Brainscape's Knowledge GenomeTM

Browse over 1 million classes created by top students, professors, publishers, and experts.


See full index

טיפול נשימתי נמרץ > הערכה ותפקודי ריאות > Flashcards

הערכה ותפקודי ריאות Flashcards

1
Q

שלבים בגישה והערכה

A
  • הערכה ראשונית
  • בדיקות
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q

הערכה ראשונית

A
  • ראשית אנו רוצים להסתכל על האדם נושם.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q

במקרה שיש מצוקה נשימתית נוכל לראות חלק מהסימנים הבאים:

A
  • הרחבה של כנפי האף כדי לנשום במיוחד אצל ילדים
  • שרירי הלוע והגרון מתכווצים
  • נוצרים שקעים מאחורי הסטרנודליידומסטואיד בעקבות הלחץ השלילי המאוד גדול
  • רטרקציה סופרה קלוויקולרית – מעל הקליביקולה
  • גיוס שרירי הבטן – מסייעים בנשיפה
  • כיחלון – ציאנוזיס – גוון כחלחל עדין של השפתיים בעיקר. זהו סימן ירידה בחמצון - איפוקסיה.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q

בדיקות

A
  • קצב נשימה
  • סטורציה
  • בדיקה גופנית
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q

קצב הנשימה

A

ספירת הנשימות לדקה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q

למה נשים לב בבדיקת קצב הנשימה?

A

– לטובת מהימנות הבדיקה מאוד חשוב המטופל לא יהיה מודע לכך שאנחנו סופרים את קצב הנשימות שלו – הכי טוב בשינה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
7
Q

קצב נשימות תקין

A

קצב נשימות תקין– 12 עד 16 נשימות לדקה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q

סטורציה

A

משקפת את אחוז ההמוגלובין המחומצן מתוך כל ההמוגלובין. בודקים סטורציה ע”י מד סטורציה פשוט ששמים על האצבע, הציפורן יחסית שקופה ולכן ניתן לבדוק דרכה את צבע הדם מה שמעיד על מידת הסטורציה.

סטורציה תקינה היא מעל 96 אחוז.

  • כאשר הלחץ החלקי של החמצן בסביבה נמוך באופן ממושך יחסית (מעל כמה דקות) לדוג’ בגובה או בשל מחלת ריאה, האפיניות להמוגלובין יורדת - החמצן משתחרר ממנה יותר בקלות לרקמות ובכך מפצה על הירידה בחמצן בסביבה. בעקבות זאת תחילה הסטורציה יורדת בצורה מתונה, אך כאשר הסטורציה יורדת בצורה חדה זה כבר סימן לא טוב לחוסר בחמצן מצוקה נשימתית.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

בדיקות גופניות

A

הסתכלות
מישוש- פרמיטוס
ניקושה
האזנה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q

הסתכלות

A

1הסתכלות – שימוש בשרירי עזר, מבנה בית החזה
(חזה חביתי), אנחנו נוכל לראות אם יש התפשטות סימטרית של בית החזה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q

מישוש

A

.מ זוהי טכניקה המסייעת לאבחן דלקות ריאה או נוזל פלאורלי. מניחים את הידיים מתחת לריאות בגב ומבקשים מהחולה לומר ארבעים וארבע, הר’ והב’ גורמות לרטט מסויים. רטט מסוגים שונים יעיד על מצבים שונים בריאה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q

ניקוש

A

ניקוש – טכניקה נוספת המסייעת לאבחן ממצאים בבית החזה – תהליכים דלקתיים, נוזלים או לכידת אוויר. שמים את האצבע השלישית על הגב של המטופל ונוקשים עליה עם היד השנייה - שומעים צליל. עושים את זה בשני הצדדים . אם נניח ויש בצד אחד נוזל נשמע צליל שונה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q

האזנה

A

האזנה – האזנה באמצעות סטטוסקופ לריאות עשויה לגלות ממצאים המכוונים את האבחנה. האזנה תקינה – אצל אדם בריא, האינספיריום ארוך יותר מהאקספיריום. לאחר סיום האקספיריום לא נשמע אף קול עד תחילת השאיפה הבאה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q

אצל אדם בריא
מה ארוך יותר, האינפיריום או האקספיריום?

