COPD- התלקחויות Flashcards
התלקחות
COPD
הגדרה
החמרה בתסמינים, המצריכה טיפול נוסף מעבר לטיפול הקבוע
השלכה של התלקחות
● כל התלקחות של
COPD
גורמת לפגיעה משמעותית נוספת בתפקוד, שלא תמיד יש חזרה ממנה בחזרה למצב טרום ההתלקחות.
כלומר הנזק הוא מצטבר.
גורם הסיכון המשמעותי ביותר להתלקחות
● התלקחות קודמת, כלומר חשוב מאוד למנוע התלקחויות כדי לשמר מצב יציב של המחלה לאורך שנים.
גורמים להתלקחות
● טריגר ראשוני הגורם להחמרת הדלקת בדרכי האוויר
הטריגר הראשוני הגורם להחמרת הדלקת יכול להיות-
▪ זיהום – חיידקי או ויראלי, הטריגר הנפוץ ביותר.
▪ זיהום אויר – לכן בימים עם אובך ממליצים לחולי ריאות לא להסתובב בחוץ.
- לא תמיד הטריגר ידוע.
ביטוי קליני של התלקחויות
● החמרה בשיעול ובכיח.
● החמרה בקוצר נשימה, לעתים עד כדי אי ספיקה נשימתית, עם ירידה חדה בסטורציה (80 אחוז) ועליה חדה ב-CO2.
● עליה חדה ב-פחמן דו חמצני- יכולה לגרום לישנוניות עד איבוד הכרה
(CO2 narcosis).
● כחלון.
● חום (אם יש זיהום).
● בבדיקת המטופל – אקספיריום ארוך מאוד עם צפצופים בהאזנה.
בתהליך של התלקחויות תלוים הרבה מאוד מנגנונים, בינהם:
▪ החמרת דלקת דרכי האוויר גורמת להחמרה בלכידת האוויר, עלייה בנפח הריאה וירידה בנפח המתחלף ובאוורור הריאה
▪ ירידה בחמצון – היפוקסיה ועלייה בפחמן הדו חמצני
▪ השינויים במאזן גזים יכולים להוביל להפרה ב
מאזן החומציות מתפתחת חמצת נשימתית
▪ משבש את תפקודי הלב - הפרעות קצב לב
▪ סרקופניה - קושי לבצע מאמצים גורם לחולה לשכב הרבה במיטה – מה שיגרום לפגיעה ביחידות השריר לעיתים למצב המצריך שיקום.
▪ התייבשות - החולה מתייבש עקב הגדלה של הנשימה דרך הפה ולא תמיד הוא מחזיר אותם בשתייה. הם מקבלים הרבה תרופות באשפוז שהם לא מקבלים בשותף (כמו סטרואידים) ומרחיבי סימפונות (תופעות לוואי כמו דלריום ועצירת שתן).
▪ דליריום – שינויים במצב ההכרה, הם נהיים מאוד ישנוניים או לא מזהים את המשפחה.
▪ בדיקות מעבדה לא תקינות - בנוסף, בגלל כל הדברים שציינו נראה המון דברים בבדיקות מעבדה שיוצאים מאיזון.
מטרות הטיפול בהתלקחות
● זיהוי הגורם - (את הזיהום) להתלקחות וטיפול בו בדר”כ אנטיוביוטי.
● חמצון לסטורציה של מעל 90-94% לא יותר.
● שיפור תפקוד ריאתי על ידי מרחיבי סימפונות
● פינוי הפרשות – פיזיותרפיה היא הדרך הטובה ביותר להשיג זאת, אבל אפשר גם לעשות הנלציות
● הימנעות מהנשמה פולשנית - כל עוד אפשר.
● מניעת סיבוכים של שכיבה ממושכת – תסחיפי ריאה, חולשת שרירים, הדרדרות תפקודית.
● תמיכה תזונתית – תזונאים אמונים על החלק הזה בגדול יכול להטיב עם המטופל תפריט עשיר בחלבונים.
בהתלקחות, לאיזה ערך נרצה להביא את הסטורציה?
בין 90-94 אחוז
סיוון אמרה 92 אחוז
מה הסיבה שלא צריך להגיע ליותר מ92 אחוז סטורציה?
מניעת צבירת
CO2
בתגובה לחמצן
מה הסיבות שבגינן יש עלייה בפחמן הדו חמצני כתוצאה ממתן חמצן?
מחולק למה שחשבו בעבר ומה שחושבים שקשור לזה היום
בעבר- חשבו שיש קשר לדיכוי המרכז הנשימתי במוח. לאחר מחקר שעשו ראו שאומנם לטווח הקצר יש ירידה בתגובתיות של המרכז הנשימתי, אבל כעבור 15 דקות הייתה איזו הסתגלות שלאחריו המרכז פיצה על זה.
כיום-
שתי סיבות:
החמצן גורם להרחבת כלי דם- ביטול הוזוקונסטרקציה של כלי הדם בריאות בגלל ההיפוקסיה. מכאן שתהיה יותר פרפוזיה לאיזורי ריאה לא מאווררים ולכן יותר פחמן דו חצני יעבור אליהם בדיפוזיה.
הסיבה השנייה- אפקט הולדן:
קשירה של המוגלובין לחמצן גורמת לירידה בזיקה של פחמן דו חמצני. מכאן שהוא ישתחרר יותר בקלות מההמוגלובין ונוצרת עלייה שלו בדם.
ייתכנו סיבות נוספות, אבל לא יודעים עדיין לגמרי
איך נדע כמה חמצן לתת למטופל?
אם אין לו סיכון להיפרקמיה- אז 94-98 אחוז
אם יש לו סיכון להיפרקמיה- 88-92
את זה נדע על פי ההיכרות שלנו עם המטופל.
טיפול בהתלקחות מתמקד בכמה אספקטים
● טיפול בחמצן
● טיפול תרופתי
● טיפולים לא תרופתיים להקלה על קוצר נשימה
● פיזיותרפיה נשימתית
● הנשמות
טיפול בחמצן
הורחב למעלה
טיפול תרופתי
מורכב ממרכיבי חובה ומרכיבי לא חובה