב- 24%, מאוד נמוך ומשמעותי לעומת גילוי מוקדם, ולכן ישנה חשיבות גבוהה לגילוי מוקדם.

Question 76

סרטן השד אצל גברים-

Answer 76

עם השנים רואים יותר סרטן שד אצל גברים מאשר בעבר, בעיקר בעולם המערבי. כנראה קשור לשינויים עליהם דיברנו- כלכלה ותזונה. הבעיה אצל גברים היא שישנה פחות מודעות לסרטן זה, ולכן אין ערות לסימפטומים או שיקוף כמעקב, והסרטן לרוב יימצא בשלב מתקדם כאשר במצב הרבה יותר גרוע.
באוכלוסיית הגברים הגילוי באופן כללי יותר מאוחר, אין ערנות. רקמת השד האנדוקרינית היא בעיקר סביב הפטמה כי אין הרבה ממנה, ומגלים רק כשמתחיל לכאוב וללחוץ. במיוחד עם העלייה במשקל פחות שמים לב. ישנה חשיבות ניכרת לBRCA, גברים שנשאים של הגן הם בעלי סיכון לפתח סרטן פרוסטטה ובמעי הגס. כיום משרד הבריאות מאשר את הבדיקה הזו לכל אישה אשכנזייה מעל גיל 25. בדיקה זו עדיין לא אושרה לגברים אשכנזים אלא אם יש נשא במשפחה.

Question 77

axillary glands.

Question 78

axillary glands.