A

אצל אדם בריא, האינספיריום ארוך יותר מהאקספיריום.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
15
Q

קולות אופיינים למחלות מסויימות

A

צפצופים אקספיריום – אופייניים במחלות חסימתיות של דרכי האוויר כגון אסטמה או
COPD

צפצופים אינספיריום – אופייניים במחלות חסימה עליונה של דרכי האוויר, כגון סטרידור.

חרחורים (קרפיטציות) – אופייניים בזיהומים ובצקת ריאות.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
16
Q

שני סוגי מחלות עיקריות ריאתיות:

A

מחלות ריאה ריסטרקטיביות

מחלות ריאה חסימתית

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
17
Q

מחלות ריאה רסטרקטיביות
מאפיינים ודוגמאות

A

בעיות בנפח של הריאה
▪מאפיינים: ריאה או בית חזה נוקשים, נפחים מירביים של הריאה הקטנים מהצפוי.
▪דוגמאות: עודף משקל, פיברוזיס ריאתי, לאחר כריתת ריאה.

מחלות אלה מאופיינות בכך שהתרחבות הריאה מוגבלת. מאופיינות בנפח חיוני מופחת ונפח ריאה במנוחה קטן יותר.
יחד עם זאת התנגדות דרכי האוויר לא מוגברת.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
18
Q

מחלות ריאה חסימתיות

A

▪
מאפיינים: היצרות דרכי אויר , זרימות אויר נמוכות בנשיפה (הגדלה של הלחץ בחזה מחמירים את החסימה).

▪ דוגמאות: אסטמה,
COPD, Bronchiectasis,
חסימת דרכי אויר עם הפרשות.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
19
Q

תפקודי ריאות

A

הבדיקות שעושים בתקפדוי ריאות-
ספירומטריה
דיפוזיה
נפחי ריאה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
20
Q

האם תפקודי ריאות שלעצמה מספיקה על מנת לאבחן?

A

הבדיקה שלעצמה לא שווה כלום ולכן היא חלק ממכלול שת בדיקות.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
21
Q

על פי מה קובעים שתוצאו תהבדיקה תקינות\לא תקינות?

A

לפני הרבה זמן הקימו מעין מסד נתונים, לקחו פלס של אוכלוסייה בריאה וביצעו עליהם את הבדיקות.
על פי מסד הנתונים הזה משווים ובודקים את התוצאות.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
22
Q

לפי איזה מאפיינים משווים תפקודי ריאות?

A

מכיוון שיש הבדלים בין מאפיינים שונים (לדוגמה בין גברים לנשים) אז יש מספר מאפיינים שאליהם צריך להשוות:
1. מגדר
2. גובה – ככל שאדם גבוהה יותר נפח הריאות שלו גדול יותר
3. גיל – ככל שאדם מבוגר יותר נפח הריאות שלו נמוך יותר
4. מוצא אתני- לאנשים ממוצא תימני , אתיופי , אסייתי נפח ריאות נמוך יותר.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
23
Q

איזה טווח ערכים נחשב תקין ביחס למסד הנתונים?

A

●בין 80 אחוז ל120 אחוז מהנפח שמתאים לאותו מטופל נחשב נורמלי.

●נשים לב שמדדים תקינים מתייחסים למדדים שנקבעו על סמך מדגם גדול של אוכלוסייה בריאה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
24
Q

הבדיקות

A
  1. ספירומטריה
  2. בדיקת נפחי ריאות
  3. בדיקת דיפוזיה

שלושת אלה הם העיקריים

  1. בדיקת כוחות נשימה
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
25
Q

אופן בדיקה- ספירומטריה

A

אופן הבדיקה בעבר הבדיקה הזו נעשתה ע”י מיכל אטום, הנפח של האוויר –
שהאדם מכניס ומוציא, משנה את מפלס המים.

בקצה יש עט וכך מקבלים –
למעשה תרשים המשקף את התנועות של הנשימה של האדם.

היום הבדיקה היא אלקטרונית ומתקדמת יותר אבל העיקרון נשמר.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
26
Q

מתי יבצעו בדיקת ספירומטריה?

A

▪אבחון של מחלות ריאה חסימתיות

▪מעקב אחר התקדמות מחלה/ תגובה לטיפול
התאמת ושינוי בטיפולים עפ”י חומרת המחלה.

▪הערכת חומרת פגיעה לצרכים משפטיים/ רשמיים (ביטוח לאומי).

▪סקר של מצב בריאותי במטופלים בסיכון (סקר תעסוקתי אצל מעשנים).

