אפנדיקס Flashcards
אנטומיה
● התוספתן - נמצא בקצה המעי הגס – הוא איזשהו זנב.
הוא שלוחה צינורית חסומה בקצָהּ, היוצא מתחילת המעי הגס, שאורכו כ-8–10 ס”מ, ורוחבו כ-8 מילימטרים. ממוקם בחלקו הימני של הבטן התחתונה
הפריטנאום- הצפק
צֶפֶק
( Peritoneum)
הוא קרום נסיובי דק ושקוף העוטף את דופנות חלל הבטן ואת חלקם הגדול של האיברים בחלל הבטן.
לצפק שתי שכבות, הצפק הדופְנִי (Peritoneum parietale)
צמוד לדפנות חלל הבטן, והצפק הקִרְבִּי או צפק הקרביים
(Peritoneum viscerale)
צמוד לאיברים הפנימיים.
בין שתי השכבות נמצא נוזל מסכך המופרש על ידי הצפק, אשר מקטין את החיכוך בעת תנועת האיברים בחלל הבטן.
תפקיד- אפנדיקס
● במשך המון שנים חשבו שאין לו שום תפקוד, ושהוא איבר הקיים בגלל האבולוציה. בשנים האחרונות גילו שיש לו תפקיד חשוב ביותר בהקשר החיסוני.
● הרקמה שלו קשורה למערכת החיסון הלימפתית, הוא חשוב בתגובה של המעי לחיידקים. יחד עם המערכת הלימפתית הוא שומר על הפלורה
אפנדציטיס
- סוג של חסימת מעי
נפוצה מאוד ועשויה להופיע בכל גיל, דיי נפוצה בילדים וברוב המקרים נראה אותה העשור השני והשלישי לחיים.
אטיולוגיה
- הסיבה להתפתחות המחלה היא חסימה של פתח התוספתן.
- הסיבות לאפנדציטיס שונות בין ילדים ומבוגרים
אטיולוגיה אצל ילדים
- הפתח של התוספתן גם ככה צר, עם זאת הרקמה הלימפתית מאוד מפותחת. כמו כן, המערכת הלימפתית ביחד עם התוספתן מגיבים בצורה מאוד משמעותית לכל מחלה וויראלית. כלומר נוצר מצב בו המערכת הלימפתית מתנפחת וחוסמת את הפתח של התוספתן הצר, כך נוצרת חסימת מעי.
מבוגרים
- בדר”כ אנטומית הפתח יותר רחב, החסימה פחות קשורה למחלות ויראליות או התרחבות הרקמה הלימפתית, אלא מדובר על חסימה כתוצאה מצואה, תולעים, גידול, גופים זרים (לדוג’ אצל חולים סכיזופרנים שבולעים שטויות שחוסמות את התוספתן).
❖ אצל מבוגרים הבעיה פחות לימפתית כי הפתח גדול יחסית והסיכוי שייחסם כתוצאה מ
lymphatic hyperplasia
נמוך.
פתומכניזם
לפי ויקיפדיה:
חסימת חלל התוספתן נגרמת במקרים רבים על ידי פקק צואה. חסימה כזו אינה מאפשרת ניקוז של ריר המצטבר בחלל התוספתן וכתוצאה מכך הלחץ בתוספתן הולך ועולה. בדיוק כמו בלון שננפח בו עוד ועוד אוויר - הוא יתפוצץ בסוף, כך גם התוספתן מתנפח והלחץ בתוכו עולה. כשהסכנה מפני התנקבות של התוספתן ודליפת החומר בו לתוך חלל הבטן- אזור סטרילי בדרך כלל - תוך יצירת זיהום קשה.
גם בטרם מתרחשת ההתנקבות, העלייה בלחץ עלולה לגרום לנמק של התוספתן או לזיהום של דופן התוספתן. סיבות אחרות לחסימת חלל התוספתן - זיהום וירלי הגורם לתגובה של מערכת החיסון במסגרתה גדלים קשריות הלימפה הנמצאות בדופן התוספתן עד כדי חסימת החלל
פתומכאניזם של אפנדיציטיס
- ניסיון הוצאת החסימה- התוספתן מפריש נוזל ומכווץ על מנת לנסות לשחרר את החסימה. הלחץ בתוך האפנדיציט מתגבר. חשוב לציין שלעתים ההתכווציות יצליחו לדחוף את הגוף הזה החוצה והחולה יריגש טוב כאילו כלום לא קרה.
- בגלל החסימה, התוספתן המנופח יתחיל ללחוץ על קצות העצבים של הפריטנאום הויסרלי ויגרום לדלקת וכאב- התהליך הדלקתי יגרום לעוד בצקות ונפיחות אשר תלחץ כעל כלי דם ורידיים.
- החיידקים מתרבים, האפנדיציט ממשיך להתנפח (ולכן הוא חדיר יותר) והחיידקים יכולים לעבור ממנו אל הסביבה- נוצר תהליך דלקתי גם מסביב.
- חסימה עורקית- הלחץ ממשיך לעלות עד שנוצרת חסימה של כלי הדם העורקיים המובילים לאיסמכמיה.
- האיסכמיה מוביל לנמק עד לפרפורציה (התפוצצות)
- הצואה וחומרי הדלקת נשפכים לחלל הבטני ונוצר זיהום חמור שעלול להוביל למוות.
סימפטומים
- כאב
- אנורקסיה
- Ileus
- שלשול
- Guarding- המטופלים לא ירצו לזוז, כי להזיז את הפריטונאום הפריאלי מאוד יכאב להם. ישכבו על הצד בצורה מגוננת ועוברית.
- דם בשתן
- אי אפשר להסתמך רק על הקליניקה, יכל להיות גירוי של היורטר הנמצא באיזור.
כאב מחולק לכמה תחומים
- Colicky abdominal pain- כאבים קוליקים של המעי.
- Visceral peritoneum- הגירוי בהתחלה הוא בפריטונאום הויסרלי- העצבוב באמצע הבטן, כאבים יורגשו מסביב לטבור.
- Parietal peritoneum- כשהגירוי יגיע לחלק זה, הכאב יגיע למקום שבו הדלקת נמצאת- בדרך כלל ימני תחתון.
מהלך התפשטות הכאב
- הכאב יתחיל מסביב לטבור אבל אחרי כמה שעות הוא נודד ממרכז הבטן למקום הקלאסי הנקרא נקודת- mcburney
mcburney
כאב אופייני לאפנדיציטיז אקוטי
אנורקסיה
- לא רוצים לאכול, יש בחילה, חלקם אף מקיאים. חולה שמגיע עם כאבים בבטן ואומר שהוא רעב ורוצה לאכול – ב-90% מהזמן זה לא אפנדיציט – חולים עם אפנדיציט לא ירצו לאכול.
Ileus
- מדובר על מצב שבו יש קליניקה בגלל הדלקת המקומית –בגלל התהליך הדלקתי במעי הדק, יכול להיות שהמעי באותו האיזור ייכנס למצב של מעיין
Ileus
פראליטי