▪הערכה קדם ניתוחית – כדי לוודא שלא יהיה פוטנציאל לסיבוכים במהלך ההרדמה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
27
Q

למה ספירומטריה תעניין אותנו רק במחלות ריאה חסימתיות?

A

כי הבדיקה לא מספיקה לאבחון של רסטריקציה, לאבחון זה צריך גם בדיקת נפחים.
בגלל שבספירומטריה אי אפשר למדוד את הנפחים הלא מתחלפים-
RV
TLC

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
28
Q

הערכים העיקריים שמעניינים אותנו בספירומטריה:

A
  • Vital capacity
  • FVC- forced vital capacity
  • FEV1- forced expiratoy volume
  • Ratio between FEV1 to FVC
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
29
Q

vital capacity

A

הנפח הכולל אשר מטופל נושף החל משאיפה מרבית ועד נשיפה מרבית. זה המדד שניתן למדוד. את האוויר שנשאר בריאות לא ניתן למדוד באופן ישיר.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
30
Q

FVC– forced Vital Capacity

A

הנפח שהכולל שיצא מהריאות בנשיפה מאומצת.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
31
Q

FEV1 – forced expiratory volume

A

נפח האוויר הננשף במהלך השנייה הראשונה של מדידת
FVC.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
32
Q

Ratio between FEV1 to FVC

A

היחס מלמד האם יש או אין חסימה בדרכי האוויר

33
Q

מהו הערך התקין
Ratio between FEV1 to FVC?

A

באופן תקין הערך עומד על 80 אחוז ומעלה.
האחוז הזה משתנה עם הגיל. היחס קטן.

34
Q

Ratio between FEV1 to FVC
COPD

A

מתחת ל70 אחוז
מתחת ל75 אחוז- אסטמה

35
Q

Ratio between FEV1 to FVC
אסטמה

A

מתחת ל0.8

36
Q

מה הם שני הגרפים שמקבלים בבדיקת הספירומטריה?

A
  • Volume vs time
  • Flow volume-loop
37
Q

volume vs time curve

A

▪מצביע על איכות הבדיקה. אנחנו רוצים לראות שהמטופל נשף ליותר מ6 שניות. אם זה היה פחות מזה הוא לא ביצע את הבדיקה כמו שצריך.

  • אם נראה שבשנייה הראשונה של הנשיפה השיפוע יהיה אחר, הבדיקה לא נעשתה טוב או שיש בעיה חסימתית.
  • בשאיפה של נבדק שאין לו כוח לשאוף או שיש לו בעיה חסימתית, נקבל לופ שטוח יותר. אך מה שיותר קריטי זוהי ההוצאת האוויר- בשנייה הראשונה
38
Q

Flow volume-loop

A

זהו גרף שמציג את הזרימה ביחס לזרימה ביחס לנפח של ריאה.

זרימה- ליטר לשנייה.
נפח- ליטר

באדם מחובר למכשיר והמכשיר מודד כמה אוויר נכנס אליו או יוצא ממנו, ולכן יש גם ערכים שליליים, כי כשאדם שואף אוויר המכשיר מזהה זרימה שלילת.

ה
flow
משתנה כי מסיבות מכאניות יש שינויים על דרכי האוויר.

39
Q

מאפיינים של מחלות ריאה חסימתיות על פי הבדיקה:
ספירומטריה

A
  • Ratio between FEV1 to FVC lower than 0.7
  • צורת עקומת נפח- זרימה קעורה.
40
Q

אחרי שראינו שי חסימה לפי היחס, על פי מה נקבעת חומרת המחלה?

A
  • חומרת המחלה נקבעת על פי חומרת הירידה ב
    FEV1
    . ככל שהוא נמוך יותר החסימה יותר קשה)
41
Q

●שבדיקת ספירומטריה אינה תקינה, זה מכוון אותנו למחלות החסימתיות-

A

▪Asthma – חסימה בעקבות טריגר אוטואימוני של רגישות בדרכי האוויר.

▪COPD – חסימה בעקבות דלקת בדרכי האוויר ע”י עישון , כוללת גם הרס של הרקמה הריאתית.

▪Bronchiectasis – חסימה בעקבות מחלה גנטית גם ע”י זיהום נזק מבני בדרכי האוויר הם רחבות יותר, קשה לפנות הפרשות.

▪Bronchiolitis- חסימה בעקבות דלקת בדרכי האוויר הקטנות.

▪Cystic Fibrosis – יכול לגרום למחלה חסימתית.
* הכוונה פה היא בחסימה רק בעץ האוויר הברונכיאלי (דרכי אוויר קטנות ובינוניות).

42
Q

האם ניתן לקבוע אבחנה על פי בדיקה בודדת? הכוונה רק על פי בדיקה מבלי שיש לנו רקע על הבן אדם

A

בדיקה בודדת לא קובעת אבחנה! הכוונה היא שיש מצבים פיזיולוגים שונים שיכולים להוביל לממצאים כאילו היו חסימתיים- לדוגמה אדם מאוד מבוגר סביר להניח שהתוצאות שלו יהיו פחות טובות מאדם צעיר יותר
נזכור שההשוואה נעשית על פי פלס באוכלוסייה הבריאה שזהה או דומה לאדם הנבדק

43
Q

הפיכות

A

▪ כאשר טיפול מרחיב סמפונות עוזר בסימפטומים של המחלה

44
Q

מה הם הערכים שעבורם נקבע שיש הפיכות?

A

, החסימה נפתחה עד כדי ככה שה-
FEV1 גדל
ב-12% וגם ב-200 מ”ל – זאת אומרת שיפור בסימפטומים של המחלה.

45
Q

דוגמה למחלה הפיכה

A

אסטמה

יחד עם זאת, יש הפיכות בעוד מחלות, זה לא אומר מיד שיש אסטמה.

46
Q

כשנקבל את הבדיקה יהיו כמה ערכים:

A

● יחידות מידה. (ליטר, אחוז וכו)
● Predicted- מה היינו מצפים ביחס למסד הנתונים שמתאים לאדם הספציפי הזה.
● Actual- כמה יש לו באמת.
● אחוז- הממשי מהמצופה.

47
Q

בדיקת נפחי ריאה- לאיזו קבוצת מחלות מתאימה?

A

מחלות רסטרקטיביות

48
Q

בדיקת נפחי ריאות
מרכיבי נפח הריאה:

A
  • Tidal volume
  • Vital capacity
  • Residual volume
  • Total lung capacity
49
Q

Tidal volume

A

האוויר שאנחנו מוציאים ומכניסים תקין- בערך 500 מ”ל.

50
Q

Vital capacity

A

–האוויר שאנחנו מוציאים – נושפים שנשיפה מאומצת.

51
Q

Residual volume

A

האוויר שנשאר בריאות גם אחרי שהוצאנו את כל האוויר שאנחנו יכולים בנשיפה מאומצת.

52
Q

Total lung capacity

A

Vital capacity + Residual volume - זהו למעשה נפח הריאה.

53
Q

בדיקות נפחי ריאה

A
  1. Plethysmography –”Body Box”
  2. Gas Dilution
54
Q

Plethysmography –”Body Box”

A

הוא מכשיר העובד על פי חוק בוייל
▪הבדיקה ארוכה יותר מזו של ספירומטריה , יש בה יותר שלבים ויותר קשה לביצוע. אם המטופל לא יכול לשתף פעולה – הבדיקה לא תצליח

בתוך הקופסא יש חיישנים שיודעים מה הלחץ בתוך הקופסא. כאשר האדם שואף אוויר מפיה שמביאה אוויר מחוץ קופסא, בית החזה מתנפח והאוויר בקופסא נדחס, החיישנים קולטים את עליית הלחץ והנפח של האוויר בקופסא יורד. לבסוף המכשיר יודע להגיד מה כלל הנפח של הריאות, כמה הריאות גדלו.

העיקרון- בדיקה של נפחי הריאה. את הנפח הכולל של הריאה כולל זה שלא ניתן למדוד בספירומטריה

55
Q

חוק בוייל

A

– נפח של גז מסוים בטמפרטורה קבועה משתנה בהתאם ללחץ המופעל עליו.

56
Q

איזה ערכים מודד ה
body box?

A

▪הבדיקה מאפשרת למדוד את ה
-TLC
וה-
RV

57
Q

Gas Dilution

A

▪בדיקה בעזרת הליום – משתמשים בהליום בגלל שהוא לא נספג בדם ובגלל זה אותה כמות של הליום שנכנסת היא אותה כמות שיוצאת.
מכניסים גז הליום למכונה ומבקשים מהמטופל לשאוף ולנשוף. נפח ההליום ונפח המיכל נתונים מראש ומתוך כך ניתן להחסיר את הנתונים ולמצוא מהו ה-
TLC
ומתוך כך מהו ה
RV.

לברר, כי אם זה מה שאני מכניס ומוציא, איך זה בודק את ה
RV?

58
Q

איזו מבדיקות הנפחים יותר מדוייקת?

A
  • בדיקה פחות מדוייקת מ
    Body Box.
59
Q

מדדים למחלה רסטרקטיבית:

A

o TLC, RV, VC, FRC<80 %
o FEV1\FVC>80%

60
Q

● על פי מה נקבעת חומרת הפגיעה?

A

על פי חומרת הירידה בנפח הכולל של הריאה

61
Q

דוגמאות למחלות רסטרקטיביות\מצבים של ריאה רסטרקטיבית

A

● Parenchymal Disease.
● Decreased Chest Wall Compliance.
● Neuromuscular.

62
Q

● Parenchymal Disease-

A

▪ מחלות פרנכימטיות, מחלות ברקמת הריאה. הריאה עוברת הצטלקות וכתוצאה מכך האלסטיות של רקמת הריאה נפגעת, הריאה נוטה למשוך פנימה ולא מצליחה להתנפח. אם כל האלוואולים חולים וקשיחים, יש בעיה בהכנסת האוויר בנפח תקין. לדוג’

  1. Sarcoidosis – מחלה אוטואימונית שגורמת לדלקת ברקמת הריאה
  2. ILD – משפחת מחלות פרנכימטיות
  3. Fibrosis
63
Q

● Decreased Chest Wall Compliance
אלו למעשה מחלו תשלא קשורת באופן ישיר לריאות עצמן

A

▪ מחלות חוץ ריאתיות. מחלות בהן יש ירידה בהיענות של קיר בית החזה. לדוג’:

  1. Kyphoscoliosis - עקמת חמורה בה בית החזה אינו תקין.
  2. Pleural Disease - מחלות הקשורות למעטפת הריאות.
  3. Obesity - השמנת יתר. למטופל הסובל מהשמנת יתר יכולה להיווצר הפרעה רסטריקטיבית בדרכי הנשימה.
64
Q

● Neuromuscular -
אשר גורמות לראיות רסטרקטיביות

A

▪ מחלות נוירומוסקולריות (עצב-שריר). ירידה בחוזק של שרירי הנשימה בעקבות מחלה נוירולוגית או מחלה שרירית.
1. ALS
2. Myasthenia Gravis

65
Q

מהי בדיקת
Diffusion Capacity ?

A

בודקת את היכולת של הריאה-של הדופן של האלוואולי לבצע דיפוזיה.
גז עובר דרך ה
Alveolar Lining-
בצורה פסיבית לפי
Fick’s law of Diffusion
● יכול לאפיין מחלה באלבאולי עצמו או בכלי הדם שצמודים לאלבאולים.
● בודקים עם פחמן חד חמצני כי יש לו זיקה גבוהה מאוד להמוגלובין.
● הליום לא נקשר להמוגלובין. שמים אותו בתערובת כדי לקבל מדד על נפח.

66
Q

באיזה גז משתמשים לביצוע בדיקת דיפוזיה?

A

● בודקים את היכולת לדיפוזיה ברקמה בעזרת
Carbon Monoxide (CO) = פחמן חד חמצני.

67
Q

מהלך הבדיקה

A

●מהלך הבדיקה דומה לבדיקת
Gas Dilution
נותנים למטופל לשאוף אוויר עד ל-
TLC
ובו ריכוז 0.3% של פחמן חד חמצני
(מעט כי הוא רעיל),

מבקשים מהמטופל להכניס אוויר ולאחר מכן להחזיק 10 שניות.

ה- פחמן חד חמצני נספג בדיפוזיה לתוך הקפילרות – ובודקים כמה פחמן חד חמצני
יצא.

ככל שיכולת הדיפוזיה של הריאות טובה יותר, כך ריכוז ה- פחמן חד חמצני באוויר הננשף יהיה נמוך יותר.

באמצעות חישוב מתמטי נוכל בקלות לדעת מהי יכולת הרקמה לבצע דיפוזיה. באמצעות מדד של דיפוזיה נוכל לדעת אם הרקמה בריאה. כמובן, שאם מדד הדיפוזיה נמוך אז ברוב המוחלט של המקרים זה יעיד לנו על ריאה לא בריאה.

לרוב, דיפוזיה נמוכה תתבטא בסטורציה נמוכה, אך לא בהכרח במנוחה.

68
Q

● מדוע משתמשים דווקא פחמן חד חמצני -

A

נקשר עם המוגלובין עם אפיניות גבוה● יותר מסיס בדם מאשר ברקמת הריאה

●לא משתתף במטבוליזם,

הוא חומר שלא מגיע לרוויה בדם ולכן● הדבר היחיד שמעכב את המעבר של הפחמן חד חמצני מהאוויר אל הדם הוא הזמן שלוקח ל פחמן חד חמצני לעבור דרך הדופן של האלבאולי ושל הקפילרה.

69
Q

איך המדידה מסומלת ומה היא מודדת?

A

● מדידת
CO
יכולת דיפוזיה מסומלת ע”י
Dlco/Tlco.
ומהווה מדד לתפקוד של משטח נאדיות הריאה להעביר גזים על ידי דיפוזיה.

70
Q

מתי נראה ערכיים של בדיקת דיפוזיה?

A

פיברוזיס ריאתי, אמפיזמה.

71
Q

▪מתי נראה ערכים מוגברים של דיפוזיה?

A

Polycytemia –
יותר מידיי כדוריות אדומות מיד לאחר דמם לתוך הריאה.

72
Q

מתי נראה ערכים תקינים של דיפוזיה למרות פתולגיה ריאתית?

A

רסטריקציה חוץ ריאתית, חולשת שרירים, אסטמה, בהם אין פגיעה ברקמת הריאה ולכן אין בעיה עם הדיפוזיה.

73
Q

● אבחון ריאה רסטריקטיבית -

A

▪בבדיקת ספירומטר –
FEV1/FVC – אם תקין אז אין חסימה
FVC
נמוך, זאת אומרת שאולי יש רסטריקציה. לא ניתן לאבחן מחלה רסטריקטיבית בספירומטריה בלבד, לכן יש צורך בבדיקות המאפשרות את קביעת נפחי הריאה.

▪ body box – - TLC, RV, FRC:
כולם קטנים מ80% הערך הזה הוא אבחנתי.

▪FEV1\FVC: גדול או שווה ל80%, אך שני הערכים כשלעצמם יהיו נמוכים מהצפוי. יחס זה אינו אבחנתי אך מאוד שימושי לנו.

▪בבדיקת דיפוזיה – Dlco –
נמוך בהרבה מ-%80 ישנה דיפוזיה ירודה בגלל הרסטריקציה יש פגיעה בשטח הפנים האלבאולרי שגורם לאותה דיפוזיה נמוכה.

74
Q
  • בדיקת כוחות נשימה- respiratory muscle strength
A

*בודקים על ידי מכשיר את הלחץ שהמטופל מייצר בנשפיה ושאיפה.

*Maximal inspiratory pressure- ערך תקין מעל 80 סנטימטר מים

*Maximal expiratory pressre- ערך תקין מעל 90 סנטימטר מים.

*ערכים נמוכים מעידים על חולשת שרירי נשימה.

75
Q
  • בדיקת הליכה 6 דקות.
    Six minutes walk test
A
  • מבוצע על מסלול של 30 מטר למשך 6 דקות.
  • סופרים את ההספק (כמה פעמים הוא הלך 30 מטר)
  • לאנשים על מחלה ריאתתית מתקדמת קשה ללכת 6 דקות, יפרשו אחרי דקה.

.

76
Q

מהם שני הדברים העיקריים שבודקים במבחן הליכה 6 דקות?

A

מה המרחק בסיום 6 הדקות.
סטורציה בסיום הבדיקה.

77
Q

מהי המשמעו תשל בדיקת הליכה 6 דקות?

A

*הבדיקה עוזרת להבין בצורה מאוד טובה כמה המחלה מגבילה את האדם.

78
Q

מה החיסרון של בדיקת הליכה 6 דקות?

A

אינה נותנת מידע על הגורם המגביל

79
Q

בחלק הזה יש בסיכום תירגול. לתרגל לפני המבחן.

A

טיפול נשימתי נמרץ (14 decks)

Brainscape helps you reach your goals faster, through stronger study habits.
© 2024 Bold Learning Solutions. Terms and Conditions